top of page

התשובה עם דורון פישלר - מה הקטע עם הוראות הבטיחות במטוסים?

למה להגביה את המושב, האם באמת חשוב לכבות טלפונים, ובשביל מה לכל הרוחות צריך חגורת הצלה כשאתם בגובה של אלפי מטרים באוויר?

 

קולות שונים: רשת עושים היסטוריה.

היי אני דורון פישלר זאת 'התשובה', והנה שאלה ששלחו לי: הם חתמו בשם 'ממתינים בשדה התעופה' והם כתבו ככה: מה הסיפור של הדגמות הבטיחות במטוס? כל החגורות הצלה, חגורות בטיחות, מסיכות חמצן, דלתות חירום שהופכות לסירות, וכל זה? האם האמצעים האלה באמת היו בשימוש והצילו נוסעים אי פעם? או שזה סוג של כסת"ח?

[קולות של אנשים עולים למטוס, משוחחים]

דיילת במטוס: "גבירותי ורבותי שלום רב. אנחנו שמחים לארח אתכם איתנו, בטיסה במטוס מדגם בואינג בואינג 666 של נתיבי אוויר פישלנד. לפני שנמריא אנא שימו לב להוראות הבטיחות: אנא ודאו שהציוד האישי שלכם מאוחסן בתאי האחסון שמעל לראשיכם..."

דורון: אם אי פעם טסתם לאיזשהו מקום, אתם מכירים את ההוראות האלה. בכל חברת תעופה, בכל מטוס, בכל טיסה- אתם תשמעו אותם. לא תמיד זה בדיוק באותו ניסוח, לא תמיד זה בדיוק באותו סדר, אבל זה מאוד מאוד דומה. זה אותם דברים כל פעם. ויכול להיות שגם אתם חשבתם פעם: "זה רציני העסק הזה? ליישר את הכיסא ולכבות את הטלפון שלכם לפני הנחיתה, זה באמת עניין של חיים ומוות? " או שזה כמו ש'המחכים בשדה התעופה' אמרו: "כסת"ח"?

אולי חשבתם על זה לרגע, ואחרי דקה בדיוק הפסקתם לחשוב על זה, כי אף אחד לא חושב על הוראות הבטיחות במטוס יותר מדקה. אבל… אוקיי, שאלו. צריך לברר. רגע אחד לפני שאנחנו נכנסים לעניין הזה, יכול להיות שאתם שומעים את הפרק הזה קצת לפני טיסה, או קצת אחרי טיסה או בזמן טיסה או עם אנשים שעומדים לטוס. ו… יש אנשים שמפחדים מזה, יש אנשים שמפחדים מטיסות ואני מבין את זה. כי טיסות זה דבר שנשמע מופרך לגמרי. טיסות זה אחד הדברים הכי ביזארים, שאנחנו לוקחים כמובן מאליו. אם אני הייתי מספר לכם סיפור, על 200 איש, שנכנסו לתוך צינור גדול, ואז הצינור התחיל לעוף בגובה של 10 קילומטר, במהירות של 800 קמ"ש. ואז- הוא פשוט ירד חזרה לאדמה, במדינה אחרת, וכולם יצאו ממנו והתלוננו על זה שהאוכל היה גרוע. זה מטורף! איך זה קורה בכלל? ! איך הדברים האלה עפים בכלל? ! כן אני יודע, יש כוח עילוי וכל זה, אבל אף אחד לא מבין את זה. אני חושב שזה קשור לקוונטים איכשהו. אבל עובדה, זה עובד. זה עובד. זה… מטוסים טסים, מטוסים נוחתים, כל הזמן, הכל בסדר. יש אנשים שמפחדים מזה, ואני לא רוצה לגרום ליותר חרדה לאנשים. ו… זאת הולכת להיות קצת בעיה, כי מן הסתם אם אני עושה פרק שעוסק בנושא הזה, אני הולך לדבר פה על תאונות מטוס- בין השאר על מטוסים שהתרסקו. אז לפני שאני מתחיל עם כל העסק הזה, של הוראות הבטיחות, אני רוצה רק להציג דרך מסוימת לחשוב על תאונות מטוס, שיכולה לעזור לכם בטיסה הזאת, או בכל מקרה וזה הולך ככה:

טיסות לא מתרסקות. הן לא, מטוסים לא נופלים, זה פשוט לא קורה. ברור שאתם יכולים להגיד עכשיו, מה זאת אומרת זה לא קורה? עובדה, זה קורה, זה קרה, היו תאונות מטוסים היו טיסות שנפלו. כן, נכון, זה טכנית, נכון, אבל הנקודה שלי היא כזאת: תאונות של מטוסים זה דבר שמתועד היטב, יש רשימות של כל התאונות האוויריות אי פעם. עכשיו כשאתם טסים במטוס. אני הולך להניח שאנחנו מדברים על מטוס נוסעים גדול, כן, זאת אומרת אתם לא טסים במטוס קרב, זה עניין אחר לגמרי. וגם לא מטוס כיבוי, ולא מטוס קל כזה, שנוחת במים. מדברים על מטוס נוסעים, איירבוס או בואינג של מינימום 50 נוסעים. הרוב המכריע של נוסעים בעולם טסים במטוסים כאלה. אוקיי, אז בדקתי וספרתי. ונכון לרגע שבו אני כותב את זה, מספר התאונות שקרו בשנה האחרונה, של מטוסים כאלה, מטוסי נוסעים גדולים, שבהם נהרגו נוסעים. המספר הזה… הוא… 2. אחת של יטי-איירלינס שהיא חברת התעופה של נפאל. טיסה פנימית שלה, זאת אומרת טיסה מנפאל לנפאל התרסקה עם 72 נוסעים, שנהרגו. השנייה היא של חברת תעופה בטנזניה, שגם לה הייתה טיסה שהתרסקה ושם חלק מהנוסעים, 19 איש נהרגו. זאת הרשימה המלאה של טיסות של מטוסי נוסעים שהיו בהם תאונות עם הרוגים בשנה האחרונה. המספר הזה אמרנו הוא 2.

לעומת זאת, מספר טיסות הנוסעים המסחריות, שהתרחשו בעולם בשנה האחרונה, הוא בערך 32 מיליון. זאת אומרת שלפי הסטטיסטיקה הזאת, אסון קורה בערך בממוצע באחת מכל 16 מיליון טיסות. עכשיו, זה רק נתונים של השנה, כן יכול להיות שהסטטיסטיקה הכללית הרב שנתית היא אחרת, יכול להיות שזה יוצא אחת ל-18 מיליון או אחת ל-20 מיליון או אחת ל-15 מיליון זה משהו באזור הזה, אבל. עכשיו, שאלה אליכם: נגיד אתם רוצים לצאת היום מהבית לטיול, אבל בתחזית מזג האוויר, אמרו שיש היום סיכוי של אחד ל-16 מיליון שירד גשם. השאלה היא: האם תיקחו מטרייה? לא! אתם לא תיקחו מטרייה! ברור שלא! למה? כי להגיד יש סיכוי של אחד ל-16 מיליון לגשם, זה אותו הדבר כמו להגיד לא ירד היום גשם. הסיכוי הזה כל כך קטן, שזה לא שווה את המאמץ, לא שווה את המטרייה, זה לא שווה את המחשבה עליו, יש המון המון דברים שהסיכוי שלהם הוא הרבה יותר גדול, שאנחנו פשוט לא חושבים עליהם, לא מתייחסים אליו כי זה לא שווה את זה.

הסיכוי להיפגע על ידי ברק גדול יותר. הסיכוי להיפגע בתאונת דרכים עם אוטו שבו נוהג מישהו שקוראים לו ברק, הוא די דומה תכלס, אבל אתם הבנתם את העניין. אחד ל 16 מיליון, זה גם מאוד קרוב, לסיכוי לזכות בפרס הראשון בלוטו, לבחור את כל השישה מספרים וגם את המספר ה… חזק, איך ש… קוראים לזה.

הסיכוי שלכם להיות במטוס שתהיה בו תאונה חמורה הוא כמו הסיכוי שלכם לזכות בפרס הראשון בלוטו, אם קניתם כרטיס לוטו. וכרטיס טיסה, בלי זה לא יהיה לכם סיכוי בכלל. בקיצור אחד ל 16 מיליון זה סיכוי שבכל מחשבה רציונלית, יכול וצריך להיות מעוגל לאפס. לכן זה נכון להגיד שהסיכוי שיקרה לכם משהו בטיסה, הוא אפס. מטוסים פשוט לא מתרסקים אף פעם. זה מספיק קרוב להיות נכון, כדי להיחשב נכון.

אבל כל זה לא אומר, שצריך להתעלם מהוראות הבטיחות. להגיד "לא צריך שום אמצעי בטיחות, עובדה, כי אף פעם לא קורה כלום", זה לא הגיוני. כי אולי הסיבה שלא קרה כלום, היא בגלל אמצעי הבטיחות. זה כמו הטיעון הזה של: "לא צריך להתחסן נגד חצבת, כי יש נורא מעט מקרים של חצבת", כן, יש נורא מעט מקרים כאלה- כי אנשים מתחסנים נגד חצבת! . זה טיעון בעד חיסון, לא נגד. אז, אני לא רוצה מיד לפסול ולהגיד שהוראות הבטיחות האלה הן מטופשות, ולא צריך אותן, כי אין תאונות. כי אולי זה מה שגורם לזה שאין תאונות- אולי ליישר את המושב ולכבות טלפונים זה קריטי. אני לא יודע, אבל שווה לבדוק את זה. אז- הוראות הבטיחות: לא לעשן, לחגור חגורות, ליישר את הכיסא, חגורה, ציוד מתחת למושב כל זה. זה הציל פעם מישהו? זה באמת חשוב? לא יודע. זאת השאלה. תכף תבוא התשובה.

אוקיי אז למה חברות התעופה מבזבזות את הזמן שלכם, לפני כל טיסה עם הוראות הבטיחות האלה?

התשובה היא מאוד פשוטה: כי הן חייבות. כי, זה החוק. יש חוקים למדינת ישראל, וחלק קטן מאוד מהחוקים האלה, הוא… תקנות הטיס: הפעלת כלי טיס וכללי טיסה, תשמ"ב- 1981 וכמובן זה עבר הרבה מאוד עדכונים מאז. יש הרבה מאוד חוקים שקשורים לתקנות כלי טיס, מתברר, הרבה. יש 546 סעיפים פה, ומדברים על כל דבר, מ-"הציוד למטוס המופעל מעל אזורים שבהן פעולות חיפוש והצלה קשות במיוחד", ועד "שמירת מסמכים". ובין השאר, בין כל הסעיפים האלה, ישנו סעיף 154, סעיף קטן א': "לפני כל המראה, יוודא הטייס, המפקד של מטוס המוליך נוסעים שכל הנוסעים קיבלו תדריך בעל פה בדבר: סעיף עוד יותר קטן 1: עישון. סעיף עוד יותר קטן 2: שימוש בחגורת מושב וחגורות כתף במידה שאלה מותקנות. 3: מיקום פתח הכניסה ויציאות החירום 4: מיקום ציוד ההצלה. בקיצור, כל העסק הזה, כל הדברים האלה. זה החוק אומר. חייבים לספר לכם את זה לפני כל טיסה. ואותו החוק בגרסה עוד יותר מפורטת, קיים גם בספר החוקים של ארה"ב. אם בא לכם לקרוא אותו, אז תסתכלו ב-Code of Federal Regulations כרך 14 פרק 1 תת פרק G חלק 121 סעיף 571. זה שם, באמת. ונאמר שם בדיוק מה המידע שחייבים לתת לנוסעים לפני כל טיסה.

ותכלס, גם החברות הישראליות בעצם משתמשות בחוק האמריקאי, שהוא כאמור, קודם כל, מאוד דומה, ולא בדקתי את ספר חוקים של כל המדינות בעולם- אבל ככל הנראה, בכולן או ברובן יש חוקים ממש דומים. לא יודע בקשר לוותיקן, יש חברת תעופה לוותיקן? צריך לברר את זה. שזה הגיוני, כי הטיסות האלה הן בינלאומיות. מטוס ישראלי שנוחת בקנדה, צריך לציית לחוקים של- קנדה. אז… גם אם יש איזה שהם הבדלים בחוקים בין מדינות, תכלס, כמעט תמיד- החברות פשוט מתיישרות לפי אותו סט של חוקים. מה שכל זה אומר, זה שחברת תעופה לא יכולה להגיד: "טוב, נו, הקטע הזה בקשר ליישור המושבים הוא טיפשי, אנחנו פשוט לא נגיד אותו בהוראות הבטיחות". זה לא נתון לשיקולה! היא חייבת להגיד את זה.

חוקים. זה דבר שלא קל לשנות.

גם חוקים של מדינה אחת זה דבר שלא קל לשנות. חוקים של הרבה מדינות ביחד, אז בכלל… זה תהליך מאוד מאוד מסובך, שלוקח הרבה זמן. אז אפילו אם כל חברות התעופה בעולם ביחד, היו מחליטות שיש סעיף בהוראות הבטיחות שהוא פשוט מיותר לגמרי, ולא צריך אותו, זה היה לוקח הרבה שנים- עד שהוא היה יורד מההוראות. אז… זאת הסיבה שעושים את זה. זאת הסיבה שמקריינים לכם את ההוראות האלה, כי הן חייבות. אם היו נותנים להן בחירה, לחברות התעופה, הן… לא היו עושות את זה. למה אני חושב ככה? כי הבעיה עם הוראות הבטיחות האלה, זה שהן פרסומת ממש גרועה. כמו שאמרתי- טיסות לא מתרסקות. אבל הוראות הבטיחות זה לבוא לכל נוסע, וכל נוסעת, בכל טיסה אי פעם, ורגע לפני שהמטוס ממריא, אומרים להם: "שלום! יופי שבאתם. אתם זוכרים שיכול להיות שהמטוס הזה הולך להתרסק? תודה, ביי."

זה לא המסר שהחברה רוצה להעביר באותו זמן! בעיקר למי שסובלים מחרדה מטיסות. הרעיון של להזכיר להם את זה בתחילת הטיסה… זה לא מה שהם רוצים לעשות. הם בהחלט היו מעדיפים לא לדבר על זה. ולכן הרבה פעמים, מה שהן עושות, זה- הן אומרות את כל הדברים שצריך להגיד, כן. בזמן שהן עושות הכל כדי שלא באמת תשימו לב לזה. לכל חברת תעופה יש את הסרטון הזה, שמראים לכם, שהוא מן פרסומת לחברה, תוך כדי דיקלום של הוראות הבטיחות.

מראים לכם את כל מה שצריך, בעיקרון, וגם מבלבלים אתכם תוך כדי עם כל מיני סלבריטיז, או בדיחות, או נופים יפים, או גימיקים ויזואליים… הכל כדי שתשימו לב לכל דבר חוץ ממה שאומרים לכם. אם יש לכם משהו באמת חשוב, שאתם רוצים שאנשים ישימו לב אליו, אתם לא מספרים אותו תוך כדי ביצוע טריקים בקלפים, ואשליות שגנבתם מהיוטיוב של Zack King ומהסרט Now You See Me (האשליה).

הסרטונים האלה אומרים לכם את מה שהם מחוייבים להגיד לכם, ואומרים לכם בקול רם: "שימו לב לזה, זה חשוב", בזמן שכל היתר בסרטון עושה את המסר ל"לא באמת חשוב, אל תשימו לב לזה". בסדר. אבל למה להיות כאלה מפונקים, זה עניין של חיים ומוות, נכון? אז שמעתם איזה נודניק מדקלם את הוראות הבטיחות במשך 3 דקות, עם בדיחות דלוחות בדרך. אם חיים של אנשים ניצלו בגלל הבדיחות האלה- היה שווה. אני מוכן לעשות את ההקרבה, של לצפות ב-3 דקות של סרטון דבילי כל פעם שאני טס, אם זה יציל אפילו חיים של בן אדם אחד. עכשיו, השאלה היא- [צליל פריטת מיתרים] האם זה באמת מציל חיים של אנשים? האם הוראות הבטיחות האלה באמת מקדמות את הבטיחות? ולמה בעצם הן שם?

וזה- מורכב! כי… כי יש פה הרבה שאלות, יש הרבה פרטים בהוראות הבטיחות האלה, והם לא אותו דבר! לכל אחד מהם יש סיבה אחרת. אז בואו נעשה את מה שבדרך כלל לא עושים- נקשיב להוראות הבטיחות, ונעבור אחד אחד על הדברים שמבקשים ממכם לעשות.

דיילת במטוס: כדי לחגור את חגורת הבטיחות, הכניסו את לשונית המתכת לאבזם. אתם מתבקשים להדק את חגורות הבטיחות כל עוד שלט הידוק חגורות מואר. אך אנחנו ממליצים להישאר חגורים, לאורך כל הטיסה.

דורון: חגורות בטיחות זה חשוב. זה חשוב בעיקר באוטו. זה ידוע, ומתועד היטב שהחיים של הרבה אנשים ניצלו, משום שהם חגרו חגורת בטיחות. באוטו. במטוס- פחות, אבל כן דברים יכולים לקרות, ואפילו לא צריך תאונה נוראית וקטלנית בשביל זה. כיסי-אוויר, זה דבר שקורה, לפעמים יש טלטלות במטוס, ובמקרים קיצוניים יכול להיות שפשוט תעופו למעלה מהמושב- ותקבלו מכה. זה לא יהרוג אתכם, סביר להניח, אבל זה לא כיף, אף אחד לא רוצה את זה, ולכן מומלץ בהחלט לחגור חגורת בטיחות. למה צריך לחגור דווקא בזמן ההמראה והנחיתה? פשוט. כי אם קורית תאונה במטוס, היא כנראה תקרה בקטעים האלה. רוב גדול של התאונות האוויריות, שכמו שאמרתי זה דבר ש-לא קורה, אבל אם זה קורה, זה קורה או בדקות הראשונות, או בדקות האחרונות של הטיסה. אז זה הזמן- שבו חשוב לשמור על בטיחות.

דיילת במטוס: אנא וודאו שהציוד האישי שלכם, אוחסן בתאי האחסון שמעל לראשיכם, או מתחת למושב שלפניכם.

דורון: אוקיי. זה, חשוב כנראה יותר, מחגורות הבטיחות. קודם כל, אם אתם שמים את המזוודה במעבר, זה מפריע לכולם לעבור, וזה יתקע, ו-כאילו בחייכם, אל תהיו סוציומטים. אבל חוץ מזה.

אם באמת יהיו טלטלות במטוס, הוא יכול לזוז בפתאומיות הצידה, למעלה, למטה… כל דבר שלא מחובר לרצפה- עף. אז מזוודה שפשוט מונחת באיזה שהוא מקום, שהיא לא בתוך התא אחסון, או מתחת למושב, היא פשוט יכולה לעוף ולפגוע למישהו בראש. אז בקיצור- תעשו טובה, הטרולי שלכם לא יותר חשוב משל כל היתר. תשימו אותו בבקשה בתאים למעלה.

דיילת במטוס: העישון אסור במטוס זה. בכל חלקי המטוס, כולל בשירותים- המצוידים בגלאי עשן.

דורון: טוב, זה לא כל כך קשור לבטיחות שלכם בטיסה הזאת, כמו בבטיחות שלכם מלקבל סרטן ריאות, אבל כן, אסור לעשן. וזה שמציינים בכל פעם בנפרד, את זה שיש גלאי עשן גם בשירותים, זה לא משהו שמחוייבים להגיד- זה פשוט משום שאם לא אומרים את זה, יש אנשים שיחשבו שזה נורא מתוחכם לעשן בשירותים. כן, בטח, שם לא יתפסו אותכם. אוקיי, יתפסו אתכם, אתם לא כאלה מתוחכמים, יש קנס של אלפיים שקל על עישון במטוס, אז פשוט אל תעשנו.

דיילת במטוס: במהלך ההמראה והנחיתה אתם מתבקשים לכבות מכשירים אלקטרוניים, כגון טלפונים סלולריים, ומחשבים ניידים. במהלך הטיסה אתם רשאים להפעיל אותם במצב טיסה.

דורון: אוקיי! מה הקטע עם זה? המכשירים הדיגיטליים שלכם, טלפונים וכל זה, הם פולטים קרינה- כלומר ווייפיי, בלוטוס, 5g, וואטאבר- זה הכל סוגים שונים של קרינה. גם המטוס מתקשר עם מגדל הפיקוח באמצעות קרינות כאלה. המנגנונים השונים של המטוס גם מתקשרים אחד עם השני. כל מיני חיישנים, ומערכות ניווט, וכאלה. וגם הן מתקשרות, והדברים האלה הם יותר חשובים, מהטיקטוק שאתם רואים עכשיו. אז כדי שלא יפריעו אחד לשני, הגיעה ההוראה הזאת לכבות טלפונים. רק מה? הם לא באמת משתמשים באותם תדרים. לכן הטלפונים שלכם, והמערכות של המטוס, לא באמת מפריעים אחד לשני. ככל הידוע לי- מעולם לא קרה שטיסה הופרעה באיזה שהיא דרך, בגלל טלפון שמישהו לא סגר. אם מישהו בתא הטייס משאיר מכשיר טלפון פתוח, זה יכול לפעמים ליצור רעשים מסוימים בקשר. אבל טלפון של מישהו בתא הנוסעים? לא. זה לא באמת יעשה שום דבר.

היה מקרה אחד של התרסקות של מטוס. מטוס קטן, לא מטוס נוסעים גדול, שבו נחקרה האפשרות שחלק ממה שתרם לתקלה במטוס, הייתה ההפרעה מהטלפון, של הטייס, שלא כיבה אותו כמו שהוא אמור. לא טלפון של נוסע, הטלפון של הטייס. וזה לא הוכח שזה באמת מה שגרם לזה. ידוע שהטלפון שלו פעל, פשוט אין הוכחות שזה מה שגרם להתרסקות. זהו. טלפון של נוסע במטוס נוסעים, שגרם לתקלה במטוס- דבר כזה לא קרה.

אז בנושא הזה יש מקומות שכבר הכירו בזה שאין באמת סיבה לכבות טלפונים במטוס. הסוכנות האירופית לבטיחות תעופה ב-2014, היא כבר הכריזה שטלפונים הם פשוט לא סיכון בטיחותי. אבל כמו שאמרתי, לשנות את החוקים בכל העולם- זה קשה. הסוכנות האמריקאית עדיין מחייבת לכבות טלפונים, אז הנוהל שקיים מעשית היום, זה שמבקשים ממכם לכבות טלפונים. אבל לאף אחד לא באמת אכפת אם תעשו את זה או לא. כמו שבטח שמתם לב, שלפני ההמראה או הנחיתה- לא הגיע דייל, ובדק לכל נוסע שאין לו במקרה טלפון, כולל בתיק או בכיס ווידא שכולם כבויים. נכון? הם לא עושים את זה. הם כן יבקשו ממכם ליישר את הכיסא, אבל לא באמת אכפת להם ממצב הטלפון שלכם.

אבל אם כבר דיברנו על זה-

דיילת במטוס: בעת ההמראה והנחיתה אתם מתבקשים להגביה את גב המושב למצב זקוף, ולחגור חגורת בטיחות.

דורון: אוקיי. למה? למה אני לא יכול להישען אחורה בזמן הנחיתה? למי זה מפריע? על זה כן מקפידים. כי לזה יש סיבה. זה אולי נשמע קצת מגוחך, שכיסא שעון אחורה יגרום להתרסקות, אבל תופתעו לשמוע.

[מוסיקה מותחת, דורון מדבר בקול נמוך ואיטי יותר]

בשנת 1991 טיסה 488 של אייר-תאילנד הייתה מעל האוקיינוס ההודי, כשאחד משני המנועים כבה. למטוס היה מנוע שני, אבל היה צריך לעשות שינוי במסלול. הטייסים כיוונו את המטוס לכיוון סרי-לנקה לנחיתה לא מתוכננת, אבל סטנדרטית. ונראה שהכל הולך כמתוכנן. אבל אז- נוסע אחד במטוס, שאנחנו לא יודעים את השם שלו, אבל אנחנו יודעים שהוא ישב בכיסא 34A. למרות הוראות הבטיחות, השעין את הכיסא שלו אחורה. המטוס נפל למים מיד ו-5, 000 איש נהרגו במקום, ו… [בצעקה] כמובן שאני מדבר שטויות! ברור שזה לא קרה! איך כיסא ישפיע על המטוס? ! זה לא עושה כלום! אבל כן יש סיבה לזה, עדיין יש סיבה לזה. וזה לא קשור להתרסקויות, זה לא שיש לכם יותר סיכוי לשרוד התרסקות עם כיסא זקוף. אז למה להעמיד את הכיסא?

פשוט. אם יש תקלה כלשהי במטוס, נחיתת חירום, או עצירת חירום, או מה שזה לא יהיה- חמור או לא כזה חמור- אבל עדיין- לא תקין. המטוס כרגע הוא מקום פחות בטוח. יש פה המון מערכות רגישות שאולי קיבלו איזה מכה רצינית, ודברים עלולים לקרות. עלולה לפרוץ שריפה. עלול להתפשט גז. ולכן במצב כזה, מה שחשוב- זה לצאת מהמטוס, ו-לצאת מהמטוס מהר.

צוות המטוס ירצה שכל הנוסעים יהיו מחוץ למטוס כמה שיותר מהר. ואם המושב שלפניכם שעון אחורה- יותר קשה לצאת מהשורה. זהו. זאת הסיבה. עקרונית, חברות התעופה מחויבות להוראות- שאפשר להוציא את כל הנוסעים מהמטוס תוך 90 שניות. עכשיו, זה- לא באמת הולך לקרות. קשה לי מאוד להאמין, ש… אולי! אם כל האנשים במטוס שהרגע התרסק, מאוד רגועים, ומתנהגים נכון, ואף אחד לא עוצר כדי לקחת את התיק שלו, למרות שאמרו לכולם לא לקחת את התיקים, כי כרגע יותר חשוב להוציא את האנשים, [מדבר בלחץ ומתחיל להחנק] ולא אכפת לנו מה יש לך בתיק עכשיו, אתה יוצא לבד כי החיים של אנשים תלויים בזה! [נושם ומדבר רגיל] אין שום צ'אנס שזה יקרה. שום סיכוי. אבל בעיקרון, זה מה שאמור לקרות- לצאת תוך 90 שניות. ואם מישהו נתקע מאחורי כיסא שעון אחורה, באמת קשה לצאת. אז זה מעכב אותו, ואת כולם.

דיילת במטוס: במקרה של שינוי בלחץ האוויר, ישתחררו מסכות חמצן מעל לראשיכם. במקרה כזה, יש למשוך במסכה כלפי מטה, ולהצמידה לפנים, כך שהיא מכסה את האף ואת הפה.

דורון: אוקיי, זה. שינוי בלחץ האוויר במטוס זה דבר שיכול לקרות, וזה לא אומר שכולכם הולכים למות. כשאתם טסים, אתם בגובה של קילומטרים. האוויר בחוץ הוא מאוד דליל, אתם לא הייתם יכולים לנשום אותו. לכן האוויר שבתוך המטוס, הוא לא אותו אוויר שבחוץ. יש לחץ אוויר שנשמר במטוס. אבל, אם קורית איזושהי תקלה שמפחיתה את לחץ האוויר במטוס, במקרה כזה, יש מסכות חמצן, שישתחררו מלמעלה, שאמורים לשים על האף והפה, וצריך לשים על עצמכם לפני שאתם שמים על הילדים, וכל העסק הזה. עכשיו, אם חשבתם שמה שקורה במקרה כזה, זה שאתם פשוט ממשיכים לשבת עם מסכות החמצן במשך כל יתר הטיסה- אז- לא. לא, כי אין מספיק חמצן בשביל זה. החמצן במסכות האלה לא מספיק לשעות- הוא מספיק ל- 12 דקות. כי זה מספיק זמן בשביל שהטייסים, במקרה כזה, יורידו את המטוס לגובה נמוך יותר, שבו לחץ האוויר יהיה סביר, ואפשר יהיה לחזור לנשום בצורה נורמלית. לטייסים, דרך אגב, יש מסכות אחרות עם מלאי חמצן הרבה יותר גדול, כן, אבל לנוסעים- 12 דקות. זה מה שאתה מקבל. אז אם באמת קרה מצב כזה, שבו לא הייתה איזה… כאילו, המטוס לא מתרסק, כן? פשוט הייתה איזושהי תקלה בלחץ האוויר, ונגיד שלא חבשתם את המסכה, לא הצלחתם, לא הספקתם… מה שזה לא יהיה. אתם לא הולכים למות מזה! מה שאתם הולכים לחטוף זה היפוקסיה, זאת אומרת חוסר חמצן, למשך כמה דקות. מה שזה אומר, זה שאתם תהיו רדומים, ומבולבלים, וכנראה תתעלפו למשך כמה דקות. וכשלחץ האוויר במטוס יחזור למצב הנורמלי, אתם תתעוררו. עם כאב ראש מאוד חזק, אבל בהחלט בחיים. שוב, כמובן, להתעלף בגלל חוסר חמצן זה לא מומלץ- אז עדיף בהחלט שהמסכות יהיו שם. אבל מסכות החמצן האלה מעולם לא הצילו את החיים של אף אחד… כי הן לא מיועדות לזה.

אבל אם כבר מדברים על ציוד מיוחד אז הדבר הכי מעניין בהוראות הבטיחות הוא:

דיילת במטוס: מתחת למושב נמצאת חגורת הצלה מתנפחת. החגורה מתנפחת אוטומטית באמצעות משיכת הידית. אם החגורה אינה מתנפחת, תוכלו לנפח אותה, באמצעות נשיפה לתוך הפיה.

דורון: אוקיי, חגורות ההצלה. חלק גדול מהוראות הבטיחות האלה, מדברות על האפשרות של נחיתה במים. כלומר, התסריט שבו אתם באוויר, מעל האוקיינוס האטלנטי או משהו, ואז יש תקלה במטוס- רחוק מדי בשביל להגיע לשדה-התעופה. והטייסים מחליטים לנחות על המים באמצע האוקיינוס, בזהירות, לא מתרסקים! אלא נוחתים, על המים, צפים על המים, כולם לובשים את חגורות ההצלה, ויוצאים אל המגלשות המתנפחות האלה, שהופכות לרפסודות, ומחכים להצלה. בשביל זה יש את המגלשות האלה, בשביל זה יש מתחת לכל מושב- בכל טיסה- בכל מטוס- חגורת הצלה מתנפחת- זה חובה.

בכל טיסה שעוברת מעל ים. כלומר כמעט בכל טיסה בינלאומית. יש חברות תעופה שעושות טיסות פנימיות, רק בתוך אמריקה למשל, שלא עוברות מעל שום ים- ולהם אין חגורות הצלה. אבל כמעט בכל טיסה שתטוסו בה, סביר מאוד שיהיה בשביל המקרה הזה שבו צריך לנחות על הים.

עכשיו.

הנה עניין בקשר לתסריט הזה, שמצריך חגורות הצלה: זה לא קורה. עוד יותר ממה שהתרסקויות, באופן כללי, זה דבר שלא קורה. מטוס נוסעים שנוחת על הים. זה פשוט לא קורה. מספר הפעמים שזה קרה בשנה האחרונה הוא 0. מספר הפעמים שזה קרה בשנה שלפניה הוא 0. מספר הפעמים שזה קרה בהיסטוריה של התעופה המודרנית- הוא כל כך קלוש, שאפילו בין התרסקויות של מטוסים, זה דבר שכמעט לא קיים בכלל. ו-כשזה כבר קורה, זה לא קורה באופן שבו מציירים את זה בהוראות הבטיחות. יש מקרה של נחיתה על מים שקרה, ואולי שמעתם עליו, והוא קרה באמת, כן? אני לא הולך עוד פעם לבלבל לכם ת'מוח. הנחיתה על ההדסון.

שנת 2009 טיסה 1549 של U.S. Airways. המטוס המריא משדה התעופה בניו יורק, ודקה ו-20 שניות אחרי ההמראה, פגע בלהק של ציפורים, שהשביתו את שני המנועים. אז הטייס- צ'סלי סלנברגר- בקיצור סלי, החליט לעשות נחיתת חירום בתוך נהר ההדסון, ממש ליד מנהטן.

והוא עשה את זה. המטוס באמת נחת על המים. היו 155 אנשים במטוס, הם יצאו החוצה אל הכנפיים שלו, ולמגלשות המתנפחות האלה. ומכיוון שמדובר פה בנהר רוחש פעילות, כמעט מיד הגיעו סירות ומעבורות וחילצו את כל הנוסעים. זו הייתה נחיתת חירום מושלמת. אף אחד לא נהרג. אף אחד אפילו לא נפצע באופן חמור. זה היה כל כך מוצלח, שעשו על זה סרט- 'סאלי' קוראים לסרט, וטום הנקס משחק את הטייס שזה… זה יותר טוב מפרס נובל! כאילו, יש מעט מאוד אנשים שזכו לכבוד הזה.

אז הנה! הוכחה! שנחיתות על המים זה כן דבר שקורה, וצריך אמצעי בטיחות בשבילם. זאת ההוכחה שחגורות הצלה זה דבר שנחוץ, נכון! רק, ש- קודם כל:

הנחיתה הזאת לא הייתה באמצע הים. היא היתה על נהר, ליד עיר- עיר גדולה. כלומר, באזור הזה, הם אפילו לא באמת היו מחוייבים שיהיו להם חגורות הצלה. במקרה, זאת היתה טיסה שכבר כן היו כאלה. עוד דבר שצריך להגיד- היה קר. המים היו כמעט קפואים, האוויר היה בטמפרטורה של מתחת לאפס. כלומר- הסיבה שכולם יצאו מזה בשלום, זה רק משום שהגיעו לחלץ אותם משם- ממש ממש מהר. אם הם באמת היו באמצע האוקיינוס, מקום שבו היה לוקח שעות ולא דקות לחלץ אותם- הם היו מתים מקור. ולא משנה שהנחיתה היתה מוצלחת. אבל הכי חשוב- מכיוון שכל פרט באירוע זה תוחקר, ותוחקר היטב, אנחנו יודעים. שמבין 155 אנשים שהיו בטיסה הזאת, מספר האנשים שלבשו את חגורות הצלה שלהם כשהם יצאו אל הכנפיים של המטוס- היה 12. ומביניהם, מספר האנשים שלבשו את החגורה נכון- כלומר הידקו גם את האבזם למטה, שבלעדיו החגורה לא עושה כלום- הוא 4. עכשיו, שוב, למרבה המזל, הם לא היו צריכים את זה, כן? אבל אילו הם היו צריכים את זה, היו 4 אנשים שהחגורות האלה היו עושות משהו בשבילם. המקרה הקלאסי שבו חגורות הצלה האלה היו יכולות להועיל, והן לא הועילו לאף אחד.

למה?

פשוט, כי כשאתם נמצאים במטוס שמתרסק, אף אחד לא יודע לשים חגורת הצלה. זה נכון שהסבירו להם בסרטון הזה, שהם ראו בטח כמה דקות קודם, שיש להם חגורות הצלה מתחת למושב וכל זה, אבל הרעיון הוא ש-בזמן שאתם במטוס שמתרסק, ש-155 אנשים, חלק מהם ילדים, חלק מהם זקנים, חלק מהם פשוט אנשים מאוד מבוהלים, שהם יזכרו מה בדיוק אמרו להם בסרטון הזה, יזכרו איפה חגורת הצלה אמורה להיות, ימצאו אותה, ישלפו אותה, וצריך לפתוח את האריזה שלה, וללבוש אותה- וללבוש אותה נכון, ישר, ולא הפוך- דבר שאף פעם לא עשיתם בגלל שאנשים לא ראו חגורות כאלה קודם, ועכשיו הם צריכים לדעת איך...

כשאני שם טישרט בבוקר, בשליש מהמקרים אני שם אותה הפוכה עם הגב קדימה או עם הבפנים החוצה, ואני מכיר את הטישרטים שלי! אני לבשתי אותם אלפי פעמים, ואני לא נמצא במצב לחץ קיצוני של מטוס מתרסק עם אנשים צורחים מסביבי! הרעיון שאנשים במקרה כזה ישימו את החגורות, וישימו אותם נכון- הוא פשוט מופרך. זה פשוט לא יקרה. ואפילו אם כן- יש לי שאלה אליכם: אתם שמעתם את הוראות הבטיחות האלה, נכון? שמעתם אותם הרבה יותר מפעם אחת. כשאתם במצב כזה, נגיד אתם במטוס, שנחת בים, אתם שמים עליכם את חגורת ההצלה. מתי אתם צריכים לנפח אותה? [תקתוק שעון] מתי?

התשובה היא- לא מיד כשאתם לובשים אותה, אלא רק אחרי- כשאתם יוצאים מהמטוס. ואת זה אמרו לכם בכל סרטון הוראות בטיחות. בכל אחד מהם- אמרו לכם לנפח אותה, רק כשיוצאים מהמטוס, ואני מוכן לשים כסף שרובכם לא ידעתם את זה. למה לנפח אותה רק כשאתם יוצאים מהמטוס? שתי סיבות: אחת זה, שאם אתה מנפח אותה בפנים, אז יש לכם משהו גדול ונפוח על הכתפיים, וזה מפריע לכם ולאחרים לצאת מהמטוס מהר. אבל חוץ מזה. אם אתם במטוס ששוקע, מתמלא במים, ואתם עם חגורת הצלה מנופחת- אתם צפים עם המים למעלה. ובמצב כזה אין שום סיכוי שתגיעו לדלת של המטוס. אתם פשוט תצופו לתקרה שלו, החליפה לא תציל אותכם- אלא בדיוק להפך. והסיבה שהמשפט הזה מופיע בהוראות הבטיחות, היא טיסה של אתיופיאן איירליינס בשנת 1996, שנחטפה, והמטוס התרסק במים, וככל הנראה- חלק מהנוסעים שמו את חגורות ההצלה- וניפחו אותם מיד- ומתו בגלל זה. בקיצור. חגורות הצלה- זה דבר שההשפעה שלו על הסיכוי שלכם לשרוד נחיתת אונס- היא קרובה מאוד מאוד לאפס. ואם היא קיימת, לא בטוח שהיא חיובית. יכול להיות שבסך הכל הן הרגו יותר אנשים משהם הצילו. אם בכל טיסה אי פעם, היו שמים מתחת למושב במקום חגורת הצלה- חליפת ערב, זה לא היה משנה את מספר ההרוגים. ואם היו מורידים את החליפות האלה בכלל מהמטוסים- זה כן היה משנה קצת, כי זה היה הופך כל מטוס שטס בשמיים- לקצת יותר קל. [הקול עולה ונהיה גבוה] עם קצת פחות משקל, ולכן הוא צורך קצת פחות דלק, ועושה טיפ טיפה פחות זיהום. [קול רגיל] חוץ מזה הכל היה אותו דבר.

אז למה ממשיכים עם זה? למה כל מושב, בכל מטוס, מגיע עם חגורת הצלה, תכלס, חסרת תועלת? תראו. נגיד שזה כן היה נתון לשיקול של כל חברת תעופה, לעשות את זה או לא. עכשיו תדמיינו את הכותרת הזאת:

[אות שנשמע כמו פתיחת מהדורת חדשות]

קריינית: "בהחלטה מפתיעה, חברת נתיבי האוויר פישלנד הודיעה הערב, כי היא מוציאה את כל חגורות ההצלה מהמטוסים שלה בכדי לחסוך בדלק. בתשובה לשאלה האם מדובר בפגיעה בבטיחות הנוסעים, מסר מנהל החברה ד. פישלר "בטיחות זה לא כזה חשוב". במסחר המאוחר, מניות החברה צנחו בכ-800%, אפילו שזה לא הגיוני".

דורון: לא נשמע כל כך טוב, אה? אף אחד לא רוצה להיות זה שמתפשר על בטיחות. מי יהיה זה שייאבק כדי להסיר אמצעי בטיחות מהמטוס? ו-זה בכלל לא נתון לשיקול שלהם, אמרתי, זה החוק. ומן הסתם, יש גם הרבה כסף בייצור של מיליוני חגורות הצלה שחברות התעופה מחויבות לקנות, אז יש אנשים עם אינטרסים פה. וחוץ מזה, מי בדיוק המחוקק שייאבק במשך שנים, שמשימת חייו תהיה- להסיר אמצעי בטיחות ממטוסים? זה פשוט לא נשמע טוב. חוץ מזה, אי אפשר לדעת. נכון שעד היום לא בטוח שהחגורות האלה הצילו מישהו, אבל אולי מחר זה כן יקרה. סיכוי מגה-קלוש, אבל אולי?

ואז, אני לא ארצה להיות הבן אדם שידבר נגדה, נכון? אם אפילו חיים של בן אדם אחד יינצלו בגלל זה, לא היה שווה? אה… כן, אני אהיה חייב להגיד שכן. אבל- האם החגורה הזאת, שנמצאת לכם מתחת למושב, הולכת להציל את החיים שלכם? לא! או אולי. אבל זה בערך אותו הסיכוי כמו להיפגע בתאונת דרכים, על ידי מישהו שקוראים לו ברק, ויש לו חתול- ג'ינג'י. צולע. ו-הוא אכל אתמול ב'לחם חביתה'. או כמו שאנשים שפויים מנסחים את זה- לא, אין סיכוי.

אז מה הייתה השאלה?

בשביל מה צריך את הוראות הבטיחות במטוסים, והאם זה באמת טוב למשהו?

התשובה היא: שחברות התעופה משמיעות את ההוראות האלה כי זה החוק, ההשפעה של הוראות הבטיחות האלה היא- בין מאוד מאוד קטנה, ללא קיימת, ואפשר להתווכח על כמה זה נחוץ. אבל על דבר אחד, אין ויכוח: כשאתם נכנסים למכונית, לא משנה באיזה מושב אתם יושבים, מקדימה או מאחורה, תחגרו חגורת בטיחות. הסיכוי של המשפט הבודד הזה, להציל את החיים שלכם- הוא לפחות פי 100, 000 יותר גבוה מכל הוראות הבטיחות במטוסים ששמעתם אי פעם ביחד.

זאת התשובה.

אני רוצה להגיד תודה לינון ברגיל, חבר טייס, שעזר לי בייעוץ ואימות של הפרטים בפרק הזה. בפרק הזה השתתפו גם שלי ושלי- נוי וגואטה.

אם בא לכם לשמוע משהו אחר, שלא קשור בכלל, אבל סתם- משהו מצחיק- יש פודקאסט חדש, אני לא יודע אם אתם מכירים עדיין, ברשת, שקוראים לו: 'מתחת לכל ביקורת', שמדבר על- ביקורות שאנשים משאירים על רשתות, על מקומות, זה ממש ממש טיפשי, ומאוד מאוד מצחיק. זה אחד הפודקאסטים שאני הכי נהנה מהם בזמן האחרון, אז- תנסו.

ותכף עוד טיפ טיפה סטטיסטיקה בקשר לברקים.

זו הייתה רק בדיחה, בקשר לברקים, כן? כאילו, בקשר לסיכוי להיפגע מברק, והסיכוי להיפגע ממכונית שבה נוהג אדם בשם ברק, אבל, מכיוון שחשוב לי לאמת פרטים, ו-שאני כזה- אז רציתי לוודא את זה… לחשב מה באמת, הסיכוי למות בתאונת דרכים, עם רכב של מישהו שקוראים לו ברק, והאם זה יותר או פחות, מהסיכוי להיהרג בתאונת מטוס. אז בשביל זה עירבתי את גדי אלכסנדרוביץ', היועץ שלי לענייני מתמטיקה, וניסינו לחשב את זה, ו-לכאן הגענו. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר ההרוגים בתאונות דרכים בארץ, בשנת 2022, היה 351, שזה דרך אגב, לא רע, כלומר, זה כן רע, בטח שזה רע! כל פעם שמישהו נהרג בתאונת דרכים זה רע! אבל. מספר האנשים שנפגעים בתאונות, ביחס לכמות האוכלוסייה בארץ- הוא די נמוך, יחסית. יש מדינות בטוחות יותר, בעיקר באירופה, אבל ברוב המדינות בעולם- שיעור ההרוגים בתאונות דרכים הוא יותר גבוה, לפעמים בהרבה.

בכל מקרה, במדינה היו באותה שנה 9, 656, 000 אנשים, מה שאומר, שהסיכוי של בן אדם בישראל למות בתאונת דרכים לאורך השנה הזאת, היה: 1 ל-27, 509. קודם כל, אתם שמים לב שאמרתי 27, 000, ולא מיליון- זאת אומרת- קודם כל, כן, זה סיכוי הרבה הרבה יותר גבוה, מהסיכוי למות בתאונת מטוס, אבל, רגע. עוד לא סיימנו. ברור שכל החישובים שאני עושה עכשיו, הם גם מאוד מאוד כלליים, כי ברור שהסיכוי לא אותו דבר לכולם, למי שנוסעים פחות באוטו, הסיכוי להפגע בתאונת דרכים הם נמוכים יותר. למי שחיים בעיר זה סיכון גבוה יותר, ממי שחיים במושב בערבה. אני מדבר על ממוצע כללי.

נתון שני: כמה אנשים יש בארץ שקוראים להם ברק?

אז לשמחתי, יש לי עדיין ת'טבלאות מהפרקים של 'לאן נעלמה מורן? ', מהשנה שעברה, פרקים שבהם דיברתי על תדירות של שמות וזה היה נורא כיף. בכל מקרה. עיינתי, וגיליתי שמספר האנשים בארץ שהשם הפרטי שלהם הוא ברק, נכון ל-2021 הוא 5824. עכשיו, לא כל הברקים האלה נוהגים. חלק מהם הם ילדים, חלק מהם פשוט אין להם רשיון נהיגה, אני מניח, אבל. אותו הדבר נכון גם לגבי האנשים שלא קוראים להם ברק. אז. אני הולך להניח, שאחוז האנשים שקוראים להם ברק במדינה, הוא פחות או יותר אותו הדבר כמו אחוז הנהגים שקוראים להם ברק. אבל! זה לא מספיק. יש גם אנשים ששם המשפחה שלהם הוא ברק! הא הא הא! אז גם על זה יש נתונים. שם המשפחה הכי נפוץ בארץ, בהפרש עצום, הוא 'כהן' ואחריו- 'לוי', ואחריו 'מזרחי' ואז הרבה מאוד שמות אחרים. 'ברק' נמצא במקום 110, ברשימת שמות המשפחה הנפוצים. יש 6297 אנשים, ששם המשפחה שלהם הוא 'ברק'. עכשיו, אני אחבר את המספר הזה, למספר האנשים שזה השם הפרטי שלהם, יכול להיות שיש חפיפה- כלומר, יש מישהו בארץ שקוראים לו ברק ברק?

יכול להיות, אבל אני אניח שזה מספר זניח. אז מספר האנשים שהשם הפרטי או שם המשפחה שלהם הוא ברק- הוא 12, 121. בערך. שזה בערך אחד מתוך כל 797 אנשים בארץ. אוקיי.

הסיכוי של אדם להיהרג בתאונת דרכים הוא 1 ל-27, 509, הסיכוי של אדם אקראי, במקרה הזה, הנהג של המכונית שיקראו לו ברק, הוא אחד מתוך 797, פשוט מכפילים אותם אחד בשני, יוצא שהסיכוי להיהרג על ידי רכב שבו נוהג ברק הוא: 1 ל-21, 924, 000 ומשהו. זה, דרך אגב, כולל את האפשרות שנהג שקוראים לו ברק עשה תאונה עצמית, כשרק הוא היה מעורב בה- כי גם אז הוא נפגע על ידי ברק. אוקיי אבל גם לזה, חשבתי, צריך להוסיף עוד משהו.

בתאונת דרכים קטלנית בדרך כלל מעורבת יותר ממכונית אחת. גם על זה יש נתונים. שוב, לפי הנתונים של הלשכה, בתאונות עם נפגעים- לאו דווקא הרוגים, 68% מהן הן התנגשויות- כלומר היו שתי מכוניות לפחות, ואחרות הן פגיעה בהולך רגל, או תאונה עצמית, או משהו אחר- כלומר רק מכונית אחת מעורבת. אז- בהרבה מהמקרים, יש שני נהגים! מה שאומר שיש פעמיים סיכוי שלמישהו מהם יקראו ברק.

עכשיו, אם אתם שואלים רק… אם ברק… מדברים רק על המקרה שבו ברק היה הנהג שאשם בתאונה, אז כנראה שזה רק אחד מבין שניהם. אבל עכשיו- אם אני לא משחק פה במי אשם, אני לא יודע מי אשם, אני לא שופט פה. אני רק שואל- מה הסיכוי להיהרג בתאונת דרכים, שבה היה מעורב נהג רכב כלשהו, בשם ברק.

אז את זה היה טיפה יותר מסובך לחשב, אבל חישבתי את זה, הסיכוי הוא 1 ל-13, 100, 000 בערך. שזה כמובן, מאוד מאוד מאוד קלוש, אבל זה סיכוי יותר גבוה- מה-1 ל-16, 000, 000 שהוא הסיכוי להיות בטיסת נוסעים שמתרסקת.

כלומר, כן, הסיכוי שהטיסה שלכם תתרסק, הוא יותר קטן- לא רק מהסיכוי להיפגע על ידי ברק, אלא גם- מהסיכוי למות בתאונת דרכים שבה מעורב נהג שקוראים לו ברק. סטטיסטיקה זה אחלה דבר. זאת הייתה התשובה.

אתם יכולים לשאול אותי שאלות ב: doronfishler.com/questions, או להתעדכן בעמוד הפייסבוק שלי- 'דורון פישלר נגד העולם' על ההרצאות שאני עושה בכל מיני מקומות, על כל מיני נושאים, פרקים חדשים ועוד דברים.

עורכת: שלי נוי, בצוות 'רשת עושים היסטוריה' גם יובל דרור- העורך הראשי, דני תימור- המנהל העסקי, אביב שם-טוב- סמנכ"ל תפעול וכמובן תמיכה מורלית, ועמית חדד- מכירות.

בצוות 'רשת' גם הילה שמש, שלי גואטה, וזלטה צ'בן, אני דורון פישלר. טיסה נעימה! ביי!

[פספוסים בהקלטות]

אבל כמו שאמרתי לשנות… את אבל כמו שאמרתי לחכות… אבל כמו שאמרתי לחכות...

אמממ אמממ אמממ טוב טובה חלש! בינוני! חזק!

קריין: לפודקאסטים נוספים של רשת עושים היסטוריה ולהצטרפות לרשימת התפוצה של התוכנית בדואר האלקטרוני בקרו ב- https: //www.osimhistoria.com/ או הורידו את אפליקציית 'עושים היסטוריה', בחנות האפליקציות של אנדרואיד.

[מוזיקה]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

10 views0 comments

Comments


bottom of page