האם ישראל היא באמת המדינה היחידה בעולם שזכתה ביותר פרסי נובל מאשר במדליות אולימפיות? בשביל זה צריך לברר מה בעצם הקטע עם פרס נובל, איך בעצם סופרים מדליות ונובלים, ולמה מתברר שהיריבה הגדולה ביותר של ישראל היא בעצם אי קטן בקאריביים.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 16/08/2021.
[פתיח] רשת "עושים היסטוריה".
היי, אני דורון פישלר, זאת "התשובה".
[מוזיקת פתיחה]
אני אמרתי כמה פעמים בזמן האחרון שאני בדרך כלל לא מתעסק באקטואליה. אני לא רוצה לעשות פרקים שנכונים להיום, כי די סביר שאתם לא שומעים את הפרק הזה היום, אתם שומעים אותו מחר או בשבוע הבא, או בעוד חודש או בעוד שנה, ומה שנכון היום לא בהכרח יהיה נכון בעוד שנה. אבל במקרה הזה אני קצת כן. זה פשוט כי אצלנו, כלומר, במקום ובזמן שבו אני מקליט, הרגע הייתה אולימפיאדה. אולימפיאדת טוקיו 2020 שנערכה ב-2021. למאזיני העתיד - כן, האולימפיאדה של 2020 נערכה ב-2021, אני יודע, זה היה טיפשי גם בזמן אמת.
אז ממש בזמן האולימפיאדה, בין השאלות שנשלחו אלי בטופס, פתאום הופיעה השאלה של יוסף דוב, ששאל: האם ישראל היא המדינה היחידה בעולם שיש לה יותר פרסי נובל ממדליות אולימפיות?
וואלה! לא חשבתי על זה!
בגיגול קצר גיליתי שזה דבר שאומרים לפעמים. זה מן סוג של מקור לגאווה. "ישראל, המדינה היחידה עם יותר פרסי נובל ממדליות אולימפיות". זה סוג של מגניב, כי זה מתאים לתדמית של ישראל. כאילו, אנחנו לא כאלה טובים בספורט, נכון, אבל אנחנו מאוד חכמים! מדינה של חננות. אנחנו כמו הילד החננה השדוף עם המשקפיים שמתעסק רק במחשבים ואף פעם לא בוחרים אותו לקבוצות בשיעורי ספורט, אבל מי הולך בהמשך להקים סטארט אפ ולהיות מיליונר, הא? אז… זאת תדמית מוצלחת. אבל נשאלת השאלה, האם זה בכלל נכון?
רק שבשביל לענות על זה, צריך לספור פרסי נובל ולספור מדליות. וזה הקטע שבו זה אקטואלי, זה זמני, משום שכל המספרים שאני אומר כאן, ובאופן כללי בפרק הזה, הם יכולים להיות נכונים רק להיום, ומן סתם הם לא יהיו נכונים לנצח, כי הנתונים משתנים עם הזמן. אבל מה לעשות, נכון לרגע שבו אני מקליט את זה, המצב הוא כזה:
[מוזיקה קלאסית ברקע]
יש 12 ישראלים שזכו בפרס נובל. אחד בפרס נובל לספרות - ש"י עגנון. שניים שזכו בפרס נובל לכלכלה - שהוא, דרך אגב, לא באמת פרס נובל לכלכלה, אבל נגיע לזה אחר כך - ואלה דניאל כהנמן וישראל אומן. שלושה זכו בפרס נובל לשלום - מנחם בגין, שמעון פרס ויצחק רבין. שישה זכו בפרס נובל לכימיה, ואני אגיד את השמות של כולם, כי מגיע להם: עדה יונת, אברהם הרשקו, אהרון צ'חנובר, אריה ורשל, מיכאל לויט ודן שכטמן. סך הכל 12. שזה לא רע.
לעומת זאת, מספר המדליות האולימפיות שבהן זכתה ישראל, היה… 9! שזה פחות מ-12. כך שזה באמת נכון! קוּל!
עד… לאולימפיאדת טוקיו 2020 ב-2021, שבה נציגי ישראל זכו ב-4 מדליות.
מה שמביא את מספר המדליות של ישראל ל-13. שזה, כמו שבטח שמתם לב, יותר מ-12.
כך שזה כבר לא נכון. כבר אי אפשר אפילו להתגאות בזה שאנחנו לא ספורטאים אלא חכמים. יופי לינוי, תראי מה עשית.
אז… לא. זה לא נכון. אבל עדיין, זה הביא אותי להתעניין בשאלה האם ישראל באמת הייתה המדינה היחידה שלגביה זה היה נכון? או שיש עוד מדינות כאלה? והאם בכלל זה הגיוני להשוות מדליות אולימפיות לפרסי נובל? ומה בעצם הפך את פרס נובל ל"פרס נובל" [בחגיגיות]? והכי חשוב: מה אפשר לעשות כדי לחזור למצב הזה של יותר נובלים ממדליות?
אלה השאלות. תיכף תבוא התשובה.
[חסות]
יום אחד אלפרד נובל פתח את העיתון וגילה שהוא מת.
[מוזיקת רקע]
הוא מצא בעיתון את ההספד של עצמו.
עכשיו, מבין שניהם - העיתון שטען שנובל מת ונובל בעצמו שטען שהוא חי - זה העיתון שטעה. זה היה אחיו של אלפרד נובל שמת. בעיתון התבלבלו. אבל זה נתן לאלפרד נובל הזדמנות נדירה לעשות את מה שכל אחד היה רוצה לעשות: לקרוא את ההספד של עצמו. שזה ממש נחמד, כי בהספדים תמיד כותבים עליך רק דברים טובים: "הוא היה כזה מוכשר", "הוא היה כזה טוב לב ונדיב, איך נחיה בלעדיו?". זה מאוד נחמד לאגו לקרוא את זה על עצמך. רק שההספד הזה לא היה נחמד בכלל! הכותרת שלו הייתה "סוחר המוות מת". ונובל נעלב. "סוחר המוות? אני?"
אלפרד נובל היה איש מאוד עשיר, ואת הכסף שלו הוא הרוויח מהעובדה שהוא היה כימאי וממציא, והוא המציא הרבה דברים, בעיקר דברים שמתפוצצים.
הוא גילה את הניטרוגליצרין, והוא המציא את הדינמיט - שהוא בהחלט דרך יעילה לפוצץ דברים. וכן, היו אנשים שהשתמשו בהמצאה הזאת כדי לפוצץ אנשים אחרים. אבל זו לא הייתה הכוונה שלו. נובל לא ייעד את ההמצאות שלו להיות כלי נשק, לדינמיט יש הרבה שימושים טובים. זה שימושי במחצבות, בכרייה, בסלילת כבישים. מה פתאום מוות?!
הוא מאוד נפגע מהרעיון שאחרי מותו יזכרו אותו בתור האיש שהביא מוות, הוא רצה להיזכר בתור איש שעשה טוב לעולם. ולכן, הוא כתב צוואה חדשה.
כנראה. כלומר, אף אחד לא באמת יודע מה גרם לאלפרד נובל לכתוב את הצוואה שלו. זה נשמע בהחלט הגיוני שההספד השגוי זה דבר שהשפיע עליו, אבל אנחנו לא באמת יודעים מה עבר לו בראש, וזה סיפור טוב בכל מקרה. דבר שכן ידוע בוודאות זה שבצוואה החדשה שלו אלפרד נובל הוריש כמעט את כל הכסף שלו, מה שהיה כאמור הרבה, לא לקרובים שלו ולא לחברים וגם לא לצדקה. הוא הורה לעשות מהכסף הזה קרן. כלומר, הכסף הזה יושב בבנק וצובר ריבית. ואת הריבית שמגיעה כל שנה, הוא ביקש לחלק בתור פרס. פרס לאנשים שהביאו הכי הרבה תועלת לאנושות. בחמישה תחומים: [מוזיקה קלאסית ברקע] כימיה, פיזיקה, רפואה, ספרות ושלום - אנשים שהביאו שלום בין אומות ובין אנשים. וזה מה שקרה! וזה מה שקורה עד היום.
ואם הכוונה של נובל הייתה שהשם שלו ייזכר בהקשרים חיוביים במקום שליליים, זה עבד. זה עבד הרבה יותר טוב משהוא קיווה אפילו. כי פרס נובל הפך עם השנים להיות פחות או יותר הכבוד הכי גדול שמישהו יכול לקבל מכל סוג. הוא נחשב לפרס הכי חשוב בעולם. ברגע שמישהו זוכה בפרס, אז "זוכה פרס נובל זה וזה" הופך להיות התואר הראשי שלו. ורשימת הזוכים כוללת הרבה מהאנשים, המדענים והסופרים הכי חשובים והכי משפיעים בהיסטוריה של המאה ומשהו שנים האחרונות.
מארי קירי, אלברט איינשטיין, מקס פלאנק, מרטין לותר קינג, בוב דילן, גבריאל גרסיה מרקס, אמא תרזה - רוצים להיות מוזכרים באותה רשימה כמוהם? תעבדו על לקבל פרס נובל!
ולמרות כל זה, אפשר בהחלט לשאול - מי החליט שדווקא הפרס הזה הוא הכי חשוב? למה דווקא הוועדה השוודית הזאת היא זאת שמחליטה מי הם האנשים הכי חשובים והכי טובים בעולם?
זה הרי לא כזה קשה לייסד פרס. בדיוק כמו שנובל עשה את זה, כל אחד אחר, אם יש לו מספיק כסף, יכול לעשות את זה. ופרס נובל הוא בהחלט לא הפרס היחיד בעולם. יש המון פרסים וכיבודים אחרים שמוענקים כל שנה בתחומים שלו ובתחומים אחרים. למשל, כמו שיש פרס נובל לכימיה, ישנו הפרס השני בחשיבותו בתחום הכימיה שהוא כידוע… כן…? אין שום סיכוי בעולם שאתם יודעים את זה, אלא אם כן אתם כימאים בעצמכם. אף אחד לא שמע על רוב הפרסים האחרים האלה. אז כן, יש את פרס טיורינג ומדלית פילדס ופרס לסקר, אבל רוב האנשים לא יודעים בדיוק מה הם. על פרס נובל כולם שמעו. למה? זה קצת כמו תופעת המונה ליזה, זאת אומרת, למה פרס נובל הוא כזה חשוב? כי הוא הכי מפורסם. ולמה הוא כזה מפורסם? דה, כי הוא הכי חשוב!
ולמרות כל זה, זה לא שהפרס הזה הוא איזה תואר שיורד מהשמיים על הראש של האנשים הכי טובים בעולם. מי שמחליט מי יקבלו פרס נובל כל שנה, זאת ועדה. זה חבר שופטים שהם בני אדם. ובני אדם הם בני אדם. הם עושים טעויות. להבדיל מתחרויות ריצה באולימפיאדה, שבהם מנצח זה שהגיע קודם, ועם זה קשה להתווכח. בכל מקצוע שבו הזוכים נקבעים לפי ציונים ששופטים נותנים, תמיד יהיה מישהו שיטען שהשופטים טעו, שהם נתנו ציונים לא טובים, שבעצם מישהו אחר היה צריך לנצח. ומה שנכון בהתעמלות אמנותית בטח שנכון בנושא כמו כימיה.
שלא לדבר על ספרות. [מגחך] לבחור את הסופרת או הסופר הכי טובים או הכי ראויים בעולם, זה לא בדיוק משהו שאפשר למדוד. זה לא ש…
[רעש סטטי]
[קולות עידוד ברקע]
דורון כשדרן ספורט: שלום לכם מהאצטדיון האולימפי, ההתרגשות פה בשיאה. אנחנו נמצאים דקות ספורות מפתיחת האירוע הגדול של הערב: הגמר האולימפי ב-100 מטר סַפְרוּת.
האתלטים כבר מתחממים על המסלול, אני רואה על מסלול מספר 1, נציג ארצות הברית: ארנסט המינגווי בתרגילי חימום אצבעות על מכונת הכתיבה.
בנתיב מספר 2, כמובן הנציג הישראלי: ש"י עגנון, וכמובן שכולנו מחזיקים לו אצבעות ומקווים שאולי אולי יביא לנו את פרס הנובל המיוחל.
במסלול המרכזי נציגת פולין: ויסלבה שימבורסקה, היא הראתה כושר טוב מאוד במוקדמות ואין ספק שהיא אחת המתחרות החזקות היום.
במסלול השמאלי: סאראמאגו מפורטוגל, הוא מחלים מפציעה [קול ירייה] והנה יריית הזינוק… [הקהל שואג]
אה, לא, זה היה המינגווי. הממ…
[רעש סטטי]
זה לא עובד ככה. היו אנשים מסוימים שבחרו את הזוכה, ואם היו שם אנשים אחרים, הם כנראה היו בוחרים במישהו אחר. על כל זוכה יש אנשים שחושבים שזה לא בסדר שהוא זכה. שזה לא באמת הגיע לו, ושיש אנשים אחרים שלא זכו, שלהם כן הגיע לזכות.
אם תשאלו אותי, זה לא בסדר שדאגלס אדמס לא זכה בפרס נובל לספרות. ומן הסתם זה נכון גם בתחומים אחרים. שלום. מי עשה עבודה טובה יותר לקראת שלום? כמעט על כל זוכה בפרס נובל לשלום יש הרבה אנשים שמתעצבנים עליו ומתווכחים על זה. וישנם גם מקרים שבהם אין כל כך ויכוח על זה שלא הגיע לאנשים לזכות.
[מוזיקת רקע]
למשל יוהנס פיביגר, שזכה בפרס נובל לרפואה בשנת 1926. הוא קיבל אותו על הגילוי החשוב של ספירופטרה קרצינומה, סוג של תולעת טפילית שגורמת לסרטן. ובכך הוא כמובן תרם רבות למלחמה בסרטן בעולם. עכשיו, פרט מעניין בקשר לגילוי הזה - הוא לא נכון! התולעת הזאת לא גורמת לסרטן. הוא קיבל את הפרס בטעות. וזה עוד מקרה טוב יחסית לאנטוניו אגס מוניז שקיבל את הפרס לרפואה ב-1949, כי הוא קיבל את הפרס על המצאת הלובוטומיה. זה דבר שנחשב אז לפתרון קסם לשלל בעיות והפרעות נפשיות, והיום נחשב לדבר איום ונורא לעשות לבן אדם, והרבה יותר גרוע מהבעיות שהוא מנסה לפתור, ואם רופא כלשהו היה עושה את זה היום הוא לא היה מקבל על זה פרס, אלא לכל הפחות פיטורין מידיים.
ועדיין, מוניזז הוא זוכה פרס נובל, כי אי אפשר לבטל פרס נובל בדיעבד. מדליות אולימפיות כן. היו מקרים כאלה. היו מקרים של אנשים שזכו במדליה אולימפית ואז התברר שהם השתמשו בסמים אסורים, אז לקחו להם את המדליה חזרה - בן ג'ונסון וכל זה. פרס נובל לא עושה את זה.
חוץ מזה יש כמובן את העניין של הטיות. הזוכים בפרסי נובל הם כמעט רק גברים וכמעט רק לבנים וכמעט רק ממקומות מסוימים. אבל מעבר לכל זה, יש עוד עניין.
מי שמתעסק בפיזיקה או כימיה יכול לקבל פרס נובל. אבל מתמטיקאים? לא. לא משנה כמה חשובה העבודה שלכם במתמטיקה, אתם לא הולכים לקבל עליה פרס נובל. כי אין פרס נובל למתמטיקה.
למה? יש אגדה שאומרת שהסיבה שאין פרס נובל למתמטיקה היא שאשתו של אלפרד נובל עזבה אותו בשביל מתמטיקאי, ולכן הוא לא אהב מתמטיקאים. אבל בחיפוש קל מאוד אפשר לגלות ש-א' זה לא נכון, ו-ב' נובל לא היה נשוי אף פעם. אז את התיאוריה הזאת אפשר לפסול מיד [מצחקק]. ובכל זאת, אין פרס נובל למתמטיקה כמו שאין פרס נובל לאסטרונומיה או למדעי המחשב, מהסיבה הפשוטה [מצחקק] שבתקופתו של אלפרד נובל לא היו מחשבים, וגם לא להמון תחומים מדעיים אחרים. שלא לדבר על תחומים לא מדעיים. איך יכול להיות, תגידו לי, שהביטלס לא קיבלו אף פעם פרס נובל למוזיקה? פשוט כי אין פרס כזה. אבל למה לא? יש פרס נובל לספרות, אז למה לא למוזיקה? או לארכיטקטורה? או בישול, או פודקסטים. יש כל כך הרבה אנשים שאף פעם לא יקבלו פרס נובל, פשוט כי הם לא עוסקים באחד התחומים המסוימים שפרס נובל מחולק בהם.
וזה לא שאי אפשר להוסיף אה… תחומים, כן הוסיפו תחום אחד פעם - כלכלה.
נובל בצוואה שלו לא אמר שום דבר על כלכלה. אבל הרבה שנים אחר כך הבנק השוודי המרכזי הכריז על פרס על הישגים בתחום הכלכלה, שיחולק באותו הפורמט כמו הנובל. עכשיו, טכנית, זה לא פרס נובל. זה "פרס בנק שוודיה למדעי הכלכלה על שם אלפרד נובל". אבל רוב האנשים מכירים אותו פשוט בתור "פרס נובל לכלכלה". אז אם הוסיפו תחום אחד, אולי אפשר להוסיף עוד. אבל לא עשו את זה.
בקיצור, פרס נובל הוא לא בדיוק רשימה מקיפה של האנשים הטובים והראויים בעולם, ועדיין זה לא משנה את זה שזה כבוד עצום תמיד לקבל פרס נובל.
[מוזיקת רקע]
כשמשווים את פרס נובל למדליות אולימפיות ההבדל הכי ברור הוא כמה כאלה יש.
פרסי נובל מחולקים כל שנה. לעומת זאת אולימפיאדה יש רק פעם בשנתיים. כן, שנתיים. לא ארבע שנים. כי ישנה גם אולימפיאדת החורף, אנחנו פשוט נוטים להתעלם מאולימפיאדת החורף כי אנחנו לא כל כך, אה, טובים בזה. מצד שני, באולימפיאדה יש הרבה מאוד מקצועות והרבה הזדמנויות לקבל מדליה. בפרס נובל יש שש. כולל הכלכלה. עכשיו, בכל פרס נובל יכולים לזכות לכל היותר שלושה אנשים בכל שנה, ומי שזוכה בפרס מקבל מדליה! מדלית זהב. אבל בניגוד לאולימפיאדה, בנובל לא מחלקים מדליות כסף או ארד. אף אחד לא מקבל מדלית כסף בְּשלום.
אז התוצאה של כל זה היא שיש הרבה יותר מדליות אולימפיות מאשר מדליות נובל.
נכון לכרגע, חולקו, לפי הנתונים של הוועד האולימפי, 18,854 מדליות אולימפיות בכל האולימפיאדות עד היום. ואפילו על המספר הזה אפשר להתווכח. כי למשל יש מדליות קבוצתיות, כמו הנבחרת בג'ודו, כולם קיבלו מדליות, אבל זה נחשב בספירה רק למדליה אחת. ואני הולך לפי הספירה הרשמית.
בקיצור, חולקו עד היום בסביבות 19,000 מדליות אולימפיות, אבל פחות מאלף פרסי נובל. אז יש הרבה יותר זוכי מדליות אולימפיות מאשר זוכי פרסי נובל, וזאת בדיוק הסיבה שזה כל כך חריג אם למדינה כלשהי יש יותר פרסי נובל ממדליות אולימפיות.
אבל אם כבר הגענו לנושא הזה, לספור את מספר פרסי הנובל שיש למדינה זה כבר בעייתי. מהרבה בחינות.
[מוזיקת רקע תזמורתית, חגיגית מאוד]
בתור התחלה, פרס נובל לא ניתן למדינה, הוא ניתן לבן אדם.
טכנית גם מדליות אולימפיות לא ניתנות למדינה אלא לספורטאים, אבל באולימפיאדה כל הספורטאים נשלחים בתור נציגים של איזושהי מדינה. בטקס חלוקת המדליות מניפים את הדגל של המדינה, מנגנים את ההמנון שלה, אז כן, הם מייצגים מדינה. אבל בנובל לא.
אף אחד לא מגיע לפרס נובל בתור נציג של מדינה. בטקס חלוקת פרסי נובל לא מנגנים את ההמנון של המדינה שממנה הגיע הזוכה. אז זה פשוט לא עניין של מדינות. עדיין, כל חתן או כלת פרס נובל חיים באיזושהי מדינה, אז אפשר לספור את זה. אבל עדיין יש עם זה הרבה בעיות. מה אם מדענית נולדה בפרו, ועברה בתור ילדה לצרפת, גדלה, למדה ועשתה את המחקר שלה שם, ואז עברה דירה ועכשיו היא גרה בקנדה? לאיזו מדינה שייך הנובל שלה?
מה עם מישהו שיש לו אזרחות כפולה בכמה מדינות? כמה מזוכי הנובל הישראלים לא חיים בישראל. אותו דבר לגבי שחקני הנבחרת האולימפית הישראלית בבייסבול. גם הם, הם לא גרים בישראל בכלל. בקיצור, כל העסק הזה הוא בלאגן מוחלט! שום דבר פה לא לגמרי ברור, כל העסק הזה של להשוות פרסי נובל למדליות אולימפיות, הוא לגמרי חסר משמעות. זה לא אומר שום דבר, זה טיפשי לגמרי!
בואו נעשה את זה בכל זאת.
[מוזיקה תזמורתית מפסיקה]
אז לקחתי את הטבלה של כל זוכי המדליות בכל האולימפיאדות לפי מדינה, ואת כל זוכי הנובל והמדינות שלהם לפי מה שכתוב באתר הרשמי של הנובל, והכנסתי אותם לטבלת אקסל גדולה, ש… אני נהנה מדברים כאלה, בסדר? [בטון מתגונן] אז מה מתברר?
[מוזיקת רקע מותחת]
ברשימת זוכי המדליות האולימפיות לפי מדינה: במקום הראשון, בהפרש עצום מכל מדינה אחרת, נמצאת… ארצות הברית. עם 2,941 מדליות.
לעומת זאת, במקום הראשון ברשימת פרסי נובל, גם כן בהפרש עצום, נמצאת… ארצות הברית. עם 388 פרסים.
במדליות אולימפיות, במקום השני, נמצאת ברית המועצות, שהיא מדינה שכבר לא קיימת, אז נשים אותה בצד רגע. מבין המדינות שקיימות, במקום השני נמצאת בריטניה. לעומת זאת, בפרסי נובל, במקום השני נמצאת בריטניה.
במקום השלישי והרביעי, במדליות אולימפיות, נמצאות גרמניה וצרפת.
בפרסי נובל נמצאים במקומות האלה… גרמניה וצרפת.
[מגחך] הרשימות האלה מאוד מאוד דומות, מתברר. כל המקומות הראשונים הם זהים! וגם בהמשך, הרבה מאותן מדינות נמצאות במקומות גבוהים בשתי הרשימות האלה. אז מתברר ש… לא, זה שמדינה טובה בספורט, זה לא בא על חשבון הצטיינות במדע וספרות. ממש לא.
בהמשך כן יש הבדלים. למשל, במקום החמישי בפרסי נובל, נמצאת שוודיה, שבאולימפיאדות נמצאת קצת יותר נמוך, ואולי זה מושפע מהעובדה שאת פרסי נובל מחלקים ב… שוודיה. והשופטים אמנם אמורים להיות ניטרליים לגמרי וחסרי פניות, ובכל זאת יש אולי איזשהו יתרון ביתיות.
אבל בגדול, שתי הרשימות האלה מאוד דומות, ואותן מדינות מככבות בשתיהן, והן מככבות בגדול. כלומר, אלה אמורות להיות תחרויות בין כל מדינות העולם, אבל מתברר שכשמסתכלים על מספרים, שניהם מאוד מאוד מרוכזים במדינות מסוימות.
עשר המדינות הראשונות ברשימה של הזוכים במדליות אולימפיות, מכסות חצי מכל המדליות האולימפיות אי פעם. ובפרסי נובל זה עוד יותר גרוע: יותר מחצי מכל הזוכים אי פעם הגיעו בדיוק משלוש המדינות הראשונות ברשימה. לעומת זאת, מדינות שלא זכו באף מדליה, נוטות להיות אותן המדינות שלא זכו באף נובל.
למה זה המצב? האמת שזה לא מסתורין גדול בכלל, התשובה היא מאוד פשוטה - מדינות שזוכות בנובל ומדינות שזוכות באולימפיאדה פשוט נוטות להיות מדינות עשירות. הן אלה שיש להן תקציב להשקיע בספורט, והן אלה שיש להן תקציב לפתח את המדע. מדינות עניות, לא. אירופה וארצות הברית הן פשוט המדינות העשירות יותר. למה הן עשירות יותר? אני לא הולך להיכנס שוב ל"רובים, חיידקים ופלדה", בסדר?! יש פרק שלם על זה, תקשיבו לו.
בנוסף לכל זה, יכולות להיות גם הטיות אחרות לטובת המדינות האלה. למשל, חלק גדול מאוד מהאנשים שזכו בפרס נובל לספרות היו אנשים שכתבו ספרים באנגלית, או בצרפתית, או בגרמנית. לעומת זאת, היו בדיוק שני זוכי פרס נובל לספרות שכתבו בסינית. שתיים ביפנית, ואחד בערבית. ואני די בטוח שזה לא שאין יצירות מופת ספרותיות גם בסינית, זה פשוט שאנשי ועדת הפרס, שיושבת כאמור בשוודיה, ככל הנראה לא קוראים הרבה ספרים בסינית.
בכל מקרה, ככל ששתי הרשימות האלה דומות, יש מעט מאוד מדינות שהן באמת יוצאות דופן בהשוואה הזאת.
אחת מהן למשל היא קובה, מדינה שיש לה 219 מדליות אולימפיות, שזה יפה, ואפס פרסי נובל. להודו יש 12 פרסי נובל, כמו לישראל, ו-35 מדליות אולימפיות, שזה אולי נשמע מכובד, אבל אנחנו מדברים פה על הודו! מדינה של מיליארד ומשהו איש, זאת מדינה שגרים בה שישית מאוכלוסיית העולם! אפשר היה לצפות מהם להביא יותר מדליות מזה… אבל הם לא. עכשיו, אני בטוח לחלוטין שבין מיליארד ושליש התושבים של הודו, יש כמה אתלטים ממש ממש טובים, הסטטיסטיקה מחייבת. אבל הודו פשוט לא משקיעה הרבה בלהביא מדליות. אם עכשיו היא הייתה שמה בצד מיליארד דולר בשביל לפתח ספורטאים שיביאו מדליות, הם היו מביאים מדליות. אבל היא לא. כי יש לה דברים אחרים לשים עליהם מיליארד דולר. שזה הגיוני.
חוץ מזה, תמיד חוזרת השאלה המעצבנת [ברקע המנון ארצות הברית] למה ארצות הברית תמיד מנצחת?! למה היא תמיד חייבת להיות יותר טובה מכולם בהכל? אז האמת היא… [ההמנון נקטע באחת] שהיא לא.
[מוזיקת רקע]
זה פשוט שהמדינות באירופה, המדינות העשירות, הן מדינות שהן בין קטנות לבין קטנות יחסית. ארצות הברית היא היחידה שהיא גם עשירה וגם ממש גדולה. מכיוון שהאוכלוסייה של ארצות הברית היא בגודל של בריטניה וגרמניה וצרפת ושוודיה ונורווגיה ופינלנד ושוויץ ואיטליה והולנד ודנמרק ביחד, זה יוצא הרבה.
אבל אילו היינו סופרים את כל המדינות האלה בתור מדינה אחת גדולה, היא הייתה מנצחת בקלות את ארצות הברית, גם במדליות אולימפיות וגם בפרסי נובל.
אז הרשימה של מי קיבלה יותר פרסים זה לא אומר כלום. זאת לא חוכמה לזכות בהרבה פרסים אם את פשוט מדינה מאוד גדולה. השאלה היותר רלוונטית זה מי קיבלה יותר פרסים ביחס לגודל האוכלוסייה. למשל, לישראל יש 13 מדליות, אמרתי, ו-9 מיליון תושבים, שזה קצת פחות ממדליה וחצי לכל מיליון תושבים. שיתחלקו.
לארצות הברית לעומת זאת יש הרבה יותר תושבים, אבל גם הרבה יותר מדליות. יש לה בממוצע 9 מדליות לכל מיליון איש.
אבל בדירוג הזה, ארצות הברית לא קרובה אפילו למקום הראשון. יש הרבה מדינות מעליה. נגיד, נורווגיה. זאת מדינה קטנה מבחינת מספר התושבים שלה, יש בה פחות תושבים מבישראל, ויש לה הרבה מדליות. הרבה. יש לה 104 מדליות לכל מיליון איש. וגם היא לא נמצאת במקום הראשון בדירוג המדליות לאדם, משום שקיימת ליכטנשטיין.
ליכטנשטיין היא מקום תמוה מכמה בחינות. קודם כל, היא המדינה היחידה בעולם שיש לה שם של רופא שיניים. חוץ מזה, זה אחד המקומות האלה שלא ברור למה זאת מדינה. זה מקום מאוד מאוד יפה, אבל מאוד קטן. זה באלפים, בין שוויץ לאוסטריה, יש לה אוכלוסייה של עיר קטנה ואתר סקי. אבל העיר הקטנה הזאת זכתה בעשר מדליות אולימפיות. כולן אגב באולימפיאדת החורף, וכולן באותו מקצוע: סקי אלפיני. לא הייתם מנחשים. אז זה מביא לה את הממוצע של 274 מדליות למיליון איש, כלומר, אם היו שם מיליון איש, ואין. כלומר, כדי לעקוף את ליכטנשטיין בדירוג הזה, ישראל הייתה צריכה לזכות בערך ב-2,466 מדליות אולימפיות. כאמור, כרגע יש לנו 13, אז יש עוד לאן להתקדם.
לעומת זאת, בדירוג של שיעור זוכי הנובל ביחס לגודל האוכלוסייה, לישראל יש נובל ושליש לכל מיליון איש, מה שמציב אותה במקום ה-13 בעולם, שזה לא רע בכלל. זה מעל ארצות הברית, אבל מתחת לבריטניה. והרבה מהמדינות מהמקומות הראשונים, הם קצת כמו ליכטנשטיין בספורט. כלומר, אלה מדינות קטנות שיש להן פרס נובל אחד או שניים, וביחס לאוכלוסייה הקטנה שלהן זה יוצא הרבה.
למשל, אחת מהן היא לוקסמבורג. זאת מדינה קטנה מאוד, שיש לה שני זוכי פרס נובל. ולכן שיעור הזוכים שלה למיליון איש הוא מאוד גבוה.
דבר אחד מעניין בקשר ללוקסמבורג זה שמבין שני הזוכים שלה, אחד מהם, גבריאל ליפמן, שזכה בפרס נובל לפיזיקה ב-1908, הוא יהודי. שזה כשלעצמו לא מפתיע, כי יש המון זוכי פרס נובל יהודים, אבל מה שזה אומר שבלוקסמבורג, לא רק שיש להם שיעור זוכי פרס נובל ביחס לאוכלוסייה גבוה יותר משל ישראל, יש להם שיעור של זוכי פרס נובל יהודים יותר גבוה משל ישראל.
אבל כל זה לא היה העניין מרכזי, בואו נחזור לשאלה. ישראל הייתה מדינה שיש לה יותר פרסי נובל ממדליות אולימפיות. האם היא הייתה היחידה? ובכן… לא. היו, ועודן, כמה מדינות אחרות שיש להן יותר פרסי נובל ממדליות. יש עשר מדינות כאלה כרגע. למרות שצריך לומר שבכל המקרים האלה מדובר במספרים מאוד קטנים.
לגואטמלה יש מדליה אולימפית אחת בדיוק, מדליה כסף בהליכה, ושני פרסי נובל. כל האחרות הן מדינות שאין להן מדליות בכלל. למיאנמר, תימן, פלסטין והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו יש אפס מדליות ופרס נובל אחד. למזרח טימור, בנגלדש, בוסניה הרצגובינה וליבריה יש אפס מדליות ושני פרסי נובל לכל אחת.
אבל מי שבאמת מרשימה פה, והמתחרה העיקרית של ישראל בתחום הזה אני חושב, היא סנט לוסיה. אם אף פעם לא שמעתם על סנט לוסיה… זה די מתבקש. זאת אחת המדינות הכי קטנות בעולם. סנט לוסיה היא אי קטנטן בקריביים, קצת יותר גדול מנאורו, אבל לא בהרבה. מבחינת גודל האוכלוסייה, סנט לוסיה היא בערך בגודל של חולון.
באופן לא מפתיע בכלל, סנט לוסיה אף פעם לא זכתה במדליה אולימפית. באופן כן קצת מפתיע, כן קרה שתושב סנט לוסיה זכה בפרס נובל. ובאופן מדהים לגמרי, זה קרה פעמיים. ואלה לא היו שני אנשים שעבדו ביחד או משהו, אלה שני אנשים שונים, בשנים שונות ובתחומים שונים. ארתור לואיס זכה בפרס לכלכלה ב-1979 ודרק וולקוט זכה ב-1992 בפרס נובל לספרות. ומכיוון שהאי הזה הוא כל כך קטן, שני אנשים הם [בהתלהבות] אחוז די נכבד יחסית מהאוכלוסייה של האי הזה. אז זה לא רק שיש להם יותר זוכי נובל ממדליות, זה אומר גם ששיעור זוכי הנובל ביחס לאוכלוסייה בסנט לוסיה הוא עצום. הוא רחוק רחוק מעל לכל מדינה אחרת! [לוקח נשימה עמוקה] אז… מה הייתה השאלה?
[מוזיקת סיום]
האם ישראל היא המדינה היחידה שיש לה יותר פרסי נובל ממדליות אולימפיות? התשובה היא לא.
אבל.
[מוזיקת רקע מפסיקה]
אנחנו עדיין יכולים להגיע לזה!
[מוזיקת ג'אז קצבית ברקע]
יש לי תוכנית איך נחזיר למדינה את התואר הזה. זה לא יהיה קל, זה דורש הרבה עבודה מצד כולנו, אנחנו צריכים להתגייס כולנו ולעבוד יחד בשביל זה.
שלב א' - אנחנו צריכים עוד שני פרסי נובל לפחות. אז, קדימה. חוקרי כימיה, פיזיקה, רפואה - אני רוצה לראות פה עבודה. מאיר שלו - נובל לספרות זה עליך, תביא איזו יצירת פאר. עוד דבר שמומלץ מאוד לעשות זה שלום. עם מישהו. זה ממש הוכיח את עצמו בפעמים הקודמות.
שלב ב' - אנחנו צריכים לפתח קשרי ידידות אמיצים עם בנגלדש, ליבריה, גואטמלה, וכל המדינות האלה, וכמחווה של רצון טוב, לשלוח אליהן את מיטב מאמני הספורט שלנו. זאת המשימה שלנו, לקדם את הספורט בבנגלדש ובמדינות האחרות. והכי חשוב - לשלוח נציגות לסנט לוסיה. זאת משימה מספר אחת. אנחנו רוצים שמהאולימפיאדה הבאה, סנט לוסיה תצא עם שתי מדליות לפחות.
ודבר אחרון -
[מוזיקה מתחלפת למנגינה מעוררת השראה]
וזה החלק בתוכנית של הספורטאים הישראלים. לכם, הספורטאים, החלק הכי חשוב בתוכנית - אתם צריכים לא להביא עוד מדליות.
אני יודע, חלקכם הפעם ניסיתם והשתדלתם ועבדתם מאוד קשה, והצלחתם. לא נורא. זה קורה לכולם לפעמים. אני לא כועס, אם רק תבטיחו בפעם הבאה - להשתדל פחות.
אני בטוח שעם קצת פחות מאמץ, וקצת פחות אימונים, והכי חשוב, פחות אמונה בעצמכם - אתם יכולים להגיע, לכל היותר, למקום רביעי. וככה ביחד נחזיר את ישראל להיות מדינה חננה!
זאת התשובה.
[מוזיקת רקע מפסיקה]
אבל אני לא יכול לסגור את הנושא הזה בלי לספר לכם עוד סיפור אחד. תיכף נחזור.
[חסות]
[מוזיקת רקע]
פיליפ נואל-בייקר היה בן אדם מדהים. הבן אדם עשה הרבה, קשה למצוא מאיפה להתחיל אפילו. הוא נולד ב-1889 ומת ב-1982, ואני לא בטוח שהייתה דקה לאורך כל הזמן הזה שבה הוא נח. זה פשוט מדהים מה שהבן אדם הספיק. הוא היה פרופסור למשפט בינלאומי, ובמלחמת העולם הראשונה הוא הקים והנהיג יחידה של נהגי אמבולנסים מתנדבים. אחרי המלחמה, הוא השתתף בהקמת חבר האומות, הדבר שהגיע לפני האו"ם, ומאוחר יותר הוא השתתף גם בניסוח מגילת היסוד של האו"ם.
הוא היה חבר פרלמנט בבריטניה במשך הרבה מאוד שנים, בנקודה מסוימת הוא כיהן בתפקיד שר הדלק והחשמל. ולאורך כל הזמן הזה הוא בעיקר פעל נגד מלחמה ובעד פירוק נשק. הוא עבד על הגבלות ייצור נשק גרעיני, ופירוק של נשק גרעיני, וסיוע לפליטים ועוד המון דברים. הוא כתב כמה ספרים, ועל כל זה הוא קיבל ב-1959 את פרס נובל לשלום. מה שנשמע כמו פרס מוצדק בהחלט.
וחוץ מזה, פיליפ נואל-בייקר היה ספורטאי.
הוא היה אצן. הוא השתתף בשלוש אולימפיאדות, ב-1912, 1920 ו-1924, כשבאחת מהן, ב-1920, הוא התחרה בריצת 1,500 מטר והגיע למקום השני. ולכן, פיליפ נואל-בייקר הוא האדם היחיד בהיסטוריה שזכה גם במדליה אולימפית וגם בפרס נובל. ואני ממש לא בטוח אם למישהו בעולם היה או יהיה אי פעם זוג מדליות מרשים יותר מזה.
[מוזיקת רקע מתחלפת למוזיקה קלאסית חגיגית]
זאת הייתה התשובה.
אם אתם רוצים לשמוע אותי זוכה בפרס נובל, [מצחקק] אתם יכולים לשמוע את זה בפרק "מה זה חומר אפל?". ואם אתם רוצים לשמוע משהו אחר, אז כדאי לכם לנסות את "הפוליטיקאים", הפודקאסט החדש יחסית של רותם דנון ברשת "עושים היסטוריה". הוא מדבר על פוליטיקה וההיסטוריה של הפוליטיקה, אבל הקטע הוא שהוא עושה את זה מעניין. זה ממש כדאי. את כל הפרקים של הפודקאסט הזה תמצאו בכל אפליקציית פודקאסטים, או באתר של "עושים היסטוריה".
בעמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם" תמצאו עדכונים על פרקים ועל הרצאות שלי, ואם אתם רוצים להזמין אותי אליכם להרצאה, אז בכלל אני אשמח.
עורך ומפיק, יותם הלחמי. ייעוץ ותמיכה מורלית, אביב שם טוב. תרגום משוודית, שרה וכטל. עורך כללי, רן לוי. מנהל עסקי, דני טימור. אני דורון פישלר. ביי.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
留言