מה קורה אם מתחילים בשניה, ומשם יורדים למטה - לאורכים קצרים יותר ויותר - או עולים לאורכי הזמן הכי ארוכים שיש? זהירות, זה הולך להיות קוסמי
תאריך עליית הפרק לאוויר: 04/11/2024.
[חסות]
קריינות: רשת "עושים היסטוריה".
[מוזיקת פתיחה]
היי, אני דורון פישלר, זאת "התשובה". זה פודקאסט שבו אתם שולחים לי שאלות, ואני, ברוב המקרים, לא עונה עליהן. זה כי יש הרבה יותר מדי שאלות. סטטיסטית, [מגחך] רוב השאלות לא יקבלו תשובה. פשוט שתבינו, ההודעה הזאת שהגיעה אליי ממש ממש לא מזמן, מפלא ואבא שלו, היא שאלה מספר 54,830 בקובץ השאלות. כן, זה די הרבה. פלא ואבא שלו, אבל, הם אמרו ככה: "דיברנו על זה שיש עצים בני אלף שנים, וכמה קשה לתפוס זמן. מה הסיכוי שתעשה פרק כמו שעשית על גדלים, אז על זמנים? מה בן שנה? בן עשר? בן אלף? בן מיליון? בן שנייה?" מה השאלה בדיוק? לא משנה. זה נכון אבל. זאת אומרת, ברגע שקראתי את זה אז אמרתי "נכון, למה לא עשיתי את זה עדיין?". מה שהם דיברו עליו זה הפרק "האם אנחנו יותר קטנים או יותר גדולים?", שיצא לפני… אה… כמה זמן, ובו אני דיברתי על סדרי גודל, מה גדול בעצם ומה קטן.
מאוד קשה בעצם לתפוס את זה. על מה בעצם… מה זה אומר כשמשהו הוא מאית המילימטר? ומה זה אומר כשמשהו הוא טריליון קילומטר? זה הרבה, אבל כמה זה ביחס לדברים אחרים? שם אני דיברתי אבל על גדלים, לא על זמן. וזמן עוד יותר קשה לתפוס. מה שפלא ואבא שלו אומרים, וצודקים, זה ש… כשאומרים שמשהו היה לפני עשרת אלפים שנה, או לפני מאה אלף שנה, או עשרה מיליון שנה, הרבה פעמים זה מיתרגם בראש לפשוט "זה היה מזמן". "זה היה לפני הרבה מאוד זמן". אוקיי, אבל זה לא אותו דבר. מן הסתם זה לא אותו דבר. יש הבדל מאוד מאוד גדול בין מיליון, לבין מיליארד, לבין אלף. או בין אלפית שנייה למיליונית שנייה. אז מה כל זה בעצם אומר?
[מוזיקת רקע]
אז בואו נעשה את זה. כמו בפרק עם הגדלים. אני הולך להתחיל משנייה. שנייה אחת. ומשם לרדת למטה, לאורכים הכי קצרים שיש, הכי מעט זמן שאני יכול להגיע אליו, ולעלות לאורכים הכי ארוכים. עכשיו, אני רוצה להזכיר את הכללים - אני כמעט אף פעם לא הולך לדבר פה על אורכים מדויקים, או על שום דבר מדויק. אנחנו מדברים על סדרי גודל. מה זה אומר? זה אומר שכל צעד שאני עושה, מגדיל או מקטין את מה שאנחנו מדברים עליו פי 10. לצורך העניין, ההבדל בין שנה לשנתיים, או לארבע שנים, לא מעניין אותי. הוא לא משמעותי. מעניין אותי רק דברים שהם פי 10 - עשר שנים, או מאה שנים, או אלף שנים. כל פעם אני מכפיל את זה פי 10. כלומר, מוסיף עוד 0 למספר. או כשמדברים על דברים קטנים, אז אני מוסיף 0 מהצד השני של המספר, זאת אומרת, מ-1 ל-0.1 ל-0.001 ל-0.0000… אתם מבינים את זה. כל צעד זה פי 10 יותר גדול או יותר קטן. על דברים יותר מדויקים מזה, שום דבר פה לא יהיה מדויק. הכל יהיה בערך.
רק עוד אזהרה אחת לפני שאנחנו ממשיכים. [מוזיקה מסתורית ברקע] כשמדברים על דברים מאוד מאוד קטנים ומאוד מאוד גדולים, וזה נכון גם כשאנחנו מדברים על גודל פיזי וגם על זמן - אין מנוס, כשאנחנו נגיע למקומות הקיצוניים ממש, הכי גדולים והכי קטנים, העניינים פה יהפכו לקוסמיים. כי אנחנו מדברים על הדברים הכי קטנים והכי גדולים ביקום. ובדרך כלל אני מדבר על… דברים של העולם של בני אדם, דברים שנוח להסתכל עליהם. אבל כאן אין ברירה, אנחנו צריכים לדבר על, על היקום, ועל ממה עשוי היקום, ועל ההתחלה ועל הסוף של היקום. אז… אני רק מזהיר מראש, תתכוננו, כי דברים הולכים להיות קוסמיים פה.
[מוזיקת רקע מתגברת]
זאת "התשובה". מתחילים עוד שנייה. כלומר, לא עוד שנייה. עוד כמה דקות. תכף.
[חסות]
זאת שנייה [שנייה אחת של הפתיח]. אתם יודעים מה? זאת שנייה [תקתוק מטרונום ברקע]. שנייה זה זמן קצר, אבל זה זמן שאנחנו מבינים. אנחנו יכולים להבין את הקצב של התקדמות של הדיבור, למדוד דברים בשניות זה הבית שלנו. בשניות.
זאת עשירית שנייה [עשירית שנייה של הפתיח]. עכשיו, אתם שמעתם את זה. עשירית שנייה זה בהחלט משך זמן שאפשר לקלוט. אבל האמת שכבר עכשיו, כשאנחנו ירדנו רק סדר גודל אחד מתחת לשנייה, כבר עכשיו דברים נהיו קצת מוזרים, כי כבר עכשיו אנחנו לא ממש בטווח ההבנה של בני אדם. למה אני מתכוון בזה? כי הרי שמעתם את זה, אתם יכולים לשמוע משהו שנמשך עשירית שנייה, אבל תקשיבו לזה. [צליל צפצוף, נביחה, ודורון אומר "היי"]
אוקיי, אז עכשיו אתם שמעתם צפצוף, ואתם שמעתם אותי אומר "היי", ואתם שמעתם נביחה של כלב, הכל בסדר. השאלה שלי אליכם היא - באיזה סדר שמעתם אותם? כי הם לא היו באותו זמן. הם היו בהפרש של בערך עשירית שנייה בין אחד לשני. אז זה היה קודם הכלב, אחר כך אני ואז הצפצוף? או שזה היה קודם הצפצוף ואז אני ואז הכלב? כי אני לא בטוח שאתם יודעים. אוקיי, זה היה בהפתעה. אתם לא הייתם מרוכזים. בואו תשמעו את זה עוד פעם. [צליל צפצוף, נביחה, ודורון אומר "היי"]
דברים שקורים בהפרש של עשירית שנייה ביניהם, קשה לנו להבין מה קרה קודם, תכלס. כי אנחנו די מרגישים שהם קרו באותו זמן. אנחנו לא באמת שמים לב לדברים שלוקחים עשירית שנייה.
[מוזיקת רקע]
הנה עוד דבר שאתם עשיתם בזמן האחרון. אתם מצמצתם. אתם בטוח, בדקה האחרונה, מצמצתם. מצמוץ, זה לסגור את העיניים ולפקוח את העיניים, זה למשך משהו בסדר גודל של עשירית שנייה. אתם לא שמתם לב שעשיתם את זה, נכון? זאת אומרת, אתם לא יכולים להגיד מתי אתם לא ראיתם כלום ואז שוב ראיתם משהו, משום שהכל מתחבר. המוח מחבר את ה… מעלים לכם את הקטע הקטן הזה של החושך, כדי לא להפריע לכם.
בואו ננסה עוד משהו אבל. תושיטו את האצבע ותיגעו בקצה האגודל. זה הכל. ראיתם את האצבעות נוגעות אחת בשנייה והרגשתם אותן נוגעות אחת בשנייה באותו זמן, נכון? לא, אתם לא. זה משום שהתחושה של המגע? היא עוברת דרך העצבים מקצה האצבע שלכם, לאורך כל היד, במעלה הצוואר, אל המוח, וזה לוקח זמן התהליך הזה. הזמן שלוקח לתחושה להגיע מקצה האצבע אל המוח שלכם הוא בערך עשירית שנייה. אתם לא באמת מרגישים כשהאצבע שלכם נוגעת במשהו, אתם מרגישים את זה בערך עשירית שנייה אחר כך. אבל זה מרגיש כאילו אתם רואים את האצבע נוגעת, ומרגישים אותה בדיוק באותו זמן, נכון? או שזה רק בערך? דרך אגב, אתם יכולים להפסיק עכשיו לגעת באצבע בזה… אתם נראים די מוזרים אם מישהו מסתכל עליכם עכשיו.
כשהרגליים שלכם נוגעות במשהו, אז זה לוקח יותר זמן. כי [מגחך] המסלול שהאות צריך להגיע הוא יותר ארוך. אוקיי, אז מה קורה כשאתם נוגעים עם האצבע של היד ברגל? אתם כאילו מרגישים את זה באותו זמן, אבל אתם לא! משום שההרגשה מהרגל מגיעה יותר מאוחר. אנחנו לא באמת חיים עכשיו בהווה, אנחנו חיים טיפ-טיפה בעבר, אבל המוח שלנו מסדר את כל האותות האלה שאנחנו מקבלים מטיפה קודם וטיפ-טיפה אחר כך, ככה שהם ירגישו כאילו שהכל קרה באותו זמן, משום שאחרת אנחנו לא נבין כלום. אז אנחנו לא חיים בהווה, אנחנו חיים… עשירית-שתי עשיריות שנייה בעבר. אוקיי, [מגחך] וואו, כבר זה היה די כבד, ורק התחלנו! זה רק היה סדר גודל אחד! בואו נמשיך.
נרד עוד סדר גודל אחד. מאית שנייה. 0.01 שנייה. מה קורה במאית שנייה? [מוזיקת רקע] זבוב מנופף בכנפיים. פעם אחת. כשזבוב מנופף בכנפיים זה עושה רעש. וזה עושה רעש שאנחנו יכולים לשמוע אותו. אבל זה לא נשמע לנו ככה פשוט משום שהוא עושה את זה בסדר גודל של מאה פעמים בשנייה. בגלל זה אנחנו לא יכולים לשמוע כל פעם נפרדת, זה פשוט יישמע כמו זזזזזזזז. עכשיו, אמרתי זבוב, אבל, כאילו, כמובן יש הרבה מאוד סוגים של חרקים, ולכל אחד מהם יש לו קצב אחר. יש כל מיני כאלה, אבל בדרך כלל זה בסדר גודל הזה. אם אני מדבר על זבוב הבית המצוי, אז המהירות שהוא מנופף בכנפיים שלו זה בערך 300 פעמים בשנייה. מה זה אומר? תרימו ידיים. עכשיו תורידו. זהו. עכשיו, אם זה לקח לכם עכשיו שנייה אחת להרים את ה… רגע, אתם באמת הרמתם ידיים עכשיו? אוקיי, עכשיו אנשים מסביב באמת מסתכלים עליכם מוזר. [צוחק] אז אם זה לקח לכם שנייה אחת להרים את הידיים, להוריד את הידיים, אז לעשות את זה 300 פעמים ייקח לכם חמש דקות. חמש דקות של למעלה, למטה, למעלה, למטה, למעלה, למטה. זאת כמות הפעמים שזבוב עושה את זה תוך שנייה אחת. זה מהר, אבל יש דברים מהירים יותר.
בואו נרד עוד סדר גודל אחד למטה. אלפית שנייה. [צליל ניפוח בלון] אם יש לכם בלון מנופח, [צליל בלון מתפוצץ] ואתם דוקרים אותו בסיכה, זה נראה כאילו הבלון עבר מיידית מבלון מנופח לבלון מפוצץ. כאילו לא עבר שום זמן בין מצב אחד למצב שני, אבל כמובן שכן עבר זמן ביניהם, זה פשוט הרבה יותר מהר ממה שאנחנו יכולים לראות. אם מסתכלים בהילוך מאוד מאוד מאוד מאוד איטי על התפוצצות של בלון, אז אפשר למדוד. הזמן שלוקח לבלון לעבור מבלון מנופח לסמרטוט גומי הוא כמה מילי-שניות. כמה אלפיות השנייה. אוקיי. בואו נמצא משהו יותר מהיר.
אה… [מגחך] כאן אני בבעיה קצת. כי אנחנו ירדנו רק שלושה סדרי גודל מתחת לשנייה, אבל כאן אני כבר, אני כבר בבעיה משום שאם אני רוצה לספר על דברים שקורים יותר מהר מזה, מאוד קשה למצוא דוגמאות לזה. כלומר, מדברים שאנחנו מכירים, דברים יומיומיים שאנחנו רואים. זה לא אומר שאלפית שנייה זה הדבר הכי קטן שיש. ברור שלא. יש… יש הרבה דברים שקורים יותר מהר, אבל לא דברים שקל להגיד, דברים שאנחנו רואים. זה, אנחנו צריכים להגיע לתחומים אחרים. יש תחום שהוא קרוב אלינו שבו אלפית שנייה זה המון המון זמן.
[מוזיקת רקע של משחק מחשב]
המחשב שלכם. וכשאני אומר מחשב, אני מתכוון גם לטלפון, כמובן, ולטאבלט ולטלוויזיה חכמה, לכל מכשיר שיש לו מעבד ומסך. מחשבים, הם עובדים מהר. את זה כולם יודעים. הם יודעים לחשב מהר. אבל יכול להיות שאתם לא יודעים להעריך באמת כמה מהר המחשב שלכם עובד. עכשיו, אני לא הולך להסביר בדיוק את דרך הפעולה של מחשב, זה יותר עניין ל"עושים טכנולוגיה" עם דוקטור יובל דרור, אבל בבסיס, לכל מחשב יש מעבד, יחידת העיבוד המרכזית, CPU. עכשיו, אם אתם מהסוג מסוים של חננות, יכול להיות שאתם יכולים אפילו להגיד לי מה המהירות של המעבד של המחשב שלכם, או של הטלפון שלכם.
בכל אופן, כשאתם מחפשים מחשב חדש, אז זה אחד הפרטים שיופיעו שם. יש שם מעבד i5 או i7 או מה שזה לא יהיה, ומספר של המהירות שלו בג'יגה הרץ. זה יהיה 2 או 4 או 8 או וואטאבר ג'יגה הרץ. אני לא יודע איזה מחשב יש לכם ואני לא יודע איזה טלפון יש לכם, אבל אם זה משהו שנוצר ב-15 שנים האחרונות, זה נמדד בג'יגה הרץ. מה זה ג'יגה הרץ? ג'יגה זה מיליארד. הרץ זה חברה להשכרת רכב, אבל זה לא קשור. הרץ זה גם פעמים בשנייה. כלומר, ג'יגה הרץ זה מיליארד פעמים בשנייה. מיליארד מה? מיליארד פקודות. פקודה, בהקשר הזה, זה And, Or, Not ו-Xor. זה הפעולות הכי בסיסיות שאפשר לעשות עם אפסים ואחדים.
לדוגמה, הנה שני דברים, 0 ו-1. האם לפחות אחד משני הדברים האלה היה 1? התשובה… [צלילי משחק מחשב מתגברים] היא כן. [צוחק] הנה עוד שאלה, זה מאתגר, הנה שני דברים, 0 ו-0. האם שני הדברים שאמרתי עכשיו היו 1? התשובה היא לא. זה לא קשה. אלה לא שאלות קשות. [מגחך] אבל זה מה שמעבד עושה, הוא פשוט עושה את זה הרבה. עכשיו, איך מגיעים מזה לשחק "Brawl Stars"? זה מורכב. יש הרבה מאוד שלבים בדרך, אבל כן - מחשב זה דבר שלוקח שאלות של 0 ו-1, והופך את זה ל… כל מה שמחשב עושה. בבסיס זה לענות הרבה מאוד פעמים על שאלות פשוטות של 0 ו-1. ומעבד ג'יגה הרץ זה אומר שאת זה, זאת אומרת, את הפעולה הזאת, לקבל את השאלה הדבילית הזאת ולתת תשובה שהיא כן או לא, 0 או 1? את זה הוא עושה מיליארד פעמים בשנייה.
עכשיו, קודם אנחנו דיברנו על אלפית שנייה, כאן אנחנו מדברים על מיליארדית, כן? זאת אומרת, אנחנו ירדנו עכשיו שישה סדרי גודל, הוספנו שישה אפסים ל-0.000… זאת אומרת, מיליארדית זה אלפית של אלפית. של אלפית. עכשיו, לפני שאנשי מחשבים זועמים כותבים לי, צריך להגיד, כמו כל דבר אחר בפרק הזה, גם זה בערך. זה לא בדיוק ככה. כי יש עוד משתנים. המיליארד בשנייה זה מהירות השעון של המעבד, אבל יש IPC, כלומר יש מעבדים שיכולים לעשות כמה פעולות במשך המיליארדית שנייה הזאת. יש פעולות מורכבות יותר, שלוקח יותר זמן לעשות, יש טכנולוגיות שמאפשרות לעשות כמה פקודות במקביל. בקיצור, זה לא באמת בהכרח בדיוק מיליארד, אבל זה נותן את המושג הכללי לגבי מספר הפקודות שמעבד עושה בשנייה.
אז מה זה אומר מיליארד פעמים בשנייה? כלומר, אם אתם עושים את התפקיד של המעבד, כלומר, אני אשאל אתכם את אחת מהשאלות האלה של… ואתם תענו עליה, כן או לא, 0 או 1, ואנחנו נעשה את זה פעם אחת בשנייה, אני שואל, אתם עונים, פעם אחת בשנייה כל שנייה. לעשות את זה מיליארד פעמים, כמה זמן זה ייקח? זה ייקח לנו 8 חודשים. ו-31 שנה. זה מיליארד פעולות. זה, ליטרלי, מה שמעבד של מחשב עושה בשנייה אחת. והוא עושה את זה כל הזמן! הוא עושה את זה גם כשלא מסתכלים. אני מרגיש קצת אשם עכשיו להשאיר את המחשב דלוק כשאני ישן או משהו, כי, כי הוא עובד כמו משוגע. חיים שלמים קורים כאן כל שנייה, בזמן שאני לא מסתכל עליו אפילו. קצת לא נעים.
[מוזיקת רקע איטית]
יש עוד דבר מעניין שקורה במיליארדית השנייה, אבל בשביל זה אני צריך רגע לדבר על מהירות האור. מהירות האור, כמו שאתם יודעים, היא המהירות הכי גבוהה ביקום. זאת אומרת, לא רק שהאור זז במהירות הזאת בוואקום, אלא שום דבר לא יכול לנוע אף פעם מהר יותר מזה, זה המהירות המקסימלית ביקום, והמהירות הזאת היא בערך 300 אלף קילומטר בשנייה. שזה, כמובן, מהר. כלומר, כשאתם רואים משהו, אתם… אתם רואים אותו, אתם לא מרגישים את הזמן שלוקח לאור להגיע ממשהו אליכם, כי זה זמן כל כך מהיר, שזה באופן מעשי… אפס זמן.
300 אלף קילומטר זה בערך המרחק לירח. זה אומר שהאור מהירח, אור הירח, מגיע אלינו בשנייה אחת. שוב, לרוב הצרכים אפשר להגיד שהאור מגיע אלינו מיד, ולא כל כך משנה מאיפה. שוב, כל עוד אנחנו נמצאים על כדור הארץ, אז אפשר מעשית להגיד שהאור מגיע אלינו מיד. אבל מה שזה עוד אומר, זה שבמשך מיליארדית השנייה, האור עובר מרחק של 30 סנטימטר. זהו. זה המהירות המקסימלית שאפשר לנוע. זה המרחק המקסימלי שמשהו, כלשהו, יכול לנוע במיליארדית השנייה.
כלומר, אילו הייתי יכול להבחין במיליארדיות השנייה שעוברות, נגיד הייתי חווה כל ננו-שנייה, כלומר מיליארדית שנייה, כמו שנייה אחת, אז אם משהו קורה במרחק של מטר ממני, הייתי שם לב שאני לא רואה את זה קורה מיד. כי לוקח קצת יותר משלוש ננו-שניות בין מתי שזה קרה לבין מתי שאני רואה את זה קורה. אם משהו נמצא במרחק של עשרה מטרים ממני, אז לוקח 33 ננו-שניות עד שאני רואה את זה קורה. זה הזמן שלוקח לאור להגיע אליי, זה לא מיד. עכשיו, מכיוון שמהירות האור היא לא רק המהירות של האור, אלא, אמרנו, היא המהירות המקסימלית של כל דבר, זה אומר ששום… שום מידע לא יכול לעבור מהר יותר מהמהירות הזאת. כלומר, שום דבר שקורה במשך מיליארדית שנייה, לא יכול להשפיע על משהו שנמצא במרחק של יותר מ-30 סנטימטר ממנו. לא משנה מה זה. גם אם זה פיצוץ אטומי. גם אם החתול שלי הפך לחור שחור, שהפך לחתול. שחור. אם זה… המידע על זה שקרה משהו, לא יכול לנוע יותר מ-30 סנטימטר במיליארדית שנייה. איך… מסבירים את זה?
אם אתם מושיטים יד ישר קדימה, עכשיו תסתכלו על כף היד שלכם. עכשיו, עם כף היד השנייה, תסתירו עין אחת. אם אתם עושים את זה - לא יקרה כלום. אני סתם רציתי לראות אם אני יכול לגרום לכם לעשות עוד תנועות מוזרות במהלך הפרק הזה. סליחה. בכל אופן, הקטע הזה, שפתאום מרגישים את מהירות האור, זה ממשיך לקרות ככל שאנחנו יורדים. אורכי הזמן, ככל שאנחנו מדברים על אורך זמן יותר ויותר ויותר זעום, אז גם הגודל שבו דברים יכולים לקרות בכלל, הוא יותר ויותר קטן. כי דברים שלוקחים מעט מאוד זמן חייבים להיות מאוד מאוד קטנים. ואם אנחנו יורדים ממש, כאילו, מוסיפים עוד הרבה אפסים אחרי הנקודה, אנחנו מגיעים לשלב שבו שום דבר שקורה לא יכול להיות גדול יותר מאטום, כי… כי מהירות האור היא לא מספיקה בשביל לחצות… רדיוס של אטום.
אז כשחיפשתי דוגמאות לדברים שלוקחים ממש, אבל ממש ממש ממש מעט זמן, אז בשלב הזה הם פשוט, הם נהיים דברים אטומיים. דברים שמתרחשים באינטראקציות בין חלקיקים יסודיים… בתוך האטום, והאמת? אני לא מבין אותם. כי [מגחך] תהליכים תת-אטומיים זה נושא שהוא, באופן אירוני, גדול עליי. כרגע, לפחות. [צוחק] אולי פעם אני אלמד את זה, אבל… אני, אני לא באמת מבין את זה. דברים נהיים מאוד מאוד קרובים, באופן מסוכן, להיות קוונטיים, כרגע.
למשל… [מוזיקת רקע שקטה] אחד פיקו-שנייה, שזה אלפית ממיליארדית שנייה. כלומר 12 סדרי גודל מתחת לשנייה, זה אורך החיים האופייני של הקווארק התחתון. מה זה הקווארק התחתון? אני מניח שהוא כמו הקווארק העליון, רק יותר נמוך. אני לא יודע מה זה באמת! זה אחד החלקיקים האלמנטריים, זה אחד החלקיקים היסודיים במודל הסטנדרטי שמראה את הדברים שמהם הכל עשוי. מה זה אומר בדיוק? אני, אני לא… יודע.
ו-14 סדרי גודל מתחת לשנייה, זה משך "מחזור הרטט המולקולרי של מימן", אם הבנתי נכון, אבל ברצינות אני לא באמת יודע מה קורה פה בשלב הזה. הדבר שקורה תוך הכי מעט זמן שמצאתי מידע עליו הוא אורך החיים של שני סוגים של בוזון. בוזון W ובוזון Z. מה זה אומר? אלה, שוב, סוג של חלקיקים יסודיים שהם נשאים של הכוח הגרעיני החלש. עכשיו, שוב, אל תשאלו אותי מה זה הכוח הגרעיני החלש, אבל הוא חלש. הוא חלש אפילו בקנה מידה אטומית, זאת אומרת, לא מרגישים אותו אפילו בין שני אטומים, אלא רק בתוך הגרעין של האטום. אז אלה סוג של חלקיקים תת-אטומיים שמתקיימים ואז מפסיקים להתקיים לאורך זמן שהוא בסדר גודל של עשירית יוקטו-שנייה, שזה אומר 25 סדרי גודל מתחת לשנייה. כלומר, אפס, נקודה אפס, אפס, אפס, אפס, 25 אפסים, ואז אחד. זה… זה ממש מעט. [צוחק] מה המספר הזה אומר? זה אומר שמספר העשיריות יוקטו-שנייה בשנייה הוא כמו מספר השניות במיליארד מיליארדים שנים.
וגם זה לא אומר שאין פרק זמן קצר יותר. יש! כלומר, אם יש את אורך הזמן הזה, אז כנראה קיים חצי ממנו, או עשירית ממנו, אבל אני לא מכיר שום דבר שקורה במשך הזמן הזה, וכמובן כאן אנחנו כבר רחוק בתחום שאין לנו שום דרך לראות את זה קורה או ממש למדוד את זה. וזה הרבה הרבה מעבר לאזור הנוחות שלי, אז בואו נחזור הביתה [תקתוק מטרונום ברקע] לשנייה אחת.
[מוזיקת רקע]
שנייה אחת. אוקיי. עכשיו אנחנו במקום נוח יותר. שנייה זאת שנייה. זה נעים, זה נוח, זה ברור. וגם כשאנחנו עולים במעלה סדרי הגודל, אנחנו עדיין באורכי זמן שאנחנו מכירים. עשר שניות. [תקתוק מטרונום ברקע ודורון מדבר לאט] אז בלי שום עיכובים נוספים, בואו נתחיל וניגש ישר לעניין. דבר ראשון, [חוזר לדבר בקצב רגיל] כן, זה היה בערך עשר שניות, וזה היה בזבוז זמן. מעבר לעשר שניות יש דקה, שזה בערך… דקה. שעה - זה סדר הגודל של הזמן שלוקח להגיע לתל אביב בפקקים. דרך אגב, לא משנה מאיפה אתם יוצאים, גם אם אתם יוצאים מתל אביב, לוקח לכם סדר גודל של שעה להגיע לתל אביב. יום - זה בערך הזמן שעבר מאז אתמול. שבוע זה שבעה ימים. שנה זה מהיום הולדת הקודם שלכם ועד ליום הולדת הבא של… אתם יודעים מה זה. אתם מכירים את הזמנים האלה.
עכשיו, צריך להגיד, למה עכשיו אני לא מדבר בכפולות של עשר? כל הזמן דיברתי על עשר. עשר, מאה, אלף, מיליון. אבל במקום זה אני מדבר עכשיו על כפולות של שבוע ושל שבע ושל 24 וכאלה. זה פשוט כי אני רוצה ש… נבין על מה אני מדבר. כי אנחנו רגילים לחשוב ביחידות האלה. אם הייתי מדבר עכשיו על מיליון שניות, זה היה לוקח לכם זמן להבין מה זה בעצם אומר. זה 11 וחצי ימים. אבל אנחנו רגילים לחשוב ב… בשעה, ביום, בשבוע, בשנה, למרות שפתאום אנחנו מחלקים דברים לא בעשר אלא ב-24 וב-60 וזה לא הגיוני בכלל, אבל על זה אני דיברתי הרבה בפרק אחר. לא משנה.
[מוזיקת רקע]
הגענו לשנה. בשנה יש באזור של 30 מיליון שניות, כלומר שנה היא שבעה סדרי גודל מעל שנייה. כלומר בסדר גודל של ספרה ושבעה אפסים. עכשיו, נתחיל מכאן. נוסיף עוד אפס, אנחנו מגיעים לעשר שנים. עשר שנים זה מספיק זמן כדי שאופנות ונורמות ישתנו באופן מורגש, מה שמאפשר לנו להתווכח על השאלה האם המוזיקה הייתה יותר טובה באייטיז או בניינטיז.
פי עשר מזה זה מאה שנים. מאה שנים זה סדר הגודל של חיים של בן אדם. של חיים ארוכים של בן אדם. אנשים לא חיים הרבה יותר ממאה שנה, וזה אומר שזה פחות או יותר הטווח המקסימלי שאנשים אשכרה זוכרים. כלומר, מה היה לפני יותר ממאה שנה זה כבר לא זיכרון אישי של אף אחד, זה יותר זיכרון קבוצתי. זה לא מה שחוויתי, זה מה שקראתי ושמעתי. אהמ… מה קורה במאה שנה? אה… הרבה דברים קורים במאה שנה. כלומר, [מגחך] ההיסטוריה של מאה השנים האחרונות היא מאוד מאוד מאוד ארוכה. אני, אני יכול להגיד מה היה לפני מאה שנה, אבל אני לא יודע אם זה מייצג, כי המאה השנים האחרונות היו מטורפות ביחס לכל מאה שנים האחרות.
לפני מאה שנה היו שנות ה-20 של המאה ה-20. ודברים היו שונים אז. נגיד, בתור התחלה, הדבר הכי חשוב - לפני מאה שנים רק התחיל הרעיון של מזגנים. כלומר הרעיון של בבית שלכם יהיה מזגן, זה היה מאוד מאוד מאוד נדיר. זאת אומרת זה היה רק ההתחלה של הדבר הזה. אם חייתם אז, אז לא היה לכם מזגן. וכמובן, המזגן הוא ערש התרבות אז אני לא יודע איך אנשים התמודדו עם זה. יש… חוץ מזה גם לא הייתה קיימת מדינת ישראל. או הודו. או הרבה מאוד מדינות אחרות. עוד דברים שלא היו קיימים לפני מאה שנה - סופרמרקטים, מחשבים, איזשהו סוג של מסכים חוץ מקולנוע, גלולות נגד הריון, כרטיסי אשראי, מיקרוגלים, מוזיקת רוק, טיסות נוסעים ופלסטיק. כל זה לא היה לכם לפני מאה שנה. אז כן, דברים היו קצת שונים.
אם מוסיפים אפס, אנחנו מגיעים לאלף שנים, שזה עשרה סדרי גודל מעל שנייה. [מוזיקת ימי הביניים ברקע] לפני אלף שנה, אנחנו בימי הביניים, כמובן. עכשיו, אנשים אומרים "ימי הביניים, כמובן! מלכים ואבירים ומסעות אמיצים מסביב לעולם וכל זה". אז, כן… היו מלכים בעולם, ו… זה נכון, אבל זה לא באמת משנה לרוב האנשים. אם אתם בני אדם ואתם חיים בעולם בשנת אלף וקצת, כמעט בטוח שאתם איכרים. יש מעט מאוד אנשים שחיים בערים בשלב הזה, ועוד פחות מזה שהם אבירים או ספנים או משהו כזה. כמעט בטוח שאתם איכרים. מה זה אומר? זה אומר שאתם קמים בבוקר עם הזריחה ועובדים פחות או יותר עד השקיעה. כל יום, כל היום. זה אומר שילדים, מהרגע שהם יכולים ללכת פחות או יותר, אז זה מה שעושים, עובדים בשדה. ואין לכם לא חשמל ולא ספרים, כי אתם לא יודעים לקרוא. כי רק נזירים ואנשים משכילים ונדירים מאוד יודעים לקרוא. [מוזיקת רקע מסתיימת] זה המצב לפני אלף שנים.
אם אתם מוסיפים עוד אפס, הגעתם לעשרת אלפים שנים. [מוזיקת רקע] לפני עשרת אלפים שנה, כן, גם היו חקלאים, אבל זה השלב בערך שאנשים רק התחילו את העניין הזה של חקלאות. זאת אומרת שאנשים הפסיקו פשוט לשוטט וללקט והתחילו לשבת במקום אחד, אולי לבנות לעצמם בית, ולגדל את האוכל של עצמם. זה המהפכה החקלאית, פחות או יותר בתקופה הזאת, לפני עשרת אלפים שנה. ועוד דבר שצריך להגיד זה שבני אדם, באופן כללי באותו זמן, אין כל כך הרבה מהם. יש באזור של מיליון אנשים בכל העולם.
פי עשר מזה. לפני מאה אלף שנים [מוזיקת רקע של כלי הקשה] יש אנשים בעולם, כלומר, הם נראים כמו בני אדם, הם יודעים לדבר בשפה שלהם, אבל הם לא יושבים, הם לא גרים בבתים, הם לא מגדלים שום דבר. הם משוטטים ומלקטים. האמת שהם פשוט… סוג מסוים של קופים. ואין הרבה מהם והם לא משפיעים כל כך הרבה. הם לא כאלה חשובים. כלומר, בשלב הזה, כדור הארץ מלא בחיות אחרות, בצמחים, יש סיכוי קטן מאוד שתיתקלו במקרה בבני אדם. ועוד דבר שצריך להגיד - החיות שאתם רואים באותו זמן. עכשיו, כמו שאתם יודעים, החיות משתנות לאורך הזמן, יש אבולוציה, אבל לפני מאה אלף שנה החיות שאתם רואים הן… בערך אותו דבר כמו שתראו היום. לא בדיוק, כלומר, יש חיות שנכחדו מאז ועד היום, אבל החיות שאתם רואים, הן נראות אותו דבר. זה לא שג'ירפה לפני מאה אלף שנה תיראה לכם שונה מג'ירפה היום.
נעלה בסדר גודל. לפני מיליון שנים. אה… זה די אותו דבר. [צוחק] באמת שאין המון הבדל. לפני עשרה מיליון שנים… זה גם כן מאוד דומה. בשלב הזה כבר אין מה שאתם יכולים לקרוא לו בני אדם, אבל יש… יש חיות אחרות. ונכון שלאורך מיליוני שנים אפשר לראות כבר את האבולוציה עובדת, אפשר לראות את השוני, אבל אין הבדל עצום. לפני עשרה מיליון שנים זה לא שאתם רואים דינוזאורים. זה לא שאתם רואים מפלצות מוזרות משוטטות בעולם. כלומר, כן, דברים הם קצת שונים, אבל עדיין, אתם יכולים להצביע על נמר ולהגיד "זה נמר", ולהצביע על קרנף ולהגיד "זה קרנף". הם נראים די דומים, והאמת שזה קצת מפתיע כמה מעט השתנה בין מאה אלף למיליון, לעשרה מיליון שנים, לבין כמה השתנה בעשרת אלפים שנים האחרונות! שזה מתי שבני אדם השתלטו על כל העניין.
אם מוסיפים לזה עוד אפס, לפני מאה מיליון שנים… [מוזיקת רקע של כלי הקשה] יש דינוזאורים. אוקיי, בשלב הזה, כן, אתם יכולים לראות. העולם מלא בדינוזאורים, מפלצות גדולות, עם נוצות ובלי נוצות, ודברים נראים מאוד מאוד שונה ממה שהם היום. עוד דבר שאפשר לשים לב אליו אפילו מרחוק, זה היבשות. היבשות בכדור הארץ, כידוע, הן זזות, אבל לאט מאוד, ולכן אי אפשר לראות אותן זזות מהיום למחר. אם אתם מסתכלים על כדור הארץ מרחוק, מהחלל, היבשות נראות מאוד דומה לאיך שהן נראות היום. אתם יכולים לראות שהן לא בדיוק אותו דבר, כן? הן כן זזו לאורך המאה שנים… מאה… לאורך מאה מיליון השנים האלה, אבל לא כל כך הרבה. אתם יכולים עדיין לזהות את דרום אמריקה, את צפון אמריקה, את הדבר שהולך להיות אירופה בסופו של דבר. מתברר שמבחינת תנועת יבשות גם מאה מיליון שנה זה לא כזה הרבה.
עכשיו, אם אנחנו מכפילים את זה בעשר, לפני מיליארד שנים, עכשיו היבשות נראות שונות לחלוטין, כן, כדור הארץ נראה לגמרי לגמרי שונה מבחינת הסידור של היבשות. מה שכן - אין דינוזאורים. דינוזאורים אין. היו, ראינו אותם קודם, עכשיו אין. גם לא חיות אחרות. גם לא שום סוג של חיות או צמחים על פני כדור הארץ. זה לא אומר שאין חיים על כדור הארץ. יש בשלב הזה חיים, אבל הם חיים כאלה שאתם צריכים מיקרוסקופ כדי לראות אותם. בלי זה, כדור הארץ נראה שומם לפני מיליארד שנים.
[מוזיקת רקע קוסמית]
אם אנחנו מכפילים את זה בעשר, לפני עשרה מיליארד שנים, אם אתם מסתכלים על כדור הארץ… אתם לא רואים כלום. כי אין כדור הארץ. כי כדור הארץ נוצר לפני בערך ארבעה וחצי מיליארד שנים. שזה, למי שסופר, 16 סדרי גודל משנייה אחת. זאת אומרת, אחד, 16 אפסים, שניות. כלומר, ארבע, חמש ועוד 15 אפסים [מגחך] שניות. ארבעה וחצי מיליארד שנים זה הרבה זמן, אבל רק שתקבלו את הפרופורציה - הזמן, אמרנו, שבו קיימת התרבות האנושית כמו שאנחנו מכירים אותה, כלומר, מאז המהפכה החקלאית ועד היום, זה בערך עשרת אלפים שנים. כלומר, אם כדור הארץ, ממתי שהוא נוצר ועד היום, אורך הזמן הזה היה שנה, אז משך הזמן שבו הייתה תרבות אנושית, כמו שאנחנו מכירים אותה, כלומר, כולל, כלומר הפירמידות, כולל רומא העתיקה וכולל "בייבי שארק", כל זה? זה… דקה וחצי. זה הכל. אנחנו ממש חדשים פה.
עכשיו, כאן יכול להיות מעניין להסתכל גם לעתיד, משום שאמרנו, אם אתם מסתכלים עשרה מיליארד שנים בעבר, אין כדור הארץ. אם תסתכלו עשרה מיליארד שנים בעתיד… גם אין כדור הארץ. משום שמתישהו באמצע, בעוד שבעה מיליארד שנים כאלה, יש מצב שהשמש תגדל מספיק בשביל לבלוע את כדור הארץ, ובכל מקרה, עוד כמה מיליארדי שנים לפני זה היא פשוט תגדל בצורה כזאת שהחום על כדור הארץ יהיה כזה שלא מאפשר לחיות כאן. ואם יהיו בני אדם באותו זמן, ולכו תדעו, אז… הם יצטרכו לעבור דירה למאדים או לאיזשהו מקום אחר.
לפעמים אנשים רואים בזה משהו קצת מדכא. כי לא משנה מה נעשה, בעוד כמה מיליארדי שנים כדור הארץ ממילא אבוד, אז אולי, כאילו, מה הטעם לעשות משהו? אבל אני חושב שזה דווקא מאוד אופטימי. בגלל שכל מה שאמרתי קודם על זה שאם החיים על כדור הארץ עד עכשיו הם שנה, אנחנו היינו פה דקה וחצי? זה נכון גם לגבי העתיד. יש לנו עוד שנה בקנה המידה הזה. כל מה שהאנושות עשתה עד עכשיו זה דקה וחצי. יש לנו עוד שנה, אתם יודעים כמה דקות זה? יש לנו המון זמן.
[מוזיקת רקע קוסמית]
אז בכל מה שקשור לכדור הארץ, עשרה מיליארד שנים לפה ולשם זה כל מה שיש, אבל מי אמר שאנחנו צריכים להפסיק שם? בואו נגדיל עוד פעם פי עשר. לפני מאה מיליארד שנים… האמת שאין לי שום דרך להמשיך את המשפט הזה. כי אין לפני מאה מיליארד שנים. זה פשוט לא דבר שקיים. זה משום שהיקום, כמו שאנחנו מכירים אותו, התחיל במפץ הגדול. התחלה של המפץ הגדול, שזה היה לפני בערך 14 מיליארד שנים. דרך אגב, זה היה השימוש הכי מסיבי במילה "בערך" שאמרתי עד עכשיו. כי כשאני אומר בערך, אני מתכוון שההערכות הנוכחיות מדברות על זה שזה היה לפני 13.787 מיליארד שנים, שזה נשמע אולי קטנוני, עד ששמים לב שההבדל בין 13.787 מיליארד [מגחך] ל-14 מיליארד הוא 213 מיליון שנים. אז כשאני אומר "בערך", זה אומר "אה… 213 מיליון שנים". כמו למשל, אם אני אומר לשלי שאני אשלח את ההקלטה של הפרק בערך בתשע, ואז היא אומרת לי "נו מה קורה? אמרת שתשלח את זה, אבל לא שלחת את זה עדיין". אז אני אמרתי "לא אמרתי 'בדיוק'. אני אמרתי 'בערך'. את יודעת, 213 מיליון שנים לפה, 213 מיליון שנים לפה. בערך". בכל מקרה…
[מוזיקת רקע]
הדבר שקרה לפני 14 מיליארד שנים הוא ההתחלה. ואי אפשר ללכת יותר רחוק מההתחלה. אז כששואלים "אוקיי, אבל מה קרה לפני? מה קרה לפני המפץ הגדול?" זה שאלה שקודם כל, אני לא יודע לענות עליה, ואף אחד לא יודע לענות עליה, ואני לא יודע אם מישהו אי פעם ידע לענות עליה. יש הרבה כאלה שטוענים שהשאלה היא לא הגיונית. כי ההתחלה של היקום, המפץ הגדול, זה ההתחלה של החלל והזמן. ולא היה זמן לפני תחילת הזמן. אז אין משמעות לשאלה מה היה קודם, כי לא היה קודם. עכשיו, יש תיאוריות שאומרות שהיקום למעשה התחיל ממשהו אחר, מיקום שבא לפניו, או מסוג אחר של זה, שזה… אולי נכון, אולי לא. [מגחך] באמת שאני לא יודע להגיד עכשיו. אבל אפילו אם כן, אז הדבר שהיה לפני היקום? הדבר שממנו היקום התחיל? סביר שהזמן שם לא זז באותה צורה כמו כאן. זאת אומרת, זה לא אותו ציר זמן. אז ה… האמירה "לפני המפץ הגדול", לא בטוח שיש מה לדבר על זה בכלל. לכל צורך מעשי, אוקיי, הממ, זהו. אנחנו פשוט לא יכולים להתקדם יותר מ-14 מיליארד שנים אחורה.
אבל אנחנו יכולים להתקדם מאה מיליארד שנים קדימה. למה לא? זה שיש התחלה זה לא אומר שהוא הולך להפסיק. ככל שאנחנו יודעים עכשיו, אין שום סיבה שהיקום לא ימשיך ויישאר פה גם מאה מיליארד שנים בעתיד. כדור הארץ כבר לא יהיה ממש בסביבה, אבל יהיו כוכבים אחרים, יהיו גלקסיות. אז מה יקרה בעוד מאה מיליארד שנים? ב… כלומר, הרבה מאוד יקרה, מאה מיליארד שנים זה הרבה מאוד זמן, מן הסתם הרבה מאוד דברים יקרו בהרבה מקומות, אבל כשאתם מסתכלים על התמונה הגדולה נורא מרחוק, אז אפשר להגיד שאם קודם דיברתי על זה שהיבשות זזות, אז עכשיו השמיים נראים אחרת, משום שהכוכבים זזים. תוך זמן קצר מאוד בתוך זה יחסית, הגלקסיה שלנו, שביל החלב, ואנדרומדה יתאחדו ויהפכו לגלקסיה אחת, שקוראים לה "מילקדרומדה" לפעמים. אבל גם זה רק בהתחלה. מאה מיליארד שנה זה עדיין זמן קצר, בקנה המידה של היקום.
אם אנחנו מעלים את זה עוד פעם, פי עשר, הגענו לטריליון שנים. וכשמעלים את זה עוד פעם, [מגחך] לעשרה טריליון שנים. [מוזיקת רקע] אוקיי, כאן אנחנו צריכים לדבר על היקום ועל מה שיקרה ליקום. ומכיוון שזה בעוד הרבה מאוד זמן, כאן השאלה… צריכה להיות האם אנחנו באמת מכירים את היקום עכשיו. ככה - היקום מתרחב. היקום התחיל במפץ הגדול ומאז הוא גדל, והוא ממשיך לגדול ולהתרחב כל הזמן. ויותר מזה, הוא גדל יותר ויותר מהר כל הזמן. הדבר שגורם ליקום להתרחב נקרא אנרגיה אפלה, ואנרגיה אפלה זה פשוט מילים אחרות לקרוא ל"הדבר שגורם ליקום להתרחב ואנחנו לא יודעים מה זה". כי אנחנו [מגחך] לא באמת יודעים מה גורם לזה, אבל זה דבר שקורה. מכיוון שאנחנו לא יודעים מה זה, קשה להיות בטוחים במה זה הולך לעשות בהמשך. זאת אומרת, האם האנרגיה האפלה הולכת להישאר בדיוק כמו שהיא? או שהיא הולכת להתחזק? או שהיא הולכת לקטון משום מה? למה שזה יקרה? אנחנו לא יודעים, כי אנחנו לא יודעים מה זה!
עכשיו, מה שהולך לקרות ביקום מאוד תלוי במה יקרה לאנרגיה האפלה - האם היא הולכת לגדול או לקטון או להישאר אותו דבר? זה… יכול לסיים את היקום בכמה דרכים שונות. אבל אם אנחנו מקבלים את ההנחה המאוד מקובלת, ש"אם זה היה ככה עד עכשיו, כנראה שזה יישאר ככה", זאת אומרת, אנרגיה אפלה, מה שזה לא יהיה, יישאר אותו הדבר כמו שהוא היה עד עכשיו, אז אנחנו יכולים לחזות איך ייראה היקום בהמשך.
אז מה שקורה זה שהגלקסיות ממשיכות להתרחק אחת מהשנייה, לאורך הרבה מאוד זמן. וכבר בעוד מאה מיליארד שנה, אנחנו כבר לא יכולים לראות את הגלקסיות הרחוקות יותר מאיתנו. בגלל שמה שאמרתי קודם, על מהירות האור? על מרחקים קטנים מאוד? אז לאורך מיליארדית של שנייה אי אפשר לראות משהו שרחוק יותר מ-30 סנטימטר. בשלב הזה של מאה מיליארד שנה, גם הגלקסיות הכי קרובות אלינו הן פשוט רחוקות מדי בשביל לראות אותן. אז זה ייראה כאילו הגלקסיה שלנו היא הגלקסיה היחידה שיש.
עוד דבר מעניין שקורה לאורך הזמן המאוד מאוד ארוך הזה, כוכבים נולדים וכוכבים מתים. עכשיו, כשכוכבים מתים ומתפוצצים, אז מהחומר שהם פולטים יכולים להיווצר כוכבים חדשים. כלומר זה עניין של מיחזור [מגחך]. כוכבים ממוחזרים. אבל התהליך הזה הוא לא אינסופי. זה לא שאינסוף פעמים כוכבים יתפוצצו ואז ייוולדו מחדש, זה מאט עם הזמן. וכשאנחנו מגיעים למאה טריליון, שזה אחד עם 14 אפסים שנים, זה פחות או יותר הזמן שבו אין יותר כוכבים חדשים. לא נוצרים כוכבים חדשים יותר. הכוכבים שיש הם בשלב הזה כבר ננסים חומים וננסים לבנים. כלומר, כוכבים קטנים מאוד שלא עושים הרבה אור. האור ביקום דועך.
מה שמעניין פה זה כשאני מדבר על עשר בחזקת… על מאה טריליון שנה, ואנחנו עכשיו נמצאים 14 מיליארד שנה אחרי ההתחלה, זה אומר שאנחנו עכשיו בהתחלה של ההתחלה של ההתחלה של ההתחלה של היקום. אנחנו באחוז הראשון של האחוז הראשון של החיים של היקום. אנחנו חיים בעצם ממש ממש בהתחלה שלו, בהנחה שכל הדבר הזה נכון. וכבר עכשיו אנחנו מדברים על אורך זמן שהוא, שהוא מטורף. כאילו, אם אנחנו התחלנו משנייה אז אנחנו הגענו כבר ל-21 סדרי גודל מעל זה, ואנחנו לא קרובים לסוף, בכלל.
[מוזיקת רקע]
בשלב הזה אני אצטרך לדלג מאוד מהר קדימה, כי יש גלקסיה. מה קורה לגלקסיה לאורך הרבה מאוד זמן? הרבה מאוד דברים קורים, מן הסתם. אבל לאורך הרבה זמן קצת קשה לי לתאר את זה. נגיד את זה ככה אבל - בגלקסיה הזאת יש חור שחור במרכז שלה, ו… זה לא דבר שצריך להדאיג אותנו, כן? הוא מאוד רחוק מאיתנו, זה לא ממש רלוונטי לגבינו. אבל במשך הרבה זמן בסופו של דבר דברים נופלים לתוך החור השחור הזה. לאורך טריליונים של טריליונים של שנים, בסופו של דבר, הכל נופל לתוך החור השחור הזה. שוב, זה לא דבר שצריך להטריד אותנו בשום צורה, כי זה לא הולך לקרות לשמש שלנו בטריליון השנים הקרובות! אבל אם מחכים מספיק זמן, אז כל החומר בגלקסיה או יעוף החוצה ויפרד ממנה, או יפול לתוך החור השחור הזה. כך שמה שיישאר מהגלקסיה שלנו זה בעצם רק חור שחור אחד מאוד גדול. כמה זמן זה ייקח? ההערכה למתי שזה יקרה היא אחד עם 30 אפסים שנים.
כמה זמן זה? [נאנח] באמת שאנחנו יוצאים כאן מטווחים שאפשר לתאר, [מגחך] אבל בואו נגיד את זה ככה, אוקיי? נגיד שבא לכם יום אחד לרוקן את האוקיינוסים. אתם לא אוהבים את האוקיינוסים, אתם רוצים לרוקן את כל האוקיינוסים בכדור הארץ, ואת זה אתם רוצים לעשות בעזרת… כפית. לכן אתם הולכים לחוף הים ולוקחים מים בכפית מתוך הים ומשליכים אותם הצידה. ואז אתם הולכים לנוח. למשך מיליון שנה. ואחרי מיליון שנה אתם חוזרים ועוד פעם לוקחים מים בכפית. וככה אתם עושים - כפית אחת פעם במיליון שנים. כשאתם תרוקנו את כל האוקיינוסים של כדור הארץ בצורה כזאת, זה עדיין לא מספיק זמן!! אתם תצטרכו לעשות את זה שוב עשר פעמים. זה אחד ו-30 אפסים אחריו! זה… זה הרבה. זה בעוד הרבה זמן. ואז אנחנו נכנסים לעידן שבו היקום, בגדול, מורכב בעיקר מחורים שחורים. מאוד מאוד מאוד רחוקים אחד מהשני. לא חושב שיש מה לדבר בשלב הזה על שמשות או על פלנטות. יש חורים שחורים. זה לא… אהמ, זה לא מאוד מעניין, אבל היקום לא נגמר. הוא עדיין, ככל הידוע לנו, ממשיך.
אז אתם יכולים לשאול "אוקיי, מה יקרה בסוף?" גם חורים שחורים לא חיים לנצח. הם קיימים הרבה מאוד מאוד זמן, אבל ישנו המנגנון של קרינת הוקינג, אני דיברתי עליו בפרק אחר, שגורם לחורים שחורים להידלדל. לאט מאוד מאוד. הם מאבדים מסה מאוד מאוד באיטיות. אז… גם החור השחור הזה, שהוא כל מה שנשאר מהגלקסיה שלנו בשלב הזה, וגם כל חור שחור אחר שהוא מה שנשאר מכל גלקסיה אחרת, בסופו של דבר הם ייגמרו. מתי זה יקרה? התחזית לגבי זה היא 1, 0, 0, 0 [ממשיך להקריא אפסים ברקע]. התחזית היא שזה עומד לקרות בעוד באזור של גוגול שנים. גוגול זה אחד עם מאה אפסים אחריו. זה מספר כל כך גדול, זה כמות כזאת של זמן שאין שום דרך להתקרב לתאר אותה. הדבר הזה שאמרתי קודם על לרוקן את כל האוקיינוסים עם כפית פעם במיליון שנה? אם תעשו את זה מיליארד פעמים, אתם לא קרובים! אתם לא קרובים! אתם לא בחצי הדרך! אתם לא ברבע דרך! אתם לא… אם תעשו את זה מיליארד מיליארד מיליארד פעמים אתם עדיין מאוד רחוקים מזה! זה לחלוטין מעבר… אוקיי, אני מוותר. [מגחך] אני לא… זה… אין דרך להגיד עוד כמה זמן זה. זה… זה הרבה.
ואז? לא כל כך ברור מה יקרה אז [צוחק]. זאת אומרת, עדיין אין סיבה להניח שהזמן ייפסק. אפשר להגיד שבשלב הזה לא קורה ביקום שום דבר מעניין בכלל, אבל לכאורה, הוא יכול להמשיך. ובתחזיות אסטרונומיות, של פיזיקת חלקיקים וכאלה דברים, אתם יכולים לראות תחזיות גם לדברים שהם יותר רחוקים מזה. [תקתוק מטרונום ברקע] אבל אני מעדיף בשלב הזה לחזור לזמן שלנו, לשניות.
מה הייתה השאלה?
[מוזיקת סיום]
מה הייתה השאלה באמת? כן, אני מסכים שמאוד קשה לתפוס סדרי גודל של זמן. זה נכון. זה דבר מאוד מאוד בעייתי. ואם השאלה הייתה "האם שנייה זה מעט או הרבה זמן?" אני חושב שאפשר להגיד שזה מעט. כאילו כן, הרבה מאוד מאוד דברים קורים בשנייה, אבל לעומת האורך המפלצתי [מגחך] שצפוי בסדרי גודל מעל השנייה? לא, זה לא קרוב בכלל. זה לא… שנייה זה מעט זמן. כן.
כאילו, אמרתי לכם או לא אמרתי לכם שזה הולך להיות קוסמי?! אתם הקשבתם לפרק הזה.
אוקיי, עוד דבר אחד שאני רוצה לדבר עליו זה על מה אני אספיק לעשות בעתיד של הפודקאסט הזה. והאם זה יקרה לפני שהיקום ייגמר. עוד שנייה. לא שנייה! נו, אתם יודעים.
[מוזיקת רקע]
בתחילת הפרק אני אמרתי שהשאלה הזאת הייתה שאלה מספר 54,830 בקובץ השאלות שאנשים שולחים אליי, מה שמעלה את השאלה, ששאלו אותי כבר, האם אי פעם אני אסיים לענות על כל השאלות האלה, והאם זה יקרה לפני או אחרי סוף היקום?
אז… שאלה מעניינת. [מגחך] אז בוא נראה. נכון לרגע זה מספר השאלות שיש לי בקובץ הוא 55,279. אז… את זה צריך לראות כמה זמן לוקח לי לענות על שאלה. אז לענות על שאלה לוקח לי הרבה זמן, שמתם לב בטח, כי זה לבדוק ולחפש, ולמצוא שאלה מעניינת, ואז פתאום לפעמים לגלות שבעצם אין לי תשובה מעניינת עליה, ואז לחפש שאלה אחרת, ואז לכתוב דברים, ואז לעשות הקראה מול אנשים, ואז לגלות שמה שעשיתי הוא לא מספיק טוב, ואז לכתוב את זה מחדש, ואז לשלוח קטעים למומחים שיבדקו את זה, ויגלו שבעצם מה שאמרתי לא נכון וצריך לתקן את זה, ואז להקליט את זה שוב ברגע האחרון באמצע הלילה, ואז לשלוח את זה לשלי, שעורכת את כל העסק הזה, ואז לשמוע את זה, ולשלוח לה הערות ותיקונים, ואז היא עורכת את זה מחדש, ואז… יוצא פרק. התהליך הזה לוקח זמן. אהמ… התהליך הזה לוקח הרבה זמן לפעמים. שוב, יכול להיות ששמתם לב שהיציאה של הפרקים נהייתה לא מאוד אחידה, וחוץ מזה לפעמים אנחנו מוציאים פרקי השלמות וכאלה דברים.
אז בשנה הקודמת יצאו 18 פרקים חדשים של "התשובה", וזה כולל פרק בשני חלקים. לא כולם ענו על שאלות, כי לפעמים אני פשוט מספר סיפורים, ואנשים אוהבים את זה, אז בדרך כלל הם לא מתלוננים. חלק מהאנשים לפחות. אז מספר הפרקים שענו על שאלה בשנה שעברה, הוא רק… 15. אני מצטער. בשנים קודמות היו יותר. כמה יהיו בהמשך, יותר או פחות? אני לא יודע, קשה לי להגיד בדיוק. אבל אם ניקח את זה בתור הערכה, אז כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לקחת את מספר השאלות ולחלק ב-15. ומזה יוצא שבקצב הנוכחי אני אסיים לענות על כל השאלות תוך… 3,686 שנים.
שזה אולי לא מעט, אבל היי, זה לא כל כך הרבה! זה הרבה לפני שהשמש תבלע את כדור הארץ. וחוץ מזה, יש מקום לאופטימיות, כי את השאלה הזאת, השאלה "כמה זמן ייקח לך לענות על כל השאלות שיש לך?", את השאלה הזאת שאלו בניסוחים שונים מתן, אראל, האריה שאהב תות, יעל, תורתק, הקטמונים ויערה! שזה שבעה אנשים, פלוס השאלה מתחילת הפרק זה שמונה שאלות שהורדתי עכשיו מהרשימה. אז הכל בסדר, נשארו רק 55,271 וזהו. אז אם יש הרבה שאלות שיש כמה אנשים ששאלו, אז אם… בוא נגיד בהערכה גסה מאוד שכל שאלה נשאלה על ידי חמישה אנשים שונים, אז אני יכול לחסל את כל מלאי השאלות תוך 700 שנה בלבד. זה הכל. זה כמובן בהנחה שלא יגיעו עוד שאלות חדשות. לא יגיעו, נכון? לא יבואו עוד שאלות, אף אחד לא ישאל שום דבר. דרך אגב, אם אתם יש לכם שאלות שאתם רוצים לשאול, אתם יכולים לשלוח אותם ב-doronfishler.com, יש שם טופס שאתם יכולים לשלוח שאלות. אני לא עובד לטובתי.
[מוזיקת סיום]
זו הייתה התשובה. ערכה את כל העסק שלי נוי. ייעוץ ותמיכה מורלית, מוץ. בצוות רשת "עושים היסטוריה" גם דני טימור המנהל העסקי. אביב שם טוב, סמנכ"ל תפעול, עמית חזזי, מכירות, ועילאי זק. אני דורון פישלר. וזהו. ביי.
[פספוסים]
[כחכוחי גרון] בוא נעשה את הניסיון הזה. [משמיע קול עולה ויורד] אוקיי, בסדר. זה כדי לבדוק שהמיקרופון עובד. [מכחכח בגרון]
[צליל רעש לבן]
עשירית שנייה. פופ! [צוחק] אל תשאירי את ה"פופ" שלי.
קריין: לפודקאסטים נוספים של רשת "עושים היסטוריה" ולהצטרפות לרשימת התפוצה של התוכנית בדואר האלקטרוני, בקרו ב-osimhistoria.com או הורידו את אפליקציית "עושים היסטוריה" מחנות האפליקציות של אנדרואיד.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments