top of page

התשובה עם דורון פישלר - איך להיות מאושרים?

אחרי כמה שאלות על תרנגולי הודו וצעקות, הפודקאסט מתפנה לשאלה חשובה למדי: מהו סוד האושר? ועד כמה זה תלוי במזגן?


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 14/09/2020.

[פתיח] רשת "עושים היסטוריה".

מישהו שקרא לעצמו "סתם אחד" שאל, "האם בעצם זה שאני מקשיב לפודקאסט שלך עכשיו, אתה מרוויח כסף?" אז… ככה, הממ… לא בדיוק. זאת אומרת, זה לא שכל פעם שאתם שומעים את הפודקאסט, אני מקבל שקל. אחרת הייתי מבקש מכם לשים אותו על ריפיט. אבל יש, כמו ששמתם לב, יש פרסומות פה. ומפרסומות מרוויחים כסף, וכמה שיותר אנשים שומעים את הפודקאסט, אז הפרסומות מגיעות ליותר אנשים וככה אפשר להרוויח יותר.

אז, אם אתם בעד שאני ארוויח כסף, ותודה על זה דרך אגב, אז להקשיב לפודקאסט זאת התחלה טובה, אבל מעבר לזה, עוד דבר מצוין שאתם יכולים לעשות זה לספר לאנשים אחרים על הפודקאסט. להגיד להם משהו כמו, "היי, שמעתם על הפודקאסט "התשובה"? הוא ממש מוצלח! מה זאת אומרת אתם לא יודעים איך להאזין לפודקאסטים? זה כל כך פשוט וכיף! הנה, אני אתקין לכם את האפליקציה בטלפון, כדי שתוכלו להקשיב…" משהו כזה. זה קטע מצוין. אם אתם עושים את זה, אני אהיה חייב לכם.

זאת "התשובה". אנחנו מתחילים תיכף.

[חסות]

[מוזיקת פתיחה]

היי, זאת "התשובה", אני דורון פישלר.

בשבועות האחרונים אני ניסיתי לעשות לעצמי חיים קלים. אני לקחתי שאלות שנראו לי מאוד פשוטות, כדי שאולי אני אעשה את זה בצ'יק, ואז התברר שהן נורא מסובכות ו… סיבכו לי את החיים. אז השיטה הזאת לא עובדת, אז חשבתי אולי לעשות ההיפך. אני אקח את השאלה הכי קשה שיש! אולי זה יתברר בתור משהו קל יותר. [צוחק]

אז ככה - יעקב שאל "איך להיות מאושר?"

אוקיי, יאללה, ניקח את השאלה הזאת, איך להיות מאושר? קדימה. זאת שאלה פופולרית, כן? זה שאלה שהרבה מאוד אנשים שואלים. זה שאלה שניסו לענות עליה לאורך כל האנושות, כי כל בן אדם בעולם רוצה להיות מאושר. ולכן יש לשאלה הזאת המון תשובות. אבל בדרך כלל מי שעונה עליה זה או דודה חג'יג'ה, שהייתה אומרת משהו כמו: [בקול גבוה] "סוד האושר הוא טיפת אהבה, שתי טיפות אמונה וסיגריה כל בוקר" [משתעל]. או חכם סיני זקן שאומר: [בקול צרוד] "האושר הוא כמו תפוז. אם תנסה לקלף אותו, הוא יביא לך שפריץ בעין". או הגורו שאמר: [בקול עמוק] "סוד האושר… הוא דבר שאספר לכם בסמינר שיערך בחולות ג'חנון. 12 אלף שקל לאדם. בואו בראש פתוח", או הרב או אמא. לכולם יש עצות איך להיות מאושרים, הם אומרים הרבה דברים על איך להשיג את האושר, לעיתים קרובות דברים שסותרים אחד את השני. ואם תשאל אותם איך הם יודעים את זה, אז הם יגידו לך משהו כמו: [בקול גבוה] "חוכמת חיים!" או: [בקול נמוך] "סמוך עליי!" או "די לשאול שאלות טיפשיות, שתוק ותאכל את הירקות שלך! את סוד האושר הוא רוצה, נודניק".

אבל זה לא האופן שבו אני עובד. כשאני מחפש את התשובה לאיזושהי שאלה, אני לא שואל את הרב או את סבתא, אני מחפש מישהו שמבין בזה. אם יש לי שאלה באסטרונומיה, אני אשאל אסטרונום. אם יש לי שאלה בביולוגיה, אני אשאל ביולוג. אני הולך לפי מדע, לפי מחקרים, לפי מי שיודע.

עכשיו, יהיו כאלה שיגידו, "כן, אבל אושר זה לא עניין של מדע. זה בלב. זה עניין של רגשות, זה בינינו לבין היקום. אי אפשר לחקור את זה". לא נכון. אפשר לחקור את זה. חקרו את זה, וחוקרים את זה עדיין.

חקר האושר הוא נושא מאוד פופולרי בפסיכולוגיה כבר די הרבה זמן, ונעשים הרבה מחקרים ופורסמו הרבה מאמרים מדעיים כדי לנסות להגיע לתשובות. לא כאלה שמגיעות מאינסטינקטים או פתגמים חכמים, אלא מבדיקות וניסויים.

עכשיו, זה לא שמצאו כבר את התשובות להכל, כן? זה לא שהמדע יכול להגיד לכם מה לעשות כדי להיות מאושרים לנצח, כי במחקר, כמו בכל מחקר, תמיד יש לאן להתקדם. אבל יש דברים שאנחנו יודעים. ואנחנו יודעים אותם כי בדקנו. לא כי שמענו מדודה חג'יג'ה שמתה מסרטן ריאות, עם חיוך על השפתיים וסיגריה ביד.

[מוזיקת רקע]

אז איך חוקרים? איך חוקרים אושר?

מן הסתם, כמו בכל נושא אחר, צריך… לבדוק אנשים. צריך לקחת קבוצה של אנשים, למדוד עד כמה הם שמחים, ואחר כך שהם יעשו כל מיני דברים, יקרו להם כל מיני דברים, ולראות מה השתנה, אם זה עושה אותם פחות או יותר מאושרים, וככה רואים מה עובד. מאוד פשוט.

אבל השאלה אז היא קודם כל, איך בדיוק מודדים כמה בן אדם הוא מאושר? כי זה לא שיש מכשיר כזה כמו מדחום שמכוונים לך למצח, ואז יש מספר שמראה בדיוק כמה אתה שמח היום. אז איך יודעים אם אנשים מאושרים או לא? שואלים אותם.

שואלים אותם שאלות כמו, "בסולם של 1 עד 10, עד כמה אתם מרגישים מאושרים כרגע?" נותנים לאנשים לדרג את האושר של עצמם. עכשיו, המדידה הזאת ממש לא מושלמת. כי ברור שהתוצאה לא תהיה אובייקטיבית, אבל זה די בסדר, כי אושר זה לא דבר אובייקטיבי. ברור שלכל אחד יהיה מדד שונה לזה, כי יש אנשים שיגידו "היום אני מרגיש ממש טוב, 6". ויש אנשים ששואלים אותם "מה שלומך היום?" תמיד עונים "10!". ואני אומר "10? בחייכם. כלומר, כן, יום נחמד היום והכל, אבל 10? 10 זה כשהבן הבכור שלך נולד בדיוק ביום שבו זכית בלוטו, ואז מודיעים בחדשות שמחזירים את "קומיוניטי" לעוד עונה, והתברר שדיוויד בואי לא מת אחרי הכל, אלא רק עשה את עצמו והוא מגיע להופעה בפארק הירקון. זה יום של 10. ואפילו אז יכול להיות שהוא לא יהיה לגמרי 10, אלא רק 9.5, כי כואבת לך הרגל".

לכל אחד יש מדד שונה, אבל אנחנו לא מדברים על מה שכל בן אדם מודד, אנחנו מדברים על ממוצעים של הרבה אנשים, ואנחנו מדברים על איך המספרים האלה משתנים עם הזמן. כלומר, אם יש מישהו שתמיד אומר ש-10, יום אחד הוא פתאום יגיד ש-8, אז אוי ואבוי, מה קרה? למה 8?

יש כל מיני דרכים לעשות את זה. בחלק מהניסויים האלה נתנו לאנשים אפליקציה בטלפונים, שפעם ביום בנקודה אקראית הייתה מתעוררת ושואלת "מה אתם עושים והאם אתם מאושרים?" שזה מן אפליקציית 'אמא מתקשרת'. ואני קצת מתפלא שהתוצאות אחרי כמה זמן לא היו… 'כן, הכל סבבה, חוץ מהאפליקציה המעצבנת הזאת שכל פעם מטריד…' לא משנה. בכל מקרה, כשבוחנים את האופן שבו אנשים מדרגים את האושר של עצמם, אז אפשר להשוות אותו למה שהם אמרו קודם, ולמה שאנשים אחרים אמרו, והאם יש לזה התאמה למנהגים שלהם, למה שהם עושים, לאירועים שקרו להם או שלא קרו להם, וככה עונים על כמה שאלות מאוד בסיסיות, שתמיד נשאלות בקשר לאושר.

למשל, השאלה הנדושה - האם כסף יכול לקנות אושר?

[מוזיקת רקע]

כבר הרבה זמן יש ויכוח בעניין. שב"ק ס טוענים שלא, אריאנה גרנדה טוענת שכן. [צוחק] אבל עכשיו כשיש לנו את הנתונים, אנחנו יכולים לבדוק. פשוט מציירים גרף עם העושר בע' של אנשים על ציר ה-X, ואת האושר מציירים על ציר ה-Y, ומסמנים נקודות, לגבי כל נבדק כמה כסף יש לו וכמה מאושר הוא מדרג את עצמו, ובודקים אם יש מתאם ביניהם. כלומר, האם אנשים באמת נהיים מאושרים יותר ככל שהם עשירים יותר.

עכשיו, יש תשובה לשאלה הזאת. זאת תשובה שהופיעה באופן עקבי בהרבה מחקרים שנעשו עליה. והתשובה היא… כן. כסף יכול לקנות אושר. עד גבול מסוים.

הגרף הזה של האושר לעומת העושר נראה ככה: בהתחלה הוא עולה בחדות. כלומר, אנשים שמרוויחים 20 אלף דולר בשנה הם בממוצע יותר שמחים, יותר מרוצים מהחיים מאנשים שמרוויחים עשרת אלפים, ואלה שמרוויחים 30 אלף הם מרוצים יותר. יש עלייה ברורה, אבל בנקודה מסוימת הגרף הזה מפסיק לעלות. כלומר, העלייה שלו מאוד מאוד מתמתנת עד שהוא נהיה שטוח כמעט לחלוטין. כלומר, יש רמה מסוימת שמעבר לה עוד כסף כבר לא יקנה לכם עוד אושר.

