top of page

עוד יום - כמה עולה מלחמה?


תקציר: מלבד אובדן של חיי אדם יקרים מפז, למלחמה עלויות כלכליות כבדות גם בתחום הביטחון וגם בסיוע האזרחי. תמר אלמוג מפרקת בעזרת ליאל קייזר את אותן עלויות, שכוללות גם את מתווה הפיצויים שגיבשה הממשלה – מה מגיע לנו ומאיפה נממן את כל זה? עורך: דניאל אפיר | עיצוב קול ומיקס: חן עוז | ביצוע טכני: לריסה בלטר כץ, ליטל אטיאס | בצוות העורכים: יותם רוזנוולד See [omnystudio.com/listener](https://omnystudio.com/listener) for privacy information.

 

הקלטה

"הבית או הרכוש שלכם ניזוקו במלחמה? קרן פיצויים ברשות המיסים תפצה אתכם על הנזק שנגרם לרכוש.

אתם צריכים להיכנס לאתר שלנו ולדווח או להתקשר למוקד שלנו, *4954.

שימו לב, אם אתם בעלי עסק ביישוב ספר, בדרום או בצפון, וההכנסות שלכם נפגעו בגלל המלחמה, אתם זכאים לפיצויים מהקרן.

תוכלו לקבל כבר עכשיו מקדמה על חשבון הפיצויים עד חצי מיליון שקלים.

עוד מידע באתר רשות המיסים.

בתקווה לימים טובים יותר.

משרד האוצר ורשות המיסים.

יחד ננצח".


אתם מאזינות / מאזינים לכאן הסכתים

תמר אלמוג: כשאנחנו מדברים על מחירה של מלחמה, אנחנו מדברים קודם כל על המחיר היקר מכל - החיים.

חושבים על הנרצחים, הנופלים, אלו שהכרנו, השמות שמתפרסמים, על הטבח, על החורבן, על המשפחות, על החטופים.

החיים, הדבר שהוא הכי רב ערך ואין לו תחליף.

אבל, כמובן בחשיבות פחותה, למלחמה יש עוד מחיר.

*** קטעים במודגש - קטעים מוקלטים של דוברים אחרים

"הקבינט הכלכלי מתכנס לעבודה חשובה, נעשו פעולות חשובות מאוד בהקצאת כספים, בסיוע לאזרחי ישראל ועל כלכלה. יש עוד הרבה מאוד מה לעשות.

היעד הראשון הוא קודם כל לשמור על המסגרת הכלכלית הכללית, המאקו-כלכלית של מדינת ישראל"

תמר אלמוג: תג מחיר כלכלי שכולנו גם כבר חווים. וזה אחרי שמלכתחילה השיח בנושא עד 7 באוקטובר לא היה נטול דאגות במובן הזה. אז אנחנו יודעים שזה הרבה.

"זה עולה כסף, הרבה.ואנחנו מזרימים כל יום".

תמר אלמוג: אבל כמה המלחמה עולה לנו בכסף?


שלום, אתן ואתם מאזינים לעוד יום.הסכת האקטוליה של כאן.

כאן תמר אלמוג.

ימי מילואים על כל משמעותם, ירידה משמעותית בצריכה, משק שמושבת בחלקו, נזקים כמובן בעוטף ובקו העימות. וזה עוד בלי לדבר כאמור על המצב שבו נכנסנו לאירוע הזה, כולל נזכיר שער הדולר שזינק לשיא עוד לפני פרוץ המלחמה.

אז מאיפה יגיע הכסף? כמה מגיע לכל אחת ואחד מאיתנו?

ואיך ומתי?

בפרק הזה ננסה לענות על הכל, ונעשה את זה באמצעות ליאל קייזר, ראש התחום הכלכלי.

תמר אלמוג: שלום ליאל.

ליאל קייזר: שלום תמר.

תמר אלמוג: באיזה מצב כלכלי נכנסנו למלחמה הזאת?

ליאל קייזר: נכנסנו למלחמה הזאת במצב כלכלי ממש בסדר. בסדר זו מילה טובה.

את יודעת, זה מדהים, הרי החיים של כולנו מתחלקים הרי ללפני ואחרי.

לפני שבעה באוקטובר ואחרי.

מי יותר ומי פחות זה הרי נגע בכולנו. נוגע בכולנו עד היום. ולכן גם התשובה שלי משתנה.

כי אם היינו מדברות בשישה באוקטובר, אז היו בחיים שלנו מושגים כמו החקיקה המשפטית, וחשש מהורדת דירוג, וירידה בהשקעות, בהייטק הישראלי, וכל מיני נתונים ועניינים שהדאיגו אותנו, ואינפלציה וכן הלאה.

אבל כשמסתכלים על מצב הכלכלה שלנו בדיעבד, אחרי שבעה באוקטובר, אז זה לא שכל מה שאמרנו בשישה באוקטובר או עד שישה באוקטובר היה לא נכון.

באמת היו כל מיני סימני שאלה שגרמו למצב כלכלי שלנו לא להיראות מדהים, לא להיראות כמו שהיינו רגילים לראות אותו נגיד לפני שנה ויותר.

ועדיין, אחרי שבעה באוקטובר, כשאנחנו מדינה שמנהלת מלחמה שצריכה לחשוב איך רצים קדימה, ומצד שני מנהלים את המלחמה האזרחית, שהיא דבר שהולך ומתבהר ככל שעוברים הימים, אז מצב הכלכלה שלנו היה ממש בסדר.

כלומר, יחס החוב תוצר שלנו היה נמוך יחסית, שזה נתון שנותן ככה מבט על על המקרו הישראלי, ומאפשר לנו ללוות כספים, ומאפשר לנו להמשיך להתגלגל.

גם הגירעון שלנו, ששוב, בשישה באוקטובר דיברנו על זה שהוא תופח הרבה מעבר למה שתכננו לשנה הזאת במשרד האוצר, עדיין הוא היה נמוך יחסית, וזה מסוג הדברים שמאפשרים לנו אורך נשימה.

תמר אלמוג: אז בואי נשאל, כמה זה עולה לנו?

בואי ממש נפרק ליאל את העלויות הצפויות של המלחמה, וננסה ככה לאמוד אותם. כי יש פה הרבה ראשים לנזק הזה, יש גיוס מילואים, ויש אובדן ימי עבודה, ויש הוצאות על ביטחון, ויש המפונים, וכן הלאה וכן הלאה.

ליאל קייזר: אז אנחנו לא מצולמות, אז המאזינים שלנו לא יכולים לראות מה קורה כאן באולפן, אבל את רואה שאני יושבת מולי עם הר...

תמר אלמוג: ערמות דפים.

ליאל קייזר : ערמות של דפים, הר, כי באמת ניסיתי לעשות את המתמטיקה הזאת לפני שנכנסנו לכאן, כדי לתת איזושהי תמונת מצב, וכמו שאת אומרת, ראשי הנזק הם כל כך כל כך רבים, אז אנחנו נזרוק עכשיו לחלל האוויר הרבה מאוד מספרים, נשתדל לעשות את זה באופן שהאוזן יכולה לסבול ולתפוס אותם.

אז נגיד ממש ממש ממש מלמעלה, שזה, את יודעת, כל מספר זוכה, כל מספר מפסיד במקרה הזה,

שהעלויות של הלחימה בימים האלה, בשילוב של העלויות האזרחיות, נאמדות בימים האלה במיליארדים ליום.

וכשאני אומרת את המספר הזה, אני מדברת על העלויות של הלחימה פרופר, תחמושת, שינוע, שיכון של לוחמים, שטחי כינוס, את יודעת, כל אחד מהדברים האלה, שבטח יש מי שבקיאים בהם ממני.

אנחנו מכניסות לזה גם את העלויות של ימי המילואים, אנחנו יודעות הרי על גיוס של מאות אלפים, של כ-300 אלף, ועל העלויות של שיכון האזרחים, מאות מיליוני שקלים, בערך 160 אלף כמדומני בימים האלה, שפונו מהבתים שלהם בהחלטה רשמית.

עכשיו בואי ננסה לפרוט את זה לפרוטות,

כי למשל, כשאנחנו מסתכלות על העלויות של הלחימה, של מערכת הביטחון, עלויות הלחימה פרופר, אנחנו מדברות על עלות תוספתית. כלומר, מעבר לעלויות השוטפות של ניהול מדינת ישראל ושל ניהול ביטחון מדינת ישראל ברגיל, אנחנו מדברות על עלות תוספתית שהיא נעה בין 900 מיליון לבערך מיליארד וחצי שקל ביום.

תמר אלמוג: של התוספת.

ליאל קייזר : של התוספת.

תמר אלמוג: אנחנו מחדדות, לא הבסיס, אלא התוספת.

ליאל קייזר : כמיליארד וחצי, קצת פחות, שקל ביום, ליום לחימה למערכת הביטחון, אנחנו כוללות בזה סדר גודל של בערך בין 150 מיליון ל-200 מיליון שקל ביום, רק עלות ימי המילואים של המילואימניקים שנאלצו לעזוב את הבתים ולגשת ללחום.

כשאנחנו מסתכלות על זה בעלות חודשית, זה עלות חודשית של בין 20 ל-30 מיליארד שקל, רק עלויות מערכת הביטחון בחודש.

תמר אלמוג: כלומר, לא כולל את כל מה שהזכרנו על המפונים, לא כולל פיצויים לעסקים, לא כולל הוצאות למערכת החינוך, מערכת בריאות הנפש, מס רכוש וכן הלאה וכן הלאה.

ליאל קייזר : נכון, ממש ככה.

תמר אלמוג: מספרים מדאיגים מאוד, ליאל.

ליאל קייזר : כן, מספרים מדאיגים. ושוב, אני מדברת איתך רק על עלויות לחימה למערכת הביטחון.

עכשיו אנחנו מסתכלות קדימה על מה שנקרא עלויות המשקיות הגדולות יותר, אבל עדיין עלויות ישירות.

אז למשל, כשאנחנו מסתכלות על ההיעדרות של עובדים מהעבודה שלהם,

שזה גם אנשים שנמצאים במילואים וגם אנשים שמה לעשות, מתגוררים ביישובי העוטף, והם לא נמצאים בבית בימים האלה, וחלק ממקומות העבודה שלהם, גם אם הם הרבה הצער כבר לא קיימים,

וגם היעדרות של הורים עובדים. את כל זה ביחד מערכים בבנק ישראל, רק ההיעדרות של הורים ממקומות העבודה, בשני מיליארד שקל בשבוע.

אנחנו מדברות על 400 מיליון שקל שעולה היעדרות של משרתי המילואים ממקומות העבודה שלהם, היעדרות של כמעט 100 אלף תושבי העוטף וסביבתו, גם כן כמעט 400 מיליון שקל, 360 כזה.

לפי הערכות, יותר מ-300 אלף הורים עובדים נעדרו בגלל ההגבלות על מערכת החינוך, והעלות של זה היא מיליארד ורבע שקלים.

ושוב, זה דינמי, בגלל שאנחנו רואות את פיקוד העורף לוקח שני צעדים קדימה, וצעד אחורה וכן הלאה, ופורמלית אפשר לפתוח, אבל המנהלים והמנהלות לא תמיד פותחים, וגם כשפותחים, ההורים שביננו לא תמיד שולחים את הילדים, ובכנות אני לא יכולה להאשים אתכם שאתם דואגים.

בשורה התחתונה, שוק העבודה שלנו לא עובד נורמלי,

והעלות רק על אובדן ימי העבודה, שוב, של המילואימניקים, של המפונים, של ההורים שאין להם סידור לילדים, העלות הזאת היא שני מיליארד שקל בשבוע.

תמר אלמוג: ועכשיו צריך לדבר גם על העסקים, במיוחד הקטנים והבינוניים, אפילו לא בעוטף, לא רק בעוטף או בקו העימות, אנשים שלא נכנס להם כסף או לא יכולים לפתוח.

ליאל קייזר: נכון, ושוב, תכף נדבר על זה ברמה הפרסונלית, גם מה עושה מי שנפגע,

אבל כשאנחנו מסתכלות מלמעלה על כל המשק, ירידה של 15 אחוזים בצריכה בכרטיסי אשראי.

אנשים לא קונים. בין אם זה בגלל שאין לנו מצב רוח, לא יודעת איך המצב רוח שלך, אבל לא נראה לי שלמישהו יש ממש חשק גדול לצאת לשופינג בימים האלה.

תמר אלמוג: לאף אחד, ולא רק לא לצאת, אפילו מה שנגיד בקורונה, אנשים היו קונים מהבית, גם זה לא.

ליאל קייזר : נכון, ממש ככה.

תמר אלמוג: גם כי אין מצב רוח, וגם כי אנשים פוחדים שעוד רגע לא יהיה.

ליאל קייזר: אין מצב רוח, יש דאגה גדולה, אנחנו מכמתות את הכל ביחד, יש ירידה ממוצעת של 15 אחוזים במה שנקרא הצריכה הפרטית, כשכמובן, את יודעת, כשבמשברים מהסוג הזה, לצורך העניין, בענף קמעונאות המזון, נגיד, המצב בסדר גמור, איזה פיקוד העורף באיזשהו יום שלח את כולנו להסתער על הסופרים, לכולנו יש מזון יבש ומים בבית. אבל יש ענפים...

תמר אלמוג: ובטריות.

ליאל קייזר: כן, בטריות, בטריה חשמלית, פנס, מה שתרצי.

אבל לצורך העניין, לא סתם אנחנו רואות את קמעונאי הבגדים וכדומה, מאיימים לשלוח עובדים לחופשה ללא תשלום, חלקם גם מבצעים,

אני לא רואה אנשים שיותר מדי רצים לשופינג בימים האלה, והירידה בצריכה הפרטית זה מסוג הדברים שמשפיעים גם על נתוני המקרו של מדינת ישראל, וגם משפיעים כמובן על עסקים.

אחר כך אנחנו מסתכלות, למשל, על ענף הבנייה.

מה לעשות? זה ענף שהיקף הפועלים הפלסטינים שעובדים בו נאמד ב-90 אלף בני אדם, זה בערך שליש מהמועסקים בענף בכלל.

והערכה היא כמובן, שקודם כל השוק הרגע קפוא,

הוא היה קפוא ממילא, בגלל הריבית שהייתה גבוהה, בגלל המשכנתאות שהיו יקרות ואנשים לא מיהרו לקנות, אבל עכשיו, את יודעת, אף אחד מאיתנו לא חושב ללכת לבצע את העסקה הגדולה ביותר בחיים של רובנו, מי שהוא לא טייקון נדל"ן, דווקא בימים האלה ללכת לקנות בית, כשאת לא יודעת מה המצב הביטחוני ואיפה בדיוק כדאי לקבוע את מקום מושבך.

כרגע, את יודעת, זה כנראה יתרגם לירידות, כי מי שבאמת לחוץ למכור, ימכור יותר בזול,

אבל בבנק ישראל מעריכים שזה מסוג הנזקים שילכו איתנו הרבה קדימה, קשה, את יודעת, ההווה כל כך קשה, קשה לחשוב על נזקי העתיד, אבל הערכות הן שזה יביא לירידה של בין 40 ל-50 אחוז בהתחלות הבנייה.

וזה כבר מסוג הדברים, את יודעת...

תמר אלמוג: וזה במדינה שגם ככה יש במשבר אחד גדול בענף הבנייה.

ליאל קייזר: ממש ככה, ואז את יודעת, ההיצע קטן, כפועל יוצא

באיזשהו שלב, אני מקווה שיפרוץ השלום והביקוש שיחזור להיות איתן, כי אנשים ימשיכו לחיות כאן וימשיכו להביא ילדים לעולם, ויצטרכו בתים ויקימו משפחות, ואז כשכל הטוב הזה באמת יגיע, אז גם יהיה מחסור בדירות והמחירים צפויים לעלות.

את יודעת, זה נזק שקשה לחשוב עליו כרגע, אנחנו עסוקים בנזקים של כאן ועכשיו, אבל זה נמצא איתנו, חוץ מזה אין מה להכביר במילים על ענף החקלאות, החל מאנשים בעוטף שהם גם חקלאים ואיבדו את היקר להם מכל, וגם לא יכולים לגשת ולעבד את השדות, ואם כן, אז אין עובדים, יש הגבלות על כניסה של עובדים,

22 אחוז מהעובדים בענף הזה הם פלסטינים, פועלים פלסטינים שעדיין מתנהל דיון, בקבינט המצומצם או המורחב, אם הם יהיו רשאים או לא רשאים להיכנס לישראל ובאיזה תנאים,

אז זו לא רק החקלאות בעוטף שסובלת,

זה החקלאות כולה, ובניגוד גם לענפים אחרים, בחקלאות, ונראה לי שאת בקיאה בזה ממני, יש עניין של, את יודעת, אם לא זרעת בטיימינג הנכון, בשעה הנכונה, השקית מתי שצריך וכן הלאה, זה נזק שהוא מתמשך לשנים קדימה, זה לא שברגע שדברים יתפתחו, או שאפשר יהיה להכניס את הפועלים לארץ, פתאום יהיה אפשר לעשות איזה ריסטארט בדיוק בתזמון המתאים,

תמר אלמוג: זה ממש ככה, כי עם כל זה שהחקלאות התפתחה, יש דברים שהם המקורות, הבסיס שלא משתנים, ופה צריך להוסיף גם את העניין של השינויים שהיו בכל ענייני יבוא, כולל יבוא מהענף החקלאי, מה שנקרא לדוגמה של ירקות.


ליאל קייזר: כן, נעשית גם הגדלה של יבוא, כי יש את העניין הזה שאי אפשר להתעלם ממנו של ביטחון תזונתי, של זה שהיקף הסחורות קטן, שקשה להפעיל כאן את החקלאות

שיש שדות שאי אפשר לגשת אליהם, ושגם אם אפשר לגשת אליהם, אין ידיים עובדות, אנחנו יודעות על אלפי פועלים, שזרים שעזבו את הארץ, יש כל מיני ממשאים ומתנים על להביא פועלים חדשים.

למיטב ידיעתי, כל מה שאני שמעתי, מי שנפגש עם שגרירים של מדינות זרות וכן הלאה, כדי לנסות להגיע להסכמים להבאת פועלים, המסר בכל הפגישות האלה היה, נשלח לכם פועלים בשמחה רבה, מיד כשיפרוץ השלום.


תמר אלמוג: כן, שלא יחכו בנשימה עצורה.

בואי נדבר על פיצויים, הייתי אומרת בואי נגיע ליאל לנקודה אופטימית, רק שאני לא בטוחה בכלל שמה שאנחנו הולכות לדבר עליו הוא אופטימי.

יש מתווה לפיצוי עסקים, בואי נדבר ככה בכלליות מה הוא כולל ומה לא.

ליאל קייזר: יש מתווה לפיצוי עסקים, אנחנו לקראת סגירה של ארבעה שבועות של לחימה, כבר יש תזכיר חוק שהפיצו במשרד האוצר, הוא אמור לעלות לדיון בוועדת הכספים לפי הערכות בשבוע הבא, זה כבר מתווה משופר, יבחר ותבחר כל אחת אם הוא יותר טוב או פחות גרוע, מכפי שהציגו, אבל הוא מתווה משופר, והוא מסתכל על שלוש קבוצות בעצם, כי לכל אחד יש צרכים אחרים.

אז הקבוצה הראשונה היא הקבוצה של העסקים הבינוניים עד גדולים, ואנחנו מדברות על עסקים שמעסיקים עובדים, שיש להם בדרך כלל מה שנקרא הוצאות קבועות, כלומר, שכירות של משרד או של מסעדה או של חלל, שמשלמים ארנונה העסקית וכן הלאה, והעסקים האלה, הפיצוי שלהם אמור להינתן בשני ראשים, מצד אחד, מענק של החזר של ההוצאות הקבועות שלהם, שאמור להגיע עד ל-22% מההוצאות הקבועות, כלומר, החזר של חלק מהשכירות, חלק מהארנונה, חלק מהחשבונות, בהתאם אבל לשיעור הפגיעה בעסקים האלה,

לכל העסקים בארץ, למעט העסקים שנמצאים בסמיכות לעוטף.

וזה כשאנחנו מדברות על נזקים שהם לא נזקי מס רכוש,

אם נפל חלילה טיל או רקטה על העסק שלך, תפוצי על ידי מס רכוש, זה לא קשור למתווה שעליו אנחנו מדברות. המתווה שעליו אנחנו מדברות, הוא המתווה שנוגע לאובדן ההכנסות.

נניח אולם אירועים בתל אביב, הנה, מקום שלא נמצא בעוטף ולא, ולא, ולא.

תמר אלמוג: לא קווים.

ליאל קייזר: ועדיין היה לו יומן עמוס באירועים ושמחות, בריתות וחתונות ובר מצוות ומה לא, ועכשיו הכל בטל ומבוטל.

אז הפיצוי לאולם כזה, יהיה בהתאם לגובה הפגיעה בו, נניח שלא כל האירועים בוטלו, יש ירידה של 40% בהכנסות, ביחס לשנה שעברה.

או משהו שהוא בין 25% לבין 100%, כלומר, הדרך להיכנס למתווה הפיצוי,

היא שההכנסות שלך ירדו ברבע, ביחס לאותה תקופה בשנה שעברה, ואז אפשר יהיה לקבל בין בערך 10% ל-22%, החזר של ההוצאות הקבועות, להגיש את דמי השכירות, למשל, ובנוסף לזה, אפשר יהיה לקבל, זו נוסחה שנראית מזה מסובכת,

תמר אלמוג: היא נשמעת ממש מסובכת.

ליאל קייזר: לא, עד כאן זה היה חלק הפשוט.

תמר אלמוג: אז זה היה הפשוט.

ליאל קייזר: זה היה חלק הפשוט, צר לי.

אפשר יהיה לקבל החזר גם על שכר העובדים, במכפלה שבין 75% משכר העובדים, כפול גודל הפגיעה בעסק, כפול גודל העסק.

בשורה התחתונה, עסק עם מחזור הכנסות של עד 100 מיליון שקל בשנה, יוכל לקבל מענק חודשי מקסימלי של 600 אלף שקל.

עסק שהמחזור שלו 400 מיליון שקל בשנה, או עד 400 מיליון שקל בשנה, יוכל לקבל גם מענק של מיליון ו-200 אלף שקלים בחודש.

את תדברי עם בעלי העסקים, את תשאלי אם די בכך, אם זה מספיק. הם יגידו לך לא, או לפחות זה מה שאומרים לי.

מהצד השני, זה המתווה המשופר.

כי במתווה המקורי, המענק המקסימלי היה בדיוק חצי, בין 300 ל-600, אז עכשיו המענק המקסימלי הוא בין 600 אלף שקלים בחודש למיליון מאתיים.

פחות רע, יותר טוב, תחליטו, אתם המאזינים, אלה העסקים הבינוניים והגדולים.


תמר אלמוג: זה מה שבאתי לשאול, אבל מי שהמון פעמים נפגעים הם העסקים הקטנים.

כי הרי, דיברנו על זה ליאל את ואני שנייה לפני שנכנסנו לאולפן, על הדברים שבאמת הכי בסיסיים בחיים שמפסיקים אותם.

אפילו ברמה של ללכת להתאמן או ללכת להסתפר או לא יודעת מה. זה עסקים קטנים.

ליאל קייזר: כן, אני מדבר מעולמי הקרוב, יש אנשים בחיים הפרטיים שלי שמתפרנסים מלעשות חוגים לילדים.

וזה ברור שבימים האלה כשאין מערכת חינוך, וכשכל המסגרות בין עם הפורמליות ובין עם הלא פורמליות לא ממש מתפקדות, גם אנשים בלחץ כלכלי, זה מסוג הדברים שאנשים חותכים אותם ראשונים.

ובמקרה הזה, לפחות הקרובים לי, אלה העסקים קטנים, אלה עצמאים.

המתכונת שדיברנו עליה עד עכשיו לא ממש עובדת עליהם, אלה לא אנשים ששוכרים מקומות, אלה לא אנשים שמעסיקים עובדים.

מה שנקרא עצמאים קטנים.

וזו הקבוצה השנייה שאנחנו מדברות עליה.

כשהמענק לעצמאים קטנים ינוע בין פחות מ-2,000 שקל, אבל אלה עסקים ממש קטנים, ועסק שמגלגל פחות מ-50,000 שקל בשנה.

זה אומר שגם בימים כתיקונם, ההכנסה בהם, שהיא שונה מרווח, וצריך להגיד, המענק הוא נטו, ההכנסה בהם היא פחות מ-5,000 שקל בחודש.

אני מרשה לעצמי להניח שזה לא בסיס הפרנסה של אנשים. מי שהעסק שלו בגודל הזה, זה בדרך כלל איזה סייד קיק או משהו כזה.

עד לעסקים שמגלגלים בשנה 300,000 שקל, כלומר, גם מי שמכניס יותר יקבל פיצוי מקסימלי, כשהפיצוי נע בין 1,750 שקל ל-14,025 שקלים בחודש. כלומר, בעל עסק שבחודש מכניס 25,000 שקלים או 30,000 שקלים, או אפילו יותר, המענק המקסימלי הוא של 14,025 שקלים בחודש.

שוב, זה תלוי בגודל הפגיעה בעסק.

תמר אלמוג: נניח אפילו שזה מספיק, ושזה יכול לעזור לאותם עסקים קטנים.

השאלה היא אם לא קשה להוכיח?

והשאלה גם אם נלמדו לקחים בעניין הזה להבדיל מתקופת הקורונה.


ליאל קייזר: אז תראי, אנחנו כרגע, תמר, מה שנקרא "מתרגלות על יבש".

כי אני רוצה להאמין שהופקו הלקחים. ואני רוצה להאמין שמה שטוענים בפני הוא נכון, ושבמובן הזה הקורונה הייתה תרגול טוב, כי המערכות האלה כבר עבדו.

כלומר, רשות המסים כבר שילמה מענקים. כבר לכאורה שילמנו את שכר הלימוד הזה.

המערכות הטכניות אמורות להיות מסוגלות לעבוד.

היכולת להציג ירידה בהכנסות, ושל המדינה לבחון אותה, אמורה להיות טובה יותר.

ואת כל זה אני אומרת במלוא הצניעות, כי אני משתדלת לומר דברים שאני עומדת מאחוריהם, ושאני יכולה לומר למאזינים שלנו שהם נכונים בוודאות.

ואת זה אנחנו לא יודעות, פשוט כי המתווה עדיין לא עבר סופית בוועדת הכספים.

ובמובן הזה זה גם אולי חדשות טובות לחלק ממי שמאזינים לנו, בגלל שמה שנקרא בוועדת הכספים מעלים בקודש ולא מורידים.

אז יכול להיות ואפילו סביר שיהיו ויכוחים מויכוחים שונים, ותהיינה גם הקלות נוספות או הגדלה מסוימת של הפיצוי, למרות שבמשרד האוצר מבחינתם כבר נמתחו עד הקצה.

אז ייקח עוד זמן עד שהמערכת הזאת תעלה, ובהינתן שאנחנו במדינת ישראל ובמדינת ישראל בזמן לחימה, אני מניחה שגם יהיו באגים ותקלות, כשהכוונה היא לשלם את המענקים האלה עד 15 בנובמבר.

תמר אלמוג: דיברנו על עצמאים, בואי נדבר על שכירים.

ליאל קייזר: כן, שמענו את המילה חל"ת הרבה.

זה מין אקסיומה עצובה ומבאסת כזאת, אבל משברים תמיד פוגעים קודם כל במי שממילא פגיע.

ולכן העובדים הראשונים שראינו ושמענו שנשלחים הביתה לחל"ת, או שמאיימים לשלוח אותם הביתה לחל"ת, הם העובדים שממילא לא מדובר בשכירים המשתכרים ביותר במדינת ישראל.

שמענו את רשתות האופנה מודיעות, כל אחת בתורה לבורסה שהן שולחות הביתה עד 50% מהעובדים שלהם, ודברים מהסוג הזה.

והחרדה הגדולה והמאוד מובנת הייתה, שדמי האבטלה שישולמו לאנשים האלה לא יספיקו, שחלק גדול מהם פשוט לא יהיו זכאים לדמי אבטלה.

יש שלל התניות וקריטריונים כדי להיות זכאי לדמי אבטלה. ובמקור למשל, אחד הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה, זה מה שנקרא תקופת הכשרה. זה אומר שאת צריכה להראות שעבדת 12 חודשים מתוך השנה וחצי האחרונות.

זה לא חייב להיות אצל אותו מעסיק, זה יכול להיות בכל מיני מקומות, אבל במצטבר, שנה מתוך שנה וחצי. והיה חשש שאנשים שלקח להם זמן לחזור לגלגל, ולחזור לעבודה אחרי הקורונה,

בוודאי עובדים מבוגרים יותר, שאנחנו יודעות שלקח להם יותר זמן להתאושש מהמשבר הקודם, שהעובדים האלה לא יוכלו להראות שהם עבדו את פרק הזמן הזה, כדי להיות זכאים לדמי אבטלה.

ולכן במסגרת השיפורים, למתווה הסיוע, הקריטריון הזה הופחת משמעותית, לשישה חודשים בלבד, וצריך להגיד, נכנסנו למשבר, אם דיברנו בהתחלה, על איך נכנסנו אליו, נכנסנו עם שיעור אבטלה מאוד מאוד נמוך.

תמר אלמוג: לפחות זה

ליאל קייזר: אז זה אומר שרוב האנשים עבדו שישה חודשים.

מעבר לזה, המתווה של החל"ת בעבר, אמר שקודם כל כדי לקבל דמי אבטלה,את צריכה לנצל את מלוא יומי החופשה שלך. זה כאילו נשמע כמו דבר איזוטרי כי מי בכלל חושב על ימי חופשה בימים האלה?

אבל שוב, אנחנו גם מדברות על מעסיקים, מעסיקים שאמורים לשלם את ימי החופשה האלה, והיה סימן שאלה אם הם באמת יעשו את זה.

ומעבר לזה, אלה עובדים, שגם ככה מדינת ישראל לא משופעת בימי חופשה.

מעבר לזה, בחל"ת בדרך כלל, המדינה מתחילה לשלם דמי אבטלה, החל מהיום החמישי.

שוב, כל יום הוא משמעותי, כשאת לא יודעת איך תחזיקי את הראש מעל המים.

שני התנאים האלה בוטלו, המדינה תשלם דמי אבטלה, החל מהיום הראשון.

עדיין יש כאן עניין, שמי שכבר היה מובטל פעם אחת, בארבע השנים האחרונות ובקורונה, היה שלב שהיו גם 25% אבטלה במדינת ישראל, אם הוא מתחת לגיל 40, יקבל דמי אבטלה מופחתים, וגם יקבל ימי אבטלה מופחתים. אם הוא ניצל את מלוא ימי האבטלה שלו.

תמר אלמוג: אז איך זה יעבוד?

ליאל קייזר: אז כרגע, הסעיף הזה לא שונה.

אני מרשה לעצמי להניח, שזה משהו שיעלה בוועדת הכספים, ושאפילו יכול להיות ששוב, במובן טקטי אסטרטגי כזה, במשרד האוצר אולי אפילו עשו את זה בכוונה, כדי שבוועדת הכספים יוכלו להראות, שהם השיגו איזשהו הישג לציבור, ולא סתם העבירו את המתווה הזה כחותמת גומי.

תמר אלמוג: עכשיו ליאל, זאת שאלה אחרונה. תנסי בבקשה למצוא תשובה אופטימית, בסדר?

ליאל קייזר: מבטיחה להשתדל.

תמר אלמוג: מאיפה יגיע הכסף? יש לנו כסף לכל הדברים האלה?

ליאל קייזר: זו שאלה יפה ונהדרת.

תמר אלמוג: התשובה פחות.

ליאל קייזר: לא, אז קודם כל אני רוצה להגיד משהו אופטימי, שהוא אופטימי פסימי, אני יודעת, אבל קודם כל הדוד מאמריקה, שולח לנו 14 מיליארד דולר ברוטו.

אנחנו יודעות שנשיא ארה"ב הציג תוכנית סיוע, היא מחכה לאישורים סופיים שם, בתוך הפוליטיקה האמריקאית, אבל 14 מיליארד דולר לצרכי הביטחון שלנו, שחלקם מוכתבים, הם אומרים לנו, מה, אנחנו צריכים לקנות בזה?

תמר אלמוג: אבל הם מפנים את התקציב של הביטחון, לפעמים לדברים שהם שוליים של הביטחון.

ליאל קייזר: אז קודם כל רצית אופטימי, אז הדוד מאמריקה, קצת, נוסך בנו אופטימיות בימים האלה בכל מיני גזרות.

חוץ מזה, זה עניין של סדרי עדיפויות.

דיברנו הרבה בשנה החולפת, על צמד המילים כספים קואליציוניים, על סדרי עדיפויות של הממשלה, את מה היא בוחרת לתקציב, את מה היא לא בוחרת לתקציב, וכן הלאה.

הכספים הקואליציוניים, את יודעת, 14 מיליארד שקל בשנה, מתוכם בערך שישה שאפשר לפנות לטובת העניין הזה, שהן לא דברים שנוגעים לצרכי ביטחון, או דברים שהם רלוונטיים באיזושהי צורה, לתקופת הלחימה, את יודעת, לא בריאות ולא כסף לכיתות כוננות.

דיברנו על המספרים הגדולים, אז זה בטל ב-60, אבל עדיין זה משהו שצריך לעשות בימים האלה, בעיקר קודם כל כהצהרת כוונות, מה חשוב ומה לא חשוב למדינה.

זה ברור לגמרי שתקציב השנה הבאה צריך להיפתח.

אני לא רוצה לסיים בנימה מדכאת, אבל...

תמר אלמוג: אבל תעשי את זה בכל זאת, יש לי תחושה.

ליאל קייזר: לא אמרנו את צמד המילים דירוג אשראי, וזה צמד מילים שעסיק אותנו כל כך הרבה בשנה החולפת, עכשיו זו היא אזעקת אמת.

כלומר, ראינו את שלוש חברות הדירוג, שמות את הדירוג של מדינת ישראל, ברשימה השחורה, כזאת רשימה שנמצאת תחת זכוכית מגדלת, לבדוק הורדה.

ראינו את אחת הסוכנויות, את S&P כבר מורידה את תחזית הדירוג שלנו, כלומר, מעריכה שהדירוג עלול לרדת, שזה דבר שהוא כבר משוקלל.

זה אומר שהלוואות שאנחנו לוקחים תהיינה בריבית גבוהה יותר, זה אומר שחוץ מהוצאות הלחימה וכן הלאה, יהיו לנו גם למדינת ישראל הוצאות מימון גדולות יותר, אז גם משם צריך לבוא הכסף.

את יודעת מה?

אני אנסה. אני אנסה.

תמר אלמוג: קדימה

ליאל קייזר: הנה, נסיים בחיוב.

אומרים שבסוף, בסוף, בסוף, בטווח הארוך, מלחמות מחיות את הכלכלה.

ראיתי ככה כל מיני תחזיות של כל מיני גופים בינלאומיים, שאומרים שב-2025 יהיה כאן מדהים, תמר. צריך רק להחזיק מעמד עד אז.

תמר אלמוג: : ליאל קייזר, תודה רבה לך.

ליאל קייזר: ניסיתי. תודה תמר.

תמר אלמוג: בהחלט.

האזנתם והאזנתן לעוד יום. העורך, דניאל אופיר.עיצוב קול ומיקס, חן עוז.ביצוע טכני, לריסה בלטר כץ וליטל אטיאס.

בצוות העורכים, יותם רוזנוולד.

פרקים חדשים של עוד יום עולים בכל ראשון, שלישי וחמישי,

ולכולם ולעוד הסכתים מבית תאגיד השידור הישראלי, אפשר להאזין ביישומון כאן, באתר שלנו, או בכל יישומון הסכתים

ואותנו אפשר להשיג בקבוצת כאן הסכתים, בפייסבוק, או בחשבונות שלי בפייסבוק או בטוויטר.

כאן תמר אלמוג, שנדע כולנו ימים טובים יותר.


הקלטה

"הבית או הרכוש שלכם ניזוקו במלחמה? קרן פיצויים ברשות המיסים תפצה אתכם על הנזק שנגרם לרכוש.

אתם צריכים להיכנס לאתר שלנו ולדווח או להתקשר למוקד שלנו, *4954.

שימו לב, אם אתם בעלי עסק ביישוב ספר, בדרום או בצפון, וההכנסות שלכם נפגעו בגלל המלחמה, אתם זכאים לפיצויים מהקרן.

תוכלו לקבל כבר עכשיו מקדמה על חשבון הפיצויים עד חצי מיליון שקלים.

עוד מידע באתר רשות המיסים.

בתקווה לימים טובים יותר.

משרד האוצר ורשות המיסים.

יחד ננצח".




14 views0 comments

Comentários


bottom of page