התשובה לשאלה הזאת היא פשוטה: אנחנו לא יודעים. השאלה המעניינת היא מה זה בעצם שאנחנו לא יודעים, ואיך אנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים, ומה בעצם אנחנו יודעים על זה, ואיך זה קשור לפיצה.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 16/11/2020.
פתיח: רשת "עושים היסטוריה".
אריסטו איינשטיין שאל - "אם נזרוק מאה תינוקות על אי בודד, הם יפתחו שפה? ואם כן, איך היא תישמע?" אז זה… זה בעיקר תלוי [מתפוצץ מצחוק] מאיזה גובה אתה זורק אותם. סליחה. [מכחכח בגרון] זאת "התשובה". אנחנו נתחיל תיכף.
[חסות]
[מוזיקת פתיחה]
היי, אני דורון פישלר, וזאת "התשובה". אתם שולחים לי שאלות, ואני עונה עליהן, בדרך כלל. לפעמים אני מקבל שאלות שאני קורא להן "שאלות פרס נובל". למשל, יש שאלה שקיבלתי כמה פעמים. ארבל ומאיה ואמיליה, כל אחת מהן בנפרד שאלה אותי "מה זה חומר אפל?" נאווה שאלה שאלה דומה, "האם חומר אפל ואנרגיה אפלה הם באמת מרושעים?" אז קודם כל, סליחה נאווה, אבל זה היה קצת גזעני מה שאמרת עכשיו. אבל בקשר לשאלה "מה זה חומר אפל?" אז לזה יש לי תשובה מאוד פשוטה, ברורה וקצרה - אני לא יודע.
אבל… יש סיבה טובה לזה שאני לא יודע. הסיבה היא שאף אחד לא יודע. אם אני הייתי יכול לתת תשובה, פשוט, "מה זה חומר אפל? אה, אני פשוט אגיד לכם מה זה חומר אפל", אני הייתי מקבל על זה פרס נובל. [צוחק] אני לא יכול לעשות את זה. מה שאני כן יכול לעשות זה לנסות להסביר למה אנחנו לא יודעים מה זה חומר אפל. עכשיו, אפילו ההסבר הזה, בדרך כלל הוא מלא במונחים פיזיקליים ונוסחאות וכאלה דברים, שאני… לא ממש אתעכב עליהם. אני, אני אדבר על זה במילים שאני מבין.
[מוזיקת חלל]
ביקום יש דברים. [מגחך] הרבה דברים. דברים קטנים מאוד, כלומר קווארקים ובוזונים שמרכיבים פרוטונים ונויטרונים ואלקטרונים שמרכיבים דברים גדולים יותר, כמו כוכבים, אסטרואידים, חתולים, פלנטות, ציפי שביט, חורים שחורים, בננות, וכולם ביחד מרכיבים דברים עוד יותר גדולים, כמו גלקסיות וצבירי גלקסיות. הדברים ביקום לא מפוזרים באופן שווה על פני כל היקום. זה לא שבכל נקודה ביקום יש סיכוי שווה למצוא כוכב. או בננה. יכול להיות שממש, אבל ממש מזמן, כלומר טיפה אחרי המפץ הגדול, הדברים ביקום היו מפוזרים בו באופן בערך שווה. כלומר, בכל נקודה ביקום הייתם יכולים למצוא כמות פחות או יותר שווה של דברים. אבל זה השתנה.
זה השתנה בגלל הכבידה. גרביטציה. דברים מושכים אחד את השני. ולכן, אם אתם שמים הרבה דברים ביקום, במשך הזמן הם יתקבצו בקבוצות. כמו גלקסיות, למשל. גלקסיה זה מקום שבו הרבה יחסית דברים, כלומר כוכבים, חתולים, חסה, אורניום, שימי תבורי, הכל, מקובצים יחסית באזור אחד, בזמן שבשטחים הגדולים שבין הגלקסיות אין דברים כמעט בכלל. עכשיו, הסיבה שהגלקסיות נשארות גלקסיות היא בגלל הכבידה. הכוכבים מושכים אחד את השני ומחזיקים אחד את השני. אבל הן נוטות גם להסתובב. עכשיו, הרבה מהגלקסיות הן עגולות ושטוחות. ומסתובבות. כמו קרוסלה.
[צלילי קרוסלה מסתובבת]
לא, לא כמו קרוסלה. קרוסלה זה אנלוגיה נדושה וגם לא כל כך עוזרת. הממ… מסתובבות כמו… אה… ילדות שעושות את הקטע הזה שמחזיקות ידיים ומסתובבות מהר אחת מסביב לשנייה.
[צליל צעדים מהירים]
זה גם לא מספיק טוב. אה… אוקיי, אוקיי. גלקסיה היא כמו פיצה.
[מוזיקה איטלקית]
אני לא אובססיבי! אני פשוט קצת רעב. מכירים את הקטע הזה שאופה הפיצות, הפיציונר, המומחה, האיטלקי בדרך כלל, שהוא לוקח גוש של בצק, מועך אותו טיפה, ואז הוא זורק אותו באוויר ומסובב אותו ואז הוא נמתח לצדדים והופך למשטח עגול של בצק שממנו עושים פיצה? וכמה שמסובבים אותו יותר, הבצק יימתח יותר והפיצה תהיה גדולה יותר, נכון? זה עובד, הקטע הזה. אבל לא כל אחד יכול לעשות את זה. אתה צריך לדעת לעשות את זה. צריך ללמוד לזרוק פיצה. אם אני אנסה לזרוק גוש בצק, מאוד סביר שמה שאני אקבל זה גוש בצק לפרצוף. כי צריך גם לזרוק אותו נכון. צריך לא רק לזרוק, צריך לתת לו סיבוב. אם אתם לא מסובבים אותו הוא נשאר פשוט גוש. מצד שני, אם תסובבו אותו חזק מדי, הוא יסתובב מהר מדי, ומה שיקרה זה… [צליל זכוכית נשברת] הבצק לא יחזיק את עצמו ופשוט יתנתק ויעוף לכם על כל המטבח. אתם לא רוצים את זה.
אז באותה צורה [המוזיקה האיטלקית ממשיכה] גם גלקסיה, שהיא עגולה ושטוחה, ככה שהיא קצת דומה לפיצה, מחזיקה את עצמה במקום בגלל הכבידה של כל הכוכבים שמושכים אחד את השני. היא מסתובבת. כלומר הכוכבים מנסים לעוף החוצה, וכמה שהיא תסתובב יותר מהר, היא אמורה לגדול. עכשיו, כדי לסובב נכון פיצה צריך להתחשב גם בכמות של הבצק שיש לי. אם יש לי גוש גדול מאוד של בצק, אני אצטרך להשקיע יותר כוח, לסובב אותו יותר מהר, כדי שהוא ייפרס. אם זה מעט בצק, אז הסיבוב צריך להיות פחות מהיר, כי טיפ טיפה יותר מדי סיבוב, וכבר… [צליל חזק יותר של זכוכית מתנפצת]
כלומר, יש קשר בין כמות החומר לבין המהירות של הסיבוב. ככל שבפיצה, או בגלקסיה, יש יותר חומר, ככה היא מסתובבת יותר מהר. וככל שיש בה פחות חומר היא תסתובב יותר לאט.
יפה, עד כאן הכל הגיוני, ברור, טעים. אבל כל זה בתיאוריה. עכשיו, גלקסיות רחוקות היום זה לא דבר שאנחנו יודעים עליו רק מהתיאוריה. יש לנו טלסקופים ממש גדולים, שאפשר לראות בהם גלקסיות, ולראות בדיוק כמה חומר יש בהן, ולבדוק כמה מהר הן מסתובבות. ויש לנו גם מחשבים שבהם אפשר לבנות מודלים ממוחשבים של הגלקסיה, כדי להסתכל עליה מכל הכיוונים. אז, מה שעושים [צליל הקלדה], זה לוקחים גלקסיה לדוגמה, לוקחים את כל הנתונים שאנחנו יודעים עליה מהטלסקופים, עושים מודל ממוחשב שלה, מכניסים את כל החומר שאנחנו יודעים שיש בגלקסיה, ואז מסובבים אותה, ו… [צליל התנפצות וחפצים נופלים] מה שקרה זה שהגלקסיה מיד התפרקה ועפה לכל הכיוונים. זה אפילו לא היה קרוב. לא היה מספיק בצק. כלומר, דברים. כלומר, חומר בגלקסיה, כדי לשמור עליה במקום, בתור גלקסיה. שלא לדבר על רוטב.
