התשובה עם דורון פישלר - תיקונים, השלמות ומוות מהשחקים

תוספות ותיקונים לכמה מפרקי "התשובה" הקודמים: על הגרלות, פלוצים, כדור הארץ, והפעם היחידה שבה מישהו אכן נהרג מפגיעת מטאור. וגם: אוסף של שאלות בלי תשובות

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 03/08/2020.

‏קריינות: רשת "עושים היסטוריה".

‏היי, אני דורון. אפרת שאלה "למה כל הפרקים של 'התשובה' נעלמו מספוטיפיי?" אז ככה, הם לא. הם לא נעלמו כולם. יש שלושה פרקים של הפודקאסט הזה בספוטיפיי, שלושת הפרקים האחרונים. השיטה כרגע היא ששלושת הפרקים האחרונים של הפודקאסט תמיד יהיו שם. שאר הפרקים לא. הם לא נעלמו מהעולם. עדיין אפשר לשמוע אותם בכל אופן אחר שאתם שומעים בו פודקאסטים. זאת אומרת, ב… גוגל פודקאסט למשל. או באפל פודקאסט. או בפוקטקאסט. או באפליקציה של רשת "עושים היסטוריה". או באתר. בקיצור, בכל דרך אחרת. רק בספוטיפיי זה מוגבל לשלושת הפרקים האחרונים. בקשר ללמה עשו את זה, זה לא תקלה. זה לא קרה בטעות, זה קרה בכוונה. זאת החלטה של הרשת. אה… קצת ארוך להסביר למה התקבלה ההחלטה הזאת, אם אתם רוצים לשמוע את התשובה הארוכה, אתם יכולים לשמוע את "עושים טכנולוגיה" עם יובל דרור, עם כמה פרקים שבהם הוא מסביר את הסיפור של ספוטיפיי ולמה יכול להיות שפודקאסטרים יעדיפו לא לשים את הפרקים שלהם שם. בכל מקרה, הם לא הלכו לשום מקום, אתם עדיין יכולים לשמוע אותם, הם עדיין חינם, הכל בסדר. זאת "התשובה". אנחנו נתחיל תיכף.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏היי, אני דורון פישלר וזאת "התשובה", ו… אין לי שאלה היום. זה עוד פרק של השלמות ותיקונים. היה לנו כבר אחד כזה פעם, זה עוד אחד. למה צריך לעשות עוד פרק? ככה, כמה סיבות. א', מאז הפרק הקודם ההוא היו כבר הרבה פרקים והצטברו כמה דברים שאולי כדאי לתקן או… או להוסיף. וב', [מגחך] קיץ עכשיו וחם אימים וחופש וקורונה, והמוח שלי עובד במשהו כמו 45% תפוקה ביום טוב, ולעשות פרק שלם חדש כל שבועיים זה מתיש.

‏אני לא יודע אם ניסיתם פעם, אבל זה… זה די הרבה. אז היום אני בחצי חופש. אני אדבר על דברים שדיברתי עליהם כבר. מה אנחנו עושים פה? ככה, כל פרק אני מביא פה הרבה מאוד מידע. ואני מאוד מאוד משתדל שכל מה שאני אגיד יהיה נכון. אני משתדל להצליב מקורות, ולבדוק דברים, ולשאול מומחים לנושא כדי שזה יהיה אמין כמה שאפשר, אבל… אין מה לעשות, טעויות קורות, קרו ויקרו. זה בלתי נמנע, שלא לדבר על זה שצוות התחקירנים שלי כולל בדיוק בן אדם אחד, שגם הוא, אם אפשר, לא… לא, לא מציאה גדולה. זה אני, דרך אגב. אז קורה שאנשים מעירים לי על על דברים, אז כשצריך כדאי לתקן.

‏למשל, סתם בשביל הדוגמה, בפעם הקודמת שעשיתי פרק השלמות ותיקונים, אז דיברתי בו בין השאר על "קווה קווה דה לה אומה" [מגחך], המשך הסאגה של "קווה קווה דה לה אומה", והזכרתי גרסה ספרדית של "קווה קווה דה לה אומה" שנקראת "משחק האווז", שזה "חואגו דה לה אוסה". אבל מתברר, לא קוראים לזה "חואגו דה לה אוסה", זה "אוֹקָה". לא "אוסה", "אווז" בספרדית זה, זה… בקיצור, אז אני צריך עכשיו לתקן את התיקון שעשיתי פעם קודמת, ואולי עכשיו אמרתי עוד משהו לא נכון ואחר כך יהיה צריך לעשות תיקון לתיקון לתיקון. בקיצור, בלגן שלם כל העסק הזה.

‏אז כשאני מדבר על דברים לא נכונים, למה אני מתכוון? בפרק של… הפרק על שלוש המלכות. [צלילי רקע של פריטה על מיתר] הסיפור הסיני על האנשים החכמים שמערימים אחד על השני. אני לא הולך לספיילר עכשיו את הפרק הזה, למקרה שעדיין לא שמעתם אותו, אבל יש קטע בפרק שבו אני מזכיר משקפת. ואילן, שהוא ככל הנראה בן אדם שמבין בהיסטוריה סינית יותר ממני, העיר שלא יכול להיות שהייתה שם משקפת, משום שבתקופה ההיא בסין לא התגלתה עדיין הזכוכית השקופה. אז לא היו להם משקפיים, משקפות, כאלה דברים. וזה נכון. אני מודה שהמשקפת הייתה תוספת שלי, היא לא באמת מוזכרת בספר. זה היה עיבוד חופשי. אני לא חשבתי על זה שלא היו להם משקפות. זה לא פרט [מגחך] סופר חשוב בסיפור, וזה קורה לפעמים תמיד, גם בסרטים שמבוססים על סיפור אמיתי, אז תמיד יש איזה משהו לא נכון. אז במקרה הזה הייתה פה טעות. לא נורא, לא קריטי. מה שיותר חשוב, זה אריאל העיר לי על זה, שאני הצלחתי איכשהו לטעות [מגחך] בשם של הדמות הראשית בפרק הזה.

‏ז'וּגֶה לְיַאנְג. זה שאני מדבר עליו שם כל הזמן, החכם הסיני הידוע. ובכן, לא קוראים לו ז'וּגֶה לְיַאנְג. להגנתי, צריך להגיד שאני אמרתי מראש כבר בפרק שאני בטוח מבטא את זה לא נכון, אני פשוט לא ידעתי איך אני אבטא את זה לא נכון. לא קוראים לו ז'וּגֶה לְיַאנְג. קוראים לו ג'וּגֶה לְיַאנְג. זה מתחיל בג'וּ ולא בז'וּ. יש הבדל. זה משמעותי, בייחוד כשאני במיוחד השתדלתי לעשות את זה נכון, וחיפשתי הקלטות של סינים שאומרים את השם שלו כדי להגיד את זה נכון, ואיכשהו עדיין הצלחתי לטעות בזה לגמרי. וזה מופיע לכל אורך הפרק. אני שקלתי פשוט להקליט את כל הפרק עוד פעם, רק בשביל לתקן את זה, אבל… זה קצת ארוך. לא משנה, נשאיר את זה ככה. שתדעו - ג'וּגֶה לְיַאנְג, זה השם הנכון.

‏[מוזיקת רקע שקטה מתחלפת לסימפוניה]

‏ארטיק קרטיב. פרק שאני מאוד מאוד אוהב, הפרק על ארטיק קרטיב, זה היה ממש כיף, אבל היה שם קטע אחד שגוי, מתברר. אחד הדברים שדיברתי עליהם בפרק זה על הגרלות, על מבצעי הגרלה - "איספו עשרה מקלות של ארטיקים, שלחו אלינו, ואולי תזכו ב… בננה דקורטיבית", או אני לא יודע מה. מה שאמרתי בפרק זה שכדי לא להיחשב להגרלה, כי הגרלות זה לא חוקי, הימורים זה לא חוקי, אלא לתחרות, אז צריך לכלול איזשהו אלמנט של ידע. ובשביל זה כל ה"השלם את הסיסמה" וכל זה שתמיד יש בהגרלות האלה. הממ… יהונתן קלינגר, שאיתו, דרך אגב, התייעצתי בקשר לפרק הזה, אבל התברר שלא התייעצתי איתו מספיק, אז הוא תיקן אותי שזה למעשה לא נכון. זה לא נכון היום. יכול להיות שזה כן היה נכון בשנות ה-50, מתי שחברת ארטיק רצתה להבהיר שהיא לא עושה הגרלות אלא תחרויות, אבל היום, ודי מזמן, זה כבר לא המצב. המצב בארץ הוא כזה: אסור לעשות הימורים בארץ, חוץ מכשכן.

‏כלומר אסור, אבל יש מקרים חריגים. להקים קזינו? אסור. אבל יש חריג שנקרא "היתר כללי לעריכת הגרלות לפרסומת מסחרית". כלומר, חברה שרוצה לעשות הגרלה לצורך קידום מכירות, היא יכולה לעשות את זה, עם הגבלות מסוימות. כי אנחנו לא רוצים שזה יהפוך להימורים אבל "כאילו" של ה… כאילו, חברת מסטיקים הייתה יכולה להגיד שהיא עושה כל שבוע הגרלה בין כל רוכשי המסטיקים שלה, המחיר של מסטיק הוא 100 שקל, ובין כל מי שקונה מסטיק מוגרל פרס של מיליון שקל בסוף השבוע או משהו. אז זה כאילו הגרלה מסחרית, אבל בעצם מה שקרה זה שהיא הפכה לחברת הימורים. היא מוכרת כרטיסי הגרלה, שיש בהם גם מסטיק, אבל המסטיק הוא רק תירוץ כי אף אחד לא באמת משלם 100 שקל על על מסטיק. בקיצור, היא הפכה לקזינו דה פקטו. שזה, דרך אגב, אחלה שם לקזינו. [מוזיקת פרסומות ברקע] [בקול קרייני] "קזינו דה פקטו! בואו בשביל המשקאות, צאו בשביל המסטיק. בואו בשביל המסטיק, צאו בשביל הכסף! בואו בשביל הכסף…" [מוזיקת פרסומות נקטעת] [בקול רגיל] לא משנה.

‏אוקיי, אז כדי שדבר כזה לא יקרה, אז יש הגבלות בחוק על איך אפשר לעשות הגרלות מסחריות בארץ. למשל, לחברה מותר לעשות לא יותר משתי הגרלות בשנה, וגם הם עם רווח של לפחות ארבעה חודשים ביניהם. המחיר של המסטיק, או ארטיק, או מה שזה לא יהיה שצריך לקנות בשביל להשתתף, הוא לא יכול להיות יותר גבוה במשך המבצע מהמחיר שלו בימים רגילים שבהם אין הגרלה. אסור להמר על משחקי ספורט, צריך להיות מפקח על ההגרלה שיבדוק שהכל כשר, ועוד כל מיני דברים. אז כן, יש חוקים. אבל בשום מקום בחוק לא כתוב שצריך לענות על שאלה דבילית בשביל להשתתף. זה פשוט לא נכון. יותר מזה, לשאול שאלת טריוויה אפילו לא יעזור.

‏ב-2003 היה מקרה של מקומות שערכו משחק שנקרא "בינגו טריוויה". איך זה עבד? אתם קונים כרטיס, אתם משחקים בינגו, שזה משחק הימורים, לגמרי, זה רק מזל, ואז מי שזוכה צריך לענות על כמה שאלות טריוויה, ואם הוא עונה נכון, הוא מקבל את הפרס הגדול, את הכסף. האנשים שהפעילו את המשחק הזה טענו שזה לא הימורים, כי יש פה אלמנט של ידע, זה משחק ידע. המשטרה טענה, וכאן אני מצטט מתוך הידיעה ב"הארץ" על זה, ש"אין מדובר בשאלות רציניות המוכיחות יכולת, אלא בשאלות כמו 'כמה ימים ארכה מלחמת ששת הימים?' או 'מה צבעו של השלג?'" אהה. בקיצור, בית המשפט פסק שלמרות השאלות הכה-מאתגרות האלה, המשחק הזה הוא הימורים ולכן הוא לא חוקי. אז לא, זה לא מספיק לשאול באיזה טעם הארטיק ובאיזו שנה התרחשו מאורעות תרצ"ח, וזה גם תכלס לא משנה.

‏בואו נדבר על פלוצים! [צליל קסום ברקע] אממ, זה לא תיקון, אבל בעקבות הפרק הרבה אנשים המליצו לי על הספר "האם הם מפליצים?" של ניק קארוסו ודני רבאיוטי. ספר חינוכי ורב מכר, ככה מתברר, שסוקר סוגים שונים של חיות, ושואל את השאלה שהיא השם שלו. כלומר, אתם רוצים לדעת האם סוסים מפליצים? [צליל פעמון] כן! והרבה. האם תמנונים מפליצים? לא. ועוד הרבה פרטים חשובים ומעניינים. באמת. זאת אומרת, זה באמת ספר שעונה תשובות ענייניות ומעניינות.

‏יש, האמת, שתי גרסאות לספר הזה. הגרסה שתורגמה לעברית היא יותר לילדים. יש גרסה באנגלית שהיא קצת יותר מפורטת, קצת יותר פרטים, נכנסת יותר לעומק. כולל זה שפרות ים, למשל, משתמשות בפלוצים בתור ויסות גזים כדי להרים ולהוריד את עצמן מתחת לפני הים, כמו צוללת. [קולות בעבוע] חשוב. מאוד חשוב. אז זה נשמע כמו ספר מומלץ.

‏מה יקרה אם כדור הארץ יפסיק להסתובב? [מוזיקת רקע] על זה עניתי. היה פרק שבו דיברתי על מה יקרה אם כדור הארץ יפסיק להסתובב, מה יקרה אם הוא יסתובב יותר מהר, מה יקרה אם הוא יסתובב בכיוון ההפוך, כל מיני שאלות מורכבות, אבל מתוך כל זה עלתה שאלה אחרת: למה בחורף קר ובקיץ חם? שנשמע כמו השאלה היותר פשוטה, אבל לא לגמרי.

‏מה שאמרתי בפרק זה שבגלל זווית הסיבוב של כדור הארץ, העובדה שהוא מסתובב כשהוא קצת נטוי, זה אומר שכל נקודה על כדור הארץ בחלק מהשנה חשופה לשמש יותר זמן לאורך היום, וחלק מהשנה פחות זמן. בקיץ הימים ארוכים יותר, וכשאתה נמצא יותר זמן בשמש, אתה אוגר יותר אור ומתחמם, וזה נכון, אבל זאת לא כל התשובה.

‏האופן שבו אמרתי את זה גורם לזה להישמע כאילו זאת הסיבה היחידה שבקיץ חם ובחורף קר, וזאת לא. כמה אנשים תיקנו אותי - יאיר ויבגני ודובי ועוד כמה, וכולם צודקים. העניין פשוט שאני לא רציתי להיכנס לזה בפרק המקורי כי ההסבר הוא… הוא לא מסובך, זה פשוט משהו שצריך גלובוס ופנס כדי להבין אותו. אם הייתי ביוטיוב, אז נורא קל להסביר את זה אינטואיטיבית, אבל אבל באודיו, בלי שום דבר ויזואלי, בלי לראות שום דבר, זה… זה קשה, כי צריך לדבר על דברים כמו הזווית של ציר כדור הארץ ביחס למישור המילקה של מערכת השמש וכבר איבדתם עניין.

‏אבל עדיין, צריך לתקן. אז העניין הוא כזה - בקיץ, לא רק שיש יותר שעות אור בקיץ, אלא גם הזווית שבה מגיע אלינו האור היא ישרה יותר. אם השמש מאירה ישר מלמעלה, זה מחמם יותר מאשר אם היא מאירה בזווית, באלכסון. כמו שלוח סולרי, אם מניחים אותו בזווית ישרה מול השמש, הוא יקלוט יותר אנרגיה מאשר אם שמים אותו באלכסון, כי אותה כמות של אור שמש מתפרסת על פני שטח גדול יותר.

‏מזווית הראייה שלנו, בתור אנשים שחיים על כדור הארץ, השאלה היא פשוט האם השמש נמצאת גבוה בשמיים או שהיא… נמוכה יותר, אם היא נראית כאילו היא בזריחה או בשקיעה. אז בקיץ השמש מגיעה גבוה יותר לאמצע השמיים, ומחממת מאוד. בחורף היא אף פעם לא מגיעה מאוד גבוה, ולכן היא מחממת פחות. ולכן בקיץ חם ובחורף קר. זאת גם הסיבה שבאנטארקטיקה, נגיד, לא חם, למרות שיש שם אור שמש. במשך הקיץ באנטארקטיקה השמש זורחת 24 שעות ביממה, היא לא שוקעת אף פעם, אז אם החום היה תלוי רק בשעות האור, היה צריך להיות שם מאוד חם, אבל לא מאוד חם שם. מאוד מאוד נדיר שמישהו מתלונן על חום באנטארקטיקה. פשוט, גם כשיש יום, גם כשהשמש זורחת, היא אף פעם לא מגיעה גבוה. היא תמיד נמצאת קצת מעל האופק, נראית כאילו היא בדיוק עומדת לשקוע, ולכן היא אמנם מחממת, אבל לא הרבה. הקיץ באנטארקטיקה יותר חם מהחורף, ו… זה לא ממש אומר לנו הרבה.

‏אוקיי. נעבור לאסטרואידים. [צליל אסטרואיד חולף] בפרק "נחש, ברק או אסטרואיד", הפרק הזה עסק בשאלה למה יש יותר סיכוי להרוג אותך - מכת ברק, נחש חנק, או אסטרואיד שנופל עליך? אז עניתי לשאלה הזאת וקודם כל, אם לא שמעתם את הפרק עד עכשיו, אז מה שאני הולך להגיד עכשיו יהיה ספוילר. אז אם לא שמעתם אותו עדיין, לכו ותשמעו אותו עכשיו. תעצרו את הפרק הזה, שימו pause לרגע, לכו, תחזרו לכאן. אני אני אחכה פה. [שורק] [מתופף על השולחן]

‏אוקיי, כן, טוב. אז ככה. בפרק הזה אמרתי שמספר ההרוגים מפגיעות מטאור, ככל הידוע לנו, הוא אפס. כלומר, לא ידוע על אף בן אדם בהיסטוריה שנהרג מפגיעת מטאור. זה היה נכון. כשהקלטתי את הפרק. [צליל אסטרואיד חולף] אבל מאז זה השתנה. [צליל אסטרואיד חולף] למרות שזה לא שמאז שהקלטתי את הפרק מישהו נפגע ממטאור.

‏קודם כל, כמה מקרים שלא הזכרתי בפרק. היה את המקרה של אן הודג'ס, אישה אמריקאית, שבשנת 1954, אסטרואיד נפל דרך הגג שלה [זכוכית נשברת] פגע בה ופצע אותה קל. היא לא מתה, אז זה לא נחשב.

‏היה, וכמה אנשים שאלו אותי על זה, על האירוע בטונגוסקה ב-1908. סיפור מאוד מעניין שאולי אני אגיע לדבר עליו בהרחבה מתישהו. בגדול, מה שקרה זה שהיה פיצוץ מאוד מאוד גדול. [פיצוץ] ממש גדול. [פיצוץ גדול] ולאף אחד לא ברור למה. היום ההסבר הכי מקובל לאירוע הזה זה שזה היה מטאור די גדול שהתפוצץ באטמוספירה ועשה את הפיצוץ הזה, שהרס שטח עצום. כלומר, אם דבר כזה היה קורה מעל מוסקבה או לונדון או משהו, זה היה אסון אדיר שהיה הורג מאות אלפי אנשים ומשנה את מהלך ההיסטוריה. אבל זה קרה באזור שפשוט לא היו בו אנשים, ולכן כמעט אף אחד לא שם לב. הרבה מאוד עצים נפלו, אבל לא בטוח שהיה אפילו בן אדם אחד שנפגע. יש דיווחים, יש טענות ששלושה אנשים מתו, אבל אין אישור רשמי לאף אחד מהם. אף אחד מהם לא אומת, זה בגדר שמועות. אז עדיין, רשמית, בכל ההיסטוריה, אין מקרה מאומת של בן אדם שמטאור הרג אותו. אבל ההיסטוריה השתנתה.

‏[מוזיקת רקע שקטה]

‏באפריל השנה התפרסם בכתב עת מדעי על מטאוריטים ואסטרונומיה, מאמר מעניין שהגיע, כמובן, כי מאיפה יגיע מאמר על אסטרונומיה, מהיסטוריון טורקי. אלטאי ביאטאלי, אני חושב שככה קוראים לו, שוב, אני בטח מבטא את זה לא נכון, מה לעשות. הוא מצא דבר מאוד מעניין במסמכים ישנים שהוא חקר, והוא צירף אליו שני אסטרופיזיקאים כדי לבדוק את העסק הזה ולפרסם. מה שהוא עשה, הוא בדק מסמכים מארכיון המדינה של טורקיה, פשוט ערימה ענקית של משהו כמו 60 מיליון מסמכים, מכתבים, דוחות, שדי אף אחד לא קרא.

‏הקובץ המסוים שהוא בדק היה בלתי קריא במיוחד, בגלל שהם עסקו בדברים שקרו באזור שהיום הוא כורדיסטאן בעיראק, וכתובים בשפה שעוד יותר קשה לתרגום כי זה ניב מסוים של טורקית שכתוב באותיות ערביות ופרסיות, כך שרוב האנשים היום, אפילו אם הם מבינים טורקית, לא יכולים להבין את זה. אז אחרי הרבה שנים שהמסמכים האלה פשוט ישבו להם באיזשהו מקום, רק בשנים האחרונות התחילו לסרוק אותם ולהעביר אותם לפורמט דיגיטלי. ובמסגרת הזאת הוא מצא דבר מעניין. מכתב שנכתב ב-1888 ומתאר דבר משונה שקרה באיזה כפר כורדי. אנשים ראו בשמיים כדור אש שזז במהירות ואחריו נפלו מהשמיים אבנים בוערות. יותר מאחת. נפלו הרבה אבנים, מה שמתאים למצב שבו אסטרואיד גדול מתפוצץ באטמוספירה ומתפרק לחתיכות. הן נפלו על הכפר ואיש אחד נהרג. אחד אחר נפצע והפך למשותק. אז כאילו, אני בטוח שאז זה היה מין "אלוהים כועס" או משהו כזה, היום היינו קוראים לזה "באסה, נחת עליך אסטרואיד".

‏אבל עדיין, זה שמישהו אחד סיפר את הסיפור הזה, זה לא אומר הרבה, בגלל שזה לא מאומת. אבל באותו מאגר נמצאו שני מסמכים אחרים שנכתבו כנראה על ידי אנשים אחרים שמתארים את אותו אירוע. אחד מהם אפילו אומר שהוא שולח עם המכתב חתיכה מהסלע שנפל מהשמיים. כך שיכול להיות שהפיסת המטאוריט הזאת עדיין יושבת אי שם באיזה ארכיון טורקי. אז, לפי המאמר הזה, זה מקרה מתועד ומאומת מכמה מקורות של בן אדם שמת מפגיעת אסטרואיד. אז כן, יש אחד כזה. האיש היחיד בהיסטוריה, נכון לעכשיו, שאנחנו יודעים עליו שמת מפגיעת אסטרואיד. בן אדם עם הרבה מזל, או ש… להפך. בכל אופן, בשאלה האם באמת זה צריך להטריד אתכם, אז זה קרה בדיוק פעם אחת לפני יותר מ-130 שנה, לא, זה לא דבר שצריך להטריד אתכם ביומיום.

‏אז… בנימה אופטימית זו, [מוזיקת סיום] זו הייתה "התשובה".

‏עורך סאונד ומפיק גיא בן נון, תמיכה מורלית ויעוץ אביב שם-טוב, וגם רן לוי שהוא גם העורך הראשי, ומנהלת הקהילות היא שרה סילבצקי ודני טימור המנהל העסקי, ו… אמרתי את כולם.

‏אה… "דורון פישלר נגד העולם" זה העמוד שלי בפייסבוק שבו מתעדכנים פרקים חדשים והרצאות וכאלה דברים, ואת כל הפרקים של הפודקאסט אתם יכולים להשיג באתר ranlevy.com/theanswer או בכל אפליקציית פודקאסטים.

‏ו… וזה הכל, אני דורון. אחרי הפרסומת אני אקרא עוד כמה שאלות שקיבלתי שאין להן תשובות.

‏[חסות]

‏היי, שלום, חזרתי. הממ, ככה, מספר השאלות שנשלחו עד היום דרך הטופס באתר של "התשובה" הוא 6,195. כן, זה די הרבה שאלות. זאת אומרת, אם אני עונה על שאלה אחת פעם בשבועיים, אה, זה ייקח… לא מעט זמן. אז אני כל פעם מתנצל על זה, אני כל פעם אומר, אני לא יכול להגיע לכל השאלות. אני לא יכול להגיע אפילו לרוב השאלות, בתכלס. רק חלק קטן מאוד מהשאלות מקבלות פרקים משלהם. זה לא אומר שאתם לא יכולים לשלוח לי שאלות. אם יש לכם משהו מעניין, אז נראה, אולי זה יצא טוב. אבל אה… רק, בוא, בואו נקרא עכשיו, אהמ, רק שתראו מה אני מקבל. אה, כמה, מבחר קטן מהשאלות שהגיעו אליי. זה בלי תשובות. רק, רק שאלות.

‏[ברקע מוזיקת Dixie Ragtime מהירה על פסנתר]

‏אור שאל "איך הרוק הולך לכיוון הנכון, אם בולעים אותו כשאנחנו עומדים על הראש?" הממ… שאלה יפה. אני חושב.

‏רגב "איך הכינו את הסרגל הראשון בלי סרגל אחר?"

‏אורי שאל "מה יקרה אם סופגניות יילחמו בהמבורגרים?"

‏גרביל דביל שאל "מה יהיה בעתיד?" זה קצת כללי. אני חושב יהיה… טוב?

‏נועם שאל "איזה דת היא הנכונה?" כן, [מגחך] שאלה גדולה קצת. אני לא יודע. אני… אספק לכם את התשובה על זה. הממ… הרבה אנשים נותנים תשובות לשאלה הזאת. אני לא בטוח שהתשובה שלי תהיה אמינה יותר משל אחרים.

‏גם אני שאל "איך יודעים מתי נגמרת גלקסיה אחת ומתחילה אחרת?" יש שלט.

‏עידן שאל "מה הדרך הכי קלה לפוצץ את העולם?" ניסיון יפה, עידן, אבל לא, אני לא הולך לסייע לך בתוכניתך המרושעת.

‏איתי שאל "למה מילים ב-פ' מצחיקות?" מילים ב-פ' מצחיקות? פיצה? פפאיה? פירור? פוליגן? זה מצחיק? קצת מצחיק. לא יודע.

‏אלישיב שאל "למה יש תרנגולות?" פילוסופי משהו.

‏אבי "למה לוקח לך כל כך הרבה זמן להעלות פרק חדש?" [בלחש] כי זה הרבה עבודה! והרבה תחקיר, ואז בסוף עדיין בכל זאת יש לי טעויות.

‏חושימבנדנ… [מתקשה להקריא] שאל "מה התאריך היום?" שאלה שהתשובה לה משתנה עם הזמן.

‏לילך שאלה "איך כדור קופץ?" בוינג בוינג.

‏אלון שאל "למה נולדים דווקא אחרי תשעה חודשים ולא אחרי עשרה חודשים?" אני לא יודע. תגיש ערעור אם זה לא מוצא חן בעיניך.

‏פשטידת טונה מעושנת שאל "מה מלפפון יותר? ארוך או ירוק?" מקורי.

‏שליו שאל "אם אני איחשף לקרינה רדיואקטיבית, האם אני אהפוך לגרביל?" זה אותו הגרביל מקודם? אני לא יודע.

‏עידן, אני לא יודע אם זה אותו עידן ממקודם, כנראה עידן אחר - "אם היום 0 מעלות ומחר יהיה קר פי 2, כמה מעלות יהיו?" יופי.

‏בועז שאל "מי רצח את ארלוזורוב?" תקשיב, בועז, אני לא יודע למה אתה רומז, אבל אני לא הייתי שם בכלל. אני לא הייתי בסביבה, ואני מוחה על הרמיזות הגסות שלך!

‏עידו שאל "מה שלומך היום?" בסדר, תודה.

‏בעילום שם שאל "למה קוראים לך דורון?" זאת שאלה להורים שלי, לא אליי.

‏אנונימי שאל "אמרו לך פעם שאתה לדני סנדרסון?" שאני מה לדני סנדרסון? לא יודע.

‏ישראל אהרוני, לא ההוא, שאל "למה אתה עדיין רווק?" קצת אישי הדברים האלה, אתם לא חושבים?

‏אה, סתם איזה איש רנדומלי שאל "היי, דורון, מאיזה כיוון אתה אוכל את הקרמבו שלך?" אוקיי, די, אני לא מספק יותר פרטים על החיים האישיים שלי כאן.

‏חיים "מדוע אני מרגיש צמרמורת של הנאה כשאני אומר את המילה 'פופיק'?" אני חושב שזה דבר שאתה צריך לברר עם עצמך, חיים. אבל זה מתחיל ב-פ', אז, אז אולי זה קשור.

‏מורן שואלת "אני מבינה את הרציונל מאחורי יממה, חודש ושנה, אבל למה שבוע?" עניתי על זה כבר. יש פרק. יש פרק של הפודקאסט הזה שנקרא "למה בשבוע יש שבעה ימים?" אני מדבר בו בדיוק על זה. פשוט, תשמעי את הפרק ההוא, מורן.

‏עומרי שאל "למה מאכלים טעימים הם לא בריאים ומאכלים בריאים הם לא טעימים?" עניתי על זה כבר! יש פרק כזה! אה, "למה לאוכל רע יש טעם טוב?" אני מתחיל לחשוב שאתם שואלים שאלות בלי ששמעתם את כל הפרקים עד עכשיו. תקשיבו! אולי עניתי לכם כבר על שאלות. בשביל זה הפרקים האלה שם.

‏בכל מקרה, אלה היו כמה שאלות. אממ, בעוד שבועיים, אה… נחזור עם פרק חדש, אלא אם כן אתם אנשי העתיד ואז אתם יכולים לשמוע את הפרק החדש כבר עכשיו, כי הוא כבר יצא, ו… יודעים מה? לא משנה. זאת הייתה "התשובה". ביי ביי.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏קריין: לפודקאסטים נוספים ולהצטרפות לרשימת התפוצה של התוכנית, בקרו באתר הבית של רשת "עושים היסטוריה" בכתובת ranlevy.com, או הורידו את אפליקציית רשת "עושים היסטוריה" שבחנות האפליקציות של אנדרואיד.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה