top of page

פרק 3 - יומו של גנן - תומר ווזנר




פרק שלישי


בפארק ירוחם, באווירה לא רשמית, ישבנו תומר ווזנר (ווזי), הגנן של קיבוץ טללים ואני לשיחה על גינון ועל סדר היום של הגנן.


רוני: שלום, אני נמצאת פה עם תומר ווזנר הידוע בכינויו ווזי בוזי, הגנן המדופלם של קיבוץ טללים ואני מזה שמחה שנפגשת איתי פה בפארק ירוחם ואתה בעצם המרואיין הראשון של הפודקאסט הזה. אז תודה רבה ומה קורה? חבר יקר גם. אז ספר לי ווזי, כמה שנים אתה גנן? איך התחלת?


תומר: היי רוני, איזה כיף שאת מארחת אותי בתוכנית שלך. ממש מרגש. אז אני התחלתי להיות גנן בעצם אחרי הצבא. חיפשתי מה לעשות עם עצמי ולא ראיתי את עצמי מגיע לשום עבודה משרדית או שום עבודה כזאתי של ברמן או איזה משהו כזה. פשוט נכנסתי, התחלתי לעבוד בנוי של הקיבוץ. מה שגם לפני זה, בתור ילדים בקיבוץ, היינו צריכים לעשות התנדבויות ולהשתלב בענפים של המשק. אז תמיד אצלי זה היה העדיפות של ה, של הנוי. אז בעצם ככה התחלתי. המקצוע משך אותי, התאהבתי ויצאתי ללמוד את זה במסלול מקצועי. עשיתי קורס של גננים סוג 1. לפני זה עשיתי קורס של שתלנים שזה כל העבודות של משתלה וייחורים, ריבוי צמחים ודברים כאלה. זהו. אני עובד בקיבוץ בטללים, רוקנרול!


רוני: רגע, אז בעצם לקחת, למדת הרבה לפני שנהיית גנן. אני מכירה שיש הרבה גננים כאלה שלא לומדים. אתה נגיד היית ממליץ למי ששוקל לעסוק בגינון ללמוד? למדת מזה משהו שבאמת פרקטי שעוזר לך ביומיום?


תומר: אני מאוד ממליץ. זה חבר'ה צעירים וגם לא צעירים, גם מי שכבר נמצא בתחום והגיע כמוני, ככה התחיל לעבוד פשוט, לכו, תרחיבו את האופקים, תלמדו, תעשו קורס מקצועי, זה כל כך מוסיף, זה כל כך תורם להתפתחות המקצועית שלכם ואחר כך על היישום של זה בשטח. זה מאוד, מאוד, מאוד עוזר, אני אפילו יכול להגיד חובה כי גם בתור התחלה שעבדתי אצל גננים, אז לפחות הוא היה אומר 'בואו תגזמו את זה או את זה או את זה'. חשוב מאוד לדעת מה לגזום, לפי העונה. יש עצים שאסור להוריד כמות מסוימת של ענפים יותר מדי או שיחים ופשוט מומלץ ללכת ללמוד, לעשות את הכל בצורה מקצועית, במיוחד שצריכים ללכת ולתת שירות כמו שצריך. וגנן שבא הוא לא רק נותן שירות, הוא שם את השם שלו ואת הכבוד שלו בשטח וזו העבודה וזה מה שצריך לראות. אז מאוד מומלץ, לכו ללמוד.


רוני: אוקיי. ובעצם, איך הסדר יום שלך נראה? אתה עובד כל יום? א-ה? אתה עובד כזה מהבוקר, משעות הבוקר המוקדמות עד, יש לך כזה סדר יום קבוע?


תומר: סדר היום של הגנן. אז אני קם מוקדם בבוקר. בימי הקיץ אפילו יותר מוקדם. קם בנגיד 5 וחצי, מתחיל לעבוד ב-6. ימי חורף קצת יותר מאוחר. סתם עם האור מנסים לשמור על תוכנית עבודה בשביל שלא יהיה לנו יותר מדי עומס. לפחות אצלנו בקיבוץ שאנחנו צוות נורא קטן, זה קריטי. אחרת העבודה מצטברת וזה נהיה מאמץ פיזי נורא, נורא קשה לצוות שהוא נורא קטן. בימי גשם אנחנו גם עובדים כי אין הרבה ימי גשם. אז זה יוצא יום שאת עובדת בו לסירוגין. אז את באה בבוקר, גם אם את רואה שיש עננים, את צריכה לבוא ולתכנן עבודה שתספיקי לסיים אותה, תוכלי לעמוד בזמנים, לא תיתקעי בגשם פתאום ותצטרכי להעמיס גזם או בדיוק באת וניקית איזשהו מקום והתחיל גשם וכל העלים והסופות והזה. צריכים להיות יעילים, להתאים את עצמך לעונה ולמה שקורה בחוץ. זה לא תנאי מעבדה. שום דבר לא מושלם, הכל בחוץ תמיד יכול לקרות. לדוגמא, אפילו פעם בקיבוץ מישהו בא, פירק לי מחבר, לקח אותו אליו. כאילו וראיתי את זה בגלל שפתאום היה שלולית ענקית באמצע השטח. אז ככה זה. בחוץ יש תקלות, צריך לעשות סריקה, לראות שאין פיצוצים, לראות שאין ענפים שבורים וגם ככה מקבלים הודעות ותמונות בווצאפ מכל המתלוננים למיניהם. אז לפעמים זה עוזר ואפשר לעלות ככה על תקלות ולטפל.


