top of page

דניאל מדבר עם חברים - פרק 4 - פרק סולו על להיות לבד




לפני כמה ימים הייתי באיזו ארוחה ואחת החברות הודיעה שהיא נכנסה לזוגיות. וכל השולחן היה כזה...יואו מזל טוב! מזל טוב!


עכשיו, אני לא בזוגיות, אבל אני הייתי רוצה שגם לי היו אומרים מזל טוב על זה שאני לבד [מצחקק] כי זה מאוד טבעי לחגוג שאנחנו ביחד, אבל הלבד לא מרגיש כמו סיבה למסיבה. הוא מרגיש יותר כמו תחנת ביניים. כמו איזו תחנת ביניים מהרגע הזה עד לרגע שנהיה ביחד. כאילו זה לא המצב בו אנחנו אמורים להישאר, יש שם משהו לא נוח. מרגיש כאילו אנחנו לבד וזה רק זמני עד שבסוף נמצא את הביחדנס.


יש איזשהו מוניטין רע ללהיות לבד והיום הייתי רוצה לדבר על כמה נהדר זה להיות לבד. אני רוצה לעשות פרומושן ללבדנס. אז אני אהיה פה לבד היום [מצחקק] ואדבר על להיות לבד.


[מוזיקה "דניאל מדבר עם חברים"]


אוקיי, אז אם אני מסתכל לעמקי נשמתי, אני בעצם רוצה להיות ביחד. יש שם איזשהו רצון שבעמוק שלו הוא מחפש מישהי שתשלים אותי. אני מחפש מישהי שאיתה אני יכול להרגיש תחושה של חיבור, של הרמוניה. אני מחפש מישהי שתהיה לי לבית. אני רוצה מישהי שיהיה לי איתה בית. לא רק בית מבטון, אלא בית רוחני. איזשהו סוג של שלמות.


אז אני רוצה חיבור, אני רוצה הרמוניה, אני רוצה בית, אני רוצה את כל האיכויות האלה. אני, אני כמהה אליהם. ואז מה שאני עושה בעצם, אני לוקח את האיכויות האלה הנהדרות ואני מקרין אותן. אני מקרין אותן החוצה לרעיון של זוגיות. אני מקרין אותן על בת זוג, מקרין אותן על מישהי שעוד לא פגשתי. על בנות אדם שהולכות ברחבי העולם, הולכות, הולכות ואני מקרין את האיכויות האלה עליהן. ועכשיו אני מחפש. רציתי להגיד תר, תר אחר האיכויות האלה, אבל אני לא אגיד תר כי אני אפילו לא יודע אם זו מילה. מרגיש לי שזה נכון. אני תר [מצחקק] אני תר אחר האיכויות האלה של הרמוניה, של חיבור אמיתי.


אתם מכירים את זה? את התחושה לחיבור אמיתי?


אני מחפש את התחושות האלה מחוץ לי. אני מחפש את ההרמוניה הזאת ברעיון. ברעיון מחוץ לי, בזוגיות.


איך זה מרגיש לקחת את האיכויות של שלמות, של הרמוניה, של בית ולהקרין אותם החוצה? ואז לרוץ אחריהם. איך זה מרגיש? זה כאילו מיד מפריד אותנו מהאיכויות האלה, לא? מיד זה לוקח לנו את היכולת להרגיש אותן כי יש איזושהי הנחה שאני לא ארגיש אותן עד שאני אמצא את האחת. וזה מצער. כי מה אם האיכויות האלה כבר קיימות בנו? אבל בגלל שאנחנו כל הזמן עסוקים בלחפש אותן מחוץ לנו, אנחנו כמו נפרדים מהם כמו עיוורים אליהם. ועכשיו כל מה שעלינו לעשות זה למצוא אותם בחוץ.


אנחנו מחפשים את זה בחוץ ועד שלא נמצא אותן, אנחנו לא שלמים.


מכירים את זה שאתם מרגישים לא שלמים? וזה ממש מרגיש כאילו יש מישהו בעולם שישלים אותנו. זה כאילו רומנטי וחמוד כזה, אבל בתכלס זה אאוץ'! ואז יכול להיות מצב שאנחנו חיים חיים שלמים בלי שמצאנו בית בתוכנו. בלי שמצאנו את ההרמוניה ואת החיבור שאנחנו כמהים להם בנו.


ופה ידידיי, [מצחקק] נכנס הלבד לתמונה.


[צליל]


כשאנחנו לבד אנחנו יכולים להסתכל וכשאני אומר לבד, אני לא מתכוון ללבד שהוא רק פיזית לבד. אנחנו יכולים לכאורה להיות לבד באוטו, בבית, אבל אנחנו תמיד עם עוד משהו [מצחקק] תמיד אנחנו עסוקים בעוד משהו, ב"אינסטגרם", במחשבות, ב"טינדר", אולי אנחנו עם העבר, אולי אנחנו עם העתיד. אנחנו לא לבד ברגעים האלה, לא באמת. כשאני אומר לבד, אני אומר פשוט להיות לבד עם עצמנו. לבד בלי שום דבר אחר. ויש בנו משהו שנמנע מזה קצת. יש בנו משהו שלא רוצה להסתכל כי אולי אם נסתכל אז נגלה משהו לא נעים. ולהסתכל פנימה זה כמו לשקוע בתוך הלא נעים הזה. כמו חול טובעני.


אז אנחנו פשוט ממשיכים להיות בתנועה. ממשיכים את החיפוש, ממשיכים את הסחות הדעת, רק לא לשקוע. הרבה מהפעילות היומיומית שלנו מונע מהחשש הזה, הרבה מהעבודה שלנו ומהמפגשים שלנו ומ"נטפליקס". כל הדברים האלה, יש שם איזשהו משהו שאומר:


'הסח את דעתך, רק אל תסתכל פנימה, עזוב אותך משטויות, מה אתה עכשיו צריך להתמודד עם מה שיש שם אחי?'


אז למעשה, גם כשאנחנו לבד, אנחנו לא באמת לבד עם עצמנו, אנחנו כל הזמן עושים איזה משהו שמסיח את דעתנו מלהיות איתנו. אנחנו לא רוצים לראות מה נגלה ואני חושב שאם יוצא לנו קצת לבלות עם עצמנו, יש לנו הזדמנות להסתכל פנימה ולגלות שכל התחושות הלא נעימות האלה הן רק הקרנות. הקרנות של התודעה. הם רעיונות, הם הרגלים, הרגלים ישנים שפשוט ממשיכים לעבוד. כל מה שנמנענו ממנו עד עכשיו הוא רק הקרנות ועד שלא נעצור לבדוק את זה, אנחנו נחשוב שכל מה שאנחנו זה הרחשים הלא נעימים האלה.


זה קצת כמו ילד ש...הוא בן 4.5 [מצחקק] והוא ישן בחדר חשוך והוא פוחד כי הוא חושב שמתחת למיטה יש מפלצת. ואז הוא קורא לאבא 'אבא, אבא, יש מפלצת מתחת למיטה שלי' ואבא בא ומדליק את האור ואומר לילד 'תסתכל, אין שם מפלצת' ואז הילד אומר 'אה, אין שם מפלצת, אני יכול עכשיו לישון בשקט כי אין מפלצת'.


אבל עד שהוא לא יסתכל מתחת למיטה, המפלצת קיימת עבורו. אז באותו אופן, עד שאנחנו לא עוצרים להסתכל על אותן תחושות לא נעימות ורואים שבעצם הם סתם רעיונות, אין להם כוח אמיתי לפגוע בנו, אנחנו יכולים להפסיק אותם. אנחנו יכולים לקבל אותם, אנחנו יכולים לא לפחד מהם. עד שלא נעשה את זה, הרעיונות האלה כאילו ירדפו אותנו כמו מפלצת מתחת למיטה. נכון? הם כאילו כל הזמן יהיו שם ויניעו את הפעולות שלנו ויסתתרו מתחת לדברים שאנחנו אומרים ולדברים שאנחנו עושים.


להיות לבד זה להסתכל.


