התשובה עם דורון פישלר - האם אפשר למות מצחוק?

כמה מצחיקה צריכה להיות בדיחה כדי להרוג אתכם - במובן המילולי - מצחוק? כי יש תקדימים.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 04/08/2025.

‏אהלן, רגע לפני שמתחילים, יש לי הודעה קטנה למאזיני ההווה. זוכרים לפני איזה חצי שנה שאנחנו הקלטנו פרק לייב על הבמה? זה עם הילדים המצחקקים, ואז הוא יצא בתור פרק בפודקאסט? אז היה כיף. ולכן אנחנו עושים את זה שוב. באוקטובר תהיה שוב הקלטה חיה, מול קהל, של פרק חדש של "התשובה". אנחנו הולכים לעשות שלושה טייקים, כלומר, שלוש הופעות שונות של זה. זה יהיה במרכז "ענב" בתל אביב ב-9 וב-14 לחודש, וב"גריי" מודיעין ב-10 לעשירי. אתם לא צריכים לזכור את התאריכים האלה, אתם יכולים פשוט להיכנס ל-doronfishler.com תחת "הרצאות", שם אתם תראו את כל התאריכים ותוכלו גם לקנות כרטיסים, אם אתם רוצים להשתתף. וזה יהיה מגניב. אז בואו לשמוע! עכשיו הפרק.

‏קריינות: רשת "עושים היסטוריה".

‏אהלן, הפרק הזה מוגש בחסות ביטוח החיים של "מנורה מבטחים" ולכן, מכיוון שאנחנו עוסקים בביטוח חיים, אנחנו הולכים לדבר על [צליל אימתני] מוות.

‏זה בסדר, זה יהיה הרבה פחות קודר ממה שזה נשמע. אני דורון פישלר, זאת "התשובה", בואו נתחיל.

‏[מוזיקת פתיחה]

‏בטופס שליחת השאלות ב-doronfishler.com, אה, קיבלתי שאלה מעורך דין דייג, שזה תכלס נועם. אה, הוא שלח את השאלה הזאת: כמה בדיחה צריכה להיות מצחיקה כדי להרוג אותי מצחוק?

‏אז בואו נדבר על זה.

‏[מוזיקת רקע]

‏מה אם הייתי מספר לכם על בן אדם שיכול לגרום לגוף שלכם לתגובות בלתי נשלטות בלי לגעת בכם? הוא יכול לגרום לסרעפת ולשרירים הבין צלעיים שלכם להתכווץ באופן מוגבר ובלתי סדיר, זה יגרום להתכווצויות שרירים בבטן ובפנים שלכם, זה יכול לגרום להיפרוונטילציה, ותועדו אפילו מקרים שבהם אנשים מתו מהתופעות האלה. ולכל זה הוא יכול לגרום לכם בלי לגעת בכם בכלל, בלי להתקרב אליכם אפילו, בלי שום מגע פיזי, רק באמצעות מילים שהוא אומר. הוא יכול להגיד משפט שישתול לכם במוח רעיון שיגרום לשרירים שלכם בגוף לצאת משליטה. ומה אם הייתי אומר לכם שהאיש הזה הוא אני! [צחוק מרושע]

‏והתהליך הזה שאני מתאר נקרא לספר בדיחה.

‏בן אדם אחד אומר משהו ואנשים ששומעים אותו, רק מלשמוע את המילים שהוא אמר, פתאום נתקפים בהתכווצויות בלתי נשלטות בכל הגוף!

‏עכשיו, אני אישית לא הרגתי אף אחד מצחוק, אממ, ככל הידוע לי. [צוחק] אבל כן מתועדים היטב מקרים שבהם אני גרמתי לאנשים [צחוק מוקלט] לצחוק. אפילו אנשים שלא היו לידי, הם היו במקומות רחוקים, אבל הם קיבלו את המסר באמצעות מכשירים אלקטרוניים! [צלילים אלקטרוניים] שזה כבר לגמרי חלק ממזימה מרושעת להשתלט על העולם.

‏צחוק, צחוק זה דבר מאוד מוזר. כי, כי זה דבר בלתי נשלט. אנשים לא בוחרים אם לצחוק, זה פשוט דבר שהגוף שלנו עושה בלי ההחלטה שלנו. ויש הרבה דברים כאלה, אבל בדרך כלל זה נובע מאיזשהו גירוי גופני שאנחנו מקבלים. גם, אם מדגדגים אותנו, נגיד, אז יש גירוי גופני שהגוף מגיב אליו. זה הגיוני. אבל יש הרבה סיבות אחרות לצחוק, ובדרך כלל זה לא נובע משום גירוי שהגוף מרגיש, אלא משהו שהמוח מרגיש. זה סוג של גירוי מוחי. יש דברים מסוימים שלחשוב עליהם גורם לגוף שלנו להתנהג מוזר.

‏אז כשמישהו מספר בדיחה ממש טובה, הוא עושה האקינג לא רק למוח שלכם, אלא גם לגוף שלכם. הוא גורם לכם לתגובות לא רצוניות.

‏ואתם יודעים, אם אתם מקשיבים לאיך שאנשים מדברים על… על צחוק, על מה שקרה כשהם שמעו בדיחה טובה, אז הם הם אומרים שהם התגלגלו מצחוק, או נקרעו מצחוק, או בכו מצחוק, או נחנקו מצחוק, או התפוצצו מצחוק! זה נשמע מסוכן. או, אה… מתו מצחוק. אנשים אומרים את זה. לעתים קרובות.

‏אבל אנשים באמת יכולים למות מצחוק?

‏זאת השאלה. עכשיו נעבור לתשובה.

‏[מוזיקת רקע מסתורית]

‏ב-22 בפברואר 1943 דולורס סקריבלר מאנגליה שמעה רעשים חשודים מכיוון החדר של הבן שלה, ארנסט.

‏היא נכנסה לחדר ומצאה את ארנסט שוכב על המיטה שלו ללא רוח חיים. הוא החזיק ביד פיסת נייר, ודולורס, שחשבה שמדובר במכתב התאבדות, קראה את המכתב. אלא שזה לא היה מכתב. ודקות ספורות לאחר מכן, גם היא התמוטטה ומתה מצחוק.

‏ארנסט סקריבלר היה במקצועו כותב בדיחות, והטקסט על הדף הזה היה בדיחה שהוא כתב. [צחוק מוקלט] בדיחה שעד היום נחשבת לבדיחה המצחיקה והקטלנית ביותר בעולם.

‏הקורבן הראשון של הבדיחה היה הוא עצמו, שקיבל התקפת צחוק קטלנית רגעים ספורים אחרי שכתב אותה. לאחר מכן אמא שלו, ושלושה אנשים נוספים נהרגו לפני שהצליחו להוציא את הבדיחה מהבית שלו. אחד מהם, קצין משטרה, ניסה להיעזר במוזיקה מדכאת במיוחד כדי להשרות מצב רוח עגום. וזה לא עזר. במהלך ניסיון חילוץ הנייר הוא הביט בטעות בצד הלא נכון שלו, וגם הוא מת מצחוק. היה ברור שאף אחד לא יכול לקרוא את הבדיחה ולשרוד.

‏[מוזיקת רקע מסתורית]

‏אבל לקטלניות של הבדיחה הזאת היה גם פוטנציאל. בריטניה הייתה שקועה אז במלחמת העולם השנייה נגד הנאצים, והצבא הבריטי פיתח תוכנית מיוחדת כדי להפוך את הבדיחה לנשק נגד הגרמנים.

‏לצורך העניין היא עברה תרגום בתהליך מאוד מסובך, שבו עשרות מתרגמים שונים עבדו עליה, כל אחד מהם הורשה, כאמצעי בטיחות, לראות רק מילה אחת. בסופו של דבר, אחרי ניסוי וטעייה זהירים מאוד, התקבלה גרסה גרמנית של הבדיחה, שהחיילים הבריטים יכלו לקרוא, אבל לא הבינו, וגוייס חיל מיוחד שהיה מגיע לשדות הקרב הקשים ביותר ומקריא את הבדיחה הגרמנית בקול רם.

‏החיילים הגרמנים נפלו כמו זבובים.

‏רבים טוענים שזו למעשה הייתה נקודת המפנה במלחמה ומה שהקנה לבעלות הברית את הניצחון. הנאצים גייסו קומיקאים מומחים שניסו להשיב מלחמה באמצעות בדיחות משלהם, אבל ההומור הגרמני לא הצליח להשתוות להומור הבריטי.

‏עד היום לא ידוע על אף אדם ששמע את הבדיחה, הבין אותה, ושרד.

‏שמועות אומרות שמוזכרים בה ברווז וטוסטר, אבל מסיבות מובנות, הצבא הבריטי שמר על עמימות בנושא.

‏באופן רשמי, כל התיעודים הכתובים של הבדיחה הושמדו בהסכם השמדת הנשק הלא קונבנציונלי ב-1954, אבל נטען, יש שמועה שהגרסה הכתובה המקורית עדיין נמצאת בכספת שמורה היטב במתקן סודי של הצבא הבריטי.

‏כל זה, כמובן, לא באמת קרה, כן? ברור לכם, נכון? [מגחך] זה, זה מערכון של מונטי פייתון, זה על הבדיחה המצחיקה בעולם, שדרך אגב, אם הייתי חושד במישהו שיכתוב את הבדיחה הכי מצחיקה בעולם, אלה כנראה היו מונטי פייתון. הם היו טובים בזה. אבל לא, אין באמת דבר כזה בדיחה שכל מי ששומע אותה מת. אבל זה לא אומר שהרעיון של למות מצחוק הוא לא הגיוני, כי קיימים מקרים מדווחים אמיתיים על אנשים שמתו מצחוק.

‏הסיפור הבא למשל, להבדיל מהקודם, הוא אמיתי.

‏[מוזיקת רקע וצחוק מוקלט]

‏ב-1975 אלכס מיצ'ל, אנגלי בן 50, ראה תוכנית מצחיקה בטלוויזיה ומאוד צחק. הוא צחק במשך 25 דקות רצופות, ואז מת. [קול חבטה]

‏אוקיי, זה היה סיפור קצר יותר מהקודם [צוחק]. אבל להבדיל ממנו, זה דבר שבאמת קרה. הדבר הזה דווח בהרחבה בעיתונות, הוא מתועד. ככל הנראה זה מקרה אמיתי.

‏חוץ מזה, אשתו של מיצ'ל כתבה מכתב לכוכבי התוכנית הזאת, מכתב תודה על כך שעשו את חצי השעה האחרונה בחייו למאוד מהנה. [צוחק] אני לא בדקתי את זה, אבל יכול להיות גם שהיה לו ביטוח חיים ממש טוב.

‏אבל, אוקיי, בסדר, זה משאיר כמה שאלות מאוד גדולות. קודם כל, מה באמת היה הדבר שגרם לו למות? כי אנחנו יודעים את זה, הוא לא סתם ראה טלוויזיה, הוא ראה פרק של תוכנית טלוויזיה שנקראת "The Goodies", קומדיה בריטית דאז, ספציפית פרק מסוים של התוכנית הזאת, פרק שנחשב לקלאסי היום, שנקרא "Kung Fu Kapers". ואני חושב שבשביל התחקיר, בשביל לדעת מה באמת דבר שיכול לגרום לבן אדם למות מצחוק, אני צריך לקחת את הסיכון ולצפות בפרק הזה.

‏[מוזיקת רקע]

‏אני עושה את זה בידיעה ברורה שזה כבר הרג אנשים. אני מודע לסיכונים ואני לוקח אותם בכל זאת. ואיכשהו זאת גם הפעם השנייה כבר בפרק הזה שאני צופה בתוכנית טלוויזיה בריטית קומית משנות ה-70, מאוד מוזר. בכל אופן, אחלו לי בהצלחה, נתראה בצד השני. אם אשרוד.

‏[מוזיקת הפתיחה של התוכנית "The Goodies"]

‏היי, אני חי. אממ, כן, אני סיכנתי את עצמי ואני ראיתי את הפרק הזה, וזה היה… אה… די מצחיק. האמת. האמת שאני לא ציפיתי שזה יהיה מצחיק, [צוחק] כי זה פרק של תוכנית טלוויזיה בת 50! אני ציפיתי שכמו רוב הקומדיות העתיקות זה… זה יפסיק להיות מצחיק. פעם אנשים חשבו שדברים מצחיקים שהיום נחשבים ל… קרינג'י מקרינג'. כלומר, אנשים צחקו מ"הכל נשאר במשפחה". לא ברור לי העסק הזה. אבל לא, זה באמת היה מצחיק. מתברר שקומיקאים בריטים מהסבנטיז, הם ידעו מה הם עושים. וחלק מזה זה בדיחות מקומיות בריטיות כאלה על סטריאוטיפים על לנקשייר וכאלה דברים שלא אומרים לי כלום. ויש שם סצנה אחת של בלאקפייס, שמה שנקרא לא הייתה עוברת היום, אבל חוץ מזה בגדול פרק מצחיק.

‏הפרק הזה הוא על אומנות לחימה עתיקה שמערבת לתת לאנשים מכה בראש עם נקניק. עם סוג מסוים של נקניק, [צוחק] עם black pudding, קוראים לזה. ועד סוף הפרק יש גם חבורה של נקניקים מעופפים על שלט רחוק שתוקפים אנשים.

‏יופי של דבר, בגדול.

‏ואני יכול להבין אם כשרואים את זה בהקשר הנכון, וכשמכירים את כל הרפרנסים והכל, אז יכול… יכול להיות לא, לא, לא סתם קצת מצחיק, זה יכול להיות קורע. אבל אני לא מתתי מצחוק.

‏אז… אולי הפרק הזה לא הכי יעיל.

‏אז בואו נראה מקרה אחר.

‏[מוזיקת רקע]

‏בשנת 1989, בדנמרק, דווח שאדם בשם אולה בנצן צחק את עצמו למוות בזמן שהוא צפה בסרט "דג ושמו וונדה". ספציפית, במהלך הסצנה שבה קווין קליין, הדמות של קווין קליין, הוא מענה את מייקל פיילין באמצעות זה שהוא דוחף לו צ'יפסים לאף. הוא גם אוכל את דגי המחמד שלו.

‏עכשיו, אני לא צריך ללכת עכשיו לראות את "דג ושמו וונדה", כי ראיתי אותו כבר. והוא אכן סרט מצחיק. הוא לא הסרט הכי מצחיק שראיתי בחיים, אבל סרט מצחיק. אבל אני נשארתי בחיים כשראיתי אותו.

‏וספציפית הסצנה הזאת לא הצחיקה אותי במיוחד בגלל ש… אני יודע שהכל בצחוק וכל זה וזה רק סרט, אבל, אני לא יודע, עינויים לא מצחיקים אותי במיוחד. וחוץ מזה, האנקדוטה הזאת על המוות של הדני, אה, זה מופיע בכמה מקומות, כן? אבל אני לא הצלחתי למצוא דיווחים מקוריים בזמן אמת, כלומר איזה משהו שהופיע בעיתון דני באותו זמן שסיפר על זה, ולכן גם הסיפור הזה, האמינות שלו היא לא 100%.

‏בהנחה שזה באמת נכון, אז זה אמנם קרה בדנמרק, אבל "דג ושמו וונדה" זה סרט בריטי, מה שאומר שהומור בריטי זה דבר מסוכן במיוחד. ו… ומייקל פיילין, שהוא מופיע בסצנה הזאת, זה אחד מצוות מונטי פייתון, וג'ון קליז, הוא כתב וביים את הסרט הזה. איכשהו הכל מתנקז למונטי פייתון.

‏ואלה עדיין לא המקרים היחידים. יש עוד דיווחים על אנשים שמתו מצחוק בכל מיני מקומות בעולם, בכל מיני זמנים. חלק מהם הם בני אלפי שנים. כריסיפוס מסולי היה פילוסוף יווני מהמאה השלישית לפני הספירה, שהיה כנראה מאוד חכם והיו לו דעות על כל מיני דברים, אבל בין השאר, לפי הביוגרפיה שלו, אהמ… הסיבה שהוא מת הייתה שהוא ראה חמור אוכל תאנים.

‏ו… חמור אוכל תאנים באופן מצחיק במיוחד כנראה, ואז הוא אמר 'עכשיו תנו לחמור יין לשטוף את התאנים', וזה הצחיק אותו כל כך שהוא צחק עד מוות.

‏כנראה הייתם צריכים להיות שם.

‏אני לא יודע, כנראה חסר פה איזה הקשר תרבותי או משהו, כי אני לא מבין מה כל כך מצחיק בזה. זה… זה התאנים שמצחיקות? אם הוא היה אוכל לימונים זה היה פחות מצחיק? או שהרעיון שהוא ישתה יין זה מה שמצחיק? אני באמת לא יודע מה אמור להיות מצחיק פה.

‏יש עוד כאלה, יש עוד סיפורים על אנשים שמתו מצחוק, לכאורה, במהלך ההיסטוריה. כולם לא אמינים במידה כזאת או אחרת. כי כשמדברים על פילוסופים יווניים אז כאילו, לכו תדעו, זה היה לפני 2,000 שנה, אי אפשר לאמת את זה. והיום דברים לפעמים כתובים בעיתונים, אבל לא כל מה שכתוב בעיתון זה נכון.

‏אפשר לאסוף, נגיד, 20 מקרים אנקדוטליים מכל ההיסטוריה של אנשים שנטען עליהם שהם מתו מצחוק. וקודם כל, אפילו אם כולם נכונים, זה לא הרבה. זה, זה עדיין מצב מאוד מאוד נדיר, נדיר הרבה יותר מ… מוות מפגיעת ברק, למשל.

‏אז קודם כל, זה לא דבר שצריך להדאיג אתכם באיזושהי מידה, אתם כנראה לא תמותו מצחוק.

‏אבל השאלה המעניינת עכשיו זה אוקיי, למה זה קורה? זאת אומרת, כאילו פיזית, מה הרג את האנשים האלה? כי כשרופא כותב את סיבת המוות בניתוח שלאחר מוות, הוא לא כותב ג'ון קליז, הוא כותב אירוע לבבי או משהו כזה. אז ממה הם באמת מתו?

‏אז במקרה של אלכס מיצ'ל, הבריטי, שזה הדיווח הכי אמין מהסוג הזה, אז הוא מת מהתקף לב, כן, אבל היה טוויסט נוסף בסיפור הזה שקרה הרבה שנים אחרי שהוא מת.

‏[מוזיקת רקע]

‏ב-2012 הנכדה שלו קיבלה דום לב. החלק המעניין זה שהיא הייתה בת 23 באותו זמן, וזה לא גיל אופייני לאירוע כזה. והיא גם לא ראתה שום דבר מצחיק באותו זמן.

‏עכשיו, היא נשארה בחיים, וטוב שכך, אבל בעקבות האירוע הזה הרופאים זיהו אצלה שהיא סבלה ממצב נדיר שנקרא סינדרום QT מוארך, שזה דבר שיכול לגרום לאי סדירות בלב ואפילו להתקפי לב אפילו אצל אנשים צעירים מאוד. ולכן לאנשים שסובלים מסינדרום QT מוארך, בדרך כלל מומלץ לא להשתתף בספורט תחרותי, כי התסמינים האלה הם מואצים והם יכולים לפעול בזמן פעילות גופנית קיצונית ו/או ריגושים קיצוניים. וזה תורשתי.

‏אז נכון שמאוחר מדי לדעת בוודאות, אבל הגיוני שגם סבא שלה בעצם סבל מאותה תסמונת, הוא פשוט לא ידע את זה, ולצחוק במשך 25 דקות רצופות זה בהחלט יכול להיחשב לריגוש ופעילות גופנית קיצונית. אז אה… יכול להיות שזה היה הטריגר ש… שגרם לו למות. כלומר, הוא לא באמת מת מזה שהוא צחק. פשוט זה שהוא צחק גרם לו למ… הבנתם.

‏בכל אופן, אותו הדבר נכון גם לגבי כל המקרים האחרים שדווחו שנראו אמינים. כלומר, זה לאו דווקא אותה התסמונת תמיד, אבל שוב, הצחוק הוא לא טכנית מה שהרג אותם. הצחוק גרם למאמץ גופני קיצוני שהביא לאיזשהו סוג של התקף לב.

‏כלומר, כולם כנראה היו, בין אם הם ידעו את זה או לא, בקבוצות סיכון למוות מהתקף לב. לכן, אנשים בריאים, גם אם הם שומעים את אותן בדיחות בדיוק וגם אם הם מאוד מאוד יצחקו, הם לא ימותו מזה. כנראה.

‏אממ… יש תופעות אחרות שיכולות להיגרם מצחוק מוגזם. ישנה התופעה הידועה - פיפי. כלומר, לפעמים אנשים כותבים ש… יעני צחקתי הרבה, "פיפי"? אז אהה, זה דבר שקורה, בריחת שתן כתוצאה מצחוק, זה, זה לא כזה נפוץ, כמו שאפשר להבין מתגובות לבדיחות באינטרנט, אבל זה כן דבר שיכול לקרות. יש תופעה של אנשים שבאמצע צחוק הם לא מתים, אבל מאבדים את ההכרה לכמה שניות. כלומר, בטח יצא לכם לחוות את זה שמשהו, כשמשהו ממש ממש ממש מצחיק, אז אתם לא יכולים לנשום, כאילו אתם צוחקים עד שליטרלי קשה לכם לנשום, אז במצבים קיצוניים זה יכול לגרום לאנשים להתעלף.

‏והתיאורים הרפואיים הרשמיים של המצב הזה הם לפעמים די מצחיקים בפני עצמם.

‏יש מכתב למערכת שפורסם ב-"American Journal of Medicine", שזה כמובן ז'ורנל מדעי רציני לחלוטין, ב-2007, והוא אומר ככה: 'אנו מציגים מקרה של גבר בן 29, בריא בדרך כלל, שצפה בעמית לעבודה נופל ונחבל בראשו בכיור. [קריאה ברקע "Oh my God!" ואחריה צחוק מתגלגל] בעקבות האירוע הוא נכנס להתקף חמור של צחוק בלתי נשלט, שכלל התכופפות ורכינה קדימה, ובשלב זה החל להרגיש סחרחורת וחולשה, [קול חבטה] הוא התמוטט למשך כשלוש שניות, עם אובדן הכרה ודאי ופרפורים לא ספציפיים בידיים. לאחר שלוש השניות האלה, הוא חזר להכרה, היה מוכוון וצלול והיה מוכן לשוב לתפקודו בעבודה. זהו המקרה השלישי המתועד של עילפון שמקורו בצחוק. המקרה הראשון, שתואר בשנת 1997, היה של מטופל בן 62 שחווה מספר אירועי עילפון בזמן שצפה בתוכנית "סיינפלד" בטלוויזיה. לתסמונת הקלינית הזו ניתן בעקבות כך הכינוי "עילפון סיינפלד". מקרה שני דווח בשנת 2005 וכלל ספר בן 32, בריא בדרך כלל, שהתעלף לאחר ששמע סיפור מצחיק במיוחד מלקוח'.

‏אז… כן, זה זה היה הציטוט הרשמי מהז'ורנל. "עילפון סיינפלד". זה הכינוי הרפואי החצי רשמי של התופעה הזאת. וזה דבר שקורה. עכשיו, זה בדרך כלל מה שקורה זה שאנשים מתעלפים למשך כמה שניות ואז קמים, זה לא נורא, אבל גם זה יכול להיות מסוכן במצבים מסוימים. כלומר, בוא נגיד, אל תראו "סיינפלד" בזמן שאתם יושבים על מעקה בבניין גבוה או משהו.

‏ומה שיותר מעניין אותי אבל, הספר ההוא, שהתעלף בגלל שהוא שמע סיפור מצחיק מלקוח, מה שהם לא כתבו זה את הדבר הכי חשוב - מה היה הסיפור?! מה היה הסיפור המצחיק? אני רוצה לדעת!

‏כאילו, אוקיי, נכון שזה קורה לאנשים שנמצאים בקבוצת סיכון מסוימת, אוקיי, בסדר, אבל… אבל עדיין אני רוצה לדעת מה הדבר שיכול לגרום לאנשים להתעלף או אפילו למות מצחוק.

‏אולי זה שאני לא התעלפתי אף פעם מצחוק, זה היה בגלל שלא שמעתי בדיחה מספיק מצחיקה?!

‏אז אני יודע שצ'יפס באף ונקניק בראש וחמור אוכל תאנים ו"סיינפלד", אלה דברים שיכולים לגרום לזה. אבל… אבל מה חוץ מזה? אולי יש דברים יותר? אולי, מה שאני רוצה זה למצוא את הבדיחה הנכונה שתגרום לאנשים למות מצחוק. מה שאני צריך זה את הבדיחה הכי מצחיקה בעולם.

‏[מוזיקת רקע]

‏גם בנושא הזה נעשה מחקר.

‏המחקר הכי גדול שנעשה עד היום בחיפוש אחר הבדיחה הכי מצחיקה בעולם, נעשה בין 2001 ו-2002 על ידי הפסיכולוג דוקטור ריצ'רד וייסמן. וזה היה בדיוק מסוג הדברים שאני הייתי עושה אילו היה לי יותר זמן, כי המחקר בפני עצמו הוא היה מאוד כיף. וזה סוג של אתר באינטרנט ש… אפשר לעשות היום, אולי אפשר לעשות את זה מחדש. הם הקימו אתר פשוט שבו אנשים הוזמנו קודם כל לכתוב את הבדיחה הכי טובה שהם מכירים, ודבר שני, לדרג בדיחות שאנשים אחרים כתבו. הם קיבלו באופן אקראי בדיחה אחרי בדיחה ודירגו אותן בין 1, לא מצחיק, ל-5, קורע מצחוק.

‏בסופו של דבר היו להם באתר יותר מ-40,000 בדיחות ויותר משני מיליון דירוגים של בדיחות. כך שאפשר היה למצוא סטטיסטית מהי הבדיחה שקיבלה את הדירוג הממוצע הכי גבוה, ולכן, על פי המחקר הזה לפחות, היא הבדיחה המצחיקה ביותר בעולם.

‏ואני הולך לספר לכם את הבדיחה הזאת עכשיו. עכשיו, כאמור, ידועים מקרים של אנשים שמתו מצחוק, וזה לא קורה הרבה, אבל מן הסתם הסיכוי הכי גבוה שזה יקרה יהיה כשאתם שומעים את הבדיחה המצחיקה ביותר בעולם, ולכן…

‏[מדבר במהירות] רשת "עושים היסטוריה" אינה אחראית לכל נזק שיגרם או שלא יגרם למאזין או למאזינה מהאזנה או אי האזנה לתוכן שהוקלט או לא הוקלט בפודקאסטים של החברה. ההאזנה לפרק על אחריות המאזינים והמאזינות בלבד. עשו ביטוח חיים ב"מנורה מבטחים"…

‏הבדיחה המצחיקה ביותר בעולם היא…

‏[צלצול טלפון]

‏מוקדן: מוקד חירום, שלום.

‏גבר: שלום, אני טיילתי פה עם חבר שלי ביער אבל הוא קיבל איזה התקף, אני חושב שהוא מת!

‏מוקדן: תרגע, אדוני, אתה יכול בבקשה לוודא שהוא מת?

‏גבר: כן, רק רגע. [קול ירייה] אוקיי, מה עכשיו?

‏זהו. אתם בסדר? אתם בסדר? כולם בסדר? הממ… כאילו, זאת לא הייתה בדיחה גרועה, [מגחך] כן, זאת בדיחה טובה. אני חושב. אני לא חושב שהייתי מת מצחוק ממנה פשוט. אה… זאת הבדיחה שקיבלה את הציון הכי גבוה בממוצע.

‏ויכול להיות שממוצע זה פשוט לא הדרך הטובה למדוד בדיחות.

‏זו גם הבדיחה שקיבלה את הציון הממוצע הכי גבוה ממשתמשים בכל העולם. אבל חוץ מזה, עורכי הניסוי הזה הם גילו עוד כל מיני דברים. קודם כל, הם מצאו את הבדיחות שקיבלו את הציון הכי טוב בכל מיני מקומות בעולם, כי זה משהו… האנגלים צחקו מדברים אחרים ממה שהגרמנים צחקו ממנו, ו… רוב הבדיחות האלה אני עדיין לא חושב שהם מצחיקות במיוחד. אני רוצה לציין לשבח את הבלגים, כי הבדיחה שקיבלה את הציון הכי גבוה בבלגיה, היא אחת הבדיחות שאני הכי אוהב. לדעתי היא מאוד מוצלחת. והבדיחה הזאת הולכת ככה:

‏[מוזיקת רקע]

‏למה לברווזים יש רגליים שטוחות?

‏כדי שיוכלו לכבות שריפות ביער.

‏למה לפילים יש רגליים שטוחות?

‏כדי שיוכלו לכבות ברווזים בוערים.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏זה מצחיק. אותי זה מצחיק. זה חלק מהרצף המאוד מאוד ארוך של בדיחות על פילים.

‏עוד דבר שהם בדקו שם בניסוי הזה, זה מהי החיה הכי מצחיקה, כלומר הם בדקו את הציון הממוצע של בדיחות שבהן מוזכרות חיות, והם גילו שהבדיחות שבהן הוזכרו ברווזים [ברווז מגעגע] קיבלו את הציון הממוצע הגבוה ביותר מכל חיה אחרת. מסקנה - ברווז זאת החיה הכי מצחיקה. [צוחק] אתם רוצים לספר בדיחה טובה? תכניסו אליה ברווז. אני תמיד חשבתי שפילים זה חיה מצחיקה, ואכן, זו הסיבה שהבדיחה הבלגית הזאת היא כזאת טובה, בגלל שיש בה גם ברווז בוער וגם פיל. [צוחק]

‏אבל בגדול, אני לא יודע, כלומר אני ראיתי את התוצאות של המחקר הזה ואיכשהו… לא יודע, זה לא, אף אחד מהם לא באמת נראה לי כמו הבדיחה הכי מצחיקה שסופרה אי פעם. אף אחת מהם לא שמה אותי בסכנת מוות.

‏ואולי זה פשוט בגלל שהמחקר הזה מצא מה הבדיחה הכי מצחיקה בממוצע. אבל בדיחות הם לא מצחיקות בממוצע. [נאנח] מה שמאוד מצחיק אותי לא מצחיק אנשים אחרים, לאנשים יש חוש הומור שונה. אז מה שבממוצע הכי מצחיק, הוא לא נורא מצחיק אף אחד. כאילו ההומור שלי, ספציפית, הוא שונה משל אחרים, ויכול להיות שהדברים שיצחיקו מאוד אותי, זה דברים שאנשים אחרים לא… יגרמו להם לכלום. אם תשאלו אותי, הבדיחה אולי הכי טובה שנוצרה אי פעם, זה "היי הופ סטניסלב". וזה דבר שאני בטוח שהרבה אנשים אחרים לא יצחקו ממנו בכלל.

‏"היי הופ סטניסלב" זה דבר שהיה ב… זה נפוץ בטוויטר בזמנו. וזה… יודעים מה? אוקיי, יאללה, בואו נספר את זה. אנחנו עכשיו נעשה את הגרסה המוקלטת הראשונה של "היי הופ סטניסלב".

‏[מוזיקת רקע]

‏דורון: [בתור קריין] שלום וברוכים הבאים לתוכניתנו "היי הופ סטניסלב".

‏והפעם נמצא איתנו סטניסלב טריוכין מרמלה. אתה מוכן, סטניסלב?

‏סטניסלב: [במבטא רוסי] זה ממש גבוה…

‏דורון: [בתור קריין] היי, הופ! [קריאות 'אההה' בעת נפילה]

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏תראו, אותי זה מצחיק. אני לא יכול להגיד לכם למה, אוקיי? אבל אם אי פעם ימצאו אותי מת מצחוק, זה כנראה משום שמישהו לחש לי "היי הופ סטניסלב" כשאני לא הייתי מוכן.

‏הדברים שמצחיקים באמת, גם אנשים שמתו מצחוק, הם לא מתו מ… איזשהו משחק מילים שנון במיוחד, אלא מנקניק בראש וצ'יפס באף. [צחוק מוקלט] כלומר, הדברים המופרעים והמופרכים באמת, הם בדרך כלל הדברים שיכולים לגרום לצחוק קיצוני.

‏[מוזיקת רקע]

‏חוץ מזה, צחוק זה בריא.

‏אוקיי? זה בדוק. זה לא סתם קלישאה, זה לא סתם המשפט 'צחוק יפה לבריאות'. צחוק מועיל לבריאות. צחוק משחרר אנדורפינים. צחוק הוא טוב נגד כאבים, ברצינות, זה דבר בדוק. זאת אומרת, אם מאוד כואב לכם משהו, תצפו במשהו מאוד מצחיק. זה עוזר, זה, זה מקל על הכאב.

‏אז אין שום סיבה להימנע מצחוק. אבל… כן, זאת אומרת, מצבים קיצוניים מסוימים, זה דבר שיכול לקרות.

‏אז מה הייתה השאלה?

‏[מוזיקת סיום]

‏האם אפשר באמת למות מצחוק, ומה צריכה להיות הבדיחה שתהרוג אתכם מצחוק?

‏אז לפי הסטטיסטיקה, בדיחה שיש לה סיכוי להרוג אתכם תצטרך לכלול כנראה נקניק, תאנים, צ'יפס, ג'ון קליז, ברווז, ובמקרה שלי, בן אדם בשם סטניסלב.

‏וכן, באמת קרו מצבים מסוימים שבהם צחוק גרם למוות, אבל זה לא אומר שאסור לצחוק. לצחוק זה בריא, סטטיסטית זה מאריך את החיים ולא מקצר אותם.

‏אבל, הקטע בחיים זה שלפעמים קורים דברים לא צפויים. וצריך להתגונן, ולהתכונן, ולהימנע מזה ככל האפשר. זאת הסיבה שאנשים חוגרים חגורת בטיחות באוטו, ועושים כושר, ולא מעשנים. אבל אי אפשר להתכונן להכל. לפעמים יש דברים לא צפויים.

‏הסטטיסטיקה אומרת ששתי סיבות מוות שקיימות, לא מאוד נפוצות, אבל נפוצות יותר מאשר מוות מצחוק, הם א', נפילה ממיטה, וב', סלפי.

‏אז להתכונן לכל אפשרות בעולם אי אפשר. וזאת הסיבה שאנשים עושים ביטוח חיים. זאת הנקודה שבה אני רוצה לדבר על ביטוח חיים, וזה לא רנדומלית, זה משום שזה היה פרק ממומן על ידי "מנורה מבטחים". שקודם כל, אני רוצה להגיד להם תודה על זה שהם נתנו לי הזדמנות פשוט לספר בדיחות לאורך פרק שלם. [צוחק] אבל חוץ מזה, אני גם רוצה לדבר על מה זה בעצם ביטוח חיים, משום שלא נעים לדבר על זה, אבל חייבים לעשות את זה.

‏[מוזיקת רקע]

‏ביטוח חיים זה ביטוח מוזר, כי זה ביטוח שאין שום סיכוי שאתם תהנו ממנו. כלומר, אם בדרך כלל אתם עושים ביטוח על מכונית או על דירה, ואם חלילה קורה משהו רע, אז אתם מקבלים את הכסף. אז בביטוח חיים, אתם משלמים ולא קיים סיכוי שתקבלו את הכסף אף פעם.

‏אני גרוע בפרסומות.

‏לא, זה, זה משום שזה לא ביטוח בשבילכם, זה ביטוח בשביל המשפחה שלכם, הילדים שלכם, הבן זוג, הבת זוג שלכם. זה אומר שאם לכם יקרה משהו, וכשאני אומר יקרה משהו, אני מתכוון למשהו מאוד ספציפי וזה שתמותו, הם יקבלו את הפיצוי הזה.

‏עכשיו, אתם חייבים? לא, אתם לא חייבים לעשות את זה.

‏עכשיו, לגבי "מנורה מבטחים", ספציפית, להם יש מוצר אחד מסוים שישראלים מתים עליו, חה-חה, שנקרא "ריסק 15", שנשמע כמו סרט אקשן עם ג'ייסון סטיית'ם, אבל זה לא, זה די ההפך. מה שזה אומר זה שאתם משלמים מחיר כלשהו על הביטוח והמחיר הזה הולך להישאר אותו הדבר ב-15 השנים הקרובות. מה שלא יקרה, מה שאתם משלמים השנה, זה אותו הדבר שאתם תשלמו בעוד 15 שנה, שזה, בעולם שלנו, רמת ביטחון שמאוד נדיר למצוא באיזשהו הקשר. בקצב שדברים קורים פה, אני לא יודע אם בעוד 15 שנים אני לא אעבוד בקטיף תפוזים על חממה על מאדים שנשלטת על ידי ChatGPT64, הכל יכול להיות, אבל אני יודע שהביטוח חיים שלי ישאר בדיוק אותו דבר.

‏אז תחפשו בגוגל… אנשים עדיין מחפשים בגוגל? אנשים מחפשים ב-ChatGPT, וואטאבר, תחפשו ביטוח חיים של "מנורה מבטחים". זה הקטע עם ביטוח חיים, שלא נעים לדבר על זה, אבל חייבים לעשות את זה.

‏[מוזיקת רקע]

‏זאת הייתה "התשובה". ערכה את הסאונד ואז יצאה לאכול עם אמא, שלי נוי. ייעוץ ותמיכה מורלית, מוץ. אביב שם-טוב סמנכ"ל תפעול, גל אוהב ציון מנהל האולפן, גאיה אולמן מנהלת הסושיאל, עמית חזזי מכירות, מאלפת פינגווינים, אנזה.

‏אני דורון פישלר, את כל הפרקים של הפודקאסט אפשר למצוא באתר doronfishler.com, אפשר לראות שם גם הרצאות שאני עושה, אפשר לשלוח לי שאלות לפודקאסט שאולי אני אענה עליהם. מתישהו.

‏קריין: הפרק הוא לצרכי בידור בלבד, ואינו מהווה ייעוץ ו/או המלצה לרכישת ביטוח. בעת רכישת ביטוח מומלץ להיוועץ בבעל רישיון. כל האמור כפוף לתנאי הפוליסה והחברה "מנורה מבטחים בע"מ". ניתן לצפות במידע מהותי אודות הכיסוי הביטוחי ובמסמך תנאי פוליסת הביטוח בכתובת האינטרנט של החברה menoramivt.co.il.

‏דורון: יאללה ביי.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה