top of page

פרק 6 – כך מתכננים גינה עם יוני נדרה, מתכננת גינות מקצועית





קבלו את מתכננת הגינות הכי עסוקה בארץ – מגינון לחגיגות יום ההולדת של מלכת אנגליה ועד לקירות ירוקים באח הגדול. ועוד דיברנו על גנים בוטניים, קיבלנו טיפים לתכנון גינה וצמחים אהובים במיוחד.


(מוזיקה)


רוני: שלום חובבי צמחים יקרים. ותגידו שלום ליוני נדרה שעוסקת למחייתה בעיצוב ותכנון גינות מקצועי וגם מרצה בבית ספר לגינון של אסף בשן ממעבדות שלפ.

יוני, נראה לי שנפגשנו פנים אל פנים אולי איזה פעמיים, אבל הקטע שתמיד כשאני מדברת איתך זה מרגיש לי כאילו היינו חברות בגלגול הקודם או משהו. אז אני ממש שמחה לארח אותך כאן בפודקאסט ושנחפור קצת על צמחים ביחד. אז מה שלומך? איך את בימים אלה?


יוני: שלומי מצוין. אביב, אביב פורח, מלבלב, כולם מתעוררים. גם הקרקע מתחממת, בעלי חיים מתעוררים, הכל מלבלב, פורח, זז מהר, לקוחות מתעוררים, הכל דינמי, מהיר מאוד, אני מתה על זה. מתה על האביב, מתה על הסתיו שזה האביב השני אצלנו. כן, מאוד, מאוד נהנית ממה שקורה עכשיו. קצת לחץ, אבל הכל טוב. זה קטע שאת מדברת על החיבור בינינו כי אני גם תמיד הרגשתי את זה. אולי בגלל שאנחנו שתינו שתלניות ומלמדות אנשים ליצור צמחים ולשכפל צמחים וזה מן כזה ידע מאוד שנרכש בעמל ובניסיון רב ומן כזה סוג של אלכימיה כמעט. אז כן, אני גם, אני מרגישה ששתינו ככה קצת מכשפות בקטע הזה ויש בינינו חיבור מעבר לחיבור של הבכלל של אנשי צמחים שזה עם שאני כל כך, כל כך גאה להשתייך אליו, עם הגננים. אז אני בהחלט מרגישה אלייך חיבור ומתה על הפודקאסט שלך אגב. הקשבתי באדיקות לכל פרק ואני הכי שמחה בעולם שקראת לי גם כן להשתתף בו, אז תודה על ההזדמנות.


רוני: איזה כיף, אני שמחה שאת שמחה להשתתף בו. אז ספרי לנו קצת על עצמך, על הרקע שלך, איך הגעת לעסוק בתחום, איפה למדת. צמחים וגינון זה משהו שתמיד אהבת? איך הגעת בעצם לעסוק במה שאת עוסקת כיום?


יוני: טוב זה די קטע. בילדות, טוב אני ירושלמית אז רוב חיינו גרנו בדירות ולא היה במרפסת יותר מככה פטוניות באדניות. אבל אבא שלי תמיד נורא, נורא אהב את זה וכשעברנו לבית פרטי אז מיד שתל מלא חוטמיות ותירס ושוב, פטוניות, פטוניות, פטוניות. ואנחנו בתור אחת ממטלות הבית, לפחות אצלי, זה היה השקיה יומיומית ואני לא סבלתי את זה ולא הבנתי, לא הבנתי, כאילו מה הרעיון בלבזבז עכשיו זמן יקר של קריאה בלרדת למטה ולהשקות משהו שלמי בכלל אכפת אם הוא שם, לא שם, לא הייתי ערה לירוק, לחי.


