top of page

התשובה עם דורון פישלר - איך לנצח באבן נייר ומספריים?

מאיפה הגיעו האבן, הנייר והמספריים? מאיפה הרעיון המשונה שנייר מנצח אבן? והכי חשוב: האם למרות הכל ישנה אסטרטגיה מנצחת במשחק הזה? כן, יש תשובות.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 04/10/2021.

[פתיח] רשת עושים היסטוריה.

היי, אני דורון פישלר. בואו נשחק משחק.

אוקיי? כל הקטע הזה של פודקאסטים שהוא נורא נורא פסיבי, שאני רק מדבר ואתם רק מקשיבים כל הזמן? זה, זה נורא חד צדדי. בואו נעשה משהו אינטראקטיבי לשם שינוי. בואו נשחק אבן נייר ומספריים. אני נגדכם.

אוקיי? [צוחק] אוקיי, ברור לי שיש כמה בעיות בפורמט הזה של אבן נייר ומספריים דרך פודקאסט. למשל שאני לא יכול לראות אתכם… [צוחק] זה, זה קצת בעייתי באבן נייר ומספריים, וחוץ מזה גם אתם הרבה ואני אחד, ש… לא פייר.

אז בואו נסכם מראש על כמה חוקים של איך זה הולך לעבוד, אוקיי?

אנחנו הולכים להגיד ביחד "אבן…", יודעים מה, לא, אתם לא צריכים להגיד, אני אגיד. אני אגיד "אבן נייר ומספריים, המנצח בין השתיים, אחת שתיים שלוש", ובסוף של זה, ב"שלוש", אני הולך לעשות עם היד תנועה של אחד הדברים האלה, או אבן או נייר או מספריים, ואתם גם.

אבל אתם עושים את זה באמת, כן? לא בכאילו. זאת אומרת, לא תגידו "אני לא עשיתי את זה באמת אבל אני חשבתי על משהו" לא לא לא, אני רוצה שתעשו את התנועה פיזית עם היד. אבן, נייר או מספריים. אם אתם כמה אנשים ביחד בחדר, אז תשגיחו אחד על השני שאתם אשכרה עושים את התנועה, בסדר? אחרת זה פשוט לא נחשב. להגיד "חשבתי על מספריים" זה לא מספיק. ואחרי זה אני אגיד לכם מה אני בחרתי. ו… זאת לא בדיחה, כן? זה לא שאני הולך להתחכם איתכם באיזושהי צורה, אני אגיד או אבן או נייר או מספריים, ואז נראה מי ניצח ומי הפסיד.

אוקיי? הכללים ברורים? אז קדימה.

אבן נייר ומספריים, המנצח בין השתיים, אחת שת… תגידו, אתם שמעתם את הפרק על בזוקה? לא, לא, את התיקון. את התיקון של הד… לא משנה. שתיים שלוש!

יאללה, קדימה, תוציאו, תעשו את התנועה, תעשו את התנועה. אני בחרתי… אבן.

[מוזיקת רקע]

ניצחתי? הפסדתי? תיקו? בינתיים אין לי מושג, רק אתם יודעים כרגע, אבל אם קרה שהפסדתם, אתם בטח רוצים משחק חוזר, ואם ניצחתם אתם בטח רוצים לרכב על ה-streak, אז… בואו נעשה את זה עוד פעם.

אוקיי? עכשיו בלי התחכמויות ובלי עיכובים ובלי כלום. אני אגיד את המשפט וב"שלוש" אתם עושים את התנועה עם היד. אוקיי?

אבן נייר ומספריים, המנצח בין השתיים, אחת שתיים שלוש.

אוקיי? מוציאים? אתם עם היד עם התנועה? אני בחרתי… מספריים.

שוב, אני לא יודע אם ניצחתי או הפסדתי, שזה בעיה, כי זה מאוד מעניין אותי. אני ממש רוצה לדעת אם ניצחתי או הפסדתי [צוחק] אני חושב שהסטטיסטיקות של אם הצלחתי לנצח את המאזינים היו מאוד מעניינות, אז אני אשמח אם תספרו לי. רצוי מאוד עכשיו, כל עוד אתם זוכרים את התוצאות של שני המשחקים, אז בבקשה תיכנסו באינטרנט ל tiny.cc/doronfishler, זה t-i-n-y נקודה c-c, סלאש "דורון פישלר", כמו ששומעים את זה, בלי רווחים וכאלה דברים. יש שם טופס שנועד לזה, פשוט תכתבו מה אתם בחרתם בשני המשחקים האלה, ועוד כמה פרטים למלא אם בא לכם, ואנחנו נאגד את הסטטיסטיקות, ונראה בשבוע הבא אם באמת הצלחתי להכות את המאזינים, או שלא.

חושב שזה יהיה מעניין. בינתיים, בואו נדבר על אבן נייר ומספריים, ואיך מנצחים בזה.

תיכף מתחילים.

[מוזיקת פתיחה]

היי, אני דורון, זאת "התשובה".

הנה כמה שאלות שאנשים שלחו לי במהלך השנים על אבן נייר ומספריים. איתמר שאל מה המקור של אבן נייר ומספריים, או האם השם של זה הוא בכלל אבן צ'וק. או אבן ג'וֹק, יש אנשים שקוראים לזה בכל מיני שמות. באטמן שאל מי המציא את אבן נייר ומספריים, והוא לא היחיד, זה גם רועי ואבירם ושמיל ומאיר ועילי, כולם שאלו את אותה השאלה. ינטי ומיקה שאלו איך לנצח באבן נייר ומספריים. אליאב הבת שאלה האם אפשר לרמות באבן נייר ומספריים. יש עוד שאלה שעלתה כמה פעמים, שהיא למה נייר מנצח אבן. שאת זה שאלו נהר ובצלאל ונייר מתוסכל. למה אתה מתוסכל? נותנים לך לנצח. שהאבן תהיה מתוסכלת.

כולן שאלות טובות, ולכן ברור שהיה צריך לבדוק מה הקטע עם אבן נייר ומספריים.

אז בתור התחלה. אבן נייר ומספריים מגיע מיפן.

[מוזיקת רקע]

ביפן, המשחק הזה הוא מאוד עתיק וגם מאוד מאוד נפוץ. אנשים משחקים אותו בכל מקום, לא רק אצל ילדים. מקובל ששניים רבים, אתם צריכים לקבל איזושהי החלטה, תעשו "ג'אנקן" בשביל להחליט מי ניצח. ג'אנקן זה אבן נייר ומספריים ביפנית, וזה בדיוק אותו דבר, זאת אומרת, זה בדיוק אותו המשחק שאנחנו משחקים. המילים שאומרים לפני שעושים את התנועה הן שונות, אבל בגדול זה ממש אותו דבר. וזה לא המשחק היחיד. יש משחקים אחרים שהם בגדול אותו דבר, שגם להם קוראים "קן", זאת אומרת, איזושהי מילה שנגמרת ב"קן". למשל יש גרסה מוזיקלית של זה שקוראים לה "קיצונאקן", שזה אבן נייר ומספריים, רק שזה לא אבן נייר ומספריים, זה שועל צייד ראש הכפר.

ה"קיצונא" במיתולוגיה היפנית זה שועל, אבל זה לא סתם שועל. שועלים ביפן הם תמיד קסומים. הם מאוד חכמים, יש להם כוחות מיוחדים, הם יכולים להפוך לבני אדם לפעמים. ויש המון אגדות וסיפורים ושירים ביפן על קיצונא, על שועלים. אז בסיפור המסוים הזה של המשחק, הצייד מנצח את השועלה, צד אותה, אני מניח. ראש הכפר מנצח את הצייד, והשועלה, הקיצונא, מנצחת את ראש הכפר. היא מבלבלת אותו, או מפתה אותו או משהו כזה. האופן שמשחקים את זה זה עם שתי הידיים. כלומר יש שיר שמלווה את זה, כלומר שרים את השיר, מוחאים כפיים בקצב של השיר, ואז עושים תנועה של או ידיים על הראש, כמו אוזניים של שועל, או מחזיקים את שתי הידיים מקדימה, כאילו להחזיק רובה של צייד. זה אותו דבר, זה בגדול אותו משחק.

יש גרסה אחרת עוד יותר ישנה של המשחק, שקוראים לה "מושיקן", שאותם משחקים שוב רק ביד אחת, וכאן במקום אבן נייר ומספריים זה צפרדע נחש חילזון.

[מוזיקת רקע]

כלומר אתם יכולים לעשות אגרוף עם אגודל למעלה, כמו לייק, שזה מייצג משום מה צפרדע, או להושיט את האצבע, את האצבע המורה, קדימה, שזה נחש, או להרים זרת, שזה חילזון. והנחש אוכל את הצפרדע, והצפרדע אוכלת את החילזון. והחילזון, דזבין אבא בתרי זוזי, לא, החילזון מנצח את הנחש… משום מה…? למה… החילזון אוכל את הנחש? איזה חילזונות אוכלים נחשים? מה יש להם שם ביפן?

גם ביפן חלזונות לא אוכלים נחשים. אה… לא ברור כל כך [צוחק] למה החילזון מנצח נחש במשחק הזה. המשחק הזה הגיע ליפן מסין, ובסין, שוב, החיות קצת שונות. אז יש השערה שהסיבה שיפנים משחקים את זה עם חילזון, זה שזו טעות בתרגום. כי בסינית זה לא חילזון. זה עקרב, או סוג של נדל ארסי. אז אני מניח ש… כן, נדל יכול לעקוץ את הנחש. הוא לא יכול לעקוץ את הצפרדע? אני לא יודע.

בכל אופן, האבן חילזון וואטאבר הזה, הוא הגיע מסין. והוא מאוד מאוד ישן. האזכור הכי מוקדם של המשחק הזה הוא בספר מסביבות שנת 1600, והספר טוען שהמשחק הזה נמצא בסביבה מזמן שושלת האן, שזה דבר שהתחיל ב-200 לפני הספירה.

אז התשובה ל"מי המציא את אבן נייר ומספריים", היא חד משמעית, אף אחד לא יודע, אבל זה היה מזמן, ובסין.

עכשיו, כל העניין של החילזון שמנצח נחש זה כמובן שערוריה, אבל אוקיי, גם לנו יש את הסיפור המוזר הזה עם הנייר שמנצח אבן. למה נייר מנצח אבן?

[מוזיקת רקע]

בגרסה שאנחנו מכירים, הרציונל הוא שמספריים גוזרים את הנייר. אוקיי, הגיוני. אבן שוברת את המספריים, שזה יותר קשה ממה שזה נשמע, האמת, אתם ניסיתם פעם לשבור מספריים עם אבן? זה לא כזה קל, המתכת זה דבר די קשה. אפשר אולי לעקם את המספריים קצת, או, לא יודע, להקהות אותם כדי שהם לא יעבדו טוב, אז אוקיי, בסדר. אבן מנצחת מספריים. ונייר מכסה אבן, או עוטף אבן. אוקיי. אז מה? אם האבן מכוסה בנייר היא כבר לא אבן? היא עובדת פחות טוב?! מה יש לעשות עם אבן שאי אפשר לעשות עם אבן עם נייר עליה? אם מישהו זורק עליכם אבן אתם מתגוננים עם נייר?! איך נייר מכסה אבן אומר משהו?! [צוחק]

אז יש הסבר שמצאתי שטוען שזה בגלל המקור של המשחק בסין.

בסין היה נהוג שהצעת חוק או בקשה שמוגשת לקיסר, נכתבת כמובן על נייר, ומונחת על השולחן של הקיסר. אחרי שהקיסר קורא את הבקשה ובודק אותה, אם הוא דוחה את ההצעה, הוא לוקח אבן ושם אותה על הנייר. אם ההצעה מתקבלת, אז הוא שם את הנייר על האבן. ולכן נייר מנצח אבן.

זה הסבר יפה, ולגמרי לא נכון. שום דבר בסיפור הזה לא נכון.

זה בבירור משהו מצוץ מהאצבע שמישהו המציא פעם כדי לתרץ את זה שנייר מנצח אבן, והוסיף את המילה "סין" לסיפור כדי שזה ישמע אמין. וחוץ מזה, בסין זה אפילו לא היה אבן נייר ומספריים, זה היה נחש עקרב ציפור, או מה שזה לא יהיה…

אז לא זאת הסיבה. אבל עדיין, יש סיבה מצוינת לזה שנייר מנצח אבן. והסיבה היא… שאחרת זה היה משחק ממש גרוע. [צוחק] אם המשחק היה מספריים מנצחים נייר, אבן מנצחת מספריים, ואבן מנצחת נייר, האסטרטגיה לא הייתה מסובכת. כלומר, אפשר לבחור או אבן, או נייר, או מספריים, ואם אתם בוחרים אבן אתם בטוח מנצחים…?

אני לא חושב שאנשים היו בוחרים משהו אחר, ולכן המשחק היה בעצם אבן אבן אבן, שזה פחות מעניין. [צוחק] אני חושב שהמשחק הזה היה מצליח פחות במצב כזה.

אבן נייר ומספריים עובד בגלל ששום דבר בו לא טוב יותר משום דבר אחר. אין שום אסטרטגיה בו שהיא אסטרטגיה מנצחת. זה מה שהופך אותו למשחק כזה פשוט וכזה גאוני.

בעצם אני אפילו לא יודע אם זה נכון לקרוא לאבן נייר ומספריים "משחק".

[מוזיקת רקע]

משחק הוא תחרות באיזושהי יכולת, כלומר, או ספורטיבית או אסטרטגית, אבל… אבן נייר ומספריים לא מודד את היכולת שלכם בכלום. זאת פשוט צורה של הגרלה, זאת דרך לקבלת החלטות, זה כמו להטיל מטבע. או שתנצחו, או שתפסידו, או שיהיה תיקו. הסיכוי לכל אחד מהם הוא בדיוק שליש. או 33.3333333333333 אחוז.

בכל משחק ששווה משהו אפשר להתאמן, אפשר ללמוד את המשחק, להתמקצע בו, להיות יותר טובים בו. זה נכון לגבי טניס, זה נכון לגבי תחרויות ריצה, וגם שחמט, וגם פוקר, וגם גלומהייבן.

אם אני אשחק טניס נגד אלופת העולם בטניס, אני אפסיד. בטוח. [צוחק] ב-100% אני אפסיד. כי היא משחקת טוב יותר ממני, היא למדה את המשחק, היא יודעת את המשחק יותר טוב ממני.

אבל אם אני, בתור בן אדם שהוא לא מקצוען, אשחק אבן נייר ומספריים נגד אלוף העולם באבן נייר ומספריים, הסיכוי שלי לנצח אותו הוא משהו כמו… 33%, לא? [צוחק] ובגלל זה אין דבר כזה אלוף העולם באבן נייר ומספריים, נכון?

אז זהו, ש...

[מוזיקת רקע דרמטית]

ב-22 ביוני 2008 נערך בלאס וגאס משחק הגמר באליפות ארצות הברית לשנת 2008 באבן נייר ומספריים.

כמובן, מדובר באירוע שמאורגן על ידי ארגון האבן נייר ומספריים המקצועני, USARPS.

שני המשתתפים שעלו לגמר הם שון סירס, המכונה "Wicked fingers", ומולו ג'ולי קרוסלי, המכונה "בולדוג".

על הפרק, התואר של אלוף או אלופת ארצות הברית באבן נייר ומספריים ו-50 אלף דולר!

ובמקרה של קרוסלי, גם הזדמנות לעשות היסטוריה, כי אם היא תזכה, היא תהיה האישה הראשונה שזוכה באליפות ארצות הברית באבן נייר ומספריים, אחרי שהזוכים בתחרות בשנים הקודמות היו שניהם גברים.

התחרות הזאת שודרה בטלוויזיה, בערוץ "Fox Sports". היא נערכה באולפן מול קהל גדול, אוהד וצועק. שני המתחרים עמדו בזירה שנראית כמו זירת אגרוף, משום מה. ביניהם עמד שופט בחליפה, והיו לפחות חמש מצלמות שצילמו את זה. אחת ממוקדת בפנים של כל אחד מהמתחרים, אחת מצלמת את שדה הקרב מרחוק, אחת תלויה מלמעלה, מכוונת על השולחן שמעליו הם מציגים את כלי הנשק שלהם, ומצלמת רחף שמרחפת מעל הקהל כל הזמן הזה.

היו שני פרשנים מקצוענים שעקבו אחרי כל מהלך של המתחרים, וציינו מה קורה ומי, והם אמרו למשל שלא מזמן וויקד פינגרס החליף את אסטרטגיית המשחק שלו באופן מפתיע, כשהוא התחיל פתאום לשחק עם יד שמאל במקום עם יד ימין.

מה שמפתיע בכל העסק הזה? זה כמה שזה מותח. באמת. זאת אומרת, זה אשכרה תחרות מותחת.

האופן שבו התחרות עובדת היא שלא משחקים פעם אחת וזהו, אלא יש שלושה משחקונים, בכל אחד מהם משחקים הטוב משלוש, זאת אומרת, עד שני ניצחונות. כלומר, מקסימום משחקים תשע פעמים.

עכשיו, הם משחקים כמו שמשחקים באמריקה, שזה לעשות אגרוף ביד אחת ולהכות על כף יד פתוחה ביד השנייה. אחת, שתיים, שלוש, ואז בפעם השלישית אז כבר בוחרים את האבן או הנייר או המספריים.

[סאונד של קהל מעודד]

אז ככה. את המשחקון הראשון וויקד פינגרס ניצח, עם שני ניצחונות רצופים, שניהם עם נייר על אבן. במשחקון השני, קרוסלי ניצחה. היא ניצחה בעזרת מספריים. פעמיים.

ואז מגיעים למשחקון השלישי. כלומר, שלושה משחקי אבן נייר ומספריים שיקבעו מי ינצח בכל התחרות הזאת.

קרוסלי עד עכשיו שיחקה פעמיים מספריים, וניצחה פעמיים. אז בתחילת המשחקון השלישי, היא עושה דבר נועז. היא משחקת מספריים. שוב. וסירס עדיין משחק נייר. קרוסלי מנצחת. 1-0.

משחקים שוב. סירס עדיין נשאר עם נייר. קרוסלי החליפה, היא שיחקה אבן. היא הפסידה. כלומר, 1-1 במשחקונים, 1-1 במערכות. נשאר משחק אחד של אבן נייר ומספריים שיקבע מי יזכה בתואר וב-50 אלף דולר.

השופט מכריז על תחילת המשחק. המתחרים מסתכלים אחד על השני, אבל לא על העיניים. על הידיים. לשניהם יש הבעה של ריכוז מוחלט על הפנים. הם מסתכלים על המרכז ביניהם, המקום שבו יוכרע הקרב. והם עושים אחת, שתיים, של… [סאונד מתעוות, רעש הקהל ברקע משתתק]

מה עובר בראש של ג'ולי "בולדוג" קרוסלי עכשיו? אני לא יודע, אבל זה צריך להיות משהו בערך כמו זה:

[מוזיקת רקע]

סירס שיחק עד עכשיו שלוש פעמים ברצף נייר. האם הוא ישחק נייר פעם רביעית? בתור שחקנית אבן נייר ומספריים מנוסה, אני יודעת שרוב האנשים מעדיפים לא לשחק את אותה יד ברצף כמה פעמים. רוב האנשים לא יבחרו בנייר ברצף אפילו שלוש פעמים, ובטח שלא ארבע פעמים ברצף. אז על הנייר, לא סביר שהוא ישחק שוב נייר. מצד שני, הוא יודע שאני שחקנית מנוסה, והוא יודע שאני יודעת את הסטטיסטיקה הזאת. הוא יודע שאני לא אצפה שהוא ישחק נייר, ולכן זה בטח בדיוק מה שהוא כן יעשה. הוא כן ישחק נייר, ולכן אני צריכה לבחור מספריים. מצד שלישי, זה ברור לחלוטין שהוא יודע שאני יודעת שהוא יודע שאני שחקנית מנוסה, ולכן הוא רוצה שאני אחשוב שהוא ישחק את הדבר הלא צפוי, ולכן הוא ישחק את הדבר הכן צפוי שהוא נייר, ולכן אני צריכה לשחק...

[חזרה לספירה לאחור ולרעש הקהל] שלוש!

מספריים. קרוסלי משחקת מספריים. וסירס, אחרי שלושה ניירות רצופים, שיחק… אבן.

[קהל מריע]

שון "וויקד פינגר" סירס ניצח, וזכה ב-50 אלף דולר ובתואר אלוף אמריקה באבן נייר ומספריים לשנת 2008.

כל זה, אני רוצה להדגיש, באמת קרה. זה לא דבר שהמצאתי עכשיו בשביל להדגיש איזו נקודה, [צוחק] זה דבר שקרה, ברצינות, יש תיעוד של זה ביוטיוב, אתם יכולים לראות את זה.

עכשיו, למה ערוץ טלוויזיה מסחרי הציג תחרות באבן נייר ומספריים? אהה… [צוחק] לא ברור כל כך…

זה מוצג נורא ברצינות, הקריינים עושים עבודה מאוד טובה בלהישמע רציניים מאוד, אבל… אפילו הם קצת מגזימים לפעמים, כשאחד מהם מכריז למשל שזה הרגע הגדול ביותר בחייו של… מישהו, [צוחק] אפשר אולי לחשוב שהם לא באמת לוקחים את אליפות ארצות הברית באבן נייר ומספריים נורא ברצינות.

חוץ מזה, יש פרט ששווה אולי להזכיר, שהלוגו של הבירה Bud Light מוצג במהלך התחרות הזאת על כמעט כל משטח מאוזן ומאונך בזירה הזאת, [צוחק] וגם הקהל, כמעט כל בן אדם בקהל מחזיק בקבוק של באד לייט, והם מנופפים בהם, ואפשר כמעט לקבל חשד קל שאולי כל העסק הזה הוא יותר… גימיק פרסומי בחסות באד לייט מאשר תחרות ספורט רצינית. אולי.

כמו שאמרתי, זאת לא הייתה האליפות הראשונה שהארגון USARPS ארגן, היא עשתה את זה ארבע שנים רצופות, ואז הפסיקה. וגם במקומות אחרים היו ארגונים אחרים שעשו אליפויות עולם, או אליפויות מקומיות באבן נייר ומספריים. ו… אני חייב להגיד, זה עובד, זה באמת רחוקה מלהיות תוכנית הספורט הכי משעממת שראיתי, אבל… אם זה ספורט, אם זה מקצוע ספורט, היה אפשר לצפות שאנשים יהיו טובים בזה.

מה קרה לשון סירס אחר כך? הוא סיפר אחר כך בראיונות שהוא באמת מנסה לקרוא את היריב, כלומר, למצוא אם יש לו tales, כלומר, לנסות לאתר תבנית באיך שהוא משחק ולנסות להטעות אותו. ו… כן, זה… זה עבד לו, אבל זה לא ש… הוא הגיע לתחרות הזאת בתור מקצוען באבן נייר ומספריים.

שון סירס הגיע לתחרות בזה שהוא יצא עם חברים לפאב, והיו שם אנשים מבאד לייט שרשמו אנשים לתחרות אבן נייר ומספריים, והוא שיחק כמה פעמים וניצח וככה הוא עלה לגמר.

וקרוסלי הגיעה לשם בדיוק באותה צורה. שניהם גם לא פיתחו את הקריירה הספורטיבית שלהם אחר כך, זה לא שהם אחר כך השתתפו בעוד תחרויות. זה ממש… זה כמעט נראה כאילו הם הגיעו לשם לגמרי במקרה. כאילו הכל פשוט עניין של מזל.

[מוזיקת רקע]

אבן נייר ומספריים אמור להיות עניין פשוט של מזל, שליש שליש שליש. או שמנצחים או שמפסידים או שיש תיקו, אבל זה לא. זה לא רק מזל.

ואתם יכולים לראות את זה. אם אתם משחקים נגד מישהו פעם אחת אז… או שאתם מנצחים או שאתם מפסידים, או שתיקו, אבל אם תשחקו נגד אותו בן אדם הרבה פעמים, סביר להניח שתגלו שאחד מכם יותר טוב מהשני במשחק הזה. כלומר, אחד מכם ינצח לא סתם שליש מהפעמים, אלא יותר בהפרש משמעותי. לא כל פעם, אבל יותר.

למה? כי הבחירה היא כאילו אקראית, אבל היא לא. כי זאת בחירה שבן אדם עושה. ובני אדם הם לא מכונות, בני אדם לא באמת יודעים לבחור באופן אקראי. יש תבניות לאיך שבני אדם בוחרים דברים. אז אם אתם עוקבים אחרי איך שבן אדם משחק, אתם יכולים לנחש מה הוא יעשה בפעם הבאה.

השאלה היא איך עושים את זה נכון, איך נהיים אלופים באבן נייר ומספריים. ואת זה אני, אני לא רוצה סתם להביא ניחושים או אמירות בלי סימוכין. אני רוצה מחקרים מדעיים. אז חיפשתי. ומצאתי. הרבה! אתם לא מאמינים כמה מחקרים פורסמו על אבן נייר ומספריים! [צוחק] באמת. יש המון ניתוחים סטטיסטיים של משחקי אבן נייר ומספריים, שרובם מתחילים כאילו, אוקיי, אני מבין מה הולך פה, אנחנו ביקשנו ממספר מסוים של אנשים לשחק, ותוך שני עמודים הם מגיעים לערימות של נוסחאות שאין לי מושג מה הם אומרות בכלל! ברצינות, אני לא יכול אפילו לקרוא לכם את הנוסחאות האלה, כי אני לא יודע מה הסימנים האלה אומרים! אני לא יודע איך קוראים להם. יש שם גרפים עם קווים בצבעים שונים ומשולשים ו… מה משהו מכל זה אומר?! אני ניסיתי להבין מה בעצם אפשר להבין מכל העסק הזה, אבל בהחלט קיימת האפשרות שלא הבנתי כלום ואני פשוט מפרש את זה לא נכון. אבל אני אנסה בכל זאת.

אחד המחקרים הכי מצוטטים בנושא הזה זה מחקר סיני שבו לקחו 360 סטודנטיות וסטודנטים ונתנו להם לשחק אבן נייר ומספריים אחד נגד השני 300 פעם, ותיעדו את התוצאות. הכוונה הייתה לראות איך הם משתנות עם הזמן, ואם אנשים מתאמים את האסטרטגיה שלהם וכל זה, אבל לפני הכל אני מתעניין גם בנתונים הכי הכי בסיסיים, הכי כאילו… הכי פושטים.

המחקר הזה מראה שהדבר הכי נפוץ שאנשים בחרו, היה… אבן. אנשים בחרו באבן לא 33% מהפעמים, אלא 36% מהפעמים, שזה קצת יותר. טוב לדעת. זה כבר אומר שאנשים בוחרים באבן יותר מאשר בדברים אחרים, אם אתם יודעים את זה, תבחרו בנייר תמיד, כבר שיפרתם את הסיכוי שלכם להצליח בקצת.

כמובן הבעיה עם זה זה שזה נכון לגבי סטודנטים סיניים ב-2014, אף אחד לא אומר שזה יהיה נכון לגבי עובדות הייטק מבלגיה, אולי הן מעדיפות מספריים, אני לא יודע. או כל קבוצה אחרת בעולם. חוץ מזה, כבר כותבי המאמר אומרים שיכול להיות שמכיוון שזה נעשה על המחשב, כלומר הנסיינים בחרו מבין סמלים על המחשב, והסמל של אבן היה הכי שמאלי, שאם אתם קוראים בשפה של משמאל לימין, אז הוא כאילו הראשון, יכול להיות שזה מה שנתן יתרון קל לאבן. אולי.

בניסוי אחר שקראתי עליו, אז שמה הצורה הפופולרית ביותר אצל גברים הייתה אבן, אבל אצל נשים זה היה נייר. אז אני לא יודע. בכל מקרה ההפרשים היו אחוזים בודדים, זה לא ישפיע על הסיכויים שלכם להצליח בהרבה.

דבר אחד אבל שכן נראה עקבי בכמה מחקרים, זה שיש צורות התנהגות שחוזרות על עצמן, שמשותפות לרוב האנשים.

[מוזיקת רקע]

קודם כל, אנשים נוטים להחליף את מה שהם משחקים בכל משחק. כלומר, מעדיפים לא לשחק את אותו הדבר פעמיים ברצף. אם היריב שלכם ישחק אבן, יש סיכוי טוב שבפעם הבאה הוא לא ישחק אבן.

ואם הוא כן משחק אבן בפעם השנייה, יש סיכוי ממש טוב שהוא לא ישחק אבן בפעם השלישית. אנשים ממש לא נוטים לשחק את אותו הדבר יותר מפעמיים ברצף.

אבל הסיכוי שמישהו כן ישחק את אותו דבר פעמיים ברצף עולה אם הוא ניצח בפעם האחרונה. יעני לא מחליפים סוס מנצח. שיחקתי אבן, ניצחתי, אז זה בטח יעבוד שוב, אז אני אשחק עוד פעם אבן. לעומת זאת, אם אנשים מפסידים, הם עוד יותר נוטים להחליף את מה שהם שיחקו, לשחק משהו אחר, ויותר מזה, יש גם נטייה ללֵמה להחליף. אנשים נוטים לבחור את מה שינצח את מה שניצח אותם בפעם הקודמת.

כלומר, אם אני שיחקתי אבן והיריב שלי שיחק נייר, הוא ניצח. יש יותר סיכוי שאני אבחר הפעם מספריים. כלומר מה שינצח את מה שניצח אותי. אז אם אתם מודעים לנטייה הזאת של אנשים, אז מה שאתם צריכים לבחור זה פשוט את מה שינצח את מה שניצח את מה שניצח אותם בפעם הקודמת.

או במילים יותר פשוטות - אתם פשוט צריכים לשחק את מה שהוא שיחק פעם קודמת. אם במשחק הקודם היריב שלכם שיחק נייר והפסיד, שחקו נייר.

הסטטיסטיקה אומרת שזה ישפר את הסיכויים שלכם לנצח. עכשיו, כל זה אומר שתנצחו בטוח? לא! ממש לא. זה לא אומר שתנצחו 100% מהפעמים, זה אומר שהסיכוי שלכם יעלה במשהו.

דרך אגב, יש עוד טענה שאומרת שאם מסיטים את תשומת הלב של האנשים ברגע האחרון, כלומר שנייה לפני שהם בוחרים, אומרים להם "תסתכל, ציפור"... אז הם מאבדים ריכוז והם חוזרים לדבר הראשון שהם חושבים עליו, והדבר הראשון שהם חושבים עליו הוא בדרך כלל מספריים.

האם זה עובד? אני לא יודע, ולכן עשיתי ניסוי בתחילת הפרק הזה. יהיה מעניין לראות אם זה באמת עבד.

אבל… בטח ששמתם לב שיש פה עוד בעיה. מה אם היריב שלכם גם שומע את הפרק הזה? מה אם הם יודעים בדיוק את מה שאתם יודעים? כלומר, אם הם מכירים את הסטטיסטיקות, אם הם יודעים שאנשים נוטים להישאר עם אותו הדבר אחרי שהם ניצחו, אז הם דווקא לא יעשו את זה, ואז מה שלמדתם יהיה חסר ערך.

אבל מה אם אתם יודעים שהם יודעים את זה, ואתם מחשבים שהם ינסו להטעות אתכם, ואז אתם דווקא עו… זה נהיה מסובך הדבר הזה. המשחק הפשוט הזה הוא מסובך לאללה!

[מוזיקת רקע]

בהרבה מהניסויים האלה, הבעיה הייתה גודל הניסוי. כי כדי להסיק מסקנות סטטיסטיות שיש להם איזושהי משמעות, אז אתם צריכים… לעשות הרבה ניסויים. אם שיחקתי אבן נייר ומספריים נגד אח שלי עשר פעמים, מזה אי אפשר להבין הרבה. אז הניסוי הכי גדול, ואני חושב הכי מעניין שמצאתי, היה ניסוי שהדאטה שלו היה 2,636,417 משחקי אבן נייר ומספריים בין 340 אלף איש. שזה הרבה.

עכשיו, אף אחד לא שילם ל-340 אלף סטודנטים בשביל להשתתף בניסוי, המידע הזה פשוט הגיע מאפליקציית פייסבוק. אתם זוכרים שפעם, בתחילת ימי פייסבוק, היו משחקים? אנשים היו משחקים ב… היה כזה דבר. באמת. בכל מקרה, באותם ימים רחוקים, 2007, הייתה אפליקציה שקראו לה "Roshambull". "בול" על שם "רד בול", כי משום מה יש נטייה לחברות משקאות לממן דברים שקשורים לאבן נייר ומספריים. באפליקציה הזאת אנשים שיחקו אבן נייר ומספריים נגד אנשים אקראיים אחרים ברשת. המון אנשים שיחקו ולכן יש המון נתונים.

אז קודם כל, בתור התחלה, לפי נתוני האפליקציה הזאת, מבין שלוש האפשרויות, הדבר הכי פופולרי שאנשים בוחרים הוא… נייר דווקא, עם 34.82%. במקום השני אבן ובמקום השלישי מספריים. אבל - בקרב שחקנים מנוסים, כלומר כאלה ששיחקו יותר מ-100 פעמים, המקומות השני והשלישי מתחלפים, כלומר הם שיחקו מספריים יותר מאבן! מה זה אומר?! אין לי מושג. אבל זה נכון. ב… מה שעוד מעניין אבל, שבאפליקציה הזאת אפשר היה לראות יותר. כשנכנסתם למשחק, אתם לא קיבלתם סתם מסך ריק, אתם קיבלתם נתונים על היריב שלכם. האפליקציה הציגה את התוצאות של המשחקים האחרונים שלו, וגם את הסטטיסטיקה לגבי מה הוא נוטה לשחק. כלומר, נגיד אם ב-38 המשחקים הקודמים, הוא שיחק 42% מספריים ו-29% נייר. כלומר, אם יש לו נטייה ברורה להעדיף את אחת מהאפשרויות, אתם תראו את זה.

עכשיו, מה אתם עושים? לפי עורכי המחקר הזה, יש לכם שלוש אסטרטגיות עיקריות לבחור מהם. אחת זה להתעלם מזה לחלוטין, ופשוט לבחור מה שבא לכם באופן אקראי. לזה הם קראו K-0. השנייה היא אתם יכולים לנסות להתאים את עצמכם ליריב שלכם. כלומר, אם אני רואה שמי שנגדי משחק הרבה מאוד פעמים אבן, הוא אוהב אבנים, אני אשחק נייר, כדי שיהיה לי יותר סיכוי לנצח אותו. לזה הם קראו K-1. ואתם יכולים להניח שמי שמשחק נגדכם, עושה לכם את זה. כלומר, הם מסתכלים על ההיסטוריה שלכם, ולכן הם ישחקו את מה שינצח את מה שאתם שיחקתם הכי הרבה לאחרונה. לזה הם קראו K-2.

אז קודם כל, היה צריך למצוא מי משחק באיזו אסטרטגיה. זה כבר מורכב, כבר התהליך הזה כלל ניתוחים ונוסחאות שאני לא מבין בכלל, כדי למצוא בעצם מי שיחק איך, ובסופו של דבר אפשר גם לבדוק האם זה היה כדאי, האם האסטרטגיות האלה עובדות.

אז ככה. מי ששיחקו K-1, כלומר הסתכלו מה היריב שלהם שיחק הכי הרבה והתאימו את עצמם לפי זה, הם ניצחו… קצת יותר. הם ניצחו בממוצע 107 פעמים על כל 100 הפסדים. כלומר, בהנחה שמספר התיקו לא השתנה בהרבה, הם ניצחו בערך ב-35% מהמשחקים שלהם במקום 33 ושליש.

אבל זה קרה רק שהם שיחקו נגד שחקנים לא מנוסים.

כשהם שיחקו נגד שחקנים מנוסים, האסטרטגיה הזאת הפחיתה את הסיכויים שלהם לנצח.

עכשיו, מה בקשר ל-K-2? שזה להניח שהיריב שלך עושה מולך K-1 ולעשות משהו נגד זה. זה הגדיל עוד יותר את הסיכוי לנצח. כלומר, משהו כמו 114 ניצחונות על כל 100 הפסדים, או בערך 38% ניצחונות.

אבל שוב, רק נגד שחקנים לא מנוסים. נגד שחקנים מנוסים, פחות או יותר לא הייתה לזה שום השפעה.

מה המסקנה מכל זה?

כן, יש דבר כזה להיות שחקן אבן נייר ומספריים טוב.

יש אסטרטגיות שאפשר לעשות, אתם יכולים לזהות תבניות אצל היריב שלכם, להתאים את עצמכם אליו, לנחש דברים. אתם יכולים להיות טובים במשחק הזה. אבל… להיות שחקן טוב זה לא אומר תמיד לנצח. זה אפילו לא אומר בדרך כלל לנצח.

שוב, אם הסיכוי של אלופת העולם בטניס לנצח בן אדם אקראי מהרחוב הוא 100%, הסיכויים של מומחה לאבן נייר ומספריים לנצח אדם אקראי שלא יודע כלום על המשחק, הם משהו כמו… 38%? שזה יותר מהרגיל, כן, אבל זה לא כזה מרשים…

קשה להאמין שאנשים עושים [לוחש] "הוו, אתה רואה את האישה הזאת? אומרים שהיא מנצחת באבן נייר ומספריים ב-38% המשחקים. וואו! אני כל כך מעריץ אותה". זה פשוט לא נשמע כל כך מרשים העסק הזה.

כל אלה בני אדם. מה אם מכניסים מחשבים לעניין?

[מוזיקת רקע קצבית]

יש אתר שבו אתם יכולים לשחק אבן נייר ומספריים נגד המחשב, והמחשב הוא די טוב. כלומר, אני נכנסתי למשחק, אני בוחר מה אני משחק, המחשב אומר מה הוא בחר, ו… הוא נוטה לנצח. הוא לא מנצח כל הזמן. אבל אחרי ששיחקנו הרבה פעמים, אז בהחלט הייתה מגמה שהוא נטה לנצח אותי יותר. עד כדי כך שהתחלתי לחשוב שאולי זה לא אמיתי, הרי מה ש… אני לוחץ על משהו ואז המחשב אומר "אני בעצם בחרתי אבן", מאיפה לי לדעת שהוא אומר את האמת בכלל?

אז החלטתי לעשות את זה אקראי. לקחתי קוביה. וזרקתי את הקוביה. אחד או שתיים - אני בוחר אבן, שלוש ארבע - מספריים, חמש שש - נייר. ושיחקתי ככה נגד המחשב, כשהמחשב בעצם שיחק נגד הקוביה. והתוצאה הייתה… בערך 33%. [צוחק] מחשב יכול להיות טוב ממש במשחק. מחשב שמשחק שחמט יכול לנתח את המשחק ולמצוא את המהלך הכדאי ביותר. אבל באבן נייר ומספריים אין "המהלך הכדאי ביותר". כולם זהים. הדבר היחיד שאפשר לעשות זה למצוא את התבניות של היריב, למצוא את… כאילו, הדברים שבהם אני צפוי, פשוט בגלל שאני בן אדם ואני לא באמת יודע לבחור באופן אקראי. אבל אם אני באמת בוחר באופן אקראי, לגמרי, אין למחשב שום דבר לעשות נגד זה.

גם שחקן אבן נייר ומספריים הכי מנוסה בעולם, וגם האינטליגנציה המלאכותית הכי משוכללת שנוצרה בהיסטוריה, זה לא משנה. אם אתם בוחרים באקראי, התוצאות שהם ישיגו נגדכם יהיו, בקירוב טוב, 33 ושליש אחוז ניצחונות. לא פחות, אבל גם לא יותר.

גם אלוף העולם, הבן אדם הכי טוב שהיה אי פעם באבן נייר ומספריים, לא יכול לנצח קוביה.

[מוזיקת סיום]

אז… על מה דיברנו?

מאיפה אבן נייר ומספריים הגיע? מסין, דרך יפן, והיו שם חלזונות.

למה נייר מנצח אבן? כדי שיהיה משחק.

והאם אפשר להיות טוב באבן נייר ומספריים? כן, אבל זה לא משתלם. כי אם אתם כבר משקיעים המון זמן בלהיות מומחים ואלופים במשהו, אז נראה לי שעדיף לבחור משהו… שבו איזה טמבל אקראי לא יכול פשוט לנצח אתכם במקרה כי… אבן.

זאת הייתה התשובה.

אני רוצה להגיד תודה בסיוע בפרק הזה לגדי אלכסנדרוביץ', מתמטיקאי ובעל הבלוג "לא מדויק", שאמנם לא כתב שם על אבן נייר ומספריים, אבל הוא כן כתב פעם פוסט ארוך ומפורט על חקירה מתמטית של המשחק זוג או פרט.

אחרי ההפסקה - על עוד משחק שהוא לא בדיוק משחק.

[מוזיקת רקע]

אם כבר מדברים על אבן נייר ומספריים, בואו נדבר על משחק אחר.

לפני יותר משנה, נחתה אצלי בתיבת השאלות, בטופס, שיש דרך אגב באתר של התשובה ברשת עושים היסטוריה, בבקשה תשלחו שאלות רק שם, ולא במייל או בדברים אחרים, בכל מקרה, אז… הגיעה לשם שאלה ששאל אריאל השואל. והוא שאל שאלה פשוטה: האם משחק "מלחמה" בקלפים יכול להימשך לנצח.

אנחנו קראנו לזה "מלחמה" [במלעיל], אולי אחרים קוראים לזה "מלחמה" [במלרע]. וזאת שאלה שנורא אהבתי. זאת שאלה נורא מעניינת, אני חשבתי שצריך לעשות עם זה משהו. אני שקלתי לעשות על זה פרק שלם במשך הרבה זמן. הבעיה… שהתברר שזאת שאלה ממש, אבל ממש קשה. [צוחק]

מלחמה זה המשחק שהוא כמו… זה כמו אבן נייר ומספריים בזה שהוא בעצם לא משחק. כלומר, אין שום אסטרטגיה במלחמה. אתם לא בוחרים שום דבר במלחמה. מלחמה זה שכשאתם לוקחים חבילת קלפים, מחלקים אותה לשניים, עכשיו… אתם שולפים קלף, היריב שולף קלף, אם הקלף שלכם יותר גדול אתם לוקחים את הקלפים, אם הקלף שלו יותר גדול הוא לוקח את הקלפים. ואז פותחים את הקלף הבא. אין שום בחירה שעושים בשום שלב. [צוחק] ככה שזה לגמרי דטרמיניסטי. זאת אומרת, מהרגע שהחבילה קיימת אז כבר… ברור מי הולך לנצח. כלומר, לא ברור, לא ברור לכם, זה פשוט לוקח זמן עד שמבררים את הדבר הזה. ולמרות שזה לא משחק, זה מרגיש כמו משחק, כלומר זה מרגיש מותח. זאת אומרת, ההרגשה היא שעכשיו אני מנצח, עכשיו אני מפסיד, אני לקחתי כמעט את כל הערימה שלו, אבל אז הוא… זה, זה כאילו קורה פה משהו, כאילו יש פה איזשהו סיפור, למרות שאתם לא בעצם חלק ממנו. אתם לא לוקחים בזה שום משמעות, ועדיין, ילדים יכולים לשחק בדבר הזה הרבה זמן. עכשיו, משחק מלחמה בדרך כלל לוקח הרבה זמן! בגלל שתמיד יש איזה אס בחבילה של השני, וזה… השאלה היא כמה הרבה זמן, והאם זה יכול להיות שמשחק כזה לא יגמר בכלל.

אז קודם כל, לא, זה לא ימשך לנצח, בגלל שבאיזשהו שלב שני השחקנים ישתעממו ויעברו פשוט לעשות משהו יותר מעניין, אבל בהנחה שלא… זה מאוד מאוד מסובך. זה ממש מאוד מסובך, בגלל שהסדר של הקלפים, כמובן יש מספר מטורף של אפשרויות לסדר בקלפים, והשאלה היא האם נגיע באיזשהו שלב ל… מצב מחזורי. זאת אומרת, ששתי החבילות יחזרו להיות זהות לחלוטין למה שהם היו בהתחלה.

אם זה קורה, אז המשחק כמובן לא יגמר אף פעם. הוא ימשיך, הוא ימשיך לנצח. אבל איך אפשר לדעת אם דבר כזה יקרה, או שלא.

אז חיפשתי, ומתברר שכן, גם במקרה הזה יש מתמטיקאים שעוסקים הרבה במשחקי ילדים ובדקו את השאלה הזאת.

אז קודם כל, צריך להציב פה איזשהם תנאים. משום שהקלפים שמי שמנצח לוקח, אם הוא מערבב אותם, אם הוא פשוט שם אותם בערימה ואז מערבב אותם ושם אותם מלמטה? אז אי אפשר לדעת. אי אפשר לחזות שום דבר, בגלל שהסדר של הקלפים ישתנה. כדי שאפשר יהיה לחזות מה יקרה לקלפים, למשחק, אז צריך לעשות את זה באופן מאוד מאוד מסודר. נגיד שמי שמנצח, לוקח את הקלף שלו, הקלף שניצח, ושם אותו מלמטה, ואז הוא לוקח את הקלף של היריב, שהפסיד, ואז, ושם אותו עוד יותר מלמטה, בסדר הזה. משום שאם עושים זה בסדר אחר, זה ישנה את כל העסק.

אז אם לוקחים את הבסיס הזה, אז מתמטיקאי בשם מייקל ז. ספיבי פרסם מאמר שעוסק בדיוק בשאלה הזאת. למרות שהוא לקח גרסה קצת יותר פשוטה של מלחמה, זאת אומרת, גרסה שבה כל קלף מנצח או מפסיד לכל קלף אחר, אין תיקו. זאת אומרת, כאילו יש 52 קלפים שאפשר לסדר אותם מ-1 עד 52 וכל אחד מהם ינצח קלף אחר, בגלל שאם מחשיבים גם את העסק הזה שזה יכול להיות תיקו, ואז יהיה צריך לעשות קלף אחד, שתיים, של… זה עוד יותר מורכב. בכל אופן, במצב כזה הוא חישב באופן שאני… honestly, אני באמת לא יודע להסביר את זה, זה כאילו זה במתמטיקה בהרבה הרבה מעבר לרמה שלי, אבל המסקנה שלו הייתה ש… כן. קיים מצב שבו משחק כזה, אם משחקים אותו נכון ומסדרים את הקלפים תמיד באופן מדויק, ימשך לנצח. כלומר, יגיע למחזוריות, שאחרי מספר מסוים של סיבובים, שתי הערימות יחזרו בדיוק להיות מה שהם היו בהתחלה.

מספר הסיבובים הוא יותר מ-30 אלף! כלומר, זה לא מחזוריות שקל לזהות, אבל היא כן תקרה בסופו של דבר, והמשחק הזה אף פעם לא ייגמר. וכמובן, הרבה הרבה הרבה לפני זה אנשים כבר יחליטו פשוט ללכת ולשחק אבן נייר ומספריים במקום זה.

[מוזיקת רקע]

זאת הייתה התשובה.

אם אתם עוד מתעניינים במשחקי ילדות ומאיפה הם הגיעו, אז בטח תאהבו לשמוע את הפרק של "התשובה" שעוסק בקווה קווה דה לה אומה, שלא מדבר על האסטרטגיה, אלא מאיפה הגיע השיר הזה, והוא מגיע ממקומות מאוד משונים. את כל הפרקים אפשר למצוא באתר "התשובה" ברשת עושים היסטוריה, שם יש גם את הטופס שאתם יכולים לשלוח איתו שאלות. עדכונים אפשר למצוא בעמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם", שמה אני גם מפרסם הרצאות שאני עושה בכל מיני נושאים ובכל מיני מקומות.

יותם הלחמי הוא עורך הסאונד של הפודקאסט הזה. אביב שם טוב - אבן, שרה וכטל - מספריים, רן לוי - נייר, ודני טימור המנהל העסקי. אני דורון פישלר. ביי.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

11 views0 comments

Comentários


bottom of page