top of page

יחידים במינם - פרק 17 - קליאופטרה - האישה שהמזרח סגד לה והמערב חרץ את גורלה - חלק ב'




היי, את הפרק הקודם, שהוקדש לקליאופטרה, סיימנו עם רציחתו של יוליוס קיסר, ועם לא מעט שאלות בנוגע לעתידה של המלכה המצריה, עתיד בנה קיסריון ועתידה של מצרים. מוכנים? בואו נצא לדרך. מוסיקה

אם לקליאופטרה היו תקוות כלשהן לגבי הורשת השלטון של קיסר לבנם המשותף, קיסריון, היא התבדתה מהר מאוד. בצוואתו של קיסר לא נכללה כל התייחסות מצדו לבנו הממזר. וכאן אנחנו מגיעים לשתי דמויות מפתח שילוו אותנו לכל אורך הפרק. בצד השמאלי של הזירה, מרקוס אנטוניוס, עוזרו הותיק של יוליוס קיסר ושועל קרבות ותיק ומוכשר. בצד הימני של הזירה, גאיוס אוקטביאנוס, בנו המאומץ של יוליוס קיסר, שהיה רק בן שמונה עשרה והיה חלוש למראה וחסר כל ניסיון צבאי.


בצוואתו הורה קיסר, למרבה ההפתעה, שמי שיירש אותו לא יהיה המצביא אנטוניוס אלא דווקא אוקטביאנוס הצעיר. כדי לסבך עוד יותר את העניינים, הורה קיסר שאנטוניוס יהיה האפוטרופוס של אוקטביאנוס. זו כמובן הייתה התחלה של מאבק בין השניים, שכל אחד מהם ראה בשני מן סרח עודף מיותר ורצה לשלוט לבדו.


[מוזיקה]


לאחר רציחתו של יוליוס קיסר, קליאופטרה מיהרה לעזוב את רומא, שהפכה עתה מאוד לא בטוחה בעבורה. היא הייתה שוב בהיריון מקיסר, אך במהלך מנוסתה למצרים הבטוחה, הפילה את הוולד. זו הייתה הפעם האחרונה שבה ביקרה קליאופטרה ברומא, אך בטרם עזבה הספיקה לאשרר בסנאט הרומי את מעמדה כידידתה של רומא ובת בריתה, כפי שעשה אביה. זמן קצר אחרי שחזרה קליאופטרה למצרים, מצא את מותו גם אחיה השני ובן זוגה, תלמי הארבעה-עשר, כנראה בשל הרעלה.


בשלב הזה הייתה קליאופטרה, שכבר הטביעה את חותמה על התקופה שבה חיה, רק בת העשרים ושש. הייחוס של בנה בן השלוש, קיסריון, שעליו הכריזה עתה כשותפה לכתר המצרי, הבטיח שלא תישכח במהרה גם ברומא, שבה הוכרז קיסר רשמית לאל לאחר מותו.


[מוזיקה]


במרוצת השנים הבאות התחלקה רומא לשלל מחנות יריבים, שלא אחת גם שיתפו פעולה ביניהם: תומכי אנטוניוס, עוזרו הוותיק של קיסר נאבקו בתומכיו של אוקטביאנוס, יורשו הצעיר של קיסר. שני המחנות גם יחד איחדו מעת לעת כוחות כדי לנקום ברוצחיו של קיסר. קליאופטרה ידעה היטב שבמוקדם או במאוחר יבקשו הצדדים את התערבותה בסבך הנאמנויות הרומי, ואז תהיה חייבת להמר על הקלף הנכון.

במהלך שנת 41 ערך אנטוניוס בן הארבעים ושתיים שורה של קרבות עטורי ניצחון במזרח, וזימן אל מפקדתו את קליאופטרה בת העשרים ושמונה. היא הפליגה אליו ממצרים, לא בלי חשש מן הבאות, והותירה במצרים את קיסריון בן השש, ליתר ביטחון.


עד מהרה התברר שלא היה לקליאופטרה סיבה לחשש: היא ואנטוניוס בילו חורף משותף באלכסנדריה, שלימים יביא אותה להוליד את תאומיו. אנטוניוס מצדו היה זקוק לעושרה של מצרים כדי שיוכל להמשיך ולשלם לחייליו. אויבים רבים לא חסרו מעולם לאימפריה הרומית, ורק קליאופטרה יכולה הייתה להבטיח את המימון הנדרש כדי להמשיך ולתחזק את מכונת המלחמה הרומית הבלתי נלאית.


בעידודו הנמרץ של אוקטביאנוס, בנו המאומץ הצעיר של קיסר, שנותר ברומא, החלו להתפשט שמועות נגד אנטוניוס, שכולן דה-ז'ה וו: שוב החלו ברומא רינונים על כך שאנטוניוס אהד את רעיון הצגתו כאל חי, כפי שראו אותו במזרח והחל לאמץ את מנהגי הילידים. שוב סיפרו רבים כי קליאופטרה, שכישפה את קיסר, הפעילה את קסמיה גם על אנטוניוס, ששכח כבר מה זה להיות רומאי. היו מי שסיפרו שאנטוניוס המכושף החל להגות יותר ויותר בכינונה של אימפריה שתשרע מן המזרח ועד למערב, ובראשה יעמדו הוא והמלכה המצרייה, כאלים החיים.


גם אנטוניוס, ממש כמו קיסר, לא ממש יצא מגדרו כדי להפריך את השמועות הללו. למעשה, הוא הכיר באבהותו על היתומים שילדה לו המלכה המצרייה בשנת 39, והעניק להם שמות שקוממו כל רומאי: אלכסנדר הליוס (השמש) וקליאופטרה סלנה (הירח), עוד רמז למי שטענו שהחל לראות עצמו כמייסד של שושלת מלוכה אלוהית.


מצבה של קליאופטרה, שהורע מאוד בעקבות רצח קיסר, שב להיות מבטיח ומעורר קנאה ועתיד ורוד נשקף לה ולממלכתה:

אחרי שאנטוניוס החזיר לשליטתה של קליאופטרה את קפריסין ושטחים נוספים, כך שהיא שלטה כמעט בכל חופו המזרחי של הים התיכון, מלוב ועד דרום מזרח תורכיה של היום. תוך שש עשרה שנות שלטון בלבד, האימפריה התלמיית חזרה תחת שרביטה כמעט למלוא גודלה במאה השלישית. קליאופטרה הייתה רק בת שלושים ושתיים ועדיין החזיקה בתואר האישה העשירה בעולם העתיק. לצדה עמד מצביא רומי מהולל, אב תאומיה וכעבור זמן מה יתברר שהיא בהיריון ממנו שוב. בראשית הסתיו ילדה את בנה הרביעי, תלמי פילדלפוס. היה נדמה שאפילו הספינקסים מחייכים לקליאופטרה, אבל אתם זוכרים, מה קרה בפעם הקודמת, נכון?


[מוזיקה]


במהלך שנת 36 ניגף צבאו של אנטוניוס בפני צבא הפרתים השנואים, שהחלו אף לאיים על מצרים. אנטוניוס איבד שליש מצבאו. במהלך נסיגתו מתו כעשרים וארבעה אלף מחייליו. אנטוניוס המוכה עמד על סף התאבדות, ומכיוון שברומא שלט יריבו, אוקטביאנוס, לא נשלחו אליו תגבורות כפי שהובטח לו. הוא נותר באלכסנדריה עם קליאופטרה לעת עתה, בתקווה שיוכל לגייס צבא בכל זאת.


תבוסה צבאית היא דבר שאף מצביא כמעט אינו חסין בפניה, אבל עד מהרה התברר שלאנטוניוס יש בעיות חמורות הרבה יותר. בטקס שערך בשנת 34 באלכסנדריה, הוא הוריש לתאומיו מקליאופטרה שטחים שטרם כבש, כמו גם שטחים של האימפריה הרומית, שהוא היה מופקד עליהם.


במטבעות שטבע אז הופיע ראשו בצד אחד וראשה של קליאופטרה, "מלכת המלכים" כפי שכונתה אז, בצד השני. במאי 32 התגרש אנטוניוס מאשתו הרומית, אוקטביה, שהייתה אחותו של אוקטביאנוס, יריבו הגדול. אוקטביאנוס שראה בקליאופטרה, ובילדיה מקיסר ומאנטוניוס, איום גלוי על הלגיטימיות של שלטונו, ניצל את ההזדמנות ובאוקטובר 32 הכריז מלחמה על קליאופטרה ואנטוניוס. באותה השנה ובהשפעת אוקטביאנוס, נשללו בסנאט כל סמכויותיו של אנטוניוס. פני הצדדים היו עתה למלחמה.


[מוזיקה דרמטית]


באפריל 32 הפליגו קליאופטרה ואנטוניוס לאי ההררי סמוס, שממנו קל היה להגיע ליוון ודרכה לרומא. במהלך החודש הקרוב הועברו לאי כוחותיו של אנטוניוס, סך הכל כתשעה עשר ליגיונות, במה שאמור היה להיות יריית הפתיחה של מאבקו הסופי עם אוקטביאנוס על השליטה באימפריה הרומית.

על הנייר, אנטוניוס היה מצביא מיומן יותר, ולמרות ריחוקו, שליש מן הסנאט עדיין תמך בו וייחל לניצחונו. בד בבד, המספנות של קליאופטרה העשירה החלו לייצר עוד ועוד ספינות מלחמה בעבור אנטוניוס. אלא שמכאן ואילך הדברים פשוט הלכו מדחי אל דחי מבחינתם של קליאופטרה ואנטוניוס.


[מוזיקה]


בקיץ 31 הצליח אוקטביאנוס להטיל מצור הדוק על ציו וצבאו של אנטוניוס בחופה המזרחי של יוון. מחנהו של אנטוניוס התמקם באזור בעייתי במפרץ, מגפה פרצה בו וחייליו מתו בהמוניהם. נוכחותה של קליאופטרה, המלכה המצריה לא התקבלה בעין יפה אף היא בקרב צבאו. הסתמן מחסור באספקה, החום היה לוהט ורבים מקציניו, רעיו וחייליו של אנטוניוס ערקו למחנהו של אוקטביאנוס. צבאו של אנטוניוס הצטמק עם כל יום שחלף עד שסבל מנחיתות מספרית של ממש לעומת צבא יריבו.


[מוזיקה דרמטית]


בשניים בספטמבר, בחר אנטוניוס בצעד שכולו ייאוש, שנודע לימים בשם "קרב אקטיום": למרות שהוא מעולם לא פיקד על צי, ושרבים מאנשיו לא ידעו לשחות, הוא הורה לספינותיו לפרוץ את המצור. אנטוניוס אמנם הצליח להימלט על נפשו ללב ים, ומשם שב למצרים יחד עם קליאופטרה. אולם תהילתו כמצביא מהולל נפגעה אנושות ולא פחות חמור, לרשותו של אנטוניוס עמד עתה רק שליש מן הצי שלו. כל יתר כוחותיו נותרו מאחור והושמדו או שנכנעו לאוקטביאנוס.


אנטוניוס פנה אז ללוב, בתקווה להחיש את ארבעת הליגיונות שנותרו לו שם למצרים, לקראת הקרב האחרון. אולם עד מהרה גילה כי כל ארבעת הליגיונות ערקו, ושב לאלכסנדריה מובס. קליאופטרה מיהרה למצרים, העמידה בתחילה פנים שאנטוניוס והיא ניצחו בקרב ואז מיהרה לרצוח את הבולטים שבמתנגדיה ולבצר את דרכי הגישה למצרים. בני הזוג המלכותי-אלוהי התכוננו לקרב האחרון.


[מוזיקה]


במקביל שלחה קליאופטרה מסרים לאוקטביאנוס ובהם ביקשה שיאפשר לה להוריש את מלכותה לילדיה. היא הציעה לוותר על כס המלכות בתמורה לחנינה. אנטוניוס מצדו ביקש מאוקטביאנוס להרשות לו לחיות כאדם פרטי במצרים או באתונה. הוא אף הציע להתאבד אם בדרך זו יוכל להציל את חייה של קליאופטרה.

אוקטביאנוס לא השיב לאנטוניוס, אך בתשובתו לקליאופטרה, אמר שיתחשב בבקשה, אם תרצח או לפחות תגלה את אנטוניוס. לא ברורה כנותם של המסרים וייתכן שבני הזוג ביקשו רק להרוויח זמן כדי לשקם את כוחם הצבאי. אבל כך או אחרת, זה היה כבר מאוחר מדי. קליאופטרה המפוכחת הורתה על בנייתו של בניין מפואר, שנועד להיות המאוזוליאום שלה.


[מוזיקה]


ביולי שנת 30 הגיעו ליגיונותיו של אוקטביאנוס לאלכסנדריה, על מנת להנחית את מכת החסד האחרונה על ראשם של קליאופטרה ואנטוניוס המובסים. לפי כמה דיווחים, קליאופטרה החלה אז לשתף פעולה באופן חשאי עם אוקטביאנוס, בתקווה להמתיק את רוע הגזירה. בד בבד החלה למלא את המאוזוליאום שלה בזהב, באבני חן ובחפצי מותרות מרובים וכמו כן, גם בערימת זרדים. מכיוון שידעה היטב שאוקטביאנוס רצה להניח את ידיו על אוצרותיה המרובים, התבצרה במאוזוליאום ואיימה להעלות את עצמה ואת אוצרותיה באש.


בגיל חמישים ושלוש, ולאחר ששאריות צבאו המוכה ערקו לצבא אוקטביאנוס, התאבד אנטוניוס, שנראה כי חשב או שהוטעה לחשוב שקליאופטרה מתה. משפלשו חייליו של אוקטביאנוס למאוזוליאום שבו התבצרה, ניסתה אף היא להתאבד. חייליו של אוקטביאנוס לכדו אותה בטרם הספיקה לעשות זאת, והוצבה עליה שמירה קפדנית. אוצרה הגדול נבזז. קליאופטרה עוד זכתה לאפשרות לקבור את אנטוניוס ברוב הדר ואז ניסתה להרעיב את עצמה למוות, אך נוכח איומי אוקטביאנוס על ילדיה, שבה לאכול.


עד מהרה התחוורה לקליאופטרה תוכניתו של אוקטביאנוס לגביה: אוקטביאנוס תכנן לגרור את המלכה המצריה בשלשלאות, כדי שתשמש כדמות המרכזית במצעד הניצחון שלו ברומא. קליאופטרה ידעה היטב שכל המלכים הזרים המובסים שנגררו לרומא כדי להתבזות כך לפני ההמון הרומי הצוהל, נאלצו אחר כך לבלות את שארית חייהם בבור הכלא, שם התאבדו או השתגעו. היא החליטה לבחור בעצמה את האופן שבו תמות.


[מוזיקה]


בתשעה באוגוסט שבה קליאופטרה אל המאוזוליאום. היא התקלחה ואכלה ארוחת מלכים. שליח הגיע לארמון ובסלסלתו תאנים בשלות. קליאופטרה שילחה את פמלייתה למעט שתי עוזרותיה, שהלבישו אותה בבגדי השרד המסורתיים של הפרעונים ואז הרגה את עצמה.

כנראה שלמרות המיתוס שהשתרש, קליאופטרה התאבדה באמצעות אכילת תאנים מורעלות, ולא בשל הכשת קוברה. היא הייתה בת שלושים ותשע במותה. בצוואתה ביקשה מאוקטביאנוס לקבור אותה ליד קברו של אנטוניוס, שמת תשעה ימים לפניה.


עם מותה הקיץ הקץ על שלטון בית תלמי במצרים. ארץ הפרעונים איבדהאת עצמאותה היחסית, ובאוגוסט 31 הפכה לפרובינקיה רומית. קיסריון, בנה שילדה לקיסר, הוצא להורג בחשאי בגיל שבע עשרה. יתר ילדיה של קליאופטרה נשלחו לרומא וגודלו, מכל הנשים שבעולם, דווקא בידי אוקטביה, אשתו לשעבר של אנטוניוס.

למרבה הסמליות, כשביקר אוקטביאנוס בקברו של אלכסנדר מוקדון שבאלכסנדריה, שבר בשגגה את חוטמו של פסל המצביא הדגול שבמקום. דווקא אוקטביאנוס, מי שאביו המאמץ היה יוליוס קיסר, בן זוגה של קליאופטרה, היה זה שהדיח אותה, הרג את קיסריון, וחיסל את שלטון בית תלמי במצרים. לימים ישנה את שמו לשם שבו זוכרת אותו ההיסטוריה, "אוגוסטוס", שמשמעו "הנעלה" או "הנשגב". את הכינוי הזה העניק לו הסנאט הרומי שלוששנים אחרי שקליאופטרה כבר לא הייתה בין החיים.


[מוזיקה]


קליאופטרה השביעית הייתה ועודנה אחת הנשים המפורסמות ביותר בהיסטוריה האנושית. ולמרות זאת, קשה לאמת את המידע שקיים ברשותנו עליה. אין בידינו שום פפירוס אלכסנדרוני לרפואה, וחולות הזמן כיסו מזמן על העיר העתיקה. אין אפילו זכר לדיוקנה של קליאופטרה והמראה החיצוני שלה מתבסס על מטבעות שמראים בכל פעם דמות שונה למדי.


קליאופטרה מוכרת לנו בעיקר ממקורות שאינם מצרים, שהמוקדםביותר מביניהם, נכתב עליה כשמונים שנה לאחר שכבר מתה. לכל הגברים שכתבו על קליאופטרה, אשה נוכרייה, היה אינטרס כלשהו ואם לדייק יותר, הם היו אויביה הרומאים או בני בריתם. וכך נוצרו המיתוסים סביב דמותה כמכשפת גברים ערמומית ואקזוטית.

ובכל זאת, ברור למדי שהיאמלכה על מצרים במשך עשרים ושתיים שנים. בשיא כוחה היוותה מצרים ממלכה משמעותית, ששלטה על רוב חופו המזרחי של הים התיכון, ומהלכיה של העומדת בראשה השפיעו גם על המתרחש באירופה.


כאישה חזקה, חכמה ורבת תושייה בעולם גברי מאוד, קליאופטרה הגיעה להישגים שלא היו מביישים אף מצביא או מדינאי אחר: היא כיהנה כשופטת וכוהנת, היאדיכאה התקוממויות של יריביה והאכילה את בני עמה, פיקדה על צבאה ופיקחהעל בניית צי ורקמה בריתות, היא שלטה בשער המטבע וגבתה מיסים.

פרט לעושרה האגדי, קליאופטרה הייתהגם משכילה מאוד, שלטה ככל הנראה בשמונה שפות לפחות, בהן עברית. ידוע גם שהייתה השליטה היחידה מכל שושלת בית תלמי שטרחה ללמוד מצרית, שפתם של שבעת מיליוני נתיניה ולא הייתה זקוק למתורגמנים כדי לשוחח עם בני עמה. קליאופטרה וסיפור חייה ומותה, היו ללא צל של ספק, יחידים במינם.


עד כאן "יחידים במינם" להפעם. מקווה שנהניתם. אני שמח לבשר שהפודקאסט זמין להאזנה בספוטיפיי, ITUNES וכל יישומי ההסתכים שם בחוץ. יש גם קבוצת פייסבוק. אתם מוזמנים ליצור איתי קשר גם במייל כדי לספר לי מה חשבתם על הפרק, מה היה טוב ומעניין ובמה כדאי להשתפר. המייל שלי הוא goldsteinniv@gmail.com

נשתמע בפרק הבא!

0 views0 comments

Comments


bottom of page