להיות לבד זה..מזלללל טובבב


הרבה פעמים הקולות האלה, הפחדים האלה הם מה שמכניס אותנו למערכת יחסים. מפחיד לנו להיות לבד. בודד לנו להיות לבד ואנחנו צריכים איזה מישהי שתפיח בנו איזה רוח חיים חדשה. מישהי ש, מישהי שתציל אותנו בעצם. לא משנה שסביר להניח שגם היא לא מצאה את הבית וגם לה יש מפלצת מתחת למיטה. ואז יוצא שיש שני אנשים די מבוהלים, מנסים...למצוא היגיון ביחד. ובגלל זה הרבה פעמים במערכות יחסים מאוד קשה למצוא הרמוניה ושקט. כי אין בית לאף אחד. מלכתחילה אני איתך כי פחדתי להיות עם עצמי ומלכתחילה ההיא איתי כי היא פחדה להיות עם עצמה. ועכשיו אנחנו אחד עם השני קצת מסיחים את הדעת אחד של השני, מחמיאים אחד לשני, אבל בפנים עדיין יש את אותה מפלצת. עדיין לא הסתכלנו לראות שבעצם אנחנו יכולים להיות אנשים חופשיים.


אנחנו יכולים לראות שלתחושות הלא נעימות יש רק את הכוח שאנחנו נותנים להם. בדיוק כמו מפלצת מתחת למיטה.


[מוזיקה]


לכל אלה שלבד, הייתי אומר שבמקום להיות במרדף אחרי זוגיות, אפשר ממש לנצל את הזמן הזה שאנחנו לבד ולתעל אותו למקומות שבזוגיות קצת יותר קשה לעשות. יש משהו נקי בלהיות לבד. זה רק אני מול אני. ואין לי את מי להאשים. זה רק אני מול עצמי. ואם אנחנו אמיצים מספיק להסתכל פנימה, יש מצב טוב שנגלה שמתחת לכל מה שלא נעים, לכל ההקרנות האלה, מתחת לכל זה יש כבר את כל מה שאנחנו צריכים. כל מה שאנחנו מייחלים לו, כל מה שאנחנו מקרינים על זוגיות כבר נמצא בתוכנו.


חוץ מזה שזוגיות מביאה איתה גם מלא בעיות, אוקיי? [מצחקק]


למעשה, הצלחה של זוגיות תלויה ביכולת שלנו להיות לבד. ולמעשה, עד שלא נדע באמת להיות לבד, וואו זה כזה אינטנס להכניס עוד בן אדם לבלגן שלנו. אני כאילו, אם אנחנו לא מצליחים למצוא בית עם עצמנו, מה אנחנו חושבים שיקרה שיכנס בן אדם לחיים שלנו שסביר להניח שגם הוא לא מצא בית בעצמו? כאילו מה אנחנו מצפים שיקרה? אולי אנחנו אומרים טוב, אולי נעזור אחד לשני, אבל איך אנחנו יכולים לעזור אחד לשני כשאנחנו לא יודעים לעזור לעצמנו?


ובגלל זה ללמוד להיות לבד באופן ישיר, תורם ליכולת שלנו להיות בזוגיות. בגלל זה לדעת להיות לבד מנצח את הכל.


אין! להיות לבד זה מזל טוב! יאי!!!


כאילו עם קשר ובלי קשר, כל פעם שאני מנסה לשמור על הלבד שלי במערכות יחסים רומנטיות, זה קצת, זה קצת קשה. שאני מתקשר רעיונות של...כשאני מתקשר שחשוב לי הלבד ושאני צריך להיות לבד, אז זה כאילו קצת מוריד. זה כאילו 'אה אתה רוצה להיות לבד כי אתה לא רוצה מספיק להיות איתי', זה כאילו מתחרה אחד בשני. ואני יודע, אני יודע שיש זוגות אי שם שמקשיבים וכאילו לא מסכימים איתי ואולי יש לכם מערכת יחסים מדהימה ואני מקנא בכם. אבל גם קיימת האופציה שאתם עובדים על עצמכם.


[מוזיקה]


זה מאוד מסובך בקשרים רומנטיים לבקש את הלבד הזה בלי שהאחר יפגע, בלי שהאחר ירגיש לא נחשק. אני מרגיש שהמערכות יחסים האלה מבוססות על זה ששנינו חסרים אז אנחנו צריכים להיצמד ביחד כדי לנצח את כל המכשולים ביחד. אבל אני מצטער, אני לא מאמין בזה.


יותר מזה, כשאני פוגש מישהי ופתאום אני מרגיש שאני צריך אותה, אם אני מרגיש שאני לא מפסיק לחשוב עליה ומתכנן מה לכתוב לה ומתי, אז אני עוצר. כי אני, כי אני חושב שברגע הזה אני לא רואה את הבן אדם, אני לא רואה אותה, אני רואה רק את עצמי ואת הפנטזיה שאני כלוא בה.


כלואבה!


אז כשאני עוצר את עצמי זה בקלות יכול להתפרש כחוסר עניין. אבל למה לי להתחיל את המערכת יחסים עם אנרגיה שאני לא מאמין בה? אתם מכירים את זה ש...[מצחקק] ה"סופרנוס" אחרי שמסיימים לראות את כל העונות, את כל הפרקים ואז חוזרים לפרק הראשון, מגלים ש...הכל היה בפרק הראשון כבר. כל מערכות היחסים, כאילו ה-DNA של התוכנית כולה הייתה בפרק הראשון.


אז זה קצת כמו מערכות יחסים. כי אנחנו יכולים להיות איזושהי תקופה עם מישהו כמה חודשים, כמה שנים ואז המערכת יחסים נגמרת וכשאנחנו מסתכלים אחורה על הימים הראשונים, על השבועות הראשונים, אנחנו מגלים שהכל היה שם כבר בימים הראשונים. כל הדברים הטובים, כל הדברים הלא טובים, כולם היו בכמה מפגשים הראשונים כאילו READY TO BE UNPACKED.


יה בייבי!


אז למה לי להתחיל את ה-DNA של המערכת יחסים ממקום שהוא חסר?


[מוזיקה]


איך אומרים דברים באמת?

איך אומרים דברים באמת?

איך אומרים דברים באמת?

איך אומרים דברים באמת?

איך אומרים דברים באמת?

איך אומרים דברים באמת?

איך אומרים? איך אומרים דברים באמת? איך אומרים דברים באמת?


כי זה כאילו כל הזמן, זה קשה להיות חד משמעי. אני חושב שלהיות לבד ולהצליח להיות לבד ונעים לבד, לא סותר את הרעיון של זוגיות. אני פשוט פתאום התחלתי לדבר על זוגיות כי אני אישית קצת מתקשה עם הלבד ולהישאר לבד בתוך זוגיות ותוך שאני מדבר על זוגיות וכאילו יוצא נגד הרעיון הזה, משהו בי לא מסכים עם עצמי.

[מוזיקה]


מה...שנראה לי...שאני...רוצה...להגיד...זה


אם את עכשיו לבד ולא נעים לך מהלבד הזה,

תפסיקי.

תפסיקו.


תפסיקו עם הלא נעים. תחגגו, תחגגו את הלבד. ובלחגוג אני לא אומר תצאו ותשכבו עם כל מה שבא לכם, אתם יכולים לנסוע לשוודיה בלי לתת דין וחשבון לאף אחד, שכמובן שזה גם

כיף! כיף, כיף!

איכויות נחמדות,

די! תגיד כיף!

אבל לא על זה אני מדבר

אה...


אני מדבר על חגיגה של להסתכל פנימה ולא לפחד משום דבר שעולה ולהנות מההזדמנות הזאת. להפסיק לברוח כל הזמן להסחות דעת לטלפון, ל"טינדר", לאנשים אחרים, אלא להנות מהלבד.


כל רגע שיש לנו לבד זו הזדמנות מדהימה.


[מוזיקה]


אז לסיכום, הייתי רוצה לדעת קודם כל מה אתם חושבים בנושא. והייתי רוצה להכניס לתוך הרפרטואר של הברכות שלנו אממ...לברך אנשים שהם לבד ושהם מסיימים מערכות יחסים להגיד להם 'מזל טוב!' [מצחקק] וכשהם לבד חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה, להגיד להם 'וואו אחי, מזל טוב!'


ולהפסיק לצבוע את הלבד במשהו לא רצוי. איזה מוזר זה. זה כמו להודות בזה שאני אדם מעפן. כשאני לא נהנה מהלבד אני בעצם מודה שאני מעפן. [מצחקק] אולי לא, לא יודע אם זה הגיוני מה שאמרתי, אבל זה קצת נכון.


[מוזיקה]


אם אני תמיד מחפש מישהי שתשלים אותי, אין לי סיכוי להיות שלם בעצמי.


-סוף הפרק-


6 views0 comments

Comments


bottom of page