top of page

התשובה עם דורון פישלר - האם יש חדי קרן בישראל?

המשך החקירה בנושא חדי קרן, והפעם: האם נצפו חדי קרן בארץ הקודש? האם יש עוד חדי קרן בתנ"ך - כלומר, מלבד הראמים, ועל מה בעצם אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על תחש?

 

היי, אני דורון וזאת דריה.

דריה: שלום.

דורון: הפרק הקודם עסק בחדי קרן, ואני שכחתי לשאול אותך, דריה, שאלה חשובה: חדי קרן, זאת בכלל חיה שקיימת בעולם באמת או שלא?

דריה: פעם הייתה קיימת ועכשיו היא לא קיימת.

דורון: אז מה קרה? לאן הם נעלמו?

דריה: הם נעלמו לראש שלנו.

דורון: אוקיי, זאת באמת תאוריה מעניינת ויש הרבה אנשים שמסכימים איתך. בכל מקרה זאת התשובה, ואחרי הפרק הקודם שעסק בחדי קרן ובהסטוריה שלהם, אני קיבלתי הרבה מאוד תגובות ותוספות.

אנשים שלחו לי עוד חומר, והיו הרבה סיפורים שמראש לא נכנסו לפרק, פשוט כי לא היה זמן, והרבה אנשים שפשוט רצו לשמוע את דריה עוד פעם. זה בעצם פרק המשך. אז לפני שאתם שומעים את הפרק הזה, רק תוודאו ששמעתם קודם את הפרק הקודם, את "מאיפה באים חדי קרן".

כלומר, באמת, תעצרו כאן ותלכו לשמוע את הפרק הקודם.

עכשיו, מכיוון שכבר שמעתם אותו, או שלא שמעתם אותו, כי למרות מה שאמרתי, אתם, אתם לא שמעתם את הקודם, ופשוט ממשיכים ומקשיבים לפרק הזה, כי אתם לא מקשיבים לי.

כלומר, אתם מקשיבים לי, אתם לא מקשיבים לי, אתה לא עושים מה שאני אומר, כאילו מה אני אעשה לכם? אני אצא מתוך הפודקאסט ואנזוף בכם נמרצות? אז במקרה כזה:

תקציר הפרקים הקודמים.

איפשהו במאה השלישית לפני הספירה הגיעו השמועות הראשונות על חיה עם קרן אחת שחיה רחוק, כנראה בהודו, יכול להיות שהמקור היה פשוט קרנף שעבר טלפון שבור. עד המאה הראשונה לספירה השמועות האלה התגבשו לחד קרן, לבן, גדול, נדיר ומפואר, שהחולשה היחידה שלו היא בחורות צעירות שמסתובבות לבד ביער. הוא נחשב במשך הרבה מאוד זמן לחיה אמיתית, וממש לאחרונה, בשנות האלפיים, החד קרן הזה הולך ומתחלף בדור חדש של חדי קרן, שהם קטנים, חמודים, ורודים ועם שיער בכל צבעי הקשת. והם בעיקר לילדים. שזה שונה לגמרי מהחד קרן הוותיק שהוא לבן, גדול, מפואר וחזק. לא לילדים בכלל.

אוקיי? זאת המסגרת. עכשיו בתוך כל זה, יש עוד המון סיפורים על חדי קרן שלא סיפרתי, ובתוך כל זה אני רוצה לדעת האם יש חדי קרן בישראל.

זאת השאלה הפעם. תיכף תבוא התשובה.

יום אחד קם ברנהרד פון בריידנבאך ויצא לטיול גדול. זה היה ב1483, כלומר תחשבו טיפה לפני שקולומבוס יצא לטיול המפורסם שלו.

האיש הזה, שאני לא יכול לזכור את השם שלו בלי לקרוא אותו, ברנהרד פון בריידנבאך, אוקיי, הוא יצא לכיוון אחר, לארץ ישראל. הוא היה מגרמניה, לא הייתם מנחשים, והוא היה עשיר ומכובד והוא החליט לבקר בארץ הקודש.

עכשיו, זה לא היה פשוט, באותו זמן, זה לא היה עניין של לעלות על טיסה של כמה שעות. זו הייתה נסיעה מאוד מאוד ארוכה לאיטליה ומשם בספינה דרך כמה איים ביוון ובסוף לארץ. וכמובן אי אפשר לעשות זה לשלושה ימים ולחזור, אז זה לקח כמעט שנה שלמה, המסע הזה שלו.

באותו זמן, למרות כל זה, הייתה כבר איזשהי תעשיית תיירות קטנה בארץ, כי היו צליינים, אנשים נוצרים מאמינים בעיקר, שרצו לבקר בארץ ושטרחו לעשות את כל המסע הארוך הזה.

בכל אופן, האיש הזה, ברונהילד פון ברברנהיימר, לא רק ביקר בארץ, אלא הוא כתב על זה ספר, על כל הדברים היפים שהוא ראה בדרך. לספר קוראים Peregrinatio in Terram Sanctam, שזה בלטינית "מסע לארץ הקודש", כי בלטינית הכל נשמע יותר טוב, וספרים נכתבו אז בלטינית.

זה ספר מאוד מאוד יפה. כל האותיות מצוירות ביד ומקושטות, ויש אותיות ענקיות בתחילת פסקאות, ויש מעט מאוד פסקאות, ויש גם ציורים.

כי פודברינהולד פון פפנקקן הוא הביא איתו צייר, כדי לתעד את כל זה. אז יש הרבה ציורים ויש גם מפה, יש עמוד מתקפל כזה בספר, כדי לראות את כל המפה. המפה מאוד יפה ומאוד מאוד לא מדויקת, כי ירושלים לבד תופסת איזה חצי מכל ישראל, אבל זה לא משנה, זה יפה.

והספר הזה היה להיט, ואני מבין למה. הוא היה רב מכר. עכשיו, מבין כל העמודים בספר הזה שאני לא יכול לקרוא, כי הלטינית שלי לא משהו, יש עמוד אחד שמעניין אותנו. שזה עמוד עם ציור של הפאונה של ארץ הקודש, כלומר החיות שיש בארץ הקודש, וכתוב מתחת לזה "החיות האלה מצוירות כאן בדיוק כפי שנצפו".

וכמובן הם בחרו לצייר חיות שבשביל הקהל של הספר, באירופה, הם אקזוטיות ומוזרות ומיוחדות.

למשל, גמל. יש שם ציור של גמל, שמצויר בהחלט טוב. הוא נראה כמו גמל. את החבל של הגמל מחזיק קוף, משום מה. אני לא יודע איזה קוף זה, זה סוג של בבון, אולי? זה לא ממש ברור. אני גם לא יודע איפה יש בבונים בארץ, אבל אוקיי.

יש שם ציור של עיזים עם אוזניים ארוכות. שזה הגיוני.

יש שם ג'ירפה. עכשיו, הציור של הג'ירפה הוא לא כזה טוב. הוא לא מאוד רחוק מהמציאות, כן? זאת אומרת רואים שהם ניסו לדייק בפרטים, למשל כמו שהרגליים הקדמיות יותר ארוכות מהאחוריות, שזה יפה, אבל מצד שני זה לא באמת נראה כמו ג'ירפה. החיה הזאת קצת ארוכה מדי, והקרניים שלה, לג'ירפה יש קרניים, כן? אבל יש לג'ירפה קרניים קטנות. הג'ירפה בציור יש לה קרניים ארוכות ומחודדות, שזה לא ממש נכון.

יש שם גם ציור של קרוקודיל, שלא נראה כמו קרוקודיל בכלל. הוא נראה כמו דרקון סיני.

ויש שם סלמנדרה עם טופרים וגם כוכבים לאורך הגב, וכאילו בטוח שהצייר הזה באמת הגיע לארץ הקודש? כי, כי לכאורה הוא היה שם וראה את כל הדברים האלה, אבל כל הציורים האלה נראים יותר כמו ציורים של מישהו שסיפרו לו על החיות האלה, יותר מאשר ציור של מישהו שבאמת ראה אותן.

בכל אופן, החלק החשוב זה שבין כל החיות המיוחדות האלה יש גם חד קרן.

וזה חד קרן קלאסי. כלומר, בדיוק כמו שאנחנו מכירים ואוהבים. החד קרן כמו שהוא מתואר - סוס לבן, מפואר, עם קרן עצומה של איזה שני מטר לפחות שבמצח שלו פונה קדימה.

וזה, אמרנו, ציור של חיות שאנשים שטיילו לארץ ישראל ראו בעיניים שלהם. אז יש חדי קרן בארץ הקודש.

ומה יותר הולם מזה?

עכשיו, חוץ מהציור הזה, ביורגן פון פרונדנהולט לא הזכיר את החד קרן בספר שלו. לפחות, אני חושב שלא, כמו שאמרתי אני לא קורא לטינית, ולא מצאתי תרגום מלא שלו, אבל ככל שהבנתי הוא לא מתאר במילים את החד קרן.

אבל חבר שלו כן.

פליקס פברי, גם הוא היה צליין מאותו זמן, הוא היה משוודיה, היה לו שם הרבה יותר פשוט, והוא עשה את הטיול שלו לארץ הקודש באותו זמן, והם נפגשו ביחד, הם נפגשו בדרך, בירושלים.

עכשיו, גם פברי כתב ספר על החוויות שלו מהטיול, וזה מה שהוא כתב על חוויה מעניינת שעברה עליו ועל החבורת המטיילים שלו בסיני:

"בסביבות הצהריים ראינו חיה עומדת על פסגת הר, מסתכלת למטה לעברנו. בהתחלה חשבנו שזה היה גמל, ותהינו אם גמל יכול לחיות לבד, ואם קיימים בכלל גמלי פרא. אבל קלינוס הגיע ואמר שהחיה היא חד קרן. הוא הפנה את תשומת ליבנו לקרן הבודדה שגדלה מהמצח של החיה. התבוננו בחיה האצילית הזאת, והצטערנו מאוד על כך שהוא לא היה קרוב יותר אלינו, כדי שנוכל לראות אותו טוב יותר. עצרנו לזמן רב למרגלות ההר שעליו עמדה החיה, ונראה שכפי שאנחנו נהנינו למראהו, הוא נהנה למראינו, ולא ברח עד אחרי שעזבנו אותו."

אוקיי, זאת כבר עדות ממקור ראשון. ופברי לא מפסיק כאן לדבר על החד קרן, הוא מתחיל כאן לדבר הרבה על טבעו של החד קרן, והמקומות שבהם הוא מוזכר בתנ"ך, דיברנו על זה, ועל איך אפשר לצוד אותו באמצעות נערה צעירה, גם על זה דיברנו, בקיצור הוא שופך כאן את כל הידע שלו על החד קרן. זה לא שהוא ראה את הכל על החד קרן הזה, הוא פשוט מנצל את הסיטואציה בשביל לספר הרבה מאוד דברים על החד קרן. והוא מספר דברים קצת מוזרים לפעמים. ונדמה לי שהוא נסחף קצת, כי הוא אומר בין השאר "זו חיה גדולה עם גוף של סוס ורגליים של פיל, זנב של חזיר. וקול השאגה שלו הוא נורא. הוא נלחם עם הפיל, שעליו הוא יכול להתגבר באמצעות נעיצת הקרן שלו בחלק הרך יותר בגופו של הפיל."

ו… הממ… זה… אם ראית את החד קרן, אתה ראית רגליים של פיל? על מה אתה מדבר? זה קצת מוזר הדבר הזה. וזה גם לא כל כך נשמע כמו החד קרן שהוא הרגע דיבר עליו בכלל, החד קרן הקלאסי עם הזה..

מה בדיוק הסיפור פה? יכול להיות שמה שקרה עם פבר זה שהוא הושפע מסיפורים שסיפרו לו מסביב, ומה שדיברו עליו זה היה חד קרן הערבי - הקרקדן.

עכשיו, קרקדן הוא חיה מיתולוגית, שמדברים עליה בכתבים ערביים מאותה תקופה. והוא טכנית חד קרן, כלומר, הוא חיה עם קרן אחת, אבל הוא מאוד מאוד שונה מהסיפורים של החד קרן האירופי, עד כדי כך שבכלל לא ברור שמדובר פה באותה חיה. כלומר, סוג אחר של אותו מיתוס. אולי זה משהו אחר לגמרי. בגלל שקרקדן הוא חיה אגרסיבית. אמרנו, הוא גדול והוא נלחם בפילים, והקרן שלו היא באורך עצום. יש סיפורים שהם כאילו מגזימים לגמרי, שהקרקדן, החד קרן, איך שתרצו לקרוא לזה, אז אמרנו, הוא נלחם בפילים, כאילו, הוא משפד אותם בבטן, אבל אין לו איך להוריד את הפיל מהקרן. ולכן לפעמים אפשר לראות את החדי קרן האלה מסתובבים עם שלושה פילים משופדים על הקרן שלהם. עד שבא רוק, הציפור הענקית המיתולוגית, ולוקח את הפילים מה… קצת הגזמנו.

עכשיו מה שעוד מעניין ושמבלבל פה זה שקרקדן זה גם פשוט איך שאומרים בערבית קרנף.

עכשיו, קרנף לא יכול לשפד שלושה פילים על הקרן שלו, אז זה לא בדיוק אותו דבר. אבל מכיוון שמאוד מאוד קל לבלבל ביניהם, אז איפה בדיוק נגמר הקרנף ומתחיל הקרקדן, ומתחיל החד קרן הרגיל שאנחנו מכירים? מאוד קשה לשים גבול, מכיוון שלפחות חלק מהחיות האלה לא קיימות.

אז... טקסונומיה זה דבר קשה, אפילו כשמדובר בחיות שקיימות במציאות, וכשמדברים על חיות שקיימות רק בשמועה, אז... זה עוד יותר קשה להבדיל בין איפה בדיוק נגמרת אחת ומתחילה אחרת.

בכל מקרה, אנחנו מדברים פה על שני טיילים שונים שכתבו ספרים, ושניהם טענו שהם ראו חדי קרן במדבר, באזור ישראל, כלומר בסיני במקרה הזה.

האם זה הופך את זה לאמין?

אהמ... פחות.

קודם כל, אני רוצה להתייחס לדבר אחד שאנשים אומרים על זה לפעמים, כי חיפשתי, כשניסיתי לקרוא על חדי קרן, אז יש את הטענה הזאת שחוזרת כמה פעמים וכמה אנשים אמרו לי את זה, והיא פשוט, והיא לא… היא לא הגיונית בעיני, שזה שהראם הישראלי, הראם הלבן, הוא המקור לחד קרן. אמרנו, ראם זאת חיה שקיימת, ויש לה שתי קרניים, שהם לא הולכות קדימה כמו קרן של חד קרן, הם הולכות אחורה, אבל אם מסתכלים עליה בפרופיל, אז זה קצת נראה כאילו יש לו קרן אחת.

אז יכול להיות שאנשים ראו את הראם מהצד וזה נראה להם כמו חד קרן, ומכאן צמחה האגדה על חד קרן. עכשיו, כמה דברים פה - קודם כל, נכון, אפשר להסתכל, אם אתם במקרה מסתכלים עליו בפרופיל בזווית הנכונה בדיוק, אז אפשר לטעות ולחשוב שלראם יש רק קרן אחת, וזה יכול להחזיק בערך, אני לא יודע, 10 שניות לכל היותר? בגלל שברגע שהוא יסובב את הראש נשים לו שיש לו עוד אחת. או ברגע שאתם תלכו קצת הצידה, ותסתכלו עליו בזווית אחרת, או ברגע שיבוא עוד אחד.

כלומר, אתם יכולים לחשוב שהוא חד קרן רק אם אתם רואים אותו ממש רק לרגע.

והבלבול הזה בין ראם לחד קרן, הוא מתחיל הרבה הרבה קודם. הוא לא קשור לראמים כמו שאנחנו מכירים אותם.

עכשיו כן, יכול להיות גם, יש מקרים של ראמים או חיות אחרות עם קרניים, שנשברה להם קרן אחת, או שקרן אחת צמחה בצורה מעוותת קצת ונמוכה, וככה, אז יכול להיות שיש, מסתובבים חיות עם קרניים שיש להם רק קרן אחת.

אוקיי, בסדר, אבל שוב, לא יכול להיות שמכאן התחיל המיתוס, משום שהמיתוס היה קיים הרבה הרבה קודם. אף אחד לא בא לישראל וראה שם ראם עם קרן אחת ומזה הוא המציא את החד קרן, בגלל שכבר כשהם הגיעו לכאן הם ידעו על חדי קרן. הוא ידע לספר את כל הסיפור הזה עם הנערות וככה, איך צדים חדי קרן, ובציור כבר מופיע חד קרן, שאנחנו מכירים אותו מדברים אחרים, זאת אומרת לא, זה לא הומצא כאן, אבל הם כן חשבו לפחות שהם מאשרים כאן את המיתוס של החד קרן שאנחנו מכירים. חד קרן שהסתובב באגדות כבר הרבה זמן אז.

וחוץ מזה, עוד דבר שצריך להזכיר.

כן הוזכרו חדי קרן בסיפורים, סיפורי מסעות מארץ ישראל, אבל הוזכרו חדי קרן גם בסיפורי מסעות מהרבה מאוד מקומות אחרים. כלומר, אנשים טענו שהם ראו חדי קרן באפריקה, ושהם ראו חדי קרן בפרס, ובהודו, כמובן. שאת זה קל להסביר, זאת אומרת, חד קרן, אמרנו, אנחנו חושבים שזה קיים, אבל הוא לא קיים פה, כש"פה" לגבינו זה אירופה. מכאן, שהוא קיים במקום אחר. זאת אומרת, במקומות רחוקים אפשר למצוא חדי קרן. אז כל מי שחוזר משם, אז צריך להביא איזשהו סיפור טוב על חד קרן שהוא ראה שם, או אם הוא ראה משהו שדומה לחד קרן. אמרנו, קל מאוד להתבלבל בינו לבין קרנף, או לבין ראם או משהו כזה. עכשיו, זה לא היה המקרה הכי מוקדם של חד קרן שנצפה, אולי, באזור של ארץ ישראל. כי יש, מתברר, חד קרן בתנ"ך. לא הראם. אחד אחר.

וזה היה, כמובן, הדבר שהכי הרבה אנשים העירו לי עליו בהמשך לפרק הקודם. שזה די סטנדרטי, כי כל פעם, אם אני מפספס משהו מקראי אז יש הרבה מאוד אנשים, מאזינים, שמכירים ומבינים בזה יותר ממני ויעירו לי על זה. כי זה נושא שאני לא מבין בו אז סביר שאני אעשה טעויות. בכל אופן, אז לפי ההבנה המוגבלת שלי של הנושא, מה הסיפור?

כשבני ישראל יצאו ממצרים ונדדו במדבר הם לקחו איתם את ארון הברית. ובכל פעם שהם עצרו לחניה, המקום לשים בו את ארון הברית היה המשכן. או אוהל מועד, גם קוראים לו. בסופו של דבר, כשהם הגיעו לירושלים המשכן הוחלף בבית המקדש. כלומר, כל עוד הם היו במדבר היה להם בית מקדש נייד. אוהל מועד זה המקום, זה הדבר, הכי קדוש שיש. אז כמובן שזה דבר מאוד מאוד חשוב, ויש תיאורים מאוד מפורטים בתנ"ך לגבי המשכן, ואיך בדיוק הוא צריך להיראות וממה לבנות אותו. שלושה פרקים שלמים זה רק תיאור של המשכן, כולל פירוט של מידות ופירוט של צבעים. בריאת העולם זה רק פרק אחד.

אז, בתוך כל התיאור המפורט הזה, כתוב: "ועשית מכסה לאוהל עורות איילים מואדמים ומכסה עורות תחשים מלמעלה."

מדובר פה על עורות תחשים וגם את המנורה וכלי השרת ועוד דברים כיסו בכיסוי מעור תחש.

"תחש" זאת מילה שמוזכרת בתנ"ך כמה פעמים, תמיד בהקשר של עור. ברור שזה סוג של עור.

אבל מה זה תחש?

הקטע המעניין הוא שאף אחד לא באמת יודע מה המילה הזאת אומרת.

אנחנו יודעים מה זה לא. זה לא כלב תחש. זה לא עור של כלב ארוך מאוד שיודע להתקפל כמו בייגלה ולהצדיק סטוקינג.

איך אני יודע שזה לא זה? כי לא היו אז כלבים כאלה. התחש, הכלב תחש, כמו הבננה, זה, זה תוצאה של השבחה גנטית. כלומר זה גזע של כלבים שלא קיים בטבע, הוא נוצר הרבה יותר מאוחר, כשבני אדם התחילו להכליא סוגים שונים של כלבים ולראות מה יצא. והצחיק אותם שאחד מהם יצא נורא נורא ארוך.

אז זה לא זה. מה זה כן?

אנחנו לא יודעים. הדיון בשאלה מה זה בעצם תחש, זה דבר שמפרשים ומתרגמים מתווכחים עליו כבר 2000 שנה. וזאת לא הגזמה. יש הרבה מאוד דיונים ופלפולים של הרבה רבנים נחשבים מאוד בשאלה "מה זה תחש".

עכשיו, קודם כל, מה שאנשים חושבים בדרך כלל זה שתחש זה סוג של חיה. כי באוהל היו, אמרנו, עורות של איילים ועורות של תחשים.

אוקיי. נשאר רק להחליט איזו חיה זאת.

אז בתלמוד מופיע ציטוט כזה:

"אמר רבי אילעא אמר רבי שמעון בן לקיש אומר היה רבי מאיר"

כלומר הוא אמר שהוא אמר שהוא אמר. עוד פעם טלפון שבור.

אוקיי, אז מה היה אומר רבי מאיר? "תחש שהיה בימי משה, בריאה בפני עצמה היה, ולא הכריעו בחכמים אם מין חיה הוא, אם מין בהמה הוא, וקרן אחת הייתה לו במצחו."

שזה הקטע המעניין. כי מה שרבי מאיר היה אומר, או שאומרים שאומרים שאומרים שהוא היה אומר, זה שתחש זה בעצם חד קרן.

ואז כולם רבים על האם התחש זה חיה טהורה או טמאה.

אז קודם כל, זה מעניין. עכשיו, מה שיפה פה זה שרואים שכבר חכמינו דאז נתקלים בבעיית ההפניה. כלומר, כן, אני תמיד אומר, לא לסמוך סתם על מה שאתם קוראים באינטרנט, בוויקיפדיה, רק בגלל שזה כתוב באינטרנט, רק בגלל שמישהו כתב את זה, זה לא אומר שזה נכון. כלומר צריך לבדוק את המקורות, זאת אומרת על סמך מה הוא כותב את מה שהוא כותב. אז, אבל אז לפעמים נתקלים במצב של אוקיי, אז צריך לבדוק מה המקורות של המקורות והמקורות של המקורות של המקורות, וכאילו מתי מגיעים למשהו, מתי אתם יודעים מה נכון. אז במקרה הזה רבי אילעא אומר שלתחש היתה קרן אחת. אוקיי, רבי, סייטיישן נידד. מאיפה אתה מביא את המידע הזה? אז זה בסדר, הוא מביא לנו את המקור שלו, הוא אומר זה מה שרבי שמעון בן לקיש היה אומר. אוקיי, מאיפה הוא הביא את זה? מרבי מאיר. אוקיי, ולמה רבי מאיר חושב שלתחש הייתה קרן אחת? על סמך מה הוא אומר את זה? על מה מבוסס הרעיון שלתחש יש קרן אחת?

אין לי מושג. הוא לא אומר. הוא לא מסביר את זה. הוא רק אומר שרבי מאיר היה אומר את זה, אבל למה הוא אמר את זה? על מה זה מבוסס? אני לא יודע.

אבל קיימת הסברה הזאת שלתחש הייתה קרן אחת. אוקיי.

אז אין ברירה, אני צריך לשאול את המומחית שלי.

מה דעתך על הרעיון שחד קרן הוא בכלל תחש?

דריה: [צוחקת] זה כלב נקניק! ברור שלא! אין להם קרן אפילו!

דורון: אוקיי, טיעון טוב.

עכשיו, יש עוד פירושים, זה לא בהכרח החיה הזאת. יש תרגומים שבהם תחש מתורגם לגירית.

ישראל אהרוני, זה בן אדם שהוזכר בפודקאסט כבר, בפרק על מאיפה מגיעים אוגרים, וזה אחלה פרק, כדאי לכם לשמוע. אז הוא טען שהתחש הוא אולי בעצם חד-שן. כלומר, הסוג הזה של לוויתן עם השן הקדמית הבולטת. וזה בעייתי מכמה סיבות. א', לוויתנים חיים בים, לא במדבר. וב', אפילו אם בני ישראל הספיקו לצוד לוויתנים בים סוף או משהו כזה, אין חד-שנים בים סוף. זאת חיה שחיה בים הצפוני. אבל אתם יודעים, זה התנ"ך, אז ניסים קורים. לפעמים.

חוץ מזה, לא בטוח שזאת בכלל חיה.

התחש בתנ"ך לא מוזכר אף פעם בתור חיה. הוא מוזכר רק כשהוא עור. אז אולי עור תחש זה דומה לעור זמש. זמש זה לא חיה. זה הסוג של העור, זה האופן שבו מעבדים את העור. או אולי תחש זה צבע. כי יש עורות איילים מואדמים, כלומר צבועים באדום, ועורות תחשים, כלומר צבועים בתחש, מה שזה לא יהיה הצבע. האוהל היה אדום ברובו אבל מלמעלה הוא היה צבוע בצבע תחש.

בתרגום השבעים, אותו אחד שתרגמו ראם לחד קרן, אז שם תחש לא מתורגם לחד קרן, הוא מתורגם לכחול.

ובתרגום לארמית תחש מתורגם ל"ססגונה". מה זה ססגונה? זה המקור למילה ססגוני, כלומר צבעוני. או שש-גוני, משהו עם הרבה צבעים, אולי שישה.

ויש עוד פירוש אחד מעניין. אנחנו חוזרים עכשיו לחז"ל. רבי יהודה, הוא משלב כמה מהגרסאות האלה ביחד, והוא אומר ככה: "חיה טהורה גדולה הייתה במדבר וקרן אחת היה לה במצחה ובעורה שישה גוונים, ונטלו אותה ועשו ממנה יריעות."

כלומר, הוא אומר, כן זו הייתה חיה גדולה עם קרן אחת, וכן היא הייתה צבעונית, ססגונה, היו לה שישה צבעים.

עכשיו מה שמדהים בפירוש הזה זה שהוא אקטואלי.

רבי יהודה חי בתקופת התנאים, זה אומר המאה השנייה לספירה, זה היה מזמן. אבל עד לפני שלושים-ארבעים שנה, התיאור הזה שלו היה נשמע הזוי לגמרי. כלומר, זה חד קרן אבל עם המון צבעים. על מה אתה מדבר? אין דבר כזה. חד קרן הוא לבן בכלל. אבל היום, כשאתם שומעים את התיאור הזה, זה פשוט נשמע כמו חד קרן. זה נשמע כמו החד קרן המודרני. החד קרן של המאה ה-21, זה עם הרעמה בכל צבעי הקשת. רבי יהודה מתאר פה חד קרן מהסוג שמקשט היום תיקי בית ספר של ילדות.

ואז מספר שפושטים לו את העור בשביל לעשות ממנו אוהל.

בכל מקרה, המסקנה הסופית היא כזאת:

יש מילה שהמשמעות שלה היא או חד קרן, או גירית, או לוויתן, או טכניקה לעיבוד עור, או כחול.

אז במקרה כזה אני חושב שאפשר להגיד חד משמעית שפשוט אין לנו שום מושג מה המילה הזאת אומרת.

אנחנו לא יודעים.

וזאת התשובה.

הפסקה קטנה ואז עוד מפגש אחד אחרון עם חד קרן.

מרקו פולו, באזור שנת 1300 נדד מאירופה עד לסין, ואז הוא סיפר לאירופאים על זה.

בשלב הזה אסיה הייתה מקום מאוד מאוד מרוחק והמפגשים בין התרבויות היו דבר מאוד מאוד נדיר. אז הסיפורים האלה של מרקו פולו נשמעים כמו סיפורי פנטזיה. כי הוא מספר על דברים שאנשים לא שמעו עליהם אף פעם, ובין השאר הוא סיפר שבאמצע הדרך הוא ראה חדי קרן. יותר מאחד.

הוא כותב ככה:

"יש פילים פראיים בארץ הזאת, והרבה חדי קרן, שהם גדולים כמעט כמו הפילים. יש להם שיער כמו של באפלו, רגליים כמו של פיל, וקרן באמצע המצח, שהיא שחורה ומאוד עבה.

הראשים שלהם דומים לראש של חזיר בר, והם תמיד נוטים מטה כלפי האדמה.

הם נהנים מאוד להתבוסס בבוץ וברפש. זאת חיה מכוערת למדי, ובכלל לא דומה לחיות החינניות שהסיפורים לימדו אותנו שאפשר ללכוד בחיקה של עלמה צעירה."

אוקיי. אז שאלתי את המומחית לחדי קרן מה דעתה על התיאור הזה והיא אמרה ש:

דריה: זה קרנף!

דורון: אהה.. כן, אני די מסכים.

הממ... מרקו פולו? דוקטור קופולו? איך ש… הדבר הזה שאתה מתאר פה? זה קרנף! זאת חיה שקוראים לה קרנף!

עכשיו, אי אפשר להאשים את מרקו פולו בזה שהוא לא ידע איך קרנף נראה, אבל זה די משעשע שבאותו זמן האמונה בחדי קרן הייתה כל כך ברורה שבמקום להגיד "ראיתי חיה חדשה ומעניינת שלא ראיתי אף פעם ויש לה קרן", למרקו פולו היה יותר קל להגיד "וואו, החד קרן הזה ממש מכוער."

ואם אתם זוכרים, בתחילת הפרק הקודם, אני אמרתי שיכול להיות שהקרנף ההודי הוא בעצם המקור של החדי קרן, כלומר מישהו ראה קרנף, סיפר סיפורים על חיה עם קרן וזה איכשהו התגלגל להיות חד קרן, ועכשיו עם מרקו פולו - הוא חזר הביתה, והבעיה של הקרנף היא פשוט שהוא לא עמד ברמה של הפנטזיות עליו.

זאת הייתה התשובה.

אם אתם במקרה מאזיני ההווה, כלומר מאזינים ממש עכשיו ולא בעתיד, שזה כנראה מיעוט, רובכם מאזינים בעתיד, אבל לא משנה, אז אתם יכולים ממש עכשיו להצביע בסקר השנתי לבחירת פרק השנה, ב doronfishler.com. ואם אתם רוצים לראות אותי בהרצאות בכל מיני מקומות, אז אתם יכולים להתעדכן בזה בעמוד "דורון פישלר נגד העולם" בפייסבוק.

שלי נוי כמובן עורכת, דריה כמובן מומחית לענייני חדי קרן. דני תימור כמובן המנהל העסקי, אביב שם טוב סמנכ"ל התפעול, עמית חזאזי צוות מכירות, ובצוות הרשת גם הילה שמש ושלי גואטה.

אני דורון פישלר. לא יודע למה יצא לי כזה… אני דורון פישלר.

מאוחר, די. ביי.

דריה, יש לך עוד משהו למסור למאזינים?

דריה: לאמא שלי לי יש מחשב עם חתול.

דורון: תודה.

15 views0 comments

Comments


bottom of page