top of page

המוג׳ו של בן בן ברוך - יומן מלחמה אופטימי - סיכום היום 4


תקציר: סיכום היום הרביעי של המלחמה המחבל המטופל האיום מצפון ועוד דברים שקרו היום מזוית קצת אחרת תהנו

 

[נאנח] עוד יום. "יומן מלחמה אופטימי" סיכום יום רביעי, יום רביעי של הלחימה. יום רביעי בשבוע שאני חווה את זה.

אני אתכם לא משנה איזה יום זה חברים. חצי שעה של אסקפיזם קצת להתנתק, לדבר על דברים אחרים, להקשיב לדברים אחרים.

ברור שאנחנו רוצים לדבר על דברים שפחות או יותר קשורים למצב הזה שאנחנו קצת נמצאים בו, קצת ללא בחירה מה שנקרא. אין מה לעשות חייב לעשות את זה, היינו חייבים לעשות את זה במוקדם או במאוחר. ועדיף מאוחר מאשר לעולם לא. אני בטוח שהימים האלה, אנחנו עוד נדבר עליהם ונספר עליהם לילדים ולנכדים שלנו המלחמה הזאת זה. זו המלחמה אני לא יודע אם אני יכול להכתיר אותה ברמה כזאת, אבל אחת החשובות שיש לנו. ונראה לי שהייתה לנו מקום המדינה בגלל המצב הכל כך מעורער שאנחנו לא יכולים יותר להמשיך איתו.

אני מדבר על כל הסבבים וכל הפיגועים וכל האיומים וכל ה...חברים, תדמיינו לכם עולם שכל זה לא יהיה. תחשבו שנייה רגע, שימו רגע בראש, אוקיי?

שימו רגע בראש העפנו את חמאס, העפנו את חיזבאללה, איראן לא מעניינת לנו יותר את הביצה. אנחנו מסתובבים במדינה שלנו חופשיים מכל. כל טרחה, כל דאגה, כל חשש. לא יהיו מפגעים מבית. מי שיעז לעשות משהו לא במקום, יסולק מהמדינה לאלתר. אף אחד לא יעז לפצות פה, מי שירצה לחיות פה ערבי ישראלי כמו גבר, יחיה כמו גבר. לא יהיו אנשים שיטרידו לנו את השלווה היומיומית.

מצליחים לדמיין את זה? מצליחים? זה אפשרי. תתעמקו טוב טוב.

דמיינו לכם מדינת ישראל שכל המשקיעים מגיעים להשקיע פה בלי דאגה שאולי עוד חצי שנה תהיה מלחמה, אולי עוד שנה יהיה מבצע,אולי עוד יומיים יהיה פיגוע יראו לי פה על העסק, לא.

כלכלה משגשגת, הכסף שלנו יהיה שווה הרבה יותר. הכסף הישראלי יהיה חזק! המטבע הישראלי יהיה חזק מאוד!

אנשים לא יצטרכו לעבוד פה בארבע עבודות. ארבע עבודות בשביל לשרוד. ארבע עבודות בשביל לגמור את החודש. לא עוד! אתם יודעים שיש מדינות בעולם שהבעל עובד עבודה רגילה מ-9 עד 16:00 או 17:00 עם סייסטה באמצע והאישה אפילו לא עובדת. ולא חסר להם כלום. האישה לא עובדת ולא חסר להם כלום. מתקיימים מעבודה אחת ויש להם זמן לעשות דגים על האש בגינה ויש להם זמן לבקר את הילדים. יש להם זמן להקול ויש להם שלווה. אין לנו את זה במדינה. אנשים שוכחים, אין לנו את השלווה הזאת במדינה. הכל פה בלחץ. למה כל הישראלים מקריחים? למה? בגלל כל הלחץ שיש פה על כולם.

כולם במרוץ עכברים מטורף, משוגע!

אז עוד מעט זה הולך להיגמר חברים.


[מוזיקה]

אני אומר לכם, אני אומר לכם. אנחנו בעזרת השם, עם טיפה אורך רוח, טיפה אורך רוח, טיפה סבלנות חברים, טיפה סבלנות, נשימה עמוקה ונכון, לפעמים זה מאוד מאוד קשה. הטלוויזיה לא עוזרת, לא עוזרת בכלל במצבים האלה! בגלל זה אני חוזר ואומר, חברים תנסו להתנתק כמה שאתם יכולים. נסו להתנתק. אני יודע שזה לא פשוט ואנשים רוצים להישאר מעודכנים וצריך להיות מעודכנים, אבל לפעמים מספיק לשמוע את החדשות. אתם לא מבינים איזה רכבת הרים עברנו עכשיו אני ואשתי. ואני מנסה באמת להימנע מהטלטלות האלה. אני מנסה להימנע מהתקשורת, מנסה להימנע מהחדשות, מהאובר חדשות וגם לשמור על אופטימיות.

היה לנו עכשיו אני מדבר אתכם לפני איזה שעה. אני חוזר הביתה, קודם כל הייתי באולפן שלי. נסעתי קצת לסטודיו, אני הולך להכין לכם מהדורות פודקאסט מרובות משתתפים בלייב בערוץ היוטיוב שלי חברים, בלייב. עם שאלות, עם סיפורים, עם אנשים שחוו דברים מטורפים ויבואו לשתף באולפן שלי וכל מיני קומיקאים ושחקנים וזמרים שיגיעו לאולפן. וינגנו וישירו וירימו לכם את המורל. אנחנו נעשה את זה לא פעם בשבוע, הרבה יותר מפעם בשבוע בלייב אצלי בערוץ היוטיוב. ממש עכשיו אני עובד על זה. הלכתי להקים את האולפן, לסדר אותו קצת אחרת.

זה יהיה שונה. זה לא יהיה כמו שאני כל הזמן יושב על השולחן של הפודקאסט שלי. זה יהיה בחלק האחר של האולפן על הספות. סידרנו הכל ופתאום אשתי מתקשרתי אליי, אומרת לי 'תגיע מהר הביתה, איפה אתה? מתי אתה מגיע? תגיע הביתה'.

אמרתי אלוהים ישמור הסורים על הגדרות כמאמר המימרה הידועה. הסורים על הגדרות, כן?

סורים פה לא במשחק בכלל, כן? אין סורים. אבל היא אומרת לי 'תגיע מהר' ואני מנסה להבין מה קרה. אומרת 'יש חדירה של כלי טייס שהגיעו' ואני אומר טוב נו יאללה נו מה נעשה אני אלך הביתה. אני אהיה איתה. אמרתי טוב אני לא נכנס ללחץ, בסדר, אני אגיע הביתה, הכל יהיה בסדר ואני נכנס לאוטו והאוטו כזה על החדשות על הרדיו והחדשות.

"חשש כבד לכלי טיס, חדירה של מספר רב של כלי טיס בכל המרחב הצפוני. כולם מתבקשים להיכנס לבית" מה זה הצהרות מה זה אזהרות להיכנס לבית, להגיף את החלונות, לכבות את האורות, להיכנס לממדים עד הודעה חדשה.

אני מגיע הביתה. קודם כל הבית חשוך שזה לא מגניב, אוקיי? זה לא מגניב. כמו שיש שיר "זה לא כל כך נעים לראות גן סגור", זה לא נעים לראות בית חשוך. אלא אם כן באת ב-2 בלילה אחרי בילוי מטורף שאתה כולך דולפין ואתה לא יודע קוראים לך ואתה נזרק על הספה עם הבגדים המסריחים. [צוחק] ואתה נרדם. סבבה שהבית יהיה חשוך, אבל בשעות הערות שהילדים ערים, הבית צריך להיות ער וערני כל הזמן. אין דבר כזה בית חשוך. אנחנו גם כשהולכים לישון, משאירים את האורות דלוקים. כאילו ככה ברגיל. אנחנו לא מהמשפחות שמכבים את כל האורות בבית. יש לי כמה אורות בבית שקבוע דלוקים על כל מיני תמונות. אורות מעבר כאלה, פרוזדורים. אין אצלי בית חשוך אף פעם.

ואני בא, רואה כל הבית חשוך. אני אומר סמאללה מת העולם, מה קרה? היא אומרת לי 'אתה לא מבין, יש עדכונים בחדשות'. שמה לי טלוויזיה, אני רואה באמת שכל האולפן שם בערוץ 14 כמרקחה. קרה משהו. אני אומר בואנה, נכנס לסטרס. מצליח ליפול למקום הזה של הסטרס. אני אומר לה מה והיא אומרת לי 'תשמע וכל תושבי הצפון ויש חדירה במעלות תרשיחא וכל מיני עדכונים בשנייה. ומחיפה צפונה צריך להיכנס לממדים ולא לצאת עד הודעה חדשה, לכבות את'

סעמק נשבר. לא, לא,לא. רגע חבר'ה שנייה, רגע רגע שנייה, נשפך לי גם על המחשב, גם על הפרקט.מת העולם, מזל שיש לי פה. לא קרה כלום.

