top of page
גיא יסעור

ארץ עתיקה - עולמם המסתורי של הפניקים

היום ד"ר דלית רגב תיקח אותנו למסע אל מלכי המסחר והשייט הקדום: הפניקים. בפרק הזה נתחיל רק להכיר את התרבות החשובה הזאת שגם כשלא שמנו לב אליה היא הצליחה להשפיע ולעצב מחדש את כל הים התיכון...

 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 21/06/2020.

[מוזיקה]

ארץ עתיקה, הפודקאסט של רשות העתיקות, עם אלחו סנצ'ס.

[סוף מוזיקה]

אלחו: שלום לכם ושוב ברוכים הבאים ל"ארץ עתיקה". שמי אלחו סנצ'ס ואני מזמין אתכם להצטרף אליי לשיחות מרתקות על ארכיאולוגיה עם החוקרים של רשות העתיקות. הפעם, ד"ר דלית רגב תיתן לנו נגיעה רשמית על העולם המעניין של הפיניקים. מקווה שתהנו.

אלחו: טוב, תודה שאתם איתי. היום נמצאת איתי ד"ר דלית רגב, שדלית היא אחת המומחיות המובילות של רשות העתיקות בתחום הפיניקים, שפיניקים זה שם שכולם בצורה כזאת או אחרת שמעו, אבל אני לא בטוח כמה אנחנו באמת מכירים אותם או אנחנו יודעים עליהם. אז אהלן דלית, מה נשמע?

ד"ר רגב: מצוין, תודה.

אלחו: תודה שהצטרפת אליי, ואני מאוד שמח לארח אותך כדי לעשות קצת אור על העם המעניין הזה שהסתובב כאן בינינו. אז תוכלי לספר לי מי היו הפיניקים?

ד"ר רגב: כאשר אנחנו מדברים למעשה על הפיניקים, אנחנו מדברים על תרבות קדומה כנענית שמבוססת פה מאוד, וארץ ישראל היא חלק קטן מהתחום הזה של כנען, מבוססת פה מאוד לפחות מהאלף השלישי לפני הספירה, וממשיכה למעשה ללא הפרעות עד לפחות התקופה הביזנטית. זה לא משהו זניח וקטן מימדים.

אנחנו מדברים פה על ציביליזציה שהיא בסדר גודל של מצרים העתיקה, של מסופוטמיה, לאין ערוך הרבה יותר חשובה להיסטוריה האנושית מיוון ורומא ביחד.

הדברים שהכנענים-פיניקים הביאו לשולחן התרבותי הם אדירים. הם הביאו תרבות, עם כל מה שזה כולל. הם הביאו אמונות. הם הביאו למעשה כתב! הם הביאו תרבות חומרית וסמלים, איקונוגרפיה, שאיקונוגרפיה זה למעשה הסמלים והדימויים הדתיים. הם הביאו את כל הדברים האלה אל כל אגן הים התיכון.

התרבות שאנחנו מכירים אותה, שאח"כ ממשיכה מיוון ורומא, מקורה בהרבה מאוד מרכיבים מהתרבות הכנענית-פיניקית. כך שאנחנו לא מדברים פה על דבר זניח בתולדות ארץ ישראל או זניח בתולדות ההיסטוריה של העולם. אנחנו מדברים על כוח משמעותי עצום, שווה ערך, אם לא עובר, הרבה מאוד דברים אחרים שאנחנו מורגלים יותר ללמוד עליהם. אתה לא לומד בבית ספר על הפיניקים. אתה לומד על היוונים, אתה לומד על הרומים. וכשאני למדתי באוניברסיטה העברית בירושלים, בכלל לא למדנו על הפיניקים! בכלל! עד היום, יש מעט מאוד אנשים בארץ שעוסקים בפיניקים, מעט מאוד.

יש לזה סיבות שהן קשורות, אני לא יודעת אם אנחנו רוצים להכניס את זה לדיון, אבל סיבות שקשורות לפוליטיקה מחקרית, ויותר נכון להרחקה של התרבות המערבית, שרוצה להרחיק את עצמה מהמקורות השמיים שלה.

אם אתה מכיר את ספרו, ספריו יותר נכון, הידועים, של ברנל, שנקראים "Black Athena", שעוררו זעזוע בעולם ההיסטוריוגרפי, הוא התחיל לפרסם אותם נראה לי משנות ה-80 או משנות ה-70, הוא מדבר באופן מאוד מאוד ברור על זה שהמקורות של התרבות הם למעשה במזרח, כשהוא מייחס את זה במיוחד למצרים העתיקה, כאשר למעשה, סוכני התרבות של מצרים היו הכנענים-פיניקים.

המצרים עצמם לא יצאו והפיצו את כל החרפושיות והתליונים, תליונים של אלוהויות, שאנחנו מוצאים בקברים ברחבי אגן הים התיכון. זה לא המצרים עשו את זה, מי שעשו את זה, זה כמו שאמרתי, הסוחרים הגדולים, סוכני התרבות שלהם, שהם הכנענים-פיניקים.

אלחו: מעניין מאוד. עכשיו, הזכרת תרבויות גדולות ומוכרות, כמו יוון העתיקה, והרפובליקה ואז האימפריה הרומית, שאנחנו באמת למדנו כולם, כולנו מכירים, ויודעים שאולי יוון פחות, אבל רומא מדובר על תרבות אחת מוגדרת, "אנחנו רומאים ואנחנו מתפשטים ואנחנו מגיעים לכל מיני מקומות". אבל ממה שאני שומע ממך, כשאנחנו מדברים על הפיניקים, אנחנו מדברים על א', תרבות שההמשכיות שלה היא גם כן על פני המון המון מאות שנים.

ד"ר רגב: אלפי שנים.

אלחו: אלפי שנים. בדיוק כמו רומא. אבל מצד שני, גם כן - לא מצד שני, אפילו יחד עם זאת, גם עם התפשטות מאוד רחבה, שתכף אנחנו נעשה קצת יותר סדר אבל דיברנו כבר על האזור שלנו בלבנט, והגענו עד לספרד. אולי תתחילי לספר לי על, באמת, על מקומות ההתיישבות של הפיניקים. האם בכלל אנחנו, אפילו לפני כן, האם אנחנו מדברים באמת על אישיות אחת, עם אחד, מאוחד, תחת שלטון אחד, כמו למשל רומא ורומא? או שאנחנו מדברים על קהילות בנות אותה, לא יודע, זהות אתנית אולי? מה לדעתך קורה כאן?

ד"ר רגב: זו שאלה מצוינת, ואחת השאלות שאנחנו מנסים לענות עליהן היום, בצורות רבות ושונות. אני אתחיל מהסוף, והסוף הוא מחקר ה-DNA העכשווי. מכיוון שזו שאלה כל כך חשובה, נעשות בשנים האחרונות בדיקות רבות, במקומות שונים, ברחבי אגן הים התיכון, לבדוק מהו DNA פיניקי.

מחקרים שפורסמו דווקא בשנים האחרונות, גם על הכנענים, וגם על, גם על הכנענים, זאת אומרת, של צפון ארץ ישראל, וגם על כנענים כבר מתקופת הברונזה התיכונה, שזה תחילת האלף השני, סוף האלף השלישי, לפני הספירה, בצידון, מראים לנו - המחקר בצידון הראה לנו, שה-DNA הכנעני הוא ה-DNA הפיניקי! והוא ממשיך, זאת אומרת, יש פה אחידות, המשכיות, יותר נכון, לא אחידות, יש פה המשכיות גנטית, אותו אלמנט, שחי ופועל במקום, בצידון, יש גם מקומות אחרים בצפון ארץ ישראל - מדובר על אוכלוסייה שהיא מובחנת, שאפשר לבדוק ולראות מה היא בדיוק.

אלחו: פיניקים לא מתים, הם מתחלפים.

ד"ר רגב: כנענים לא מתים, כנענים מתחלפים. עכשיו, בעניין הזה…

אלחו: בסוף השיחה אני כבר אזכור את המונח הנכון.

ד"ר רגב: אני רציתי לדבר על השמות. אנחנו מכירים, זה שאנחנו מדברים על פיניקים, אנחנו מדברים ככה - על כנענים, על פיניקים, אנחנו מדברים על פונים, על קרתגנים, על צורים, על צידונים - כל אלה שמות שונים שמשתמשים בהם לאורך תקופות שונות, אבל חשוב מאוד מאוד מאוד להבדיל בנקודת מבט חיצונית לנקודת מבט פנימית.

כאשר מי שאני קוראת להם הכנענים-פיניקים מתייחסים לעצמם, יש להם רק שתי דרכים לקרוא לעצמם בכל מקום שנמצאים בו, בין אם זה בספרד, בין אם זה בצפון אפריקה, ובין אם זה בלבנט. הם תמיד תמיד, ואנחנו יודעים את זה מכתובות, ועם המעט מעט כתבים שיש, שהם כמובן לא כתבים פיניקים, לא נשארו לנו לחלוטין כתבים פיניקים, חוץ מכתובות, כן?

אנחנו יודעים את זה מכתבים של עמים אחרים שמעידים עליהם, ומכתובות שכתובות, כמו למשל כתובות קבורה, או כתובות שעל מבנים של פעילות ספציפית לאגודת הסוחרים במקום זה וזה. כן? אז יש לנו את זה נגיד גם ביוונית, וגם בפיניקית.

אז כמו שאמרתי, הכנענים-פיניקים, קוראים לעצמם אך ורק בשתי דרכים - או בשם הקיבוצי "כנענים", וכשאני מדברת על השם הקיבוצי "כנענים", זה נכון מאז ומתמיד, וזה נכון לפחות עד למאה החמישית לספירה, כאשר אחד מאבות הכנסייה בצפון אפריקה, מדבר על כנענים דוברי כנענית! אז זה השם הקיבוצי, הם קוראים לעצמם כנענים. אנחנו יכולים לקרוא להם במחקר מה שאנחנו רוצים, הם קוראים לעצמם כנענים.

או שהם קוראים לעצמם על שם העיר שלהם - צורים, צידונים, ארוודיים, ביירותיים, אלה ארבע הערים המרכזיות, שכמובן צור וצידון הם הערים המרכזיות בתקופות המאוחרות יותר.

אלחו: ואיך מגיע השם "פיניקי" אז?

ד"ר רגב: או! זו שאלה מאוד טובה. אז יש לנו, קודם כל יש לנו פה את העדות הפנימית. העדות החיצונית היא מאוד שונה. בתנ"ך גם, כן אגב, קוראים להם אך ורק או כנענים, או צורים, צידונים וכו'. העדות התנ"כית היא בדיוק כמו העדות הפנימית של כנענים-פיניקים על עצמם. עכשיו מאיפה מגיע השם "פיניקי"?

אנחנו, יש מקור, מקורות מצריים, כבר מתקופת הממלכה הקדומה, כלומר תקופת הברונזה הקדומה במונחים ארץ-ישראלים, שאנחנו מכירים את המונח "פנח'ו", עד כמה שאנחנו מסוגלים לקרוא את זה נכון, כן? אבל העיצורים הם במקומם. השם "פנח'ו", המצרי, הוא למעשה בשימוש במצרים, לפחות מתקופת הברונזה, ועד התקופה ההלניסטית, התקופה התלמית.

אנחנו, לא תמיד הוא בשימוש, אבל יש בהחלט התמדה של שימוש במונח הזה, ובתקופה התלמית הוא בפירוש מופיע כשווה, כמונח שמגדיר פיניקים, פיניקיה, החוף הלבנטיני, ארץ ישראל.

אלחו: רק לעשות סדר למי שפחות בקיא בטרמינולוגיה, כשאנחנו מדברים על תקופת הברונזה, אנחנו מדברים פחות או יותר על המאה השלישית לפני הספירה, ועד לתקופה ההלניסטית, ההלניסטית היא התקופה שבה נקרא, שאנחנו מכירים אותה בתור השלטון היווני בארץ, ומי שזוכר מהפרק הראשון, דיברנו הרבה מאוד על התקופה הזו, והתקופה התלמית היא אחת מהשלבים האלה בתוך העולם היווני, באגן הים התיכון ובעיקר בארץ ישראל.

ד"ר רגב: איך הגיע "פנח'ו" אל הכתבים היוונים, זה אנחנו לא יודעים. מה ש… אני לא אכנס לכל מיני ניתוחים בלשניים שמדברים על מקורות בכתב המינואי, ה-Linear, כזה ואחר… בכל מקרה, המונחים האלה הם מאוחרים הרבה למונח "פנח'ו" המצרי. עכשיו, איך זה עובר בדיוק אל היוונים? אנחנו, לא לגמרי ברור לנו, כי המושג למעשה, "פיניקים", שאנחנו משתמשים בו בצורה כזאת חופשית, הוא למעשה המושג היווני. כאשר המושג המקביל הרומי זה פונים - זה אותו דבר. רק שהלטינית מעדיפה פונים, והיוונית פיניקים. עכשיו, בכתבי הומרוס, מאה שמינית לפני הספירה בערך, מופיעים פיניקים. וגם שם אגב, זה synonym לצידונים. צידונים ופיניקים אלה שני מושגים שמופיעים אחד מול השני, אחד במקום השני. הכוונה אותו דבר. והכוונה שם רק לאספקט מאוד מסוים של החיים הכנענים-פיניקים, וזה האספקט המסחרי. זה מה שהיוונים מכירים בעיקר על הכנענים-פיניקים, מכירים את המסחר שלהם, ואלה דברים שהם מאירים לא מנקודת מבט אוהדת במיוחד.

השמות השונים שנהוגים כיום לכנענים-פיניקים, למשל בארכיאולוגיה המערב-תיכונית, נוהגים להעדיף את המונחים פונים ונאו-פונים, הם מאוד מבלבלים. אנחנו מדברים למעשה על אותם אנשים, על אותה תרבות, שתכף אני ארחיב על הפנים הרבות והמגוונות של התרבות הזאת, וההפרדה הזאת שעושים בטרמינולוגיה היא מאוד משמעותית.

מה שקורה למעשה, שזה בהפרדה הזאת לכנענים בנפרד, פיניקים בנפרד, שאגב המונח "פיניקים" בדרך כלל מופנה אך ורק לתקופת הברזל, כלומר, בוא נגיד, ממאה ה-11 עד מאה ה-6, לכל היותר, ככה קוראים להם. אחר כך בתקופה ההלניסטית, במחקר, קוראים להם צורים, צידונים, אין לנו כבר בכלל פיניקים, לא כנענים, לא פיניקים, לא כנענו-פיניקים. יש לנו אנשים מהערים. ובמערב קוראים להם או פונים, או קרתגנים על שם קרתגו, העיר המרכזית, היישוב המרכזי של הפיניקים במערב. כל אלה למעשה עושים קיטוע ומפרידים בצורה מלאכותית רצף תרבותי קוהרנטי, ומאוד מבלבלים את ההבנה על מי הם הכנענים-פיניקים ומהו היקף הפעילות שלהם בכל אגן הים התיכון.

בתשובה לשאלה ששאלת, אם אנחנו מדברים על קבוצות שונות בתוך הגדול, אז התשובה היותר מפורטת היא כן. זאת אומרת, יחד עם זה שאנחנו מדברים על קבוצה אחת שהיא אחידה מבחינת ההיסטוריה שלה, מבחינת התרבות שלה, שהתרבות שלה כוללת את האלוהויות, את הדת, את הפולחן, את הסמלים של אותו פולחן, את השמות, כוללת גם תרבות חומרית, שאנחנו מדברים - קרמיקה, למשל, על ארכיטקטורה, על כלי מתכת, על צלמיות - הדברים האלה הם משותפים לכל הכנענו-פיניקים בגדול, באופן כללי. עדיין יש קבוצות שונות.

קודם כל, כבר בלבנט, כבר בכענן היא פניקיה היא הלבנט, יש שינויים גם סגנוניים וגם שינויים שנובעים מאינטראקציה עם השכנים הקרובים. זאת אומרת, הכנענים-פיניקים שיותר קרובים למצרים הם שונים בסגנון שלהם, לא בהרבה, אבל שונים, מאלה שחיים נגיד בצפון מה שסוריה של כיום.

אז יש שינויים וכמובן כשאנחנו כבר עוברים למערב, אמנם אנחנו מדברים על תרבות שיש לה, לא רק מקורות, אלא גם חיות עקבית במשך כל השנים ועדיין הכנענו-פיניקים של קרתגו ואזורים אחרים בצפון אפריקה, הם לא בדיוק אותו דבר כמו הכנענו-פיניקים גם של סרדיניה, שמאוד קרובה לקרתגו, גם של מקומות שונים בחצי האי האיברי… אנחנו מדברים על שינויים באלמנטים סגנוניים, אנחנו מדברים כמובן על רמות שונות של הטמעות בתוך אוכלוסייה מקומית, גם לא הייתי קוראה לזה בדיוק הטמעות, אלא יותר שיתוף פעולה והכנסת אנשים נוספים מקומיים אל כלל מערך התרבות הכנענית-פיניקית.

אלחו: מצוין. אני רוצה לשאול אותך אם אפשר, כי את מספרת לי באמת על כל המקומות הרבים שהם נמצאים גם מחוץ ללבנט, ממחוץ לארץ ישראל, בכל אחד שמכיר ושמע על העמים הגדולים הקדומים אם זה הבבלים, האשורים, הרומאים, היוונים, אנחנו יודעים שהם הלכו, התפשטו, כבשו, בעצם התפשטו בכוח החרב. אני לא למדתי הרבה על הקרבות של הפיניקים. הם התפשטו בצורה הזאת? האלימה והכובשת?

ד"ר רגב: לחלוטין לא. אחד הדברים שכל כך מבלבלים להבין את התרבות הפיניקית היא, הכנענית-פיניקית, היא שאנחנו מסתכלים מנקודת מבט של המאה העשרים, והמאה העשרים ואחד. ובתקופות האלה, אנחנו בתקופה שהיא קולוניאלית ופוסט קולוניאלית, אנחנו רואים דברים בדפוסים קולוניאליים, כמו שגם חקר ההיסטוריה נעשה מתוך דפוסים וראיית עולם קולוניאלית. ולכן, לבריטים למשל, ולעמים קולוניאליים אחרים, קל מאוד היה להתחבר לרומאים ועמים קולוניאליים, להראות שיש גם בעבר דוגמאות, ואנחנו לא ראשונים בעולם שאי פעם התפשטו וכבשו עמים אחרים.

מה שמעניין מאוד אצל הכנענים-פיניקים ויש לנו עדויות על נוכחות כנענית-פיניקית כבר במרכז הים התיכון, באזור האיים הקטנים מסביב לסיציליה, כבר במאה ה-16 וה-17 לפני הספירה, יש לנו שם קנקנים כנעניים מה שנקרא. הנוכחות הכנענית-פיניקית בים התיכון היא מאוד מאוד גדולה.

עכשיו להם אין שום אינטרס בלכבוש אדמות. הם באים לסחור. הם מאוד טובים בבניית אוניות, בניווט ימי, במסחר. אלה דברים שהם נחשבים החוזקות של הכנענים-פיניקים מתקופת הברונזה ועד שאנחנו כבר לא שומעים יותר על כנענים-פיניקים, נגיד בתקופה המוסלמית. אלה נחשבים לדברים החזקים שמגדירים אותם. והם באים לסחור. יש איזה סיפור מאוד מעניין אצל אחד הכתבים היוונים שהוא מספר בתדהמה איך כשבאים הכנענים-פיניקים לסחור עם אנשים בצפון אפריקה, הם לא ממהרים, הם יושבים ומנהלים משא ומתן עד ששני הצדדים שבעי רצון.

עכשיו האם זה עסקה שכל כך טובה גם לצד שהוא פחות מפותח מבחינה תרבותית-כלכלית? זה שאלה אחרת. אבל הדרך שלהם היא לא לבוא, להתיישב, לנעוץ יתד, להקים קולוניה ולתפוס את השטחים מסביב ולהגיד "זה שלי". לחלוטין לא. מדובר בשיתוף פעולה עם אוכלוסייה מקומית לכל אורך הקו. מדובר בהיכרות איטית והולכת ומתגברת, כמו שאמרתי כבר לפחות מאמצע האלף השני לפני הספירה, היכרות מעמיקה שלאט לאט מאפשרת לפתח יותר את המסחר. הם לומדים, למשל, איפה נמצאים מכרות הכסף, ומתכות אחרות שהם מעוניינים בהם. הם לומדים גם איפה נמצאים אזורי הדגה היותר עשירים במערב הים התיכון.

הם לומדים הרבה דברים שקשורים למקום גם מתוך הידע של אנשים מקומיים, ועובדים בשיתוף פעולה איתם. הם מקימים רשתות מאוד סבוכות של מסחר שמבוססות גם על שיתוף פעולה אבל גם על תפוצה כנענית-פיניקית.

חשוב לזכור, מעל הכל, גם בתקופת הברונזה, גם בתקופת הברזל, בלי שום ספק, אנחנו כבר מדברים על רשתות מסחר, שהן נשלטות על ידי המלכים של ערי המלוכה הכנעניות-פיניקיות. אנחנו לא מדברים פה על פעולות שהן תולדה של פעולה פרטנית, אנשים פרטיים כאלה ואחרים שיוצאים לדרך. ממש ממש לא. ההמשכיות של התרבות הכנענית-פיניקית נראית לא רק במרכיבים תרבותיים שהם של שפה, של דת, של פולחן, שקצת נגענו בהם על קצה המזלג. מדובר גם בהמשכיות של תרבות חומרית. תרבות חומרית פירושה, כפי שהיא, החומר, וממה החומר? החומר הוא קודם כל הממצאים שאנחנו מוצאים בחפירה, שזה בעיקר כלי חרס, כלי מתכת, כלי זכוכית. זה קשור גם לארכיטקטורה, לצורת בנייה. זה קשור גם לממצאים שהם ממצאים יותר דתיים כמו צלמיות כאלה ואחרות של אלוהויות.

יש המשכיות בלתי נפסקת בתרבות החומרית מתקופת הברונזה שאז הם נקראים כנענים, ואל תקופת הברזל שאז הם נקראים פיניקים. כך שהם מדברים, ולכן אפשר לדבר על תרבות כנענית-פיניקית. יותר מזה אני רוצה להגיד, שיש חוקרים, אומנם לא בארץ, אבל יש חוקרים שעד כך מרוכזים במוקד של התרבות הפיניקית, שלכנענים הם קוראים פרוטו-פיניקים, עד כדי כך. וזה חוקרים מאוד רציניים. כך שמדובר בהמשכיות שהיא חד משמעית.

בקרמיקה אנחנו מדברים על המשכיות צורנית, ואנחנו מדברים… אנחנו רואים את זה בייחוד בשתי קבוצות מאוד מעניינות. קודם כל זה האמפורות או קנקנים - מה שנקרא הקנקן הכנעני, שזה ה-קנקן המסחרי, שהוא מיועד להובלה ימית, עם בסיס צר שכך אפשר לתקוע ברווחים שנוצרים בין קנקנים שמונחים בתחתית ספינה עוד קנקנים נוספים, וכל העניין די יציב בטלטלות של המסע. כמו שאמרתי, קנקנים כנענים כאלה אנחנו מוצאים במרכז הים התיכון כבר באמצע האלף השני לפני הספירה.

אלחו: נכון.

ד"ר רגב: אנחנו מוצאים המשכיות של הקנקן הכנעני אל הקנקן הפיניקי כביכול, כנעני-פיניקי, המשכיות צורנית, יש הרבה דברים שלא משתנים, למשל עניין של שפה, שפה וצוואר, אין כמעט צוואר בקנקנים האלה. יש ידיות שהן קצת מפותלות הצידה, שהן כנראה, יש לזה איזשהו תפקיד יותר טכני, באיך קושרים קנקנים אחד לשני. יש סוג של צילוע בקנקנים… יש אלמנטים שחוזרים, ולא רק הצורה בכללי, שחוזרים בקנקנים האלה, עם כל השינויים שהם עוברים לאורך השנים, מתקופת הברונזה ולתקופה אפילו הביזנטית.

אלחו: כלומר שיש איזשהו סגנון עיצובי, טכנולוגי וצורני, שהוא מאפיין את התרבות הזאת ואפשר לעקוב אחריה.

ד"ר רגב: חד משמעי, וזה לא רק קרמיקה. דבר נוסף למשל שהוא מאוד אופייני, ואולי פעם נדבר עליו, זה הקרמיקה המחופה אדום.

אלחו: מה זה אומר?

ד"ר רגב: שבתקופת הברזל אנחנו מכירים את הקרמיקה המחופה אדום, בייחוד בצלחות ופַּכִּים שזה טביעת האצבע הפיניקית בכל מקום ברחבי אגן הים התיכון. הצורות והשימוש בחיפוי אדום הם אופייניים לאזור כנען כבר מתקופת הברונזה, והם ממשיכים גם בתקופות מאוחרות יותר. עכשיו, הסיבה להמשכיות של הכלים האלה, שהם כלים מעוטרים, היא שלמעשה הכלים האלה משמשים בתוך טקס, שהתחיל כטקס דתי והפך להיות לטקס אזרחי, שנקרא "המרזח" - הוא הסימפוזיום היווני.

כאשר הכנענים-פיניקים מתחילים לסחור עם כל מרחבי הים התיכון, הם מביאים איתם לא רק חפצים, לא רק את התכולה של הקנקנים האלה, שאגב היא מאוד מגוונת, לא רק יין ושמן אלא דברים רבים נוספים. הם מביאים איתם רעיונות, הם מביאים איתם שפה, הם מביאים איתם דת, והם מביאים, חלק מהדת, הם מביאים איתם רעיונות, הם מביאים איתם תכנים, והכלים המחופים אדום הם למעשה הכלים שמשמשים באחד הטקסים שמאוד מאוד אופייניים לתרבות הכנענית-פיניקית שזה המרזח. אז יש סיבה לכך שהם מביאים את הדברים. זאת אומרת דברים לא, גם לא ממשיכים בצורתם לאורך זמן בלי שאין להם סיבה, או כלכלית או רעיונית-תרבותית מאוד מאוד חזקה. במקרה של הקנקנים ברור לנו הסיבה הכלכלית, במקרה של הכלים המחופים אדום, יש פה סיבה תפקודית בטקס מאוד מרכזי בחיים הכנענים-פיניקים שהופך להיות מאוד מרכזי בחיים גם ביוון וגם ברומי.

אלחו: מעולה, ויש שיגידו אפילו עד אלינו לסדר פסח וכאלה דברים.

ד"ר רגב: הו, זה סימפוזיום, זה סימפוזיום לגמרי, זאת אומרת מרזח. למרות שכתוב "ובבית מרזח אל תשב", כן? והסיבה, כי במקור זה מוסד דתי, מקריבים שם קורבנות, אוכלים קורבנות לאלים, אוכלים במרזח.

אלחו: יפה מאוד.

ד"ר רגב: מעבר, עכשיו, חשוב לי להגיד דבר אחד, זה שמעבר לקרמיקה, יש עוד דברים רבים שמרכיבים את התרבות החומרית. אחד הדברים שאני רוצה לציין זה מה שנקרא "אגיפטיאקה". אגיפטיאקה, במונח הרחב, זה כל דבר שהוא ממצרים, ואנחנו חוזרים פה לסיפור של ההיכרות עם תרבות מצרים העתיקה בכל מקום, ומוצאים חרפושיות ואלמנטים מצריים בקברים ברחבי אגן הים התיכון, אבל הקברים האלה הם קברים שקשורים להתיישבות כנענית-פיניקית, ולתפקיד של הכנענים-פיניקים כסוכני תרבות מצריים. עכשיו, הם לא באים להפיץ תרבות מצרית, למעשה התרבות ה"קח ותן" בין התרבות הכנענית לתרבות המצרית, המסופוטמית והחִתִּית שקורה כאן באזורנו באלף השני לפני הספירה, מגיע לשיא בסוף האלף השני לפני הספירה, בסוף תקופת הברונזה המאוחרת, שזה גם תקופת שיא של מסחר כנעני ברחבי אגן הים התיכון, ובתקופה הזאת נוצר תלכיד עם מרכיבים תרבותיים מכל המקומות האלה.

התלכיד הזה, אנחנו מכירים אותו קצת מאוחר יותר, כתרבות הפיניקית וכסגנון הפיניקי. כך שלמעשה הסגנון הפיניקי, הוא לוקח אלמנטים תרבותיים מכל המרחב, הוא גם נותן להם, הוא לא רק לוקח, הוא גם נותן ומפיץ רעיונות, סמלים וכולי, אבל נוצר איזשהו תלכיד שהוא… אותו הם אחר כך מביאים לרחבי אגן הים התיכון.

כך שהם מבחינתם לא מביאים אלמנטים מצריים, מסופוטמיים וכולי. הם מביאים משהו שהוא כבר חלק מהתרבות שלהם, בצורה קצת שונה מהשימוש שלו במקור. הם לא משתמשים באותם סמלים מצריים כמו שהמצריים בדיוק משתמשים בהם. אבל נוצר פה, נוצרים פה כל מיני שלבים של העברה, ובמידה מסוימת קצת טלפון שבור. כנענים-פיניקים עוד קרובים למקור, אבל כשאנחנו מדברים על מערב הים התיכון, משתמשים בסמלים האלה כבר בצורה הרבה יותר פשטנית, והם בדרך כלל קשורים לקבורה, ולאמונה במה שקורה לאדם לאחר מותו.

אלחו: מעולה. אין ספק שיש עוד המון המון על מה לדבר, ושההמשכיות הזאת של התרבות ושל התרומה הכנענו-פיניקית לעולם כולו זה דבר שאנחנו יכולים להמשיך לדבר ולדבר ולדבר בלי הפסקה, שזה נותן לי את הפתח להזמין אותך לעוד פרקים כדי שננסה לשפוך עוד ועוד אור על רשימה ארוכה מאוד של נושאים שאני יכול לחשוב ולדבר על התרבות הזאת. אני מודה לך מאוד שהבאת והצטרפת אליי. מקווה שזה גם… שאני אוכל להזמין אותך עוד כמה פעמים. ושוב תודה.

ד"ר רגב: תודה לך. אני תמיד שמחה לדבר על הפיניקים, כמה שיותר, יותר טוב. אני חושבת שלא מכירים אותם מספיק, והגיע הזמן שיכירו הרבה יותר. תרבות שכל כך קשורה למקום שבו אנחנו חיים.

אלחו: חד משמעית. אז זה מקום להתחיל סדרה על התרבות הזאת. תודה רבה לך.

ד"ר רגב: תודה.

[מוזיקת מעבר]

אלחו: טוב, אז זה הפרק להיום, אבל זה לא יהיה סוף. הפיניקים יחזרו לפודקאסט עוד הרבה פעמים.

אני מזכיר לכם לעקוב אחרי הפודקאסט בכל אתרי הפודקאסט השונים, כמו בספוטיפיי וגוגל פודקאסט, ולעקוב אחרי "ארץ עתיקה" בעמוד הפייסבוק. תכתבו לי ותעדכנו אותי מה דעתכם על הפודקאסט. עד לפעם הבאה. להתראות.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

46 views0 comments

Comments


bottom of page