רק ככה חודשיים לפני כניסה לאוניברסיטה מצאתי לי ככה איזה מפלט או הגיע לידיי אפילו אפשר לומר, איזה פמפלט כזה של קורסים שמציע משרד התעסוקה, ממש ככה. קורסים שהממשלה מציעה, כל מיני חשמלאי, צורף והיה שם גם גינון. וזה סקרן אותי. אמרתי מה גינון, זה מקצוע בכלל? הייתי בטוחה שזה תחביב. תירסים והחמניות והפטוניות של אבא שלי, זה בכלל לא, כאילו מה מקצוע בזה? אבל אני בן אדם מאוד סקרן והלכתי לראיון והריאיון התקיים וגם הקורס בגן הבוטני בגבעת רם בירושלים וזו פעם ראשונה בעצם שנכנסתי לגן. שנכנסתי לאזור שהוא ממש גן. נכנסתי בשער שבזמנו היה ככה בחלק העליון של הגן שהוא כולו עמק ובעצם נכנסתי דרך האזור האלפיני ומתחתיו נפרש האגם וחלקת צפון אמריקה ודרום אפריקה במרחק ואירופה. רק נכנסתי וראיתי את כל העושר הזה פרוש תחתיי. והיה כל כך מלא שלטים, מלא, מלא, מלא שלטים של השמות הבוטניים של הצמחים וזה פשוט היכה בי כמו ששום דבר לא עשה מעולם. לא עד אז ולא מאז ופשוט אני תמיד אומרת שזה היה כמו טריפ. זאת אומרת, ממש נפתחו לי העיניים בפעם הראשונה. ואני ממש באותו רגע הבנתי שוואו, הלב שלי התחיל לדפוק, את חייבת להצליח בריאיון הזה, כאן אני רוצה להיות כל החיים.


כבר מהלימודים בגן ככה התחלתי לחבר, לגשר גשרים ולחבר כל מיני כיוונים והצלחתי לקבל, בעצם להמציא ולקבל מלגה מהידידים של הגן הבוטני בירושלים באנגליה, בלונדון. יש להם עמותה של ידידים שעוזרת להם שאפשרה לי לבלות חצי שנה של מלגאות בפרויקט, באחד הפרויקטים אני חושבת, המרתקים בעולם שנקרא THE EDEN PROJECT פרויקט עדן בקונוול באנגליה. שזה בעצם לא זוכרת איזה גודל של מגרשי כדורגל ומה סכומי העתק והטכנולוגיות המטורפות שהומצאו בשביל לאפשר את הדבר הזה, אבל אני מציעה לכל אחד לגגל פרויקט עדן THE EDEN PROJECT ולראות מה זה.

ושם בעצם הייתי נציגה של המזרח תיכון שלנו, מזרח ים תיכון. הבאתי זרעים מהגן הבוטני, שם גידלתי אותם וממש הקמתי מן חלקה בתוך הביום, בתוך החממה שמייצגת שם את האקלים הים תיכוני הקמתי חלקה שמייצגת את מזרח הים התיכון ומשם כבר גם כן המשכתי ללימודים.


אז מה-EDEN PROJECT אני ככה אתחיל לקצר כבר. עברתי לאחד הגנים ל-ROYAL HORTICULAR SOCIETY יש בעצם ארבעה גנים, כשגן האם הוא ליד לונדון, אליו הגעתי אחר כך לעשות את הדיפלומה, אבל קודם עשיתי כזה CERTIFICATE של שנה אחת בגן שלהם ברוזמור בדבון, אזור גם כן מאוד ברוך גשמים ועם צמחייה מאוד מעניינת. זה אזור ככה שמקבל את הזרם גולף אז הוא קצת פחות קר. ופשוט מהמם. אחר כך עברתי לוויזלי שזה בעצם גן האם ושם עשיתי את הדיפלומה של שנתיים, תואר הדגל שלהם בוא נקרא לזה. שעכשיו אגב אני עושה את המאסטר, אבל זה כבר תואר מחקרי והוא בהתכתבות רובו.


ובוויזלי זה היה פשוט שנתיים מטורפות, חגיגה לכל החושים מה שנקרא. הרבריום ואוסף חרקים שהיינו צריכים להקפיא במקרר ולשפד וגינת ירק שכל שנה היינו מתכננים בהתחלה ומתחזקים כל השנה ונבחנים עליה. ומבחני צמחים כל שבועיים על אזור בגן. זה יכול להיות גם 100 פלוס צמחים שמהם בוחרים לנו את ה-25 בערך ואנחנו צריכים לדעת אותם על בורים, להכיר את השם המלא, כולל שם זן, שם המשפחה כמובן. ועבודות וכל מיני דברים וכמובן עבודה בכל המחלקות של הגן. כל המחלקות הגנניות, כל החממות האלפיניות, החממה הטרופית, איך קוראים ל, ORCHARD, מטעים מטורפים של רק תפוחים יש איזה 100 פלוס זנים. וכמובן בייעוץ ובדשא ובעצי נוי וכו' וכו' וכו'. היה מאוד, מאוד מעניין ומאוד כיף. ואני עדיין בקשר עם הסטודנטים שהיו איתי מאז שהם בכל רחבי העולם.


ואז אחרי הלימודים התמזל מזלי והייתי במקום הנכון בזמן הנכון ובעצם זה בדיוק היה המעבר מהחממות הישנות, הככה בנות 200 לבנייה של חממה חדשה מטורפת, ככה שהמלכה הייתה, זה נקרא "חממות של המלכה" בעצם, לכבוד היובל להיותה מלכה. עם ככה BORDERS כאלה של פיט אודולף מובילים לשם, ומבנה מאוד, מאוד מטורף, השקעה עצומה שוב פעם. והתקבלתי לעבוד שם, הייתי אחראית על כמה אוספים. ביגוניות ופפרומיות וכל מיני, צמחי מים וכל מיני דברים. ועבדתי שם בחממה הטרופית, בצד הטרופי. אחר כך החלטתי, זהו, זה הזמן לחזור, כל הזמן חשבתי על לחזור. כל הזמן שלמדתי היה לי בראש איך אני מאקלמת את זה, איך אני את זה משנה ומתאימה. זאת אומרת, תמיד ידעתי שאני חוזרת ואחרי 3 שנים שם זה היה נראה לי, 3 שנים בעבודה היה נראה לי כבר הזמן לחזור.


עשיתי איזו שנה כזאת של טיולים שבה כמובן לא הפסקתי לגנן. זה פשוט חזק ממני. ואז הגעתי לארץ וחיכתה לי פה עבודה ב"קירות ירוקים", חברת "GREEN WALL" שאז הייתה עוד בחיתוליה ושמה תפעלתי, ממש עשיתי את הכל מא'-ת' בעצם עם כל מיני עוזרים וכל מיני עובדים יומיים כאלה שלקחו מהבית חרושת ליד. אז בעצם זה היה די מעניין. זה היה הרבה עבודה והגענו לעשות באותה שנה גם את הקירות ב"אח הגדול", לא זוכרת איזו עונה של "האח הגדול", אבל היה נורא כיף. היו ככה מזיזים אותם מחדר לחדר בזמן שאני נכנסת, מתחזקת ויוצאת.


אחרי זה קרה הלא יאומן ועבודת חלומותיי נפתחה והצלחתי לקבל אותה שזה היה לנהל את החממה הטרופית בגן הבוטני בירושלים, ערש הילדות שלי. אז חזרתי לשם ואחרי לא הרבה זמן, נראה לי איזה שנה פלוס משהו כזה, הבנתי שדי, אני לא יכולה, גדול עליי. גרתי בת"א, עבדתי בירושלים, היה לי קשה, פקקים, כסף, לא התאים לי יותר כל הסיפור הזה של קריירה והסיפור הזה ופשוט אמרתי די, אני יוצאת לחופשי, הולכת לעבוד ולחיות בתנאים שלי ובסביבה שיותר מותאמת לי ומאז אני בעצם עצמאית.


עברתי ככה קצת צפונה ומאז אני מתכננת גינות לאנשים. בעצם מנסה לתת, להעניק את אותה חוויה שאני חוויתי בזמנו כשרק נכנסתי לגן הבוטני בפעם הראשונה לריאיון, את הוואו הזה, את האפקט הזה הממכר, את הדבר הזה. זה מה שאני מנסה להעביר הלאה בגינות שלי.


רוני: וואו, חתיכת קריירה הרבצת פה. יפה. אוקיי, אז האמת היא שאף פעם לא ממש התעמקתי בהבדל בין תכנון גינות, הורטיקולטורה לבין אדריכלות נוף שאלו שני מקצועות שונים, כן? אז לקראת הפרק איתך עשיתי גוגל והנה ההגדרה של הורטיקולטורה בוויקיפדיה.


"הורטיקולטורה, בוסתנאות בעברית, היא אמנות המדע, הטכנולוגיה והכלכלה של גידול צמחי תועלת ונוי".


נשמע ממש כיף. אז למען אלה ששוקלים להיכנס לתחום, רציתי שתספרי לנו קצת איך נראה יום שגרתי שלך. את קמה בבוקר, צריכה להתחיל לעבוד על פרויקט ובטח גם לשווק את עצמך ולהמשיך ללמוד ולהתפתח איכשהו בתוך כל זה. בתכלס איך נראה יום שגרתי שלך? ובתוך כל זה מה הנקודות שאת הכי אוהבת? מה הנקודות המאתגרות? ספרי לנו קצת.


יוני: איזה קטע, את הערך הזה בוויקיפדיה זה אני תרגמתי מאנגלית ואני חושבת שאולי, לא זכרתי שאחר כך העורך כנראה הגיע והוסיף את המילה "בוסתנאות" בעברית. זה לא מדויק. כי הורטיקולורה זה בעצם, הורטוס זה גן. אז כמו שיש אגריקולטורה יש הורטיקולטורה וכאשר הורטיקולטורה מתייחסת לכל מה שנוגע לגידול צמחים מלבד גידולי שדה. זאת אומרת, מלבד חיטה, שעורה, תפוחי אדמה וכדומה.


אז נכון שבוסתנאות ועצי פרי בהחלט נכללים בתוך זה אבל גם גידול ירקות וגם גידול פרחים לקטיף וגם גידול צמחי נוי. זאת אומרת, שתלנות ועוד המון, המון ענפים. אם זה גינון טיפולי או חינוך. כל מה שקשור בעצם לגידול צמחים. כמובן עיצוב נוף, גם זה הוא הורטיקולטורה. אני חושבת שהתרגום הנכון ביותר זה גננות מקצועית. מה שאני למדתי אני חושבת שהוא מאוד, מאוד מקביל למה שבארץ לומדים הנדסאי אדריכלות נוף. זה אותם נושאים, אותו קוריקולום וכן, אנחנו פשוט מתעסקים בצמחים.

כשההבדל באמת בין אולי הנדסאים לאדריכלות נוף או הורטוקולטוריסט במקרה שלי לאדריכל נוף זה בדיוק הנושא הזה של צמחים. כי אדריכל נוף בעצם מתכנן, מעצב את הנוף, כאשר צמחייה היא יכולה להיות חלק בו, יכולה גם לא. כשמתכננים איזה שצ"פ או מתכננים טיילת יכול להיות שיהיו שם כמה איי צמחייה או עצים, אבל זה בהחלט לא הכרחי ורוב העיסוק הוא בתכנון של הנוף, בריצופים ובגדרות ובמדרגות ובמעקה, מאחזי יד ודברים כאלה. כאשר אנחנו יותר מתעסקים בצמחייה ומתכננים לפיכך גינות, ממש גינות פרטיות. אין שום מניעה גם שיהיו ציבוריות. יש עיריות מסוימות או פרויקטים מסוימים שכמובן מכתיבים היתרים שצריך שאדריכל הנוף יחתום עליהם. אבל בעיקרון כל אחד בישראל יכול לעסוק באדריכלות נוף, אין לכך מניעה חוקית. אז זה זה, זה ההבדל.


היום שלי, אין לי יום אחד טיפוסי, יש לי ככה, נגיד ש-70% מהעבודה שלי היא עבודה מול מחשב בעצם. והימים שאני בשטח אני ככה מרכזת לי את השעות שאני צריכה להיות במקומות מסוימים או משתלות או בייעוצים או דברים כאלה ואז יש לי ימים בחוץ. אבל רוב השבוע אני פשוט מול מחשב שעות על גבי שעות על גבי שעות. אולי צד פחות נחמד. אישית אני כן מתבלת את העבודה שלי גם בתחזוקות וגם אני עובדת בבית ספר יום בשבוע כרכזת ענף צמחי מרפא במשק חקלאי ועושה הדרכות גם אצל אסף, גם במקומות אחרים. זאת אומרת, אני כן מנסה יותר להיות בחוץ. ולכן זה רק 70% שאני מול מחשב. אבל עדיין זה הרבה מאוד וזה אף פעם לא מספיק. ויש כמובן את הדובדבן שבקצפת שזה ההקמות. אבל הן מעטות לעומת, זאת אומרת, העבודה שמושקעת בלתכנן גינה היא ממש עשרות אם לא מאות מונים יותר ארוכה מאשר ההקמה שלה בפועל. וכשמגיעה ההקמה אז אני ככה חורגת ממנהגי של לא להתחיל לעבוד לפני 8-9 בבוקר ואני מגיעה לפני שכל בעלי המקצוע האחרים מגיעים. בין אם זה להציב את הצמחים ביום של השתילות או בין אם זה לפני כן ככה לבדוק מה היה, האם התשתיות הונחו כמו שצריך או דברים כאלה. אוהבת להגיע ולהיות בשקט של הלפני וזה באמת הדובדבן שבקצפת. הרבה עבודה אבל המון, המון, המון סיפוק.


להגיע לגינה ככה אחרי 3-5 שנים ולראות שהכל גדל והדברים אוהבים להיות אחד עם השני וככה הצלחתי ליצור איזשהו מיקרוקוסמוס. לא אני, אבל הגינה הצליחה, אין אושר גדול יותר מזה, שווה הכל.

רוני: אני אשמח אם תיתני לנו קצת טיפים, ככה איך את ניגשת לפרויקט. יש כללים אוניברסליים שחשוב שאנשים ידעו או לחילופין, טעויות נפוצות שאת רואה שעושים בתכנון גינות? קצת סודות מקצועיים לגנן החובב. נגיד יש לי גינה קטנה, איך אני מתחילה?


יוני: אוקיי, איך ניגשים לתכנון? איך מתחילים לתכנן גינה? זה כמובן יהיה שונה מאוד אם זאת אומרת, הפרקטיקה היא כנראה אותה פרקטיקה בין אם זה חובב שפשוט יש לו חלקת קרקע או מתכנן מקצועי, רק ההבדל יהיה באמת בידע שיש לכל אחד מהם ולכן אני חושבת שהטיפ הכי גדול שלי למישהו שניגש לתכנן בעצמו את הגינה יהיה לעשות את זה מאוד, מאוד, מאוד לאט. זאת אומרת, מאוד לאט ומאוד בזהירות אם הוא לא רוצה לקחת מתכנן. ממש לנסות ולהימנע מטעויות, מיציקות בטון או משתילת עצים או דברים כאלה שבעצם הם ככה יותר מוחלטים. לנסות וככה לשהות בגינה שנתיים-שלוש, להתחבט המון, המון בתכנון לפני שרצים ועושים. אני חושבת שזה הטיפ הכי מרכזי שהייתי נותנת למי שמתכנן בעצמו את הגינה שלו. אבל כן לקחת את זה ברצינות. זאת אומרת, כן לעשות את זה. כשאני מתכננת לפעמים לוקח לי גם חודשיים-שלושה לתכנן. זה לא ככה לשבת מדי פעם בחוץ ולדמיין, לא, זה לעשות את זה ברצינות בדיוק כמו שאני עושה.


למפות קודם כל את כל הצרכים הפונקציונליים, כמה, איזה גודל של שולחן אוכל, איזה גודל טרמפולינה. אם זה מטבח חוץ או רק מנגל וכדומה, כל מיני דברים כאלה. להציב אותם במרחב בצורה הטובה ביותר. למשל, טרמפולינה היא סוג של פיל לבן שצריך להסתיר מצד אחד. מצד שני, יכול להיות ששווה שאיזשהו חלון של הבית כן הייתם רוצים לראות מה קורה שם. אז לחשוב טוב, טוב איך לעשות את זה. מנגל, אולי לא להציב אותו בפינה המערבית כי רוב הרוחות מגיעות משם, דברים כאלה. להשאיר מספיק מקום, זאת אומרת, להסתכל, לחקור קצת את האני לא זוכרת אפילו את השם של הדבר הזה, אבל את הארגונומיה. זאת אומרת, כמה צריך, כמה מקום צריך בשביל למשוך את הכיסא אחורה ולא ליפול מהריצוף ודברים כאלה.


אז קודם כל, אני ממפה את הצרכים הללו וזה כבר יוצר לי מן כאלה VOIDS בתוך הגינה. זאת אומרת, זה כבר ככה מוחק לי מקטעים או מסמן לי את הגבולות גזרה וזו ההתחלה. ואחר כך להתחיל לשחק. זאת אומרת, לחשוב על ויסטות. לחשוב על מה רואים דרך כל אחד החלונות. להתייחס לנוף שיש בחוץ. זאת אומרת, לא את הכל צריך אולי להסתיר. יכול להיות שאם יש לכם גדר משותפת עם שכן ואצלו יש איזשהו עץ או שיח שככה מיפים בצד שלכם, יכול להיות שאתם יכולים להשתמש בזה. כמובן אם יש איזושהי ויסטה החוצה לאיזה שדה או משהו כזה גם שם כדאי להשאיר. מאוד נחמד להשאיר איזושהי פינה שאפשר להסתכל רחוק יותר החוצה וזה מאוד, מאוד מוסיף.


אז כן, להתייחס לויסטות, להתייחס למקומות הפונקציונליים השימושיים. עוד טיפ חשוב שיש לי להגיד זה לא לשתול עצים צמוד לחומה. לנסות ולהימנע מזה. המינימום כמובן יהיה מטר מהחומה כי זה פשוט מבחינת השורשים והנוף. כי כל מה שמחוץ לחומה שלכם מותר לשכן לחתוך. ואם זה מעל המדרכה ככה בחוץ בשצ"פ כנראה שיחייבו אתכם לחתוך וככה אתם תהרסו את הסימטריה הרדיאלית של העץ וזה דבר מאוד, מאוד חשוב וחבל, חשוב לבריאות שלו.


לשתול עצים מאוד, מאוד בזהירות ובתכנון רב. לחשוב גם על הצללית של העץ. זאת אומרת, האם, מה הקונטורים שלו. האם זה עץ רחב ונמוך, ככה יותר סוככני או האם זה עץ בעל צמרת מעוגלת או צמרת גבוהה. להתאים כמובן בכלל את גודל העץ לגודל קנה המידה של השטח והבית והמבנה. וגם להתייחס לצללית שלו מבחינת ה, עד כמה הצל שלו כבד או לא כבד או מבודר. זאת אומרת, לחשוב גם על זה. לחשוב, בעצים בכלל יש המון, המון שיקולים. אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו, אבל צריך לחשוב טוב, טוב לפני ששותלים עץ כי עץ לא עוקרים אחר כך. והוא אלמנט מאוד, מאוד משמעותי בגינה לטוב ולרע.


אני מאוד מתייחסת בתכנון גם לגמרים של הבית. אני נורא רוצה שהגינה בעצם תתאים בסגנון שלה או תשלים את המבנה עצמו. אז הגמרים של הבית די יכתיבו לי גם את הסגנון של הגינה. אז גם המבט מהחלונות החוצה וגם המבט מהגינה על המבנה, הם שניהם חשובים. מה עוד? זה כזה עולם ומלואו. אני יכולה להגיד שאצלי הרבה פעמים, אני אוהבת לבלות המון, המון שעות בשטח. פשוט בשקט שלי, כאילו בלי הפרעות. וכמובן בשעות שונות כדי לקבל, האור הוא משחק תפקיד מאוד, מאוד גדול בגינה. גם האור בערב אגב, אז גם לתכנן תאורת גן זה דבר חשוב ושם הטיפ המרכזי LESS IS MORE.


אבל כן, זה עולם ומלואו, קשה לי לענות על זה, אני חושבת שאני אסכם רק ואגיד לעשות דברים בזהירות ואולי עוד טיפ אחד קטן, לנסות לתכנן גם בדמיון כמו שאמרתי, לשבת שם, לשבת ולתכנן, לדמיין בראש וגם להתייחס לתוכנית. זאת אומרת, נהדר אם אתם יודעים למדל, אפשר להוריד סקאצ'אפ מייק ולעשות את הדברים בתלת ממד בתוכנה. אבל מאוד חשוב גם, זה נשמע קצת לא הגיוני כי אנחנו מדברים על דבר שהוא תלת ממדי, אבל לי מאוד עוזר כן לעבוד גם על הדו ממד. זאת אומרת, ממש על תוכנית כזאת ממעוף הציפור כי הפרופורציות שמה, משהו בפרופורציות ואולי לעבוד עם גריד גם. שהגודל של הריבועים בו מתאים למבנה, לפתחים במבנה או משהו כזה ואז אפשר להשתמש בו ישר או לתת לו איזה טילט. זה הרבה פעמים מאוד עוזר לעבוד גם על הדו ממד.


אה זהו, ולנסות לעשות כל מיני אזורים שהם תחומים למחצה. זאת אומרת, לא תחומים לחלוטין כמובן, אנחנו לא רוצים להקטין את הגינה אבל אנחנו רוצים כן ליצור איזה איים מופרדים אחד מהשני. אם זה באמצעות מסכים שהם חצי פתוחים, כל מיני כאלה מטפסים או דברים כאלה או אם זה עם חומות נמוכות. דברים קצת יותר מעניינים מאשר אזור פתוח במרכז ושתילות בקצוות. זהו, זה נראה לי התחלה טובה.

רוני: טוב, מזל שערכתי את הפודקאסט הזה לפני שהתחלתי לעבוד על הגינה שלי כי בדיוק באתי להזמין עכשיו מלא עצים ולשתול אותם ליד החומה וכל הדברים האלה ועכשיו כל מה שבא לי זה פשוט ללכת להסתובב קצת בגינה בשקט שלי ולנסות לתכנן את זה כמו שצריך. תודה על הטיפ, אחלה טיפ.


ולפינת הפירגון. צמח אהוב נכון לעכשיו, צמח שנראה לך שאנשים לא מכירים וכדאי שיכירו. איזה צמח שאולי אנדרייטד (UNDERRATED) ולדעתך הוא חייב הוא מאסט בכל גינה או משהו כזה? אם יש איזה צמח שבזמן האחרון התלהבת ממנו או את יכולה גם כמה צמחים, ספרי לנו עליהם.

יוני: טוב, זאת ה-שאלה המכשילה בשבילי. אני נורא, נורא אוהבת צבעים, נורא אוהבת ניגודים, נורא אוהבת שילובים של ניגודים. האביב זה חגיגה. וממש, ממש קשה לי לבחור. בין הפריזות שצומחות לי פה בחוץ בכדים למרבדים של נו איך אומרים, אשולציה. פרג קליפורני כזה כתום. ואפילו צידי הדרכים עם המרווה והציטרה. עוד שניה החותמיות מתחילות. נורא,


נורא קשה לבחור עכשיו צמח אחד. אז בחרתי שניים. בחרתי צמח אחד שככה יתאים לעונה, שמו אביב, אביב מעורק, ERANTHEMUM PULCHELUM, צמח ממשפחה שאני מאוד, מאוד אוהבת שנותנת לנו המון צמחים לגן של משפחת הקוציציים. והצמח הזה, אביב, הוא רוב השנה לא משהו מיוחד, לא עושה כלום, מן איזה עשבוני כזה עם ענפים גבישים. משהו כזה שמגיע לגובה כמטר משהו כזה. לא מעניין בכלל אבל גם לא מזיק. ופתאום בסוף החורף-אביב כזה, עכשיו הוא עדיין בשיאו, הוא מוציא, נותן איזה חודש-חודש פלוס של פריחה פשוט מחשמלת. כחול תכלת מיוחד מאוד ובולט ומשמעותי. נדמה לי שקוראים לו אפילו מרווה כחולה כאיזה COMMON NAME במקומות אחרים. והוא באמת, פריחה מטורפת. צמח שמגיע מאזורים הסוב-טרופיים של אסיה לדעתי והוא, אני שותלת אותו במקומות קצת יותר מוגנים. זאת אומרת, ככה כנגד קיר הבית במפנה צפוני או מזרחי. נהדר גם לשתילה של מסה. אבל במקומות באמת של חצי צל, אפילו צל, כמובן צל יותר מדי כבד מפריע לפריחה, אבל חצי צל או אור מסונן זה נהדר. ובמקום שככה לא חוטף את מלוא היובש, אלא יש איזשהו מיקרו-אקלים טיפה פחות יובשני. נורא, נורא קל לייחר אותו, לא צריך הורמון כמו גאורה, כמו ביצן. פשוט לחתוך ולייחר. אחלה צמח. אביב מעורק, ERANTHEMUM PULCHELUM זו הבחירה הראשונה שלי לאביב.


והבחירה השנייה וחבל נורא שאי אפשר לשים אותם ביחד בגן, זאת אומרת כמראה אחד, זה הקסאלפיניה היפהפייה. אוקיי שזו CASEALPINIA PULCHERRIMA מהמשפחה של קסאלפיניים. שזה צמח דווקא לשמש קופחת, למצב באמת הרבה יותר יובשני. זאת אומרת, אני כן, זה לא שהיא לא צריכה השקיה, אבל אני שמה אותה על הקו של התדירות יותר נמוכה. וזה שיח אפשר לומר. שיח גם כן עם ענפים עשבוניים אבל שיח הרבה יותר גבוה, מגיע לגובה של כמטר וחצי, שתיים, שתיים וחצי, תלוי איך שומרים עליו. אני אוהבת כן לחתוך אותו. אוקיי, באזורים החמים לא חייבים בכלל לגזום אותו, כן? באזורים הקרים יותר, באזור ההר וכדומה, הוא כן ככה יתחיל מהבסיס מדי שנה אם ממש, ממש קר. אבל בכל מקרה, כדאי לתת לו ככה גיזום אביב חזק אחרי שהוא כבר מתחיל ללבלב כדי לעודד יותר פריצות ויותר פריחות. פורח מעוד מעט ועד החורף ממש בלי הפסקה, פריחה מאוד משמעותית, מאוד גדולה, שופעת, צהוב, אדום, מיוחד ויפהפה. אני לא זוכרת, אבל אולי זה אפילו מושך יונקי דבש הפריחה שלו. והיא באמת ממש מיוחדת.


תחשבו על, זה מה שאני אומרת הצהוב-אדום הזה עם הכחול של האביב מעורק זה היה יכול להיות משגע. חבל שכל אחד מהם בעונות שונות ואחד לצל ואחד לשמש. אבל הם שניהם צמחים ממש, ממש יפים ושווים שיהיו בגן. ולא צריך גינה גדולה בשבילם. זה צמחים מתאימים מאוד לגינה ממוצעת, לגינה קטנה. אז אביב מעורק וקסאלפיניה יפהפייה. אלו הבחירות שלי. זהו.


רוני: טוב, את האביב מעורק לא הכרתי, אני מודה. אבל אני רצה לחפש, אני מתה על צמחים עם פריחה כחולה. והקסאלפיניה כן, אני זוכרת שכשעבדתי בנטף היה לנו צמח אם ענקי של קסאלפיניה וכל מי שראה אותו, אי אפשר פשוט להתעלם ממנו. כולם 'מה זה הדבר הזה? מה זה הצמח הזה?' מה שמעניין זה שדי קשה לייחר אותו, אבל מזרעים הוא נובט יופי. אז אם יש לכם את הצמח או אתם רואים אותו איפשהו, פשוט תחכו לזרעים בערך בספטמבר אם אני לא טועה. תאספו את הזרעים, זה תרמילים כאלה ופשוט תנביטו אותם. אתם לא תתחרטו.


טוב אז תודה רבה לך יוני יקירתי. את ממש עשית לי חשק עכשיו לקחת יום ולנסוע לגן הבוטני לבד ככה להסתובב, לקחת את הזמן. ולמי שמאזין, אני ממש, ממש ממליצה אם עוד לא הייתם, לכו לבקר בגן הבוטני בגבעת רם. גם בהר הצופים אני זוכרת שיש גן בוטני מקסים. ובכלל, קחו לכם יום חופש, לכו לגן הבוטני הקרוב לבית שלכם. זה פשוט פותח את הלב. אז בינתיים אני יוצאת קצת לגינה שלי לדמיין עם הקפה שלי. תודה יוני ותודה שהאזנתם, יאללה ביי.


-סוף הפרק-


10 views0 comments

Comments


bottom of page