פתאום הפלסטיק נהיה אויב הציבור. קשיות הפכו למצרך נדיר, ושקיות ניילון הן האויב. האם פלסטיק באמת כל כך מזיק, והאם הקשית שלכם תציל צב-ים ממוות?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 10/02/2020.
[פתיח] רשת "עושים היסטוריה".
שלום, זאת "התשובה". אנחנו מקליטים עכשיו עם זרועות חדשות מעולות של המיקרופון, הנה תשמעו, [רעש של מיקרופון זז] זה, הדבר הזה? זה אני מזיז את המיקרופון מצד לצד. אתם לא אמורים לשמוע את זה. אבל זה ממש ממש כיף. טוב, אנחנו תיכף מתחילים.
[חסות]
[מוזיקת פתיחה]
היי, אני דורון פישלר, זאת "התשובה". בפודקאסט הזה אנשים שואלים שאלות ואני עונה עליהם, אבל אני מודה שברוב המקרים אלה לא השאלות הכי חשובות בעולם. כלומר, אני לא מזלזל לרגע בחשיבות של הקמת מגלשת מים ירושלים לתל אביב, אבל שאלות אקטואליות שברומו של עולם, יש מספיק אנשים אחרים שמדברים עליהם, אני לא ממש נכנס לנושאים האלה, כי לא צריך אותי בשביל זה. אבל במקרה הזה הגיעה אלי שאלה שהיא אשכרה אקטואלית ושווה תשובה.
השאלה שנועם שאל אותי היא "האם פלסטיק זה רע?" [צחוק מרושע] וזאת בהחלט סוגיה בוערת. כי פלסטיק זה עניין גדול. אתם מוקפים בפלסטיק. יש המון פלסטיק, ממש לידכם, ממש עכשיו. יש סיכוי לא רע שממש ברגע זה אתם יושבים על פלסטיק. או לבושים בפלסטיק. או שיש לכם פלסטיק ממש מתחת לאצבעות.
אם אתם בתוך רכב, הרכב כולל הרבה פלסטיק. אם אתם ליד מחשב, תסתכלו רגע ממה עשויה המקלדת שלכם, במדפסת, וחלקים מהמסך. יש עט לידכם? יש פלסטיק. יש לכם בקבוק? יש לכם ארנק? יש לכם כרטיסים בארנק? יש לכם פלסטיק בסביבה. רהיטים, צעצועים, מוצרי חשמל, ומה שלא עשוי מפלסטיק ארוז בפלסטיק. משהו כמו 30-40% מהפלסטיק בעולם הוא לא מוצר אלא הוא אריזה של משהו. כשאתם קונים משקאות, אתם קונים אותם בתוך בקבוק פלסטיק. אותו דבר לגבי שמפו או מוצרי ניקוי. אם אתם קונים ירקות, החסה מגיעה בתוך אריזת ניילון כזאת, או קופסת פלסטיק שקוף כזה, וכמובן שאת העגבניות אתם שמים בתוך שקית פלסטיק.
אגב, סליחה, הודעה אישית, למאזינה שנטם הר קדוש, כן, זה נכון גם לגבייך. [מוזיקה שמיימית] אני יודע שבבית האבן שבנית במו ידייך יש אך ורק רהיטים מבמבוק קלוע ביד, ואת אוכלת רק ירקות אורגניים שגידלת אצלך בגינה, ולובשת רק צמר אורגני של כבשים שגדלו במרעה חופשי אורגני מקומי ברמת הגולן ואכלו אך ורק עשב פראי… גם לך, שנטם, יש פלסטיק בסביבה. משום שאם את שומעת אותי עכשיו, את שומעת אותי מאיזשהו רמקול, או אוזניות, זה אלא אם כן אני נמצא ממש לידך ומדבר אליך באופן אישי ואני לא. ואין רמקול או אוזניות שאין בהם פלסטיק. אין מה לעשות. אם אתם חיים במאה ה-21, אתם משתמשים בפלסטיק. אין דרך להתחמק מזה.
אבל בזמן האחרון… יש הרגשה כאילו פלסטיק הפך פתאום לאויב הציבור. [שקיות פלסטיק מרשרשות] עד ממש לא מזמן, כשאני הייתי הולך לסופר, הייתי שם את הדברים שלי בשקיות ניילון חד פעמיות. זה לא דבר שהייתי חושב עליו, זה פשוט איך שדברים עבדו. אתה הולך לסופר, אתה לוקח שקיות. החלק היחיד הקשה בזה היה להפריד את השקית מעצמה כדי למצוא את הפתח, את הדבר הזה… ואז העבירו בארץ חוק שאסור לחלק שקיות ניילון בסופר. פתאום שואלים אתכם כמה שקיות אתם רוצים, ולוקחים על זה כסף. עשר אגורות, אבל עדיין כסף. וזה עבד, כי אנשים פתאום התחילו להשתמש בשקיות רב-פעמיות. והאמת שזה תכלס נוח.
[מוזיקת רקע]
ואחרי השקיות הגיעו הקשיות. [רעשי שתייה מקשית] עד לא מזמן, כל פעם שהייתי מזמין במסעדה איזה מיץ או קולה או מים, הייתי מקבל אותו עם קשית פלסטיק. אף אחד אפילו לא היה שואל אם אני רוצה קשית. אני לא צריך קשית. אני בהחלט מסוגל לשתות מיץ תפוזים בלי קשית! אבל נותנים את זה בכל מקרה. אתה רוצה? תשתה עם קשית. לא רוצה? תזרוק. נו מה, כולה חתיכת פלסטיק. אבל עכשיו - לא ממש. פתאום הקשים האלה הפכו לזוועה. כמה רשתות הפסיקו לגמרי להשתמש בקשיות פלסטיק, יש מדינות שהוציאו את קשיות הפלסטיק מחוץ לחוק, במקום זה לפעמים אתם מקבלים את קשיות הנייר הדוחות האלה שעושות להכל טעם של קרטון… או שלא נותנים קשית בכלל. לא שזה מפריע לי במיוחד, כי כמו שאמרתי, אני ילד גדול, אני לא צריך קשית, אני יודע לשתות גם בלי, אבל מה קרה פתאום? למה פעם זה היה כל כך בסדר שהיו דוחפים לכל אחד קשית, אם הוא רוצה ואם הוא לא רוצה, ועכשיו פתאום זה רע?
ולמה עכשיו לחלק נייר זה כן בסדר? האנשים שמחלקים את קשיות הנייר האלה, זה לא אותם האנשים שפעם היו מוסיפים לחתימה שלהם במייל "אנא חשוב על הסביבה לפני שתדפיס מסמך זה"? למה פתאום נייר זה אחלה ואפשר לבזבז את זה כמה שרוצים, אבל פלסטיק לא? פתאום כולנו שונאים פלסטיק. כאילו הדבר הכי חשוב שצריך לעשות כדי לעזור לסביבה זה לא להשתמש בפלסטיק. מתי פלסטיק נהיה פתאום מרושע?! [צחוק מרושע] ולמה הוא צוחק עליי?
פלסטיק זה נפלא.
[מוזיקת רקע]
פלסטיק זה פשוט חומר קסום ומופלא ומדהים.
בגלל שכל כך הרבה ממה שאנחנו עושים קשור בפלסטיק, זה נראה כמו הדבר הכי מובן מאליו בעולם, וקשה לנו אפילו לתאר לעצמנו את העובדה שפלסטיק… זאת המצאה די חדשה.
סוגים מסוימים של פלסטיק אמנם היו ידועים גם די מזמן, אבל התעשייה של הפלסטיק, הייצור ההמוני של הפלסטיק, זה דבר שהתחיל לפני פחות ממאה שנה. ועד אז כל הדברים שהיום עשויים מפלסטיק פשוט… לא היו. קשה לתאר עולם כזה שאין בו פלסטיק. לגו! עולם בלי לגו! איזה זוועה זה!
ואז… התגלה הפלסטיק.
עכשיו, מה זה פלסטיק בכלל? אה, אין חומר שנקרא פלסטיק. פלסטיק זה הרבה דברים. החומר שממנו עשויה שקית ניילון והחומר שממנו עשוי כסא נוי לגן, זה לא אותו חומר. אבל שניהם פלסטיק. פלסטיק זה שם כולל למשפחה של חומרים, שהשמות הפרטיים שלהם הם פוליאתילן, פוליפרופילן, פוליקרבונט ועוד כמה פולים. כולם חומרים סינתטיים, כלומר הם לא מצויים בטבע. בשום מקום בעולם לא גדל עץ פלסטיק, וגם לא חוצבים אותו מתוך מחצבת פלסטיק. אלה חומרים שמסונתזים מנפט. לכולם אנחנו קוראים בשם הכולל פלסטיק, ופלסטיק זה דבר מעולה. יש לו שילוב של תכונות שלא ממש היה לשום חומר אחר עד שהוא הגיע.
פלסטיק הוא חזק [דינג]. הוא קל [דינג]. הוא עמיד למים [דינג]. מאוד קל לצקת אותו לכל צורה שרוצים [דינג]. אבל בנוסף לכל זה, לפלסטיק יש עוד תכונה אחת באמת מדהימה, זאת שנותנת לו את הכוח-על האמיתי שלו. הדבר הבאמת מדהים בפלסטיק - זה זול! [דינג דינג דינג] זה זול באופן מדהים!
מהרגע שהתשתית לייצור פלסטיק קיימת, זה פשוט כל כך זול לייצר אותו, יותר מכל דבר אחר. יותר מעץ ויותר מזכוכית ויותר ממתכת. הרעיון שנמצא פתאום חומר שיש לו כל כך הרבה תכונות מדהימות והוא כל כך זול, זה כאילו שהתגלתה פתאום דרך לייצר יהלומים במחיר של שקל לקילו. וברור שאם הייתה אפשרות כזאת, למה לייצר דברים מכל דבר אחר חוץ מיהלום? אז אנשים היו עושים רהיטים מיהלומים, וסכו"ם מיהלומים, וצעצועים מיהלומים, כי למה לא? אז זה בדיוק מה שקרה. התחילו לייצר הכל מפלסטיק. פלסטיק זה כל כך זול שאנחנו משתמשים בו חד פעמית. כל תעשיית הכלים החד פעמיים האלה, של להשתמש ולזרוק, זה דבר ממש מוזר, אם חושבים על זה למשך יותר מדקה.
נגיד אתם במסיבת יום הולדת, [תרועות וקריאות, ילדים צוחקים] ומחלקים את העוגה. אז מה שקורה זה שלוקחים הרבה צלחות חד פעמיות, ופורסים את העוגה לקוביות, ושמים את הפרוסת עוגה על צלחת ומגישים לכם אותה, ואז אתם לוקחים את העוגה מהצלחת ואוכלים אותה וזורקים את הצלחת לפח. [רעש של מכסה פח נפתח] בסך הכל העוגה נגעה בצלחת משהו כמו… חמש שניות. זה כל התפקיד שהצלחת הזאת תמלא אי פעם. חמש שניות של תמיכה בעוגה.
עכשיו… את הצלחת הזאת מישהו עשה. היה צריך לייצר אותה באיזה מפעל בסין, [רעשים מכניים של מפעל] ואז להעמיס אותה על ארגז במשאית [רעש משאית מתניעה] ולקחת אותה לנמל ולהעמיס אותה על ספינה [צופר ספינה] שהקיפה את העולם, [קריאות שחפים] ואז הגיעה לארץ, ופרקו אותה, ושמו אותה על עוד משאית [רעש משאית נוסעת] ולקחו אותה לחנות, שבה מישהו קנה אותה [רעשי קופה רושמת] והביא אותה אליכם. כל זה… [ילדים צועקים וצוחקים] בשביל למלא תפקיד של חמש שניות. איך זה הגיוני בכלל?!
אבל כן, איכשהו כל זה משתלם. כי הצלחת הזאת נקנתה בסט של חמישים צלחות חד פעמיות בחמישה שקלים. היא עולה, ליטרלי, עשר אגורות. והאמת, אם מציעים לי לשלם עשר אגורות בשביל להתחמק משטיפת כלים, אז… כן, תכלס נשמע כמו עסק טוב, מה אני אגיד? אבל זה קצת מטורף שזה המצב.
אז מכיוון שזה כל כך זול וכל כך שימושי, מייצרים הרבה פלסטיק בעולם.
כל שנה מיוצרים בעולם, פחות או יותר, 400 מיליון טונות של פלסטיק. שזה, דרך אגב, פחות או יותר המשקל הכולל של כל בני האדם בעולם. כלומר, זה כאילו שלכל אדם שחי בעולם, לכל אישה, איש, ילד וילדה בעולם, מייצרים איש מפלסטיק, במשקל זהה, כל שנה.
ומכיוון שמייצרים כל כך הרבה פלסטיק כל שנה, גם זורקים לזבל כמות דומה של פלסטיק.
וזה שיש כל כך הרבה פלסטיק בזבל זאת בעיה. אבל זאת לא בעיה בגלל שזה פלסטיק, זאת בעיה בגלל שיש כל כך הרבה מזה. אם זה היה חומר אחר שהיה כל כך זול ונפוץ, אז הוא היה הופך לבעיה. כלומר, אם באמת היינו מייצרים יהלומים כל כך בזול, אז כל הזמן היינו שומעים דברים… [רעשים סטטיים]
שדרנית חדשות: אל חוף יפהפה זה הגיעו מדי קיץ משפחות וילדים, על מנת לשחק ולטבול בין הגלים. אך היום, כפי שאתם רואים, החוף נראה שונה. עשרות טונות של יהלומים מכסים את החוף ופוגמים בנוף הבראשיתי.
מרואיין: תשמעי, אני פה מגיל קטן. מגיל קטן אני גאווה לחוף הזה, מילדות. זה חוף מדהים היה פה, מדהים, ועכשיו איפה? מרוב יהלומים אי אפשר לראות את הזפת. אני, אני דג פה דגים, אני מביא הביתה, כל דג שאני מביא אני פותח אותו, בפנים הכל יהלומים. פשוט…
שדרנית חדשות: מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי יעשה כל מאמץ כדי לנקות את החוף מזיהום היהלומים.
מרואיין: [אומר ברקע] אפשר למסור ד"ש?
שדרנית חדשות: עם זאת, השבועות נוקפים והניקיון… [רעשים סטטיים]
[מוזיקת רקע]
אז האם פלסטיק מזיק לסביבה?
התשובה הקצרה היא כן. פלסטיק מזיק לסביבה. הוא מזיק בשתי צורות עיקריות: בתחילת החיים שלו ובסוף החיים שלו.
קודם כל, פלסטיק, כבר אמרנו, מיוצר מנפט. משהו כמו 4% מהנפט הגולמי שמופק בעולם הופך לפלסטיק. עכשיו, התהליך של ייצור הפלסטיק גם הוא מבזבז נפט בכמות די דומה, עדיין, 4-5% משהו כזה, וכאן אנחנו מדברים על נפט שנשרף, שמנוצל, שמשחרר פחמן דו-חמצני לאטמוספירה, וככה תורם להתחממות של כדור הארץ ולמשבר האקלים. לא טוב.
עדיין… זאת כמות קטנה יחסית לכל היתר. כלומר, למרות הכמות האדירה של פלסטיק שמיוצרת כל שנה, כל מיליוני הטונות האלה, עדיין מדברים פה על פחות מעשירית מהנפט שמופק בעולם. כלומר, אם כל המדינות בעולם היו מחליטות פה אחד, החל ממחר להפסיק לחלוטין את הייצור של פלסטיק לנצח, מה שבלי ספק לא הולך לקרות, אם זה היה קורה, זה היה משפיע על ההתחממות הגלובלית… מעט.
אני לא רוצה לזלזל, כמובן, כן, גם שינוי של כמה אחוזים זה שינוי משמעותי, זה בהחלט לא כלום, אבל זה פשוט ממש מעט ביחס לנזק שגורם כל יתר הנפט, שמשמש לדלק למכוניות, מטוסים וכל זה.
אז כן, זאת בהחלט השפעה סביבתית של פלסטיק, אבל הפלסטיק הוא לא הגורם העיקרי להתחממות הגלובלית. כשמדברים על הנזק הסביבתי של פלסטיק, בדרך כלל לא מדברים על זה, מדברים על הקצה השני של החיים של הפלסטיק, על מה שקורה אחרי שאנחנו משתמשים בו.
[מוזיקת רקע]
הבעיה עם פלסטיק, כמו שאתם בטח יודעים, זה שהוא חומר טוב מדי. הוא חזק, אמרנו, הוא עמיד, הוא לא מתכלה. אותה צלחת פלסטיק חד פעמית שהשתמשתי בה במשך חמש שניות? לא תיעלם אחרי שהפסקתי להשתמש בה. היא נשארת. יש סוגים של פלסטיק שנשמרים מאות שנים. יכול להיות שהצלחת הזאת תחיה יותר זמן ממני. כשאני כבר אמות ואני אתפרק, הצלחת הזאת עדיין לא. היא עדיין תהיה צלחת.
והתכונה הזאת של פלסטיק, זה שהוא לא הולך לשום מקום, לא מתפוגג, לא נעלם, לא מתכלה? זאת בעיה. הרבה מהבעיה היא בים.
כמו שבטוח שמעתם, המון זבל פלסטיק מגיע לים. משהו כמו שמונה מיליון טונות פלסטיק בשנה מגיעים לים, ואז אנחנו מקבלים את כל התמונות העצובות האלה של צבי ים עם קשית פלסטיק תקועה באף, ושחפים שנחנקים משקיות, ולוויתנים עם קיבה מלאה בזבל. וזה ממש עצוב. חיות מתות מכל הזבל הזה שצף בים. הרבה חיות מתות מזה.
ובכל זאת, יכול להיות שכל זה… שולי. שהנזק האמיתי של פלסטיק בים, הוא זה שאנחנו לא יכולים לראות. כי פלסטיק לא מתכלה, אבל הוא כן מתפרק. בקבוק פלסטיק שצף לו בים, בשמש, עם הקרינה של השמש, לאט לאט מתפרקות ממנו חתיכות זעירות, מה שנקרא מיקרו-פלסטיק, חתיכות בגודל של פחות מחצי מילימטר. והן עשויות להתפרק לפיסות עוד יותר קטנות, ננו-פלסטיק, שאלה דברים שאפילו אי אפשר לראות, זה דבר בגודל של וירוס, אבל עדיין פלסטיק. והים מלא בדברים האלה. כל חלק של האוקיינוס היום מלא במיקרו-פלסטיק. טריליונים של פיסות של פלסטיק מיקרוסקופי. ודברים אוכלים את הפיסות האלה. זואופלנקטון, יצורים ימיים זערוריים, הם בולעים את המיקרו-פלסטיק ביחד עם המים. ודגים אוכלים את הזואופלנקטון. ובני אדם אוכלים את הדגים. כשלאורך כל התהליך הזה, הפלסטיק נשאר פלסטיק. וככה מיקרו-פלסטיקים מגיעים לגוף של בני אדם. כבר עכשיו יש כמויות מדידות של פלסטיק בתוך הגוף של בני אדם.
ונשאלת השאלה… אה… זה, זה בריא העסק הזה? אז כנראה שלא… אבל עד כמה בדיוק זה מזיק העובדה שיש לנו פלסטיק בתוך הגוף? את זה אני לא ממש יכול להגיד לכם… כי הנושא הזה די חדש. המחקר בנושא של המיקרו-פלסטיק הוא ממש חדש. לא היה מספיק זמן לעשות מחקרים טובים להיערך על איך בדיוק משפיע המיקרו-פלסטיק על גוף של דגים ועל גוף של בני אדם. אז יש חששות שזה מסרטן, או גורם לכל מיני נזקים אחרים, אבל תכלס, האם זה באמת קורה? אני לא יודע להגיד לכם כרגע. המחקר, כמו שאומרים, בחיתוליו. חיתולים רב פעמיים, דרך אגב, לא חיתולי פלסטיק.
אז עקרונית, יכול להיות שיתגלה שהכל סבבה, ובעצם זה לא עושה שום דבר, ואתם יכולים לאכול פלסטיק כמה שבא לכם, וזה לא יעשה לכם כלום. אבל כנראה שלא. יהיה די סביר להניח שזה לא מועיל. אבל עד כמה זה מזיק, ובאיזה דרכים בדיוק זה מזיק, את זה אנחנו פשוט לא יודעים עדיין. נגיד את זה ככה, זה לא נשמע טוב.
אז אין ספק, פלסטיק בים מזיק. וכדאי מאוד שהפלסטיק שלנו לא יגיע לים. אבל מה בעצם הקשר בין כל זה לבין קשית הפלסטיק שנתנו לי או שלא נתנו לי במסעדה?
[מוזיקת רקע]
אם כבר נתנו לי קשית, אני שותה ממנה או שלא שותה ממנה, ואז אני זורק אותה לפח, איך היא הגיעה משם לים? התשובה היא… היא לא.
הקשית שאני זורק לפח לא תגיע לים. היא מגיעה לפח. ומשם מגיעה משאית זבל ולוקחת אותה, ומשם היא מגיעה לאתר הטמנה, או כמו שקוראים לו בעברית מדוברת "מזבלה". המזבלה לא נמצאת בשום מקום באזור של הים. אפילו אז, אם קיים היה סיכוי שירד גשם, יחלחל ויקח איתו מיקרו-פלסטיק למי התהום וככה יזהם אותם מפלסטיק, גם זה כבר לא קורה באתרי הטמנה מודרניים, כי לפני שמתחילים לשים שם את הזבל, חופרים שם בור ומרצפים אותו בבטון אטום, כדי שדברים כאלה לא יקרו.
אז לא. אם אני בארץ ואני זורק את הקשית לזבל, היא לא הולכת להגיע לים, ואני לא הולך להציל שום צב בזה שוויתרתי על הקשית הזאת.
אז איך בכל זאת מגיע פלסטיק לים?
קודם כל, אם אתם לא זורקים את הזבל שלכם לפח, אם אתם עושים פיקניק על חוף הים ופשוט משאירים שם את הבקבוקים והשקיות שלכם, אז כן, הם יגיעו לים, וכמו כן, אתם… הממ… מילה לא יפה. מה מותר לי להגיד? מותר לי להגיד… "זבל של אנשים"? אתם זבל של אנשים. כמה זה קשה לקחת את הזבל שלכם איתכם ולזרוק אותו לפח?!
אז כן, אנשים כאלה הם בהחלט מקור לפלסטיק שמגיע לים, אבל האמת שזה לא המקור העיקרי. רחוק מזה.
המקור העיקרי של פלסטיק שמגיע לים הוא… סין.
[מוזיקת רקע סינית]
וגם אינדונזיה, והפיליפינים ו-וייטנאם, אבל… יותר מזה, סין. אלה מדינות שבהם תשתית פינוי האשפה היא פחות טובה, וחלק גדול מהאשפה שלהם לא מגיע לאתרי הטמנה מסודרים, אלא פשוט נשפך לנהרות. והנהרות זורמים אל הים. חלק עצום מכל הפלסטיק שבים מגיע ממקום אחד - מנהר היאנגצה בסין. פשוט משום שחלק גדול מסין שופכת את הזבל שלה אל הנהר הזה, והוא מזרים את הכל לאוקיינוס השקט.
אז אם אתם זורקים בקבוק לזבל בישראל, הוא לא יגיע לים. אם אתם זורקים בקבוק לזבל בסין, יש סיכוי לא רע שהוא כן יגיע לשם.
עכשיו, אפשר לעשות למדינות האלה "נו נו נו", אבל בדרך כלל מדובר במדינות שיש להם פשוט בעיות קשות יותר. פינוי אשפה מסודר זה דבר שעולה הרבה כסף, ויש סדרי עדיפויות למה לעשות עם הכסף הזה, ומדינות בדרך כלל מעדיפות להשקיע בזה שלתושבים שלהם יהיה מה לאכול, ואיפה לעבוד, ובתי ספר, וחיסונים, וכבישים, יש הרבה מאוד דברים להשקיע בהם לפני שהם דואגים למה יקרה לבקבוקי הפלסטיק שאנשים שותים אחרי שהם זורקים אותם לזבל.
באופן כללי, לדאוג לכדור הארץ זה דבר שאנשים עושים רק אחרי שהם דואגים לעצמם, וקשה להאשים אותם בזה…
יש גם מקורות אחרים לפלסטיק שמגיע לים. חלק משמעותי מהפלסטיק בים הוא פלסטיק שלא היה אף פעם ביבשה, פשוט ציוד דיג. רשתות דיג שנועדו לתפוס דגים שנפגמות ונקרעות, או שאנשים פשוט זורקים אותם וקונים חדשות.
חוץ מזה, מיקרו-פלסטיק יכול להגיע מהיבשה, למשל מצמיגים של מכוניות. אתם נוסעים על הכביש, הצמיגים נשחקים, מתפרקים מהם פיסות זעירות של גומי, ועם הגשם הבא, הפיסות האלה יזרמו לים.
כל זה מאוד חשוב ומאוד מדאיג, ולא קשור בשום צורה לקשית הפלסטיק שלכם. [גונג]
למזלנו, לפסולת הפלסטיק יש פתרון קסם פשוט וקל שמעלים את כל הבעיה. כולנו יחד: מיחזור! [מקהלת ילדים: ייאי!] פשוט ממחזרים, ואז הכל בסדר! כל הפלסטיק פשוט חוזר בחזרה, והופך שוב לבקבוקים, וככה שום נזק לא נגרם לסביבה. אה… [נאנח] לרוע המזל, וזה… באמת לא נעים לי להגיד, אבל מיחזור פלסטיק לא… אהמ… איך להגיד… עובד.
[מוזיקת רקע]
או לפחות, הוא לא עובד כמו שהיינו רוצים שהוא יעבוד.
למרות שתעשיית המיחזור קיימת כבר עשרות שנים, עדיין רק חלק קטן מאוד מהפלסטיק בעולם ממוחזר. פחות מ-10% מהפלסטיק מתמחזרים בארץ, וזה לא שתעשיית המיחזור בארץ מפגרת במיוחד, אותו הדבר נכון כמעט בכל מקום בעולם. פחות מ-10% מהפלסטיק בעולם מתמחזר.
למה? כי… למחזר פלסטיק זה ממש קשה.
אני לא אומר שמיחזור באופן כללי לא עובד, ממש לא, יש תחומים שבהם מיחזור עובד אחלה. כשאתם מחזירים לסופר פחיות ובקבוקים עם פיקדון, ואם אתם לא עושים את זה אז כדאי שתעשו, אתם מקבלים 25 אגורות על כל אחד מהם, על כל בקבוק פלסטיק ועל כל פחית אלומיניום. אבל מה שקורה לבקבוקים ולפחיות האלה החל מאותו רגע, הוא סיפור שונה לגמרי.
הפחית עשויה מאלומיניום. ואלומיניום מתמחזר נהדר, מכיוון שהוא… אלומיניום. זה יסוד. אפשר להתיך אותו ולעשות ממנו משהו חדש, והוא עדיין אלומיניום. כלומר, הפחית החדשה שנוצרה מהפחיות הישנות שלכם, תהיה טובה בדיוק באותה המידה כמו הפחית המקורית, וגם אותה אפשר יהיה למחזר אחר כך עוד פעם, שוב ושוב ושוב.
אבל במקרה של פלסטיק… זה לא ככה.
[מוזיקת רקע]
אני הייתי רוצה שבקבוק הפלסטיק שלי ימוחזר ויהפוך לבקבוק חדש, אבל זה פשוט לא ככה. בתור התחלה, פלסטיק הוא לא פלסטיק. פלסטיק הוא הרבה דברים. הוא הרבה חומרים שונים. וקודם כל, חלק מהחומרים האלה לא מתמחזרים בכלל. אלה שכן, כל אחד מהם צריך להתמחזר בנפרד, אסור לערבב ביניהם. אי אפשר למחזר כמה סוגים שונים של פלסטיק ביחד, כמו שאי אפשר למחזר פלסטיק וזכוכית ואלומיניום ביחד.
אז כדי למחזר את הפלסטיק, צריך קודם כל למיין טוב טוב את סוגי הפלסטיק. אז גם אם שמים בפח אחד אך ורק שקיות פלסטיק… איזה שקיות? יש את השקיות של הירקות, אלה שהם כל כך דקות שהם בקושי קיימות, ויש את השקיות הגדולות והעבות יותר עם לוגו של רשת אופנה עליהם. זה לא אותו חומר. ואי אפשר למחזר אותם ביחד, צריך למיין אותם.
או אם אתם שמים במיכל מיחזור בקבוק עם פקק. הבקבוק עשוי מפול… פוליאתילן טרפ… P.E.T בקיצור. סוג של פלסטיק. הפקק עשוי מפוליפרופילן, שזה סוג אחר לגמרי של פלסטיק. אסור שהם יהיו ביחד בתהליך המיחזור. וגם אם אתם אזרחים טובים ואתם מורידים את הפקק לפני שאתם שמים את הבקבוק, עדיין נשארת שם הטבעת הקטנה הזאת שמתחת לפקק, נכון? גם אותה צריך להוריד.
וגם התווית שעל הבקבוק, שעשויה מחומר אחר, והדבק, מה עם הדבק? והשאריות של המיץ שנשארו בפנים? גם לא טוב, גם אותם צריך לנקות. עכשיו, אתם לא באמת צריכים לעשות את כל זה, כן? אני לא אומר שאתם צריכים להפשיט כל בקבוק ולנקות אותו באופן הרמטי לפני שאתם שמים אותו במיחזור, אף אחד לא מצפה מכם לעשות את זה. יש אנשים במפעלי המיחזור שזה התפקיד שלהם - למיין את הבקבוקים לפי החומר שממנו הם עשויים, ולהוריד מהם את הפקקים והטבעות והכל.
אבל מה? האנשים האלה צריכים לאכול, ולכן צריך לשלם להם משכורת, ולכן זה עולה כסף התהליך הזה. זה מאוד מייקר את התהליך של מיחזור הפלסטיק.
ואחרי שעשינו את כל זה, הבעיות לא נגמרו. כי בתהליך של המיחזור הפלסטיק נפגע. הוא מאבד את האיכות שלו, לכן כל דבר שעשוי מפלסטיק ממוחזר, לא עשוי רק מפלסטיק ממוחזר. צריך לשלב בו גם איזושהי כמות של פלסטיק חדש, כדי לחזק אותו, וגם אז הוא פחות איכותי ממה שהוא היה קודם. אי אפשר להשתמש בו לאותה מטרה. מבקבוקים לא מייצרים בקבוקים.
הפלסטיק הממוחזר לא מספיק טוב בשביל לעשות ממנו בקבוקים, עושים ממנו סיבי ניילון שמשמשים בבגדים, או משלבים את החומר במוצרי פלסטיק קשיח כמו כיסאות, ואותם, דרך אגב, אי אפשר למחזר בכלל. כלומר, פלסטיק מתמחזר לכל היותר פעם אחת.
אז התוצאה של כל זה היא שלמחזר פלסטיק זה יקר, זה לא יעיל, זה לא תמיד עובד בכלל, ומעבר לכל זה, צריך להתמודד עם כוח-העל של הפלסטיק - העובדה שהוא כל כך זול.
אז בהרבה מקרים, פשוט יותר זול לקנות פלסטיק חדש מאשר להשתמש בפלסטיק ממוחזר. לכן מיחזור פלסטיק לא יעיל כלכלית. וכשמשהו לא יעיל כלכלית, אנשים פשוט לא עושים אותו.
אז מה עושים עם כל הבקבוקים האלה שאתם שמים במכלאות האלה שנראים כמו… כלובים לבקבוקי פרא? [רעש של בקבוקי פלסטיק נערמים ונמעכים]
מוכרים אותם למישהו שכן רוצה אותם. שמים אותם באוניה ומשיטים אותם למישהו שכן יכול למחזר אותם. מי? שאלה מצוינת! ולמרות שניסיתי, לא הצלחתי למצוא תשובה אמינה לכל זה. אני לא יודע לאן הולכים הבקבוקים מישראל… הבנתי שלפחות בעבר השיטו אותם לטורקיה, והיה זמן שלפחות חלק מהם הגיעו לסין. כל המכולות האלה שמגיעות מסין עמוסות בכלים חד פעמיים וצעצועי פלסטיק וכל היתר? אז אנחנו החזרנו להם את זה. [צוחק] מכולות יוצאות בחזרה לסין כשהן מלאות וגדושות בזבל פלסטיק, בקבוקים מעוכים. ומאירופה ומארצות הברית, גם שם הייתה אותה בעיה, רוב הבקבוקים שלהם לא מוחזרו אצלם אלא העמיסו אותם על ספינות והשיטו את כל הזבל לסין. כי בסין יש מפעלי מיחזור ויש כוח אדם זול יותר, ולכן להם זה כן משתלם למחזר את הבקבוקים. וככה הפלסטיק חזר הביתה והושלם מעגל החיים! [הקריאה "Nan'singonyama" מפסקול "מלך האריות" נשמעת ברקע]
אז הכל סבבה, רק שיש עוד עניין. זוכרים את מה שאמרתי קודם על סין? [צליל נבל שמדמה דה-ז'ה-וו]
[מושמע משפט שנאמר קודם לכן, עם הד] "פשוט משום שחלק גדול מסין שופכת את הזבל שלה אל הנהר הזה, והוא מזרים את הכל לאוקיינוס השקט. היי, יש פה אקו!" [צליל נבל שמדמה את סוף הדה-ז'ה-וו]
כן… אהמ… סין היא מזהמת הפלסטיק הכי גדולה… ומערימות הבקבוקים האלה נשארות שאריות שאותן אי אפשר למחזר. ומה קורה לשאריות האלה? זורקים אותן לזבל… ומכיוון שאנחנו בסין, אז יכול להיות שהם יגיעו ליאנגצה ומשם… לים.
כלומר דווקא הפלסטיק שאתם שמתם במיחזור כמו ילדים טובים, הוא הפלסטיק שעלול להגיע לאוקיינוס ולזהם את הים!
אגב, אם זה מדאיג אתכם, וזה צריך, אז תשמחו אולי לשמוע שזה פשוט לא קורה יותר.
[מוזיקת רקע]
כי לפני כמה שנים סין החליטה שנמאס לה להיות סל המיחזור של העולם, ופשוט הפסיקה, כמעט לגמרי, לייבא פסולת פלסטיק למיחזור ממדינות אחרות.
אז מה עושים עכשיו? מוכרים את הזבל הזה למדינות אחרות. אבל זה מסובך. זה יותר קשה ממה שזה היה פעם. וגם כל התהליך הזה של להעמיס את הפלסטיק על ספינה ולהשיט אותו מסביב לעולם, גם זה יקר, ולפעמים קורה שפשוט לא מצליחים למצוא למי למכור אותו, ואז הפלסטיק למיחזור היפה הזה פשוט הולך… להטמנה. כלומר, הוא מגיע לאותה מזבלה עם כל שאר הזבל.
שוב, האם זה קורה בארץ? האם בארץ קורים מקרים שפסולת למיחזור פשוט מוטמנת? שאלה מצוינת! אני לא יודע.
מה שאני כן יודע, זה שמיחזור פלסטיק… זה כנראה עדיין, למרות כל מה שאמרתי, עדיף למחזר מאשר לא למחזר, אבל להגיד שזה פותר את הבעיה של פלסטיק? ממש, ממש לא! רחוק מאוד.
אז… בשביל מה צריך את כל העסק הזה? בשביל מה כל המיחזור בקבוקים? בשביל מה כל הבלגן עם הקשיות והשקיות, אם זה תכלס לא משפיע הרבה?
יש אנשים אומרים שזה לא באמת על שקיות וקשיות. זה לא העניין.
[מוזיקת רקע]
שקיות וקשיות זה הדברים שאנחנו רואים בעין, אבל יש, כמובן, הרבה מאוד השפעות סביבתיות לדברים שאנחנו לא רואים. אם אני אשתה עם קשית או לא, זה לא מה שיציל את העולם. אבל זה פשוט עניין של מוּדעות. אם אני מודע לבעיה בקשית שלי, אז אני מודע לבעיות סביבתיות באופן כללי, וזה ילמד אותי אולי לחיות באופן פחות מזיק לסביבה.
יכול להיות שזה נכון.
מצד שני, יש אנשים שחוששים שההשפעה של זה תהיה בדיוק הפוכה. ש… אני יכול להגיד לעצמי, אני היום לא שתיתי עם קשית, ולא לקחתי שקית ניילון מהסופר, אז אני בסדר. אני עכשיו יכול לשרוף דלק בלי חשבון, ולזרוק טונות של זבל, ולאכול קילו בשר, כי מה אתם רוצים? אני את שלי בשביל הסביבה עשיתי כבר.
יש אנשים שחושבים שאם הם ממחזרים את בקבוקי הפלסטיק שלהם, אז הכל בסדר. הם לא גורמים שום נזק לסביבה, ולכן הם יכולים לקנות הרבה יותר בקבוקי פלסטיק, כי היי, זה הרי בסדר, זה מתמחזר. וזה לא!
כל הקשיות בעולם, הם לא מאית אחוז מהנזק שפלסטיק גורם לסביבה, וכששמים כל כך הרבה דגש על משהו שהוא… לא חסר משמעות, אבל אין לו באמת כזאת השפעה גדולה, יכול להיות שזה גורם ליותר נזק מתועלת.
אז פלסטיק מזיק? כן, פלסטיק מזיק. אבל מה האפשרות האחרת? לא פלסטיק?
אם נחליט פתאום לא להשתמש בפלסטיק יותר לעולם, במה כן נשתמש? עץ? יופי, כרתתם את האמזונס. מתכת? אתם הולכים לכרות מתכות בכמות עצומה כזאת שתחליף את כל הפלסטיק בעולם, [צוחק] ואתם חושבים שזה יהיה יותר ידידותי לסביבה? לא, ממש לא! הפקה של מתכת פולטת הרבה הרבה יותר גזי חממה מפלסטיק. מסרקים - רוצים לחזור לאיך שייצרו אותם לפני שהיו מסרקים מפלסטיק? אוקיי, ייצרו אותם מעצמות של חיות. יותר טוב? לא בטוח.
המכונית שלכם כוללת הרבה פלסטיק, משום שפלסטיק הוא חומר קל. תחליפו את כל הפלסטיק במכונית בחומרים אחרים, הפכתם את כל המכוניות ליותר כבדות. מכוניות יותר כבדות צריכות יותר דלק כדי לזוז, פולטות יותר זיהום, מחממות את כדור הארץ עוד יותר.
בקיצור, זה מסובך.
פלסטיק מזיק לסביבה, כן. אבל במקרים מסוימים, הוא מזיק פחות מכל אפשרות אחרת.
אוקיי, אז פלסטיק הוא תקוות האנושות? הדבר הכי טוב תמיד להשתמש רק בפלסטיק? גם לא! כל העסק הזה לא פשוט. זה לא עניין של טובים ורעים. אי אפשר להסתכל על חומר אחד, להחליט שהוא רע, ושאם רק לא נשתמש בו, הכל יהיה בסדר. זה אף פעם לא יהיה נכון.
הרבה פעמים העלויות הסביבתיות של מה שאנחנו משתמשים בו, הם לא משהו שאנחנו יכולים לראות בעין, כמו שקיות זרוקות או בקבוקים.
זה פשוט מסובך, העסק הזה.
אז מה הייתה השאלה?
[מוזיקת סיום]
האם פלסטיק זה רע?
פלסטיק מזיק לסביבה. אין ויכוח על זה. האם הוא בהכרח רע יותר מכל חומר אחר? לא בהכרח. המחשבה שצריך להשתמש בכל דבר אחר, בכל נסיבות, רק לא בפלסטיק, זה לא נכון. אבל זה בטח לא אומר שאפשר להשתמש בפלסטיק כמה שרוצים ולזרוק אותו. לא! עדיף בהחלט להשתמש בו כמה שפחות. ועדיף להשתמש בהכל כמה שפחות.
להפחית צריכה של פלסטיק ושל כל דבר אחר, זה כנראה הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות למען הסביבה. כלומר, לא להשתמש בדברים חד פעמיים, ובאופן כללי… לא לזרוק זבל, שזה אומר גם לא לקנות זבל. לא לקנות דברים שאתם לא צריכים. אבל אם מה שאתם כן צריכים עשוי מפלסטיק, זה בסדר, זה לא הופך אתכם לאנשים רעים. אבל תזרקו אותו לפח בסוף.
ואם אתם בחוף הים ואתם רואים שם איזה זבל שאיזה… זבל השאיר שם, אז תרימו אותו ותשימו אותו בפח. כי יש מצב שבזה אתם אשכרה הצלתם איזה צב, או שחף, או דג. וזה יגרום לכם להרגיש ממש טוב.
זאת הייתה התשובה.
אחרי הפרסומת, עוד כמה מילים על… שקיות סופר, ובאיזה מהן באמת כדאי להשתמש. בדנמרק.
[חסות]
[מוזיקת רקע]
שלום. כשמדברים על הנושא של עלות סביבתית של חומרים, ושל שקיות פלסטיק מהסופר באופן ספציפי, יש מחקר מדהים אחד שמצוטט הרבה מאוד פעמים. וכשכתבתי את הפרק, אז אני השתמשתי בו, אני רציתי לדבר על הדבר הזה, אבל אז החלטתי שאולי צריך לבדוק את העניין הזה קצת יותר.
זה מחקר שהתפרסם ב-2018 של המשרד לאיכות הסביבה של דנמרק, ועסק כולו בשקיות לסופר. כלומר, באיזה סוג של שקית לסופר יותר כדאי להשתמש כדי לא להזיק לסביבה. אפשרות אחת זה שקית ניילון, רגילה. אפשרות אחרת זה שקית נייר. יש גם שקיות בד, שקיות כותנה אורגנית, כל מיני שקיות, והם חישבו את העלות הכוללת מבחינת נזקים לסביבה של כל אחד מהם. כשבזה הם הכניסו את… כל סוג של השפעה שהם יכלו לחשוב עליה. זאת אומרת, גם הזיהום הסביבתי של הניילון, גם העלות שלה מבחינת פליטת פחמן דו-חמצני בייצור שלה, וגם השינוע, זה כאילו, זה אומר, המשקל שלה משנה. בקיצור, כל צורה אפשרית לחשוב על זה. והמסקנה שלהם הייתה כזאת: שקית ניילון קטנה, רגילה, היא הדבר הכי אקולוגי שיש. היא הדבר הכי יעיל שמשפיע הכי פחות על הסביבה.
כשמשתמשים בשקית בד, מהסוג שכל הזמן ממליצים לנו להשתמש בזה בשביל לא להשתמש בדברים חד פעמית וכדי לעזור לסביבה, אז בעצם השקית הזאת גורמת ליותר נזק משקית ניילון. וזה לא מפתיע, כי אני יודע ששקית בד זה מוצר שדורש קצת יותר השקעה מאשר שקית פלסטיק זעירה, אבל מה שכן מפתיע זה עד כמה זה יותר מזיק.
[מוזיקת רקע]
לפי החישוב שלהם, אם אתם משתמשים בשקית בד במקום בשקית ניילון, כדי שזה אשכרה יצא משתלם סביבתית, תצטרכו להשתמש בה לפחות 7,100 פעמים. כלומר, אם השתמשתם בה 7,085 פעמים, אז היה עדיף לסביבה אם הייתם משתמשים בשקיות ניילון פשוטות בכל אחת ואחת מהפעמים האלה. עד כדי כך השקית הזאת מזיקה יותר!
זה נשמע מופרע. זה נשמע מדהים, והאנשים שמתנגדים לחוקים המשונים האלה בעניין שקיות פלסטיק ואיסור עליהם, ציטטו את המחקר הזה הרבה בתור משהו שמוכיח ש… אוקיי, [צוחק] זה באמת לא שווה את זה.
עכשיו… לי זה נשמע מוזר. עכשיו, אני לא אומר שהמחקר הזה בעצם מומן על ידי "ביג פלסטיק", או משהו כזה, אני באמת מאמין שהמשרד לאיכות הסביבה של דנמרק עשה את המיטב… אבל עדיין, זה נראה כמו דבר שצריך להסתכל על האותיות הקטנות שלו, אז הסתכלתי קצת על אותיות קטנות. וזה כרגיל, קצת יותר מסובך ממה שזה נראה. קודם כל זה היה מחקר בדנמרק, והוא עסק בשקיות דניות. כלומר, ההשוואה שהם עשו, הם סוגים של שקיות שנפוצים בסופרמרקטים בדנמרק, שהם לא בהכרח אותו סוג של שקיות שנמצאים אצלנו. למשל, שקיות הבד שלהם, שנפוצות שם, הם קצת יותר קטנות משקית הניילון. ולכן, אם אתם רוצים לקחת את אותו מספר של מוצרים, אז מה שהכנסתם בשקית ניילון אחת, תצטרכו לקחת שתי שקיות בד בשביל זה. ולכן, מספר שקיות הבד, מספר הפעמים שצריך להשתמש בהם, הוכפל פי שתיים, למעשה.
חוץ מזה, המספר הזה של כמה פעמים צריך להשתמש בכל שקית, זה לא היה לפי השקלול של כל האספקטים של העלות הסביבתית, אלא לפי הדבר הכי גרוע, הדבר שאותה שקית עושה הכי גרוע. ומה ששקיות כותנה עושות כל כך רע, זה לפלוט גז שפוגע באוזון. ו… אני לא יודע אם לפלוט גז שפוגע באוזון זה השיקול העיקרי דווקא בתחום של שקיות לסופר.
עכשיו, אני בטוח שזה נכון ששקית כותנה, הייצור שלה מזיק לסביבה יותר מאשר הייצור של שקית ניילון קטנה. וכן, אם אתם משתמשים בשקית כותנה, אז כדאי שתשמשו בה יותר מפעם אחת ויותר מפעמיים. אם עשיתם אותה לחד פעמית, אז אתם לא גרמתם לפחות נזק לסביבה, גרמתם ליותר נזק לסביבה מאשר שקית ניילון. אבל 7,100 פעמים זה קצת מוגזם. זה לא בהכרח נכון, ולא צריך להתייחס גם למחקר הזה כאילו הוא תורה מ… קופנהגן.
[מוזיקת סיום]
זאת התשובה. את כל הפרקים של הפודקאסט הזה אתם יכולים למצוא בכל אפליקציות הפודקאסטים, גם באפליקציה שלנו, באפליקציית "עושים היסטוריה" ובאתר ranlevi.com/theanswer.
מפיק ועורך גיא בן נון, אביב שם טוב ייעוץ ותמיכה מורלית, רן לוי העורך הראשי, דני טימור המנהל העסקי. עדכונים על פרקים אחרים והרצאות ודברים אחרים אתם יכולים למצוא בעמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם", ודורון פישלר זה במקרה לגמרי גם השם שלי. ביי ביי.
[רעשים סטטיים]
שדרנית חדשות: אז אנחנו כאן, עדיין, על החוף שמזוהם מיהלומים, והנה משה שטוען שהוא ראה עב"ם.
דורון [בתור משה]: שלום, אני ראיתי עב"ם.
שדרנית חדשות: אז ספר לנו משה, איך הרגשת כשראית את העב"ם?
דורון [בתור משה]: אני כשראיתי את העב"ם אני הרגשתי… הלוּם, הממ… אני הרגשתי מאוד מופתע, כי אני לא ציפיתי לראות עב"ם.
שדרנית חדשות: זה באמת מאוד מפתיע.
דורון [בתור משה]: נכון, כן. זה היה גם… כשהוא ירד וביקש ממני אבקת כביסה, זה גם היה… מאוד מפתיע.
שדרנית חדשות: איך הוא היה נראה? איך אתה חושב שהוא הרגיש?
דורון [בתור משה]: [צוחק] אני חושב [צוחק] שגם הוא היה מופתע.
שדרנית חדשות: אה… כתבתינו… צוות, העב"ם עדיין בסביבה, אולי גם נראיין אותו. [צוחקים]
עב"ם: תנו לי אבקת כביסה.
שדרנית חדשות: האם אתה פה בחסות איזושהי חברה מסויימת? [צוחקת]
דורון: לא, זה מה שחייזרים תמיד מבקשים. טוב בסדר, אוקיי, זה היה…
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה