התשובה עם דורון פישלר - למה אנחנו לא מקשיבים לאקדמיה ללשון העברית

אם אתם מספרים לדורון מה האקדמיה ללשון העברית אומרת, הוא יגיד לכם שהוא לא מקשיב לאקדמיה ללשון העברית, כי הם נודניקים. אבל למה הם נודניקים, מי הם בכלל, ולמה הפסקנו להקשיב להם? מתברר שאם מקשיבים, יש להם כמה טיעונים טובים - מה שלא הופך את דורון לפחות עצבני

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 07/05/2024.

[חסות]

[פתיח] ‫רשת "עושים היסטוריה".

[מוזיקת פתיחה]

‫היי, אני דורון, זאת "התשובה".

‫בכמה מהפרקים הקודמים, ‫בטח אתם זוכרים, דיברתי על חדי קרן, וקיבלתי כמה תגובות מאנשים שתיקנו אותי שלא אומרים "חדי קרן", אומרים "חד קרנים". כי חדי קרן זה יצורים שיש להם קרן חדה, וכמו שרבים של "חד פעמי" זה לא "חדי פעם", הרבים של "חד קרן" זה לא "חדי קרן". [מגחך] אז אוקיי, קודם כל… אני לא מדבר נכון. אני יודע שאני לא מדבר נכון, אני לא מדבר תקני, אני מודע לזה. יש לי המון טעויות, המון! אם אבשלום קור היה שומע את הפודקאסט הזה הוא היה מתנקש בחיי, אני חושד. אני משתמש במספרים לא נכון, כלומר, תמיד אני אומר "שנים עשר" במקום "שתים עשרה" וכאלה דברים, ואני מבטא מילים, יש הרבה טעויות… והיו גם כאלה ששאלו אותי למה אני לא פשוט לוקח עורכת לשונית שתעבור על הפודקאסט. אז קודם כל, זאת שאלה, זאת שאלה חשובה בפני עצמה, אז רגע של מאחורי הקלעים - קודם כל, לפודקאסט יש עורכים, כן? זאת אומרת, יש את שלי נוי, העורכת של הפודקאסט, ולפניה היו עורכים אחרים, ולפעמים הם העירו לי על טעויות שעשיתי בעברית, ואז הם פשוט הפסיקו, כי הם הבינו שאני מתעלם מזה. זאת אשמתי, לא אשמתם.

אבל למה אני לא לוקח לפודקאסט עורכת לשונית? יש שתי סיבות: הסיבה הראשונה זה שזה היה הורס את הפודקאסט. כי כדי להעביר את הפודקאסט עריכה לשונית צריך לעבור על הטקסט, וזה אומר שצריך שיהיה טקסט. שיהיה טקסט כתוב שהיא תעבור עליו ותתקן אותו ואז אני אצטרך להקריא את הטקסט שהיא כתבה, ואני לא אוהב להקריא. אני גם לא אוהב שמקריאים לי. כשאני שומע טקסט ששומעים עליו שהוא מוקרא מנייר, האינסטינקט שלי זה להגיד 'למה אתם מבזבזים לי את הזמן? שלחו לי את זה במייל'. אם מקריאים אז אין ספונטניות, אני לא יכול לשנות אף פעם את מה שאני אומר.

הסיבה השנייה זה ש… זה לא שהנכונות, שהתקינות של העברית שלי לא חשובה… היא פשוט לא מאוד חשובה לי. יש דברים שחשובים לי יותר. כשאני כותב פרק של "התשובה" זה הרבה מאוד עבודה, בתור התחלה, ומאוד חשוב לי שמה שאני אגיד יהיה נכון ומדויק, ולכן אני משקיע הרבה בלעבור על זה ולבדוק את זה ולמצוא מקורות לזה, ולפעמים בכל זאת אני מפשל בזה. חשוב לי גם שיהיה מעניין, שיהיה מעניין לשמוע את זה, חשוב שהסיפור יהיה טוב, חשוב לי שיהיה מצחיק, אם אפשר. אלה הדברים החשובים לי. איפשהו נמוך יותר בסולם העדיפויות, במקום ה… 17 בערך, אפשר גם את 'חשוב לי שהשפה בפרק תהיה נכונה'.

עכשיו, מספר השעות שקיימות שאותן אפשר להוציא על הפקה של פרק, הוא מוגבל. הוא לא אינסופי. ואני משקיע הרבה מאוד בכל פרק, וכל זמן שאני משקיע בנושא אחד הוא זמן שלא השקעתי בנושא אחר. זה אומר שאם אני אשקיע מספר כלשהו של שעות בזה שהעברית בפרק תהיה נכונה, זה אותו מספר של שעות שלא השקעתי בזה שהעובדות בו יהיו נכונות.

עכשיו, אם לדעתכם זה סדר עדיפויות נכון, כלומר, אתם עדיפים לשמוע דברים לא נכונים או פחות מעניינים, כל עוד הם נאמרים בעברית תקנית, אז סבבה, זה סדר העדיפויות שלכם, סדר העדיפויות שלי הוא אחר.

אבל… כן, אני מודע לזה שלפעמים, לעיתים קרובות, [צוחק] אני מדבר לא נכון. רק שבעניין חדי הקרן… אני לא מסכים. כי הטענה הייתה שלא אומרים בעברית "חדי קרן", אומרים "חד קרנים", ואני אומר על זה… לא נכון! זה לא נכון שאומרים "חד קרנים", ואני יכול להוכיח את זה. מספרית. מכיוון שכשמחפשים בגוגל "חד קרנים" מקבלים 367 תוצאות, ול"חדי קרן" מקבלים 142 אלף תוצאות. כלומר אומרים "חדי קרן", זאת עובדה. זה מה שאנשים אומרים וזה מה שהם כותבים. אם זה האופן התקני שבו לפי כללי השפה צריך לכתוב? את זה אני לא יודע, אבל גם לא מאוד אכפת לי. אני מדבר כדי שיבינו אותי, ואנשים שמדברים על חד קרן אחד ועוד חד קרן אחד הם אומרים "חדי קרן"!

ואז אמרו לי "תשמע, אבל האקדמיה ללשון העברית אמרה שצריך להגיד חד קרנים", ועל זה אני אומר [בציניות] "אההה, האקדמיה אמרה! אני שמח לשמוע!" לזה, כמו שאתם אולי יודעים, יש לי תשובה קבועה - לא אכפת לי מה האקדמיה ללשון עברית אומרת, אני לא מקשיב למה שהאקדמיה אומרת, כי הם נודניקים!

ואם שמעתם פרקים קודמים של "התשובה", שמעתם אותי אומר את זה, כמה פעמים, אבל… אבל למה? אולי באמת כדאי לפתוח את זה, כי גם את זה אנשים כבר שאלו אותי. "מה יש לך נגד האקדמיה ללשון עברית?" למה אנחנו לא מקשיבים לאקדמיה ללשון עברית? זאת שאלה… תיכף תבוא התשובה.

[חסות]

איך התחלתי לא לסבול את האקדמיה [במלעיל], או יותר נכון, צריך להגיד האקדמיה [במלרע] ללשון העברית?

