top of page

התשובה עם דורון פישלר - מה היה הקול הכי חזק?

מה היה הקול הכי חזק שמישהו שמע אי פעם? מה יותר חזק, התפוצצות בלון או פצצת אטום? ואיך בעצם מודדים את העסק הזה של קול? כולל השמעת בכורה של הלהיט החדש "צאר בומבה".


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 01/09/2020.

[פתיח] רשת "עושים היסטוריה".

אהה… שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של "התשובה". [צוחק] לפני שאנחנו מתחילים את הפרק ממש, אז רק עניין קטן - אני יודע שהרבה ילדים שומעים את הפודקאסט, וזה לגמרי סבבה, רק שבפרק הזה במיוחד, הורים, אולי עדיף שתשמעו את הפרק קודם, לפני שתחליטו אם אתם שומעים אותו ביחד עם הילדים הקטנים, בגלל שיש פה כמה קטעים שעלולים להיות קצת מפחידים.

זה הכל. תיכף נתחיל.

[חסות]

[מוזיקת פתיחה]

היי, אני דורון פישלר, וזאת "התשובה".

בקובץ של כל השאלות שנשלחו אליי, שאלה מספר חמשת אלפים ומשהו, זאת שאלה שהגיעה ממעיין הבת, והיא שאלה "מה הקול הכי חזק שנשמע אי פעם?"

וזה נשמע כמו שאלה די פשוטה, אבל אני כבר למדתי להיזהר משאלות שנשמעות פשוטות. [צוחק] כי בדרך כלל אני מגלה שזה הרבה יותר מסובך ממה שזה נשמע, ו… כן, זה מה שקרה גם הפעם.

אז בואו אני אספר לכם סיפור.

[מוזיקה צבאית]

בשנת 1955 חברת "ריפבליק", שזאת חברה שייצרה מטוסים, היא קיבלה בקשה מהצי האמריקאי לייצר להם סוג חדש של מטוס קרב. למה צריך סוג חדש של מטוס קרב? כי צריך משהו שיוכל להמריא מנושאות מטוסים. נושאת מטוסים זה אמנם דבר די גדול, אבל עדיין, מסלול ההמראה שלה הוא באורך מוגבל, אז מטוסים קטנים יכלו להמריא מהם, אבל מטוסים יותר גדולים פשוט לא הצליחו. כלומר, נוסעים את כל המסלול ואז… נופלים לים. לא היה להם מספיק מרחק כדי לפתח מהירות מספיקה כדי להמריא. אז צריך משהו חדש, משהו שיוכל לפתח מהירות מאוד מאוד מהר.

אז ב"ריפבליק" ישבו ותכננו ועבדו ובנו, והם המציאו דגם חדש וחדשני של מטוס, שהם קראו לו בשם הקליט XF-84H.

המטוס הזה נראה טיפ-טיפה מוזר. כלומר, הוא נראה כמו מטוס קרב קטן סטנדרטי, רק שבדרך כלל למטוסים שיש להם מדחף, פרופלור, אז המדחף יושב להם על קצה האף, מקדימה. המטוס הזה נראה כאילו לקחו את המדחף ודחפו אותו במעלה האף של המטוס, ככה שהוא התיישב בחצי הדרך בין קצה האף לתא הטייס. כלומר, הלהבים של המדחף מסתובבים מסביב לגוף של המטוס עצמו.

והמדחף הזה הוא בדיוק העניין במטוס הזה, כי המדחף הזה הסתובב יותר מהר מכל מדחף של מטוס לפניו, כמובן כדי לגרום למטוס לנוע מאוד מאוד מהר.

כשהוציאו את הדגם הראשון של המטוס הזה לסיבוב ניסוי בשדה תעופה בקליפורניה, הוא לא היה אמור להמריא, כן? הוא רק יצא לסיבוב על המסלול והפעיל את המדחף שלו כדי לבדוק שהכל בסדר. [רוחות נושבות] אבל לא הכל היה בסדר, כי ברגע שעשו את זה, דברים מוזרים התחילו לקרות בכל האזור. החלונות של מגדל הפיקוח התחילו לרעוד, [שקשוק זכוכית ומתכת] עד כדי כך שאנשים שם חששו שהם הולכים להישבר. אנשים שהיו בסביבה, שלא היו אפילו ליד המטוס, הם היו במקום אחר לגמרי על המסלול, או שהם עבדו על משהו בהאנגר אחר, הם התחילו לקבל בחילה, חלקם התחילו להקיא, וחלקם פשוט נפלו והתעלפו.

לכל זה הייתה סיבה - הרעש.

המטוס הזה עשה הרבה רעש!

[רעש הרוח מתחזק]

עכשיו, זה לא ממש מפתיע שמטוס קרב יעשה רעש, כן? מטוסים עושים רעש. מטוסי קרב לא ידועים בתור דבר שקט במיוחד, ועדיין - הרעש שעשה המטוס המסוים הזה, היה ליגה אחרת!

במטוס הזה, הלהבים של המדחף שלו הסתובבו כל כך מהר שהקצוות שלהם נעו במהירות על-קולית. כלומר, עוד לפני שהמטוס המריא בכלל, הוא היה על הרצפה, המדחף שלו עשה בום על-קולי.

עכשיו, אתם מכירים בום על-קולי, אני מניח? אתם יודעים איך זה מרגיש, כשאתם סתם מטיילים באיזה מקום ומטוס טס מעליכם, מעל למהירות הקול, אז אתם שומעים את זה בתור בום. כלומר, בלי הזהרה, פתאום, כל האוויר מלא ב[פיצוץ].

אז תחשבו על זה, אבל כל הזמן. לא בום על-קולי אחד שמופיע ואז נגמר, אלא בום על-קולי שממשיך וממשיך וממשיך לפחות חמישים פעם בשנייה. זה היה הקול שהמטוס הזה עשה.

השכנים של שדה התעופה התלוננו על הרעש, וצריך לציין שהשכנים גרו במרחק של 40 ק"מ משם!

עכשיו, למטוסים הקודמים של החברה הזאת, אמנם היו להם כינויים כאלה, כמו XF84 וכאלה דברים, אבל היו להם כינויים. אז קראו להם לפני זה… היה להם מטוס שקראו לו "Thunderbolt", כלומר, "ברק הרעם", או "Thunderjet", או "Thunderflash", מה שנשמע בדיוק כמו השמות של דמויות בסדרה מצוירת מהאייטיז, כמו… "אוגרי הרעם", או משהו. אז המטוס החדש? הוא מיד קיבל את הכינוי "Thunderscreech", כלומר, "צווחת הרעם". שאם זאת הייתה סדרה, אז הוא היה הרביעי והמעצבן שאף אחד לא אוהב.

[רוחות חזקות]

הדבר שאתם שומעים ברקע עכשיו, דרך אגב, זה הקול של המטוס הזה. זאת הקלטה אמיתית של ה-"Thunderscreech", רק שכמובן אתם לא שומעים אותה בווליום המקורי, וטוב שכך.

אף אחד לא אהב את המטוס הזה.

גם אנשי שדה התעופה לא אהבו את המטוס הזה, והם אמרו לאנשים שעשו את הניסויים על המטוס, עם כל הכבוד, לגרור את המטוס הצורח שלהם למקום אחר בשביל הניסויים שלו, פשוט בגלל שכשהוא בסביבה, הם לא יכולים לשמוע שום דבר בקשר! הם צריכים להיות בקשר עם מטוסים אחרים בשלב כלשהו. כאילו, להנחות אותם איך לנחות וכל זה, הם לא יכולים לעשות את זה כשהדבר הזה נמצא בסביבה.

[מוזיקת רקע]

מי שסבל עוד יותר מזה, זה הטייסים. אנשים היו צריכים להטיס את המטוס הזה, עשו כמה טיסות ניסוי עם הדבר הזה. טייס ניסוי אחד, קראו לו לין הנדריקס, והוא הטיס אותו פעם אחת, ואז סרב להיכנס למטוס הזה שוב.

הוא אמר לבוס שלו, אתה לא חזק מספיק, ואין לך מספיק אנשים כדי להכניס אותי שוב לתוך הדבר הזה.

כנראה שלא היה לו כיף שם.

והרעש לא היה הבעיה היחידה של המטוס הזה, כן? היו לו הרבה בעיות טכניות, והוא מהר מאוד ננטש, אחרי שנבנו בדיוק שני מטוסים מהדגם הזה אי פעם. לכן הוא אף פעם לא נכנס לפעילות, הוא לא הפך להיות המטוס הכי מהיר שהוא היה אמור להיות. מה שכן, הוא ככל הנראה מחזיק בשיא של המטוס הכי רועש אי פעם.

אבל זה לא היה הקול החזק ביותר אי פעם.

כמה רועש היה "Thunderscreech"? אנחנו יודעים שהוא היה רועש, אבל כמה הוא היה רועש? במספרים? האמת שאני לא יודע להגיד לכם. כי באותו זמן לא מדדו עדיין את הקול בכלים שמודדים אותו היום, ככה שאין מדידה אמינה שאומרת שהרעש שהוא עשה היה ככה וככה דציבלים. אני ראיתי הערכות, לפי הקלטות וניחושים, שאומרים שהוא היה איפשהו באזור של 160 דציבל. שזה הרבה, אבל מה זה אומר בעצם? מה, מה הדציבלים של קול אומרים?

בשביל להסביר את זה, אז צריך להיכנס לשאלה היותר יסודית של… מה זה בעצם קול?

[מוזיקת רקע]

יש את השאלת זן הזאת, אם עץ נופל ביער ואיש לא שומע אותו, האם הוא משמיע קול?

התשובה היא כן. הוא משמיע קול. יש אוויר מסביב לעץ הזה? העץ, כשהוא נופל, מזיז את האוויר? אז כן, הוא ישמיע קול. קול זה תנודות באוויר, גלים באוויר.

עכשיו, למה הכוונה בגלים? בדרך כלל כשמציירים גלי קול אז מציירים את זה כמו גלים, זאת אומרת משהו שעולה ויורד, עולה ויורד. אבל זה לא בדיוק ככה, האוויר לא עולה ויורד. הדבר שעולה ויורד הוא רמת הצפיפות של האוויר.

מה זאת אומרת?

נגיד יש כביש [רעש מכוניות נוסעות] של מסלול אחד שבו נוסעות מכוניות, הרבה מכוניות, כולן נוסעות אחת אחרי השנייה, במהירות סבירה, ושומרות מרחק כמו שצריך. ואז מכונית אחת פתאום נותנת ברקס [בלמים חורקים] בגלל תרנגולת שחצתה את הכביש.

המכונית שמאחוריה, מן הסתם, גם תיתן ברקס, כדי לא להתנגש, ותעצור מטר לפני הפגוש. והמכונית שמאחוריה גם כן תבלום, ושוב תעצור לפני, וככה ייווצר מן פקק תנועה קטן באמצע הכביש שבו המכוניות הן הרבה יותר צפופות. עכשיו בשלב הזה כבר המכונית שמקדימה, התרנגולת הלכה מזמן, אז המכונית שמקדימה תתחיל להאיץ שוב, וזאת שמאחוריה תתחיל להאיץ עוד פעם, וככה יש קטע מסוים בכביש שבו המכוניות הן הרבה יותר צפופות, אבל הקטע הזה לא נשאר באותו מקום. הקטע הזה זז, אחורה, לאורך שורת המכוניות. זה גל. זה גל של צפיפות. האזור שבו המכוניות יותר צפופות - זז.

דרך אחרת לראות את זה, זה עם סלינקי, כזה קפיץ ארוך. אז, אם יש לכם סלינקי, במהלך החצי שעה בערך שעוברת בין הרגע שבו אתם פותחים את הקופסה של הסלינקי, לבין הרגע שבו הוא מסתבך באופן שאי אפשר להציל אותו יותר, אז אתם מספיקים לשחק איתו קצת, [צוחק] אז יש דבר אחד שאתם יכולים לעשות - לקחת את הסלינקי, למתוח אותו בין שני אנשים, ואז אחד מכם נותן דחיפה קטנה קדימה. אז אפשר לראות שקטע קטן מהסלינקי, מהקפיץ, מצטופף יותר, העיגולים הם יותר קרובים אחד לשני, והקטע הזה מתקדם, הוא פשוט נע קדימה, הצפיפות נעה קדימה.

ככה, פחות או יותר, עובד גל קול, רק שזה לא קורה פעם אחת, אלא זה קורה הרבה פעמים כל שנייה. זאת אומרת, יש צפוף יותר, צפוף פחות, צפוף יותר, צפוף פחות, כל זה הרבה מאוד פעמים כל שנייה, זה הדבר שאנחנו מזהים בתור סאונד, בתור קול. כמה שהשוני בצפיפות יותר גדול, כלומר, החלק הצפוף הוא יותר צפוף, החלק הלא צפוף הוא פחות צפוף, ככה הקול יותר חזק.

איך מודדים את זה?

כל אחד יודע - בדציבלים. נכון? כשמודדים קול, עושים את זה בדציבל. 50 דציבל, 100 דציבל, וואטאבר, ככה רואים מה יותר חזק ובכמה. פשוט, נכון? לא! זה לא פשוט. [נאנח] שום דבר לא פשוט! אני מנסה לעשות שאלה פשוטה, לנוח קצת, ומתברר שגם זה מסובך! כי כל העסק הזה של דציבלים, מתברר, הוא בכלל לא מה שחשבתי שהוא!

דציבל, ככה מתברר, זאת בכלל לא יחידת מידה למדידת עוצמת רעש.

זאת, ואני מצטט מויקיפדיה כאן, "יחידת מידה חסרת מימדים המשמשת להשוואה בין שני משתנים פיזיקליים".

כלומר, זה לא דבר שמודד עוצמת קול, אלא דבר שמודד את היחס בין כל דבר לכל דבר אחר, בערך.

הדבר שמודד את עוצמת הקול זה "דציבל SPL", כלומר, "דציבל Sound Pressure Level". אבל אף אחד לא אומר את זה אף פעם, כולם פשוט אומרים "דציבל", ותכלס, כשאומרים "דציבל" אתם יודעים שמדברים על עוצמת קול, נכון? אני לא זוכר ששמעתי אי פעם מישהו מדבר על דציבלים בהקשר אחר.

אז… אוקיי. עכשיו, בקשר למספרים.

אם יש איזה רעש חזק, 100 דציבל, אז זה אומר ש-110 דציבל יהיה 10% יותר חזק ממנו, נכון? לא נכון! כי דציבל זה לא סולם לינארי, אלא לוגריתמי. מה שזה אומר זה שכל עשרה דציבל למעלה, זאת עוצמה גדולה פי עשר.

כלומר, 110 דציבל זה לא 10% יותר מ-100 דציבל, אלא זה פי עשר מ-100 דציבל. ו-120 דציבל זה פי עשר מ-110. מה שאומר ש-120 זה פי 100 מ-100. וקודם כל, כאילו, וואו, זה נשמע ממש ממש חזק. אבל זהו, הסיבוך לא נגמר כאן, כי אנחנו לא שומעים את זה פי עשרה יותר חזק. התנודות שבאוויר הן אובייקטיבית חזקות פי עשר, אבל אנחנו חווים את זה בתור משהו בערך פי שתיים יותר חזק. כלומר, אנחנו שומעים 110 דציבל בתור משהו פי שניים יותר חזק מ-100, בערך. בערך, כי אנחנו מדברים כאן על משהו סובייקטיבי, זה ההתרשמות האישית שלנו, ואי אפשר ממש למדוד כמה חזק מישהו שומע משהו בתוך הראש שלו.

אז אם אי אפשר למדוד, למה אנחנו מודדים את זה?! למה הכל צריך להיות כל כך מסובך?! למה פעם אחת אני לא יכול לקבל שאלה שאני פשוט אחפש ואמצא את התשובה?! די, אני לא עושה פיזיקה יותר.

עכשיו, אם שמתם לב, יש פה עוד בעיה. כי אם כל עשרה דציבל זה פי שתיים, אז אם עשרים דציבל זה פי שתיים מעשרה דציבל, ועשרה דציבל זה פי שתיים מאפס. אז מה, אז קול חזק פי שתיים מכלום? כי פי שתיים מכלום זה כלום. אז זהו, שאפס דציבל זה לא דממה.

[מוזיקת רקע]

אפס דציבל זה בערך הקול הכי חלש שבני אדם יכולים להבחין בו.

מתחת לאפס דציבל אנחנו לא שומעים כלום, אבל עדיין יש איזשהם רטיטות מיקרוסקופיות באוויר, שעם מכשירים רגישים מספיק אפשר לקלוט אותם. יש חדר אטום לרעש במעבדות של "מיקרוסופט" שבו נמדדו מינוס עשרים דציבל.

אתם שומעים אותי עכשיו בעוצמה… כלשהי, אני לא יודע איזה, כי הכפתור ווליום נמצא אצלכם ביד, אז אתם יכולים להגביר או להחליש אותי כמה שאתם רוצים. אבל בהנחה שאתם שומעים אותי בעוצמה סטנדרטית, כלומר, בערך כמו בן אדם שיושב לידכם ומדבר, סביר שזה משהו באזור של 60 דציבל. זאת פחות או יותר עוצמת הקול הסטנדרטית של אנשים יושבים ומדברים.

לעומת זאת, שיא גינס לצעקה הכי חזקה בעולם, שייך לאנליסה ריי מבלפסט, שהשתתפה בתחרות צעקות, וצעקה ב-121.7 דציבל את המילה "שקט".

עכשיו שוב, אם אני מדבר ב-60 דציבל, והיא צעקה ב-120, זה לא אומר שהקול שלה היה פי שניים משלי, אלא הרבה יותר. אני עשיתי את החישוב בשבילכם, זה יוצא בערך פי 64 יותר חזק ממה שאני מדבר עכשיו, כי דברים הם מוזרים.

עדיין, יש דברים שעושים רעש הרבה יותר חזק מצעקות. [צוחק] אבל כשמחפשים כמה רעש עושים דברים, אז מקבלים תוצאות מאוד לא עקביות. אם אתם מחפשים באינטרנט כמה דציבל עושה מטוס סילון, אז תקבלו כל מיני תשובות. [רעש של מטוס ממריא] יש מקומות שיגידו שהוא עושה 140 דציבל וחלק 130 וחלק 150 וחלק 160. העניין הוא שזה קשור, בין השאר, לבאיזה מרחק אתם נמצאים מהמנוע סילון הזה. [צוחק] כלומר, אם אתם מודדים את הרעש ממש בתוך המנוע, מן הסתם הוא יהיה מאוד מאוד מאוד חזק. אבל מה עוצמת הרעש בתוך מנוע הסילון זאת שאלה שלא מאוד רלוונטית לרובנו, כי אנחנו לא מבלים הרבה זמן בתוך מנועי סילון. אנחנו כן שומעים מטוסים שעוברים מעלינו, אז יותר מעניין למדוד מה הרעש שעושה מטוס כשהוא עובר מעלינו, אבל אז השאלה היא מאיזה מרחק. בקיצור, זה משתנה.

דבר אחד שברור זה שלשמוע קולות חזקים מדי למשך הרבה זמן זה לא בריא. כבר 85 דציבל, שזה לא כזה חזק, הוא פוגע בשמיעה אם שומעים אותו במשך הרבה שעות רצופות. וכשמדובר ברעשים חזקים יותר, אז אפילו חשיפה לזמן קצר לרעש יכולה לפגוע לכם בשמיעה באופן קבוע.

בארץ יש חוק לגבי מידת החשיפה לרעש שמותרת במקומות עבודה. כלומר, למקום עבודה מותר לחשוף את העובדים לרעש של 91 דציבל למשך לא יותר משעתיים ביום, או 100 דציבל למשך לא יותר מרבע שעה ביום. רעש של 112 דציבל אסור ליותר מדקה. ויותר מ-115 דציבל אסור בכלל.

האזור של 130 דציבל זה בערך המקום שבו זה מתחיל לכאוב. כלומר, זה לא סתם "וואו, זה ממש חזק, תנמיכו", אלא אתם אשכרה מרגישים כאב באוזן. זה גם האזור של מסורים חשמליים או אקדח שיורה לידכם, ולכן כשעושים דברים כאלה מאוד מומלץ לשים אוזניות או אטמי אוזניים או משהו.

אבל בין כל הדברים האלה היה דבר אחד שמאוד הפתיע אותי לשמוע, שזה זה - [בלון מתנפח ומתפוצץ] פיצוץ של בלון. לא בלון מיוחד, בלון רגיל. בלון של מסיבת יום הולדת. אל תבכה רוני רון, זה סופו של כל בלון. כזה. מתברר שפיצוץ של בלון ממרחק של מטר, עושה קול של 150 דציבל. זה ממש חזק! [צוחק] עכשיו, המשך של הרעש הזה הוא כל כך קצר שזה אולי מבהיל לרגע, אבל אנחנו יכולים לחיות עם זה, זה לא מחריש אותנו.

רעש מתמשך של 150 דציבל? זאת אומרת התפוצצות של בלון, אבל כל הזמן? זה גורם לבן אדם להתחרש לגמרי. מאוד מהר.

אבל חיפשנו את הקול הכי חזק בעולם. התפוצצות של בלון, זה לא הקול הכי חזק בעולם.

אתם יודעים מה יותר חזק מהתפוצצות של בלון? פצצת אטום. [פיצוץ חזק]

טוב, זה די מובן מאליו, אם אנחנו מחפשים את הקול הכי חזק בעולם… פצצת אטום, זה נשמע די חזק, נכון?

אז מה הייתה עוצמת הרעש בדציבלים בהתפוצצות של פצצת האטום בהירושימה ב-1945?

זאת, האמת, שאלה שאי אפשר לענות עליה. כי אם הייתם שמים מד-קול במרכז של פיצוץ אטומי, מה שהיה קורה, זה ש… איבדתם מד-קול. [צוחק] לא הייתם מקבלים שום נתונים, משום שהוא פשוט התאדה לאטומים לפני שהוא היה יכול למדוד קול כלשהו. אם אני הייתי במרכז של פיצוץ אטומי, אני לא הייתי שומע שום דבר. כי גם אני הייתי מתאדה הרבה לפני שהייתי מספיק לעכל שמשהו קרה בכלל. ככה שבמובן מסוים אפשר להגיד שפיצוץ אטומי לא עושה שום רעש.

במובן אחר, ויותר נכון, הוא עושה הרבה מאוד רעש, [צוחק] וקצת קשה להגדיר את זה, אבל אני כן יכול להגיד לכם מה הקול הכי חזק שאפשר לשמוע - 194 דציבל.

למה 194? כי אין קול חזק יותר.

[מוזיקת רקע]

אמרתי, הקול הוא עליות וירידות בצפיפות של חלקיקי האוויר. כלומר, קטע שבו האוויר יותר צפוף, ורגע אחר כך קטע שבו הוא פחות צפוף. ב-194 דציבל, הצפיפות של החלקים הפחות צפופים, החלקים הנמוכים של הגל, היא… אפס. פשוט אין שם יותר אוויר, אז אי אפשר לרדת יותר נמוך מזה. ואי אפשר לעלות יותר מזה, אז זה הדבר הכי חזק שאפשר לקרוא לו "קול".

אבל עדיין, עם אותם מכשירים אפשר למדוד גם שינויים בלחץ האוויר שהם יותר מ-194 דציבל. רק שהדבר הזה שקורה בעוצמות גבוהות יותר, כבר לא ממש נכון לקרוא לו "קול". זה לא קול, זה גל הלם.

כלומר, אם אנחנו מדברים על הסלינקי, אז בשלב הזה זה כבר לא להחזיק את הסלינקי מתוח ואז לעשות בו גלים, אלא פשוט לקחת את כל הסלינקי, למעוך אותו ואז לזרוק אותו מהחלון.

בגל הלם האוויר נע. האוויר בהחלט נע, הוא נע מהר וחזק. אבל הוא לא נע בגלים, אלא בקיר אחד.

גל ההדף בהירושימה מוטט כמעט את כל הבניינים ברדיוס של קילומטר וחצי. אז אם אתם מתייחסים לדבר הזה כ"קול", אין ספק שזה היה קול מאוד חזק. אבל הפיצוץ האטומי בהירושימה לא היה הקול הכי חזק אי פעם.

אתם יודעים מה יותר חזק מפצצת אטום? פצצת אטום גדולה יותר.

פצצות האטום שהוטלו במלחמת העולם היו הראשונות ולא היו הכי חזקות בכלל. כי אחרי זה באה המלחמה הקרה, שהיא הייתה מלחמת הפחדות. ארצות הברית וברית המועצות ניסו להפחיד אחת את השנייה ולהשוויץ בכמה חזקות הפצצות שלהם, ולכן הם אגרו יותר ויותר פצצות, ויותר ויותר קטלניות. הם לא זרקו אותם אחת על השנייה, וטוב שכך, אבל הם עשו הרבה מאוד ניסויים בפצצות יותר ויותר גדולות, חלקן גדולות באופן מגוחך. כאלה שכאילו, באיזה נסיבות בעולם אתה יכול לחשוב שאפילו היית רוצה להשמיד כזה שטח? והכי גדולה, הייתה פצצה סובייטית, שקיבלה את הכינוי "מלך הפצצות". כלומר, "צאר בומבה". למרות שאני יודע שזה נשמע בדיוק כמו הלהיט הבא של סטטיק ובן אל.

גיא: מה? לא, רגע, לא הבנתי את הדוגמה. איך זה קשור?

דורון: מה? "צאר בומבה", לא נשמע לך כמו להיט?

גיא: אה, לא… לא, לא ממש.

דורון: אתה קטן אמונה. תן לי ביט.

[מוזיקה, שר בסגנון ראפ]

סתיו שישים ואחד כשזה קרה, הנשק היה כימי, המלחמה הייתה קרה.

חרושצ'וב אמר, אני לא מוותר, לקנדי יש טיל אבל שלי גדול יותר. והייתה לו פצצה, כתבו בעיתון,

שמונה מטר אורך, עשרים ושבע טון.

קשרו אותה מלמטה, כי לא היה מקום בבפנים של המטוס, וקראו לה…

צאר בומבה.

צאר בומבה.

צא-צא-צאר בומבה.

היי, גיא, אתה יודע מה חזק?

גיא: מה חזק?

דורון: פצצת אטום של חמישים מגה-טון.

[מוזיקה נפסקת בפתאומיות]

את הצאר בומבה ניסו בדיוק פעם אחת. ולא הפילו אותה על אנשים, כן? הפילו אותה על אי בנובאיה זמליה, שזה קבוצת איים רחוק רחוק בצפון, איפשהו בדרך לקוטב הצפוני.

הדבר הזה עשה כדור אש בקוטר של שמונה ק"מ.

[מוזיקת רקע]

ענן הפטריה שזה עשה, כאילו פטריה אטומית? זה היה בגובה של 40 ק"מ, וברוחב של 100 ק"מ! כל המספרים בנוגע לפיצוץ הזה הם מטורפים. [צוחק]

פצצת אטום אחת רגילה יכולה למחוק עיר. הצאר בומבה הייתה פצצה, שאם חס וחלילה היו מפילים אותה במהלך מלחמה, היא לא מוחקת עיר, היא מוחקת מדינה קטנה. נגיד, לוקסמבורג לא באה לכם טוב? פצצה אחת, לוקסמבורג נמחקת מהמפה.

כמובן שזה לא קרה, כן? הממ… לוקסמבורג לא הייתה היריבה הראשית של ברית המועצות. עדיין, המטרה של הניסוי הזה הייתה להפחיד. וזה די עבד, [צוחק] כי כן, הרעיון שיש למישהו פצצה כזאת, זה די מפחיד. וזה הורגש. הרעש של זה הורגש. בנורבגיה, במרחק של 900 ק"מ משם, נשברו חלונות.

כמה חזק היה הקול של הפיצוץ של צאר בומבה? כאילו, בדציבלים? מאוד קשה למדוד את זה. ראיתי כל מיני הערכות לרעש, אני חושב שההערכה הכי אמינה שראיתי הייתה שזה היה 224 דציבל. שזה, שוב, זה לא פי 2 מ-110 דציבל, כן? זה פי 2 מפי 2 מפי 2 מפי 2… זה הרבה. עכשיו, אני לא בטוח שיש הרבה משמעות לשאלה כמה חזק היה הרעש. כלומר… איפה? במרחק של מטר מהפיצוץ? מהמרכז של… זה היה פיצוץ מאוד גדול.

אבל זה לא היה הקול הכי חזק אי פעם.

הצאר בומבה היא בהחלט הפצצה הכי גדולה שנבנתה אי פעם והפיצוץ הכי גדול שהיה אי פעם מעשה ידי אדם.

אבל… עם כל הכבוד למעשה ידי אדם, אפילו אם האדם הוא פסיכי ורוצה לפוצץ מדינות שלמות משום מה, יש דברים גדולים יותר.

[מוזיקת רקע]

אינדונזיה היא מדינה שעשויה מהרבה איים. שניים מהאיים הכי גדולים הם יאווה וסומטרה. הם כמעט נוגעים אחד בשני, אבל הם לא, יש מיצר קטן ביניהם. ובדיוק שם, בין שני האיים הגדולים האלה, יש עוד אי. אי קטן, שקוראים לו קרקטואה. יותר נכון, היה.

קרקטואה היה אי געשי. כלומר, האי כולו הוא בעצם הר געש שצמח מקרקעית הים ועלה למעלה. בשנת 1883 היה אפשר לשים לב שהר הגעש הזה עצבני. היו כמה רעידות אדמה באזור באותו זמן, וההר התחיל להעלות עשן. הוא היה מוקף כל הזמן בענן של אפר, והיו מדי פעם פיצוצים על ההר. אז כבר אז היה ברור שאולי עדיף לא לעשות חופש על האי המסוים הזה השנה.

אבל כל העשן הזה היה רק הקדמה, מתברר. ב-26 באוגוסט 1883, קרקטואה התפוצץ באמת. הייתה סדרה של פיצוצים גדולים בהר הגעש של קרקטואה. הפיצוץ הראשון נשמע בחמש וחצי בבוקר. הוא היה חזק הרבה יותר מכל מה שההר עשה עד אז, והוא יצר גל צונאמי ששטף את ההרים באיים הסמוכים. כל התושבים שלהם התחילו לברוח ולהתרחק מהחוף. לא כולם הצליחו.

שעה ו-14 דקות אחר כך, הוא התפוצץ שוב. ושוב, הוא עשה גלי צונאמי ענקיים.

הפיצוץ השלישי קרה בשעה עשר ושתי דקות.

הפיצוץ השלישי של קרקטואה היה גדול יותר משני הקודמים. הוא היה גם גדול יותר מהצאר בומבה. הוא היה גדול יותר מכל דבר אחר כמעט.

מה שקרה בפיצוץ הזה זה שהאי קרקטואה ברובו הפסיק להתקיים. רובו פשוט נעלם.

אין עדויות לאיך זה נראה מקרוב, משום שאף אחד שהיה קרוב לא שרד לדבר על זה, אבל הצונאמי שזה יצר היה בגובה של 40 מטר, והחריב לחלוטין כל כפר שהיה על החוף בכל האיים הסמוכים. עשרות אלפי אנשים נהרגו.

בקשר לקול שהפיצוץ הזה עשה? אז ככה, רב חובל של ספינה שהייתה במרחק של 66 ק"מ משם, סיפר שחצי מהמלחים שלו התחרשו במקום. זה פשוט ביקע את עור התוף שלהם, ממרחק של 66 ק"מ.

בג'קרטה, במרחק של 150 ק"מ מהפיצוץ, נמדדה עוצמת קול של 172 דציבל!

בעיר פרת' באוסטרליה, אנשים סיפרו שהם שמעו קולות של פיצוצים מרוחקים, כאילו מישהו מתאמן בירי בתותחים איפשהו בסביבה. וזה מרשים, כי פרת' נמצאת במרחק של 3,000 ק"מ מקרקטואה! 3,000 ק"מ!! ולא סתם שמעו את הרעש שם, שמעו אותו טוב! שתבינו, 3,000 ק"מ, זה כאילו שאתם עושים רעש בנהריה, ואנשים בברצלונה מתקשרים אליכם להגיד שתהיו בשקט כי הם מנסים לנוח.

גל הקול של הפיצוץ הזה הקיף את העולם. כלומר, תחשבו על קול כל כך חזק שאתם שומעים אותו פעם אחת, ואחרי כמה זמן אתם שומעים אותו עוד פעם, [צוחק] אחרי שהוא הקיף את כל העולם וחזר אליכם. מכשירים רגישים יותר מהאוזן האנושית זיהו את גל ההלם הזה מקיף את העולם ארבע פעמים לפני שהוא דעך.

מהאי קרקטואה, דרך אגב, לא נשאר הרבה אחרי ההתפרצות הזאת, אבל הר הגעש עדיין שם. והוא עדיין פעיל. הוא היה תת ימי במשך כמה זמן, אבל אז, יותר מ-40 שנה אחרי ההתפרצות, בקע מתוך הים אי חדש. אי קטן מאוד, שהוא אותו הר הגעש שמתחיל שוב לצמוח מתוך הים. לאי הזה קוראים אנאק קרקטואה, שזה אומר "בנו של קרקטואה". והוא ממשיך וצומח, והר הגעש שם מתפרץ עד היום. פעם בכמה שנים יש שם אירוע התפרצות מאוד מרשים. שום דבר בקנה המידה של ההתפרצות ב-1883, כן? אבל הוא עדיין שם, זה עדיין מקום שלא מומלץ לשבת ולהשתזף בו על החוף.

בכל אופן, הפיצוץ ההוא היה בלי ספק קול מאוד חזק! [צוחק] שוב, מה הייתה עוצמת הקול, כלומר, העוצמה של גל ההדף של הפיצוץ הזה? ראיתי כל מיני הערכות, חלקן ברור שהן שגויות, וזה דבר שקרה לפני יותר מ-100 שנה, ככה שלהיות מדויק ברור שאי אפשר. הערכה אחת שראיתי שנראית הגיונית בהקשר, היא שזה היה 310 דציבל.

עכשיו, בין אם המספר הזה הוא מדויק או שלא, ברור שסאונד כזה ששומעים במרחק של אלפי קילומטרים, זה לא דבר שקורה כל יום.

אבל זה לא היה הקול הכי חזק אי פעם.

[מוזיקת רקע]

פשוט תחשבו בהיגיון, אם הר געש עשה את זה, יש עוד הרי געש. יש גם הרי געש גדולים יותר. לאורך ההיסטוריה היו עדויות להתפרצויות של הרי געש אחרים, כולל כמה התפרצויות שהיו גדולות יותר מקרקטואה. רק שאז עדיין לא הייתה תקשורת בין מדינות, לא היו הרבה עדויות כתובות, לא היו מדידות, ככה שאין לנו שום דרך לדעת איך וכמה זה נשמע.

למשל, ההתפרצות של הר טמבורה, גם הוא באינדונזיה, ב-1815, הייתה גדולה יותר. עכשיו, לא כל הר געש שמתפרץ עושה את זה בהתפוצצות כזאת ענקית, לפעמים זה פשוט לבה שנוזלת וזה לא עושה כל כך הרבה רעש, ועדיין, סביר להניח שבין כל הרי הגעש שהתפרצו אי פעם, היו כאלה שעשו רעש חזק עוד יותר מקרקטואה.

ואם אנחנו מדברים על לפני מיליוני שנים, אז בכלל, היו דברים גדולים הרבה יותר. [צוחק] היו הרי געש שלידם ההתפרצות של קרקטואה נראית כמו גרפס של גרביל. קלדרת ילוסטון, למשל. הרבה קוראים למקום הזה "סופר וולקנו", כלומר "הר געש על". ואתם יודעים שכשאתם לוקחים משהו שהוא כבר "הר געש", ומוסיפים לו את המילה "על", זה דבר רציני.

הסופר הר געש הזה התפרץ בפעם האחרונה לפני קצת יותר מ-600 אלף שנים, וכשהוא התפרץ, זה היה לא סתם יום לא טוב לעשות פיקניק בילוסטון, זה היה יום לא טוב להיות בכדור הארץ באופן כללי.

כמה רעש זה עשה? אני לא יודע. כנראה הרבה.

ואם כבר מדברים על ימים לא טובים לכדור הארץ, מה עם האסטרואיד שהרג את הדינוזאורים בזמנו? הפיצוץ שלו? זה היה די רועש, כנראה, והיו דינוזאורים בסביבה ששמעו את זה, אבל הם לא בסביבה עכשיו, הם לא יכולים לספר לנו איך זה נשמע.

אז… היו הרבה התפרצויות, היו הרבה פיצוצים, היו דברים שעשו הרבה מאוד רעש, אין לנו דרך לדעת מה מהם היה הכי חזק, אבל בתקופה האחרונה, קרקטואה די לוקח.

אז מה הייתה השאלה?

[מוזיקת סיום]

מה הקול הכי חזק שנשמע אי פעם? התשובה היא… 194 דציבל. כי כל דבר חזק יותר מזה הוא כבר טכנית לא קול. עכשיו, מה היה הדבר שעשה את הקול ששמעו הכי רחוק בתולדות העולם? אז אם אנחנו מגבילים את עצמנו לנגיד 150 השנים האחרונות, אז כנראה ההתפרצות של קרקטואה ב-1883. ובתולדות כדור הארץ בכלל? וואלה, לא יודע, אבל לא משהו שהייתי רוצה להיות בסביבה שלו.

אבל… למה בעצם אנחנו מגבילים את עצמנו לכדור הארץ? מה עם שאר היקום? כלומר, אין קול בחלל, אבל… מה אם כן היה?

בואו נדבר על זה טיפה קצת יותר מאוחר.

[חסות]

אין קול בחלל. או במילים אחרות, בחלל אף אחד לא יכול לשמוע אותך מעיר הערות קטנוניות. זה ברור. משום שאין אוויר בחלל, ואם קול זה תנועה באוויר, אז אין מה לשמוע.

אז כשיש איזשהו פיצוץ ענק באיזשהו מקום באיזה כוכב אחר, זה לא משנה כמה הוא חזק, אנחנו לא נשמע אותו.

אילו היה אוויר בחלל, היה אסטרופיזיקאי אחד שחישב שהשמש הייתה עושה לנו רעש בעוצמה של 100 דציבל כל הזמן. אז טוב שאין אוויר.

אבל… אין גלי קול, אבל יש דברים אחרים. ישנם גלי כבידה.

עכשיו, גלי כבידה זה דבר קצת מורכב מדי בשביל להסביר אותו בחמש דקות אחרונות של אחרי הפרסומת, אבל באופן מאוד מאוד גדול, [צוחק] כשמשהו באמת גדול קורה, זה מטלטל את המרחב עצמו.

לא, אני לא יכול להסביר את זה יותר טוב. אוקיי? זה עושה גלים במרחב. הדברים האלה הם משהו שמאוד מאוד קשה לגלות, משום שהם מאוד מאוד קטנים. זאת אומרת, המרחב עצמו, כולל כדור הארץ, מתכווץ ומתרחב ממש ממש קצת.

רק לפני כמה שנים התחילו לגלות את גלי הכבידה האלה, במתקן שקוראים לו "ליגו", "לייגו"? שם התחילו לאתר את הדברים האלה. הגלים שהם מאתרים הם שאריות של אירועים ענקיים שקרו לפני הרבה מאוד מאוד זמן.

האירוע הראשון של גלי כבידה שהם איתרו ב-2015, היה ההד, אם אפשר לקרוא לזה ככה, של התנגשות של שני חורים שחורים, שכל אחד מהם הוא במסה של פי 30 מהשמש שלנו.

התנגשות של שני חורים שחורים זה דבר די גדול. בואו נגיד שגם פיצוץ כמו של קרקטואה לא, כאילו, הם… לא מתייחסים לזה אצלם. זה שיעול של יתוש לעומתם.

הדבר הזה קרה לפני יותר ממיליארד שנה, ובמרחק של יותר ממיליארד שנות אור מאיתנו. ועדיין, איתרו את זה. הגלים שזה עשה? היה אפשר לאתר אותם, בהווה, בכדור הארץ.

עכשיו, הגלים האלה הם לא גלי קול, כן? אי אפשר לשמוע את זה, כבר אמרנו. אבל הם גלים. כלומר, האופן שבו רושמים אותם הוא דומה לגלי קול, אלה קווים עולים ויורדים. אז מה שאפשר לעשות, ומה שהפיזיקאים ב"ליגו" באמת עשו, זה לתרגם אותם לקול.

כלומר, לקחת את הרישום של גלי הכבידה, ולהפוך אותו למשהו שמשמיע קול, כדי שנדע איך היה נשמע האירוע הזה של ההתנגשות של שני חורים שחורים, אילו הוא היה קול.

עכשיו, זה דבר שהוא הרבה הרבה יותר גדול מכל דבר אחר שדיברתי עליו עכשיו, כן? זאת אומרת, זה משהו ש… בקנה מידה שונה לחלוטין. זאת אומרת, אם זה פיצוץ, זה פיצוץ שהוא מעבר… שוב, מיליארד שנות אור עברו ואנחנו עדיין שומעים אותו.

אז אם זה קול, זה הקול הכי חזק אי פעם, בלי שום תחרות. וזה נשמע ככה:

[רעש עמום וקצר]

יא. זה הקול של שני חורים שחורים מתנגשים, מתברר. Oh well.

[מוזיקת רקע]

זאת הייתה התשובה.

את כל הפרקים של הפודקאסט הזה אתם יכולים למצוא באתר הבית של "התשובה", שאליו תגיעו אם תחפשו את אתר הבית של "התשובה" בגוגל או משהו. את "דורון פישלר נגד העולם", זה אתר הפייסבוק, שבו אפשר למצוא עדכונים על פרקים חדשים ועל הרצאות וכאלה דברים.

גיא בן נון, עורך את הסאונד ומפיק שירי ראפ מוזרים מדי פעם על פצצות. בוא נראה, אני מקליט את זה פשוט באיזה ארבע בבוקר, אני מנסה לזכור איך קוראים לי ואיך קוראים לאנשים אחרים. אביב שם טוב, ייעוץ ותמיכה מורלית. הממ… דני טימור המנהל העסקי, רן לוי העורך הראשי, אני לא שוכח מישהו?

מישהו צועק ברקע: שרה!

דורון: אין איזה מישהו אחר שאני אומר בדרך כלל?

מישהו צועק ברקע: שרה! תגיד את שרה!

אני לא יודע. את השם שלי אמרתי? אני דורון פישלר. תודה. ביי.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

20 views0 comments

Comentarios


bottom of page