כסף קונה אושר כשהוא מעט כסף, אבל כשהוא הרבה, הוא כבר לא עובד. וזה… מאוד הגיוני. כי אנשים צריכים מקום לגור, והם צריכים אוכל וצריכים ביטחון בחיים, בגלל שבן אדם לא מאושר כשהוא רעב, וכסף יכול לקנות את כל הדברים האלה.

אי אפשר להגיד 'כסף לא משמעותי', כן, הוא כן. אם תלכו להומלס ותגידו לו "תהיה שמח בחלקך, כסף זה לא חשוב, כסף זה לא הכל בחיים, הוא לא יקנה לך אושר", אז הוא בהחלט יוכל להגיד לכם "אה, כן? אז תביאו 2,000 שקל. מה אכפת לכם? זה לא משנה לכם, זה לא הכל בחיים".

אבל מהרגע שיש לכם כבר את הצרכים הבסיסיים האלה, כסף כבר לא ישנה את כמה שאתם מרוצים מהחיים. כלומר, בן אדם שיש לו מיליון דולר, הוא אדם מרוצה יותר מהחיים מאדם שאין לו כלום. זה ברור. אבל בן אדם שיש לו חמישה מיליון דולר לא מאושר יותר מבן אדם עם ארבעה מיליון דולר. לא בשום רמה משמעותית סטטיסטית. זה לא משנה.

כלומר, כן, זה טוב יותר להיות עשיר מאשר להיות עני, אבל זה לא שלאנשים עשירים אין בעיות. לפעמים הם מרגישים לא טוב, לפעמים הם רבים עם המשפחה, לפעמים הם פשוט קמו על צד שמאל. קורה. אתה לא מקבל חסינות לדיכי ברגע שיש לך מיליון דולר.

באחד מהמחקרים האלה, המחקר של דניאל כהנמן, שהוא דרך אגב, הוא פסיכולוג, והוא זוכה פרס נובל לכלכלה. אז אם יש מישהו מוסמך לדבר על הקשר בין אושר ועושר, זה הוא. בכל אופן, במחקר הזה הוא ציין ספציפית מספר. המספר שבו הכסף מפסיק להשפיע. והמספר הזה היה, בארצות הברית, 75 אלף דולר בשנה.

עכשיו, אני בכוונה לא מתרגם את זה לשקלים, כי זה לא יהיה מדויק, משום שארצות הברית זה לא פה, המחירים הם לא אותו דבר, לא קונים את אותו דבר, וממילא עברו כמה שנים ככה שגם צריך לתאם את זה אינפלציונית.

בקווים כלליים, מה זה 75 אלף דולר בשנה? זאת משכורת יפה. זה יותר מהממוצע. לרוב האנשים אין את זה. מצד שני, זה לא דבר שהופך בן אדם למה שהייתם קוראים לו עשיר. זה לא מיליונר. אם אני מרוויח 75 אלף דולר בשנה, זה לא אומר שאני עכשיו קונה לעצמי "פרארי" ומטוס פרטי וקוף. לא. [קוף צווח] מה שזה כן, זה מאפשר לחיות בנוחות. זה אומר שיש לי בית מרווח לגור בו. ואם אני רעב, אני אקנה אוכל. ואם אני חולה, אני אלך לבית חולים. ואם יש לי ילד והוא רוצה לגו ליום הולדת, אני אקנה לו לגו. ואני יכול לעשות את כל זה בלי לדאוג שאולי מחר לא יהיה לי. אני לא צריך לספור שקלים על כל הוצאה, כי יש לי מספיק. וזהו. זה מספיק.

עכשיו, בשלב הזה זה לא שאני אפסיק לרצות שיהיה לי עוד, מן הסתם אני ארצה עוד כסף. אנשים תמיד רוצים משכורת גבוהה יותר, למרות שהסטטיסטיקה אומרת שמהרגע שהגעתי לשלב הזה, משכורת יותר גבוהה לא תעשה אותי מאושר יותר.

עוד שאלה שעולה הרבה היא - האם אהבה מביאה אושר? כלומר, האם נישואין מביאים אושר? והתשובה היא - כן.

[מוזיקת רקע]

כשאנשים מתחתנים, הם מדווחים על רמת אושר גבוהה יותר. למשך… שנה-שנתיים. ואז זה יורד חזרה לבערך איפה שזה היה קודם.

שזה הגיוני, כי אם יש לכם בן או בת זוג שאתם ביחסים ממש מצוינים עד כדי כך שאתם רוצים להתחתן, ואתם עושים מסיבה גדולה ואתם יוצאים לירח דבש, אז… יופי לכם. זה דבר טוב שקרה, ברור שזה יגרום לכם להיות מאושרים יותר.

אבל, כאן חשוב גם לציין שיש עוד דבר שגורם לאנשים להיות מאושרים יותר, וזה גירושים.

אחרי שאנשים מתגרשים, רמת האושר שלהם עולה. לזמן מוגבל, ואז היא חוזרת למה שהיא הייתה קודם. ושוב, זה הגיוני, משום שאם אתם ביחסים ממש גרועים עד כדי כך שאתם רוצים להתגרש, ואז אתם עושים את הדבר הנכון ונפרדים, כן, זה יגרום לכם להיות מרוצים, כי המצב שלכם ישתפר.

אז המסקנה היא לא שנישואין מביאים אושר, שחיי נישואים בהכרח עושים אתכם מאושר יותר או פחות, המסקנה היא שכדאי לעשות את הדבר שנכון בשבילכם לעשות. וזה לא עוזר, כי את זה ידעתם גם קודם…

מה שמעניין אבל זה שבשני המקרים השינוי הוא לא קבוע. אנשים עושים שינוי משמעותי בחיים שלהם, מתחתנים או מתגרשים, הם נהיים יותר מרוצים לכמה זמן, ואז ההשפעה פשוט דועכת. והאמת היא שאותו הדבר נכון גם לגבי דברים כמו עבודה חדשה. או דירה חדשה. או, לחלופין, פיטורין, או תאונת דרכים. כמעט כל אירוע, טוב או רע, שקורה לנו, משפיע על רמת האושר שלנו, לטובה או לרעה, לזמן קצר, ואז זה מתנרמל חזרה.

וזה נשמע מוזר, זה נשמע כאילו… שום דבר לא משנה. אז קודם כל זה כן משנה, כן? לא לעשות משהו בטענה של "זה יביא לי רק שנה של אושר", זה ממש לא סיבה, כאילו, שנה של אושר זה ממש לא כלום. עדיין, זה מוזר, זה קצת לא אינטואיטיבי, אבל אני חושב שהרבה יותר קל להבין את זה בעזרת אחד הדברים הבודדים שעליהם אני חושב שיש הסכמה מוחלטת, קונצנזוס מוחלט כלל עולמי, שהם מביאים אושר.

מזגן. [מנגינה שמיימית]

[רעשי רחוב, אדם מתנשף]

תיזכרו רגע איך זה להסתובב בחוץ, באחד הימים האלה בקיץ שהאוויר הוא מרק. חם. אבל זה לא רק שחם. זה לא רק שאתם הולכים בתוך תנור. ללכת בחוץ זה ללכת בתוך מרק רותח ודביק, שנצמד לכם לפנים ולזרועות ולרגליים כמו זפת. זה חם וזה איייכס! ואז… [משב רוח] אתם פותחים דלת [רעשי צעדים] וצועדים פנימה אל תוך חדר ממוזג. [אנחת הפתעה ורווחה] אין אושר גדול מזה, זה עונג עילאי. עוד לא נולד השף שבישל את המעדן שמרגיש טוב כמו להיכנס לחדר ממוזג אחרי שהייתם בג'יפה שבחוץ. תענוג!

מצד שני, אחרי שאתם יושבים חצי שעה באותו חדר ממוזג, אתם לא עדיין מרגישים כל רגע את אותו התענוג הזה שהרגשתם ברגע שנכנסתם, נכון? אתם לא חושבים על זה בכלל. המצב פשוט, כאילו, בסדר. הטמפרטורה ואחוזי הלחות באוויר הם בדיוק אותו הדבר. אבל הם לא גורמים לכם כבר את אותה הכמות של אושר. סביר להניח שהפעם הבאה שתחשבו על זה, זה הפעם הבאה שתפתחו את הדלת ותיזכרו מה המצב בחוץ. [דלת נפתחת]

זה כי הדבר שגרם לכם לאושר זה לא הטמפרטורה, זה השינוי. זה המעבר ממצב אחד למצב אחר, ממצב רע למצב טוב. או שינוי ממצב טוב למצב רע, זה מה שגורם לנו להרגיש אומללים. אבל אם המצב לא משתנה, מצב שנשאר סטטי? הוא לא עושה לנו כלום. אם עכשיו בדיוק אותו דבר כמו לפני דקה, או אם היום בדיוק כמו אתמול, זה לא עושה אותי שמח, זה לא עושה אותי עצוב.

למה? פשוט, אנחנו מתרגלים. המוח שלנו בנוי להתרגל לכל דבר. אנחנו מתרגלים לטמפרטורה, אנחנו מתרגלים למצב הכספי שלנו, אנחנו מתרגלים למצב החברתי שלנו. אנחנו מרגישים משהו רק כשדברים משתנים.

עכשיו, כל זה לא אומר שדברים טובים הם לא טובים, או שדברים רעים הם לא רעים. זה לא אומר שלא שווה לעשות שום דבר, שצריך להיות נזיר, לא לעשות שום דבר, לא לרצות שום דבר, כי שום דבר לא משנה. לא, זה משנה. אבל לטווח קצר.

אם אני מקבל עבודה חדשה שחלמתי עליה, שאני מאוד אוהב, ושאני מרוויח בה יותר כסף, זה טוב! זה דבר טוב שקרה, וכן, זה ישמח אותי. עד שאני אתרגל. לא לנצח. אבל עדיין טוב שזה קרה.

מצד שני, אם קרה לי דבר נורא, כמו… [מיקסר פועל] נקלעתי לתאונת מיקסר קשה, וכרתו לי, חלילה, את יד שמאל. שהיא בלי ספק הייתה אחת מהידיים החביבות עלי. אז זה לא שאתם באים אלי ו-"אהה, הכל לטובה, תן חיוך", לא! זה דבר רע, אני ארגיש רע! זה בהחלט לא מצב טוב. אני העדפתי את המצב כשהיו לי שתי ידיים. ובמשך כמה זמן אני מן הסתם ארגיש ממש רע בקשר לזה. אבל בעוד שנה? אני לא אקום כל יום בבוקר ואגיד 'איזה באסה שעדיין אין לי יד'. לא. זה יהיה פשוט המצב. אני אתרגל.

ושוב, זה לא איזה חוכמת חיים או משהו, זה משהו שבדקו. על אנשים שבאמת עברו אירועים כמו לזכות בלוטו, מצד אחד, או להפוך לנכים, מצד שני. ותוך זמן קצר מאוד יחסית, כלומר כמעט אף פעם לא יותר משלושה חודשים, הם מתנרמלים. הם חוזרים לאותה רמת האושר הרגילה שלהם שהייתה לפני האירוע שקרה להם.

והעובדה הזאת שאנחנו מרגישים טוב או רע לא באופן מוחלט, אלא רק בהשוואה למשהו אחר, זה דבר שיכול לעזור כשיודעים אותו.

[מוזיקה חסידית]

יש את המעשיה היהודית הידועה על העז, להוציא את העז, אתם מכירים את זה? בטח מכירים, אבל אני אספר את זה בכל זאת. זה הולך ככה:

איש אחד בא לרב ואומר לו "רבי, החיים שלי בזבל. יש לי אישה ושבעה ילדים, אנחנו בדירה של שני חדרים. הרעש מוציא אותי מדעתי! כל הזמן צפוף, הם כל הזמן רבים, מישהו תמיד בוכה, מישהו תמיד צועק, אין לי שנייה אחת של שקט, אני לא יכול לשמוע את המחשבות של עצמי, אני מתחרפן! מה אני אעשה? רבי, תעזור לי!". אז הרבי אומר לו "נכון יש לך עז? מחוץ לבית קשורה לך עז? תכניס את העז הביתה". אז האיש אומר לו "לתוך הבית? עם הילדים והכל?". הרבי אומר לו "כן, תכניס את העז הביתה".

שבוע אחר כך האיש בא עוד פעם אל הרבי, ואומר לו "רבי, המצב הרבה יותר גרוע!!! לא רק ששום דבר לא נפתר, עכשיו כל הילדים עדיין עושים לי רעש, עכשיו גם העז עושה לי בהה בהה בהה באוזן כל הזמן! היא מחרבנת בכל הבית, זה מסריח בטירוף! היא אוכלת לי את הספרים, היא מטיילת לי על השולחן ואני די משוכנע שהיא שינתה לי את ההגדרות בנטפליקס! החיים שלי סיוט! סיוט!!! מה אני אמור לעשות עכשיו?!". אז הרבי אומר לו "תוציא את העז מהבית".

אחרי שבוע הם נפגשים שוב והרבי שואל "נו, אז מה נשמע?", והאיש אומר "וואלה, יותר טוב. כלומר כן, המצב הוא בדיוק אותו הדבר כמו שהיה קודם, אבל לפחות אין לי עז בבית. אז יחסית לא רע".

[מוזיקה חסידית מסתיימת]

עכשיו, אני תמיד חשבתי שהסיפור הזה הוא סיפור על רב סדיסט, אבל מתברר שיש תמיכה מדעית בסיפור הזה. זה באמת עוזר! מה שלהכניס עז לבית עושה זה להציב נקודת ייחוס אחרת. כי האושר שלנו לא נמדד אובייקטיבית, אלא רק יחסית למה שהיה קודם. אז יחסית לחיים עם עז, ובלי מזגן, החיים שלכם ירגישו טובים יותר, כן.

עכשיו, אני לא אומר שאתם באמת צריכים להכניס עיזים הביתה, החיים כבר יספקו לכם עיזים, זה בסדר. יהיו תקופות גרועות, וזה בסדר. משום שאתם לא יכולים להעריך תקופות טובות בלי תקופות גרועות, וכן, אני יודע שזה נשמע כמו עוגיית מזל או איזה משהו ניו-אייג'י מאיזה ספר של איזה… אבל מה אני אעשה? זה נכון. זה מה שהמחקר מראה. הגרף של האושר חייב לעלות ולרדת כל הזמן, כי אם הוא לא זז, אתם לא מרגישים אושר, אתם לא מרגישים כלום.

[מוזיקת רקע]

אז אם בסוף מתרגלים להכל, ולזכייה בלוטו ולמכה בזרת של הרגל יש לטווח ארוך אותה השפעה בדיוק, מה אנחנו כן יכולים לעשות כדי להיות מאושרים יותר?

יש המון דברים שלא בשליטתנו. יש דברים שקורים והם טובים או שהם רעים, וזה לא תלוי בנו בכלל. יש גם הרבה השפעה לפשוט… איך שהבן אדם בנוי, הגנטיקה, המוח שלכם, אתם לא יכולים לשנות את זה. אבל זה לא אומר שאנחנו לא יכולים להשפיע על האושר שלנו בכלל. יש דברים שאפשר לעשות.

והדרך לעשות את זה, ואני מזהיר מראש, זה עכשיו ישמע עוד יותר כאילו אני מצטט איזה ספר ניו-אייג'י או משהו, אבל, אבל לא, זה דבר שנבדק במחקרים ויצא יעיל. השיטה היא כזאת: לעצור ולהגיד, "היי, למה טוב לי עכשיו?". פשוט זה.

נגיד, יכול להיות שברגע זה אתם נמצאים במצב שהוא… לא מדהים, לא 10. אולי ברגע זה אתם תקועים בפקק, [מכוניות צופרות] שנמשך כבר המון זמן, ואין סימן להקלה באופק. זה לא מצב אידיאלי, זה לא המצב שהייתם בוחרים להיות בו. הייתם מעדיפים להיות עכשיו כבר בבית, או יותר טוב, הייתם מעדיפים להיות על החוף במאוריציוס. אין ספק. אבל… אם אתם עוצרים לרגע ושואלים את עצמכם, "למה טוב לי עכשיו?". אז אתם תקועים באוטו, אוקיי, אבל… המיזוג עובד, ומזגן, כבר אמרנו, הוא אושר. תארו לעצמכם ש… המזגן היה מקולקל. אם אתם רוצים, אתם יכולים לפתוח את החלון לרגע, רק כדי להרגיש איך זה בחוץ, ומיד לסגור חזרה כשאתם נתקלים בזוועה הזאת, ואז אתם תהנו ממש מהמיזוג שלכם. חוץ מזה, אתם שומעים פודקאסט. אתם שומעים את אחד הפודקאסטים החביבים עליכם, כנראה. כלומר, [צוחק] אתם בחרתם לשמוע אותו, זה הטעם שלכם, אל תאשימו אותי. ואם הוא לא מוצא חן בעיניכם, אתם יכולים לעבור לשמוע משהו אחר. אתם זוכרים את הימים שלפני הפודקאסטים? שהייתם חייבים לשמוע רדיו? היו שלוש תחנות, כולן משמיעות את אותם שירים כל הזמן, ואותה ברברת אינסופית, וחצי מהזמן פרסומות. זוכרים איזה עז זאת הייתה? עכשיו, אתם יושבים לכם במזגן, ושומעים מה שאתם רוצים. סך הכל די סבבה. כלומר, לא 10, אבל המצב הוא לא רע. די טוב לי, סך הכל.

והעובדה הזאת? זה שאתם עוצרים ואומרים "די טוב לי", מזכירים לעצמכם את מה שטוב? זה גורם לכם להרגיש יותר טוב. כי כן, היה פה שינוי. הכל עכשיו בדיוק כמו קודם, אבל קודם לא חשבתם על זה, ועכשיו אתם כן חושבים על זה. אז היה שינוי לטובה. זה גורם לכם כן להרגיש מאושרים קצת יותר.

ושוב, את זה לא אני אומר, ואת זה לא חכם סיני אומר. זה המאמר של פרופסור פרד ברייאנט, שהתפרסם בירחון לבריאות הנפש ב-2003, אומר. והרבה מאמרים אחרים. זה עובד. זה אחת מכמה שיטות שנועדו להגביר את האושר, וכולן הם דרכים להתרכז בחיובי. שוב, כמה שזה נדוש.

[מוזיקת רקע]

באחד מהניסויים לקחו שלוש קבוצות של נסיינים, שמה שהם עשו זה פשוט פעם בשבוע הם היו צריכים לשבת ולכתוב כמה משפטים על דברים שקרו להם השבוע.

קבוצה אחת קיבלה הוראה לכתוב על דברים טובים שקרו להם השבוע. הקבוצה השנייה על דברים שעיצבנו אותם השבוע. והקבוצה השלישית, הם כתבו על מה שבא להם.

ותוך עשרה שבועות, ראו את ההבדל.

האנשים שכתבו על הדברים הטובים? מבין כל שלוש הקבוצות, הם הרגישו טוב יותר. הדירוג שלהם של האושר של עצמם היה באופן עקבי גבוה יותר, הם היו יותר מאושרים, והם גם עשו יותר כושר והיו חולים פחות. [צוחק] כי כמה שזה נשמע דבילי, זה עובד. כי מתברר שלחשוב על דברים טובים, גורם לאנשים להרגיש טוב. אוקיי, שמנסחים את זה ככה, זה די מתבקש בעצם.

עכשיו, לא צריך להגזים. יש אנשים שאומרים, כאילו "הכל בראש, המחשבה יוצרת הכל. אתה בוחר להיות מאושר, או שאתה בוחר להיות אומלל". לא, לא נכון. זה לא הכל בראש. היום שבו פיטרו אותך מהעבודה ואז דרסה אותך משאית, ואז הכריזו על הנחיות חדשות שמעכשיו כל הפיצות חייבות לבוא עם אננס, זה לא יום טוב! ולא משנה כמה תחשבו חיובי, אתם לא יכולים להפוך אותו ליום טוב. אתם לא יכולים להפוך יום של 1 ליום של 10. אבל כן אפשר אולי להפוך 6 ל-7. או אולי אפילו ל-8. וזה לא מעט.

[מוזיקת רקע רגועה]

עכשיו, רגע לפני שאני חוזר למה הייתה השאלה, יש, יש עוד דבר אחד שאני צריך להגיד. לפעמים אנשים לא מרגישים שמחים. וזה לא קשור לגישה שלהם, ולא לדבר שקרה להם, ואפילו לא לתקלה במזגן שלהם. המוח שלהם לא מאפשר את זה.

כי הנה העניין - בסופו של דבר כולנו כימיה. אושר זה דבר שאנחנו מרגישים במוח, ובשביל זה המוח שלנו צריך לתפקד כמו שצריך. ואם יש תקלה, המוח לא מייצר מספיק מהחומרים שמאפשרים לנו להרגיש דברים, כלומר מוליכים עצביים עם שמות כמו סרוטונין ודופמין, אם זה קורה, אנחנו פשוט לא נרגיש טוב, ולא משנה מה יקרה. לזה קוראים דיכאון קליני. וצריך להבהיר - יש הבדל גדול בין דיכאון, דיכי, כלומר, 'נשבר לי הטלפון, אני בדיכאון', לבין דיכאון קליני. דיכאון קליני לא עובר אם אוכלים גלידה. והוא לא פשוט חוזר לנורמליות, כמו הרגשה רגילה של אושר או אומללות. והוא נמשך הרבה זמן. לפחות שבועיים, לפעמים שנים.

ודיכאון קליני זאת מחלה. לא מחלה במרכאות, לא מחלה כמטאפורה, מחלה. מצב רפואי שבו חלק מסוים בגוף לא מתפקד כמו שצריך וגורם לבעיות. וכשיש לכם מחלה, אתם צריכים תרופה. ושוב, תרופה ממש. לא במובן של "האהבה היא התרופה הטובה ביותר", לא "טיול על החוף" ולא "יאללה, תתעודד, יכול להיות יותר גרוע". לא. תרופה. גלולה. עם איזשהו חומרים כימיים שיעזרו למוח שלכם לחזור לתפקד כמו שצריך.

איזו תרופה לקחת? ובכן, זה נושא… שבו אתם בשום אופן לא צריכים לקחת עצות מפודקאסטים! כשאתם חולים, אתם הולכים לרופא. לרופאים שמומחים לסוג הזה של מחלות קוראים פסיכיאטרים, והם אלה שיכולים לאבחן אתכם ולתת לכם תרופות, אם צריך.

[מוזיקת סיום]

אז מה הייתה השאלה?

איך להיות מאושר? או מאושרת?

אז קודם כל, השאלה היא - למה הכוונה בזה? כי לפעמים יש אנשים ששואלים איך להיות מאושר, כשהכוונה היא איך להיות מאושר כל הזמן. שכל יום יהיה 10, אושר נצחי. התשובה היא - אי אפשר. זה לא יקרה. זה לא יקרה כי אושר לא עובד ככה. המוח שלנו לא בנוי להיות מאושר כל הזמן. גם אם הייתם בתנאים אידיאליים שהיו אמורים לספק לכם 10 כל הזמן, זה פשוט היה מתנרמל חזרה ל-5. אי אפשר, בהגדרה, להיות מאושר כל הזמן.

אבל אם השאלה היא איך להיות מאושרים עד כמה שאפשר, אז - תרוויחו כסף, אבל כשיש לכם מספיק בשביל חיים נוחים, אל תדאגו לזה יותר מדי. תתחתנו, או תתגרשו, מה שמתאים לכם. תשימו לב כשטוב לכם. וכשרע לכם… זה בסדר, זאת עז. רע לכם, אחר כך יהיה טוב. הגרף הזה חייב לעלות ולרדת. כי ככה אושר עובד.

וזאת התשובה.

עכשיו, הענף הזה של חקר האושר הוא כמובן מאוד גדול, ומן הסתם אני לא יכול להקיף את כולו ב-20 דקות, חצי שעה, מה שזה לא היה. יש הרבה מחקרים, יש הרבה תיאוריות, יש הרבה תרגילים שאפשר לעשות, ויש פודקאסטים שלמים שעוסקים רק בזה. אם אתם מתעניינים ורוצים לשמוע על זה עוד, אז שני אנשים ששווה לגגל הם לורי סנטוס ודן ג'ילברט, לשניהם יש הרבה דברים טובים ברשת בקשר לנושא הזה של האושר.

זה הכל. בהצלחה.

אחרי הפרסומת, על עוד כמה דברים שעל פי המחקרים עושים אותנו מאושרים יותר. או פחות.

כן, היי.

אז כמו שאמרתי, נעשו הרבה מחקרים בנושא האושר, ומה גורם לאנשים להיות מאושרים יותר ומה גורם לאנשים להיות מאושרים פחות. יש המון כאלה, ומן הסתם, הם מנסים למצוא מדעית מה כדאי לעשות. כי כדאי להקשיב למחקרים.

עכשיו… יש דברים שאפשר ללמוד מהדברים האלה, אבל קודם כל צריך להגיד - המחקר בודק מה נכון לגבי אנשים בממוצע. אבל ממוצע זה רק ממוצע. כלומר, אם יהיה מחקר שאומר שאכילת גבינה עושה בני אדם מאושרים יותר בממוצע, מה שזה אומר שיש יותר אנשים שאכילת גבינה עושה אותם מאושרים, מאשר שאכילת גבינה עושה אותם אומללים. יש יותר אנשים כאלה, זה לא אומר שאין אנשים כאלה בכלל שזה עושה אותם אומללים. זאת אומרת, זה לא בהכרח אומר שכל דבר כזה נכון לגביכם. מה שנכון לגבי הרוב, לא נכון לגבי כולם, זה רק ממוצע. ועדיין.

אז… כמה דברים שאנחנו יודעים שבממוצע עושים אנשים מאושרים יותר:

[מוזיקת רקע טרופית]

שמש. חשיפה לשמש עושה אנשים מאושרים יותר. שוב, אני לא בטוח שזה נכון באוגוסט בארץ, אבל בדרך כלל, כן. זאת אומרת, אנשים שמחים יותר ככל שהם רואים שמש. אם אנשים סגורים בתוך מרתף, זה מדכא. די מתבקש, תכלס.

פעילות גופנית. כן, כושר. הממ… אנשים שעושים כושר הם בדרך כלל אנשים שמחים יותר. וזה מנוגד מאוד לאינטואיציה, בגלל שהרבה פעמים כשאתם עושים כושר אתם מרגישים כאילו אתם הולכים למות, אבל… בממוצע זה עובד, מתברר.

הממ… לדבר עם אנשים. אנשים שמתקשרים עם אנשים יותר, הם בדרך כלל מאושרים יותר. וגם במקרה הזה, אני יכול להגיד לכם, יש הרבה מקרים שבהם אני יכול להגיד 'אם אני לא אצטרך לדבר עם אף בן אדם במשך השעה הקרובה, זה יעשה אותי מאושר'. לא תמיד, אבל כן, בדרך כלל, קשר אנושי זה דבר חיובי.

ו… לאכול ירקות ופירות עושה אנשים מאושרים. בינתיים זה פשוט קלישאה אחרי קלישאה. זה כל הדברים שתמיד אומרים, כן, תצאו לשמש, תעשו כושר, תדברו עם אנשים, תאכלו ירקות. בשביל זה היה צריך את כל המחקרים האלה?! בשביל זה, כאילו, זה אמא אומרת בלי קשר לכלום. אבל כן, זה נתמך מחקרית.

עוד דבר מאוד חשוב, זה שינה. כן, דהה. איכות שינה זה דבר עם השפעה עצומה, מתברר, על רמת האושר שלכם, כמעט יותר מכל דבר אחר. וכן, אני יודע בדיוק מה אתם אומרים עכשיו. [צוחק] לא, אני לא הולך למכור לכם עכשיו מזרן. לא עכשיו, בכל מקרה. [צוחק]

כל אלה קלישאות, אבל מה שמעניין זה לבחון את הקלישאה הכי גדולה - ילדים זה שמחה?

האם אנשים שיש להם ילדים הם באמת אנשים שמחים יותר? עכשיו, כל מי שיש לו ילדים יוכל להגיד לכם שני דברים - א', שזה האושר הכי גדול שיש בעולם, וב', שזה סיוט מתמשך שלא נגמר. שניהם… נכונים, כנראה. אולי לא בו זמנית, אבל לפעמים ככה ולפעמים ככה. אז אם לוקחים בממוצע, כן? שואלים אנשים שיש להם ילדים ושאין להם ילדים, מי מאושר יותר בממוצע? אז התשובה היא… שתלוי. [צוחק] כלומר, בהחלט נעשו מחקרים שגילו שאנשים שיש להם ילדים, הם בדרך כלל מאושרים קצת פחות.

אז קודם כל, הקטע הזה של 'ילדים זה שמחה'? אז לא, הם לא. מצד שני, זה תלוי בהרבה דברים אחרים. זה לא תמיד ככה. זה תלוי איפה. כי בנורווגיה ובהונגריה, לצורך הדוגמה, הורים מאושרים קצת יותר. אבל במקומות אחרים, כמו באוסטרליה או בארצות הברית, אז אנשים פחות מאושרים בממוצע כשיש להם ילדים. בארצות הברית זה ההפרש הכי גדול, אנשים, הורים באמריקה לא שמחים, לא יודע למה.

וזה גם תלוי במצב הכספי של האנשים. בקיצור, זה לא, זה לא עקבי, זה מאוד לא ברור הנושא הזה, אבל יש נתון אחד שמופיע באופן די עקבי בכל המחקרים, שאומר שילדים בהחלט כן מביאים אושר להורים… כשהם עוזבים את הבית.

כלומר, אנשים מבוגרים שהיו להם ילדים והם גדלו ועזבו את הבית, הם באופן עקבי ומשמעותי מאושרים יותר מאנשים שלא היו להם ילדים אף פעם.

עכשיו, גם כאן יש הרבה שינויים בין נשים וגברים וכל מיני מקומות בעולם, אבל בגדול התוצאה הזאת היא די עקבית, ואני חושב שהמסקנה המתבקשת ממנה היא פשוט ש… ילדים הם עיזים. [עז פועה]

זאת הייתה התשובה.

[מוזיקת סיום]

תודה לירדן לוינסקי על הסיוע בפרק. את הפודקאסט הזה אתם יכולים למצוא בכל אפליקציית פודקאסטים או בסלקום TV, כי יש להם אפשרות כזאת עכשיו, זה דבר חדש. זה פודקאסט בטלוויזיה. אתם עדיין לא רואים שום דבר, אתם עדיין רק שומעים, אבל אוקיי… זה טוב אם אתם שוטפים את הבית למשל. באתר של "עושים היסטוריה", באתר של "עושים היסטוריה", כן, גם שם אפשר למצוא אותנו, כרגיל. עדכונים אפשר למצוא בעמוד פייסבוק "דורון פישלר נגד העולם", שמה אני מעדכן על הרצאות אונליין שאני עושה וגם פרקים חדשים וגם עוד כל מיני דברים מעניינים. עורך ומפיק גיא בן נון, ייעוץ ותמיכה מורלית, אביב שם טוב. מנהלת קהילות שרה סילבצקי, רן לוי עורך ראשי, דני טימור המנהל העסקי, אני דורון פישלר. תהיו שמחים. ביי.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

52 views0 comments

Comments


bottom of page