אוי זה מזכיר לי שאתמול הייתה לנו פה, בלייב, הכל בלייב. רגע שניה. חכו רגע, אני אביא עוד מגבת. יש לי גם בלייב פה עוד מגבת. אתמול הייתה לנו פה...זה מה שאמרו לי, זה מה שאמרו לי 'אתה תיקח פרקט, יישפך לך משהו, יתנפח ויהיה בלגן'. בסדר אז מה לא נשתה? ככה נפל לי. רגע חבר'ה, שניה אני אתכם, שניה.

אני בכוונה לא רוצה ללחוץ פאוז. אני יכול לחוץ פאוז. רגע דקה. זהו, ניקיתי את זה, הכל טוב. אה המחשב לא ניקיתי, איזה מטומטם. קודם כל תדאג למחשב, יש מצב שבכלל לא שומעים אותי עכשיו, אני מדבר לעצמי.

לא חשוב, הנה, ניקינו את זה, הכל טוב. חזל"ש חבר'ה, חזרנו לשגרה. בקיצור, איפה הייתי? מי זוכר בכלל איפה הייתי. איזה בלגן. בן אדם מקליט פודקאסט, כל הבית נשבר לו בגלל כוס שנשפכת לו פה על הפרקט. איזה בלגן. לא משנה, לא משנה, אני אתכם. סליחה, סליחה. איפה הייתי? גם נעצר.

בקיצור אני לא זוכר איפה הייתי. בקיצור, אז היה איזשהו חשד [צוחק] מה רציתי בסך הכל, עזבו את זה, עכשיו נשברה לי כוס התרעלה שהכנתי פה. בקיצור מפה לשם שורה תחתונה, מה אני אגיד לכם? בלגן, עידכונים ודיווחים. ומהחשש לחדירה ומהצפון לסגור את כל הבתים ופתאום, אבל אני אומר לה, מסביר לשירן 'כפרה עליך, הפעם אנחנו במרכז, מה את רוצה? בסדר אמרו בצפון, אנשים יכנסו לממדים, ישמרו על עצמם, הכל יהיה בסדר, צה"ל בשטח. מה את בלחץ? הכל בסדר, הכל טוב. זה לא שתפסו אותנו עוד פעם עם המכנסים למטה, תרגעי'.

לא מספיק להגיד את זה ואז הם אומרים 'רגע כנראה שיש איזשהי זה, אין עדיין אישור שיש איזה חדירה. כנראה זה רק'...קיצור התחילו להגיד כל מיני דברים, כנראה כנראה כנראה כנראה, מסתבר שאין שום דבר.

ואז פתאום עדיין לא נגמר האירוע בצפון, עוד פעם חוזרים על זה. עדיין לא נגמר האירוע בצפון. פתאום עולה איזה מישהו ואומר, אחד מהפאנל אומר 'חבר'ה תקשיבו, כל הארץ צריכים עכשיו להיכנס לממדים עד הודעה חדשה, להחשיך את הבתים.'

אני מסתכל על שירן. לבנה, לבנה, לבנה, בלנקה. תקשיבו אתם לא מבינים, לבנה. עכשיו אני אומר קיבינימט מה עכשיו גם אני נלחצתי הלכתי החשכתי את כל המרפסת הכל סגרתי הכל. אני בא להיכנס לחדר, אומרת לי 'טוב בוא'. אני אומר לה ' מה בוא? לא היה אזעקה, לא היה כלום, מה בוא? בסדר סגרתי פה. אמרו ממד, בסדר. מה זה אומר שעכשיו מתקיפים לנו את הבית? תירגעי, הכל טוב.'

אומרת לי 'לא, אמרו לממד, תבוא עכשיו לממד!' התחילה לצעוק עליי!

עכשיו תבינו כל העת הזאת אני בסך הכל באתי הביתה, רציתי לראות שהכל בסדר להתארגן וללכת לפדיון הבן שיש לאחותי כפרה עליה שהייתי אמור להיות בכלל במיאמי. אבל בגלל שאני בארץ מן הסתם זכיתי ללכת לפדיון. לא נתנה לי ללכת! אומרת לי 'אתה לא הולך שום מקום מה אתה משוגע! תיכנס לממד!'

בואנה יש לי צו איסור יציאה מהבית. אני לא מאמין, אשתי שירן שמה עלי צו איסור יציאה מהבית, אני לא יכול לרדת לשפוך זבל, אני לא מבין את זה! ואני נגנב! אני אומר לה מה.

פתאום מה קורה? חבר'ה תקשיבו טוב, תראו מה זה רכבת הרים.

עולה דובר צה"ל. אחרי שהבחור השני גם מהדוברות של צה"ל אמר את כל הדברים האלה. סליחה הוא לא הוא לא אמר את כל הדברים, הוא דיבר על תושבי הצפון. הטעות הגדולה הייתה בכותרת שהיה איזושהי טעות אוקיי? טעות אנוש. חבר'ה אין שום הנחיה להיכנס כולם לזה. זה טעות אנוש. גם בצפון אין חשש ולא נצפה שום כלי טיס. תקשיבו משהו הזיה! הזיה!

עכשיו, קבלו את הזווית שלי, אוקיי? קבלו את הזווית שלי. אני רואה את הדבר הזה אחרת חברים. וירצה מי שירצה ויגיד מי שיגיד שאולי אני הוזה. מה קרה סמאללה מת העולם? מה זה הצעקה הזאת? הוזה ומדמיין אבל זו הזווית שלי.

כל הסיפור הזה היה בשעה שבע וחצי. כל מה שאני מספר לכם משעה שבע. חזרתי הביתה כן 7 משהו כזה 10 ל- 7,7. עד 7 וחצי רבע לשמונה כל הסיפור הזה היה. בלי שום קשר לפני זה יצאו כל מיני קבוצות וואטסאפ בבקשה בתחינה בהודעה כללית, הודעה כללית לכל כל מיני קבוצות ומשתמשים לקריאת תהילים מקיפה בכל הארץ איזה כמה מזמורים חזקים. ואני בדעתי אומר לשירן 'תראי איזה דבר מטורף'. כאילו יכול להיות שבאמת כל הדברים האלה כל מה שעכשיו את מספרת לי כל האיומים האלה, זה באמת קרה. יכול להיות שזה באמת קרה אוקיי. יכול להיות שבאמת הייתה חדירת מחבל. יכול להיות שבאמת כלי טיס. יכול להיות שבאמת כל עם ישראל היה צריך להיות עכשיו בממדים עד להודעה חדשה. ולא היה קורה כלום...כאילו אתם יודעים גם להיכנס לממד סתם בלי שיקרה שום דבר ובלי שחס וחלילה יפול משהו עליך או לידך, זה גם צער, זה גם פחד, זה גם הלם, זה גם התכנסות, זה גם הרכנת ראש, זה גם צער. הנפש מצטערת.

יכול להיות שבזכות כל אמירת פרקי התהילים האלה, כל הצער הזה נחסך מכל עם ישראל, מכל אנשים שראו את כל הערוצים וזה היה בכל הערוצים. בדקתי 12 13 14. 11 לא בדקתי עכשיו שאני חושב. אולי ב- 11 זה לא היה. לא, צוחק.


אבל בכל אופן חברים תקשיבו זו הזווית שלי. אני באמת מאמין, באמת מאמין שתפילות, אמירות, דיבור, יש לו כוח עצום, משמעות גדולה מאוד במיוחד בימים כאלה שהלבבות פתוחים ושערי שמיים מחכים לתפילות שלנו. בגלל זה אני כל כך הצטערתי היום שפספסתי תפילת מנחה כי אני מנסה להרוויח כל תפילה ותפילה ובגלל כל הלחץ הזה שירן עשתה לי 'תחזור הביתה מהר' וזה.

התחלתי תפילת מנחה בסטודיו שם ולא המשכתי אותה. היה לי על זה צער גדול ועכשיו אני אלך לעשות ערבית וגם את הפדיון הזה פספסתי. והנה, עכשיו שירן שולחת לי תמונות. עכשיו בוא נראה מה היא רוצה עכשיו.

איאיאי, מה זה, מה זה עכשיו. מה זה?

ליאור ששון כפרה עליו. יש לנו בחור פה, ליאור ששון. בוא נראה אם אפשר לשמוע את זה.


[הודעה קולית לא ברורה והשיר 'יהיה מה שיהיה']

ליאור ששון, אתם מכירים את הבחור הזה? הוא בת ימי ליאור ששון. מיקרופון בבת ים שר שירים. [צוחק]

[ארץ לעולם. ארץ בא נולדנו, ארץ בא נחיה]

בטח יעבור לכם הסרטון הזה בוואטסאפ. שירן צילמה לי זה עכשיו מתחת לבית שלנו. כמובן לא שוכח את המסרק, הוא תוך כדי מעביר ויש על השיער ושר לנו שירים. כפרה עליך ליאור ששון. שתמיד תהיה שמח ותשיר שירים.

יואו. הבהלת אותי עוד הפעם, חשבתי את שולחת לי סרטונים מלחיצים. אני מקליט פה את היומן מלחמה אופטימי של היום. אני כבר בא.

רציתי להעלות חבר בוא נראה אם הוא ענה לי. בוא נראה אם הוא ענה לי. בוא נראה אם הוא יענה באופן דיברנו בצהריים.

ארץ בה נולדנו ארץ בה נחייה. [צליל חיוג]

יהיה מה שיהיה [צליל חיוג]

ארץ של העם

היא לנו אם ואב. ארץ...למה בעצם אתה לא זמין?! כאילו מה יש לך לעשות?! מה אתה משחק אותה עכשיו כאילו אתה עסוק? איפה אתה עסוק? במה אתה עסוק? אני לא מבין, אנשים לא עסוקים עכשיו! למה אתה משחק אותה לא עונה? הוא עוד יחזור אליי, הוא עוד יחזור אליי, אני אומר לכם, הוא יצטער על זה.


בכל אופן, בכל אופן הייתה איזה מישהי בבוקר. לא יכלתי לעצור את עצמי. איזו מישהי מבוגרת הולכת בבוקר. אתה רואה כל החובות ריקים, היא כזה הולכת בבוקר עם העגלה הזאת של הקניות של המבוגרים והיא עם מסכה. לא יכלתי לעצור, צעקתי לה 'כפרה, נשמה, את מתבלבלת במשבר! לא צריך!' שכחה. משהו אחר עכשיו כל השבר הזה. לא צחקה.

יש לי עוד איזה קטע שאני אני אוהב להשתעשע. אני מנסה כאילו, אני מנסה באמת לשמור על אופטימיות ולשמור על להצחיק בעיקר את עצמי שזה מאוד מאוד חשוב חבר'ה. מי שיש לו יכולת להצחיק את עצמו שיעשה את זה. אל תחכו לאף אחד אחר, תצחיקו את עצמכם. זה מאוד מאוד חשוב. אז אני יש לי קטע כזה שאני יכול להצחיק את עצמי בכל מיני מצבים. יש לי כל מיני שיטות להצחיק את עצמי. אחת השיטות זה, אני אספר לכם.


אז כאילו עברנו דירה לא מזמן ויש שעוברים דירה וקונים כל מיני דברים חדשים וזה. אז יש לנו מכונת קרח לא יודע לאפיין את הסיפור, להצליח להניח את הסיפור כמו שצריך. יש לנו במרפסת מטבח חוץ, סבבה? עם מנגל וכאלה ויש לנו מכונת קרח גם. עכשיו, סליחה, יש לנו מקרר אוקיי מקרר. ולמקרר יש כזאת ידית כזאת שפותחים את המקרר. זה מקרר מגירות. זה אני צריך להגיד תודה למעצבת שלי טלי טנג'י, שאמרה לי 'אל תיקח את המקרר השקוף עם הזה בגלל שיש לך שמש שם. תיקח את המקרר מגירות שהוא אטום וחסום וחסין ומבודד'. וזה מה שעשיתי. אהממה, למקרר הזה יש...נו. יש לו מגירות נכון? אז למגירות יש ידית. יש ידית שאתה כאילו פותח את המקרר.


אז יפה אז עכשיו לידית הזאת יש ברגים מאוד [צוחק] סיפורים אני מת. שניה אני אעזור לסיפור, שנייה. לידית הזאת יש בעצם ברגים מאוד ארוכים ודקים שתופסים את הידית אוקיי. תופסים את הידית ואז בעצם אתה...הם מאוד ארוכים בגלל שהמקרר עבה. הדלת עבה בגלל שהיא מבודדת. איזה סיפורים מת העולם לא יודע למה נכנסתי לזה. בכל אופן אין לי את הבורג הזה. מאז שעברנו לפה, מאז שקנינו את המקרר. וכל פעם שלחתי לבחור שכאילו הביא לנו את המקרר, את המטבח חוץ 'אח שלי מה קורה עם הברגים? אני צריך את הברגים' ושכחתי מזה אוקיי.

עכשיו מהתחלה הוא אמר לי 'כן ברור, שאני אהיה באזור אני אקפיץ לך והכל וזה. עכשיו אני מהיום הראשון של המלחמה, תקשיבו המדינה בוערת. המצב קטסטרופה, אנשים בדיכאון ואני כזה חייב להצחיק את עצמי ואני אומר יאללה אולי כאילו נעשה. שולח לו הודעה.

'אח שלי יש חדש עם הברגים?' ככה ביום הראשון סבבה?

יום ראשון. זה היה היום ראשון. כמובן הוא לא ענה לי. כל בר דעת לא עונה סבבה. בערב, יום ראשון בערב שולח לו רק סימן שאלה. מכירים סימן שאלה? אין יותר [צוחק] אין דבר יותר מעצבן מבן אדם שאתה לא חייב לו כלום ששולח לך הודעה ואחרי ההודעה שלא עונה כמה שעות שולח לך סימן שאלה כאילו אתה עובד איתו במשכורת חודשית מינימום.

והבן אדם לא עונה גם לזה אוקיי? למחרת אותו דבר. רושם לו 'אח שלי בוקר טוב, מקווה שהכל טוב, שבשורות טובות, שבוע טוב נשמה, שבוע מבורך. יש חדש עם הבורג של, עם הברגים של הידיות?'

הבן אדם קורא, נקרא, וי כחולים לא עונה. בצדק. לכו תדעו עכשיו איפה הבן אדם. הם חבר'ה מהצפון דרך אגב אלה שעשו לי את המטבח חוץ. לא עונה. אני יודע מה, הקפיצו אותו לצבא. לא משנה. בצהריים עוד פעם שולח לו שני סימני שאלה. עכשיו תבינו לא באמת אכפת לי מהברגים כן? רק חייב להניח את זה פה למקרה שמישהו מפספס את הסיפור. לא באמת לא אכפת לי באמת מהברגים, אבל אני סתם כאילו אני מחכה לראות מתי כאילו הבן אדם כאילו ישלח לי הודעה קולית 'תגיד לי י'חתיכת מטומטם, אתה בסדר? המדינה בוערת, אתה מזיין לי את המוח על ברגים? מה אתה רוצה ממני?'

כלום. הבן אדם לא עונה. מפה לשם הבן אדם...לא סליחה, אני כאילו, עובר יום אתמול בבוקר יום שלישי, עוד פעם אני שולח לו הודעה 'אח שלי בוקר טוב, מקווה שהכל טוב איתך, אולי פספסת את ההודעות שלי, אולי אין לך בטריה, רק חשוב לי לדעת, תעדכן אותי מה קורה עם הבורג, מתי אתה יכול להקפיץ לי אותו ? אני מחכה לבורג ממש.

בן אדם עוד פעם, הבן אדם לא מגיב, לא עונה ואני רואה שההודעה נקראת ישר. זאת אומרת איך שאני שולח פתאום נהיה מחובר, יש וי כחול ואז הוא לא מחובר. יענו קלט, יצא מהוואטסאפ.

שולח לו הודעה 'הכל טוב, למה אתה מתעלם ממני? אתה מסנן אותי. רק תעדכן אותי מה קורה עם הבורג? מאוד מאוד חשוב לי.' [צוחק]

יו יו תקשיבו ואני כאילו. ואז כאילו אספתי את עצמי, אמרתי טוב די, אולי אולי הבן אדם לא לא קראתי אותו נכון. כאילו אני שהוא בא לפה וזה קלטתי שהוא סתלבטן, עניינים וצחוקים. הייתי בטוח שהוא כאילו...לא יודע, יגיב יזרום יגיד לי...יזרום עם הצחוקים שהיה לנו פעם וזה.

פתאום עצרתי את עצמי אמרתי רגע רגע אולי באמת עכשיו כל המדינה עכשיו אולי זה לא לעניין אולי פה ואולי שם.

היום בבוקר אני כמובן שחררתי מזה ואמרתי טוב הייתי בטוח שהוא הסתלבט עלי כבר בפעם הראשונה וזה וכל המדינה בוערת אתה שולח לי לדעה מה קורה עם הבורג.

אמרתי בואנה אני מקווה שלא עשיתי איזה פדיחה. [צוחק] אני לא מאמין אני כאילו לא יכול. לא יודע אם אני יכול להעלות את זה כן? אולי לא קשור. אבל...אני אני...[צוחק] אני אני מקבל הודעה בבוקר. איפה זה נו בחית, אני חייב קיצור אני מתמצת לכם את ההודעה. 'אח שלי' משהו כזה, 'אח שלי מחילה, גנבו לי את המטען, אני בלי הטלפון, מה קורה איתך? הכל בסדר? איך בבית? מקווה שאתה נהנה מהמנגל, מקווה שנהנה מהמטבח חוץ. אני תוך יום יומיים מקפיצ לך את הברגים. סליחה לא ראיתי את ההודעות.'

נגנבתי תקשיבו, אמרתי בואנה או שהוא מסתלבט עלי עכשיו או שהוא יותר דפוק ממני או שהוא כאילו מנותק מהמציאות בקטע אחר כי הייתי בטוח שהוא יצא עליי וזה.

ואני עכשיו את כל הסיפור הזה אני מספר לשירן, אוקיי? את כל הסיפור הזה אני עשיתי עם עצמי כי הייתי בטוח שזה יגמר תוך שזה 2-3 הודעות לא חשבתי שזה יתפרס על 3 ימים. אני מספר את זה לשירן.

אומרת לי 'תגיד, מה אתה רציני? הראתי לה את ההודעה שלו וזה. ואומרת לי 'מה אתה זה זה מה שזה. שרפת לי עכשיו זה 6-7 דקות על הסיפור המטומטם הזה.'

וזה בדיוק מה שאני חושב שאתם מרגישים עכשיו שאתם שומעים את זה. אני מקווה שלא אבל...לא יודע.

התחלתי להגיד שהייתה אצלנו אתמול פגיעה ישירה במעבר חד חברים. הייתה פה פגיעה ישירה חמותי הייתה פה במרפצת ושיחקתי כדורגל עם הבן שלי ודפקתי בעיטה כי חסר לי המרחבים. נתתי כזה בעיטה חזקה. ישר פגעה לה בפנים.

איאיאי, מה אני אגיד לכם? ווי ממי אני מקבל עכשיו הודעה שהתקשרתי ולא ענה לי.

רגע רגע. איפה איך.

איזה חמוד חבר שלי. בכל אופן חברים, אני...מה עוד רציתי רגע, שנייה רציתי זה דיברתי איתכם. היו היום הרבה סערות על המחבל המטופל, אוקיי? הבחור המחבל ימח ישמו שהיה חלק מהטבח הנורא והיום. מקבל טיפול בבית חולים. כמובן שזה מסעיר את כולם ובצדק. הדבר זה לא צריך להיות. וכאילו אנחנו בעצם נמצאים פה בין...נקרעים פה בין שני שני עולמות. אחד המוסרי והגיוני שלנו שהבן אדם צריך לקבל ארבע כדורים בראש ובכלל לסיים את הסיפור פה בגלגול הזה והשני הוא שבועת הרופאים שצריכים לטפל בכל.

אני לא יודע כאילו מה רמת השבועה הזאת. כאילו מה מה עד כמה התקפה ומה העוצמות שלה. מה מקרה הקיצון? מתי זה לגיטימי? מתי זה לא לגיטימי לקיים את שבועת הרופאים?

אבל מישהו פשוט רשם באחת התגובות זה לא קשור למדינה זה לא קשור, זה פשוט בגלל שבועת הרופאים לא כלום. הרופאים עצמם נשבעו שמחויבים לטפל בכל אדם באשר הוא, לא משנה. למרות שאני לא מסכים עם זה אני כאילו.אני חושב שצריך בצורה חד משמעית לא לגרום לכזאת בעיה. כל הלה הפמיליה עכשיו נמצאים שם. בוא נראה אם יש איזשהו עדכון לגביו. יש מצב טוב שהלה הפמיליה פשוט נכנסו לשם ופשוט סיימו את המשימה, לא?

לא.

וואי וואי בואנה אתמול אני עד עכשיו לא מתאושש מהנאום של ביידן. אני באמת הרגשתי שהיה שם משהו מיסטי, איזה מלאך שנכנס לו.

אף, אף מנהיג של אומה, שלא לומר האומה הכי גדולה בעולם - אמריקה, עמד אי פעם מול המצלמות ודיבר כמו שהוא דיבר. זה היה כאילו מסר מלמעלה. הבן אדם גם העיניים שלו היו בורקות, משהו מפחיד. אני אומר לכם את האמת, היה שם משהו מיסטי, משהו שאי אפשר להסביר. הבן אדם עמד שם בצורה כל כך נחרצת. אמר שם דברים כל כך קשים. אני לא יודע, אני לא יודע אם אנשים כאילו קראו בין השורות ושמו לב שביידן אשכרה דפק לעולם איום מוסווה בדמות נשק גרעיני, נשק סודי.

הוא אמר את זה. הוא אמר את זה, הוא סיפר את זה, הוא הפסיק לקרוא מהכתוב מכל הדברים שכתבו לו כי אף אחד לא כותב לו דבר כזה כן? הוא הפסיק לקרוא מהכתוב ואמר.

'שאני הייתי בישראל, שהייתי סנטור צעיר, הייתי עם גולדה מאיר, הסתובבתי איתה. אני זוכר שהיינו בגרם המטוס היא הסתכלה עליי והיא רכנה לעברי ואמרה לי 'WE MUST WIN, WE HAVE NO OTHER OPTION. YOU KNOW, WE HAVE SECRET WEAPONS'

כשהיא אומרת WE HAVE SECRET WEAPONS כמובן הוא אמר, מן הסתם כמובן שהוא התכוון לנשק הסודי שיש לנו שהוא כבר לא כל כך סודי. כל האומות יודעות את זה ובגלל זה ווא עלינו, ווא עלינו אם לא היה לנו את הנשק הזה. ווא עלינו ממזמן זמן, זמן. ווא עלינו, אבל שהוא אמר את הדבר הזה, אני לא מצליח להבין כאילו איך לא כל הפרשנים התעסקו רק בדבר הזה? אני לא מצליח להבין באמת.

כי אני לא יודע אם אתם מבינים עד כמה שזה חסר תקדים, עד כמה שזה קיצוני שבן אדם יבוא וככה יגיד לעולם בצורה כל כך נחרצת שיש, יש לנו איום מטורף למדינת ישראל עליו, אז תיזהרו תיזהרו תיזהרו לכם אומות העולם, האומות העולם. אני אומר כל הבררה שמסביב שחושבים לבוא ולהתעסק או לאיים עלינו. איזה קטע שביידן כל הזמן נואם עם סוג של תלבושת אחידה כזאת של בגדים בצבעי הדגל שלו וזה כזה יפה.

אני חושב שזה מאוד מאוד חשוב לבחור בגדים יפים לדגל.

נגיד סתם הדגל של ארגון הטרור הדעאש החמאס. תראו איזה צבעים גועל נפש, לא מסתדרים ביחד. רואים את זה ישר, כל השחור והירוק והאדום זה צבעים שלא הולכים ביחד. הם לא צריכים להיות פה. לא צריכים להיות פה בעולם הזה.

אייאיאיאי...יהיה בסדר, יהיה בסדר מאמין שיהיה בסדר ואנחנו עוד נסתכל על התקופה הזאת ואני קורא פה עכשיו שזלנסקי מעוניין להגיע לביקור סולידריות בישראל. ביקור סולידריות בישראל זה מזכיר קצת את הביקור של בנט שהיה אותו שבת אצל פוטין, או שאני מערבב בין שני דברים כאילו.

מעניין אותי אבל באמת מה...אוקיי נגיד הוא יגיע לפה ומה הוא ייתן לנו טיפים? קודם כל זה טוב. זה טוב שהוא באמת יגיע ויחזק אותנו ופשוט הבעיה שזה כאילו יוצר מחנאות, יוצר לנו צד נניח נגד רוסיה למרות שאני חושב שביבי די כאילו פוטין די מעריץ של ביבי, לא? אי אפשר לדעת. טוב.

בכל אופן אני מחר יוצא לביקורים, ביקורי פצועים והרמת מורל. וואו תקשיבו, אני מקבל כל כך הרבה בקשות להגיע למקומות להרים את המורל. התקשרו אליי עכשיו להגיע לצומת גולני. הם לא יודעים שאני לא יכול. אסור לי לצאת מהבית לשפוך זבל, רוצים שאני אגיע לצומת גולני להרים את המורל. אבל לא אני באמת יוצא מחר בהסעות מאורגנות שחבריי הסטנדאפיסטים...אנשים מארגנים כל מיני ביקורים להרים את המורל גם לתושבי העוטף שנכון לעכשיו הומלסים כולם חברים.

אנשים שהפכו בן יום להומלסים, אנשים שאיבדו את יקיריהם, אנשים עם סיפורים קשים, אנשים שלא יודע כמה שנים ייקח לרפא את הטראומות והפצעים שלהם. אני מקווה שהמלחמה הזאת תעבור מהר, מהר, מהר. אנחנו נעשה מה שאפשר כדי לחזק אותם. מה שאפשר כדי לשמור עליהם, מה שאפשר כדי לתמוך בהם מקרוב עד כמה שאפשר. ובעזרת השם בעזרת השם, בעזרת השם, אנחנו נראה את האור ואת הישועה מאוד מאוד בקרוב חברים.

תשמרו על אופטימיות, זה הכי חשוב. תהיו בטוחים שהכל יהיה בסדר ובמהרה. אל תפחדו משום דבר. תשמעו להוראות בסך הכל. תיכנסו לקבל עדכונים. לא חדשות עם זונדה לוריד, לא צריך. מיותר, שמעו לי, לא צריך.

כמדי ערב נסיים באמירת פרק תהילים קכ"א שיר למעלות, תהיו איתי חברים.

שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:

אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים– מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.

עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה– עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ; אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.

הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן– שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.

יְהוָה שֹׁמְרֶךָ; יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.

יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה; וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.

יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע: יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.

יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ– מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.


תהיו חזקים חברים. אוהב אתכם. אני הייתי בן בן ברוך שיהיה לכם רק טוב. ניפגש מחר בעזרת ה'. שיהיה לנו באמת בשורות טובות ונשים את הסגיר מההתחלה כמו שצריך. ניפגש מחר "יומן מלחמה אופטימי", ביי ביי.

13 views0 comments

Comments


bottom of page