רוני: אוקיי. יש משהו שאתה הכי אוהב בתור גנן? נגיד לעשות גינות פרטיות?


תומר: אני הכי אוהב, קודם כל, לבוא ולעשות שתילה חדשה, שדרה של עצים או חלקה עם משתרעים בשילוב של כל מיני שיחים וצמחים, כי ככה גם אתה עובד הרבה, מטפח את האדמה ומכין את השטח לפני השתילה. בעצם צריך להפוך את האדמה עם מתחחת. לפזר קומפוסט לא רק בשתילים, לפזר קומפוסט בכל האזור, לסדר את הצנרת. בעצם להכין את הבורות שלך לשתילים לפי הגודל של הצמח שמגיע. זה ממש כיף, זו עבודה שהיא עם האדמה, פשוט לסדר ולהכין את השטח לקראת משהו יפה וחדש שבעצם מתחיל מכלום או בתור שיקום כי יש גם משהו נורא טוב ויפה שאני גם אוהב את זה במן רסקיו. אם יש איזו גינה שהיא צריכה רסקיו, לא גזומה ולא מטופחת וזה ואתה פתאום נכנס לשם ויכול לעשות מהפך, להביא את הצמחים ועצים לצורה כמו שצריך וגינה שנראית יפה, אסתטית וגם חיה בצורה טובה, זה הכי כיף שאפשר בשבילי, נותן סיפוק.

רוני: כן, האמת שזה נשמע, נשמעת עבודה ממש כיפית. גם משלבת יצירה וגם עבודה בטבע. טוב, אני רוצה גם לשאול אותך אם יש לך איזה טיפ שאתה יכול לתת לאנשים פרטיים, לגננים מתחילים שקשור לצמחים. איך לתחזק אותם יותר טוב, איזה טעות נפוצה שאתה רואה שאנשים עושים? ככה מהניסיון שלך.


תומר: טיפ שאני יכול לתת גם ללקוחות פרטיים וגם לגננים מתחילים זה פשוט להתאים את הצמחייה לצרכים שלכם ולרצונות שלכם. מה הכוונה? שאם אתה מחפש שיח או עץ בקנה מידה מסוים, אל תלך בסוף ותביא מפלצת שתצטרך כל הזמן לגזום אותו ולהתעלל בו בשביל שהוא יראה קטנצ'יק ונחמד כמו שרצית, אם זה לא יודע, אם אתה רוצה בונסאי, עדיף שלא תביא אותו איזה מכנף נאה שזה עץ ענק של 30 מטר. זה לא יהיה טוב לו. או אם רציתי איזשהו שיח למסתור או גדר חיה, קודם כל, חשוב נורא לבדוק את המידות ואת המאפיינים של צמחים. כי כולם באים ועושים עכשיו אוג חרוק. מה הקטע עם אוג חרוק? לא כזה יפה, לא כזה איאיאי, די משעמם. סבבה, נכון הוא ירוק, יש עוד אלף צמחים ירוקים. מלכלכים פחות גם, נראים יותר יפה. אפילו אפשר להוסיף עליהם פריחה. אפשר לצאת קצת מהנורמה ומה שמקובל. ללכת לבדוק, לשאול גנן מקצועי. לקבל ממנו המלצה לדוגמא. אממ וזהו. יש צמחים שעדיף לכם גם לא לשים באזור הבית שנגיד מושכים הרבה חרקים או צמחים שמושכים, יש אנשים אלרגיים אז לא יודע, לדוגמא לדבורים, אז לא לשים, אה לדוגמא, קרוב לבית עצי פרי או צמחים שידועים בתור מושכים של דבורים או דבורים.


תתאימו את הצמחייה לצרכים שלכם עם להתחשב בצמחייה כמובן. אם אתה רוצה שיח גדול או עץ גדול ויש לו מקום ותנאים, אז תביא. אם אין את התנאים האלה, אז עדיף להסתפק במשהו במידה בינונית ולשניכם יהיה יותר טוב בסופו של דבר. כי אם יש לך פטיו או גינה פרטית ואתה תשים בפנים ברוש והברוש מגיע ל-30 מטר גובה, מה תעשה איתי בסופו של דבר בגינה הפרטית הקטנה שלך? הם נהיים גדולים וזה נהיה מסוכן. אותו דבר דקלים. דקל שמגיע בסופו של דבר לגובה של 17 ו-20 פלוס מטר, מתחילים ברוחות להתנדנד ונהיה סכנה מאוד גדולה. חייבים לקחת את כל הדברים האלה בחשבון בזמן שעושים את הגינה ומתכננים גינה.


בגלל שאנחנו עכשיו בעידן של קורונה וכל הטפשת שמסביב וכל האווירה הלא נעימה הזאתי, פתאום סגר, פתאום בידוד. מאוד ממליץ להכניס צמחים לבית. קודם כל, יש לזה השפעה פסיכולוגית ישירה על המוח, על הבן אדם. יש לו משהו לעשות, יש לו משהו לטפל בו. צריך לבוא, לראות, לבדוק, לנסות להבין מה הצמח צריך. חוץ ממים. גם בן אדם יכול לחיות על מים בלי אוכל. הוא יראה כמו מוקיון מאיזה באבא הודי או משהו כזה, אבל הוא עדיין יחיה. אז הצמחים גם צריכים את האוכל שלהם וגם צמחים, התפקיד שלהם, מה הם עושים בעצמם בתהליך הפוטוסינתזה? לקחת את כל הפחמן שאתם נושמים ובעצם בתהליך של פוטוסינתזה הם סופחים אותו, סופגים אותו ומשחררים בחזרה חמצן נקי וזה מה שחסר לנו בעולם כרגע, אפקט החממה. וזה משהו שכל מיני קונספירציות של צמחים, לדוגמא שהוציאו מחוץ לחוק, שהיו קיימים בעולם לפני זה אלפי שנים בטבע בצורה טבעית, שמרו על האוזון. בעקבות זה שהם ספחו כמות גדולה פי 10 של פחמן דו חמצני ושחררו כמות הרבה יותר גדולה של חמצן נקי חזרה לעולם, לאוויר לנשימה.


אם היו נותנים לנו רק לזרוע ולשתול זרעים של קנאביס המפ, אני מדבר על המפ, המפ ידוע בתור אחד הצמחים שהכי מטהרים את האוויר. חוץ מזה שיש לו תכונות נורא טובות של טקסטיל, אה מי שלא יודע, מגילת ארה"ב כתובה על גבי, המגילה עצמה עשויה מהמפ, מקנאביס, זה החומר. היו עושים מזה גם הנבטים וגם הרבה אנשים קודמים, פשוט בגלל אינטרסים כלכליים ופוליטיים, אז כל הצמחים האלה פתאום נעלמו. ואז נכנס האלכוהול. זה סיפור אחר כבר חבר'ה.


אבל אני ממליץ לכם להכניס צמחים הביתה. יש צמח שנקרא סינסווירה. זה סוג של קקטוס, סוקולנט נורא מומלץ למשרד, לחדר, ליד הבית, ליד המיטה שלכם, ליד הראש. לשים אותו, הוא מנקה את האוויר, הוא מטהר את האוויר, הוא סופח פחמן, משחרר חמצן. אממ זה דוגמא אחת.

ועוד המלצה שלי זה לקחת חצי בטטה, לחתוך אותה, לחתוך אותה לאורך כאילו, לא לרוחב, שהיא תעמוד. ואז היא עומדת ככה, צ'ופצ'יק למעלה והגדם כאילו האדמה, החלק החתוך באדמה ואתם תראו תוך כמה ימים היא מתחילה להשריש, יש לה עלים בצורת לב ופרחים ורודים-לבנים נורא יפים. מאוד מומלץ.


רוני: וואלה. ותגיד, אפשר לגדל את הבטטה ממש בתוך הבית והיא תפרח?


תומר: כן, רצוי, ליד החלון ככה שיהיה לה יותר קל לעשות פוטוסינתזה.


רוני: וואלה אוקיי. תומר ווזנר האיש והאגדה, תודה רבה, החכמנו מאוד.


תומר: היה כיף. תודה לרוני.


רוני: גם הילדים פה חזרו. אנחנו נסיים את הפודקאסט הראשון, הריאיון הראשון שלנו בזה. אם אתם צריכים גנן ברמת הנגב, אזור רמת הנגב, אז אל תהססו. תומר ווזנר מקיבוץ טללים, ה


תומר: לא זול.


רוני: הוא לא זול.


תומר: ולא זמין.


רוני: ולא זמין.


[צוחקים]


רוני: אבל הוא אחלה גבר והוא אחלה גנן.


תומר: והוא יודע מה לעשות.


רוני: [צוחקת] יאללה ביי.


4 views0 comments

Comentários


bottom of page