top of page

התשובה עם דורון פישלר - האם אפשר לסמוך על ויקיפדיה?

כולם אומרים שאסור לסמוך על ויקיפדיה, וכולם גם משתמשים בה, כל הזמן. עד כמה אפשר לסמוך על האנציקלופדיה הגדולה ביותר בהיסטוריה, שכל אחד יכול לערוך? דורון בודק עובדות בויקיפדיה בתחום היחיד שהוא מוסמך בו ומתרגז על יצורי ים עם שם טיפשי.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 11/03/2024.

[פתיח] רשת "עושים היסטוריה".

[מוזיקת פתיחה]

אהלן, אני דורון פישלר, ו… מזמן לא נפגשנו. זאת "התשובה". והנה שאלה: נועם, בן, אני יודע שהוא בן בגלל שהוא חתם נועם בסוגריים בן. אז הוא שאל: "למה כולם אומרים שויקיפדיה זה מקור לא טוב, והאם זה באמת לא מקור טוב?" ושאלה דומה, עלמה בע', שאני יודע שקוראים לה עלמה בע' בגלל שהיא חתמה עלמה בע', למרות שאני יכולתי לראות שזה בע', לא משנה, היא כתבה: "למה אומרים שויקיפדיה לא אמינה? למה צריך להצליב מקורות?" וגם קיבלתי עוד שאלה: "עד כמה אפשר לסמוך על ויקיפדיה?" את זה קיבלתי מויקי… פאדיה? אני לא בטוח… הרבה אנשים שאלו את זה, וזאת שאלה חשובה.

זאת שאלה שחשובה במיוחד לי. כי לי יש פודקאסט, שבו אני משתדל להגיד דברים שהם נכונים. ותמיד, לא משנה על מה אני מדבר, תמיד זה מערב תחקיר, וכמעט תמיד המקום הראשון שאני אגיע אליו, זה ויקיפדיה. מה שזה לא יהיה המידע שאני מחפש, או שאתם מחפשים, תמיד זה יתחיל בויקיפדיה. אז השאלה אם מה שכתוב שם הוא נכון או לא, לי זה מאוד חשוב.

[מוזיקת רקע]

הרבה אנשים, כשהם מתחילים לעשות תחקיר בויקיפדיה, שם הם גם מסיימים. כלומר אם אתם עושים עבודה לבית ספר, או לאקדמיה, אז הרבה פעמים אנשים נכנסים לויקיפדיה, לערך שבו אתם עוסקים, ולוקחים משם מידע, וזהו. את ההכי עצלנים תמיד אפשר לזהות בזה שהם פשוט עושים קופי ופייסט מויקיפדיה, פשוט ערכים שלמים מועתקים.

כלומר… זה לא נכון. אלה היו העצלנים של פעם. היום העצלנים העדכניים, הם פשוט שואלים איזה AI, ומעתיקים את התשובה שלו. שזה בעייתי, זה בעייתי בפני עצמו, מהרבה סיבות, אבל להתחיל לדבר על זה, זה נושא עצום, ואחר… לא על זה אני מדבר עכשיו.

עכשיו, מורות, מורים, מרצות, מרצים, הם יודעים את זה, כן? ולכן, כמעט תמיד בימינו, אתם תשמעו מהם אזהרות לגבי השימוש בויקיפדיה. קודם כל, אם יש לכם עבודת הגשה באיזשהו נושא, אל תעשו פשוט קופי ופייסט מויקיפדיה, כי גם למורה שלכם יש גישה לויקיפדיה, והיא תשים לב. כנראה. היו לי פעם מורים כל כך אדישים, שאני לא בטוח שהם היו שמים לב לשום דבר שהייתי כותב בעבודות, הייתי יכול להעתיק את ויקיפדיה, או קטעים מ"מובי דיק", או מ"דמדומים", זה לא היה משנה כלום, אבל שוב, לא על זה אני מדבר.

הרבה בתי ספר, שלא לדבר על מוסדות אקדמיים, אוסרים על שימוש בויקיפדיה בכלל. אסור להשתמש בויקיפדיה בתור מקור בעבודת הסיכום השנתית שלכם, או בסמינריון שלכם, בטח שלא בתזה שלכם. ובשלב הרבה יותר מוקדם, כבר בבית ספר, אתם הולכים לשמוע את זה שאסור להשתמש בויקיפדיה, כי ויקיפדיה לא אמינה. אסור לסמוך עליה. אי אפשר להאמין לכל מה שאתם קוראים באינטרנט, שזאת עצה חכמה באופן כללי, אבל כולם משתמשים בויקיפדיה! כולם! אז אם זה לא אמין… למה זה קיים? האם אפשר לסמוך על ויקיפדיה? זאת השאלה, זאת שאלה מאוד חשובה, ותכף תבוא התשובה.

[אות פתיחה]

ויקיפדיה היא אחד ההישגים הכי גדולים של האנושות. אי פעם. זהו, אין פאנץ'. זה לא בדיחה, [צוחק] זה באמת מה שאני חושב. ואני לא אומר את זה על כל דבר. אני לא הייתי אומר את זה על גוגל, ואני לא אומר את זה על טלוויזיה או על הריצ'רץ'.

ויקיפדיה, העובדה שויקיפדיה קיימת, היא אחד ההישגים הכי גדולים של האנושות. למה? כי מה שמקדם את האנושות, זה ידע. ו-ויקיפדיה היא הדבר שמנגיש הכי הרבה ידע, להכי הרבה בני אדם, אי פעם, בלי שום תחרות בכלל. אם יש לכם גישה לויקיפדיה, ויש לכם, אבל אם יש לכם גישה לויקיפדיה ולא לשום מקום אחר, נגיד שהאינטרנט שלכם חסום לכל אתר חוץ מויקיפדיה, יש לכם בידיים יותר ידע מלכל אדם בהיסטוריה עד שנת… 2005 או משהו כזה.

קודם כל, הגודל של זה הוא מדהים. לויקיפדיה באנגלית יש כרגע בערך שבעה מיליון ערכים, וכן, כרגיל, מאזיני העתיד, אצלכם המספרים שונים. אני אומר מתי שאני נמצא. בסך הכל, בכל השפות, יש יותר משישים מיליון ערכים, שזה כמה סדרי גודל מעל כל אנציקלופדיה אחרת שהייתה קיימת אי פעם. ויש מידע על הרבה מאוד דברים. יש ערכים על יבשות, ועל מלחמות, ועל מדינות, ועל סוגים של חיות, כמובן.

אבל בויקיפדיה יש גם ערכים לפוקימונים, יש ערכים לשירים, לפרקים ספציפיים של סדרות טלוויזיה, להר למבק, שזאת פסגה של 500 מטר במלזיה, לכביש 138 באלבמה, שהאורך שלו הוא קילומטר ורבע, לתוצאות של הליגה הסיבירית השנייה בכדורגל בשנת 1982, לשמלה הירוקה שלבשה קירה נייטלי בסרט "כפרה", ולסרטון "צ'רלי נשך לי את האצבע". לכל אחד מהם יש ערך! ו… ל… כמובן, מיליוני דברים אחרים [צוחק] שאני לא חושב עליהם אפילו. זה פשוט כמות בלתי נתפסת של מידע.

אבל מעבר לזה, הדבר המדהים האחר הוא העובדה שויקיפדיה היא חינם. היא זמינה לכל אדם עם חיבור לאינטרנט, היא לא עולה כסף, אין בה פרסומות. וזה מאוד לא מובן מאליו.

יש עוד אתרים שאפשר להגיד שהם שינו את העולם, כן? ב-20-30 שנה האחרונות היו כמה דברים ש… שינו את איך שהעולם עובד: גוגל, יוטיוב, הרשתות החברתיות, אוּבּר. כל אחד מהם שינה את איך שבני אדם מתקשרים אחד עם השני, מתנהגים בעולם, זה נכון, אבל כל האתרים האלה, כל האפליקציות האלה, יש דבר אחד משותף לכולם וזה שהם כולם מוצרים של חברות מסחריות, חברות שמנסות להרוויח כסף.

וזה בסדר לנסות להרוויח כסף, כן? אבל זה אומר שסדר העדיפויות שלהם הוא, קודם כל מה יגרום להם להרוויח כסף. ורק אחר כך משהו אחר. הם כולם נותנים לכם איזשהו שירות כדי להרוויח.

ששוב, זה לא… זה לא רע, אבל כשאתם מחפשים משהו בגוגל, התוצאה הראשונה, העליונה, שתקבלו, לא תהיה התוצאה הכי נכונה או הכי מדויקת, היא תהיה התוצאה של החברה ששילמה לגוגל הכי הרבה כדי להיות התוצאה הראשונה. וזה לא איזה קונספירציה, זה לא איזה סוד אפל שאני חשפתי פה, זה ידוע, זה גלוי, ככה זה עובד. ככה גוגל מרוויחה את הכסף שלה.

האינטרס של פייסבוק, נגיד, הוא לא לתת לכם ליצור קשר בצורה מיטבית עם החברים שלכם ולהכיר אנשים חדשים. לא, האינטרס שלהם הוא איך להרוויח הכי הרבה כסף מפרסומות, באמצעות זה שהם ישאירו אתכם באתר הכי הרבה זמן, באמצעות השירות שהם נותנים לכם. זה נכון ככה לגבי כל דבר, חוץ מויקיפדיה.

מה שויקיפדיה מנסה לעשות כשאתם מחפשים איזשהו נושא, זה לתת לכם את המידע הכי טוב והכי נכון. זה לא אומר שהיא תמיד תצליח, אבל זה מה שהיא מנסה. היא לא מנסה למכור לכם משהו. היא לא מנסה להשאיר אותכם באתר כמה שיותר זמן כדי שתראו פרסומות, היא פשוט מנסה לתת את המידע. וזה מאוד מאוד לא מובן מאליו! אין עוד הרבה דברים כאלה בעולם שלנו שקיימים רק כדי לתת שירות לאנושות, כי זה חשוב שיהיה כזה דבר.

וזה לא היה חייב לקרות ככה. ויקיפדיה התחילה ב… תחילת שנות האלפיים, כמו רוב הסטארט-אפים, בתור פרויקט מעניין וניסיוני שלא מרוויח כסף, אבל הפרויקט הצליח וגדל, והגיע באיזשהו שלב לנקודה שבה צריך להחליט: אוקיי, איך אנחנו עושים מזה כסף? אבל כאן המייסדים של ויקיפדיה, ובדרך כלל את הקרדיט נותנים לג'ימי ויילס, שנחשב לאבא של ויקיפדיה, הם קיבלו את ההחלטה. איך ויקיפדיה הולכת להרוויח כסף? היא לא! היא לא הולכת להיות חברה שמרוויחה כסף. הם היו יכולים להרוויח הרבה, זה אחד האתרים הכי פופולריים באינטרנט. יש לו מיליוני, עשרות, מאות מיליוני צפיות כל שעה. אני לא יודע, אם שמים בצד איזה פרסומת, אפשר היה להרוויח מזה המון המון כסף, אבל הם החליטו ש… לא. זה לא מה שאנחנו מנסים לעשות.

בקלות אפשר היה לדמיין עולם שבו המודל העסקי של ויקיפדיה היה כמו זה של גוגל, נגיד. כלומר, נגיד אתם מחפשים משהו בויקיפדיה, נגיד… סוס. אתם תקבלו את התוצאה:

[מנגינת רקע, טון של הקראה] סוס הבית הוא בעל חיים מבויית ממשפחת הסוסיים. הסוס הוא יונק ושייך לסדרת מפריסי פרסה, ונהנה יותר מכל ממוצרי הטיפוח של "מגה סוס" - תזונה והברשה לסוסים. לסוס שלך מגיע יותר. תן לו "מגה סוס".

[חוזר לטון דיבור רגיל] זה היה עובד. הם היו מרוויחים מזה. או נגיד, מודל אחר שאפשר היה לחשוב עליו זה של יוטיוב. כלומר, אנחנו לא משנים את התוכן עצמו, התוכן שם, פשוט לפני שאתם קוראים איזשהו ערך בויקיפדיה, אתם מקבלים איזושהי פרסומת ל… משהו.

ולמה שאנשים יכתבו בויקיפדיה, או יערכו בויקיפדיה בחינם? כאילו, מה הם, מתנדבים? לא, אז משלמים ליוצרי התכנים לפי צפיות, לפי ההכנסות שהערך שהם כתבו מייצר. ואז המון אנשים היו רוצים לכתוב ערכים על הנושאים הפופולריים, כדי להביא הרבה צפיות לערכים שלהם. ובעמוד הראשי, היה אלגוריתם שמביא תמונות מתוך ערכים עם thumbnail של ויקי-טיוברים שעושים במין… את הפרצוף המופתע הזה, וכשאתם נכנסים אתם מקבלים משהו כמו...

[מקריא בסגנון יוטיוברים, עם מוזיקת רקע מקפיצה] מה המצב, אחים ואחיות שלי? כאן ויקי דורון 2600, חוזר אליכם עם עוד ערך מטורף בויקיפדיה! והיום יש לי בשבילכם, אחים שלי, משהו מאוד מיוחד. היום אנחנו מדברים על הרי הרוקי הקנדיים! אחים שלי, הרי הרוקי הקנדיים מהווים את החלק הקנדי של הרי הרוקי של צפון אמריקה. הם החלק המזרחי של הקורדילרה של אמריקה הצפונית, הכוללת מספר רכסי הרים בין הערבות הקנדיות, ו… ב… רגע, לפני שאנחנו ממשיכים, אתם כבר יודעים מה לעשות, ללחוץ על Subscribe, ואל תשכחו ללחוץ על הפעמון, בשביל עוד ערכים מטורפים, כמו זה! איפה היינו? מספר רכסי הרים בין הערבות הקנדיות, ו… החוף הקנדי של האוקיינוס השקט. מבחינה גיאולוגית, ההרים מעבר לבקע הרי הרוקי בשטח קולומביה הבריטית אינם נחשבים לחלק מהרי הרוקי הקנדיים…

[חוזר לטון דיבור רגיל] כן, אוקיי. [צוחק] כן, כל זה לא קרה. שום דבר שאתם עושים בויקיפדיה לא מכניס לה כסף. אם תקראו מעט או תקראו הרבה, להם זה לא אכפת.

את האנציקלופדיה הזאת מנהלת קרן ויקימדיה, שהיא מוסד ללא כוונות רווח, היא מתפרנסת מתרומות, תרומות של אנשים שחשוב להם שתהיה הנגשה למידע להרבה אנשים בעולם. הרוב המכריע של האנשים שעובדים על ויקיפדיה, שכותבים ערכים או עורכים אותם, הם… מתנדבים. הם אנשים שעושים את זה בהתנדבות. הם לא מקבלים על זה כסף, ולא משנה כמה אנשים יקראו את הערך שלהם. אז למה הם עושים את זה?

כי זה כיף…? כי… אלה שוב, זה מסוג האנשים שמתרגשים מזה ש… הם הועילו, שעכשיו יש ערך של משהו, שהוא קצת יותר מדויק ממה שהוא היה קודם, בזכותי. מאגר הידע הקריא של העולם הוא עכשיו קצת יותר טוב, בגללי.

עכשיו, האופן שבו ויקיפדיה עובדת... ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, אבל היא גם ויקי, Wiki באנגלית. ויקי זה אוסף של מסמכים משותפים. כמו בגוגל דוקס, שאתם פותחים מסמך משותף לכם ולחברים, וכמה אנשים יכולים לעשות בו שינויים בו זמנית? זה ויקיפדיה. זה אוסף ענק של מסמכים שאותם כל אחד יכול לשנות. כל אחת יכולה לכתוב בערכים בויקיפדיה מה שבא לה. [צוחק] וזה יהיה נחמד אם לפני שאתם משנים משהו, אז… תפתחו לעצמכם איזשהו חשבון משתמש, כדי שידעו בדיוק מי זה היה ששינה, אבל אתם לא חייבים. אפשר לעשות שינויים גם בעילום שם. אם אתם לא אוהבים את מה שכתוב בערך כלשהו בויקיפדיה, אתם יכולים לשנות אותו.

[מוזיקת רקע]

עכשיו זה נשמע כמובן כמו רעיון בלתי שפוי לחלוטין. [צוחק] אם הייתם באים אליי ואומרים לי: הנה רעיון, איך נכתוב אנציקלופדיה גדולה ומדויקת? ניתן לכל אחד בעולם לכתוב מה שהוא רוצה. הייתי אומר שאתם דפוקים בשכל. זה נשמע כמו הרעיון הכי אידיוטי בעולם. למה שמשהו שכתוב שם אי פעם יהיה נכון? אבל… איכשהו, באופן באמת בלתי צפוי… זה עובד! כלומר, אני חושב שזה עובד, כי המידע בויקיפדיה נחשב לדי אמין… בדרך כלל. למרות שמצד שני, מאיפה לי לדעת? כאילו, איך אני… איך אני יכול לבדוק את העסק הזה? בדרך כלל, אם אני רוצה לבדוק אם משהו נכון, אני משווה אותו למה שכתוב בויקיפדיה. [צוחק] אז איך אני אמור לדעת אם מה שכתוב בויקיפדיה זה נכון? מי אני שאגיד מה נכון ומה לא נכון? אני לא מומחה לכלום, אני רק יודע לחפש דברים באינטרנט.

אז אני אגיד לכם מה אני אעשה. אני הולך לבדוק את הערך בנושא היחיד שבו אני מרגיש… די מוסמך להגיד בדיוק מה נכון ומה לא. אני הולך לבדוק את הערך "דורון פישלר".

יש ערך עליי בויקיפדיה. אהמ… זה לא באמת כזה כבוד גדול, כאילו, גם על תולעי מעיים יש ערך בויקיפדיה. אני צריך להגיד, אני לא כתבתי את הערך הזה. אני גם לא ערכתי אותו אף פעם. אני לא עשיתי בו שום שינוי, כי זה אסור. יש חוק של ויקיפדיה שאסור לאנשים להיות מעורבים בעריכת הערך של עצמם. עכשיו, זה כמובן חוק שאי אפשר באמת לאכוף אותו, כי כל אחד יכול לערוך באופן אנונימי, אבל מבחינה אתית, [צוחק] הם מבקשים לא לשנות את הערך של עצמכם, ולכן אני לא עושה את זה. אז בואו נראה מה ויקיפדיה אומרת עליי, ועד כמה זה נכון.

[מוזיקת רקע]

רן לוי: (מקריא) דורון פישלר…

דורון: ככה על פי ויקיפדיה…

הוא מגיש הסכתים, מרצה ומבקר קולנוע ישראלי.

אוקיי, עד עכשיו הכל נכון, [צוחק] כלומר, כמעט. אני לא מבקר קולנוע כבר הרבה שנים, אז אולי המילה "לשעבר" הייתה צריכה להיות שם באיזושהי נקודה? אני לא יודע בדיוק מה המדיניות לגבי דברים כאלה, אבל בגדול, הכל נכון. מה ההמשך?

נכון לשנת 2023, מגיש פישלר את ההסכת "התשובה"...

היי! זה בדיוק מה שאתם שומעים עכשיו! איזה קטע…

…ברשת הפודקאסטים "עושים היסטוריה", ובעבר הגיש גם את ההסכת "המובן מאליו" ב"כאן", תאגיד השידור הישראלי.

אוקיי, שוב, בינתיים הכל מדויק פה.

פישלר גדל במושב יעד, כבן למשפחה בת ארבעה ילדים. את שירותו הצבאי עשה בחיל הים, כלוחם בספינת הטילים אח"י מולדת.

אה! [בהפתעה] אהמ… מאיפה הם יודעים את זה? כי המידע הזה מופיע פה בלי מקור, בלי שום הפנייה, אז לא ברור לי כל כך מאיפה הם… מי כתב את זה, ומאיפה הוא יודע את זה עליי? כלומר, זה נכון, [מגחך] אני לא אומר שזה לא נכון, אבל אני לא בטוח שזה מידע שהיה צריך להיות בויקיפדיה, כי אין להם מקור לזה. כלומר… עכשיו יש. כי אני עכשיו אמרתי כאן שזה נכון, אז אפשר יהיה להפנות לפרק הזה בתור מקור... בכל מקרה, יש עוד, יש עוד. הערך הזה עוד ממשיך, יש פה עוד מידע עליי, ועל דברים שעשיתי, והוא… נכון. הוא לא תמיד מנוסח בדיוק באופן שאני הייתי מנסח אותו, ולפעמים לא בדיוק שם דגש על הדברים החשובים מבחינתי, אבל עברתי על הערך הזה, לא מצאתי שום דבר שהוא לא נכון.

אבל זה לא החלק המעניין. לכל ערך בויקיפדיה יש כמה לשוניות. יש את הלשונית של הערך עצמו, לידה יש את הלשונית "שיחה", שבה משתמשים יכולים פשוט לשוחח, להעיר, לשאול שאלות על הערך. במקרה של הערך "דורון פישלר" אין פה שום דבר מאוד מרתק, יש פה הערה של מישהו שבָּעֵרך יש יותר מדי מרכאות…

וישנה לשונית "גרסאות קודמות".

[מוזיקת רקע]

כאן אתם יכולים לראות את ההיסטוריה של כל ערך בויקיפדיה. כל גרסה קודמת שהייתה לו, כל פעם ששוּנה בו מישהו, נוסף משהו, נמחק משהו, הכל מתועד. וכאן… דברים נהיים מעניינים.

הערך "דורון פישלר", מתברר, נוצר בשנת 2015, ומאז הוא נערך 257 פעמים. שוב, נכון לרגע זה, כמובן, אצלכם המספר הזה הוא שונה. נכון לעכשיו יש 257 גרסאות קודמות של הערך הזה, ואפשר לראות בדיוק מה נשתנה בכל אחת מהן! רוב העריכות האלה הן קטנות, הוספה של איזה פריט מידע, או תיקון של איזה לינק, או הוספה של מרכאות, או הורדה של מרכאות, כי היו יותר מדי מרכאות, אבל ביניהם יש גם עריכות אחרות שהם… מעניינות? [צוחק]

למשל, ב-16 לאפריל 2023, מישהו או מישהי, משתמש/משתמשת אנונימיים, הוסיף לפרטים הביוגרפיים עלי. הוא כתב מבקר קולנוע, מרצה וכו', ו… אבא לאור פישלר. עכשיו, אני אמרתי כבר, אני לא מתיימר להיות מומחה בהרבה דברים, אני תמיד אומר, אני לא יודע שום דבר, אני מנסה, יכול להיות שאני טועה, אבל בקשר לנושא הספציפי הזה, אני מרגיש מוסמך מספיק כדי לומר באופן חד משמעי - לא נכון! אני חושב שהייתי שם לב, אם היה לי בן בשם אור…

ובערך באותה תקופה היו עוד כמה שינויים כאלה, ש… שינו בעיקר את המצב המשפחתי שלי? זה הגיע כל פעם ממשתמש אחר, אבל אני חושב שזה אותו בן אדם שעשה את זה כל הזמן. בפעם אחרת נוסף המשפט שגם אני אבא של אור פישלר, וגם דוד של גור פישלר. ושוב, לא. אין לי דוד בשם גור, וגם לא גור בשם דוֹד. פעם אחרת כל הביוגרפיה נמחקה והוחלפה ב-"פישלר גדל בקיבוץ אילון לאחות מלכה פישלר, ולאבא החייל איתן פישלר". אה, שוב… לא נכון.

עכשיו… למה שמישהו יעשה את זה? [צוחק] זה מה שאני לא מבין, למה שמישהו ימציא מידע לא נכון עלי, וישנה את הערך שלי? אני לא יודע. אני לא יודע מי עשה את זה, ואני לא יודע למה, אבל אני חושד שתשובה סבירה לזה היא... כי שיעמם לו. כי אפשר. כי זה הצחיק אותו או משהו. זה בהחלט דבר שאפשר לעשות, או אולי יש לו איזה אור פישלר בכיתה שהוא רצה לעבוד עליו, או משהו כזה.

היו עוד מקרים דומים לזה. היה פעם שבה מישהו שינה את המשפט הראשון בָּערך ל-"דורון פישלר, שילך לעזאזל הכופר המלוכלך הזה". אני לא יודע מה עשיתי לו. הייתה פעם מלחמת עריכה קטנה בנושא תאריך יום ההולדת שלי. משום שבערך היה כתוב שיום ההולדת שלי הוא השמיני בחודש… סליחה, האקדמיה מוסרת שצריך להגיד שמונָה בחודש, ולכן אני אתעלם ממנה. אז הוא היה כתוב השמיני בחודש, אבל אז מישהי/מישהו תיקנו את התאריך הלידה שלי לשביעי בחודש, ואז תיקנו את זה חזרה לשמיני, ואז מישהו אחר תיקן את זה חזרה לשביעי, ובשלב הזה איזשהו עורך חכם העיר שלמעשה אין מקור לאף אחד משני התאריכים האלה, ופשוט מחק את זה לגמרי, שזה בסדר מצידי, כי אם אתם רוצים לדעת, תאריך יום ההולדת האמיתי שלי, הוא… לא מידע חשוב לציבור, לדעתי. אני לא רואה סיבה שהוא יופיע בויקיפדיה, ואני בטח לא סיפקתי אותו.

אבל הדבר הכי מוזר שקרה בערך "דורון פישלר", הוא התקופה שבה הוא ננעל לעריכה. שזה דבר שקורה, לפעמים, לערכים שהם מאוד מעוררי מחלוקת. כדי למנוע מלחמות כאלה, ככה שהערך ישונה שלוש פעמים כל שנייה. נגיד, הערך על מדינת ישראל בויקיפדיה האנגלית, הוא מוגן. זה אחד הערכים שלא כל משתמש יכול לערוך, רק משתמשים עם ותק מסוים יכולים לערוך אותו, כי אחרת הוא היה מוצף כל הזמן בהערות אנטישמיות, או קריאות "חרבו דרבו", או גם וגם.

עכשיו, במקרה שלי הסיבה לנעילה הייתה שמישהו עבר על הערך, ומחק ממנו שיטתית את כל האזכורים של המילה… "קולנוע". כלומר, אני כבר לא הייתי "מבקר קולנוע", אלא פשוט "כתב". עכשיו, גם את השינוי הזה תיקנו, אבל כאן העורך האלמוני הזה התעקש, ושוב ושוב ושוב שינה את זה כדי שלא תופיע בערך, חלילה, המילה "קולנוע". עכשיו, אני כן הייתי מבקר קולנוע, אני יודע את זה, אני מרגיש מוסמך מספיק להגיד את זה בוודאות! כל הדברים האלה שראיתי, הם היו סרטי קולנוע! וכאן ההשחתה המוזרה הזאת הייתה כל כך עקבית, שהעורכים החליטו פשוט לנעול את הערך לכמה זמן כדי שהיא לא תחזור.

וגם כאן, השאלה הקשה לדעתי היא… למה?! למה שמישהו לא סתם יכתוב בדיחה של שתי שניות, אלא ישקיע הרבה זמן ומאמץ במטרה… שלא תוזכר המילה "קולנוע" בערך עלי?! [צוחק] אני לא יודע! התשובה היחידה שלי היא: יש באינטרנט אנשים מוזרים…

אז הרבה, הרבה שטויות נכתבו בערך הזה לאורך השנים, אבל… כולם, כולם תוקנו, אבל למשך זמן מסוים, הם היו שם. כלומר, מי שהיה נכנס לערך שלי למשך פרק זמן מסוים, היה רואה שם את האזכור לַבן שלי, אור פישלר. פרק הזמן הזה היה שבע דקות, כי זה הזמן שלקח לפני שההערה הלא נכונה הזאת נמחקה. ואותו דבר היה לגבי כולם. הם נעלמו נורא מהר. הזמן הכי ארוך שאחת מהשטויות האלה החזיקה, זה שעתיים.

זה מה שבדרך כלל קורה. אתם יכולים להיכנס לכל ערך ולכתוב שם כל שטות שבא לכם, והשחתות ויקיפדיה זה דבר שקורה כל הזמן, אבל זה פשוט יעלם, תוך בין כמה דקות ל… כמה שניות.

[מוזיקת רקע]

איך זה קורה? יש מנגנון שדואג לכך שזה קורה. כי כן, זה נכון שכל אחד יכול לשנות ערכים בויקיפדיה, אבל זה לא אומר שויקיפדיה עובדת רק באמצעות אנשים שבא להם לשנות ערך כלשהו. הקהילה של ויקיפדיה היא דבר גדול ומורכב עם מערך בירוקרטי מסובך, עם הרבה בעלי תפקידים, וכללים, ואנשים בעלי ותק של מספר גדול של עריכות, שלהם יכולות להיות הרשאות שלאחרים אין, ולפעמים היכולת לנעול ערכים, ומי כן יכול ומי לא… זה מבנה מורכב.

וזה נכון שהרבה מההחלטות בויקיפדיה מתקבלות באופן דמוקרטי, אבל גם בדמוקרטיה לא כל אזרח הוא ראש הממשלה. כן, יש אנשים שיש להם סמכות יותר מלכם. וחלק מהמנגנון הזה זה ניטור של ערכים. כלומר, יש עורכים שמקבלים התראה בכל פעם שערך כלשהו עובר שינוי, והם ילכו ויסתכלו האם השינוי הזה הוא משהו שסביר והגיוני, או דבר מופרך או אקראי לחלוטין, או פשוט הגיע בלי שום מקור. ואם זה מה שקורה, אז הם ימחקו את זה. לכן אפשר לכתוב שטויות בויקיפדיה, אבל סביר להניח שתוך רגע הם ימָחקו.

עכשיו, רק הערה קטנה… יש אחוז מסוים של המאזינים שראו את מה שאמרתי עכשיו כהזמנה, שממש עכשיו הם נמצאים בויקיפדיה בדרך לערך שלי, או לכל ערך אחר, כדי לכתוב בו דברים מצחיקים. אז יש לי בקשה מהמאזינים האלה: אַל! אוקיי? הקטע הזה של השחתת ערכים? זה היה מצחיק, בפעם הראשונה שזה קרה. זה היה לפני עשרים ומשהו שנה. זה… כבר לא… זה לא מצחיק, זה לא מקורי, עשו את זה המון פעמים לפניכם, זה לא יישאר שם. ורק להסיר ספק, אני לא הולך להקריא שינויים אחרים לערך שלי. אף פעם! באף פרק אחר. אם תעשו את זה, אתם לא עושים שום דבר חוץ מלהציק לעורכים. אז… אַל! אוקיי? יופי.

עכשיו, כל הדברים האלה, אלה דברים שקרו בערך "דורון פישלר", שעם כל הכבוד, לי, הוא לא כזה חשוב. זה לא באמת משנה לאף אחד באיזה תאריך נולדתי. וזה שהיו מריבות והשחתות, זה מאוד מאוד לא מיוחד, דברים כאלה קורים כל הזמן.

יש מספר אינסופי של סיפורים על מלחמות עריכה, ומריבות, וויכוחים, ודרמה, ויציאות דרמטיות, וטריקת דלת, שנעשו על מה יהיה כתוב בערך… כלשהו. בהמון המון המון ערכים יש סיפורים כאלה. ואם המיני-דרמה הזאת קרתה בערך שלי, שהוא תכלס, שולי לגמרי, אתם יכולים לתאר לעצמכם מה קורה בערכים שהם באמת חשובים. בערכים על פוליטיקאים, על מלחמות, על מדינות, כשמה שכתוב שם, זה חשוב לאיך אנשים, לְמָה אנשים יחשבו על אותו הדבר. כי תרצו או לא תרצו, אנשים לוקחים מידע מויקיפדיה. אז מה יהיה כתוב בויקיפדיה, זה משנה. ובמקרה הזה, הצדדים שמתווכחים, שרבים, הם לא סתם איזה ילד משועמם או טרול ביזארי, אלא לפעמים הערכים מאורגנים וממומנים מטעם קבוצה כזאת או קבוצה אחרת, שמנסים באופן מאורגן להכניס את האג'נדה שלהם, מה שהיא לא תהיה, לויקיפדיה. זה קרב על מה יחשב לנכון. כי לגבי הרבה אנשים, מה שכתוב בויקיפדיה זה נכון.

אבל… מה נכון? לעורכים בכירים בויקיפדיה יש את הסמכות להחליט מה נכון ומה לא? אז זהו, שויקיפדיה לא אמורה להיות סמכות לשום דבר. כל פרט וכל נתון, כל דבר בויקיפדיה, אמור להגיע עם מקור, עם הפנייה למשהו: מסמך, ספר, מקור רשמי כלשהו שאומר שזה מה שקרה. בתחתית של כל ערך יש רשימת הפניות למקורות של המידע שממנו הוא הגיע. העורכים לא אמורים להחליט מה נכון, אלא לְמָה יש הפנייה אמינה. מהו מקור אמין? על מה אפשר לסמוך? זאת עדיין שאלה שאפשר לדון עליה איזה 200 שנה, כן, זאת שאלה קשה. מה שבטוח זה רק בגלל שמשהו כתוב בויקיפדיה, זה לא מספיק. היא לא אמורה להיות מקור בפני עצמה למידע. היא מאגדת מידע ממקורות אחרים.

[מוזיקת רקע]

דרך אגב, הסיפור על המריבה על יום ההולדת שלי? מה שמצחיק זה כמה הסיפור הזה דומה לסיפור אחר, על בן אדם אחר, יותר חשוב ממני, ש… גם אצלו הייתה מלחמת עריכה בויקיפדיה על תאריך הלידה שלו, ויותר מזה, על אותה שאלה בדיוק. של האם הוא נולד בשביעי או בשמיני בחודש. פשוט מה שקרה זה שבתעודות הרשמיות שלו היה כתוב שהוא נולד בשמיני באוגוסט. אבל הוא אמר שאמא שלו, שאמורה לדעת, סיפרה שהוא בעצם נולד באחת עשרה וחצי בלילה, בשביעי באוגוסט, רק שהרופא כתב בתעודת הלידה רק בשמיני באוגוסט, ולכן הוא… בכל התעודות שלו זה מה שכתוב, אבל למעשה הוא נולד בשביעי באוגוסט, אז הוא שינה את תאריך הלידה שלו בויקיפדיה לשביעי באוגוסט, ואז… שינו את זה בחזרה. משום שהעורכים אמרו, עם כל הכבוד, "אמא שלי אמרה ככה", זה לא מקור מוסמך. [צוחק] אם בתעודות הרשמיות שלך כתוב "השמיני באוגוסט", אז זה מה שיהיה כתוב בתור תאריך הלידה שלך בויקיפדיה. והיו ויכוחים על זה, לפה ולשם.

עכשיו, מה שמעניין זה שהאיש הזה הוא ג'ימי ויילס. המייסד של ויקיפדיה! [צוחק] אז מה שאמרו לו בגדול זה: זה שאתה… המצאת את כל האתר הזה, זה לא נותן לך זכויות מיוחדות! תביא סימוכין. הוא כנראה הביא, בגלל שהיום זה מופיע בתור השביעי באוגוסט…

אז… כל זה, האם זה אומר שויקיפדיה היא מושלמת? היא המקור האידיאלי לידע? אני רוצה לומר פה משהו באופן מאוד ברור, כדי שלא תהיה שום אי-הבנה. לא!!! ויקיפדיה מלאה בשטויות. [צוחק] ממש לא קשה למצוא בה טעויות או דברים לא מדויקים. ויש המון סיפורים על דברים תמוהים שקרו שם. למשל…

[מוזיקת רקע]

ב-2022, תלמיד בית ספר בן 15 באנגליה, ששיעמם לו בכיתה, הסתובב בויקיפדיה, כי זה מה שעושים כשמשעמם, והוא שם לב למשהו חשוד. הוא שם לב שהתמונה בערך של אלן מקמאסטרס, האיש שהמציא את הטוסטר החשמלי, לא נראית אמינה.

הערך נראה בסדר גמור, אבל התמונה שלו לא נראתה בסדר, פשוט כי אלן מקמאסטרס נולד ב-1865, והוא המציא את הטוסטר ב-1893, אבל התמונה לא נראתה כמו תמונה מהמאה ה-19. היא אמנם בשחור-לבן, אבל היא לא נראית כמו תמונה ישנה אמיתית, היא נראית כמו תמונה מודרנית שמישהו העביר אותה איזה פילטר, ולא פילטר מוצלח במיוחד. והיא קרועה בתחתית שלה, כלומר יש… הנייר כאילו קרוע, אבל הקרע הזה נראה כמו אפקט ששָׂמו, אפילו לא בפוטושופ, אלא בפאוור פוינט או משהו, היא פשוט לא נראית כמו תמונה עתיקה אמיתית.

אז הנער הזה פרסם בפורום ב-Reddit שמדבר על ענייני אמינות בויקיפדיה, הודעה שאומרת בגדול: התמונה בָּעֵרך של אלן מקמאסטרס, ממציא הטוסטר, מזויפת. ובעקבות הפוסט הזה היו אנשים שבאמת התחילו קצת לחקור את העסק הזה, ותוך כמה ימים הערך של אלן מקמאסטרס נעלם. כולו. כי מתברר שכן, התמונה הייתה מזויפת, אבל זאת לא הייתה הבעיה. הבעיה בקשר לאלן מקמאסטרס ממציא הטוסטר, הייתה שאין באמת בן אדם כזה. [צוחק] לא היה אף פעם בן אדם כזה, הערך הזה היה מזויף לחלוטין מההתחלה ועד הסוף. אבל זה היה ערך ותיק! זה היה ערך שהיה שם תשע שנים, שכלל הרבה פרטים, וכלל הפניות לציטוטים, ומקורות ודברים. איך זה יכול להיות?!

מתברר שאת הערך של אלן מקמאסטרס ממציא הטוסטר, יצר בן אדם בשם… אלכס. אני לא יודע את שם המשפחה שלו, כי זה לא פורסם אף פעם. בשנת 2012, עשר שנים קודם, כמו הרבה מאוד אנשים לפניו ואחריו, אלכס עשה קצת צחוקים בויקיפדיה. בָּעֵרך של הטוסטר, הוא כתב שהאיש שהמציא את הטוסטר היה אלן מקמאסטרס, שזה פשוט היה שם של חבר שלו. זה הכל. זה היה פרט קטן בָּעֵרך של הטוסטר, אבל משום מה הפרט הקטן הזה, שהופיע בלי שום הפניות, לא נמחק תוך חמש דקות, אלא נשאר. והוא נשאר שם מספיק זמן כדי ש… כש"הדיילי מירור", עיתון בריטי אחד, עשה כתבה על ממציאים בריטיים גדולים ששינו את העולם, הוא הזכיר, בין השאר, את אלן מקמאסטרס, האיש שהמציא את הטוסטר.

איך זה? פשוט, כי אנשים שכותבים בעיתונים, לעיתים קרובות לא באמת משקיעים, ולא באמת מאוד אכפת להם אם מה שהם כותבים הוא נכון או לא. אז כמו הרבה מאוד עיתונאים, והרבה מאוד תלמידים ועצלנים אחרים, גם מי שכתב את הכתבה הזאת לא באמת נבר במסמכים, ולא באמת עשה תחקיר, אלא פשוט פתח ויקיפדיה והעתיק את מה שכתוב שם, מתוך הנחה שאם זה בויקיפדיה, זה בטוח נכון.

עכשיו, כשאלכס נתקל במאמר הזה, זה כמובן שיעשע אותו, אז הוא החליט להרחיב את העניין. הוא יצר ערך נפרד לאלן מקמאסטרס, הוא כתב שם את קורות החיים המפוברקים שלו, והוא הוסיף את ההפנייה לכתבה ב"דיילי מירור". אז עכשיו זה לא סתם אמירה בלי בסיס, עכשיו יש מקור. כאילו, הנה כתוב בעיתון! ולאורך תשע שנים, הערך הזה נשאר שם, כשכל פעם אלכס מתחזק אותו, וכל פעם שמישהו באיזשהו עיתון, באיזשהו אתר, ציטט אותו, הוא הוסיף את הציטוט הזה בתור הפנייה, ככה שהערך הזה נהיה יותר ויותר אמין, היו בו המון הפניות לכל מיני עיתונים מכובדים. באיזשהו שלב לא רק בעיתונים. אלן מקמאסטרס הוזכר בספרים! ברבים, יותר מאחד, [צוחק] הרבה ספרים הזכירו את ממציא הטוסטר. הוא הוזכר באתר רשמי של ממשלת סקוטלנד שנותן כבוד לממציאים סקוטים ידועים. היה שף בתוכנית ריאליטי בישול בריטית, שיצר מנה לכבודו של אלן מקמאסטרס. כשה"בנק אוף אינגלנד" ביקש הצעות מהציבור בנוגע לתמונה של איזה אישיות צריכה להיות על השטר החדש של 50 פאונד, אלן מקמאסטרס היה אחת מההצעות שהם קיבלו.

הטעות של אלכס, כנראה, הייתה זה שבשלב כלשהו הוא הוסיף לערך גם תמונה. תמונה של עצמו, בתור תמונה של אלן מקמאסטרס, והתמונה הזאת היא מה שעורר חשד, וכל העסק הזה התגלה ונמחק.

עכשיו… זו הייתה בסך הכל בדיחה. אפשר להגיד ששום נזק של ממש לא נגרם לאף אחד, כן? אבל במשך עשר שנים הופיע שם הערך הלא נכון הזה, ומה שיותר חשוב, הערך בויקיפדיה תוקן, כי ויקיפדיה משתנה כל הזמן, כשיש טעויות מתקנים אותם. אבל שאר המקומות לא תוקנו. המאמר על ממציאים ב"דיילי מירור" עדיין באינטרנט, והוא עדיין כולל את מקמאסטרס ממציא הטוסטר. ויש הרבה מאמרים אחרים וספרים שעדיין מזכירים אותו. גם היום, אם תחפשו בגוגל מי המציא את הטוסטר, חלק מהתוצאות שתקבלו יהיו אתרים שטוענים שממציא הטוסטר הוא אלן מקמאסטרס.

ויש עוד המון סיפורים כאלה על בדיחות שיצאו משליטה, או טעויות שנעשו, בטעות, או בכוונה, שפשוט הפכו למין עובדות בשטח, כי פשוט יש הרבה יותר מדי עיתונאים עצלנים, שפשוט חוזרים על מה שהם קראו בויקיפדיה. ויכולתי לספר לכם עוד כאלה, אבל העניין הוא, שאֵלה שאני יכול לספר עליהם, זה רק אלה שנתפסו, אלה שאנחנו יודעים עכשיו שהם מזויפים. מן הסתם יש גם כאלה שלא. יש ערכים שנראים אמינים, ויש להם הפניות מעגליות, [צוחק] שמופיעים בויקיפדיה עד היום, והם לא נכונים. אבל אני לא יודע מה הם, משום שעדיין לא תפסו אותם.

אז… יש סיכוי טוב שכל פרט שתקראו בויקיפדיה הוא נכון. כן, זה נכון. אבל אם אתם רוצים להפיץ את המידע הזה, ולפרסם אותו באיזושהי צורה, תבדקו יותר לעומק. כלומר, צריך להסתכל, לא על הטקסט, אלא על ההפניות, על המקורות, וגם לראות איזה מן מקורות אלה. כי אם המקורות שלכם הם אתרי חדשות מהסוג שהמקור היחיד שלהם זה ויקיפדיה, אז לא, זה לא אמין מספיק. [מגחך] זה שמשהו כתוב בויקיפדיה, זה לא אומר שהוא נכון!

מצד שני, ההבדל בין ויקיפדיה לכל מקום אחר זה שאם אני כותב שטויות בויקיפדיה, יש סיכוי מצוין שתוך חמש דקות מישהו ימחק אותן ויתקן אותן. אני יכול לשנות את הערך של "מלחמת מאה השנים", ככה שהוא יגיד שהיא נמשכה שש דקות וחצי, ונערכה בין ספרד ופתח תקווה, אבל זה לא משנה, כי תוך שניות זה ייעלם. מצד שני, אם אני כותב שטויות בכל מקום אחר, הן ישארו שם. אף אחד לא בודק ומתקן את מה שאני כותב בפייסבוק, או באתר הפרטי שלי, או בעיתון.

אז כל עוד מדובר על ערכים גדולים וחשובים, על דברים ידועים, כמו מלחמת העולם השנייה, או אוסטרליה, אני די סומך על ויקיפדיה. [מגחך] פשוט כי ברור שהרבה מאוד אנשים עברו על הערכים האלה ומשגיחים עליהם. עכשיו, זה אומר שכל מילה שכתובה שם היא בהכרח אמת צרופה? לא. מה שזה אומר זה שהרבה אנשים, כולל אנשים שמבינים בנושא, ושאכפת להם, ואנשים מאוד מאוד קפדנים על פרטים, דנו בזה והתווכחו על זה, ותיקנו אחד את השני, ושיפרו ושייפו במשך שנים, וזה, הגרסה הנוכחית של הערך, זאת הגרסה הכי טובה שהם הסכימו עליה. נכון לעכשיו. שזה לא אומר שזאת האמת ואין בלתה, אבל זה הכי קרוב שיש.

אבל כשמדובר על ערכים על דברים פחות ידועים ויותר איזוטריים, שזה מסוג הדברים שאני מתעניין בהם בדרך כלל, פחות אנשים מתעניינים בזה, פחות אנשים מבינים בזה, ופחות אנשים עברו עליהם. וככל שהערך הוא יותר שולי, ככה יש יותר סיכוי שאתם פשוט מסתכלים על מה שהוא בעיקר עבודה של בן אדם אחד. מישהי פעם ישבה וכתבה את זה, כן. האם היא ידעה על מה היא מדברת? אני לא יודע. זה פשוט משהו שמישהו פעם כתב באינטרנט, ועל זה… אי אפשר לסמוך.

זאת הסיבה שאומרים לכם לא להשתמש בויקיפדיה בתור מקור, וזאת הסיבה שבעבודות אקדמיות ויקיפדיה לא באה בחשבון בשום צורה בתור מקור למידע. היא לא מקור למידע! היא לא אמורה להיות. היא אינדקס של מקורות אחרים. אז אם אתם עושים תחקיר על משהו, כל דבר, ו-ויקיפדיה היא המקום הראשון שאתם נכנסים אליו, אחלה, מעולה. אבל אם היא גם המקום האחרון שנכנסתם אליו בתחקיר שלכם… אז אתם לא באמת עשיתם תחקיר. אתם לא. אתם פשוט ציטטתם משהו שמישהו פעם כתב באינטרנט.

חוץ מזה, בעמוד "האמינות של ויקיפדיה", בויקיפדיה האנגלית, ויקיפדיה אומרת שאסור לסמוך על ויקיפדיה. מצד שני, אסור לסמוך על ויקיפדיה, אז אל תאמינו למה שויקיפדיה אומרת, אז זה אומר שכן אפשר לסמוך על ויקיפדיה. או שלא? עזבו… מה הייתה השאלה?

[מוזיקת רקע]

האם ויקיפדיה אמינה? לא. היא רק יותר אמינה מכל אתר אחר. זאת התשובה.

עכשיו, אני דיברתי עכשיו על ויקיפדיה באנגלית בעיקר. יש לי הערות בנוגע לויקיפדיה בעברית, ובנוגע לחיות ים מוזרות. תיכף.

[מוזיקת רקע]

כשאני אומר שאני חיפשתי משהו בויקיפדיה, אני מתכוון לויקיפדיה האנגלית. כמעט תמיד, אלא אם כן מדובר על ערכים שיש רק בעברית, כמו "ארטיק" או… "דורון פישלר", אני מחפש אותם באנגלית. כשאני אומר שאני סומך על ויקיפדיה, אני מתכוון לויקיפדיה האנגלית. זאת הויקיפדיה היחידה שאני סומך עליה. אני… לא סומך על ויקיפדיה העברית, וגם לא על הפינית ולא על הסינית. זה לא… אני לא רוצה להעליב בזה, כן? [צוחק] ברור לי שגם בויקיפדיה העברית יש המון עורכים מסורים שמשקיעים בה המון, יש שם המון דיונים. יש עניינים של השקפות עולם, ומי באמת עורך ולמה, אבל אני לא נכנס לזה. בסופו של דבר, המטרה היא ליצור אנציקלופדיה טובה, אבל אני סומך עליה פחות.

למה? קודם כל, פשוט בגלל הגודל. בויקיפדיה העברית יש, נכון לרגע זה, בערך 350,000 ערכים. זה הרבה. בשוודית יש שני מיליון. יש גם ויקיפדיה עם בערך 15,000 ערכים ביידיש, ובערך אלף ערכים בסאמוית, וכן, בדקתי, "פנינה" הוא לא אחד מהם. באנגלית יש כמעט שבעה מיליון. זה הרבה יותר מכל שפה אחרת. זאת פשוט אנציקלופדיה יותר גדולה. וזה לא רק עניין של מספר הערכים, אלא בהתאם גם מספר העורכים.

עכשיו, להגיד כמה אנשים משתתפים בעריכת ויקיפדיה, זה קשה, כי קשה להגדיר את זה, כי יש כאלה שעורכים יותר ויש כאלה שפחות, אבל אם לוקחים מדד חצי אקראי: משתתפים פעילים, כלומר, חשבונות רשומים שעשו לפחות עריכה אחת בחודש האחרון. בויקיפדיה העברית יש, נכון לכרגע, בערך 3,500 כאלה. באנגלית יש 124,000. זה לא אותו דבר. זה פשוט יותר אנשים. זה אומר שבאנגלית, אפילו על ערכים שהם די שוליים, אפשר לסמוך על זה שקיימים אנשים מבֵּין ה-124,000 האלה, שזה תחום ההתמחות שלהם, שעברו על זה. בעברית… לא.

הנושאים החשובים, אלה ערכים שעבדו עליהם הרבה, אבל ברגע שעוזבים את הנושאים הכי מרכזיים ומוּכרים, וברגע שמחפשים איזה משהו שהוא לא סופר איזוטרי, פשוט, לא יודע, איזה סרט משנות ה-80, או חיה לא נורא מוכרת, כבר כאן אתם בקלות תיתקלו בערכים מביכים פשוט, כי פשוט… הם לא עברו הרבה בדיקה, לא עברו עליהם הרבה עיניים, והם פחות טובים.

הרבה מהערכים האלה הם כאלה שנכתבו על ידי בן אדם אחד, או בהרבה מקרים, תורגמו. כי יש הרבה עורכים בעברית שפשוט לוקחים ערך בויקיפדיה האנגלית, או בשפה אחרת, ומתרגמים אותו לעברית, ככה שיהיה גם בעברית. שזה טוב, כמובן, זה עבודה מאוד מבורכת, צריך שיהיה עוד מידע בעברית, אחלה.

שיהיה ברור, אני לא מדבר פה על טרולים, ולא על אנשים שמחבלים באנציקלופדיה או משהו כזה, לא, אני מדבר על אנשים עם הכוונות הכי טובות בעולם, שרוצים להרחיב את הויקיפדיה העברית באמצעות תרגום. רק מה? תרגום זה קשה. לתרגם זה לא תמיד פשוט, בעיקר אם אתם מתרגמים משהו שעוסק בנושא שאתם לא באמת מבינים בו.

ומכיוון שזה בויקיפדיה, שהרבה אנשים רואים בה סמכות, אפילו תרגום שהוא לא "לא נכון", שהוא רק "קצת נכון", גם זה יכול לגרום לטעויות נגררות. אז, כאילו, אם אתם רוצים מידע נכון, תלמדו אנגלית. זה המצב.

אני אתן דוגמה, קטנה, ולא חשובה - Mantis Shrimp. Mantis Shrimp הוא חיה מדהימה. אני יכול לדבר פה שעה על החיה הזאת, והרבה אנשים עשו את זה, ויותר מזה. יש פרקים שלמים של פודקאסטים אחרים על החיה הזאת. יש אנשים באינטרנט שאובססיביים לחלוטין לחיה הזאת, ובצדק! אני בעצמי הזכרתי אותה באחת ההרצאות שלי, כי… כי זה פשוט דבר מדהים. Mantis Shrimp זה דבר שנראה כמו מן סרטן צבעוני, שחי במים רדודים. יש לו זרועות שנותנות מכות שיכולות לשבור זכוכית. המכה ש-Mantis Shrimp נותן, [צוחק] היא אחת הכי חזקות בטבע. יש לו גם את העיניים אולי הכי מדהימות בטבע. זאת החיה שרואה הכי הרבה, או הכי מעט, צבעים בטבע. זה מסובך, זה מרתק. אוקיי? יופי של דבר, כדאי לכם לברר עליו, וכמובן, יש לו ערך בויקיפדיה האנגלית - Mantis Shrimp.

ו… יש לו ערך גם בויקיפדיה העברית - "חסילוני גמל שלמה". עכשיו, הערך הזה כנראה בסדר. הוא קצת לא עקבי, הוא קצת מבולגן, אבל אני לא מומחה לחיות ים, אז אני לא יודע להגיד אם העובדות בו הן כולן מדויקות או לא. הבעיה שלי היא עם השם של הערך הזה, "חסילוני גמל שלמה". משום שזה לא השם של החיה הזאת בעברית. מה השם שלה בעברית? זהו, ש… אין לה שם בעברית.

ככל הידוע לי, לא אליעזר בן יהודה, ולא ישראל אהרוני, ולא ביאליק, טרחו אי פעם לתת שם עברי ל-Mantis Shrimp. לא קיימת מילה רשמית בעברית לחיה הזאת. אז מה צריך להיות השם של ערך בויקיפדיה העברית, של חיה שאין לה שם בעברית? אני לא יודע. זאת שאלה, אני לא יודע אם יש איזה נוהל מסודר לזה, אני לא יודע מה התשובה.

אני יודע מה לא צריכה להיות הכותרת של הדף הזה - "חסילון גמל שלמה"! כי "חסילון גמל שלמה" זה באופן מאוד ברור פשוט תרגום של מישהו שקרא את השם של החיה באנגלית, ותרגם אותו מילה במילה. Mantis זה גמל שלמה, Shrimp זה חסילון. Mantis Shrimp זה חסילון גמל שלמה. ותרגום של שמות של חיות לא עובד ככה!

כי אם זה היה עובד ככה, אז לדבר היפה הזה עם הכנפיים, שמרפרף בין הפרטים, שקוראים לו באנגלית Butterfly, היינו קוראים לו בעברית "זבוב חמאה"! וליצור החמוד הקטן עם הקוצים, שקוראים לו Hedgehog, בעברית היינו קוראים לו "חזיר גדר". לא ככה זה עובד! אתם לא פשוט מתרגמים מילה במילה את השם של חיה באנגלית, בייחוד כשהשם הזה הוא סוג של טעות. כי Mantis Shrimp, is not a shrimp. הוא לא באמת חסילון, הוא לא שייך למשפחת החסילונים. אבל… זה פשוט השם שלו באנגלית, שזה דבר שקורה לפעמים, אתם יודעים, שחיה מקבלת שם שהוא לא כאילו נכון. כמו שכלב ים הוא לא באמת כלב. או, אם כבר מדברים, גמל שלמה הוא לא גמל. הוא לא דומה לגמל אפילו, הוא ירוק, הוא קטן, הוא יודע לעוף. מי הסתכל על הדבר הזה ואמר: "זה גמל"?! אבל, אוקיי, בסדר, אני מכיר בזה שזה השם המקובל של החיה הזאת בעברית. תסתכלו במילון, שם זה מופיע. זה השם של החיה הזאת, אין מה להתווכח. אבל ל-Mantis Shrimp, אין שם מקובל בעברית. הוא לא מופיע במילון.

לעורכי ויקיפדיה, עם כל הכבוד, אין את הסמכות להמציא שמות לחיות, ובטח שאין להם את הסמכות להמציא שם כל כך מטומטם! כי חסילון גמל שלמה הוא לא חסילון, והוא לא גמל. וגם לא קוראים לו שלמה, לפחות לרובם לא… ככה שהשם הזה הוא לא נכון משלוש סיבות לפחות. והוא גם מגושם, כמו אני לא יודע מה, הוא פשוט תרגום של טעות בשפה אחרת. ואין שום סיבה לייבא את הטעות הזאת לעברית.

הערך בויקיפדיה הוא לא הראשון שתרגם את החיה הזאת ככה. היו אחרים שעשו את התרגום הגרוע הזה עוד קודם, אבל אני חושב שהוא מאוד האיץ את השימוש בו. כי פשוט, עכשיו אני מניח שכל בן אדם שרוצה לדבר על החיה הנפלאה הזאת, ומחפש איך קוראים לה בעברית, יגיע לויקיפדיה, ושמה כתוב השם המטופש הזה. אז בהחלט יש אינפלציה באזכור של "חסילוני גמל שלמה". וזה כמו הסיפור עם הטוסטר, זה מעגל שחוזר. ואם זה ימשך ככה, זה עלול להגיע למצב שבו זה באמת יהיה השם העברי שהשתרש לחיה הזאת, וזה יהיה ממש עצוב. אני אהיה מובך בשביל השפה העברית, אם זה יהיה השם הרשמי של החיה הזאת. אז בואו נעצור את זה כאן, אוקיי? לא קוראים לזה חסילון גמל שלמה!

איך כן לקרוא לחיה הזאת? שוב, אני לא יודע. גם לי אין סמכות פשוט להמציא שם, אבל השם המדעי, השם הלטיני של החיה הזאת, הוא Stomatopod. למה לא פשוט לקרוא לו ככה בינתיים? סטומטופוד. זה נשמע כמו סוג של פוקימון, אבל הוא גם נראה ככה, אז למה לא? [צוחק] זה נכון, זה השם הרשמי שלה. או משהו אחר. אפשר להמציא לזה שם אחר, אני לא יודע, תגידו אתם איך נכון לקרוא לדבר הזה. אם אנחנו יכולים פשוט להמציא שמות לחיות, אז יאללה, בואו נמצא שם, ואני מבטיח לכם, שאלא אם כן אתם בוחרים לקרוא לו "דולפין פרת משה רבנו אגרטל שושנה", זה יהיה פחות מטומטם מחסילון גמל שלמה. זה הכל.

[מוזיקת סיום]

זה לא כל מה שהיה לי להגיד על ויקיפדיה ועל אנציקלופדיות בכלל. יהיה עוד המשך. בינתיים, תודה לאיש השום, האיש שלי בויקיפדיה, וד"ש ל-"מה יש בזה", הפודקאסט, שהם סיפרו על האיש שהמציא את הטוסטר, לפניי.

תודה שוב לכל מי שהצביע בתחרות פודקאסט השנה, זכינו בקטגוריית ההעשרה בפעם הרביעית. ייאי! ותודה לכל מי שהמתינו בסבלנות חודש ומשהו לפרק חדש. תודה על הדאגה. הכל בסדר.

עורכת - שלי נוי. אפשר להתעדכן על הרצאות שאני עורך בעמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם". בצוות רשת "עושים היסטוריה", דני טימור - המנהל העסקי, אביב שם טוב - סמנכ"ל התפעול, ועמית חזזי - מכירות. בצוות הרשת גם הילה שמש ושלי גואטה. אני דורון ברווז צפרדע אליהו הנביא פישלר.

בבקשה אל תעדכנו את זה בויקיפדיה. [צוחק]

פספוסים:

[מקריא בסגנון יוטיוברים, עם מוזיקת רקע מקפיצה] "...שמהווה את אחד מהרכסים המרכזיים בהרי הרוקי הקנדיים. הר סנואו דואום, שגובהו 3,456 מטרים, אינו הר מרשים בגובהו ביחס להרים אחרים בהרי הרוקי, אולם הוא מהווה את מרכז פרשת המים ההידרולוגי של צפון אמריקה! ממנו זורמים לשלושה אגני היקוות שונים: לעבר האוקיינוס השקט, האוקיינוס הארקטי, והאוקיינוס האטלנטי דרך מפרץ הדסון…

בטון דיבור רגיל: לעזאזל, יצא לי מעניין בטעות.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

72 views0 comments

Opmerkingen


bottom of page