top of page

מסע אל גוף האדם - עונה 4, פרק 63 -סיפורו של הומו סאפיינס. חלק א: הדרך לאדם


תקציר: אנו מתחילים את המסע שמלווה את התפתחות האדם הנבון באפריקה: מי הם הפרימטים? מה מבדיל אותם מיונקים אחרים? ואיך קופים הגיעו לאמריקה הרבה לפני קולומבוס?

 

14.11.23

מנחה: בשנת 1969 כדור הארץ עצר את נשימתו.

אחרי ארבעה ימים של מסע בחלל, רכב החלל ״הנשר״ התנתק ממעבורת החלל קולומביה והחל לטוס לעבר פני הירח. ברכב החלל היו שני אסטרונאוטים, ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין.

מספר שעות לאחר מכן, הנשר נחת בבטחה על פני הירח.

ניל ארמסטרונג לבש את חליפת החלל שלו, שמסוגלת להגן עליו על פני הירח, שעליהם אין חמצן והטמפרטורות נמוכות.

הוא יצא מדלת רכב החלל וירד לאט לאט במדרגות. הוא דילג לקרקע והעלה ענן קטן של אבק, האדם הראשון שדורך על פני הירח.

ניל ארמסטרונג אמר בקשר לכדור הארץ את אחד המשפטים המפורסמים ביותר שנאמרו על ידי אדם אי פעם: ״זהו צעד קטן לאדם וזינוק ענק לאנושות״.

לאחר מכן, ניל פנה לאחור ונדהם. עדר ענק של זברות דהר בכיוונו. הוא התחיל לברוח בכיוון השני, אבל היה לו קשה לרוץ, כי כוח המשיכה של הירח נמוך יותר מזה של כדור הארץ.

הוא ראה יער גבוה של אקליפטוסים לא רחוק ממנו והמשיך לרוץ. מתחתיו התחיל לזהור שובל של חיידקים מהירים שהראו לו את הדרך ליער. הוא מעד בתוך שלולית קטנה של מים ושלושה קרפיונים קפצו ממנה בבהלה.

ארמסטרונג המשיך לרוץ. מעליו חגו שלושה נשרים שחיכו שהוא יפול שוב. הזברות התקרבו, ארמסטרונג התקרב ליער, הוא ממש נגע בעצים ו… רגע. כל זה לא באמת קרה.

צורת החיים היחידה שהייתה על הירח באותו רגע היא ניל ארמסטרונג. וקצת אחר כך האסטרונאוט השני, באז אולדרין. זה מעיד משהו על היכולות של האדם, לא?

החיידקים קיימים על כדור הארץ למעלה משלושה מיליארד שנים, אבל הם לא הגיעו לירח. אקליפטוסים וקרפיונים קיימים בערך שישים מיליון שנים, אבל הם לא הגיעו עדיין לירח. נשרים קיימים ארבעים מיליון שנים, והם לא הגיעו לירח. זברות קיימות ארבעה מיליון שנים, וגם הן לא הגיעו לירח.

האדם המודרני, או בשמו המדעי הומו סאפיינס, קיים בסך הכל שלוש מאות אלף שנים. רק כדי שתבינו כמה זה מעט, כדור הארץ קיים ארבעה מיליארד וחצי שנים.

אם היינו מדמיינים שכל הזמן שעבר מרגע יצירת כדור הארץ, ועד עכשיו, נכנס בחודש אחד, באופן יחסי, זה אומר שבני האדם נוצרו בסך הכל לפני שתיים וחצי דקות.

אין ספק שאנחנו ממש מעט זמן כאן על כדור הארץ, מנקודת המבט של עולם הטבע. אבל אנחנו, בני האדם, כן הגענו לירח.

אנחנו המצאנו מטוסים, חלליות ומחשבי על, בנינו גורדי שחקים ואצטדיונים ענקיים, תכננו תרופות משוכללות, והקלטנו פודקאסטים לילדים.

אף יצור חי אחר אפילו לא מתקרב ליכולות של המין האנושי! איך הספקנו כל כך הרבה, בכל כך מעט זמן??

בפרקים הבאים נספר את סיפורו של האדם הנבון, הומו סאפיינס.

וכדי להכיר אותנו, בואו נכיר קודם את המשפחה המורחבת שלנו, משפחת הפרימטים. אנחנו נכנסים לחללית הזמן שלנו, וטסים 15 מיליון שנים לאחור, לאפריקה.

(תופים)

הגענו ליער גשם טרופי במרכז אפריקה. יער גשם הוא יער שהתפתח באזור קו המשווה של כדור הארץ. הוא מאפיין בהרבה לחות והרבה גשם, לצד טמפרטורות גבוהות יחסית. תנאים מצוינים להתפתחות של מגוון שלם של בעלי חיים וצמחים. היי, הנה מישהו מוכר.

קרלולוס: מה קורה דוקטור? למה אתה מפריע לי?

מנחה: קרלולוס?

קרלולוס: קרולוס! קרולוס לינאוס, מה קרה? רק לך מותר להיות מדען?

מנחה: איך הגעת לכאן?

קרלולוס: תפסתי טרמפ איתך בחללית הזמן. אתה ממש טיפשון אם לא שמת לב.

מנחה: מה אתה עושה כאן?

קרלולוס: אני כרגע באמצע מחקר מאוד חשוב. יש פה איזה קוף אחד שנראה לי לא ממש שייך. אני חוקר את הסדרה שנקראת פרימטים. הפרימטים הם בעצם רוב היצורים שאתם, בני האדם הטיפשים יותר ממני, קוראים להם קופים. זה ממש לא נכון.

מנחה: אז איזה יצורים יש בסדרת הפרימטים?

קרלולוס: קופים, קופיפים, קופאים, קוף קופים, קוף קופיקו, קופנים, קיפופים, כאלה מין דברים.

מנחה: זה קצת נשמע לי כמו שאתה מבלבל בשכל והם דווקא כן קופים. ולמה המצאת להם את השם פרימטים?

קרלולוס: המושג פרימט זה אומר להיות ראשון. הפרימטים זה יצורי הפרימיום של האבולוציה, הדלוקס, ה-the best of the best. זה בגלל שגם בני האדם הם חלק מסדרת הפרימטים. אני לא חושב שכל בני האדם ראשונים, רק אני. זה קראתי להם ככה בגללי. אני נזר הבריאה, קרולוס לידאוס.

(חצוצרה)

מנחה: בואו נראה מה חללית הזמן יכולה להגיד לנו לגבי הפרימטים.

אז קודם כל, פרימטים הם סדרה במחלקת היונקים שעליה דיברנו בפרק הקודם.

זה אומר שהם בעלי חיים שמסוגלים לווסת את טמפרטורת הגוף שלהם, האור שלהם מכוסה שיער או פרווה, יש להם שלוש עצמות באוזן, והם מאכילים את הצאצאים שלהם באמצעות חלב שיוצא מבלוטות מיוחדות.

הפרימטים התפתחו לפני כמה עשרות מיליוני שנים, בסוף עידן הדינוזאורים, מיונקים קטנים יותר. הראשונים שבסדרת הפרימטים היו יצורים בעלי גוף לא גדול, פרווה, ארבע רגליים ארוכות וזנב ארוך. אם זה מזכיר לכם קופים, זה באמת לא רחוק מהמציאות. בעלי החיים האלה הסתגלו לשהייה ארוכה על עצים, והיו משתמשים בזנב הארוך שלהם כדי לשמור על שיווי משקל.

עוד תכונה חשובה שהתפתחה אצלם, בניגוד ליונקים אחרים מאותה תקופה, היא תזוזה של אחת האצבעות בכף, בכף היד או הרגל, כך שיוצרת זווית של 90 מעלות יחסית לשאר האצבעות. לאצבע הזאת היום אנחנו קוראים "אגודל".

קרלולוס: דוקטור, אני לא באתי לפה לשיעור חשבון. אני לא יודע מה זה 90 מעלות.

מנחה: תסתכל על כף היד שלך, קרלולוס.

קרלולוס: קרלולוס!

מנחה: תסתכלו גם אתם על כף היד שלכם. יש לכם ארבע אצבעות שפונות ישירות קדימה, האצבע, האמה, הקמיצה והזרת. האגודל ממוקמת בזווית קצת שונה. אם אתם רוצים יש לכם אפשרות למתוח אותה קדימה, אבל רוב הזמן היא מצביעה דווקא הצידה. השינוי הזה, בכפות הידיים או הרגליים של הפרימטים, הוא אחד השינויים המשמעותיים ביותר בדרך לאדם, כי הוא איפשר למי שנושא אותו, לאחוז בדברים יותר טוב.

תעשו ניסוי. שימו כמה חפצים מולכם. עכשיו, תכניסו את האגודלים של שתי הידיים פנימה, כלומר קפלו אותם לכיוון כף היד. ועכשיו, תנסו להשתמש בארבע האצבעות שנותרו כדי להרים את החפצים. לא קל, נכון?

באותה צורה בדיוק, ראשוני הפרימטים השתמשו באגודל הנגדי שלהם, ככה זה נקרא, כדי להיאחז בענפים ולעבור מענף לענף יחסית בקלות. זאת אחת מהסיבות שהם הסתגלו לשהייה על עצים. זה גם אפשר להם להיות יותר רחוקים מטורפים אפשריים.

עוד דבר שמאפיין את הפרימטים הוא חוש הראייה המצוין שלהם. בניגוד ליונקים אחרים, שמסתמכים בעיקר על חוש הריח, כמו למשל כלבים, הראייה של הפרימטים היא ראייה מצוינת והיא גם תלת-ממדית. זה אומר שהתמונה שהעיניים שלנו יוצרות, מאפשרת לנו לקבוע ביעילות מה המרחקים של עצמים שנמצאים מולנו אחד מהשני.

תעשו עוד ניסוי. תנסו לעצום עין אחת, ואז להתקדם במרחב, ללכת מחדר לחדר, או להרים עצמים שנמצאים במרחקים שונים מכם. תיזהרו לא ליפול! אתם תגלו שזה לא כל כך קל. ראיית העומק מאוד חשובה לנו, ולפרימטים הקדומים היא איפשרה תנועה יותר יעילה בין הענפים.

קרלולוס: אז באמת כמו שאתה רואה, הפרימטים הם יצורים שיש להם תכונות שבהחלט יש גם לבני אדם, שגם הם פרימטים.

כמו שאתה בטח יודע, אני מאוד מאוד אוהב לחלק יצורים לקבוצות והגדרות. הפרימטים הראשונים שדיברת עליהם קודם התחלקו לשתי קבוצות.

ליצורים מקבוצה אחת יש אף רטוב, וקצת מזכיר כלב.

מנחה: כלב, לא למדת כלום מפרק 51?

קרלולוס: אבל הכלב התפתח על ענף אחר לגמרי. הפרימטים עם האף הרטוב הם בעיקר למורים, שזה כמו החיה מהסרט מדגסקר ששרה "I like to move to move it", אני מאוד אוהבת הסרט הזה.

הקבוצה השנייה נקראת קופים. גם קוראים להם בעלי אף יבש כי האף שלהם לא רטוב. גם הקבוצה הזאת מחולקת לשניים. קבוצה אחת המשיכה לחיות באפריקה, והקבוצה השנייה הגיעה לאמריקה ולאוסטרליה.

מנחה: איך הם הגיעו לשם? יש אוקיינוס שלם שמפריד בין היבשות האלה.

קרלולוס: נכון, זה סיפור די מעניין. אפילו כתבתי על זה שיר. רוצה לשמוע?1 2 3 אור.

(שר עם מוזיקה)

פעם היה קוף קטן, שיצא לשחק לו בחוץ.

הוא חי באפריקה, ולא היה לחוץ.

הוא הגיע לנחל קטן, וראה שם עצים נסחפים.

הוא קפץ כי היה לו משעמם, והגיע לצד השני.

והצד השני כבר היה יבשת אחרת בכלל.

והוא לא ידע את זה בכלל.

ואז הם המשיכו להתרחק.

היה פשוט אחת מהשנייה, והקוף הקטן מצא את עצמו במקום חדש ומעניין.

והיה שמח ממש, בלי להבין שהוא בעצם גילה את אמריקה הרבה לפני קולומבוס.

מנחה: וואו… אולי כדאי שתיצמד למחקר, קרלולוס. גם הגיטרה שלך לא מכוונת, וגם הקול שלך.

קרלולוס: לא ניגנתי על גיטרה, זה הכל אני עשיתי בקול שלי.

מנחה: בכל מקרה, שמענו על זה בפרק שעסק בדינוזאורים.

בתקופות קדומות, היבשות על כדור הארץ היו מסודרות אחרת, ואמריקה, אפריקה ואוסטרליה היו יבשת אחת שנקראה גונדואנה. מכיוון שהיבשות כל הזמן זזות, חלקים מגונדואנה התנתקו אחד מהשני, ונוצרו היבשות שאנחנו מכירים היום. אמריקה ואוסטרליה המשיכו להיסחף ולהתרחק מאפריקה, אז בהחלט יכול להיות שקופים שהיתפרסו על פני שטח גדול, פתאום מצאו את עצמם ממש ככה, על יבשת אחרת.

קרלולוס: נכון, הקבוצה שהגיעה לאמריקה וגם לאוסטרליה, נקראת קופי העולם החדש. כל הקופים האלה הם קטנים ועם זנב.

מנחה: זנב.

קרלולוס: הקבוצה שנשארה באפריקה, עברה כמה שינויים מאוד מאוד גדולים, עד לנקודה שאנחנו נמצאים בה היום. רוב הקופים שנשארו באפריקה, איבדו לגמרי את הזנב שלהם. הם נהיו קצת יותר גדולים, והפרצוף שלהם נהיה יותר רחב. אבל הבחור הזה שרואים פה, אמרתי לך קודם, הוא לא שייך. אה, בחורצ'יק, מה קוראים אותך?

דריופיטקוס: שמי הוא דריופיטקוס.

קרלולוס: אתה קוף?

דריופיטקוס: אה, כן.

קרלולוס: אתה לא מכאן, נכון?

דריופיטקוס: לא, אני הגעתי מאירופה. אני מהגר. ממזג האוויר באירופה נהיה מאוד לא נוח, אז באתי לכאן. הרבה קופים כמוני הגיעו משם.

מנחה: אבל דריו, אפשר לקרוא לך דריו? אני רואה שאתה לא ממש מזנק על ענפים, כמו הקופים הקטנים.

דריופיטקוס: נכון, אני קצת גדול, והמבנה שלי שונה משלהם. אני בעיקר נתלה על ענפים נמוכים עם הידיים הקדמיות, וברגליים האחוריות אני נשען על הקרקע. אני אפילו יכול לזוז קצת על הקרקע כשאני נעזר בענפים למעלה, כדי לנווט, כי אין לי זנב.

קרלולוס: מבריק! זה מסתדר לי גם עם המחקרים שלי.

התחיל פה תהליך שבו סוגים שונים של פרימטים שהתפתחו באפריקה התחילו לאט לאט לעבור מההליכה על ארבע להליכה על שתיים. התהליך הזה לקח כמה מיליוני שנים, שבמושגים של אבולוציה זה ממש לא הרבה.

תחשוב איזה יתרון גדול זה, שבעל חיים עובר מהליכה על ארבע גפיים להליכה על שתיים, הגפיים הקדמיות מתפנות לדברים אחרים, כמו למשל להחזיק דברים, או לחטט באף.

בוא רגע ונקפוץ לחללית הזמן שלך וניסע קצת קדימה בזמן. נשקיף מלמעלה על אפריקה, אבל אתה תדבר, כי אני דיברתי מספיק היום.

(מוזיקה)

מנחה: אוקיי, עכשיו אנחנו טסים קדימה בזמן ומסתכלים על אפריקה. אנחנו בערך חמישה עשר מיליוני שנים לפני ההווה, והקופים ללא הזנב מתפצלים שוב.

על ענף אחד נמצאים אבותיהם הקדמונים של האורנגוטנים. האורנגוטנים של היום הם קופים אדומים יפהפיים עם זרועות ארוכות וחזקות שקופצים להם בין הענפים ממש כמו לוליינים. הענף שנשאר מתפצל שוב בערך עשרה מיליון שנים לפני ההווה.

על ענף אחד מתפתחות הגורילות. קופים עצומים ומלאכותיים הולכים על ארבע שמשקלם יכול להגיע ל-200 ק"ג, והם ממש מלכי הג'ונגל.

הענף שנשאר מתפצל שוב בערך חמישה מיליון שנים לפני ההווה.

על ענף אחד מתפתחים השימפנזים, קופים חכמים מאוד שהם המשפחה הקרובה ביותר שלנו בני האדם, וזה אומר שהיצורים מהענף שנשאר ממשיכים לעבור שינויים גדולים.

לאט לאט המוח גדל ואיתו גם היכולות. הקומה נהיית זקופה יותר והיצורים עוברים להליכה מוחלטת על שתי רגליים. השיער מתחיל להיעלם ונשאר רק במקומות מסוימים. תווי הפנים משתנים, ושניים וחצי מיליון שנים לפני ההווה… מה זה? למה עצרנו?

קרלולוס: (לוחש) שששש, אנחנו עדיין באפריקה. תסתכל שם!

מנחה: זה נראה כמו יצור שדומה לנו. הוא בכל זאת עם יותר שיער, עור כהה, אף פחוס, הוא יושב ישיבה נמוכה על שתי הרגליים שלו. מה הוא מחזיק ביד?

קרלולוס: אלה כלי עבודה, מאבן. זה יצור שהצליח לקחת אבנים ולשנות אותם כדי לייצר מהם כלים, פטישים, כלי צייד, וכלי מלאכה. איזה התפתחות נהדרת של המוח!

מנחה: אה, הבנתי. הגענו לתקופה שקוראים לה תקופת האבן.

קרלולוס: אני בוכה פה מהתרגשות. אתה לא מבין מה אתה רואה?

מנחה: מה?

קרלולוס: זאת הדוגמה הראשונה לסוג הומו, בן אדם. נכון יש הומו סאפיינס, זה אנחנו? אז הומו זה הסוג, סאפיינס זה המין. הומו זה אדם, סאפיינס זה נבון. הומו סאפיינס הוא האדם הנבון.

אני המצאתי את השם הזה, אני, כי אני מבריק, אני קרולוס לידאוס!

(חצוצרה) וזה מתאים להערכה של כל החוקרים שבני האדם הראשונים התפתחו באפריקה.

מנחה: מדהים! אז עכשיו אנחנו מסתכלים על ההומו סאפיינס הראשון?

קרלולוס: לא, לא. הומו סאפיינס התפתח רק בעוד יותר משני מיליון שנים.

מנחה: אז זה אדם ממין אחר?

קרלולוס: בוא, אני רוצה לגלות לך סוד. כן. בעבר היו גם מינים אחרים של בני אדם.

הומו ארקטוס, הומו האביליס, הומו ניאנדרטלנזיס, ועוד הרבה מינים.

הם כולם היו בני אדם, והיו מאוד דומים למין שלנו, הומו סאפיינס.

מנחה: אז מה קרה להם?

קרלולוס: זאת שאלה מאוד מאוד טובה. כולם נעלמו. המין היחיד שנשאר בסוג אדם הוא האדם הנבון, הומו סאפיינס. מאחרים נשארו רק עצמות, כלים ומאובנים. מה קרה לאחים שלנו בני האדם האחרים? למה הם נעלמו ככה? ואיך הומו ספיינס, שהתפתח באפריקה, הצליח להגיע לכל העולם? ואפילו לירח?

הצטרפו אלינו...

מנחה: לא לא לא, זה אני אומר.

הצטרפו אלינו לפרק הבא של מסע אל גוף האדם, סיפורו של הומו ספיינס חלק שני- האדם הנבון משתלט על העולם.

(מוזיקה)

מנחה: זה היה מסע אל גוף האדם. אני ד"ר יאיר פוזנייק. פרקים נוספים באתר הבית שלי, yairpozniak.com עקבו אחריי באינסטגרם, "דר יאיר פוזנייק" והצטרפו לקבוצת הטלגרם של מסע אל גוף האדם.

6 views0 comments

Comments


bottom of page