top of page
עתליה יופה

התשובה עם דורון פישלר - ענפן פלמוני ועוד השלמות ותיקונים

המשך החיפוש אחרי מי שחילק לראשונה את השעה ל-60 דקות, ואחרי שמה הנכון של החיה המוזרה הזאת שלא קוראים לה חסילון גמל שלמה


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 18/06/2024.

[פתיח] רשת "עושים היסטוריה".

"זה שכל הזמן כותב לך בפייסבוק על פיצה עם אננס" שאל אותי: "היי דורון, אתמול בערב הייתה לי שאלה ממש טובה ורציתי לכתוב לך אותה, ואמרתי שאני אלך לישון ואקום בבוקר ואכתוב אותה, ועכשיו שכחתי". אוקיי. זאת "התשובה", תיכף נתחיל.

[מוזיקת פתיחה]

היי, זה דורון, וכמו שבטח שמתם לב, זה לא פרק מלא של "התשובה", זה הולך להיות פרק השלמות, פרק תוספות וכאלה.

יש לזה סיבה טובה, זה פשוט משום שיש אירוע מאזינים חד פעמי שהולך לקרות בקרוב, הוא כל כך חד פעמי שהוא הולך לקרות פעמיים, אל תשאלו אותי איך זה עובד, אני לא יודע, זה ככה… ככה יצא. בכל אופן, וחלק מענייני ההכנות, כי צריך לעשות פרק, תכלס, בשביל האירוע הזה, פרק שישודר רק יותר מאוחר, אז… כן, אז קשה קצת לעשות כמה פרקים במקביל, אבל זה לא אמור לעניין אתכם, בייחוד אם אתם מאזיני העתיד, מה אכפת לכם למה לא יוצא עכשיו פרק? אין עכשיו פרק רגיל, יקח זמן, אבל יהיו גם פרקים סטנדרטיים.

בינתיים אבל, שוב, כדי לא להשאיר אתכם בלי כלום, אז אני עושה את מה שאני לפעמים עושה, שזה… לאסוף תוספות ותשובות ותגובות לפרקים שיצאו, בייחוד לפרק האחרון שיצא. במקרה הזה, זה הפרק על 60 הדקות. אני לא חשבתי שזה יהיה פרק שכל כך הרבה יש מה להגיד עליו, אבל מתברר שכן.

הפרק האחרון שיצא, לפני הפרק הזה, הוא פרק שעסק בשאלה למה בשעה יש דווקא 60 דקות ובדקה יש דווקא 60 שניות, מה הקטע עם המספר 60, וספוילר לפרק, אני הגעתי למסקנה שאני… לא יודע. כלומר, אני יודע… חלקית. יש לי חלק מהתשובה, אבל התשובה היא לא מלאה, משום שמי באמת היה הראשון שיזם את הנושא הזה של לחלק את השעה דווקא ל-60 ושכולם נגררו אחריו? את זה אני לא יודע. את התשובה הזאת לא מצאתי. אבל עכשיו, אחרי שהפרק יצא לאוויר העולם ואלפי אנשים שמעו אותו ויצאו לחקור בעצמם… אני עדיין לא יודע. כי אף אחד לא הצליח למצוא תשובה לזה.

אבל אנשים כן הביאו דברים אחרים, כל מיני פיסות אחרות של אינפורמציה שמעניינות ו… אולי משפיעות על התשובה.

[מוזיקת רקע]

קודם כל, דבר ראשון, אני אמרתי בפרק שאפשר אמנם לחלק את השעה לשלישים ולחמישיות ולשישיות, אבל אנחנו לא עושים את זה. אנחנו מחלקים אותה רק לרבעים. כי אף אחד לא אומר שמונה ושני שליש. ומיד, כמובן, אנשים העירו לי, דרור ואחרים, אני לא אוכל לזכור את השמות של כולם, של כל מי שהעיר על כל דבר, אבל… מתנצל אם אתם אמרתם לי את זה ואני לא אומר את השם שלכם. בכל אופן, אז העירו לי שבערבית כן עושים את זה. כלומר, את 8:40 אפשר להגיד בערבית "שליש לתשע". ואני מניח שזה נכון גם בשפות אחרות, זה לא רק בערבית. בעברית לא, באנגלית לא, אבל… יש הרבה מאוד שפות אחרות בעולם. מעניין אם יש שפות שבהן נהוג לחלק את השעה לחמישיות גם…? כלומר, שאשכרה אפשר להגיד 8:48 בתור "חמישית לתשע"? אני בספק, אבל אולי.

הממ… יש עניין אחר שפשוט… שהיו כמה אנשים שאמרו לי, והאמת היא שאני פשוט לא חשבתי על זה, וזה קצת מביך אותי, בדיעבד. מה שהם אמרו, אסף ואליחי, ואני חושב שכמה אחרים, אז אמרו כזה דבר:

[מוזיקת רקע]

הדקות הומצאו אחרי שכבר היו שעונים שמראים את השעות. לשעון יש את פני השעון עם המספרים שכתובים במעגל, 12 מספרים, משום שהיממה מחולקת לשני מקטעים של 12 שעות, וואטאבר המקור ההיסטורי של זה, השעון מחולק ל-12. עכשיו, גם השעה וגם הדקה זה על פני אותו שעון, כלומר, שני המחוגים זזים על אותו דבר, אז צריך שיהיה נוח לקרוא את שתיהם. אז אם היו מחלקים את השעה, נגיד, ל-10 דקות, 10 חלקים שקוראים להם "דקה" לצורך העניין, זה אומר שהיה צריך להוסיף עוד מספרים בתוך השעון. כלומר, הייתה את החלוקה ל-12, ומעל זה, מתחת לזה, מחוץ לזה, היה גם את החלוקה ל-10. זה היה מאוד מבלבל, משום שאחד דקה ואחד שעה היו קרובים אחד לשני, אבל לא בדיוק באותו מקום. וגם כל דבר אחר, כל מספר אחר שהיו בוחרים, היה צריך להוסיף סימנים על השעון, אלא אם כן… המספר הזה מתחלק ב-12. משום שהשעון כבר מחולק ל-12.

אז אם בוחרים מספר שהוא כמו 12, או 24, או 48, או 60, אז קיימת כבר החלוקה הזאת, ואפשר רק לצייר קווים קטנים בין השעות. ולכן… 60, זה מתבקש. כי זה מתחלק ב-12. ומתחלק גם ב-10, אם רוצים שזה יהיה מספר עגול מהצורה הזאת.

הממ… אני לא חשבתי על זה. אבל זה תכלס הסבר הגיוני. זה לא אומר שזה הדבר היחיד שאפשר היה לבחור, אבל זה בהחלט מסביר למה זה 60 ולא 100, לצורך העניין.

אבל אם כבר אנחנו חוזרים אחורה ומנסים לבחור שיטה לחלק את הזמן, אז אני חושב שלחלק את השעה ל-12 היה הכי הגיוני. כאילו, במקום 60, במקום שכל שעה תייצג 5 דקות, אז פשוט לחלק את זה ל-12. הרי ממילא, החיים שלנו, ברובם, לא באמת מתנהלים לפי דקות. בדרך כלל היחידה הקטנה שאתם מתנהלים לפיה… זה לא דקות, זה 5 דקות. זאת אומרת, אתם רוצים להגיע לאיזשהו מקום? אתם אומרים 'עוד 5 דקות'. אתם יכולים להגיע ב… אתם צריכים להגיע ב-7:50 לאיזשהו מקום, ותגיעו ב-7:51, זה משנה משהו? לא, זה כאילו בטווח של 5 דקות. 5 דקות זה פחות או יותר יחידת הזמן הקטנה האנושית הבסיסית. אנחנו מודדים את הזמן בערך ב-5 דקותים, אז נכון שיש גם מקרים שבהם צריך רזולוציה יותר גבוהה, כן? אז יש דקה כשאתם שמים משהו במיקרו או משהו כזה, אבל נשמע לי הרבה יותר הגיוני אם היה… אם במקום 60 דקות, השעה הייתה מתחלקת ל-12 חמש-דקותים. מממ? וול, מאוחר מדי בשביל זה כבר.

בכל אופן, חוץ מהדברים האלה, מתברר שיש לי אדל חדשה.

[מוזיקת רקע]

אדל זה מה שקורה כשיש משהו שכולם מספרים לי עליו, שאני לא אמרתי או טעות שעשיתי או משהו כזה, אבל מתברר שכולם יודעים את זה חוץ ממני. זה היה בפרק על מורן, בפרק על שמות פרטיים, שהיה איזה משהו בקשר לשם אדל, שפשוט כל העולם ואשתו סיפר לי על זה, וזה הכל באמת מתוך כוונה מעולה, כן? [צוחק] זאת אומרת, אני רוצה לדעת על דברים שאני שכחתי לספר עליהם, אבל זה פשוט היה ממש ממש הרבה. ו… כל… קיבלתי את זה הרבה מאוד פעמים.

אז במקרה הזה, מתברר, האדל כמובן קשורה לגמרא, כי אני לא מבין בזה, אבל יש הרבה מאזינים שלי, מתברר, שכן מבינים בזה, ולכן הרבה מאוד אנשים טרחו לספר לי שבגמרא יש חלוקה של השעה ל-1,080 חלקים. למה 1,080? כי ככה השעה היא בהיי-דפינישן. לא יודע למה. כי ה-1,080 זה שלוש פעמים 360. שזה גם תשע פעמים 60, יש משהו בבלי במספר הזה, וזה גם מתחלק ל-2 ו-3 ו-4 ו-5 ו-6 ו-8 ו-9 ו-10. לא ל-7, אבל אף אחד לא רוצה לחלק דברים ב-7.

אז קודם כל, תודה לכל מי שסיפר לי על זה, זה לא באמת סותר שום דבר שאמרתי. כלומר, אני לא אמרתי שלא הייתה חלוקה כזאת, אני אמרתי שהיו אסטרונומים כבר בתקופת היוונים והבבלים שידעו לחלק את הזמן בצורה מאוד מאוד מדויקת, והיו להם כל מיני שיטות שונות לזה. אז… כן, הייתה גם את השיטה הזאת. הסיבה, שוב, הייתה אסטרונומיה. כדי למדוד בדיוק את האורך של היום והשנה והחודש, שזה חשוב, משום שצריך לדעת מתי ראש חודש, מתי מתחיל חודש חדש, והאורך האמיתי של חודש, כלומר, ההקפה של הירח מסביב לכדור הארץ, הוא לא מספר עגול של ימים. אז כבר בגמרא כתוב שהאורך של החודש הוא 29 יום ומחצה ושני שליש שעה, שזה הם הכניסו דווקא כדי לעצבן אותי כי אני אמרתי שלא מחלקים את השעה לשלישים, אז הנה מחלקים את השעה לשלישים, וע"ג חלקים, כלומר 73 חלקים מתוך 1,080. שזה מאוד מדויק, דרך אגב, [צוחק] זה בהחלט אורך מאוד מדויק של החודש.

אז כן. הייתה את החלוקה הזאת, אבל אם כבר מדברים על מקורות יהודיים, אז היה רק אחד שסיפר לי על עוד דבר מעניין. על משהו שהרמב"ם כתב. עכשיו, אני לא מתעסק ברמב"ם בדרך כלל, בערך כמו מאותה סיבה שאני לא מתעסק בקוואנטים. אני לא רוצה להסתבך עם זה. עכשיו, מן מסתם יש אנשים שהם מבינים יותר.

עכשיו, הוא עסק בהמון המון דברים, קודם כל, הרמב"ם זה איזור שנת 1200 לספירה, כן? והוא עוסק בהמון דברים, והוא גם מדבר על החכמים היוונים וכל זה, זאת אומרת, הוא לא חי במנותק מכל החוכמה שהייתה קיימת בעולם באותו זמן, ובין השאר יש לו גם עיסוק בחלוקה של השעה ואסטרונומיה, וחלוקה של היום לחלקים, והוא משתמש בשיטה הזאת, של ה-1,080 חלקים בשעה.

אבל מעבר לזה, יש מקום אחד שבו הוא מדבר על דקות! אבל הוא מדבר עליהן בגישה… מאוד משונה, [צוחק] לדעתי.

זה קטע שמדבר על השאלה, הפילוסופית, האם הזמן הוא רצף אחד כולו, או שאפשר לחלק אותו ל… פיקסלים, לאטומים. כלומר, אם יש חלק של זמן שאין משהו יותר קצר ממנו. שזאת שאלה שאני לא הולך להתעסק בה עכשיו, הרמב"ם לא שמע על אורך פלאנק, לדעתי, וטוב שכך.

בכל אופן, אז יש משפט שאומר ככה: "והמשל בו שהשעה האחת על דרך משל 60 דקים, והדק 60 שניים, והשני 60 שלישיים, ויגיע באחרונה העניין אצלם אל חלקים עם עשיריים, על דרך משל, או יותר דקים מהם, לא יחלקו כלל ולא יקבלו החלוקה כמו הדרך".

בגדול, מה שהוא אומר פה - נגיד שאנחנו מחלקים את השעה ל-60 דקים, ואת הדקים ל-60 שניים, ומחלקים שוב ל-60 ל-60 ל-60, השאלה אם מגיעים לחלוקה עשירית, אם אנחנו נגיע למשהו שאי אפשר לחלק אותו יותר. עכשיו, זאת לא דרך חלוקה שהוא משתמש מעשית, כי הוא משתמש בחלוקה של ה-1,080, זה הוא עושה רק "נגיד". "נגיד שאנחנו ממציאים חלוקה כזאת", והחלוקה הזאת היא בדיוק החלוקה שאנחנו משתמשים בה יום! כלומר, 60 דקים, דקות, שהם מתחלקים ל-60 שניים, כלומר, שניות. ואז עוד שלישיים וכאלה שאנחנו לא עושים אותם… שזה די מוזר להזכיר כאילו כבדרך אגב, בואו נגיד שאנחנו נעשה את זה, ולהגיד בדיוק את מה שמשתמשים בו. אז סביר להניח שזה לא מקרי. זאת אומרת, סביר שבאמת היה שימוש בעניין הזה של הדקות והשניות בתור חלוקה של שעה באותו זמן. אבל אם אני לא טועה, האזכור הזה זה הכי מוקדם, זה הכי מוקדם שאני מצאתי של חלוקה כזאת… אז זה די מוזר.

כלומר, היה כנראה מישהו שבאמת השתמש בחלוקה הזאת באותו זמן, זה היה הרבה לפני שהמציאו את השעונים, ככה שאי אפשר היה לדבר על שעונים שמראים את הדקה, ו… שהרמב"ם מתייחס לזה, ואז מיד זורק את זה הצידה.

יש פה איזה עניין לחקור, אני צריך היסטוריון יותר רציני ממני בשביל להבין את זה. כרגע, לזה אני עדיין לא יודע את התשובה.

הממ… יש לי עוד כמה הערות בקשר לאקדמיה, ולוויקיפדיה, ולגמלי שלמה. תיכף.

[חסות]

[מוזיקת רקע]

אוקיי, יש נושא שעלה לאחרונה שמתקשר לכמה פרקים שדיברתי עליהם, שמתקשר לכמה מהפרקים האחרונים.

קודם כל, אתם יודעים שאני נכנסתי למריבה עם האקדמיה ללשון העברית. הממ… זה לא היה כל כך כיף, כי אני לא מאוד אוהב לריב או להתעצבן, אני מעדיף לדבר על דברים שאני אוהב, אבל… אה… היה מעצבן באופן כללי, אז אני רציתי להוציא את על משהו, [צוחק] אני מניח.

הממ… כן. אז אם מדברים על האקדמיה, לפני כמה שבועות, הוועדה לזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית הוציאה רשימה של שמות חדשים של גמלי שלמה. כי… אני דיברתי קצת על זה, שחלק מהתפקיד שלה זה להמציא שמות לחיות וצמחים ומושגים שעדיין לא קיימים להם שמות. ואחד מבין התחומים המאוד רבים של בעלי חיים שעדיין חסרים להם שמות, זה היה גמלי שלמה. כרגע לכל החרקים מהמשפחה הגדולה הזאת קוראים גמל שלמה, למרות שיש שם הרבה שונים שהם לא ממש דומים אחד לשני. אז הנה, עכשיו יש לנו שמות חדשים לגמלי שלמה, למשפחות של גמלי שלמה, וגם למינים וסוגים ספציפיים שלהם. והשמות האלה הם… מעולים. [צוחק] אני מאוד אוהב את השמות האלה שהם פרסמו.

קודם כל, יש שם את הגמל שלמה הירוק, שזה הגמל שלמה הכי נפוץ, זה שאתם כנראה נתקלתם כבר וכאלה. וגם גמל שלמה מתפלל, שזה, כמו שאומרים באנגלית Praying Mantis, בגלל שיש לו את התנוחה הזאת עם הידיים כאילו הוא מתפלל. הם סוגים נפוצים יחסית, אבל יש גם הרבה סוגים אחרים של גמלי שלמה שקיימים בארץ, הם נפוצים פחות, ועכשיו יש להם שמות. אז יש את השלומוניים, ויש גם את הדולגניים, משפחה שכוללת בין השאר את הדולגן חד-עין. עכשיו, הוא לא חד-עין משום ש… הוא רואה ממש טוב, אלא משום שהעיניים שלו הם ליטרלי חדות, [צוחק] זאת אומרת, יש לו מן שפיצים כאלה בעין.

יש את משפחת המדברניים, ואני חשבתי שמדברני זה מישהו שיוצא לשבוע בשמש ומקים מיצגים אומנותיים וכאלה, אבל לא משנה. יש אצניים, שהם כוללים אצן ענק, אצן לב, אצן מדברי ואצן ים-תיכוני. יש את הענפניים, כי הם דומים לענפים, שאחד מהם, ואת זה אהבתי, הוא ענפן פלמוני! ענפן פלמוני נשמע לי כאילו התעצלו לחשוב על שם. כאילו, ענפן פלוני וענפן אלמוני וענפן פלמוני, אבל לא, אבל לא, זה לא נכון! מתברר שזה בעצם תעתיק של השם המדעי, השם הלטיני שלו, שזה… [נאנח] פראוטיפלבס…? פראוטיפבלס… פלמוני. למה פלמוני? כי הוא נקרא על שם חוקר ישראלי שגר בדגניה, וקראו לו יעקב פלמוני. והוא זה שגילה את הסוג הזה של גמל שלמה. מתברר שכן, פלמוני זה דבר… אני, אני הייתי בטוח שזה כמו פשוט פלוני ואלמוני, אז פלמוני. אז כן, זה יופי של שם, הענפן הפלמוני.

חוץ מזה, יש עוד משפחה של גמלי שלמה שנקראת עצבניים, וזה אחלה, כולל המין עצבני עלום, שזה מדהים! עצבני עלום, חוץ מלהיות סוג של גמל שלמה, זה גם כינוי מעולה לאנשים שרבים עם אנשים באינטרנט. עם מי אתה מתווכח? עצבני עלום.

יש משפחה של גמלי שלמה שנקראת סוסות-שד, שכוללת את סוסת-שד משובצת, סוסת-שד מקלית, סוסת-שד מזרחית, וסוסת-שד מכושפת. יש פה הרבה חומר לספרי פנטזיה, אם אתם מחפשים.

יש גם את הפניני הלילי, ו… וזאת הפואנטה, ולמה שאני מתעסק בכל העסק הזה - הטְרַף-יָדִיִּים. טרף-יד אחד, הרבה טרף-ידיים. כולל טרף-יד חיוור. כי הם טורפים באמצעות הידיים, והשם הזה מבוסס על ההצעה של הזואולוג שאינו טבח, ישראל אהרוני, זה שדיברתי עליו גם בפרק "מאיפה באים אוגרים".

עכשיו, קודם כל, אני רוצה להגיד, אין לי שום התנגדות לשם הזה. זאת רשימה טובה, מבחינתי, השמות האלה מאוד משעשעים אותי, כאילו… אין לי שום התנגדות בעניין הזה.

א-ב-ל… זה כן מסבך אותנו שוב בעניין אחר.

כי… אם אתם זוכרים, קצת לפני עניין האקדמיה, אז אני התעצבנתי קצת על הויקיפדיה העברית. כלומר, לא עליהם באופן כללי, הם עושים עבודת קודש והכל, אבל יש מקרים שבהם אני לא אוהב, כולל, אני נתתי בתור דוגמה את החיה שנקראת באנגלית Mantis Shrimp, ובעברית נתנו לה בויקיפדיה את השם "חסילון גמל שלמה", וזה שם מטופש וגרוע. ובעקבות זה, בעקבות זה ש… הזכרתי את זה, הערך השתנה. הוא עכשיו מבוסס על הגדרה באתר של זואולוגיה אמין ומכובד יותר, וההגדרה החדשה, כלומר, השם של החיה הזאת לפי ויקיפדיה, הייתה "טְרַפְיָדִים". עכשיו, עדיין אין להם שם רשמי. כלומר, האקדמיה לא הכריזה על שם רשמי בשביל החיה הזאת, אבל… עכשיו אפשר לנחש שאם וכאשר יהיה להם שם רשמי, הוא לא יהיה טרפידים. משום שזה עכשיו שם של חיה אחרת, של משפחה של גמלי שלמה. [בטון מיואש] אז אני מניח שזה אומר שאנחנו שוב תקועים בלי שם, ואני לא יודע איך לקרוא לחיה הזאת. [נאנח] אני חשבתי שפתרנו את הבעיה הזאת, לפחות בינתיים, אבל לא, אנחנו עדיין תקועים עם המנטיס שרימפ, או הסטומטופוד, כמו שקוראים לו בלטינית.

אנשים אצלי בפייסבוק הציעו שמות אלטרנטיביים לחיה הזאת, אז אפשר לנסות ללמוד מהם. הציעו "חסילון טורפן רבגוני". זה יפה, רק שהוא לא חסילון. "חסילון אגרוף ברזל מהודר". מאוד יפה, רק שהוא לא חסילון, הוא מנטיסי. "דורונאי ססגוני", תודה, אבל לא. "הג'וק המכפכף". "ארוחת ערב". ו… "אביגדור". טוב, מבחינתי אני קורא לו אביגדור.

זהו. זאת התשובה לבינתיים.

[מוזיקת סיום]

עורכת את הסאונד שלי נוי, ייעוץ ותמיכה מורלית, מוּץ. כרגיל, על הרצאות שאני עושה, לא לערבי מאזינים בגלל שנגמרו כבר הכרטיסים, אבל יש הרבה הרצאות אחרות שאני עושה על כל מיני דברים, אתם יכולים לראות את כל הרשימה בעמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם". ובצוות רשת "עושים היסטוריה" גם… דני טימור המנהל העסקי, אביב שם טוב סמנכ"ל התפעול, עמית חזזי מכירות, וגם הילה שמש ושלי גואטה. אני דורון פישלר, נתראה מתישהו, ביי ביי.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

9 views0 comments

Comments


bottom of page