top of page

יחידים במינם - פרק 7 - ספרטקוס - האיש שרצה להיות חופשי

Updated: Apr 18




[מוזיקה]

[ברוכים הבאים לפודקאסט "יחידים במינם"

שמי ניב גולדשטיין ויש לי חולשה לאנשים מיוחדים, שנויים במחלוקת וחריגים בנוף ההיסטוריה האנושית. מדי פרק נפגוש דמות מרתקת, הרפתקנים פורצי דרך, כופרים בעיקר ומורדים, סופרים לא שגרתיים, שחמטאים משונים ופילוסופים יוצאי דופן.

אתם מוזמנים להצטרף למסע ולשמוע על אנשים שונים שאולי עוד לא הכרתם אשר ראויים לכינוי יחידים במינם.]


ספרטקוס

סיציליה הייתה מאז ומתמיד אי קשוח, שאלימות ודם לא היו זרים לו.

אבל כמעט אלפיים שנים לפני משפחות המאפיה,

ראשי הסוס הכרותים

וההצעות שאי אפשר לסרב להן,

אפשר היה לחתוך את האוויר בסיציליה ברומח רומאי.


[מנגינת נבל]


השנה היא 135 לפני הספירה.

בסיציליה שלטה האימפריה הרומית האדירה וכהרגלה, דיכאה את העבדים עד עפר והתכחשה לכל זכויותיהם.

התקוממות העבדים הראשונה פרצה בסיציליה כנראה בשל יחס אכזרי מצד אדוניהם.

למעלה משבעים אלף עבדים החליטו שנמאס להם,

הם התחמשו מכל הבא ליד,

ולחמו במיליציה הרומית המקומית.

הם זכו בשנתיים של חירות, עד שליגיונות הצבא הרומי הגיעו למקום והביסו אותם.

מרידת העבדים השנייה התפרצה בשנת 104 לפני הספירה.

ושוב, ארבעים אלף עבדים התחמשו והחלו לרצוח את אדוניהם.

לאחר ארבע שנים של מלחמה אלימה,

הצליחו הליגיונות הרומיים להשתלט עליהם.

למען ייראו ויראו, שלחו הרומאים רבים מן העבדים לרומא,

והועידו להם גורל אכזר:

להילחם בחיות טרף בזירה.

ואז הגיע ספרטקוס והנהיג את מרידת העבדים השלישית,

שהייתה המוצלחת מכולן, פרצה באיטליה עצמה,

ואפילו איימה על רומא עצמה...


[מוזיקה]


ספרטקוס נולד בטראקיה, כיום באזור הבלקן, בסביבות 109 לפני הספירה. יש ברשותנו מעט מאוד מידע על ספרטקוס כילד, כנער ואפילו כמבוגר. ייתכן שהוא שירת בצבא הרומי ואז אולי ערק.

לפי כמה מן המקורות, כמנהיג מלידה הוא הוביל כבר אז פשיטות שודדים ואז נתפס ונמכר לעבדות.

כאמור, לא ברור אם כך באמת קרו הדברים. מה שכן ברור הוא שבשלב מסוים הפך ספרטקוס לגלדיאטור,

מקצוע שתוחלת החיים שלו נמוכה מזו של כפפות חד פעמיות בתקופה הקורונה.


אלא שבשנת 73 לפני הספירה, ספקרטוס הצליח להימלט מבית הספר לאימוני גלדיאטורים בקפואה, צפונית לנאפולי. הוא ו-70 גלדיטורים נמלטים נוספים מצאו מקלט בהר וזוב. אל מקום מסתורם בהר הצטרפו אליהם בהדרגה עבדים נמלטים נוספים מחוות באזור. ומה עושים גלדיאטורים לשעבר, שאומנו להיהפך למכונת הריגה משוכללות כשאין להם יותר מה לאבד? הם החלו לאמן את העבדים הנמלטים האחרים.


למרות שהיו מורכבים מערב רב של עממים, הצליחו ספרטקוס ושני עוזריו הקלטים, להפוך את צבא העבדים הנמלטים למכונה לחימה משומנת, שהתמחתה בפשיטות אלימות על הכפרים הסמוכים ובהתקפות גרילה נגד הכוחות הרומיים. ובכל מקום שעליו פשטו הגלדיאטורים, הצטרפו אליהם עוד ועוד עבדים שהחליטו להתקומם ולזכותם בחירותם. הם התחמשו בכל נשק שהצליחו להניח עליו את ידיהם וחיכו לתגובה הרומית, שידעו כי תבוא.


אלא התגובה הרומאית לניצני המרד הייתה בתחילה איטית ומהוססת. נראה שהאימפריה לא ראתה בצבא העבדים איום של ממש. לאזור הוזוב לא נשלחו כוחות העילית הרומיים, שלחמו בגאלים ובגרמאניים, אלא מיליציות רומיות מקומיות. כתוצאה מכך, צבאו של ספרטקוס ניצח ללא קושי מיוחד בשלושה קרבות,

נגד כוחות לא מיומנים יחסית שתקפו אותם. העבדים המורדים נעזרו ברועי צאן, שהכירו היטב את השטחים שבהם פעלו בניגוד ליריביהם.


עד מהרה היו לוחמי החופש חמושים בנשק טוב יותר והצליחו להתפרס על פני רוב דרום איטליה. מספרם גדל עד שמנה בין שבעים למאה עשרים אלף לוחמים. הם החלו לאמץ מבנה התקפי צבאי ומסודר, להפתעת הרומאים. ולפעמים אף הם הכריחו את החיילים הרומים ששבו, להילחם זה בזה כמו גלדיאטורים או שצלבו אותם, ממש כמו שנהגו הרומאים לעשות להם עד לא מזמן. ספרטקוס החל לפנות צפונה, לכיוון האלפים, בתקווה שאנשיו יצליחו לצאת מגבולות איטליה ולהבטיח את חירותם.


הוא הבין שעד עתה נראה היה שהמזל מאיר להם פניו, אך היה ברור לו גם שהם עדיין לא לחמו בצבא הרומי הקשוח, שטרם הוזעק לאיטליה ממסעות המלחמה שלו. אך ככל שהתרחקו מהישג ידה של רומא,

והתקרבו אל החופש, הלכה והתגלעה מחלוקת בשורות צבאו של ספרטקוס. חלק מאנשיו לא רצו לעזוב את איטליה. הם חשבו שהשד הרומי לא כזה נורא, האמינו שיוכלו לבזוז את איטליה, להעשיר את עצמם

ואפילו התחילו להאמין שיוכלו לתקוף את רומא עצמה...


בשלב הזה התפצלו מצבאו של ספרטקוס 30 אלף עבדים משוחררים, ויצאו למסע ביזה באזור.

ספרטקוס, שנותר עם יתר הצבא, היה חכם יותר. הוא החל לפשוט על כפרים באזור במטרה לבזוז מזון לאנשיו וגם סוסים. הוא רצה להקים יחידת פרשים, שתסייר לפני צבאו בדרכו צפונה, לכיוון האלפים. צבאו הלך וגדל שוב עם כל פשיטה שערך וכעת עמד על כשבעים אלף איש. במקביל, הסנאט הרומי התעשת סוף סוף.

באביב 72 מונו קונסולים שתפקידם היה להילחם במרידה, והם הועמדו בראשות ארבעה ליגיונות.

אותם 30,000 עבדים שהתפצלו מצבאו של ספרטקוס היו הראשונים לשלם את המחיר. הליגיונות הרומיים תקפו אותם והרגו 20,000 איש מהם.


כעת הפנו שני הקונסולים את מבטם לעבר צבאו של ספרטקוס עצמו, אבל עד מהרה הוא הצליח להביס גם אותם! כעת החליט הסנאט להעביר את הפיקוד על הליגיונות הרומיים למפקד חדש, מרקוס ליסיניוס/ליקיניוס קראסוס, האיש העשיר ביותר ברומא, שהיה בעל שאיפות פוליטיות ברורות. הוא ידע שניצחון נגד איום העבדים המשוחררים יכול להבטיח לו גם התהילה הצבאית, וביחד עם עושרו האגדי, הוא יהיה פופולארי ובלתי מנוצח.


קראסוס עמד כעת בראשות כ-10,000 חיילים רומיים. וצבאו צעד לקראת עימות עם צבא העבדים.

בתחילה נראה היה שדבר לא השתנה: שידו של ספרטקוס הייתה על העליונה במפגש בין שני הצבאות. לתדהמתם של הרומאים, קראסוס עצמו נאלץ להימלט משדה הקרב כדי להציל את חייו. בנקודה הזו הייתה הדרך לאלפים פתוחה בפני ספרטקוס וצבאו. הם יכלו לבחור בחיי חופש עם היציאה משטחי איטליה,

והם יכלו להמשיך ולהילחם בליגיונות הרומיים הבאים שיגיעו.


למרבה הפלא, הם בחרו באפשרות השנייה. נראה שחלק מאנשיו של ספרטקוס ביקשו לשלוח ידם בביזה

והוא עצמו חשש מפיצול נוסף של צבאו. ייתכן שחשב גם שאולי בכל זאת ניתן לפשוט על רומא,

וכך לגייס עוד עבדים משוחררים לצבאו. תהא הסיבה אשר תהא, ספרטקוס ואנשיו החליטו לחזור על עקבותיהם.


באותו השלב מנה צבאם בין שבעים וחמישה למאה ועשרים אלף איש. עד כה, מזלם בהחלט שיחק להם בעימותים עם הרומאים. ברומא סערו הרוחות והחששות היו אדירים: אם יחליט צבא העבדים של ספרטקוס לפשוט על רומא, עבדי העיר הרבים יתקוממו אף הם לאות סולידריות, וזה יסתיים בהרבה מאוד דם. השלטונות הרומיים גם ידעו היטב שטובי המצביאים וצבאותיהם המאומנים נמצאו בכלל מחוץ לאיטליה.

על רומא, עיר הבירה של האימפריה האדירה, הגנו רק כוחות חלשים ובלתי מאומנים.


[מוזיקה]


קראסוס הרכיב שמונה ליגיונות חדשים משרידי הלגיונות שהוכו על ידי ספרטקוס. בעזרת הכוח הזה, קראסוס הצליח לנצח בקרב אחד וחשוב מכך, לדחוק את צבאו של ספרטקוס לחצי האי ברוטיום, שנמצא בבוהן של המגף האיטלקי, ממול סיציליה. ואז בנה קראסוס חומה ותעלה מבוצרות, שהתפרסו על פני למעלה מחמישים קילומטרים מסביב לחצי האי, במטרה לבודד ולהרעיב את ספרטקוס וצבאו המכותר. ספרטקוס הצליח ליצור קשר עם שודדי יום סיציליאנים. הוא הציע להם תשלום גבוה של זהב ואוצרות, אם יעבירו את צבאו לסיציליה,

שבה, כזכור, מרידות עבדים היו התחביב המקומי. הפיראטים לקחו ממנו את הזהב והאוצרות, אך לא שלחו את סירותיהם כמובטח. צבא העבדים היה לכוד.


[מוזיקה]


החורף הגיע ואליו התלוו הקור והמחסור במזון במחנה המכותר. ספרקטוס הבין שאין לו ברירה והתכונן לעימות מתוך ייאוש. הוא המתין ללילה מושלג וסוער, ואז הצליח לפרוץ עם צבאו את המחסומים שבנה קראסוס. רומא נחרדה לגלות שצבאו של ספרטקוס שוב מסתובב באופן חופשי. הסנאט הרומאי הורה למצביא המפורסם פומפיוסלשוב מיד לרומא מספרד, כדי לסייע לצבאו של קראסוס.


דווקא כעת שוב ניכרו סימני פילוג בצבא העבדים המשוחררים. קבוצה אחת של מתפלגים החליטה לעזוב את ספרטקוס לטובת ביזת האזור. זו הייתה החלטה גרועה, כי כעבור זמן קצר תקף אותם קראסוס והרג כשניים עשר אלף עבדים, לפני שספרטקוס הספיק להגיע למקום ולהציל את רעיו.


כעבור זמן קצר, הצליח ספרטקוס לנצח בקרב שניים ממפקדיו של קראסוס, שניסו לזנב בו. היה נדמה ששוב יש סיכוי, אלא שהשמועות על כוחותיו של פומפיוס המתקרבים החרידו את העבדים מורדים. אנשיו של ספרטקוס ביקשו כעת להדרים, בניסיון נואש להימלט מאיטליה באוניות סוחר. קראסוס לא רצה לחלוק עם פומפיוס בניצחון המתוק על ספרטקוס וצבאו. הוא ביקש להביס את המורדים עוד לפני שיגיע ליגיונותיו של פומפיוס. כוחותיו זינבו בצבא העבדים הנסוג, שמצא עצמו כלוא בין ליגיונותיו של קראסוס ופומפיי. ספרטקוס החליט להילחם בצבאו של קראסוס, שנראה היה כצבא החלש יותר מבין אלו שעמדו מולו.

בשנת 71 התקיים הקרב האחרון של ספקרטוס.


זה היה קרב לחיים ולמוות וספרטקוס ידע מה עליו לעשות. הוא ניסה להרוג את קראסוס בשדה הקרב.

אלא שהוא הצליח להרוג רק שניים משומרי ראשו, ואז כותר על ידי צבאו של קראסוס. צבא העבדים המשוחררים נטבח ונפוץ לכל עבר. הניצולים משדה הקרב שהצליחו למצוא את דרכם למרכז איטליה, מצאו את מותם מידי לגיונותיו של פומפיוס.


לפי אחד המקורות, גופתו של ספרטקוס לא נמצאה מעולם. לפי מקורות אחרים, הוא דווקא נתפס ואז נצלב.

בפקודת קראסוס, 6,000 עבדים נמלטים נצלבו לאורך הדרך האפית, מקפואה לרומא. תם הטקס. מוסיקה.

למרות שההתקוממות שהוביל ספרטקוס לא הייתה מעמדית במהותה, והוא לא זכה לתמיכה מן המעמדות הנמוכים ברומא בשום שלב, המרד שלו נקשר במהלך ההיסטוריה למהפכנים חברתיים. המפורסמים שבהם הם קרל ליבקנכט ורוזה "האדומה" לוקסמבורג, שהקימו את "ליגת ספרטקוס" בין השנים 1919-1916,

בניסיון לכונן מהפכה פרולטרית עם סיום מלחמת העולם הראשונה. שניהם נרצחו (שניהם באמת?).


מרד העבדים של ספרטקוס העניק השראה לסופרים לא מעטים, שהבולטים בהם הם ארתור קסטלר והווארד פאסט. הסרט המפורסם ביותר בנושא הוא כמובן סרטו של סטנלי קובריק, משנת 1960 בכיכובו של קירק דאגלס. אלא שהסרט וכמה סדרות שהופקו בעשורים האחרונים על המרד אינם מדויקים מבחינה היסטורית.

מכל מקום, ספרטקוס זכה גם שבלט יוקדש לשמו, כמו גם מועדוני הספורט "ספרטק", הפעילים עד היום.

המרד אולי נכשל, אבל אם ספרטקוס היה מגיע לסיציליה, אף אחד לא היה רואה ממטר את מרלון ברנדו.


עד כאן "יחידים במינם" להפעם. מקווה שנהניתם. אני שמח לבשר שהפודקאסט זמין להאזנה בספוטיפיי, ITUNES וכל יישומי ההסתכים שם בחוץ. יש גם קבוצת פייסבוק. אתם מוזמנים ליצור איתי קשר גם במייל כדי לספר לי מה חשבתם על הפרק, מה היה טוב ומעניין ובמה כדאי להשתפר. המייל שלי הוא goldsteinniv@gmail.com

נשתמע בפרק הבא!


11 views0 comments

Comments


bottom of page