אז… אוקיי, טעינו. טועים. טעויות קורות. כנראה שבגלקסיה הזאת יש קצת יותר כוכבים ממה שחשבנו. [צליל הקלדה] אז בואו נגדיל ב… 20% את כמות החומר בגלקסיה הזאת. ואז שוב, ניתן לה סיבוב, ו… [צליל התנפצות וחפצים נופלים] זה לא מספיק. [צליל הקלדה] אוקיי, מה אם אנחנו מגדלים את זה עוד יותר? מה אם יש בגלקסיה הזאת פי שניים מסה? [התנפצות] פי שלושה מסה…? [התנפצות] זה מוזר…
מתברר שהגלקסיות מסתובבות מהר מדי. כדי שגלקסיה תחזיק את עצמה ולא תתפרק, היא צריכה משהו כמו פי עשרה מסה ממה שיש לה. וכל זה נכון לא לגבי גלקסיה אחת מסוימת, זה נכון לגבי כמעט כל גלקסיה.
[מוזיקת חלל]
כולל זאת שלנו. לפי כל מה שאנחנו יודעים על פיזיקה וגרביטציה ואיך שדברים אמורים לעבוד, גלקסיות לא אמורות להיות קיימות! אין בהן מספיק חומר בשביל שהן יחזיקו את עצמן. ובכל זאת, הן שם. הן מסתובבות במהירות שהן מסתובבות, והן לא מתפרקות. עובדה. אז מה זה אומר?
שיש בגלקסיות, חוץ ממה שאנחנו רואים, הרבה מאוד חומר שאנחנו לא רואים. זאת, דרך אגב, לא העדות היחידה לזה. אפשר לראות את זה גם באופן שבו גלקסיות נעות אחת מסביב לשנייה. שוב, הן נעות מהר מדי. וגם באמצעות עידוש כבידתי, שזה דבר שאני לא אכנס אליו כאן, אבל גם בעזרת זה אפשר להעריך את המסה של דברים רחוקים מאוד. וכולם מעידים על זה שבכל גלקסיה, חוץ ממה שאנחנו רואים, יש הרבה מאוד חומר שאנחנו לא רואים. ומכיוון שזה חומר שלא מפיץ אור, מתברר, אז הכינוי הזה, "החומר הזה שאנחנו לא יודעים מה זה אבל הוא שם", קיבל את הכינוי היותר פשוט "חומר אפל".
אז, מה זה בדיוק החומר הזה? זאת שאלה שאסטרופיזיקאים מנסים לענות עליה כבר הרבה זמן.
אז עלו כמובן הרבה הסברים אפשריים. אחת ההצעות הראשונות שהועלתה אומרת ככה, בערך:
[מוזיקת חלל]
כשאנחנו מסתכלים על משהו שנמצא במרחק של מיליוני שנות אור מאיתנו, זה לא ממש מפתיע שיש דברים שאנחנו לא יכולים לראות. כמו שכשאני צופה מירושלים לכיוון הכללי של גוש דן, אני לא יכול לראות את ציפי שביט. זה לא אומר שהיא לא שם. אנחנו רואים כוכבים, אבל כוכבים הם כדורי גז ענקיים שבוערים בטמפרטורה של מיליוני מעלות. את זה קשה לפספס. אבל מה אם דברים אחרים, שהם טיפה פחות בולטים? נגיד, חורים שחורים? כל הקטע זה שאי אפשר לראות אותם. ואם אנחנו מחפשים חומר אפל, אז חורים שחורים נשמעים כמו מועמדים טובים, נכון? אולי פשוט יש הרבה הרבה חורים שחורים.
ולא רק זה. יש גם עוד דברים. יש גם ננסים חומים, שגם זה נשמע כמו ביטוי מאוד לא P.C, אבל איכשהו זה דווקא בסדר. ננסים חומים הם כוכבים זקנים מאוד. הם כוכבים ששרפו כבר את כל הדלק שלהם, ועכשיו הם גושים קטנים מאוד, יחסית, שכמעט שלא פולטים אור. ישנן גם פלנטות תועות, אלה כוכבי לכת שהתנתקו מהשמש שלהם ועכשיו פשוט משוטטים להם לבד ברחבי הגלקסיה. הם לא מפיצים אור, ולכן מאוד מאוד קשה לראות אותם. בקיצור, כל דבר שהוא לא כוכב הוא דבר שקשה לראות. אז אולי פשוט יש הרבה מאוד מאלה, הרבה יותר ממה שחשבנו. נשמע כמו רעיון הגיוני.
אז האסטרונומים חיפשו את הדברים האלה, ומצאו כמה. כן, יש פלנטות תועות, ויש חורים שחורים, ויש ננסים חומים. אבל לא מספיק. לא קרוב אפילו להיות מספיק כדי למלא את כל החומר שחסר לנו. אז זה לא זה. מה זה כן? כל הסימנים מראים ש"חומר חסר" זה סוג של ענן שמקיף את הגלקסיה, השאלה היא ממה הוא עשוי. אז הכי פשוט להגיד, "אוקיי, בטח בוזונים או משהו, נכון? יש הרבה מאוד חלקיקים מוזרים במודל הסטנדרטי שלנו. תבדקו את כולם, אחד מהם בטח מתאים".
אז… לא. בדקו את זה. בדקו אחד אחד את כל הסוגים של החומרים שאנחנו מכירים, וכולם נפסלו. זה לא יכול להיות שום סוג של חומר שאנחנו מכירים כבר. אז מה זה כן? אנחנו לא יודעים. אנחנו יודעים שזה חומר, אנחנו יודעים שהוא שם, אנחנו יודעים שיש הרבה ממנו, ואנחנו יודעים שזה סוג של חומר שאף פעם לא ראינו. זה מה שפיזיקאים קוראים לו "חומר אקזוטי". כשפיזיקאים מדברים על חומר אקזוטי הם מתכוונים לסוג של חומר שקיים תיאורטית, אבל אף פעם לא ראינו עדיין עדויות לזה שהוא באמת קיים. כלומר, אי אפשר להצביע במעבדה על גוש של דבר שנמצא שם ולהגיד זה מה שזה. כשאני מדבר על חומר אקזוטי, בדרך כלל אני מתכוון לאננס. אז המסקנה היא, כולנו בעצם חיים בפיצה גלקטית עם הרבה אננס.
[מוזיקה מרושעת]
אז זה כן היה מרושע אחרי הכל!
מה אנחנו יודעים על האננס הגלקטי הזה? אנחנו יודעים בעיקר מה אנחנו לא יודעים עליו. [צוחק] אנחנו יודעים שאי אפשר לזהות את החומר הזה בטלסקופ, ולא משנה באיזה אורך גל אנחנו משתמשים. כלומר, אנחנו יודעים שהוא לא מנהל שום אינטראקציה עם השדה האלקטרומגנטי. שזאת דרך מאוד מורכבת להגיד "הוא בלתי נראה". שזה כן, זה אולי ביטוי מדויק יותר פיזיקלית, אבל קצת פחות קליט, בואו נגיד. [מגחך] אם הייתה לי קבוצת גיבורי על, אני לא הייתי קורא לאחת מהן [מנגינת גיבורי על] "האישה הלא מנהלת אינטראקציה עם השדה האלקטרומגנטי" [המנגינה נפסקת בבת אחת]. לא, אתם פשוט אומרים "האישה הבלתי נראית". ככה אנשים מבינים מה זה. כמו שלא הייתם אומרים [מנגינת גיבורי על] "זה ציפור! זה מטוס! לא, זה האיש שמנהל אינטראקציה עם כוח הכבידה באופן אופציונלי בלבד, וגם פולט אור קוהרנטי מונוכרומטי ומקביל מהעיניים".
העובדה שאי אפשר לראות את… מה שזה לא יהיה, [מגחך] היא כמובן מאוד בעייתית כשמנסים לחקור אותו. אנחנו יודעים שהוא שם, כי יש דבר אחד שהוא כן מנהל איתו אינטראקציה - הכבידה. כלומר, אפשר להבין דברים על החומר הזה לפי איך שהוא משפיע על דברים אחרים. לפי מהירות הסיבוב של כוכבים בגלקסיה. לפי איך שתנועות של גלקסיה מושפעות מגלקסיות אחרות. לפי זה אנחנו יודעים, פחות או יותר, איפה החומר הזה נמצא, והוא נמצא ליד כל שאר החומר. אנחנו יודעים שגלקסיה אופיינית, כמו הגלקסיה שלנו, אפשר להניח, לא באמת נגמרת במקום שבו נדמה לנו שהיא נגמרת. הגלקסיה בעצם מוקפת בדיסקית ענקית של חומר אפל. כלומר, לא רק שהחומר האפל שם, למעשה יש יותר ממנו מאשר כל שאר החומר.
כלומר, כל הדברים שאנחנו יודעים עליהם ויכולים לראות אותם - פרוטונים, אלקטרונים, אוגרים, חורים שחורים, זיתים שחורים, כל זה? זה מיעוט. ההערכה היא שיש ביקום פי שישה וחצי חומר אפל מחומר באריוני, כלומר חומר רגיל. כלומר, כל מה שאנחנו יודעים ומבינים ורואים מהיקום, זה בעצם חתיכה קטנה ממנו. רוב הדברים ביקום הם דברים שאנחנו לא רואים.
[מוזיקת רקע]
המסקנה הזאת היא כל כך מוזרה שלא פלא שעלתה עוד סברה, עוד דרך להסביר את העניין הזה. יש כאלה שאמרו, יכול להיות שזה לא שיש המון המון חומר שאנחנו פשוט לא רואים ולא יודעים מה זה, אלא פשוט שאנחנו לא באמת מבינים את הפיזיקה כמו שחשבנו. אין שום בעיה במהירות שבה גלקסיות מסתובבות. זה פשוט הנוסחה שלפיה אנחנו חישבנו כמה מהר הן אמורות להסתובב, היא הייתה לא נכונה, כי חוקי הכבידה לא באמת עובדים כמו שאנחנו חושבים שהם עובדים. אולי זה המצב?
שאלה לגיטימית. אבל העניין הוא שאנחנו… אנחנו מבינים את חוקי הפיזיקה. כשאני אומר "אנחנו" אני כמובן מתכוון לא לי, אני מתכוון ל… מין האנושי בכללותו, כן? וספציפית למדענים, פיזיקאים, שמבינים בדברים כאלה. כי אני לא מבין את חוקי הפיזיקה, אבל יש מספיק אנשים שמבינים אותם ויודעים איך דברים עובדים, באופן מאוד מדויק. העובדה שאפשר לשגר לוויינים, שבאמצעות חישובים שמערבים את מהירות האור, מפעילים את ה-GPS בטלפון שלכם, והעובדה שאנחנו מצליחים לשגר חללית קטנה מכדור הארץ שתנחת בדיוק על אסטרואיד מסוים, וכל העסק הזה עובד, כל זה אומר שחוקי הפיזיקה שאנחנו מכירים הם נכונים. שום דבר מזה לא היה עובד אם הנוסחה שלנו הייתה לא נכונה.
אבל, תוכלו להגיד, "אוקיי, אנחנו יודעים שהם עובדים בקנה המידה הזה, אבל יכול להיות שבקנה מידה גדול יותר, בגודל של גלקסיות, דברים פשוט עובדים אחרת?" אולי, אבל… זה לא סביר. רוב גדול של האסטרופיזיקאים היום משוכנעים שהחומר האפל הוא באמת חומר. ושהוא אפל.
נעשו הרבה מחקרים בזמן האחרון כדי לנסות למצוא מה זה, ובינתיים הצליחו למצוא מה זה לא. כלומר, לפסול כמה אפשרויות. הרעיון היותר מקובל היום הוא שזה סוג של חלקיקים שקיימים בכל מקום. הם מפוזרים בכל רחבי הגלקסיה ומעבר לה, כולל בבית שלכם, פשוט אלה חלקיקים שלא מגיבים כמעט לשום דבר. כלומר, חומר אפל וחומר רגיל לא מתייחסים אחד לשני.
כלומר, אל תסתכלו עכשיו, [מוזיקה מאיימת] אבל ככל הנראה חלקיקים של חומר אפל נמצאים ממש מאחוריכם עכשיו! חלקם אפילו עוברים דרך הגוף שלכם ממש ברגע זה, וזה לא צריך להדאיג אתכם בשום צורה. זה פשוט לא משפיע עליכם בשום רמה.
איזה מן חלקיקים אלה? עד כמה הם קטנים? על זה יש הרבה תיאוריות ואף אחד עדיין לא יודע. ב-LHC, במאיץ החלקיקים הענק שנמצא מתחת לצרפת ושוויץ, עושים שם עכשיו, בין השאר, ניסויים שבהם הם מנסים ליצור חומר אפל. עכשיו, איך בדיוק הם מנסים לעשות את זה, זה הרבה מעבר לרמה שלי, אבל בגדול מה שעושים ב-LHC זה לזרוק חלקיקים אחד על השני ממש ממש חזק ולראות מה קורה. אז אולי אם זורקים חלקיקים מספיק חזק אחד על השני, יצא פתאום חומר אפל באמצע.
נכון לעכשיו, נכון למתי שאני מקליט את זה? זה לא עבד. אבל עובדים על זה. אז מתישהו, בקרוב או ברחוק, אולי נדע מה זה חומר אפל. אבל יש דבר עוד יותר גדול, ועוד יותר מוזר - אנרגיה אפלה.
[מנגינת רקע מסתורית]
אנרגיה אפלה וחומר אפל זה לא אותו דבר. הם כנראה לא קשורים אחד לשני בכלל. רק האופן שבו גילו שהם אמורים להיות קיימים הוא קצת דומה. כי גם במקרה של אנרגיה אפלה פשוט גילו שהיקום לא מתנהג כמו שהוא אמור להתנהג, לפי מה שאנחנו יודעים עליו.
היקום מתרחב. לפני המון זמן היה המפץ הגדול שזרק את החלל והגלקסיות והחומר האפל והחומר הלא אפל לכל הכיוונים. לכן כשאנחנו מסתכלים על גלקסיות וצבירי גלקסיות רחוקים, אנחנו תמיד רואים אותם מתרחקים מאיתנו. כל דבר מתרחק אחד מהשני. אלא מה? בסופו של דבר היה אפשר לצפות שהם יפסיקו להתרחק. משום שאמרנו כבר, יש כבידה. הגלקסיות מושכות אחת את השנייה. אז אפשר היה לצפות שככל שעובר הזמן הן היו מתרחקות אחת מהשנייה יותר ויותר לאט, עד שהן יעצרו, ואז זה יתהפך והן יחזרו ויתחילו להתקרב שוב אחת אל השנייה. אבל מתברר… שלא. הן לא עושות את זה. הגלקסיות ממשיכות להתרחק אחת מהשנייה. אבל מה שיותר מוזר, זה לא רק שהן ממשיכות להתרחק, זה לא שהמהירות שלהן לא קטנה, הן מאיצות. הן מתרחקות יותר ויותר מהר כל הזמן. ושוב, זה לא הגיוני!
כלומר, כן, היה מפץ, והוא היה ממש ממש גדול, אבל לא משנה איזה מפץ אתם עושים וכמה חזק אתם מעיפים דברים, הם יפסיקו לעוף באיזשהו שלב, נכון? הם לא פשוט ימשיכו לעוף יותר ויותר מהר. יש חוקים לעולם. יש כבידה. זה עובד על פיצות. זה עובד על גלקסיות, ברמת הגלקסיה הבודדת, זה אמור לעבוד גם על היקום כולו. הגלקסיות לא יכולות סתם ככה לעוף לאן שבא להן! אם הן ממשיכות להתרחק ומאיצות? זה אומר שמשהו מושך אותן. זה לא התנופה מהמפץ הגדול. זה משהו אחר. משהו ממשיך למשוך אותן כל הזמן לכל הכיוונים. אבל מה?!
נחשו מה? אני לא יודע.
[מוזיקת חלל]
מה שזה לא יהיה הכוח הזה, זה חתיכת כוח! גלקסיה, אפילו גלקסיה אחת, זה לא דבר קטן. להזיז גלקסיה קצת הצידה, זה לא דבר שקל לעשות. גם "הענק שאורו מחזיר אור באורך גל של 500 עד 570 ננומטר בקירוב" יתקשה להזיז גלקסיה שלמה, אפילו מילימטר. אז, למשוך את כל הגלקסיות ביקום?! מה שזה לא יהיה שגורם לזה, זה הדבר הכי חזק ביקום. זה דורש כמות של אנרגיה יותר גדולה מכל מה שאנחנו מכירים. מה לעזאזל זאת האנרגיה הזאת, ומאיפה היא באה?! אנחנו לא יודעים!
ולכן, כמובן, אם לחומר שאנחנו לא יודעים מה הוא קראו "חומר אפל", אז לאנרגיה שאנחנו לא יודעים מה היא קראו "אנרגיה אפלה". וגם משום ש"הצד האפל של הכוח" היה תפוס. ואנרגיה אפלה זה דבר עוד יותר מוזר מחומר אפל. כי במקרה של חומר אפל, אנחנו לא יודעים מה זה, אבל לפחות אנחנו די בטוחים שזה… חומר, זה דבר. אנחנו יודעים בערך איפה זה נמצא. במקרה של אנרגיה אפלה, אנחנו אפילו לא יודעים אם זה דבר. אנחנו לא יודעים שזאת באמת אנרגיה. אין לנו מושג אם זה… דבר, או שזה למעשה פשוט חוק טבע של היקום.
אפילו ההצעות התיאורטיות שנשמעות יותר שפויות להסבר למה זה אנרגיה אפלה, הן דברים שיגרמו לכל בן אדם סביר לעשות "הה?!". למשל, אחד ההסברים האלה הוא הרעיון ש"שום דבר" הוא לא באמת שום דבר. כלומר, חלל ריק הוא דבר שמתרבה. חלל ריק עושה עוד חלל ריק. ולכן השום דבר שבין הגלקסיות, הוא מתרבה כל הזמן והוא הופך ליותר שום דבר, וככה יש מרחקים יותר ויותר גדולים. אבל זה אומר שלשום דבר יש יותר כוח מלכל דבר אחר.
[נאנח] וישנה האפשרות האחרת, שבמקרה הזה נראית יותר סבירה, שזה פשוט שאנחנו לא באמת מבינים איך היקום עובד. שחוקי הפיזיקה שאנחנו מבינים טוב מאוד בטווח הקרוב, בטווח המאוד מאוד גדול, הם פשוט עובדים אחרת. יש משהו מאוד יסודי שאנחנו פשוט לא יודעים על היקום. וברגע שנדע אותו, אז כל התנועה של הגלקסיות והכל תיראה לנו הגיונית יותר.
[מוזיקת סיום]
אז… מה הייתה השאלה?
מה זה חומר אפל? התשובה היא… אננס. עכשיו, איפה הנובל שלי?
[תרועת חצוצרות]
[קטע מוקלט בשוודית]
[בקול רדיופוני] ועידת פרס נובל בפיזיקה מעניקה את הפרס השנה לדורון פישלר על מחקרו בתחום החומר האפל והפיצה.
[מחיאות כפיים]
תודה. [צליל חריקת מיקרופון] אקדמיה נכבדה, גבירותיי ורבותיי. מאז שהייתי ילד קטן, נמשכתי למרכז כדור הארץ. החידות שהציב בפני היקום והחתול שלי לא נתנו לי מנוחה בלילות. היום, לאחר שפתרתי את חידת האננס הקוסמי, אני רוצה לומר לכל ילד וילדה…
[הקלטה בשוודית]
רגע, רגע, לא סיימתי!
[הקלטה בשוודית]
[בקול רדיופוני] תודה רבה לחתן הפרס, וכעת, מסיבת ריקודים.
[מוזיקת ריקודים]
אבל לא סיימתי!
[Swedish song - "Håll dej till höger, Svensson" (Keep to the right, Svensson)]
טוב, אה… זאת הייתה התשובה. אחרי הפרסומת אנחנו נדבר על גלקסיה מוזרה אחת ואיך היא קשורה לכל העסק הזה של חומר אפל והכל. ביי.
[חסות]
[מוזיקת רקע]
לדבר על דברים שהמדע עדיין לא פתר זה כיף. כי זה נחמד שיש מסתורין. זה נחמד שזה דבר של, "וואלה, אני לא יודע, אני לא יודע מה התשובה". מצד שני, יש בעיה עם לדבר על דברים כאלה, וזה שאני לא בטוח אם מה שאני אומר הוא נכון, או שהוא לא נכון במידה הנכונה. אני יודע מה התיאוריות הנכונות כרגע, אבל יכול להיות שעוד כמה שנים אז פשוט יגלו מה זה חומר אפל, או שגילו שכל התיאוריות שמקודם לא היו נכונות וזה הכל. כל מחקר יכול לפעמים להגיע עם מחקר מנוגד שפוסל אותו לגמרי.
למשל, על מה אני מדבר? היה סיפור נהדר לפני כמה שנים שקשור לחומר אפל. גלקסיה אחת ספציפית שהתגלתה, שהייתה מהפכה בתחום של החומר האפל. וזה משום שהיא הייתה גלקסיה מאוד מוזרה, או ליתר דיוק, לא מוזרה בכלל. הכינוי של הגלקסיה הזאת, דרך אגב, היה DF2 שזה קיצור של "דורון פישלר 2"… לא באמת. וזאת הייתה גלקסיה שאין בה חומר אפל בכלל. היא מאוד דלילה, כלומר היא מאוד קטנה מבחינת מספר הכוכבים שבה, ולפי כל המדידות של המהירות והמסה והכל - אין חומר אפל בגלקסיה הזאת. כלומר, היא מתנהגת כמו שהיינו מצפים מגלקסיות להתנהג אם לא היה את כל הבלגן הזה של חומר אפל. כלומר, היא מאוד מוזרה משום שהיא מאוד נורמלית. זה כל האחרות שמוזרות.
עכשיו, קצת אחר כך התגלתה עוד אחת, שבה גם… הממ… נראית כאילו זה בדיוק המצב בה. והתגליות האלה הן נתנו חיזוק מאוד משמעותי לסברה הזאת שחומר אפל הוא באמת חומר. משום שחומר זה הגיוני שיהיו מקומות שיש יותר ממנו, ויש מקומות שיש פחות. למה דווקא שם אין חומר אפל ובכל שאר היקום יש? וואלה, אני לא יודע. אבל אם זה המצב, אז בטוח שזה חומר. כי לא יכול להיות שזאת טעות בהבנה שלנו של חוקי הפיזיקה, משום שחוקי הפיזיקה הם נכונים בכל מקום ביקום. כנראה.
בקיצור, זה היה סיפור מאוד נחמד, אבל כמה חודשים אחר כך, הגיע מחקר אחר על אותה גלקסיה. שמה שהוא טען זה שכל העסק הזה היה טעות. שהגלקסיה הזאת למעשה הרבה יותר קרובה אלינו ממה שחשבנו, ומסיבות שאני לא באמת יודע להבין, זה אומר שהחישובים בקשר למסה שלה וכל זה היו לא נכונים, ולמעשה אין שום סיבה להניח שיש לה כמות חומר אפל שונה מאשר בכל גלקסיה אחרת.
עכשיו, האם זה נכון? אני לא יודע. האם המחקר הראשוני הוא נכון או המחקר שהפריך אותו נכון? וואלה, זה [מגחך] פיזיקה ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שאני יכול להבין. אחד משניהם יתבררו כנכונים בסופו של דבר. אני מקווה שזה כן יישאר נכון, בגלל שזה סיפור מצוין, אבל זאת הבעיה. אנחנו פשוט לא יודעים עדיין בדיוק מה אנחנו יודעים.
[מוזיקת רקע]
אז זאת הייתה "התשובה".
את כל הפרקים של הפודקאסט אתם יכולים למצוא באתר של רשת "עושים היסטוריה" או באפליקציה של רשת "עושים היסטוריה" או בכל אפליקציית פודקאסטים אחרת. באמת, אתם לא חייבים דווקא את האפליקציה שלנו בשביל זה. אם אתם רוצים להתעדכן בפרקים חדשים, וגם בהרצאות שאני עושה, או להזמין אותי להרצאות, את כל זה, אתם יכולים לעשות בעמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם".
גיא בן נון, עורך ומפיק הסאונד. אביב שם טוב, ייעוץ ותמיכה מוראלית. שרה סילבצקי, מנהלת קהילות. דני טימור, המנהל העסקי שלנו. רן לוי, העורך הראשי. ואני, חתן פרס נובל לבישול, דורון פישלר. ביי ביי.
[הקלטה בשוודית ובעוד המון שפות מתורגמות סימולטנית, שמשמעותן היא שפרס הנובל לפיזיקה מוענק לדורון פישלר על מחקרו בתחום החומר האפל והפיצה]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments