דורון חוזר לכמה פרקי עבר של התשובה לכמה תיקונים ותוספות - בנוגע למקררים, לקולומבוס, הביצה, התרנגולת וקווה קווה דה לה אומה.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 16/12/2019.
[פתיח] רשת "עושים היסטוריה".
היי אתם מאזינים ל"תשובה", אנחנו נתחיל תיכף אחרי הפרסומת הזאת.
[חסות]
[מוזיקת פתיחה]
היי, אני דורון פישלר וזאת "התשובה". בערך.
כלומר, זה לא ממש פרק רגיל של "התשובה". את הפודקאסט הזה אני מקליט כבר טיפה יותר משנה, [צוחק] עברה קצת יותר משנה מאז שהתחלנו את העסק הזה, וזה ממש כיף. כל העניין הזה של לקבל שאלות ולדבר עם אנשים ולמצוא תשובות, זה מגניב. וחוץ מזה אני מקבל הרבה מאוד תגובות אחרי כל פרק שמשודר. אנשים תמיד שמחים לדעת דברים, או מוסיפים עוד, או מתקנים אותי על דברים. העניין הוא… שאחרי שפרקים עולים, אהמ… לא משנים אותם, אנחנו נוטים לא לתקן. למרות שקורה לפעמים שנופלות טעויות. כמה שפחות, כי אני מאוד מאוד משתדל לבדוק את עצמי לפני, אבל קורה. כבר דיברתי פעם אחת על זה שבפרק על קולומבוס אז אני אמרתי שקפה מגיע מאמריקה, למרות שהוא לא מגיע מאמריקה, הוא מגיע מאפריקה. בנוסף באותו פרק אז… דיברתי על התושבים הילידים של האי הראשון שקולומבוס הגיע אליו, שקראו להם מיינו, אבל בהמשך הפרק אני קורא להם בטעות טיינו. וזה טעות. לא קוראים להם ככה. סליחה, טועים, טעות, טיינו. היה שווה לעשות את הטעות הזאת רק בשביל התיקון הזה.
בכל מקרה, בנוסף יש הרבה אנשים שמוסיפים עוד דברים, ויש עוד מידע מעניין שלא היה בפרק עצמו, אז חשבתי לקחת את ההזדמנות הזאת בשביל לעשות פרק קטן של השלמות ותיקונים. כמה דברים ששייכים לפרקים קודמים של "התשובה", שמעניין לדעת, שרציתי להוסיף אותם.
למשל…
[מוזיקת רקע]
לפני כמה שבועות אני דיברתי על קברים. הקלטתי את הפרק שדיבר על מה יקרה כשיגמר בעולם המקום לקברים. וקודם כל, תאזינו לו, אם לא שמעתם אותו עדיין. עכשיו, אני דיברתי שם על כל מיני שיטות קבורה אלטרנטיביות. ואחר כך, אחרי שהפרק עלה, אז כמובן כולם רצו לדעת על מה שלא דיברתי עליו. [צוחק]
בהערכה גסה, מיליון אנשים שאלו אותי למה לא דיברתי על "קבורת ארץ ישראל", או "קבורה בנוסח בית שני", או "ליקוט עצמות", או יש לזה כל מיני שמות אחרים. עכשיו, יש סיבה שלא דיברתי על זה. הסיבה היא שאני מנסה לשמור על פרקים באורך סביר! יש המון דברים שלא דיברתי עליהם. אם הייתי מנסה בכל פרק להקיף את כל הפרטים האפשריים בקשר לכל נושא, אז… כל פרק היה באורך של חמש שעות וזה קצת פחות קליט. והנושא המסוים הזה חשבתי שהוא פשוט פחות רלוונטי, כי לא חשבתי שאנשים ישתמשו בזה.
הקטע בסוג הקבורה הזה, ליקוט עצמות, זה אחרי שבן אדם מת, אחרי, לא לפני, כן? קוברים אותו בקבר סטנדרטי למשך שנה. ואז, כשנשארות רק עצמות, לוקחים את העצמות שלו, מכניסים אותם לגלוסקמה, שזה ארון קטן, ושמים את הארון הקטן במערת קבורה, או מבנה קבורה משפחתי, ששם כבר מאוחסנים… אבותיו ואבות אבותיו וכל המשפחה שלו. זה מה שנקרא "נאסף אל אבותיו", זה המקור של הביטוי.
עכשיו, השיטה הזאת מאוד דומה למה שעושים היום בהרבה מקומות בעולם, קבורה זמנית ואז אחסון של העצמות באופן הרבה יותר מצומצם וחסכוני במקום. זה לא חוסך מקום כמו שריפה, שזה הכי יעיל, אבל זה בהחלט הרבה פחות מקום מקבר רגיל. ומה שיפה בשיטה הזאת… זה כשר לחלוטין! [סאונד שמיימי] ככה יהודים קברו יהודים במהלך תקופות ארוכות. אין שום הלכה שאוסרת על זה, זה פשוט לא מקובל היום.
עכשיו, אני לא הזכרתי את זה כי… לא נראה לי שמישהו הולך לעשות את זה בארץ, זה כל כך מנוגד למה שמקובל, זה כאילו הדברים הבעייתיים בכל העולמות. גם להזיז את המת מהקבר, אחרי שהוא כבר קבור, וגם בסופו של דבר הקבר הוא לא באדמה, אלא בקיר, ויכול להיות מן קומה שלישית או רביעית בקיר. אז לא חשבתי שמישהו הולך לעשות את זה, אבל מתברר שטעיתי. מתברר שיש יוזמה להחזיר את שיטת הקבורה הזאת לארץ.
המועצה הדתית גוש עציון, מכל הדברים בעולם, יזמה ניסיון להעלות מודעות לשיטה הזאת ואולי להחזיר אותה. נכון לכרגע הם אוספים חתימות ומנסים להשיג תמיכה ציבורית בדבר הזה. ואולי זה יצליח להם. זה עדיין לא קיים, אבל… אולי יהיה בהמשך.
[מוזיקת רקע]
אחד הפרקים הראשונים שהקלטנו, ממש [צוחק] ממש מזמן, היה על השאלה של למה נוסעים בצד ימין במקומות מסוימים בעולם, ונוסעים בצד שמאל במקומות אחרים. אבל בפרק הזה אני גם הזכרתי בסוף את הסיפור של סמואה, ועל איך סמואה דילגה פעם על יום. פשוט היה יום שלא קרה.
עכשיו, בהמשך לזה, אז בני שלח לי את השאלה "מה עשו יהודים לגבי השבת בהחלפת היום בסמואה?" שזה נשמע לי כמו שאלה… הממ… קטנונית. כי קודם כל, יש יהודים בסמואה…? זה אי ממש קטן ורוב התושבים שלו הם… הם סמואים, אני מניח שהקהילה היהודית שם היא לא מאוד גדולה. אבל השאלה היא שאלה מעניינת, זאת אומרת, אוקיי, מה עושים, זאת אומרת, אם, נגיד שאני נמצא בסמואה והם פשוט מחליטים לדלג על יום שישי, ולהגיע ישר לשבת. אז… מה…? כלומר, אני אמור לנוח ביום השביעי, אבל היום השביעי הוא היום… יום אחר כך. רק בגלל שכל האלה מסביב החליטו פתאום לדלג על יום, האם אני צריך לעשות את זה ביחד איתם, או שלא…? אז שאלה הלכתית מעניינת, ומתברר [צוחק] שכן, אנשים טיפה חקרו את העניין הזה. כשהדבר הזה קרה סוכנות הידיעות היהודית, JTA, הם העלו כתבה שעסקה בדבר הזה [צוחק] ובשאלה. הם התייעצו עם רב שטען שמכיוון ששינו שם את היום, אז למעשה יש שם "ספק שבת" מערב שישי עד מוצ"ש. מכיוון שנהוג בקהילה מסביב ששבת היא יום אחד, מצד שני, כפי שאתה סופר את זה אישית זה יום אחר, אז צריך, מחמת הספק, לנהוג כאילו שבת לאורך 48 שעות. וזה… זה, זה קשה. זה… אני מניח שזה הופך את זה לקצת בעייתי. הם גם מצאו את מי שלטענתם היה היהודי היחיד בסמואה. קראו לו מקס לפושין, הוא היה בן 25 והוא גר בסמואה, והוא יהודי, והוא כנראה לא מאוד אדוק, ככה שזה לא מאוד מאוד [צוחק] הטריד אותו העסק הזה. אז מתברר, כן, יש יהודים, או לפחות אחד, בסמואה. ומה הם עושים עכשיו בשבת? אני לא יודע.
[מוזיקת רקע]
פעם התייחסתי נורא בקיצור לשאלה מאוד ידועה, על השאלה של "מי בא קודם, הביצה או התרנגולת". אבל לאחרונה אני חשבתי על זה קצת יותר מחדש. ו… אני חושב שיש לי תשובה טובה יותר כרגע.
כשאתם שואלים את השאלה הזאת, "מי בא קודם, הביצה או התרנגולת", אתם שואלים אותה בסדר הזה. הביצה או התרנגולת. ואם תחפשו את הערך של זה בוויקיפדיה, אז הערך הוא "פרדוקס הביצה והתרנגולת". כמעט אף אחד לא מדבר על פרדוקס התרנגולת והביצה.
ליתר ביטחון בדקתי בגוגל. מספר התוצאות בגוגל של "הביצה או התרנגולת" הוא גדול בערך פי 8 ממספר התוצאות של "התרנגולת או הביצה". כלומר, יש דרך מסוימת להגיד את זה, יש סדר מסוים להגיד את זה, אבל… אם אתם מדברים על זה באנגלית, אז זה הפוך. בגלל שבאנגלית השאלה היא Which came first, the chicken or the egg. התרנגולת או הביצה. והערך בוויקיפדיה הוא "התרנגולת או הביצה". וכשאתם מחפשים בגוגל, מספר התוצאות של The chicken or the egg הוא גדול בערך פי 8 ממספר התוצאות של The egg or the chicken.
כלומר, ברור שבכל שפה יש את הדרך הנכונה להגיד את זה, משום מה, ויש את הדרך שהיא פחות נכונה, היא פשוט נשמעת לא נכון.
בכל מקרה, אז התשובה לשאלה "מי בא קודם, הביצה או התרנגולת" היא: באנגלית התרנגולת באה קודם, בעברית הביצה.
[מוזיקת רקע]
הטעות הכי גדולה שלי, אני חושב, הייתה בפרק על המיקרוגל. שפרק… איום ונורא. לא לכם, אבל לי, כאילו, לכתוב את זה היה מאוד מאוד קשה, כבר אמרתי את זה. ובין השאר, אני דיברתי שם על מקרר והסברתי איך מקררים עובדים, ואמרתי שם שיש גז במקרר שמתקרר, ואז כשהוא יוצא החוצה לצד השני, מחוץ למקרר, אז הוא מתחמם והופך לנוזל, ואז הוא הופך בחזרה לגז ונכנס פנימה, אבל זה בעצם לגמרי הפוך! כלומר, הוא גז בפנים, ונוזל בחוץ. ולא נוזל בפנים או גז… או ש… מה שאמרתי שם, אז ההיפך, בקיצור. זה, הקטע זה נורא מעייף, אתם לא מאמינים איזה סיוט זה תרמודינמיקה!
יש ספר, ככה שהתברר לי אחרי שעשיתי את הפרק, ספר לימוד של פיזיקה סטטיסטית, שזה הבסיס לתרמודינמיקה, שכתב דיוויד גודסטיין, שזה ההתחלה שלו, ככה הוא מתחיל: "לודוויג בולצמן, שבילה את רוב חייו בחקר המכניקה הסטטיסטית, התאבד בשנת 1906. פאול ארנפסט, שהמשיך את עבודתו, התאבד גם הוא ב-1933. כעת תורנו ללמוד מכניקה סטטיסטית. אולי כדאי לגשת אל הנושא בזהירות." כן. זה נושא בעייתי. בואו לא נדבר יותר על מיקרוגלים אף פעם.
[מוזיקת רקע]
אני [נאנח] הקלטתי כבר פרקים על… הצורה של כדור הארץ, וקבורת מתים, וחורים שחורים ו… הרבה דברים. אף פעם לא היה פרק שהביא כל כך הרבה אמוציות, כמו הפרק על קווה קווה דה לה אומה.
לכל אחד יש דעה בעניין, היו ויכוחים, היו מריבות, היה… הרבה מאוד תגובות. אנשים מאוד התעניינו בסיפור של קווה קווה דה לה אומה, למרות שזה היה פרק שבו הייתה לי הכי פחות תשובה, אם אתם זוכרים, ואם אתם לא זוכרים אז תלכו תקשיבו לפרק הזה קודם, לפני שאתם שומעים את ההמשך.
אהמ… אני, אני לא יודע, אני לא יכול למצוא את התשובה הסופית למאיפה הגיעה הקווה קווה דה לה אומה, אני רק העלתי תיאוריות. עכשיו, אני קיוויתי שבעקבות הפרק הזה אני אקבל עוד מידע, אולי עוד אנשים שלא הגיעו אליי קודם, שיתנו לי עוד גרסאות אולי של השיר הזה בכל מיני שפות, ואולי אפשר יהיה למצוא את הסיפור שלו. וזה קרה. קצת.
[הקלטה של ילדים שרים]
לא פנה אליי שום פילולוג עם מאגר מידע ענק על תולדות קווה קווה דה לה אומה, אבל כן אני קיבלתי… אביב שלח לי למשל גרסה של השיר הזה ששרים בדרום אפריקה, שהולכת: "אקווה דה מאומה, קווא קווא קווא, פייב סבן צ'יקי צ'יקי צ'יקי צ'ה". אחר כך יש "מאלו מאלו מאלו מאלו". אוקיי, זה די דומה, אז ברור שהשיר הזה הגיע גם לדרום אפריקה. אבל המידע הבאמת מעניין הגיע כשגיליתי על הגרסה הספרדית של השיר הזה.
אליחי יידע אותי על גרסה ספרדית, שקוראים לה "חווגו דה לה אוסה". שזה הולך ככה: "חווגו דה לא אוסה, קווה קווה קווה, לבנטה אל אלה, טיקו טיקותה". [Juego de la oca, cua, cua, cua, levanta el ala, tico tico ta]
עכשיו, "אל חווגו דה לה אוסה" זה "המשחק של האווז", ו"לבנטה אל אלה" זה "תרים את הכנף". כלומר, למילים האלה יש משמעות, ואפילו יש קשר בין שורה אחת לשורה השנייה.
עכשיו, גם בזה, כמובן, כמו בכל מקום, יש המון גרסאות! אם עכשיו כל דובר ספרדית יכתוב לי ש"לא, אצלי שרו את זה אחרת", כן, אני יודע! יש מיליון גרסאות של הדבר הזה! יש… לפעמים זה לא "חווגו דה לה אוסה", אלא "חווגו דל פאטו", שזה משחק הברווז. ויש גרסאות שזה בכלל משחק אחר, אלה לא בדיוק כמו שאנחנו, באותם מילים, או מנגינה שונה. יש כל כך הרבה כאן! זאת הדרך לאובססיה ולטירוף, באמת, אני יכול לשקוע בזה שעות, בלנסות למצוא את זה. בכל מקרה, הגרסה הזאת קיימת. "אל חווגו דה לה אוסה". וזה מעניין, משום שיש גם גרסאות באנגלית שמדברות על ברווז. כל הקטע הזה של "קוואק קוואק קוואק", זה הגיוני שזה מדבר על ברווז. ובהרבה מהן, שרד ה"דה לה". "דל לה" זה בספרדית, זה "של ה". זה אשכרה בשפה, לשורה הזאת יש משמעות.
עכשיו, אם אתם זוכרים מהפרק ההוא, יש שתי גרסאות עיקריות של שירת הברווז בניו יורק. אחת זה "קווה קווה דילי אומיי", והשנייה זה "קווה קווה דילי אוסו". ואני לא יודע איזה משתיהם באה קודם, אבל…
[מוזיקת רקע]
"דילי אוסו" ו"דה לה אוסה", זה כבר ממש דומה. זה בהחלט נשמע כאילו הם קשורים אחד לשני. אם מישהי שרה לי בספרדית על "חווגו דה לה אוסה", זה הגיוני שמה שאני אשמע זה "קווה קווה דילי אוסו".
בהתחשב במידע החדש הזה, התיאוריה החדשה שלי היא שהספרדית הייתה קודם. כלומר, אולי, לפני הכל, היה "חווגו דה לה אוסה", שהפך ל"קווה קווה דילי אוסו", שהפך ל"קווה קווה דילי אומיי", שהפך ל"קווה קווה דה לה אומה". ואיפה "סטלה אלה אולה" הגיעה לכל העסק הזה? באמת שאני לא יודע.
בכל אופן, אם הסיפור הזה נכון, אז יכול להיות שהשיר הזה הגיע מספרד לניו יורק, משם לגרמניה אולי, ומשם לישראל.
גם הסיפור הזה, אני לא יודע שזה נכון, אני לא יודע בוודאות, כי אי אפשר לדעת, אבל נכון לעכשיו, אני חושב שזה הסיפור היותר סביר… לפחות עד שמישהו יביא לי את הגרסה ב… לטינית עתיקה.
[מוזיקת סיום]
זאת הייתה "התשובה" הקצרה, זה לא היה ממש פרק שלם, זה היה קצת פרק. אל תדאגו, בפעם הבאה אנחנו נחזור עם פרק שלם לגמרי, של "התשובה", עם תשובה מלאה לשאלה כלשהי.
אם יש לכם שאלה, אתם יכולים לשלוח אותה בטופס שנמצא באתר ranlevi.com/theanswer, ושם נמצאים גם כל הפרקים של הפודקאסט הזה, ואתם יכולים למצוא אותם גם באפליקציה של רשת "עושים היסטוריה" באנדרואיד, או בכל אפליקציית פודקאסטים אחרת.
לעדכונים על פרקים חדשים של "התשובה", אתם יכולים ללכת לעמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם", ושם אני מעדכן גם הרצאות שאני עושה, כולל הרצאת "התשובה" לילדים ולמבוגרים, שהולכת לקרות בכמה מקומות במהלך חנוכה, אם אתם במקרה שומעים את זה בדצמבר 2019.
מפיק ועורך גיא בן נון, אביב שם טוב יעוץ ותמיכה מורלית, רן לוי העורך הראשי, דני טימור המנהל העסקי, אני דורון פישלר, ביי.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments