אחרי שנים של הזנחה, ההשקעה בצוותי החינוך בפעוטונים רק התחילה לתת את אותותיה. אלא שקיצוץ מתוכנן של 200 מיליון ש"ח מאיים להחזיר את הגלגל לאחור. לירן כוג'הינוף שוחח עם עו"ד טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121, ועם מירה מינס, מנכ"לית ויצו העולמית, על ההשפעות החיוביות של הרפורמה ועל הנזק הצפוי מהקיצוץ דווקא עכשיו.
עורך: דניאל אופיר | עיצוב קול ומיקס: אלעד זהר | בצוות העורכים: יותם רוזנוולד
תאריך עליית הפרק לאוויר: 20/02/2024.
[חסות]
[מוזיקה]
אתן מאזינות ואתם מאזינים ל'כאן הסכתים'. 'כאן הסכתים'. הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
לירן: זו הייתה אחת מהבטחות הבחירות הכי גדולות של הליכוד. חינוך חינם מגיל לידה.
חיקוי קולו של בנימין נתניהו: בוקר טוב.
איש א': ביבי?
איש ב': רגע, מה, אתה באת לעשות לנו פה ביביסיטר שתיים?
חיקוי קולו של בנימין נתניהו: ביביסיטר אפס עד שלוש.
אישה (ברקע נשמע בכי של תינוק): תכלס בכיף. בגן הפרטי זה יוצא לי כמעט חצי משכורת.
חיקוי קולו של בנימין נתניהו: ולכן זה יהיה בחינם מגיל אפס עד שלוש.
לירן: זה לקח רק כמה חודשים, אבל בשלב מסוים כינסו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ', מסיבת עיתונאים, והכריזו על מימוש ההבטחה בדמות נקודות זיכוי שינתנו להורים לילדים במסגרות הגיל הרך החל משנת 2024.
[הקלטה] בנימין נתניהו: אנחנו מודיעים היום על השקת השלב הראשון בתוכנית חינוך חינם בגילאי שלוש… אפס עד שלוש. כפי שהתחייבנו שנעשה במערכת הבחירות. זו בשורה ענקית גם במאבק ביוקר המחיה וגם בחינוך של הילדים שלנו. אני יכול להגיד את שתי המילים הבטחנו וקיימנו.
לירן: אלא ששנת 24' התחילה אנחנו יודעים איך, ובינתיים ההטבות האלה עוד לא יצאו אל הפועל. אבל ההשקעה בגיל הרך היא לא רק הסיוע הכספי להורים, ממש לא. מדובר בהשקעה בכוח אדם, בגננות ומטפלות שאנחנו מפקידים בידיהם את היקר לנו מכל.
[הקלטה] נציג הממשלה: כפי שאמר ראש הממשלה, אנחנו נשקיע במקביל משאבים רבים לשיפור איכות המענה החינוכי במסגרות המפוקחות והפרטיות, בכדי לשפר את איכות החינוך בגיל הרך, של כלל ילדי ישראל.
לירן: בימים האחרונים נודע לנו שמשרד החינוך מתכוון לקצץ כ-200 מיליון שקלים מהתקציב התוספתי לגיל הרך. אותו תקציב שנועד לשדרג את ההון האנושי ולפקח עליו. מה שעלול להוריד את כל ההשקעה שנעשתה בגיל הרך אחרי שנים של הזנחה - לטמיון.
[מוזיקה]
לירן: שלום אתם מאזינים לאודיו. הסכת האקטואליה של כאן, אני לירן כוג'הינוף, אם הייתי אומר לכם שמקצצים בנקודות הזיכוי שהובטחו, הייתם מיד קופצים על הרגליים האחוריות, אלא שהקיצוץ המדובר, לפחות בינתיים, הוא יותר נסתר מהעין. מדובר בהכשרות, בפיתוח ובפיקוח, וזה נראה לא יוציא את ההמונים לרחובות. אבל ההשפעה שלו עלולה להיות לא פחות מכרעת. ננסה להבין מה בדיוק נעשה בתחום בשנים האחרונות, ומה עלולה להיות ההשפעה של הקיצוץ.
נעשה את זה בעזרת מירה מינס, מנכ"לית ויצ"ו העולמית, שמפעילה רשת מעונות של יום מפוקחים, אבל עוד קודם ננסה לעשות סדר, בעזרת עורכת הדין טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121.
שלום טלי ניר.
עו"ד ניר: שלום לירן.
[מוזיקה]
לירן: ספרי לנו ממש בכמה מילים, מה זה בדיוק העמותה 121 שאת מנהלת?
עו"ד ניר: אנחנו עמותה ש… בעצם, השם שלנו 121, נובע מזה שאנחנו מאמינים שכל אחד ואחת מאיתנו יהיה סוג של חברת הכנסת ה-121, וביחד יש לנו הרבה כוח להשפיע, ואנחנו פועלים בנושאים חברתיים, בנושאים של חינוך, רווחה, תעסוקה. בנושאים האלה אנחנו מגבשים כוח אזרחי של ארגונים ופעילים חברתיים שאכפת להם, כמו למשל בנושא הזה של חינוך לגיל הרך, וביחד אנחנו עובדים עם מקבלי ההחלטות, לחשוף אותם לדברים שצריך לשנות במערכת, בשטח. כותבים הצעות משותפות, דנים איתם ביחד, מביאים לתשומת הלב הציבורית, ומנסים גם למנוע קיצוץ כזה חזק, כמו הקיצוץ שאנחנו רואים עכשיו בחינוך לגיל הרך.
לירן: עוד לפני שאתחיל לדבר על הקיצוץ, בואי רגע נסביר מהי בדיוק הרפורמה בגיל הרך, ונדגיש שאנחנו לא מדברים על אותן נקודות זיכוי שהובטחו להורים לילדים עד גיל שלוש, שאמורות להחזיר להם חלק מהכסף, שההורים משלמים על המעונות, בעיקר במסגרות הפרטיות, זה עדיין, אנחנו עוד לא יודעים מה קורה עם זה במסגרת התקציב. מה בעצם היה המצב לפני הרפורמה?
עו"ד ניר: המצב היה, שבעצם החינוך לגילאי לידה עד שלוש לא הוכר בכלל כחינוך על ידי המדינה עד לפני שנתיים. ואז נעשתה איזושהי החלטה, החלטה היסטורית שהעבירה את החינוך לגיל הרך מאחריות של משרד העבודה, משרד התמ"ת, בזמנו, לאחריות של משרד החינוך.
כלומר, סוף סוף הכירו ברעיון הזה שחינוך לא מתחיל בגיל שלוש, אלא שבעצם החינוך והטיפול כבר בגילאים המאוד מוקדמים, הוא פרופסיה והוא משהו שצריך להשקיע בו, לא רק כדי שאנשים יצאו לעבוד, אלא גם כי הילדים עצמם הפעוטות צריכים לקבל כבר בגילאים האלה הרבה מאוד כלים.
ומה שהממשלה הזו עשתה, והיה מאוד מאוד חיובי, שבמאי האחרון, היא העבירה תקציב משמעותי, של 400 מיליון שקלים לחינוך לגיל הרך, שנועד בעצם לסייע למחנכות-מטפלות שעובדות במסגרות, גם המסובסדות וגם הפרטיות, ולתת להם כלים באמצעות הכשרות מקצועיות, ובאמצעות הדרכות ומעונות היום.
[הקלטה] בנימין נתניהו: שיפור באיכות הטיפול במעונות המורשים, אני אומר, בטיפול ובחינוך, זה הרחבת ההכשרה והפיקוח למען הפעוטות, זה מיידי.
עו"ד ניר: וזה היה דבר מאוד מאוד משמעותי, כיוון שסוף סוף, התחום הזה התחיל לקבל איזה שהם כלים פרופסיונליים, חינוכיים, בשביל להתמודד עם המציאות בגנים, ל… ילדים הקטנים האלה.
[הקלטה] בנימין נתניהו: זה ישים אותנו בקו הראשון של המדינות המפותחות ביותר, אנחנו ניתן לילדים שלנו יתרון עצום בחיים, ואנחנו נקל על המשפחות העובדות.
עו"ד ניר: כשאנחנו צריכים לזכור שבניגוד לכל מערכת החינוך, כולל גננות מגיל שלוש, שמגיעות עם תואר, חייבות להגיע עם תואר, לחינוך בגני הילדים, ובמערכת החינוך כולה, אז בגילאים האלה… לא… אין שום דרישה. ולמעשה, יותר מ-70 אחוז מהנשים שעובדות בגילאים האלה, לא עברו יום הכשרה אחד בחיים שלהם לתפקיד הזה שהוא כל כך, כל כך מאתגר, ולכן זה הייתה פריצת דרך.
[מוזיקה]
לירן: וחלק מההכשרות האלה כבר התחילו בעצם, ועכשיו מגיע הקיצוץ, אנחנו מדברים על 200 מיליון שקלים, תקציב תוספתי. איך זה אמור להשפיע?
עו"ד ניר: זה השפעה מאוד מאוד עמוקה וקיצונית, ולמעשה מדובר בקטסטרופה. מכיוון שהתוספת הזו שניתנה, שהטענה שהיא לא בבסיס תקציב, אבל היא ניתנה כי היה צורך מאוד מאוד גדול בדבר הזה. למה? כי בעצם התקציב הקודם, כשהעבירו את זה למשרד החינוך, אז נתנו תקציב שהספיק לארבע שעות חודשיות, שמדריכה נכנסת, מדריכה חינוכית נכנסת לתוך המעונות ועוזרת למחנכות, ועושה להם מודלינג, ומסבירה להם איך להתייחס לילד, ומה עושים כשמגלים סימנים כאלה או אחרים של מצוקה או בעיות התפתחותיות וכולי.
והבינו שארבע שעות האלה, הן לא מספיקות. כי עד שהמדריכה מבינה בכלל מה קורה במעון, אז כבר הן נגמרות. ולכן החליטו להעלות את זה לעשר שעות בחודש. גם עשר שעות, אומרים גורמי המקצוע, זה לא באמת מספיק, אבל לפחות זה משהו שהוא מאפשר להתחיל לעשות תהליך.
צריך להגיד שבתקופה שאנחנו נמצאים בה, שהפעוטות חווים את הטראומה כמו כולנו, גם הם בסטרס, גם להם… חלקם פונו מהבתים, לחלקם יש הורים במילואים.
אנחנו שומעים על הידרדרות בהתפתחות של הרבה מאוד פעוטות. למעשה מסקר שאנחנו עשינו, בשותפות של "בידיים טובות", שותפות שאנחנו מובילים, שחברים בה שישים ארגונים חינוכיים וחברתיים, שהמטרה שלהם זה לקדם את החינוך לגילאי לידה עד שלוש, עשינו סקר בקרב מנהלות מעונות, וחצי מהן דיווחו שהן רואות בשטח פגיעה בפעוטות, שהם נמצאים בנסיגה התפתחותית. הן מדברות על סטרס, על סרבנות, על קשיי שינה, על קשיים באכילה, על דברים מאוד מאוד חמורים.
והמחנכות, כמו שאמרנו קודם, הן לא יודעות איך להתמודד עם המציאות החדשה הזו במעונות, ולכן הן צריכות יותר שעות הדרכה, אפילו יותר מהעשר ש… שניתנו בתקציב.
אז עכשיו באים ומקצצים את זה חזרה לארבע שעות, והקיצוץ הזה הוא בעצם מאיין את כל התהליך, והפגיעה היא תהיה פגיעה מאוד מאוד חמורה, מכיוון שאנחנו יודעים שיש טראומה ושיש סטרס, כשמטפלים בו, צריך לטפל באופן מיידי, ואז אתה יכול למנוע את ההידרדרות. אבל כשלא נטפל בו, אז הדברים האלה רק יגדלו, ואנחנו נשלם על זה הרבה יותר בשלב מאוחר בחייהם של הפעוטות האלה.
לירן: אז זו כבר השפעת המלחמה שאנחנו רואים על הפעוטות. בואי נדבר על מה שעוד מציעים ברפורמה, וזה עניין מענקי ההתמדה שניתנים לצוותים החינוכיים. אנחנו ראינו בשנים האחרונות, הפגנות גם של מעונות היום, אבל בכלל גם של המעונות הפרטיים, שפשוט בוכים ואומרים אין לנו מספיק ידיים עובדות, אין מי שיטפל בילדים שלכם. אנחנו היינו עדים לסגירה של מעונות היום בשנים האחרונות, וגם של מעונות פרטיים עוד לפני הרפורמה. איפה זה עומד נוכח הקיצוץ?
עו"ד ניר: אז באמת זה עוד מכה מאוד מאוד קשה לחינוך לגיל הרך, מכיוון שהשכר בתחום הזה הוא שכר מאוד נמוך, ברמת שכר מינימום, ולכן מעט מוכנות בכלל ללכת לחינוך לגיל הרך.
המענק התמדה שניתן, שעומד להסתיים בסוף שנת הלימודים הזו, אנחנו שומעים מהשטח שהוא סייע, ובהרבה מאוד מעונות יום הפסיקה התחלופה, ויותר נשים נשארו… הן נשארות ועובדות, כיוון שבאמת יש להן כאן עוד איזשהו מענק, סך הכל 8,300 שקל לשנה, צריך להגיד על פני שנה שלמה, אבל זה כן סכום משמעותי למי שעובדות בשכר מינימום, ולכן זה אפשר למעונות להחזיק את הראש מעל המים.
ברגע שהדבר הזה, גם לא מחודש, אז זה למעשה בפועל פגיעה בשכר של המחנכות, שהוא השכר הנמוך ביותר במערכת. כן, גם הסייעות בגני הילדים של שלוש עד שש, מקבלות בממוצע 20% יותר מהמחנכות בחינוך לגילאי לידה עד שלוש.
ולכן בעצם שוב, זו פגיעה מאוד חזקה וגדולה בילדים שהם הכי קטנים, והכי מוזנחים במערכת החינוך, ובאמת זה חלק ממה שייעשה בתקציב המדינה.
לירן: כלומר, יכול להיות שאנחנו נראה אחרי יוני 24', עוד נשירה של צוות חינוכי קיים, אם לא יגיעו מענקי התמדה?
עו"ד ניר: אני מאמינה שכן, שזה בדיוק מה שנראה, אנחנו כבר רואים, אתה יודע, התבשרנו לפני כמה ימים שנעמ"ת, שתמיד, עסקה רק במעונות מסובסדים, היא מפריטה חלק מהמעונות שלה.
אתה יודע, הבטיחו חינוך חינם, המעונות, עכשיו אנחנו רואים שמרוב שהם קורסים, גם המעונות המסובסדים הופכים לפרטיים, כי הם לא יכולים ברמת השכר, בתקצוב הקיים של המדינה, להחזיק את ה… את המעונות האלה בתפעול, ולכן הם מבצעים פה הפרטה, שגם תעלה מחירים ככה, באופן יותר רחב, אבל גם היא בעצם מסמנת את המצב, שבו אנחנו נמצאים במערכת. ואני חושבת שזה אומר שאנחנו נראה עוד הידרדרות במערכת של החינוך לגיל הרך, אם באמת הקיצוץ הזה ייכנס לתוקף, ואם לא יחודשו מענקי ההתמדה.
לירן: אי אפשר להתעלם שמדברים על הגיל הרך, מהפיל שבחדר אנחנו בשנים האחרונות כל הזמן שמענו על עניין האלימות.
[הקלטה] קריין: אחרי שנחשפו לכתב האישום המזעזע, ההורים מגן הזוועות של אילנה קובר באילת, לא יכלו לעצור את הזעם והכאב.
[הקלטה] קריינית: הבוקר הגשת כתב האישום נגד כרמל מעודה, בגין 18 רישומים של התעללות ותקיפת קטין.
[הקלטה] אב של ילד: ומאז אני לא יושן בלילה.
[הקלטה] קריין: הורי הפעוטות מהמעון בישוב חבר שבחבל תענך, הגיעו היום לבית המשפט המחוזי בנצרת, להביט בעיניהן של אלו החשודות באלימות והתעללות בילדיהם.
לירן: ראינו ושמענו הקלטות של מי שמתיימרות, לכאורה להיות גננות, שמקללות, שמרביצות. היו גם מקרים מאוד קשים של אלימות, וזה אחד הדברים שבגלל זה החינוך, הגיל הרך עבר באמת למשרד החינוך. האם עוד קיצוץ כזה של פגיעה בהכשרה, זה בהכרח אומר אולי סייעות או גננות לכאורה גם יותר אלימות, או פחות מודעות, לאיך לחנך את הילדים שלנו כמו שצריך?
עו"ד ניר: לצערי כן, זה כואב לי להגיד את זה, אתה יודע המחנכות, שבאמת, הן לא מחנכות, שהן מתעללות בילדים, שהן… שהן מגיעות למצב הנורא הקשה הזה, כמובן צריכות להיות מחוץ למערכת.
אבל הן רק סממן לכל מה שקורה במערכת, שבאמת, זה לא מפוקח, וזה לא, לא מקבלים את ההכשרות שצריכים, ומה שעשה המהלך הזה, היה אמור, חלק ממנו, היה אמור באמת לדאוג לזה שאנחנו נראה ירידה בתופעות האלה, באמצעות זה, שאנשים יעברו הכשרה לתפקיד שלהם, יקבלו הדרכות שוטפות, יידעו איך להתייחס קודם כל. וצריך להגיד עוד דבר, שהכשרות מקצועיות גם מביאות לסינון של נשים שלא מתאימות למערכת, כיוון שאז הן לומדות לעומק ורואים אותן. ובעצם אישה שרואים בה פוטנציאל של מסוכנות, בסופו של דבר לא תקבל מהמכללה החינוכית שנותנת לה את ההכשרה, לא תסיים את הקורס, לא יאפשרו לה לסיים קורס. אנחנו יודעים שהדבר הזה קורה וקרה גם בשנה החולפת. סיימו 11 אלף מחנכות את הקורס הראשון שיצא לדרך, ואנחנו יודעים שיש כאלה גם שלא סיימו את הקורס הזה. ובהחלט צריך לעשות את הניפוי הזה במערכת, כמו שעושים אותו ביתר מערכת החינוך, ובמיוחד כשמדובר בילדים כל כך רכים שאפילו לא יכולים לדבר.
אז כן, אז הקיצוץ עשוי גם לפגוע עד הרמה הזו, במיוחד שאנחנו בתקופה עם כל כך הרבה סטרס לכולנו, וגם למחנכות ש…, וגם למי שאולי החזיקה את עצמה, ועד היום איכשהו לא נפלה למקום הזה, לא מקבלת כלים, לא יודעת להתמודד, אתה יודע, הפתיל הרבה יותר קצר.
לירן: אין ספק, בואי ניתן לסיום שיחתנו את תגובת משרד החינוך, תוכלי להתייחס אליה, הם אומרים, הופחת תקציב של 200 מיליון שקלים שתוכנן להיות מוקצה בתקציב 2024, שטרם נכנס לבסיס התקציב של מעונות היום, יובהר כי הסכום שהופחת לא נוגע לתקציב הבסיס, הוא מתייחס לתוספת שניתנה בשנת 2024, וטרם נכללה בבסיס התקציב.
התקציב מיועד להרחבת ההדרכה של המטפלות, פעולות בקרה ורישוי מעבר למה שתוקצב בבסיס. אומרים לנו במשרד החינוך, והם מוסיפים שסך הקיצוץ של הממשלה הוא 300 מיליון שקלים, 200 מיליון שקלים ממעונות היום, כלומר, הכי הרבה ממעונות היום, והיתרה לקיצוץ של 100 מיליון שקלים. מדובר בקיצוץ שיחל בשנת הלימודים הבאה, תשפ"ה, והמשרד עדיין לא דן במה בדיוק יקוצץ ב-100 מיליון, אבל אנחנו כן יודעים איפה יגיע הקיצוץ הגדול, וזה בגיל הרך.
עו"ד ניר: אתה שומע את התגובה הזאת, אתה שומע את הטירוף, ששני שליש מהקיצוץ במשרד החינוך נעשה על גבם של הילדים הכי קטנים והכי מוזנחים במערכת החינוך. אז זה נכון שזה לא הכל היה בבסיס התקציב, אבל יש המון המון המון כספים שהיום נכנסו ו… המתעקשים עליהם בקואליציה להכניס אותם בכל מיני אזורים כולל במערכת החינוך.
הם לא גם בבסיס התקציב אבל אותם כן מכניסים, ודווקא על גבם של הכי מוחלשים במערכת לא מכניסים. אז זה בהחלט טירוף מכיוון שהם לא סתם הכניסו את זה כי היה צורך, צורך אמיתי לשפר את המצב לאור המצב המוזנח, לאור ההתעללות במעונות היום, לאור המצב הכל כך קשה במערכת, ועכשיו לוקחים את זה אחורה, שנות אור אחורה, וזה תהיה פשוט קטסטרופה, אז זה ממש מכת מוות לחינוך לגיל הרך.
[מוזיקה]
לירן: תודה רבה, טלי.
עו"ד ניר: תודה לכם שאתם מעלים על זה לסדר היום הציבורי, זה מאוד מאוד חשוב.
[מוזיקה]
לירן: מי שעתידים לחוות את הקיצוץ המתוכנן על בשרם הם צוותי מעונות היום. לצד המעונות הפרטיים פועלים גם רשתות המעונות המפוקחים שמקבלים גם סבסוד מהמדינה, דוגמת ויצ"ו נעמ"ת. עכשיו נשמע איך זה נראה מהצד שלהם, ונעשה את זה בעזרת מירה מינס מנכ"לית ויצ"ו העולמית. שלום לך.
מירה: אהלן, שלום,
לירן: קודם כל איך הרפורמה בחינוך לגיל הרך השפיעה על העבודה שלכם במעונות היום עוד לפני הקיצוץ?
מירה: מבחינתי הדבר המרכזי והמשמעותי ברפורמה זה בעצם המעבר של ענף הגיל הרך למשרד החינוך, לחסותו של משרד החינוך.
כשזה, כשלעצמו, מיד עשה טוב, אנחנו חושבים שזה נכון, שזה ממוקם במשרד החינוך, זה מיד ממצב את התפקיד של המטפלות בתור מחנכות-מטפלות.
וזה גם אנחנו רואים שבאמת בפועל זה גורם לזה שמשרד החינוך חרט על דגלו השקעה בתחום הזה של מלידה עד שלוש והתחיל באמת בפועל לבנות תשתיות של עבודה נכונה לתחום.
התחיל לעבוד על הכשרות של מטפלות. רק אנחנו בוויצ"ו שלחנו, הספקנו כבר לשלוח אלף מטפלות להכשרות שמשרד החינוך הקים, כך שהתחילו להיווצר באמת תשתיות לעבודה נכונה.
מה שעוד התקדם והתקדם יפה, זה שירות שאנחנו מקבלים מהרשויות המקומיות בנושא של הדרכה של מטפלות. חיזוק ההדרכה למטפלות. ואנחנו למשל כבר בויצ"ו במאה שלושים מעונות השתמשנו בזה, כך שבעצם אנחנו רואים התקדמות של הרפורמה. אני אגיד עוד דבר שקרה בשנה שעברה זה שסוכם עם משרד האוצר ומשרד החינוך על מענק התמדה למטפלות שיינתן בארבע פעימות. הפעימה הראשונה כבר ניתנה ואני כבר רואה שזה מתחיל לתת את אותותיו. והדבר הנוסף שקורה זה שהדיון שהובטח לנו שיקרה שייפתח בוועדת המחירים בנושא המחירים המפוקחים או כמה צריך להשקיע בענף הגיל הרך, כי אנחנו לא חושבים שרק ההורים צריכים להשקיע אלא גם על המדינה, בעצם הדיון באמת נפתח. זאת אומרת שאני יכולה להגיד שבסך הכל הענף של הגיל הרך נמצא על המפה. עוד פעם לתחושתי, יותר ממה שהוא היה קודם. זה רחוק מלפתור את הבעיה הגדולה של הענף ותכף נדבר על הקיצוץ ועל הרפורמה אבל עוד לפני הקיצוץ עדיין גם הרפורמה הקודמת לא התייחסה ועוד לא פתרה את הנושא של המחסור האדיר במטפלות בגיל הרך.
עם כל ההשלכות הקשות, של מחסור במטפלות, גם מהתינוקות כמובן בראש ובראשונה, גם על ההורים של התינוקות, וגם על המטפלות עצמן, שעובדות יותר קשה כשהחברות שלהם לא באות לעבודה או נושרות או מתחלפות.
אז אני יכולה להגיד שגם הרפורמה עוד לא כיוונה באמת לפתרון של הדבר שהוא הכי משמעותי מבחינתנו.
לירן: ומידע על זה שבאמת יש מטפלות-מחנכות מבלי הכשרה בכלל הפכו להיות גננות סייעות של… של ממש?
מירה: הפכו להיות מחנכות-מטפלות מוכשרות ומוסמכות. דרך אגב אני רק אגיד, זה לא אומר שהם לא היו טובות קודם. אני רוצה פה לפרגן למטפלות שעושות עבודה מדהימה. ואני מבקרת במעונות שלנו ואני כל פעם משתאה מעבודה שהם עשו, אבל כן, אין ספק שכאשר נותנים את ההכשרה, שנותנים את ההדרכה נותנים את הליווי אז יש התפתחות ויש עלייה ברמת המקצועיות, שבסופו של דבר טובה גם למטפלות עצמם וגם כמובן לתינוקות שמקבלים באמת הון עוד יותר ממה שקיבלו קודם וזה כבר התחיל להיות בכיוון.
לירן: ובכל זאת אומר, משרד החינוך בתגובה שלו שהתקציב שבו הוא מקצץ, התקציב התוספתי יועד להרחבת ההדרכה של המטפלות ו… להדרכות של הרשויות המקומיות כלומר אותם דברים שסוף סוף התחילו ברפורמה.
מירה: בדיוק. מה שקשור לפגיעה, ואם אכן תהיה פגיעה בהכשרות במסלול הזה שכבר כן התחיל להתקדם. כן, אני חושבת שאסור לעשות את זה ואסור לפגוע בתנופה הזאת שכבר התחילה בנושא הזה. גם משרד החינוך הרים את זה והרים את זה יפה, וגם אנחנו הארגונים נרתמנו לעניין הזה. ואמרתי רק בויצ"ו אנחנו שלחנו כבר אלף מטפלות לנושא הזה וגם הליווי של הרשויות המקומיות הוא חשוב.
לירן: בואי נהיה יותר ספציפיים. אנחנו מדברים על מה… מה הנזק שיכול להיגרם לילד, להתפתחות שלו החינוכית, אם המטפלת שלו לא ממשיכה הכשרה.
מירה: אני אדבר על שני נזקים. קודם כל אם המטפלת שלו לא מקבלת הכשרה, ואני אגיד גם שהכשרות הן נחוצות בעיקר גם בימים אלה, ימים של מלחמה, שאנחנו רואים שהתינוקות גם מגלים או… סימנים של מצוקה של רגרסיה בהתפתחות, לפעמים יותר התקפי בכי וזעם, בעיות שינה ואכילה, חוזרים להרטיב גם מי שנגמלו וכולי, אז בוודאי שבתקופה הזאת צריך על אחת כמה וכמה צריך להכשיר וללמד ולתת כלים. והדבר השני, ו… אני מצטערת, אנחנו מדברים על הדרכה והכשרה אבל צריך גם שיהיה את מי להכשיר להדריך וכשיש כזאתי תחלופה אז הפעוטות גם נפגעים מזה שהם לא רואים כל הזמן את אותם פנים. והנושא של היציבות בגיל הזה, במי שמטפל בך ומי שמחנך אותך, אנחנו יודעים כמה זה חשוב.
ולא פחות חשוב מזה, זה הפגיעה בהורים. אני אגיד את זה גם בצורה ספציפית. גם ההורים, שצריכים להיות מאוד מאוד שקטים ורגועים, שאכן התינוקות שלהם גם חווים איזו שהיא יציבות. יש מקומות שגם לפעמים אין כוח אדם שמגיע אז פה ושם גם סוגרים כיתות וכולי וזה מאוד מאוד בעייתי.
וכן… שכל הנושא הזה של הדרכה והכשרה, ההורים צריכים לדעת ולהיות רגועים שלא פוגעים בזה שממשיכים. ועוד פעם אני אומרת עד שסוף סוף זה עבר למשרד החינוך וההתייחסות לגיל הזה מתחילה, מתחילה לקבל את ההתייחסות הראויה, אי אפשר לקצץ בתקציבים האלה. זה באמת, זה ענף זה מראש הוא underpay מתוקצב בחסר. אי אפשר לפגוע עוד ועוד ולכרסם גם במה שכבר אמרו בקצת שכבר אמרו שיתנו.
ואני מאוד מאוד מקווה שממשלת ישראל ולא משנה ההרכב… לא משנה ה… איך היא נראית.
צריכה לתת התייחסות שלטונית ראויה ונכונה לענף הגיל הרך. אנחנו יודעים שבסוף זה באמת בסיס החיים של התינוקות האלה שיתפתחו להיות ילדים ונוער ומבוגרים. יחזיקו את שוק העבודה שלנו בעוד עשרים שנה. השנים הרי עוברות מהר. החיילים של העתיד שלנו.
צריך להשקיע בהם צריך לחנך אותם צריך לגדל תינוקות רגועים, מפותחים גם מוטורית גם קוגניטיבית באמת צריך לא להחסיר מהם כלום, כלום.
ולכן אנחנו רואים בקיצוצים האלה אם אכן הם יהיו באמת א… הלכנו צעד קדימה ועכשיו ארבעה אחורה.
לירן: מירה מינס, מנכ"לית ויצ"ו עולמית, תודה רבה לך.
מירה: תודה רבה לכם.
[מוזיקה]
לירן: האזנתם ל"עוד יום".
העורך דניאל אופיר, עיצוב קול ומיקס אלעד זוהר.
פרקים חדשים של "עוד יום" עולים בכל יום ראשון, שלישי וחמישי לכל הפרקים ולהסכתים נוספים מבית תאגיד השידור הישראלי אפשר להאזין ביישומון כאן, באתר שלנו או בכל יישומון הסכתים.
מוזמנים בחום לעקוב אחרינו וללחוץ על כפתור ההרשמה כדי שלא תפספסו שום פרק. אותנו אפשר להשיג גם בקבוצות כאן הסכתים בפייסבוק או בחשבונות שלי בפייסבוק או בטוויטר.
אני לירן כוג'הינוף, שנדע בשורות טובות, נשתמע.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Комментарии