[מוזיקת רקע]

כלומר, אני תמיד ידעתי שהם מפרסמים כל מיני דברים על איך נכון לדבר, אבל לי לא היה מאוד אכפת, כי אני לא מתיימר לדבר נכון, אז זה לא מאוד הטריד אותי, אבל מתישהו, לפני כמה שנים, אני נתקלתי בפוסט של האקדמיה [במלרע] שטוען בתוקף שאת המילה "צהריים" כותבים עם ו'. ו… זה… זה… אה… אני שמתי לב לזה משום שזה לא סתם דבר של כאילו, כן, הם כותבים… שהם מתקנים אותי, אני דיברתי לא נכון, ככה מדברים נכון, לא אכפת לי, זה פשוט כאילו… הטענה הזאת ש"צהריים" כותבים עם ו? זה לא נכון!

כלומר, אני יודע, אני לא מומחה ללשון, הם כן, אבל אני קראתי עברית כל החיים שלי, אני מדבר עברית, אני קראתי הרבה דברים בעברית, ומעולם, אף פעם, לא ראיתי שכותבים "צהריים" עם ו'! זה פשוט לא נכון! אף אחד לא כותב את זה עם ו', אבל זה מה שהיא טוענת. זה מה שהאקדמיה טוענת, ולא רק "צהריים", יש פוסט שלהם בפייסבוק וכל היתר, שאומר…

[דינג] [מקריא בסגנון מליצי] "רבים נוהגים לקרוא ליום שאחרי מחר "מחרתיים" או "מחרותיים", אך צורות אלה שגויות, והצורה הנכונה היא "מוחרתיים"."

שזה כתוב עם ו', כלומר, מ' ו' ח' ר' - תיים.

[דינג] [ממשיך להקריא] "הידעת? המילה "מוחרתיים" היא צורת זוגי של "מוחרת" המקראית, וככזאת, היא מציינת 'מחר שני'."

את זה אני לא ידעתי, וגם לא אכפת לי. כלומר, אני מאמין לכם שככה דיברו לפני אלפיים שנה, אני מאמין לכם שבדקתם את זה, אבל אני יודע איך אנשים כותבים היום! והם לא כותבים "מחרתיים" עם ו'!

ושוב, ספרתי! למילה "מוחרתיים" שכתובה עם ו' יש 1,870 תוצאות בגוגל, ל"מחרתיים" בלי ו' יש 190 אלף! אז על מה אתם מדברים?!

וכשהתחלתי להסתכל בעוד פוסטים של האקדמיה, אז ראיתי עוד דברים כאלה, טענות מאוד מוזרות. למשל, יש להם פוסט שאומר "למה כותבים אנגלייה ואנרגייה בשתי יו"דים?"

יש לי שאלה אחרת - עזבו למה, מי כותב אנרגיה עם שני יו"דים? מי כותב ככה?! מי כותב אנגליה עם שני יו"דים?! ומתברר שזה אמור להיות גם [מדגיש את היו"ד הכפולה] גיאומטרייה ובלגייה וטורקייה… אני יכול להראות לכם באטלס, באנציקלופדיה, בוויקיפדיה, במה שתרצו - לא כותבים בלגיה עם שני יו"דים!

לעומת זאת, קוריאה, כמו קוריאה הדרומית זאת אומרת, הם טוענים שכותבים בלי יו"ד בכלל.

מה עובר על האנשים האלה?! כלומר, זה דבר אחד לתקן אנשים שידברו עברית נכונה, גם אם להרבה אנשים לא מאוד אכפת אם הם מדברים נכון או לא, אבל זה דבר אחר פשוט להמציא כללים חדשים שפשוט אף אחד לא משתמש בהם!

אבל זה עוד כלום. כי מכיוון שקראתי עוד פוסטים של האקדמיה, אז גיליתי עוד דברים. [צוחק ונאנח]

בתשיעי באוגוסט 2022 האקדמיה ללשון עברית פרסמה פוסט בזו הלשון:

[דינג] [מקריא בסגנון מליצי] "שׂוּמשׂוּם, בשׂי"ן, או סוּמסוּם, בסמ"ך? מה אם היינו אומרים לכם שהצורה הנכונה היא בכלל שׁוּמשׁוֹם? טוב לדעת: שמו של הצמח הוא שׁוּמשׁוֹם, במלרע ובשׁי"ן ימנית. ההגייה שׂוּמשׂוּם במִלְּעֵל רווחת בלשון הדיבור ומקורה בערבית. תייגו את כל אוהבי הטחינה שתרצו להפתיע אותם הערב."

אז… מה אם הייתם אומרים לי שהצורה הנכונה היא בכלל שׁוּמשׁוֹם? אם הייתם אומרים לי דבר כזה הייתי אומר שאתם לא מבינים עברית, כי בעברית אומרים שׂוּמשׂוּם. זה לא שיש ספק פה, זה לא שיש כאלה שאומרים ככה ויש כאלה שאומרים ככה ואולי שניהם צודקים… לא! אומרים שׂוּמשׂוּם. כולם אומרים שׂוּמשׂוּם. 100% מהגברים, הנשים וקיפודי הענק עם נעלי הבית אומרים שׂוּמשׂוּם ולא שׁוּמשׁוֹם, ולכן הטענה ששׁוּמשׁוֹם זו הצורה הנכונה להגיד היא לא נכונה!!! כי בשפה מה שכולם אומרים זה מה שנכון! עכשיו, את אותו הפוסט אפשר היה להציג באופן אחר, כן? אפשר היה להגיד:

[דינג] [מקריין] "הידעתם? בעברית המקראית שמו של הצמח הוא בכלל שׁוּמשׁוֹם, ומערבית נכנסה והתקבלה לשפה המילה שׂוּמשׂוּם."

אוקיי, סבבה, זה מעניין. המקורות של מילים, איך מילה התגלגלה להיות מה שהיא, זה מאוד מעניין, אבל להציג את זה בתור "אתם מדברים לא נכון, כולכם, כל העולם מדברים לא נכון, בעצם, הצורה שהייתה מקובלת לפני אלף שנה, זאת הצורה הנכונה, ואתם כולכם טועים" - מי שאומר דבר כזה פשוט לא מבין איך שפה עובדת!

ויש עוד. ביוני 2022, שוב, האקדמיה פרסמה בכל הרשתות החברתיות שלה:

[דינג] [מקריא בסגנון מליצי] "הידעתם? אין דבר כזה כידון באופניים. טוב לדעת שהמילה 'כידון' לציון מוט הנהיגה באופניים נוצרה משיבוש של המילה הצרפתית 'גידון', בהשפעת השם המוכר של כלי הנשק המקראי ובגלל דמיון הצליל המקרי בין המילים האלה. אם תרצו לקרוא לחלק הזה של האופניים בשם עברי תקני, תוכלו להשתמש במילה 'הגה', או בצירופים 'הגה האופניים' ו'מוט ההגה'. הדהדו לרוכבי אופניים ולחברים שתרצו להדהים אותם היום".

אתם ממש רוצים שאני אדהים, אתם רוצים להפתיע, כן? זה לא מדהים אותי שאתם פוצים, אני יודע את זה כבר.

אוקיי… וואו, וואו, וואו. [נאנח] וואו הפוסט הזה, אוקיי, פרה פרה.

[מוזיקת רקע]

קודם כל - "אין דבר כזה כידון באופניים". כן, יש דבר כזה כידון באופניים!!! להגה של אופניים קוראים בעברית "כידון". למה? כי 100% מנוסעי האופניים קוראים לו "כידון"!!! זאת מילה שקיימת בעברית, בין אם זה מוצא חן בעיניכם או לא! יש מילה כזאת! זאת עובדה! הטענה "אין דבר כזה כידון באופניים" היא חד משמעית, אובייקטיבית, לא נכונה! אתם יכולים לא לאהוב את המילה הזאת, אל תשתמשו בה מצידי, אבל יש מילה כזאת!

אבל מעבר לזה, מה שהרבה יותר גרוע, הטענה שהם אומרים פה זה "כידון" מגיע משיבוש של מילה בצרפתית, ולכן המילה הזאת לא נכונה. רגע… מה?! כלומר, אתם הרגע אמרתם שמשום שהמקור של המילה הזאת הוא בשפה אחרת, אז אסור להשתמש בה? כלומר, למילה הזאת יש היסטוריה, ולכן היא לא קיימת?! אתם… אתם יודעים שלכל מילה יש היסטוריה, נכון? זאת אומרת, אם היא לא מגיעה מצרפתית, אז היא מגיעה מלטינית, או מארמית, או מערבית, או משפה אחרת! להגיד שאסור להשתמש במילה משום שהיא במקור בשפה אחרת, זה מעבר לסתם להגיד משהו לא נכון, זה לא להבין את העיקרון הכי בסיסי שלפיו לשון עובדת! שמילים משתנות, הן נודדות, הן עוברות משפה לשפה.

זה כאילו שתשאלו מישהו שאלה במתמטיקה והוא יגיד, לא ששתיים ועוד שתיים זה חמש, שזה פשוט לא נכון, אלא שאין דבר כזה שתיים ועוד שתיים, כי עצם המנהג של חיבור מספרים הוא פסול, כי הפרסים המציאו אותו או משהו, ולכן אין דבר כזה "ועוד". בן אדם שאומר כזה דבר הוא בן אדם שלא סתם לא יודע מתמטיקה, אלא הוא לא מבין את העקרונות הכי בסיסיים שקיימים של מה זה מתמטיקה בכלל! ובן אדם שמפגין כזאת רמה של חוסר הבנה בלשון, שהוא טוען שאין מילה כזאת כי היא מגיעה משפה אחרת, זה בן אדם שאני לעולם לא אקשיב לשום דבר שהוא יגיד על לשון, כי הוא פשוט לא מבין כלום!

ומכיוון שהשטות הזאת הופיעה תחת הלוגו של האקדמיה ללשון העברית, אני לא אקשיב לשום דבר שהאקדמיה ללשון העברית תגיד. לעולם.

כי האקדמיה ללשון העברית לא מבינה עברית ולא מבינה לשון. עובדה.

אז… אתם מספרים לי מה האקדמיה אומרת? לא אכפת לי מה האקדמיה אומרת, כי הם נודניקים.

אז אני רציתי לעצור כאן, אני רציתי פשוט להגיד, לעצור ב… כן, האקדמיה יכולה לקפוץ לי, אבל בכל זאת, רציתי לפני שאני עושה את זה, [צוחק] לבדוק קצת יותר. אז האקדמיה [במלרע] הזאת, מה זה בכלל?

[מוזיקת רקע]

ככה, בעברית אין מספיק מילים. יש המון מילים שחסרות, שפשוט אין להם מילים בעברית. וגם הכללים בעברית לא מספיק ברורים. לפחות זה בהחלט היה המצב בתחילת המאה ה-20, כשהעברית המודרנית נבנתה. כי עברית, העברית החדשה, היא שפה מתוכננת. היא מבוססת על העברית המקראית, אבל היא לא אותו דבר, ויש בה המון מילים שלא הוזכרו בכתובים. [צוחק] ולכן מישהו היה צריך להחליט על הכללים והמילים החדשות לשפה החדשה הזאת.

אליעזר בן-יהודה, אולי שמעתם עליו, הוא היה אחד היזמים של גוף שנקרא ועד הלשון העברית. הם המציאו מילים חדשות, הם החליטו על כללים, הם רבו אחד עם השני, הרבה, אבל בגדול, השפה שאנחנו מדברים היום, הרבה ממנה מבוסס על החלטות שהוועד ללשון העברית קיבל.

אחר כך קמה המדינה, והוועד, שהיה גוף מטעם עצמו בעיקר, הוחלף בדבר חדש, שלו קוראים האקדמיה ללשון העברית. זה לא בדיוק אותו הדבר. אחד ההבדלים העיקריים ביניהם זה שהוועד, אמרנו, היה מטעם הוועד, האקדמיה ללשון העברית היא מוסד לאומי, כלומר, היא מוסד של המדינה, וכן, אני יודע, קוראים למוסד הזה "האקדמיה". היה להם גוף עם השם העברי, "וועד", והוא הוחלף בדבר שעד היום קוראים לו "אקדמיה", שזה לא מילה עברית, והנקודה הזאת היא הדבר הכי נדוש שקיים להצביע עליו בקשר לאקדמיה, זה נכון, זה מגוחך, אבל… כבר ירדו עליהם מספיק בשביל זה, אז נעבור הלאה.

מה עושה האקדמיה? היא כבר לא צריכה להמציא את העברית, כי… כבר יש. אז מה בעצם התפקיד שלה? אני בדקתי בתקנון האקדמיה, תחת 'מה בעצם אנחנו עושים פה', אז ככה: [מכחכח בגרון]

[דינג] [מקריא בסגנון מליצי] "מטרותיה של האקדמיה הן: א. לעשות לכינוסו ולחקירתו של אוצר הלשון העברית לכל תקופותיה ושכבותיה".

באיזה שפה זה? [צוחק] מה? מה היה כתוב פה עכשיו? "לעשות לכינוסו ולחקירתו של אוצר הלשון"…? לא הבנתי את זה. טוב, ברור שזה נשמע ארכאי היום, פשוט ככה דיברו בזמן שפרסמו את התקנון הזה, שזה היה מזמן, בשנת… שנייה, אני אבדוק… 2017! מי אמר "לעשות לכינוסו ולחקירתו" בשנת 2017?! למה אתם לא מדברים באופן שאפשר להבין אתכם? אוקיי? אז מה שברור לי מסעיף א' של מטרות האקדמיה זה שליצור תקשורת עם הציבור באופן כזה שאפשר יהיה להבין אותנו, זה בהחלט לא אחת המטרות שלהם. אוקיי, סבבה.

הממ… אבל אם מתרגמים את זה לעברית, אז לחקור, זה מה שהיא אומרת, היא עוסקת בחקר הלשון העברית. סבבה. זה היה א'. ב':

[דינג] [מקריא בסגנון מליצי] "לעשות לחקירת מבנה הלשון העברית, תולדותיה וגלגוליה".

שזה… די אותו דבר… ג':

[דינג] [מקריא בסגנון מליצי] "לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה, לפי צרכיה ואפשרויותיה, בכל תחומי העיון והמעשה, באוצר המילים, בדקדוק, בכתב, בכתיב ובתעתיק".

אוקיי, זה הקטע שבו עדיין ממציאים מילים חדשות וחוקים חדשים וכאלה דברים, אבל זה רק סעיף ג'. ד':

[דינג] [מקריא בסגנון מליצי] "לפעול לשמירת מעמדה של העברית, להעלאת קרנה ולידיעת תולדותיה בקרב הציבור".

אז, בקיצור, בעברית, בעברית של היום, המטרות של האקדמיה הן: א'. לחקור את השפה, ב'. לחקור את השפה, ג'. לכוון את השפה, וד'. יחסי ציבור.

[מוזיקת רקע]

אז… החוק הראשון והשני של מועדון קר… של האקדמיה, זה… לעסוק במחקר בכלל. כלומר, זה לא העניין של לקבוע חוקים ולעשות משהו שהציבור הרחב אמור לדעת עליו בכלל, אבל סעיף ג' - "לכוון את דרכי התפתחותה של השפה" - זה המקום שבו יכולה להיות לה השפעה, כי זה המקום של לקבוע כללים חדשים ולהמציא מילים חדשות, והיא עדיין עושה את זה. וטוב שהיא עושה את זה. כדאי וצריך שיהיה מוסד כזה, כי לשפה יש כללים, ולפעמים הכללים האלה לא לגמרי ברורים או לא לגמרי אחידים, ויש סוגיות שבהם אנשים מדברים בשתי דרכים שונות, אז… מי יחליט מה הגרסה הנכונה? האקדמיה תחליט. כי זה התפקיד שלה. להיות הסמכות בענייני שפה.

האם נכון להגיד "הִתחלנו" או "הֵתחלנו"? "הִתחלנו". אז אוקיי, בסדר, אז יש תשובות לשאלות, סבבה, האקדמיה יודעת, מה שהיא אומרת זה רשמי.

עכשיו, זה נכון שאין ממש מי שיאכוף את הכללים האלה, כי לאקדמיה אין כוח משטרתי שיעצור את מי שמדבר או מי שכותב לא נכון, וטוב שכך, כי אחרת אני הייתי עכשיו בכלא, מרצה חמש-עשרה מאסרי עולם. סליחה, חמישה-עשר מאס… טוב, שישה-עשר בשלב הזה.

ככה שבפועל אנשים מדברים כמו שבא להם, אבל אם אני כותב ספר ואני מעוניין לכתוב נכון, אז… הממ… צריך שיהיה מי שיקבע מה נכון, וזה הגוף הרשמי שקובע את זה.

חוץ מזה, עוד חלק מהתפקיד של האקדמיה הוא עדיין להמציא מילים חדשות בעברית לדברים שאין להם מילים עדיין, כי עדיין יש מילים בעברית שחסרות.

אני נתקלתי באחת כזאת ממש שלא מזמן, באחד הפרקים האחרונים אני דיברתי על המנטיס שרימפ, חיה שאין לה שם בעברית, ולכן אנשים כל הזמן ממציאים לה שמות שונים, חלקם מאוד מטופשים… אבל עדיין אין לה שם בעברית, כי האקדמיה לא התפנתה עדיין לתת לה שם, הם יגיעו לזה בסופו של דבר.

לאקדמיה יש ועדות מינוח, כל אחת מהם עוסקת בתחום אחר, והם כוללות מומחים מהתחום הזה. והתפקיד שלהם הוא להמציא מילים למונחים בתחום הזה שעדיין אין להם מילים. היו להם ועדות למונחי שיווק ופרסום, הוועדה למונחי אופנה, רפואה, ביולוגיה, זואולוגיה, אלה שנותנים שמות לחיות ויגיעו למנטיס שרימפ בסופו של דבר… ועוד הרבה כאלה. הייתה למשל הוועדה לשמות פטריות הבר בישראל. חברים שם כמה מומחים למדעי הטבע מטעם המחלקה לביולוגיה באוניברסיטת חיפה, ונציגים מהעמותה לפטריות בר בישראל, וגם בלשנים מטעם האקדמיה. וב-2023 הם פרסמו רשימה של 250 שמות חדשים של פטריות ושל… משפחות של פטריות. ו… הם… לא עשו את זה בקלות. הם עבדו על זה הרבה. ארבע שנים הוועדה הזאת עבדה ודנה כדי להגיע לרשימה הזאת.

יש פה אחריות כבדה, כי זה בכל זאת, זה לקבוע מילים חדשות בשפה, שיהיו עכשיו מילים רשמיות בשפה. ועדיין, גם אחרי שהם עבדו על זה כל כך הרבה זמן, עדיין יש מחלוקות. יש פטריה שהשם המדעי שלה הוא סייקלוקיבה סילינדרקיה… [Cyclocybe cylindracea] בערך, משהו כזה, זאת פטריה יחסית מוכרת בקרב חובבי פטריות. היא חמודה, היא גדלה על התחתית של גזעים של עצים, והיא טעימה. ראיתי מתכון לשווארמה פטריות, הממ… אמורה להיות מצוינת, שאפשר לעשות ממנה. ועדת המינוח קבעה שהשם העברי של הפטר… של סילינדרק… זה, הוא "כיפתית גדות". הבעיה היא שלפטריה הזאת כבר היה שם בעברית. היא כבר הופיעה במדריכי פטריות ובאתרים על פטריות, וחובבי פטריות הכירו אותה בשם "נירנית הצפצפה".

אז אם תחפשו עכשיו, יש הרבה מאמרים ומתכונים ודברים שמזכירים את נירנית הצפצפה, ועכשיו כולם בדיעבד הפכו ללא נכונים, כי לא קוראים לה יותר נירנית הצפצפה, יש לה שם אחר. אז אנשים כעסו, ואני מבין את זה! כאילו, מה זה החוצפה הזאת? מי אתם שפתאום תגידו לנו ששם שכבר קיים הוא עכשיו לא נכון?! עכשיו, אני לא… אני לא יודע להגיד האם השינוי הזה היה נכון או לא, אני לא יודע אם אולי היה צריך להשאיר את זה כמו שזה היה, אני, אני גם לא יודע בדיוק מה היו נימוקים לשינוי, אני יודע שהשינוי הזה לא בא סתם. כי אמרנו, הייתה ועדה של מומחים, כולל נציגי איגוד הפטריות בישראל, זה לא היו הפטריות שהיו חברים, זה היה אנשים, אבל לא משנה. בקיצור, זה אנשים שמבינים בזה שדנו וקיבלו את ההחלטה הזאת. האם ההחלטה הזאת נכונה או לא? אני לא יודע, אבל… היה דיון בנושא, וזה מה שנקבע, ואני מניח שבמדריכי פטריות שיפורסמו בעתיד, מה שיפורסם יהיה השם החדש והרשמי של הפטריה, ולכן זה יהפוך בסופו של דבר לשם המקובל והנכון שלה. לרוב הציבור לא אכפת. כי רוב האנשים לא יודעים לזהות את נירנית הצפצפה או את כיפתית הגדות, גם אם היא תגדל להם על האף.

יש גם מילים אחרות, פחות נישתיות.

[מוזיקת רקע]

פעם בשנה בערך האקדמיה מפרסמת קובץ של מילים חדשות, תחדישים, שהם החליטו עליהם בשנה האחרונה. למשל, ב-2022 הם פרסמו אוסף של מילים שקשורות למדעי המדינה, לפוליטיקה.

אז למשל, המילה העברית שהוכרזה למילה "קואליציה" היא "יוחדה", והמילה ל"אופוזיציה" היא "נגדה", "קפיטליזם" זה "הונתנות", ו"צנזורה" זה "גנזרות". שנה אחר כך הם פרסמו עוד מילים חדשות למילים אופנתיות לועזיות, כמו "גזלייטינג", שזה בעברית, מתברר, "גִזלוּת דעת", ו"באז" זה "רחשת" ו"פיד" זה "שתף", עם תי"ו אבל. המילים האלה הן… הן לא מילים רעות. האמת שגזלות דעת, בתור תרגום לגזלייטינג, זה די מבריק. זה שומר גם על המשמעות של המילה וגם על הצליל שלה. אז זה יפה, הם לא מילים רעות, הם פשוט לא מילים בעברית. כי אף אחד לא ישתמש בהם. לעולם.

מה שקורה כשמתפרסמת רשימה כזאת זה שאנשים מסתכלים על זה וקצת מפיצים את זה וקצת צוחקים על המילים האלה וכמה מגוחך הן נשמעות, וזהו. תוך יום הם שוכחים מזה. המילים האלה לא נקלטות בשפה. כמעט אף פעם.

עובדה, מאז 2022 פרסמו בערך מיליון סקרי בחירות, אתם שמעתם פעם על סקר שמדבר על מספר המנדטים של הנגדה? לא. ואתם גם לא תשמעו. כי כבר יש מילה בעברית לאופוזיציה, המילה היא אופוזיציה. יש גם מילה בעברית לקפיטליזם, המילה היא קפיטליזם. יש מילה בעברית לאינטרנט, המילה היא אינטרנט, היא לא "מרשתת"! לא משנה כמה תנסו, זה, לא אומרים מרשתת! זה לא קיים!

ההבדל בין זה לבין השם החדש של נירנית הצפצפה הוא שרוב האנשים לא הכירו את נירנית הצפצפה, אבל כל בן אדם מבוגר יודע מה זה קפיטליזם. והוא יודע מה זה אופוזיציה ומה זה קואליציה, והרעיון שאפשר למחוק מילה מאוד נפוצה מהשפה ובמקומה להכניס מילה חדשה הוא פשוט… לא. לא, לא יקרה, זה, זה פשוט לא דבר שהולך לקרות.

אז תמיד יהיו כאלה שיגידו "קואליציה זה לא בעברית", אבל זה כן בעברית, עובדה. יש המון אתרים וטקסטים וספרים בעברית שבהם מופיעה המילה הזאת. זאת מילה בעברית.

עכשיו, אין לי שום בעיה עם להמציא מילים חדשות. ואם זאת מילה טובה ואם תצליחו לשכנע אנשים להשתמש בה, יופי, אז יש לנו מילה חדשה בשפה. הבעיה שלי היא עם הגישה של "אנחנו קבענו שעכשיו אלה המילים הנכונות בעברית ואתם מדברים לא נכון". לא.

הם יכולים להגיד "חשבנו על מילים חדשות בעברית, למה שלא תגידו יוחדה במקום קואליציה?", אוקיי, אבל להגיד "אנחנו קבענו עכשיו, זה נכון, אתם אומרים לא נכון"? מממ… זה לא עובד ככה.

היה פעם אתר, עדיין יש אתר, הוא פשוט, הוא לא פעיל עכשיו, שקוראים לו "דורבנות", והרעיון בו היה שאנשים מציעים מילים חדשות ומגניבות בעברית. והיו שם יופי של הצעות. למשל, לסמארטפון קוראים בעברית טלפון חכם. איך קוראים לטלפון טיפש? כלומר לטלפון שהוא לא סמארטפון? כסילופון! זה נהדר! זאת מילה כל כך מעולה! ואיך קוראים בעברית לבודק QA? שלבאג! זה, זה גאוני! איך קוראים להפרדת סוגי פסולת לפחי מיחזור שונים? אשפרטהייד! ואני בעצמי תרמתי את ההצעה שלספר אודיו, למה שלא יקראו בעברית "קריאת שמע"? אותי זה הצחיק קצת, מה אתם רוצים.

בכל אופן, "דורבנות" פשוט אף פעם לא אמר "עכשיו כשהצענו את המילה הזאת, זאת המילה הנכונה בעברית". לא. אלה הצעות של מילים משעשעות, אולי הם יקַלטו, כנראה שלא. עכשיו, אותו דבר בדיוק נכון גם לגבי המילים שהאקדמיה מציעה. להציע זה סבבה, אבל לטעון שאלה מילים חדשות בעברית, שזה בדיוק מה שהם אומרים, הם אומרים "אלה מילים חדשות בעברית", לא, זה פשוט לא נכון, אלה לא מילים בעברית. עדיין. אפילו אם יש לכם את הסמכות לקבוע מה המילים הנכונות באופן רשמי, זה לא משנה את העובדה בשטח שאם אנשים לא משתמשים במילים האלה, והם לא, אז הם לא מילים בעברית. אני יודע איך מדברים עברית, אני עושה טעויות, אבל אני יודע איך לדבר עברית. איך אני יודע שאני יודע? כי כשאני מדבר, אנשים שמדברים עברית מבינים מה אני אומר! לעומת זאת, אם הייתי מדבר על יוחדה, רחשת והונתנות בבלגייייה, אנשים לא היו מבינים אותי. כי זה לא בעברית.

אם יש לכם שפה שרק חמישה אנשים בעולם מבינים, אתם יכולים לקרוא לשפה הזאת איך שאתם רוצים, אבל זה… היא לא עברית.

אתם יכולים, אם אתם רוצים, להיסגר בחדר המרופד שלכם ולצעוק כל היום, [צועק] "כולם מדברים לא נכון חוץ ממני! רק אני יודע איך מדברים נכון! כווולם טועים! גנזר! רחשת! קישרור!"

והנה העניין, אני לא חושב שזה באמת מה שהאקדמיה עושה. אני… כן חושב שזה הרושם שמתקבל… מהאופן שבו אתם רואים את האקדמיה. משום שהרוב המוחלט של האנשים, האופן שבו הם שומעים על ההחלטות של האקדמיה, זה מהפוסטים שלה בפייסבוק, בטוויטר, מהסושיאל שלה, כמו שאומרים. הסושיאל [במבטא אמריקאי]. ככה אומרים, נכון? איך אומרים את זה בעברית? סוש… חיברותי או משהו? וואטאבר. בכל אופן, אז יש להם חשבונות די פופולריים בטוויטר ובאינסטגרם ובפייסבוק ובטיקטוק, והם מאוד פעילים שם בלפרסם פוסטים שעוסקים בעברית. רק שהם עוסקים כמעט תמיד רק בדבר אחד - במשטור של העברית. בלהגיד "אתם מדברים לא נכון, הנה, ככה כן צריך להגיד". ושוב, לגבי רוב האנשים, זה האופן היחיד שבו הם באים במגע עם האקדמיה. אני אפילו לא ידעתי שהאקדמיה זה גוף מחקרי שעוסק במחקר. חשבתי שזה גוף מנותק שהתפקיד שלו זה להצביע עלי ולצעוק עליי שאני מדבר לא נכון, ואז אני אתעלם ממנו. זה לא המצב.

[מוזיקת רקע]

מתברר שיש הבדל גדול בין מה שהאקדמיה עושה לבין מה שהיא מראה שהיא עושה.

אני משער שבאקדמיה עצמה לא היה אף אחד שיטען שכידון היא לא מילה אמיתית, כי היא מגיעה מצרפתית, כי זאת טענה מטומטמת. זה מישהו בצוות הסושיאל של האקדמיה שאחראי לפיגוע יחסי ציבור הזה.

וגם, הקטע הזה, אבל, עם הו', במוחרתיים וצוהריים ובלגיייייה וכל זה, אני ראיתי את הפוסטים על זה ברשתות חברתיות, ולכן התגובה שלי הייתה "פחח, סתמו, אתם לא תגידו לי איך לדבר". מה שלא ראיתי זה את הסיבה לזה. כי מתברר שהייתה לזה סיבה.

בשנת 2017 האקדמיה הכריזה על שינויים בכללי הכתיב המלא. כלומר, איך צריך לכתוב מילים בלי ניקוד. וזה, צריך להגיד, דבר מאוד נדיר. כי זה ממש לא משהו שהאקדמיה עושה הרבה, להכריז על שינוי בחוקים קיימים, אבל זה היה אחד המקרים המאוד נדירים שכן. רוב השינויים האלה היו שינויים שאף אחד לא שם לב אליהם, כי פשוט הם הכניסו לחוק את איך שאנשים כתבו ממילא.

אחד השינויים העיקריים למשל היה שמעכשיו מילים שיש בהן את הצליל O, יִכָּתבו עם האות ו'. שזה בכל מקרה בדרך כלל המצב, אבל לא תמיד. כי יש מילים שנכתבו עם קמץ קטן שבאופן רשמי צריך לכתוב בלי ו'. למשל, "יוזמה". הדרך הרשמית, הנכונה, לכתוב את המילה "יוזמה" הייתה בלי ו'. כלומר, זה נראה כמו יָזמה. עכשיו, רוב האנשים ממילא כותבים יוזמה עם ו', אז עכשיו פשוט האקדמיה נתנה לזה אישור רשמי. היא אמרה, זה נכון, ככה צריך לכתוב. אם יש שם O, תכתבו ו'. אותו דבר לגבי אונייה, ולא אָנייה, ותוכנית, ולא תָכנית.

מהאקדמיה נמסר כי -

[דינג] [מקריא] "הכללים החדשים הם תוצאה של תהליך ממושך ויסודי, שבו נבחנו מנהגי הכתיב הרווחים בהוצאות הספרים, בעיתונות ובמרשתת".

קודם כל, happen, it's not gonna happen מרשתת stop trying to make.

אבל חוץ מזה, אני חייב להגיד, הרעיון פה הוא… הוא מאוד נכון. אני מאוד מסכים עם זה, זה להסתכל על איך שאנשים באמת כותבים ולהגיד, 'אוקיי, כולם כותבים ככה, אז במקום לריב נגד כל העולם, פשוט נהפוך את זה לדרך הנכונה לכתוב'. יופי! ככה צריך! רק מה? הכללים צריכים להיות עקביים. אז אם קבענו שכל פעם שיש את הצליל O כותבים אותו עם ו', אז גם בצוהריים וגם במוחרתיים יש ו'. ההבדל הוא שאלה מילים שעד עכשיו לא היה נהוג לכתוב עם ו', אבל מה לעשות, זה קורבן, קורבן עם ו' דרך אגב, קטן למען העקביות, למען היישור של יוזמה ואומנם ואומן וכל זה. אז זה… זה הגיוני. למה זה הגיוני?! למה אני מסכים?! איך קרה שאני מסכים עם האקדמיה פתאום?! ולמה אני צריך לעשות את העבודה שלהם בלהסביר למה הכללים השתנו?!?

כי אם אתם קוראים רק את מה שמתפרסם ברשתות החברתיות, אתם לא קיבלתם את הנימוק, אתם רק קיבלתם את ההנחתה הזאת שמעכשיו בצוהריים יש ו'!

הרושם שלי היה שהם באופן שרירותי לגמרי פשוט החליטו שהחוקים השתנו, ולי אין שום כוונה לציית לחוקים האלה, כי הם מגיעים מאותם אנשים שחושבים שכידון זה לא בעברית. למה אני קיבלתי רושם כזה לא נכון…?

הסיבה, לדעתי, היא שזה רושם שהם יצרו בכוונה. כלומר, הם עשו דבר נכון ותִקשרו אותו בפוציות המקסימלית האפשרית.

זה שאני התעצבנתי, זה שאני כל הזמן מתעצבן, מפוסטים של האקדמיה בטוויטר ובפייסבוק וכאלה, זה משום שהם מנסים לעצבן אותי. הם מפרסמים בכוונה פוסטים שיעצבנו אנשים, משום שזה מושך הרבה קהל. כי ככה זה ברשתות חברתיות, כשאתה מעצבן אנשים, אז… אתם משיגים הרבה אינגייג'מנט, שזה בטח בעברית שיתופנות או משהו… זאת אומרת, אנשים מגיבים לדברים שגורמים להם להרגיש משהו, כולל עצבנות. אז זה לא מקרי שהפוסטים האלה הם מעצבנים, הם מעצבנים בכוונה! הם מעצבנים כדי שתתעצבנו. ולזה… יש מילה בעברית. כלומר, זה לא בעברית, זה באנגלית, טכנית, אבל תכלס, זה בעברית. מילה שמתארת מישהו שמפרסם ברשתות חברתיות דברים כדי לעצבן, כי הוא מחפש את תשומת הלב, גם אם תשומת הלב הזאת היא שלילית, אז הוא כותב דברים שהוא יודע שיכעיסו אנשים כדי שיגיבו לו? המילה היא טרול. והאקדמיה ללשון העברית, כיום, היא טרול.

זה לא הדבר היחיד שהיא עושה, כן? יש לה תפקידים אחרים, ומתברר שהיא אשכרה ממלאת אותם, אבל מבחינת הציבור הרחב, החשיפה העיקרית שלו לאקדמיה זה בתור טרול. ואני לא חושב שהמדינה צריכה לממן טרולים. יש לנו מספיק כאלה בחינם.

אז אם אמרנו, התפקידים של האקדמיה הם א', לחקור את השפה, ב', לחקור את השפה, ג', לכוון את השפה, וד', יחסי ציבור, ד' זה המקום שבו הם מקבלים ציון נכשל. כלומר, לא נכשל, אלא שלילי! כי מה שהאקדמיה עושה בפועל זה להשניא את עצמה, היא גרמה לי לתעב אותה, ולתעב מתקני עברית באופן כללי. היא גרמה לי, שלא יהיה אכפת לי מהעברית הנכונה, אני אדבר כמו שבא לי.

אז אני יודע שזה רק הסעיף האחרון, כן? אבל לו אני הייתי באקדמיה, הייתי שם יותר דגש בד'.

[מוזיקת רקע]

אבל לפני שאני משחרר את האקדמיה מכל אשמה, ואומר "אה, זה לא היא, זה הסושיאל", יש אה… יש לי בכל זאת כמה דברים להגיד. יש נושאים בעברית שהם חשובים יותר מאשר האם יש או אין ו' בצהריים.

בעברית יש בעיות.

אחת הבעיות הקשות בעברית היא העניין המגדרי, העובדה שהשפה הזאת פשוט נוטה להתעלם מקיומן של נשים.

אם אני רוצה לדבר אל קבוצה של נשים וגברים, או על קבוצה של גם נשים וגם גברים, רשמית מה שאני צריך להגיד זה "אתם הולכים, באים, חושבים", שזה כמובן פתרון מאוד גרוע כי זה מתעלם מחצי מהקהל, אני פשוט לא מתייחס לנשים בכלל. אם אני רוצה להכליל גם את הנשים בדברים, אז אני צריך להגיד דברים כמו "אנחנו חושבות וחושבים", כלומר, כל פעם להגיד כל דבר פעמיים. או להגיד "ברוכימ.ות הבאימ.ות", עם נקודות באמצע המילה, או "דרוש 'סלאש' ה נהג 'סלאש' ת" או להגיד "ילדותים חמודימות". יש כל מיני שיטות שאנשים מנסים כדי לנסות לדבר לכל המגדרים בו זמנית, ככה שההרגשה לא תהיה שרק בנים קיימים בעולם. אף אחת מהשיטות האלה לא רשמית. וכולן די מגושמות. כולן מפריעות לקריאה או מפריעות להיגוי באיזושהי צורה. ויש הרבה מאוד מריבות על איך, איך צריך לעשות זה נכון? האם צריך לכתוב "אתמן צודקימות" עם נקודה, או עם לוכסן, או עם גרש, או בכלל לא, או יש דרך אחרת לעשות את זה? איך גורמים לשפה לדבר לכולם ולכולן? ואני לא מדבר אפילו על א-בינאריים שבשבילם כל העברית היא בלתי אפשרית. כי אי אפשר לדבר באופן לא ממוגדר בעברית. אנשים שבאנגלית משתמשים ב"they", איך הם יגידו את זה בעברית? הם? הן? זה אפילו לא פתרון, זה לא פותר את הבעיה.

בקיצור, יש בעיות מגדר בעברית. וזה נושא חשוב יותר משנת הצוהריים, כי אלה בעיות שבאמת משפיעות על אנשים. ונשים. א נשים. אתם רואים את הבעיה.

אני לא יודע מה הפתרונות לבעיות האלה. אני לא יודע מה התשובה הנכונה, אני לא יודע מה צריך לעשות. וזאת גם לא העבודה שלי, למצוא פתרון לבעיות האלה, כי אני לא מנהל את העברית. אבל אילו היה גוף בארץ שממונה על הלשון… רגע!

אז הרבה מאוד אנשים פנו לאקדמיה, בבקשה לתשובה לשאלה הזאת. איך צריך לעשות את זה נכון? איך אפשר להפוך את העברית לכזאת שתדבר גם לגברים וגם לנשים באופן שווה?

ובתשובה, האקדמיה פרסמה כמה דפי מידע ונייר עמדה אחד, שבו הם מכירים בכך שזו בעיה, וזה יפה, ואז לא עושים כלום.

כלומר, הם בהחלט כן אומרים מה אסור לעשות. הם מצהירים שלכתוב נקודות באמצע מילים, כמו חושב 'נקודה' ת, זה לא נכון. זה לא תקני. ויותר מזה, גם לשים לוכסנים באמצע המילה זה לא נכון, אז אסור לעשות את זה.

אוקיי, מה כן צריך לעשות?

נדמה לי שהתשובה הרשמית של האקדמיה היא… מממ. [מדמה משיכת כתפיים]

ההצהרה שלה מסתיימת במילים -

[דינג] [מקריא בסגנון מליצי] "לסיכום, אנו ממליצים למצוא את הדרכים להבעת שוויון מגדרי ולביטוי נוכחות אנשים במסגרת התקן המקובל של השפה העברית וכלליה".

כן? הם ממליצים למצוא את הדרכים. שזה כאילו שאני אזמין מכבי אש כי יש לי שריפה בבית, ומכבי האש יגידו לי "אנו ממליצים למצוא דרך לכבות את השריפה". זאת העבודה שלכם, לא שלי!!! מה אתם ממליצים למצוא…?! תמצאו אתם! אתם לא יכולים, לא יודע, להכשיר איזה חוק? לא יודע איזה, אני לא יודע אם ממש נכון לעשות את זה הנקודה או הלוכסן או מה שזה לא יהיה, אבל התפקיד להחליט הוא שלכם! אבל על זה, על לשנות את החוקים כך שהם יהיו מכלילים יותר? לא לא לא, על זה האקדמיה אומרת, ובנייר עמדה זה כתוב במודגש כדי שלא נטעה, "הלשון העברית, כשאר הלשונות הטבעיות, התפתחה והתגבשה בפיהם של הדוברים בתהליכים טבעיים ולאורך זמן. האקדמיה ללשון קובעת את התקן של השפה על בסיס המאפיינים העולים מן העברית שירשנו, ואין זה תפקידה להכשיר צורות המנוגדות למבנה הלשון או משנות את דקדוקה".

כלומר, שוב בעברית, מה שהם אומרים זה "מה אתם רוצים מאיתנו? אנחנו לא יכולים לשנות את החוקים".

אבל אתם כן! אתם כן יכולים, אתם עושים את זה כל הזמן!

אתם אומרים שהשפה התפתחה והתגבשה בתהליכים טבעיים, כשאתם כל הזמן קובעים מילים חדשות בתהליך לא טבעי בכלל! ומכריזים שמילים אחרות הן לא נכונות, שהתפתחו באופן טבעי. אם אתם יכולים לקבוע שמהיום צהריים כותבים עם ו', אתם יכולים גם להחליט על צורת כתיבה שתפנה גם לגברים וגם לנשים! שזה קצת יותר חשוב. אתם יכולים לעשות את זה! אתם פשוט לא רוצים.

וזאת… לא בעיה של יחסי ציבור. זאת בעיה שלכם, אקדמיה.

אז מה הייתה השאלה?

[מוזיקת סיום]

למה אני לא סובל את האקדמיה ללשון העברית? אני חשבתי שאני לא אוהב את האקדמיה משום שהם מחליטים באופן שרירותי לחלוטין על איזה מילים הן נכונות ואיזה לא נכונות, אבל זה מתברר לא נכון. זה לא שרירותי, ויש להם החלטות נכונות, הם פשוט ממש ממש גרועים בלתקשר את זה לציבור. הממ… ותקשורת זה אולי דבר קצת חשוב לאנשים שמתעסקים בשפה…? אבל יש גם סיבות אחרות שאני לא מחבב אותה במיוחד.

זו התשובה.

יש עוד מילה אחת שאני רוצה לדבר עליה, מילה מאוד חשובה לי אישית. תיכף.

[חסות]

[מוזיקת רקע]

הדבר הזה שאתה מאזינים לו עכשיו, איך קוראים לו? רובכם מאזינים עכשיו לפודקאסט, אבל יש כמה מכם כרגע שמאזינים להסכת.

ואני רוצה לדבר על זה רגע.

המילה "הסכת" בתור המילה העברית ל"פודקאסט" הומצאה ב-2017, והיא לא הופיעה סתם באחד מ… האוספי מילים האלה שהאקדמיה מפרסמת. אה… תאגיד השידור פרסם פנייה לציבור בבקשה למצוא חלופה עברית למילה "פודקאסט", והם מספרים שיותר מ-1,200 אנשים נענו לפנייה ושלחו את הצעותיהם לחלופה עברית. והיו כמה מילים שהגיעו לגמר, כולל, כמה מהמילים האלה הם "שמיעון", לא. "תא-שמע", למה "תא"? מה הקטע? "תסכית"? יש מילה כזאת כבר! תסכית זה מחזה באודיו. ו"תסכיס", ש… הרבה יותר מדי סמ"כים, מצטערים, לא. אז מתוך כל זה ניצחה המילה "הסכת".

עכשיו, ההבדל בין המילה "הסכת" לרוב התחדישים האלה זה שאשכרה יש אנשים שמשתמשים בו. זאת אומרת, כן, הוא נכנס לשימוש… חלקי, לא ממש גדול, כי רוב האנשים עדיין אומרים "פודקאסט" ולא "הסכת", אבל אני לא יכול להגיד שאף אחד לא משתמש בזה.

עדיין, המילה "פודקאסט" היא המילה היותר נפוצה, אז ברוב המקרים אני הייתי אומר, למה צריך מילה חדשה? כלומר, יש כבר מילה, פודקאסט זה, מה לעשות, מילה בעברית. המקור שלה הוא לא בעברית, אבל עכשיו היא מילה בעברית.

במקרה הזה אבל, אני לא יודע, אולי בכל זאת יש קצת טיעונים נגד.

קודם כל, המילה "פודקאסט", המקור שלה הוא לא באיזושהי שפה איזוטרית, המקור שלה הוא מוצרים של חברת אֵפֵּל. כי אֵפֵּל, אָפֵּל, כי אֵפֵּל ייצרה במשך הרבה זמן אייפודים. אייפוד זה נגן מוזיקה, נגן MP3, קראו לזה אז. היו הרבה גרסאות של אייפוד עד ש… הפסיקו לייצר אותם, פשוט משום שלא ממש צריך אותם, משום שבימינו רוב האנשים לא צריכים נגן מוזיקה כשיש להם אייפון או טלפון חכם אחר, שכולל גם נגן מוזיקה וגם מחשבון וגם מצלמה וגם משחקים וגם הרבה מאוד דברים אחרים. אין ממש צורך במכשיר שהוא רק נגן מוזיקה, אז אין יותר אייפוד.

אבל כשהיה אייפוד, המציאו את המילה "פודקאסט", כמו "ברודקאסט". כלומר, שידור כביכול שהוא לאייפוד. וזאת המילה שהשתלטה על השפה באנגלית ובהרבה שפות אחרות, בתור השם לדבר הזה.

עכשיו, זה שהמקור של המילה הוא משמעות שלא באמת קיימת היום כי כבר אין אייפודים, זה לא משנה, כי תמיד, יש המון מילים כאלה שהמשמעות המקורית שלהם כבר לא תקפה.

העניין הוא שפודקאסט זה פשוט מילה לא מאוד יפה, [צוחק] אני לא מאוד אוהב אותה. יש לה חמישה עיצורים על פני שתי הברות, זה נורא דחוס, יש לה את ה"דְק" הזה באמצע המילה שכאילו, שלא מאפשר להריץ אותה מאוד מהר. אבל… אבל זאת המילה.

עכשיו, הסכת? הסכת, אני חייב להגיד, זאת לא מילה רעה. כלומר, אני בסדר עם הסכת, זו לא מילה שכואבת לי באוזן. יש לה חסרונות, כאילו, אחד מהעיקריים זה שהיא מתחילה בה', ולכן כשכותבים אותה בדפוס, אז האינסטינקט זה לקרוא את זה "הַסֶכֶּת" במקום "הֶסְכֵּת". אז אוקיי, לא מושלם, אבל עדיין, היא בסדר…

אז… וחוץ מזה, העניין הוא שפודקאסטים, עם כל הכבוד, הם לא… הם לא דבר שכל בן אדם בעולם שמע עליו, זאת אומרת, עדיין יש, אני בטוח, הרבה אנשים שלא יודעים מה זה פודקאסטים. אז קודם כל, אם אתם פוגשים אחד כזה, תספרו לו, ותמליצו לו על הפודקאסט הזה, אבל אולי לא מאוחר מדי לתת לזה שם שיקלט, שתהיה לזה מילה אחרת.

אז… אני משתמש במילה "פודקאסט", כי זאת המילה המקובלת יותר, ולא השתכנעתי אחרת, אבל אמרתי, אני לא פוסל את "הסכת", אז תגידו אתם. כאילו, תכתבו בספוטיפיי, בפייסבוק, במה שאתם רוצים, תפנו אליי, [צוחק] תגידו אתם - מה אתם מעדיפים? "הסכת" או "פודקאסט"? אתם מעדיפים להמשיך לשמוע את הפודקאסט "התשובה", או שאתם מעדיפים לשמוע הסכת מעכשיו? אם רוב האנשים יגידו שהם רוצים הסכת, אני אעשה הסכתים, לי לא אכפת. [צוחק]

[מוזיקת סיום]

זאת הייתה "התשובה", צריך להגיד, הרבה מאוד סיוע בפרק הזה סיפק פרופסור אורי מור, מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, וכשאני אומר שהוא סיפק הרבה… זה אומר שבלעדיו הפרק הזה פשוט לא היה הפרק הזה, הוא היה דבר שונה לגמרי, והוא היה מאוד מביך.

עורכת, כמובן, שלי נוי. ייעוץ ותמיכה מורלית, מוּץ. אני עושה הרצאות בהרבה נושאים, גם שם אני לא מדבר נכון, אתם יכולים לראות איפה אני מדבר ועל מה ב"דורון פישלר נגד העולם".

בצוות רשת "עושים היסטוריה" גם דני טימור המנהל העסקי, אביב שם טוב סמנכ"ל התפעול, עמית חזזי מכירות, והילה שמש ושלי גואטה. אני דורון פישלר. אם יש לכם הערות על העברית שלי, או היגוי כלשהו של מילה במהלך הפרק הזה, אתם מוזמנים לשלוח אותם… לאן שבא לכם. אני לא אקרא את זה. ביי.

פספוסים:

[צועק] קישרור!

[בקול רגיל] יצא לי קצת תוכי…

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה