דניאל יוצא למסע מופלא עם תושי היתושה במפעל הייצור של פרוקי הרגליים: למה זבובים קצת מזכירים לגו? איך גמל שלמה יוצא מתוך השלד שלו? ואיך יש כל כך הרבה סוגים ומגוון של יצורים קטנים כאלה? שימו לב לתהליכי הגלגול וההתנשלות המדהימים:
ולתהליך [המטאמורפוזה בפרפר https://www.youtube.com/watch?v=kVm5k99PnBk&ab_channel=NationalGeographic
במשימת המחקר שלנו הפעם נבדוק את הפעילות של פרוקי רגליים בקרקע באמצעות מי חמצן.
עקבו אחריי באינסטגרם https://instagram.com/dr.yair.pozniak
והעלו את התוצרים שלכם!
ד”ר פוזניאק: שלום לכל המאזינות והמאזינים של מסע אל גוף האדם. לפני שאנחנו פותחים בפרק יש לנו הודעה חשובה ומשמחת ומרגשת…
יואב: הפודקאסט חוגג חצי מיליון האזנות.
[מחיאות כפיים]
ד”ר פוזניאק: אז אני נמצא כאן עם יואב ועם דניאל ואילת ואני רוצה לשאול אתכם מה אתם מאחלים לפודקאסט?
דניאל: שנעשה את הפודקאסט באושר ובשמחה.
ד”ר פוזניאק: דניאל מדבר קצת מוזר כי בדיוק אתמול נפלו לו שתי שיניים מקדימה. [צחוק] ועכשיו יש לו שם שני חורים.
יואב, מה אתה מאחל לפודקאסט?
יואב: שנמשיך את הפודקאסט להרבה דורות.
ד”ר פוזניאק: בכיף. ומה אילת מאחלת?
אילת: קודם כל שיהיו עוד חצי מיליון האזנות בזמן הקרוב. ושנמשיך לעשות עוד פרקים ולפתוח את הראש להרבה ילדים חמודים, צעירים וסקרנים ושנמשיך לעשות דברים מעניינים.
ד”ר פוזניאק: אז, אה, בינתיים יש לנו לפודקאסט 52 פרקים.
אילת: וואו.
ד”ר פוזניאק: וכל אחד יגיד את הפרק שהוא הכי אוהב. אז אני הכי אוהב עכשיו את הפרק על הטיקטאאליק שהוא הפרק האחרון שיצא.
אילת: כן הוא פרק מעולה.
ד”ר פוזניאק: וחוץ מהטיקטאאליק, יואב איזה פרק אתה הכי אוהב?
יואב: צ'ארלס דארווין.
אילת: בטח, אהוב ליבך.
ד”ר פוזניאק: דניאל?
דניאל: שמשון הכריש.
יואב: וגם אני שמשון הכריש.
ד”ר פוזניאק: ואיזה פרק את הכי אוהבת?
אילת: זה לא יפה אבל, כאילו אני אוהבת את הפרק עם מיקו [צחוק]
ד”ר פוזניאק: מעניין למה [צחוק]
אז תודה רבה לכל המאזינות והמאזינים שלנו. ואנחנו באמת מאחלים לכם להמשיך להיות סקרנים ולשלוח שאלות לפודקאסט ולחיי החצי מיליון הבאים
אילת: לגמרי. אנחנו גם נאחל לכם לעקוב אחרי יאיר באינסטגרם ולענות לכל השאלות ולבצע את כל משימות המחקר המשוגעות שהוא שולח אתכם אליהם [צחוק] ולהמשיך להיות איתנו כי זה חלק מהדבר הזה זו השותפות הזאת, הביחד הזה וזה מה שגורם ליאיר להמשיך להניע את הגלגלים של הדבר הזה.
ד”ר פוזניאק: איזה כיף. אז המון המון תודה. [צעקות ומחיאות כפיים] ותהנו מהפרק.
מוזיקת פתיחה עד 2:38
(מוסיקה של לילה, זמזום של יתוש עד 2:53)
דניאל: אאו! אמאאאא! יש פה יתוש מעצבן! הוא עקץ אותי!
אילת: היא.
דניאל: מה?
אילת: היא עקצה אותך, חמוד. מי שעוקץ זה יתושות, לא יתושים. ומה, לה לא מגיע לחיות טוב?
דניאל: לא על חשבוני!
אילת: טוב חמוד. הנה אני מורחת לך משחה ואתה יכול לחזור לישון.
(מוסיקה של לילה, נחירות וזמזום עד 3:23)
תושי: פססס דניאל!
דניאל: נו תעזבי אותי כבר! יתושה מעצבנת!
תושי: אבל אתה בכלל לא מכיר אותי! אני מצטערת שעקצתי אותך… רק רציתי שנהיה חברים. אני תושי היתושה. אני מבינה שאתם בני האדם לא כל כך אוהבים אותנו כי אנחנו לפעמים מציקים לכם. אז חשבתי שאולי אם תכירו אותי ואת המשפחה המורחבת שלי, אולי נלמד להיות חברים!
דניאל: לא נראה לי. אבל אני מוכן לנסות.
תושי: רוצה שאקח אותך לביקור במפעל שלנו? מפעל הייצור של פרוקי הרגליים?
דניאל: אני לא יכול, יש לי מחר חוג כדורסל.
תושי: אני מבטיחה לך שתגיע לשם בזמן. בוא אחריי
(מוסיקה עד 4:16)
(רעש של מפעל)
תושי: ברוכים הבאים לממלכה שלנו, ממלכת פרוקי הרגליים! (צלצול טלפון) אה.. הלו? מי זה?
קרלוס ליניאוס: שלום, זה מדבר קרולוס ליניאוס. רק רציתי לעדכן שאתם לא ממלכה, אתם מערכה של יצורים. זהו, ביי. אני קרולוס ליניאוס.
תושי: אז ברוכים הבאים למפעל הייצור המטורף של המערכה הגדולה ביותר בעולם הטבע. פרוקי הרגליים מהווים שמונים אחוזים מכל מיני בעלי החיים בים וביבשה! כנראה שבשכונה שאתם גרים בה יש יותר פרוקי רגליים מאשר כל בני האדם על כדור הארץ! אנחנו פשוט נמצאים בכל מקום.
דניאל: הגודל של המקום הזה פשוט מטורף! מייצרים פה פרוקי רגליים?
תושי: כן! ואני אקח אותך לסיור בכל אולמות התצוגה וחדרי הייצור. זה מצחיק שקוראים להם חדרי הייצור, כי מייצרים שם יצורים, מבין? (צוחקת) אנחנו מתחילים את הסיור שלנו באולם התצוגה הראשי. פה יש דוגמאות לכמה מהיצורים המוצלחים ביותר שהמפעל הזה מייצר. מצד ימין אנחנו רואים דבורה חמודה.
דבורה: היי בז בז בז!
תושי: זבוב סקרן.
זבוב: מנצ'מע?
תושי: ויתושה טובת לב! היי, זאת אימוש! היי אימוש! מה קורה? באת לעשות חלטורה במפעל?
אמא של תושי: משלמים פה טוב ואני גם ככה יפה כמו דוגמנית.
תושי: חחח אימוש חמודה. כל אלה נציגים של מחלקת החרקים. נדבר עליהם עוד אחר כך. מצד שמאל תוכל לראות נציגים של מחלקת העכבישנים: עכביש טרנטולה.
עכביש: שלום לכם!
תושי: עקרב צהוב.
עקרב: היי!
תושי: וקרדית האבק, שאוהבת בעיקר לגרום לבני אדם להתעטש!
קרדית אבק: סליחה, אני רק רוצה לחיות בשקט.
תושי: והנה עוד כמה מהדגמים המוצלחים של המפעל: סרטן חביב עם צבתות ענקיות.
סרטן: היי!
תושי: ומרבה רגליים עם שלוש מאות תשעים וארבעה זוגות רגליים.
מרבה רגליים: ערב טוב לכם!
תושי: אז כמו שאתה רואה, יש המון המון נציגים שונים ומשונים של פרוקי הרגליים. זאת אחת המערכות המוצלחות ביותר בעולם הטבע אם לא ה! בוא נמשיך.
לכל היצורים במערכת פרוקי הרגליים יש כמה מאפיינים משותפים. המאפיין הראשון הוא, כמובן, הרגליים המפורקות! קוראים לנו פרוקי רגליים כי הרגליים שלנו מורכבות מכמה מקטעים או מפרקים. אצל חלק מפרוקי הרגליים יש שלושה מקטעים ברגל ואצל חלק שבעה או יותר. עכשיו, בואו נבחן את הידע של המאזינים שלנו בחשבון. ליצורים ממחלקת החרקים, כמו למשל יתושים, דבורים, זבובים, נמלים, פרעושים ותיקנים, יש שלושה זוגות רגליים. כמה רגליים זה בסך הכל? (תקתוק שעון) נכון מאוד! שש רגליים! לעקרבים ועכבישים יש ארבעה זוגות. כמה זה בסך הכל? (תקתוק שעון) מצויין, שמונה רגליים, לסרטנים וחבריהם יש חמישה זוגות, כמה זה בסך הכל? (תקתוק שעון) מדהים! עשר רגליים. ולמרבי רגליים יש… ובכן…
עובדה מגניבה: בשנת 2021 התגלה מרבה רגלים עם לא פחות מאלף שלוש מאות ושש רגליים! תחשוב כמה זמן לוקח לו להתלבש בבוקר!
תושי: אצל חלק מהיצורים, הרגליים עברו במהלך הזמן שינויים שהפכו אותן לאיברים מורכבים שמבצעים כל מיני משימות. למשל, בראש של פרוקי הרגליים נמצאים כמעט תמיד מחושים, שהם גם התפתחות של רגליים. המחושים הם איברי חישה שבאמצעותם היצורים חשים ריח, טעם, טמפרטורה ועוד, ויכולים גם להזיז אותם ממש כמו רגליים! אצל סרטנים, התפתחו על הרגליים צבתות ענקיות שמאפשרות להן לתפוס את הטרף שלהם. אצל חלק מהיצורים הרגליים משמשות גם כמשוטים שבעזרתם הם שוחים במים, ואצל חלקם הרגליים התפתחו בכלל ללסתות שאיתן הם אוכלים. משונה מאוד, אבל מגניב!
המאפיין השני של פרוקי הרגליים הוא שהם מורכבים ממקטעים. כדי להבין איך זה עובד, בוא נצא אל חדרי הייצור.
(דלת נפתחת, רעשי מפעל)
דניאל: יואו! זה פשוט ענקי!
תושי: כאן אתה יכול לראות את המכונות שמייצרות את המקטעים. אתה יכול לדמיין לך את זה כמו חתיכות של לגו, וכל יצור מורכב משילובים של חתיכות בצבעים שונים שלפעמים חוזרות על עצמם כמה פעמים. למשל, בוא נעצור ליד פס הייצור של הזבובים. הזבובים, וגם אנחנו היתושים, מורכבים משלושה מקטעים: מקטע הראש, מקטע החזה ומקטע הבטן. הנה המכונה שמייצרת את מקטע הראש, שמכיל גם עיניים ומחושים. נניח שזה כמו לבנת לגו בצבע שחור. במכונה שלידה מיוצרים כמה מקטעים בצבע כתום, ומחוברים ביחד. זה יהיה מקטע החזה. המכונה גם מוסיפה לו שלושה זוגות רגליים וזוג כנפיים. במכונה השלישית מיוצרים עוד כמה מקטעים בצבע צהוב וגם הם מחוברים אחד לשני - זה יהיה מקטע הבטן. שלושת פסי הייצור האלה מתאחדים במכונה הבאה שמרכיבה אותם אחד לשני - בהתחלה הראש, אחרי זה החזה עם הרגליים והכנפיים, ואחרי זה הבטן. וזהו! הזבוב שלנו מוכן!
זבוב: היי הו (זמזום זבוב)
תושי: בפס הייצור שליד מייצרים עכביש. במכונות שמייצרות את העכבישים יש שינוי מיוחד: הן מייצרות את מקטע הראש והחזה ביחד. זה קצת כמו קוביית לגו עם שני צבעים. אל היחידה הזאת גם מחוברות שמונה רגליים. מכונה נוספת מייצרת את יחידת הבטן ובסוף הכל מתחבר.
דניאל: מה עם המכונה שפה? היא נתקעה…. זורקת רק חתיכות חומות אחת אחרי השנייה. (צליל של מכונה תקועה) יש פה איזה שבעים כאלה.
תושי: זאת מכונת הנדלים ומרבי הרגליים. יש להם המון המון מקטעים שמחוברים אחד לשני. זה מאפשר להם הרבה מאוד גמישות בתנועה שלהם!
סרטן: פססט הייי.
דניאל: זה הסרטן מאולם התצוגה. למה ברחת?
תושי: זה שרימפי הסרטן. בחלק הזה של ההדרכה הוא תמיד מגיע כדי שתוכל להרגיש בעצמך את המאפיין השלישי של פרוקי הרגליים.
שרימפי: קדימה! אני מוכן! תן לי את הכי חזק שיש לך!
דניאל: מה לתת לך?
שרימפי: נו תן לי אגרוף! הא! הא!
דניאל: מה פתאום? אני לא מתנהג באלימות כלפי בני אדם ובטח לא כלפי בעלי חיים!
שרימפי: נו תושי, אני לא יכול לעבוד ככה, נו….
תושי: אז רק תקיש עליו קצת.
(טוק טוק)
דניאל: זה קשיח!
תושי: נכון. זה כי השלד שלו - בחוץ! כמו שלכם בני האדם יש שלד בתוך הגוף שמחזיק אתכם, לפרוקי הרגליים גם יש שלד שמחזיק אותם, אבל הוא מצפה אותם מבחוץ. הוא מורכב מחומר קשיח ממש כמו שהעצמות שלכם קשיחות, והוא מספק להם מבנה, צורה והגנה.
שרימפי: איזה אנטי קליימקס. ביי
תושי: המערכות הפנימיות של פרוקי הרגליים שונות מאוד מהמערכות הפנימיות של בעלי החוליות. לך דניאל, ולכל המאזינים של הפודקאסט, יש דם בתוך הגוף. הדם מוביל חמצן ומזון לתאים ומפנה מהם חומרי פסולת. זה בגלל שהגוף שלכם מאוד גדול ומורכב. והדם שלכם כל הזמן נמצא בתוך צינורות - עורקים, נימים וורידים, נכון? הוא אף פעם לא יוצא מתוכם, ולכן זה נקרא מערכת דם סגורה. אצל פרוקי הרגליים אין דם כמו שיש לכם. יש להם נוזל אחר, שעובר בצינורות מרכזיים שמפוזרים לאורך הגוף, אבל הם פתוחים. הנוזל נשפך מתוך הצינורות בצורה כזאת שהוא מגיע לכל התאים בגוף ומעביר להם את מה שצריך. הוא מצטבר בחללים וחוזר בחזרה לצינורות.
דניאל: והנוזל הזה הוא אדום כמו דם?
תושי: לא. הדם שלכם אדום כי הוא מכיל מולקולות שנקראות המוגלובין ונושאות חמצן לתאים. אבל בפרוקי הרגליים, החמצן נכנס מחורים מיוחדים שנמצאים לאורך הגוף, והוא דווקא לא מועבר בנוזל. והוא עדיין מצליח להגיע לכל התאים בגוף.
גם מערכות אחרות כמו למשל מערכת הראייה מאוד שונות ומגוונות. לכם יש שתי עיניים, נכון? ומה אם אגיד לך שלחרקים וסרטנים יש אלפי עיניים קטנות? אם תסתכל מקרוב, תראה שהעין שלהם מורכבת מאלפי יחידות קטנות שכל אחת מהן מתפקדת קצת כמו עין. ביחד, העיניים שלהם מסוגלות לקלוט אור ומידע במהירות ולהגיב לשינויים. למשל, דבורה עם עיניים מורכבות יכולה להגיב לגירוי פי חמישה יותר מהר ממה שבן אדם מגיב! לעכבישים יש ארבעה זוגות עיניים בגדלים שונים, ולחלק מהחרקים יש יכולת לקלוט טווחי אור שבני האדם לא מסוגלים לקלוט בכלל.
מצד שני, התאים של פרוקי הרגליים עובדים בצורה כמעט זהה לתאים שלנו. יש להם גרעין, מיטוכונדריה ואנזימים. ואתם המאזינים הקטנים יכולים להוכיח את זה בעצמכם!
משימת מחקר
במשימת המחקר הזו ננסה לראות את הפעילות של פרוקי רגליים קטנטנים בקרקע. למשימת המחקר הזאת תצטרכו כוס, דגימת אדמה ומי חמצן בריכוז שלושה אחוזים שאפשר להשיג בבתי המרקחת. שימו לב: מי החמצן הם חומר קצת מסוכן ומותר רק למבוגרים לגעת בהם. קחו דגימת אדמה ומלאו בערך שליש כוס. לאחר מכן, שפכו מי חמצן על דגימת האדמה כך שיכסו אותה. חכו כמה שניות ואז חפשו בועות קטנות בדגימת האדמה. מה בעצם קרה כאן? מי החמצן מורכבים ממים ומחמצן. לפרוקי הרגליים הקטנטנים בקרקע יש אנזים מיוחד שמפרק את מי החמצן למים, ולחמצן שמצטבר כבועות בחלק העליון של הדגימה. ככל שיש יותר בועות או קצף, זה אומר שיש יותר פרוקי רגליים בדגימה. נסו את זה עם דגימות אדמה ממקומות שונים או מאותו מקום בעומקים שונים. קיבלתם תוצאה יפה? העלו לסטורי באינסטגרם בעזרת ההורים ותייגו את @dryairpozniak. אולי התוצאות שלכם יתפרסמו בסטורי של יאיר!
דניאל: היי, תראי!
תושי: הנה גמל שלמה קטן. איזה יפה הוא. למה הוא לא זז? אוי… אני חושב שהוא מת. בואי נרים אותו. היי, הוא ממש קל.
שלמה - גמל שלמה: הלו הלו! תעזוב את השלד שלי במנוחה!
תושי: דניאל, תרים את הראש. אתה רואה עוד גמל שלמה?
דניאל: כן, מה קורה פה? מה אני מחזיק?
שלמה: אתה מחזיק את השלד הקודם שלי! תניח אותי לנפשו! או שתניח אותו לנפשי! רק תניח!
דניאל: יצאת מתוך השלד שלך?
שלמה: כן. אנחנו פרוקי הרגליים לא יכולים לגדול יותר מדי כי השלד החיצוני שלנו מגביל אותנו. לכן אנחנו עוברים תהליך שנקרא גלגול. כשאנחנו גדלים יותר מדי, אנחנו צומחים החוצה מתוך השלד שלנו ומשאירים אותו מאחור. מה שיוצא הוא גרסה יותר גדולה ובוגרת שלנו. חלק מאיתנו עושים את התהליך הזה כמה פעמים, עד שאנחנו מגיעים לגודל המלא שלנו. כל פעם משאירים שאריות מאחור. כשאני מסתכל בשלד הזה אני (מתייפח) נזכר בילד שהייתי. דרך אגב, יש לי בני דודים רחוקים שאולי שמעת עליהם. קוראים להם פרפרים. הם עושים סוג אחר של גלגול: כשהם קטנים, יש להם צורה של זחל עם רגליים, שהולך על האדמה. בשלב מסוים הזחל סוגר את עצמו במין קופסה שנקראת גולם, ולא יוצא ממנה במשך המון זמן. זה קצת כמו בני נוער שסוגרים את עצמם בחדר בזמן שהם משחקים פורטנייט. אל תשאל אותי איך אני יודע. אבל בתוך הגולם קורים דברים מופלאים, ומי שיוצא מתוך הגולם הוא פרפר יפה עם כנפיים מהממות. וזה אותו יצור שהיה פעם זחל! אז בניגוד אליי ואליך, שאנחנו נראים אותו דבר פחות או יותר גם כצעירים וגם כבוגרים, יש בעלי חיים עם גלגול מלא שיש להם צורה אחת בתור צעירים וצורה אחרת לגמרי כבוגרים. איזה מדהים עולם הטבע! תהנה מהמשך הסיור שלך! ותעזוב את השלד שלי!
תושי: תבקש מאבא שלך שישים בתיאור של הפרק קישורים לסרטונים של גלגולים והתנשלות. אנחנו מתקרבים לסיום הביקור שלנו במפעל פרוקי הרגליים. נשאר לנו רק לפגוש את…. המנהל. אני רואה אותו מרחוק, מפקח על כל התהליכים במפעל. (בלחש) בוא נתקרב בשקט, שלא נפריע לעבודה שלו. הוא נראה כל כך מרוכז ועסוק, אני מקווה שיש לו זמן בשביל…
דארווין: היי דניאל, מה קורה בנאדם?
דניאל: צ'ארלס דארווין?
דארווין: מי חשבת שמריץ את הסיפור הזה אם לא אני? הרי בזכות התיאוריות שפיתחתי יש כזה מגוון עצום של פרוקי רגליים! אתה כבר יודע מהעונות הקודמות שכל היצורים עוברים כל הזמן שינויים קטנים, ומי שהשינוי שהוא עבר במקרה מתאים יותר לסביבה שבה הוא נמצא, שורד יותר זמן ומעביר את התכונות שלו ליותר צאצאים. אז מה בעצם הופך את פרוקי הרגליים לכל כך מוצלחים? הם פשוט יישבו כל חלק אפשרי כאדמות של כדור הארץ, בים, באוויר ויבשה. למשל, תתאר לך מצב כזה: יום אחד יש מזג אוויר. חיפושית קטנה הולכת על חוף הים. היא לא חושדת בכלום, מה היא, חשדניסטית? פתאום בא איזה בעל חיים יותר גדול ורודף אחרי רודף אחריה ומנסה לטרוף אותה. פה היא חשדה. ואז היא עולה על איזה סלע וקופצת, ואז במקרה היא נולדה כשבגב שלה יש איזה משטח כזה והיא רואה שהיא לא נופלת, היא מצליחה לרחף באוויר. ככה היא יכולה לרחף מסלע לסלע, והטורף שלה נשאר על האדמה. ואז היא מצליחה להתחמק ממנו, נו וואו איים סאיין? אתה מבין מה שאני אומר לך? ואז כל הצאצאים שלה נולדים עם המשטח הזה על הגב כי היא מעבירה להם אותו בתורשה, ומאה מיליון שנים קדימה פוף, יש כנפיים לחיפושיות, ארס לדבורים, ויתושים כמו תושי פה מתקיימים מדם של בני אדם, שזה אולי תוצאה פחות רצויה של האבולוציה. אבל העושר הגדול של סביבות הגידול על פני כדור הארץ גרם לשינויים שונים ומשונים ולהתאמות שונות אצל פרוקי רגליים שונים, וזה מסביר את העושר הענק שלהם, הצבעים, הצורות וההתנהגות. ושתדע לך שבני האדם לומדים הרבה מאוד מפרוקי הרגליים. למשל מה זה רחפן אם לא חיקוי של יצור קטן עם כנפיים? בני האדם בונים היום רובוטים קטנים שמתפקדים ממש כמו חרקים - יתושים או שפיריות, משתמשים באור שמיוצר על ידי גחליליות לכל מיני שימושים ומשתמשים אפילו בשלד חיצוני ממש כמו של פרוקי הרגליים כדי לעזור לאנשים שקשה להם להזיז את הגוף בגלל מחלה או תאונה. זה פשוט מדהים ברמות מה שפרוקי הרגליים יכולים לעשות.
אילת: דניאל מתוקי, צריך לקום.
דארווין: אה… נראה לי שקוראים לך, ילד. נתראה בקרוב!
אילת: דניאלי, אתה קם? צריך להתחיל להתארגן לבית ספר!
דניאל: אמא, את לא מאמינה! אני הייתי במפעל של פרוקי הרגליים! תושי היתושה לקחה אותי! ראיתי שם את שלמה הגמל שלמה ואת שרימפי הסרטן! ראיתי את כל פסי הייצור של היצורים.
אילת: וואו, זה נשמע כמו חלום מרתק!
דניאל: זה לא היה חלום בכלל! אפילו תשאלי את תושי היתושה כשהיא תחזור לפה מחר בלילה!
אילת: טוב חמוד. איזה כיף יהיה לך אם תושי תחזור…
תושי: נכון? (צוחקת)
Comments