התשובה עם דורון פישלר - מה יקרה כשהקרחונים ימסו?

כולם יודעים שהקרחונים נמסים, ופני הים, כידוע, עולים. אבל עד כמה הם עולים? איך ייראה העולם אם כל הקרחונים כולם יימסו, ולמה עפולה היא נקודה קריטית בעניין? ועל מה בעצם אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על גובה פני הים?

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 18/10/2021.

[פתיח] ‫רשת "עושים היסטוריה".

[מוזיקת פתיחה]

היי, אני דורון פישלר, ‫זאת "התשובה".

‫בואו נדבר רגע על קרחונים. ‫שלי שלחה לי את השאלה, ‫"מה יקרה אם ימסו כל הקרחונים בעולם?" ‫כמובן, היא לא הייתה הראשונה ‫או היחידה ששאלה את זה. ‫גבריאל שלח לי… ‫וואי, זה היה, זה היה מזמן, ‫לפני איזה שנתיים וחצי [צוחק]. לפעמים ‫לוקח לי זמן להגיע לשאלות, ‫אבל הם עדיין, הם עדיין שם. ‫אני אגיע להכל. אולי. ‫בכל אופן, הוא שאל, "‫אם כל הקרחונים בעולם ימסו, ‫האם תישאר יבשה?" ‫וגם אביב שאל את אותו הדבר. ‫שאלה מצוינת, בואו נדבר על זה.

אבל, יש לי התלבטות כאן קצת, [צוחק] כי ‫השאלה היא האם לדבר על מה ‫שהולך לקרות, או על התשובה לשאלה. ‫כי כולם מודאגים מעליית פני הים. ‫כולם יודעים שאחת המשמעויות ‫של שינוי האקלים זה שהמים עולים, ‫וזה כמובן נושא חשוב ורציני. ‫אבל ממתי אני מדבר על דברים ‫חשובים ורציניים? ‫אני רוצה לדבר על תרחישים ‫קיצוניים ומופרכים. ‫מצד שני, אני לא רוצה להתעלם ‫לגמרי מהמציאות. ‫אז אוקיי, נדבר על שני דברים. ‫קודם כל, מה באמת קורה, ואז התשובה היותר מעניינת לשאלה. ‫אז קודם כל, בשלב הראשון, המציאות. ‫

[מוזיקת רקע]

העולם מתחמם. ‫חדשות, אני יודע. פשוט פעם ראשונה ‫שאתם שומעים על זה. ‫אף אחד… אתם עושים, "מה? ‫העולם מתחמם? ‫למה אף אחד לא מדבר על זה אף פעם?" ‫אז כן, העולם מתחמם, ‫וחלק מהתוצאה של ההתחממות הזאת ‫זה שהקרחונים נמסים. ‫ומכיוון שקרחונים נמסים, ‫פני הים עולים.

‫ודרך אגב, כבר כאן אני רוצה רגע ‫להכניס עוד שאלה ‫שמישהו אחר שאל אותי. ‫יפתח… המקרר? ‫הוא שאל שאלה כזאת: ‫הקוטב הצפוני לא יושב ‫על שום גוף אדמה. ‫כלומר, הקרחונים צפים על האוקיינוסים. ‫אם הם צפים, למה שהמסה שלהם ‫תעלה משמעותית את מפלס הים? ‫ו… הנה העניין, יפתח צודק לגמרי.

[מוזיקת רקע]

‫וכמו שיפתח כתב, בקוטב הצפוני ‫אין יבשה. יש שם ים. ‫אבל מכיוון שמאוד קר שם, ‫הים קופא והופך לקרח. ‫אבל זה עדיין רק ים. ‫ואם הקרח הזה ימס ‫ויהפוך חזרה למים, ‫זה ישפיע על מפלס מי הים בעולם? ‫בכלל לא. ‫זה לא ישנה את פני הים בעולם בכלל. אתם יכולים לעשות ניסוי קל בבית. ‫תקחו כוס זכוכית, שקופה, ‫תמלאו אותו במים. ‫שימו בפנים קוביית קרח, ‫ואז תמדדו עם סרגל את מפלס המים, ‫את הגובה של המים. ‫עכשיו תחכו קצת, ‫תנו לקוביית הקרח להינמס לגמרי, ‫ואז תמדדו שוב את מפלס המים, ותגלו שהוא אותו הדבר בדיוק כמו שהוא היה קודם. כי למפלס המים לא אכפת אם חלק מהמים קפאו או לא. קרח שצף על מים ונמס לא משנה את גובה פני הים.

אז ממה כולם מודאגים בדיוק? [צוחק] אז זהו, שאנחנו לא מודאגים מהקרח בקוטב הצפוני. אנחנו מודאגים מהקרח בקוטב הדרומי, באנטארקטיקה, וגם בגרינלנד, למרות ששם זה פחות. זה משום שבשני המקומות האלה יש הרבה הרבה קרח, אבל קרח שלא צף על המים. הוא נמצא על היבשה. אנטארקטיקה, בניגוד לקוטב הצפוני, היא לא רק גוש קרח. זה לא ים שעליו יש קרח. זאת יבשה, שעליה יש שכבה עבה מאוד של קרח. ואם הקרח הזה נמס, אז המים זורמים לים. אלה מים שלא היו בים קודם. כלומר, בהמשך של הניסוי מקודם, זה כאילו שתקחו את הכוס שיש בה מים, ותמזגו לתוכה עוד מים. זה כן ישנה את מפלס המים בכוס. כן, זה… זה יקרה. אז, אז זאת בעיה.

עוד דבר ששווה להזכיר פה לרגע, זה שזה לא הדבר היחיד שמשנה את מפלס פני הים, כי חלק מהעלייה בפני הים לא קשורה לקרח, אלא רק למים. כי כשמחממים מים, הנפח שלהם גדל קצת. וכשהקצת הזה הוא ביחס לכל האוקיינוסים בעולם, זה יוצא קצת משמעותי. אז הקרחונים נמסים, והמים מתרחבים, ופני הים בכדור הארץ עולים. זה לא דבר שעלול לקרות. זה לא דבר שאולי יקרה בעתיד. זה דבר שקורה עכשיו.

[מוזיקת רקע]

פני הים כבר עלו. משנת 1900 ועד 2020, פני הים בעולם עלו בבערך 20 ס"מ. והם ממשיכים לעלות, והם מגבירים את הקצב. והם ימשיכו לעלות בקצב גבוה יותר גם בשנים הבאות. אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות בעניין בשלב הזה. זה דבר שהולך לקרות. השאלה היא בכמה הם יעלו, וכמה אנחנו צריכים להיות מודאגים בגלל זה.

[קול של מים מבעבעים]

והתשובה היא ש… אנחנו לא יודעים. כי לחזות את קצב עליית פני הים זה מאוד קשה. זה תלוי בהמון גורמים שונים שפשוט אי אפשר לחזות מראש. זה תלוי בין השאר בכמה כדור הארץ יתחמם. אנחנו לא יודעים את זה. הוא מתחמם, אבל בדיוק עד כמה, זה אנחנו לא יודעים. זה תלוי בכמה קרחונים מסוימים, ענקיים, באנטארקטיקה, האם הם יתנתקו ויפלו לים במשך השנים הקרובות. זה כנראה יקרה בסופו של דבר, אבל האם זה יקרה במהלך 80 השנה הקרובות, אנחנו לא יודעים. כמו שאנחנו לא יודעים לחזות במדויק מתי תהיה רעידת אדמה.

אז בגלל כל זה, התשקיפים לעליית פני הים במשך ה-80 שנה הקרובות הם מאוד מאוד שונים. הרבה פעמים מדברים על שנת 2100 בתור המדד. אז התחזיות מדברות על עלייה של פני הים עד שנת 2100 של בין 30 ס"מ, בתחזית הכי אופטימית, ועד 2.5 מטר, בתחזיות היותר שחורות. וזה הבדל משמעותי. 30 ס"מ ו-2.5 מטר זה, זה הבדל גדול. אבל כאן יש עוד שאלה, עלייה של 30 ס"מ בפני הים, מה זה אומר בכלל? כי פני הים עולים ויורדים ביותר מ-30 ס"מ כל יום. יש גאות ויש שפל, הים עולה ויורד, כל גל גדול מעלה את פני הים ביותר מזה. אז מה, מה זה אומר בכלל? [צוחק]

אז זהו, שכל הזמן כשאנחנו מדברים על עליית פני הים, בעצם הדבר שאנחנו מדברים עליו זה עליית פני הים הממוצעים. הים עולה ויורד כל הזמן. [קול של מים מבעבעים] זה לא שאם הים, פני הים עולים במטר, אז זה אומר שפתאום יום אחד הים מגיע אליכם הביתה ופשוט נשאר שם. לא, כי זה משתנה כל הזמן, אבל אנשים שחיים ליד הים יודעים שבמקרים קיצוניים מסוימים הים מגיע אליהם. אם יש איזושהי גאות גבוהה במיוחד או סופה שמביאה את הים אליכם הביתה, יש שיטפון. אבל זו תופעה נדירה שקורית רק פעם ב-100 שנה נגיד, אז אוקיי, אפשר לחיות עם זה.

אבל אם פני הים פתאום יעלו בחצי מטר, אז פתאום מה שהיה אמור לקרות פעם ב-100 שנה, קורה פעם בשנה. ומה שהיה אמור לקרות פעם ב-5 שנים, עכשיו קורה כל הזמן. יש שכונות בפלורידה היום שבמשך חודש-חודשיים בשנה הרחובות שלהם מוצפים במים. באיזשהו שלב אתם מחליטים שזה לא שווה את זה, ואתם פשוט לא גרים שם יותר. אבל זה לא דבר שקורה בבת אחת.

עלייה של סנטימטר בשנה זה לא קצב שאי אפשר לברוח ממנו. זה לא התנפצות של אסטרואיד שעושה בום ואז כולם מתים. לא, זה דבר שקורה ממש ממש לאט. אפשר להתמודד עם זה. ואנשים מתמודדים עם זה. תשאלו את ההולנדים.

[מוזיקת רקע]

הולנד, כידוע, חלק גדול מהולנד נמצא בגובה שמתחת לפני הים, וההולנדים מסתדרים כבר הרבה זמן. זה לא היה קל. זה לא היה פשוט, היה צריך בשביל זה לבנות סכרים עצומים ולהשקיע הרבה מאוד בתשתיות, אבל זה עובד. ודבר דומה יהיה צריך לעשות בכל מקום שליד הים, שהים מאיים להציף עכשיו.

עכשיו, בואו נהיה פרובינציאלים. נעזוב את כל העולם. ניתן לעולם לדאוג לעצמו. מה קורה אצלנו, בישראל?

[מוזיקת רקע קצבית]

אז בישראל מתברר שהמצב… יחסית בסדר. כן, אני יודע שאנחנו בטח לא רגילים לזה שמשהו הוא לא כזה גרוע, אבל יחסית בסדר. העניין הוא שקו החוף בישראל הוא קו. הוא ברובו קו אחד ישר. [צוחק] בניגוד למקומות אחרים, אין לנו הרבה מפרצים ומפרצונים ושפכי נהרות וערים שיושבות על איים וכאלה דברים. לא, יש לנו קו חוף אחד, זה כבר הופך את החיים להרבה יותר פשוטים. וגם חלק גדול מהחוף מוגן במצוק. כלומר, העיר לא בנויה ממש על הים, יש חוף ים, ואז יש מצוק גבוה, ואחרי זה מתחילה העיר.

אז אם אנחנו לוקחים, נגיד, עלייה של פני הים של, מספר עגול וסביר יחסית, נגיד עלייה של מטר אחד. זה לא הכי אופטימי, זה לא הכי פסימי. אז חופי הים, זה הדבר העיקרי שיפגע, בגלל שאם פני הים עולים במטר אחד, אז כל ה… רצועת החוף, כלומר החול שעל חוף הים, הוא מאוד מאוד קטֵן. או במקומות מסוימים הוא יעלם לגמרי, שזה באסה! כאילו, מה שווה תל אביב בלי חוף ים? אבל בקטע של הערים עצמם מעבר לזה? הן לא ייפגעו הרבה. כאילו, יהיו מקומות שייפגעו, כן, אין ספק, ויש מבני תעשייה ותחנות כוח ונמלים ומתקני התפלה, והרבה מאוד דברים שיושבים על הים ויהיה צריך להגן עליהם ולשדרג אותם. וזה משמעותי, זה דבר רציני.

בהערכה שעשו דוקטור מיכל לייכטר ופרופסור דניאל פלזנשטיין מהאוניברסיטה העברית ב-2013, הם העריכו שעלייה של מטר אחד בפני הים תגרום בישראל לנזקים למבנים בשווי של 8 מיליארד שקל ותסכן 4,300 אנשים. כלומר, יש בערך 4,300 אנשים שהבתים שלהם בסכנת הצפה. וזה בעיה, כן, משהו שעולה 8 מיליארד שקל זה לא דבר קטן. אבל… אבל יחסית? זה לא הרבה. [מגחך] כלומר, בפרופורציה של תקציב של מדינת ישראל לאורך 80 שנה, 8 מיליארד שקל זה פשוט לא סכום כזה גדול.

שתבינו, בניו יורק, בעיר ניו יורק, ששם עליית פני הים היא דבר מאוד רציני, אז גם שם הציגו לפני כמה שנים תוכנית להתגוננות מפני עליית פני הים, והיא כוללת בניית סוג של חומת הגנה מסביב לעיר. העלות של זה היא 10 מיליארד דולר. דולר, לא שקל. וזאת עיר אחת. עיר ענקית, אבל עיר אחת. אותו דבר, פחות או יותר, נכון לגבי כל עיר חוף בעולם.

סך הכל, העלות של ההתגוננות מפני עליית פני הים היא לא דבר שנמדד במיליארדים, זה דבר שנמדד בטריליונים. וזה לא דבר שאולי יהיה צריך לעשות, זה דבר שיהיה צריך לעשות, כי אין ברירה אחרת! ניו יורק לא הולכת לעבור דירה! וכמובן, ישנם גם המקומות שאין להם מיליארדים להשקיע בזה, וזה אומר שמקומות כמו מומבאי ושנגחאי זה לא אלפי, זה מיליוני אנשים שהבתים שלהם בסכנת הצפה. אז זאת בהחלט בעיה גלובלית רצינית.

אז אם אצלנו, לכל המדינה, העסק הזה יגרום נזק של כמה מיליארדי שקלים… באמת שיצאנו בזול. ו-4,000 איש בסיכון, זה לא מעט, אבל זה לא אומר שיהיה צריך לפנות את חולון בגלל עלייה של מטר במפלס פני הים.

זה גם לא אומר שזהו, גמרנו את משבר האקלים, אין לנו יותר מה לדאוג ממנו, כי עליית פני הים זה רק השפעה אחת של משבר האקלים. אותי אישית, למשל, הרעיון שהולך להיות עוד יותר חם בקיץ, מזעזע יותר מהרעיון שהים יהיה טיפ טיפה יותר גבוה. למרות שעדיין, כאילו, בלי חופי ים, זה מבאס!

בקיצור, זה עניין רציני, זה לחלוטין עניין רציני. אבל זה לא שהגיאוגרפיה של ישראל תשתנה עד שנת 2100 באופן כזה שאי אפשר יהיה להכיר את המדינה.

אז… זה מה שיקרה במציאות. אבל זאת לא הייתה השאלה.

[מוזיקה דרמטית]

השאלה הייתה, "מה יקרה אם כל הקרחונים ימסו?" כולם. וזה… הרבה יותר דרמטי! ולתשובה לזה תיכף נגיע.

[מוזיקת רקע]

מה יקרה אם כל הקרחונים ימסו? כולם. כל הקרח על גרינלנד ועל אנטארקטיקה, ויש שם הרבה קרח. עכשיו תבינו, שבאנטארקטיקה יש קרח בעובי של קילומטרים, זה הרבה מאוד מים שלא נמצאים כרגע באוקיינוסים. מה יקרה אם יהיה כל כך חם שכל הקרח הזה יימס ויזרום לים?

קודם כל, צריך להגיד דבר חשוב. זה לא באמת הולך לקרות. [סאונד של תקליט שרוט, מוזיקת רקע מסתיימת בפתאומיות] אפילו התחזיות הכי שחורות לגבי שינוי האקלים לא מדברות על זה שכל הקרחונים ימסו. שום דבר אפילו קרוב לזה. אבל נגיד. [מוזיקת רקע מתחדשת] במקרה הזה, אנחנו לא מדברים על עליית פני הים של מטר, וגם לא של 2 מטר או 3. אם כל הקרחונים נמסים, אז אנחנו מדברים על זה שפני הים בעולם יעלו בקירוב ב-70 מטר. זה… זה כבר מורגש. זה לא כזה שאתם עומדים ליד חוף הים ואומרים [בטון מזלזל] "מה, המים עולים, אבל זה מטר, לא רואים את זה בכלל". לא, לא, לא. אם הם יעלו ב-70 מטר, אתם תשימו לב.

מצד שני, בפרופורציות מסוימות, 70 מטר זה לא כזה הרבה. כלומר, לכסות את כל כדור הארץ במים? לא, זה לא יעשה את זה, בניגוד למה שקווין קוסטנר אולי ינסה להגיד לכם. זה לא יהפוך את כדור הארץ לעולם המים. זה לא שהיבשה נעלמה.

האמת, שאם אתם בחלל, ואתם מסתכלים על כדור הארץ מרחוק, במבט ראשון אתם לא תשימו לב לשום הבדל. כדור הארץ נראה אותו הדבר. כל היבשות עדיין שם, באותן צורות, מאוד קל לזהות אותם. אפריקה עדיין נראית כמו אפריקה. אמריקה נראית כמו אמריקה. הכל בערך אותו דבר. בערך. כשמתקרבים יותר אפשר לשים לב שלא הכל אותו דבר. יש כמה הבדלים.

[מוזיקת רקע]

באמצע אוסטרליה יש עכשיו ים קטן? זה מוזר קצת. אני לא זוכר שהיה שם ים בפעם הקודמת שראיתי את אוסטרליה. אה… כשמסתכלים על ארצות הברית, יכול להיות שיקח לכם קצת זמן לשים לב למה היא נראית שונה מהרגיל. זה כי משהו חסר שם. פלורידה. פלורידה נעלמה. הבליטה המשונה הזאת בפינה של ארצות הברית, פשוט לא שם יותר. אבל האמת שהמדינה נראית יותר אסתטית בלעדיה, אז מילא.

[מוזיקת רקע]

עכשיו, אם אתם מדקדקים בפרטים, אתם תתחילו לשים לב שיש בעצם מדינות שלמות שנעלמו לגמרי. וקודם כל, מדינות איים קטנות באוקיינוס השקט שנעלמו מזמן. מדינות כמו קיריבטי, פיג'י או נאורו, הם כבר מזמן במים. אבל… [מגחך] מי באמת שם לב לנאורו, חוץ ממאזיני פודקאסטים? יש מצב שיותר תשימו לב לזה שהולנד כבר לא שם בכלל. כן, הם ממש טובים בהתמודדות עם עליית פני הים, אבל הם לא עד כדי כך טובים. הולנד פשוט איננה. גם דנמרק. שתיהן, חוץ מכמה איים קטנים, הן פשוט נמחקו מהמפה לגמרי, ביחד עם חצי מבלגיה וחתיכה גדולה מגרמניה.

בחלק אחר של העולם אולי תשימו לב שבנגלדש איננה. שזאת מדינה שאולי אנחנו לא חושבים עליה הרבה, אבל זאת מדינה ענקית, שפשוט נעלמה כמעט לגמרי. ולמרות כל זה, רוב העולם עדיין נראה די דומה למה שהוא נראה קודם. כלומר, קווי המתאר של היבשות בערך אותו דבר. קווי החוף הצטמצמו קצת. אבל זה רק הקצה של כל מדינה ש… שהתכווץ.

אבל… העניין הוא שהקצה, קו החוף של כל מדינה, זה נוטה להיות המקום שבו הרבה אנשים גרים. הרבה! רוב הערים הכי גדולות בעולם הן ערי חוף. או יותר נכון, הן היו ערי חוף. הן כבר לא שם. ניו יורק, טוקיו, לוס אנג'לס, בומביי, רומא, לאגוס. רוב הערים הגדולות שאתם יכולים לחשוב עליהן, מוצפות עכשיו.

יש כאלה שלא היו ערי חוף, לונדון למשל. לונדון זאת עיר ענקית, והיא לא עיר חוף. למרבה הצער, היא כן עיר נהר והיא עיר נמוכה מאוד, וגם היא הוצפה לגמרי. ביחד עם איזה חצי מאנגליה. סין נראית על המפה די אותו הדבר כמו קודם, רובה הגדול לא השתנה בכלל. יש רק קטע קטן של המדינה במזרח, שהוצף. הבעיה היא שהקטע הזה הוא החלק של המדינה שבו חיים הכי הרבה אנשים. בייג'ינג ושנגחאי, כולן, הן… הוצפו לגמרי. [מגחך] מאות מיליוני אנשים חיים בקטע הקטן הזה. אנשים, מתברר, נוטים לחיות נמוך. הם אוהבים לחיות ליד פני הים.

אמנם פני הים עלו רק ב-70 מטר, אבל בערך רבע מהאנשים בעולם, 2 מיליארד אנשים, גרו במקומות האלה! זה… חתיכת שינוי. [צוחק] למחוק את רוב הערים הגדולות בעולם ולשכן מחדש 2 מיליארד פליטי אקלים… זה די משמעותי, הייתי אומר. העולם יצטרך להסתגל לזה. אממ… זאת בעיה, אבל כל זה עדיין נורא נורא בגדול. זה להסתכל על כל העולם, וכל… כל העולם זה פשוט גדול מדי. הרבה פעמים יותר נוח פשוט להבין את מה שקורה כאן קרוב. אז בואו שוב, נצטמצם. בואו נדבר רק על מה שקורה בישראל, אחרי שכל הקרחונים נמסו.

[נגינת גיטרה ברקע]

אז מה קרה פה? כן, אז… אתם יודעים איך יש הרבה לחות במישור החוף? אז… עכשיו יש יותר. [צוחק] הרבה יותר. בקשר למישור החוף, יש שני דברים שידועים עליו. וזה, אחד, שהוא נמצא ליד החוף, והשני זה שהוא מישור. שזה צירוף לא מוצלח כשמדובר על עליית פני הים של 70 מטר. [מגחך] כשהמים עולים, זה המקום העיקרי שיושפע. ובדיוק כמו בשאר העולם, גם בארץ, רוב האנשים גרים נמוך. מישור החוף הוא האזור שבו חצי מהישראלים גרים בערך. אז… צריך להגיד שלום להרבה מקומות.

בתל אביב, השלטים בסוקולוב של "זהירות צונאמי" לא יספיקו. תל אביב נמצאת עכשיו כולה עמוק מתחת לים. והיא לא לבד, ראשון לציון טבועה. חדרה מוצפת. אשדוד, רחובות, רעננה, חולון, הכל מתחת למים. נתניה הפכה לאטלנטיס של המזרח התיכון. בת ים הקטנה, באופן הולם, נמצאת עכשיו בתוך הים [מתוך הסרט "בת הים הקטנה": "בתוך הים!"]. פתח תקווה הייתה קיימת, אבל עכשיו לא. רמלה הפכה לעיר חוף. יופי להם. כדאי עכשיו להשקיע בבית על החוף ברמלה.

אם אתם שטים בחלק מהמקומות האלה, בעיקר מה שהיה פעם תל אביב, רמת גן ובני ברק, זה מראה מאוד מוזר, כי הערים הוצפו לגמרי, אבל לא מספיק בשביל להעלים את הבניינים הגבוהים. אז כל בניין בגובה של יותר מ-25 קומות עדיין בולט מעל פני המים. מגדלי עזריאלי, למשל, הם עדיין שם. הם פשוט במים. הבורסה ברמת גן היא יער של עמודים ענקיים שצומחים מתוך הים. בירושלים בינתיים הכל סבבה.

ועדיין, כל זה לא הדבר הכי דרמטי שקרה בארץ. עכשיו, אני יודע, אנחנו איבדנו לפחות 2 סניפים של "איקאה", מה יכול להיות יותר דרמטי מזה? ובכל זאת, יש לנו ערים מוצפות? סבבה. יש ערים מוצפות בכל העולם. לונדון טבעה, אתם חושבים שלמישהו אכפת מבת ים? אבל יש דבר באמת יוצא דופן שקורה בארץ, והוא קורה בצפון, ליד חיפה.

[מוזיקת רקע]

קודם כל, הצפון לא מוגן מכל עניין ההצפות האלה, כן? זאת אומרת, כבר כשהמים עלו רק 15 מטר מעל פני הים של היום, נהריה והקריות הוצפו לגמרי. לחלוטין. לא נשאר כלום. גם חלק מחיפה, אבל לחיפה יש את הכרמל, אז חלק מהעיר נשאר.

אבל הדבר היותר מעניין הוא מה שקרה מהצד הצפוני של הכרמל. שמה נוצר מן מפרץ חיפה חדש, והרבה יותר גדול מהמקורי. ומתוכו צומחת מן לשון ארוכה של מים, מן פיורד שהולך ומתפשט דרומה על כביש 6, בעמק שבין טבעון לכרמל. [קול של מים זורמים] כשגובה המים מגיע ל-30 מטר בערך, הזרוע הזאת של המים כמעט מגיעה ליקנעם, אבל שם היא פתאום עושה פנייה חדה שמאלה, יורדת מכביש 6, כנראה כי זה יקר, וממשיכה לתוך עמק יזרעאל.

וככל שהמים ממשיכים לעלות, היא ממשיכה הלאה והלאה, והם זוחלים עוד ועוד על העמק. עד שבסביבות העלייה של 60 מטר המים מגיעים לעפולה.

עכשיו, למה שיהיה אכפת לנו מעפולה? כלומר, לתושבי עפולה עכשיו אכפת מעפולה, כן? אבל הרבה מקומות כבר שקעו פה. למה עפולה משנה לי יותר מהוד השרון או יבנה או בית גמליאל? זה כי עפולה יושבת במקום מאוד מעניין. עפולה נמצאת על קו פרשת המים. מה זה אומר? על הבקע הסורי-אפריקאי שמעתם, נכון? ים המלח, עמק הירדן, הכנרת, הם כולם נמצאים בתוך הבקע הזה, הם כולם נמוכים, הם בגובה של מתחת לפני הים. הסיבה שהמקומות האלה לא מלאים במים עכשיו, היא פשוט שלים אין דרך להגיע אליהם. אבל ברגע שהמים עברו את עפולה, יש דרך. כי מעפולה לעמק הירדן זה הכל ירידה.

זה אומר שברגע שהמים עוברים את עפולה אין שום דבר שיעצור אותם מלזרום לאורך כל יתר העמק ולכיוון בית שאן ומשם לירדן. זה אומר שהמים עכשיו חוצים את המדינה לשניים, לגמרי. ממערב למזרח, תעלת הימים, עמק יזרעאל כולו מוצף במים. אבל הוא לא ים. הוא נהר. כי המים האלה לא עומדים, המים האלה זורמים. [קול של זרימה חזקה של מים] והם זורמים מהר. זה כאילו כל המדינה הייתה סכר שהפריד בין הים התיכון לעמק הירדן, ועכשיו יש חור בסכר.

אתם ראיתם פעם איך נראית זרימת מים כשפותחים פתח בסכר? [מגחך] זה נהר שלידו האמזונס נראה כמו ברז מטפטף. [ברקע זרימת המים מתגברת ומתגברת] זאת זרימה שאף בן אדם בעולם לא ראה דבר כמוה. זה חלק גדול מהים התיכון שפשוט עובר דירה. אל תשכשכו רגליים בנהר הזה. אל תגעו במים האלה, כי הם פשוט ייקחו אתכם, ולא משנה מי ומה אתם. אין שום דבר, אין שום סירה, אין שום רכב, שום קיר, שיכול לעמוד בעוצמת הזרימה הזאת.

יש מן מפל מים עצום שמוביל מהים התיכון אל הירדן, והירדן הופך לנהר סופר מכובד ונשפך, כמובן, לים המלח, המקום הנמוך בעולם, שהופך מרגע לרגע לפחות נמוך ופחות מלוח, כי המים פשוט ממלאים אותו. אז הוא עולה ועולה, והוא לא מפסיק לעלות, עד שפעם מה שהיה ים המלח, עכשיו הוא מגיע עד לכינרת. אבל הוא לא מפסיק לעלות שם.

מפלס הכנרת, שאנחנו כל הזמן כל כך דואגים לו? עכשיו מפלס הכנרת מתחיל לעלות בקצב של משהו באזור של סנטימטר בדקה. ותושבי טבריה, שעד הרגע, כל העסק הזה של עליית פני הים לא ממש הדאיג אותם, עכשיו הם פתאום צריכים להתמודד עם זה באופן מאוד מאוד מיידי! אין להם לילה לישון על זה.

וכל זה ממשיך. המים ממשיכים לעלות עד שהם מגיעים לפני הים. פני הים החדשים. ככה זה, חוק הכלים השלובים. פני הים, בים החדש הזה, יהיו אותם פני הים כמו בכל ים אחר. ורק אז, הזרימה נרגעת. [ברקע זרימת המים נחלשת]

מדינת ישראל נראית עכשיו מאוד שונה מאיך שהיא נראתה קודם. וזה לא רק בגלל שכל מישור החוף טבע. זה כי במזרח המדינה יש עכשיו ים חדש וענק. מן מפרץ באורך של 300 קילומטר, מאיפה שהייתה הכנרת ועד לאמצע הנגב! וזה לא איזו ביצה קטנה ורדודה, הים הזה, לא. זה ים עמוק. קיבוץ עין גדי, נגיד, שנמצא בגובה של 300 מטרים מתחת לפני הים, אז עכשיו הוא נמצא 370 מטר מתחת לפני הים. ויש את העניין של מיצרי יזרעאל, שעכשיו חוצים את המדינה לשניים. כדי להגיע מחיפה לכרמיאל צריך מטוס, או אולי סירה, אבל עם הזרמים שיש שם אני לא הייתי מסתכן בזה. ואני אפילו לא אכנס לעניין הפוליטי שעזה נעלמה והגדה המערבית עכשיו הפכה גם למזרחית. וכל תושבי מישור החוף, כל המיליון ומשהו אנשים האלה, לאן הם עברו? כלומר, אני מניח שכל העסק הזה לא באמת קרה ביום אחד, אז היה צריך פשוט לבנות בתים חדשים ולהעביר את כולם. לאן? הכי סביר שקריית גת הפכה פתאום למטרופולין ענק.

בקיצור, המים עלו כולה ב-70 מטר, אבל הגיאוגרפיה של העולם, מבחינת איפה בני האדם נמצאים, נראית שונה לחלוטין! איפה אנשים חיים, איך הם חיים וממה, כל זה שונה לחלוטין ממה שהיה קודם.

אבל יש לי עוד שאלה. מה אם נוסיף עוד מים?

[מוזיקת רקע דרמטית]

מה אם במקום להעלות את פני הים ב-70 מטר, נעלה אותם ב… 1,000 מטר? פני הים עלו בקילומטר שלם. זה, צריך להגיד, עוד יותר דבר שלא יכול לקרות, פשוט כי אין מספיק מים. המסנו כבר את כל הקרחונים. מאיפה בדיוק הגיעו כל המים האלה? אבל נגיד, נגיד שמישהו שכח לסגור את הברז.

אז קודם כל, בקשר למדינת ישראל, המצב עכשיו הרבה יותר פשוט ממה שהוא היה קודם. אין מדינת ישראל. ישראל מוצפת לחלוטין. כולל ירושלים, כולל חיפה, כולל הכל, חוץ מקטע קטנטן בצפון רמת הגולן לכיוון החרמון, ועוד כמה איים קטנטנים זערוריים, בעיקר באזור הר מירון. ישראל איננה.

אבל במקרה הזה ישראל לא לבד. [מגחך] במצב הזה קל מאוד לראות גם מרחוק, גם מהחלל, שהעולם מאוד שונה ממה שהוא היה קודם. הרבה מדינות נמחקו מהמפה לגמרי. יבשות שלמות נעלמו. אוסטרליה למשל? אין. אין אוסטרליה. אוסטרליה פשוט לא שם. אירופה מוצפת לגמרי, חוץ מחלקים קטנים שהפכו לקבוצות איים, בעיקר איי האלפים. רוסיה כולה נעלמה כמעט לגמרי. הודו נמחקה. ברזיל שקעה. באפריקה, בואו נגיד שבעיית היובש בסהרה נפתרה באופן סופי ומוחלט, אבל בערך רבע מהיבשת עדיין נשאר. מדרום וצפון אמריקה נשארה מן רצועה ארוכה צרה ומתפתלת של יבשה שאולי אפשר יהיה לזהות בתור הקצה המערבי של אמריקה. אה… באופן מפתיע, בערך שליש מארצות הברית עדיין קיים. שזה הרבה יחסית.

האמת שאין אף מדינה בעולם שלא נפגעה מעליית המים. כמעט. מבין כל המדינות שקיימות בעולם היום, יש רק מדינה אחת שלא הושפעה מעליית פני הים בקילומטר בכלל. שום קטע מהמדינה הזאת לא הוצף. ודרך אגב, אם אתם יכולים להגיד בלי לבדוק איזו מדינה זאת, אז אתם מקבלים ממני הרבה מאוד נקודות טריוויה, כי זאת שאלה מאוד קשה. המדינה היא… לסוטו. וזה בסדר אם אתם לא באמת זוכרים איפה זה. לסוטו היא מדינה קטנה שנמצאת באמצע דרום אפריקה, כלומר, היא מוקפת מכל הצדדים בדרום אפריקה, ולסוטו היא המדינה היחידה בעולם שאין בה שום נקודה שנמוכה יותר מ-1,000 מטר מגובה פני הים. האמת שאפילו אחרי שפני הים יעלו בקילומטר, הם עדיין יהיו רחוקים יותר מ-50 קילומטר מחוף הים הקרוב! אז כשכל העולם מוצף לחלוטין, אפוקליפסה של מים השמידה כמעט את כל העולם, בלסוטו לא שמו לב שמשהו קרה. הם פשוט קמו בבוקר ואמרו [בקול מלא פליאה] "מה, מה קורה? למה כולם צועקים? פספסנו משהו? פייסבוק שוב נפל?"

אבל לסוטו היא מקום קטן. המדינה הכי גדולה בעולם החדש הזה היא בקלות סין. חלק גדול מסין עדיין מעל הים. וממש לידה נמצאת מונגוליה, שגם היא, היא נפגעה מעליית המים, כן, אבל רובה הגדול עדיין יבש. הבעיה היא שבמונגוליה, כידוע, כמעט אף אחד לא גר. וככה גם בסין. וגם בארצות הברית. כלומר, כן, יש הרבה אנשים בסין ובאמריקה, כן? אבל כמעט כולם גרים בחלק ששקע. החלקים שנשארו מחוץ למים הם בדיוק החלקים של המדינות האלה שבהם כמעט אף אחד לא גר. אמרנו, אנשים אוהבים לגור נמוך.

אז העיר הכי גדולה בעולם עכשיו, וזה בלי שום תחרות, היא מקסיקו סיטי.

[מוזיקת רקע לטינית]

מקסיקו סיטי היא האחרונה מבין הערים הגדולות באמת, אלה עם מיליוני תושבים, שנשארה עומדת. מכיוון ש… אתם יודעים, ניו יורק, טוקיו, בייג'ינג, לונדון? נמצאות מזמן עמוק עמוק במים. אז בעולם החדש הזה אפשר להניח שמקסיקו סיטי היא מרכז העולם. כלומר, כל זה בהנחה שאנשים באמת יישארו איפה שהם היו לפני שהמים עלו. מה שאומר שיותר מ-80% מהאנשים בעולם טבעו.

עכשיו, בהנחה שעליית פני הים לא קרתה ביום אחד, כלומר, נגיד, האנושות ידעה שזה קורה והיה לה זמן להתכונן לזה, אז זה אומר ש-80% מהאנשים בעולם היו צריכים לעבור דירה. או ללמוד לשחות ממש טוב. עכשיו, לצורך העניין, נניח עולם אוטופי, שבו אין מלחמות ויריבויות וכל המדינות משתפות פעולה. אז כל המדינות שנשאר מהן משהו מסכימות לשכן בהן את רוב האנושות, כל היתר, אלה שהפכו לפליטי אקלים. אז בואו נגיד אז שאת כל תושבי הודו נעביר לסין, ואת כל תושבי אירופה נעביר למונגוליה. תושבי אמריקה ואפריקה פשוט יצטרכו להצטופף קצת על מה שנשאר אצלם. תושבי ישראל יעברו כנראה כולם למדינות הכי קרובות אלינו שחלק גדול מהם עדיין מעל הים, שזה טורקיה או איראן. עולם אוטופי אמרנו.

עכשיו, שאלה הגיונית שאפשר לשאול עכשיו זה, "האם בכלל יש מקום לכולם על חתיכות האדמה שנשארו?" והתשובה היא, אולי במפתיע, כן, האמת שאין שום בעיה. זה נכון שבממוצע יהיה טיפה יותר צפוף מהיום, אבל אם אתם היום חיים בעיר, אתם לא תשימו לב להבדל. אפשר בקלות לפזר את כל תושבי העולם על עשירית משטח האדמה בעולם ועדיין לא תהיה שום בעיה של צפיפות.

הבעיה תהיה אחרת. ובאופן מאוד אירוני, הבעיה בעולם שבו הים עלה בקילומטר, היא מחסור במים. מים מתוקים, כלומר. מים מלוחים יש הרבה. זה לא חסר. אבל מאיפה תביאו מים מתוקים? כמעט כל האגמים בעולם הוצפו מזמן, והמאגרים התת-קרקעיים מן הסתם כבר מלוחים מאוד בשלב הזה. אז אוקיי, יש מקום לכולם, אבל מאיפה תביאו לכולם שתייה? שלא לדבר על אוכל. היום הרבה יותר שטח בעולם משמש לגידול אוכל מאשר שטח שבו אנשים גרים, ועכשיו… איפה תעשו את כל זה? המקומות שנשארו מעל הים הם מקומות שמראש לא היו מאוד פוריים. זאת הסיבה שאנשים לא גרו בהם. אז… להשאיר את כל תושבי העולם בחיים אחרי שהמים עלו, זה קל יחסית, אבל להשאיר אותם בחיים גם שנה ושנתיים אחר כך, זאת בעיה. ואני לא יודע בדיוק איך נתמודד עם זה. כנראה נצטרך לבנות הרבה מאוד מתקני התפלת מים, וגם אני מנחש לאכול הרבה מאוד אצות ודגים. אבל אנחנו נסתדר איכשהו. ברצינות, אם אנחנו פתרנו את הבעיה ככה שאיראן מארחת את כל תושבי ישראל וכולם בסדר עם זה, להשיג אוכל ל-8 מיליארד אנשים זה כסף קטן.

מה אם נוסיף עוד מים?

[מוזיקת רקע דרמטית]

מה אם להעלות את הים בקילומטר אחד זה לא מספיק? מה אם המים עלו ב-5 קילומטר? במקרה הזה, במבט ראשון ושני, [מגחך] יהיה קל לחשוב שכדור הארץ פשוט מכוסה במים לחלוטין, שלא נשארה שום יבשה בכלל. גם לסוטו כבר מתחת למים, מקסיקו סיטי גם. ערים גדולות אין בכלל. אם כאן משוטט קווין קוסטנר, אפשר בהחלט לסלוח לו על זה שהוא חושב ששום יבשה לא נשארה. אבל זה לא לגמרי נכון.

יש רק מקום אחד בעולם הזה שאפשר איכשהו לקרוא לו יבשת, וזה טיבט. זה המקום היחיד שיש בו כמות משמעותית של אדמה יבשה, וגם זה בקושי, כי זה מורכב מהרבה איים מחורצים עם תעלות ביניהם. אבל אם נשארה תרבות אנושית כלשהי בעולם, היא נמצאת בטיבט.

[מוזיקה טיבטית]

טיבט היא בעצם כל העולם עכשיו. הכל טיבטי. זה אומר שכל בהמה עכשיו בעולם היא בהמה טיבטית, וכל תה הוא תה טיבטי. וכל בחורה בשם בטי בעולם היא עכשיו בטי בטיבט.

עכשיו, בטיבט אין מספיק מקום כדי להחזיק את כל תושבי העולם. שלא לדבר על לספק להם אוכל, כן? [מגחך] זה לא קרוב אפילו. ולכן… כל היתר יצטרכו למצוא דרך לחיות על המים. או לחפש פלנטה אחרת, כי כאן רטוב מדי.

טיבט היא לא היבשה היחידה בעולם, יש עוד כמה איים קטנטנים אי שם, בעיקר במה שקראו לו פעם, מזמן, דרום אמריקה. ויש עוד אחד. במקום שפעם, מזמן מזמן, היה טורקיה, אפשר, אם מחפשים טוב, למצוא עוד אי קטנטן. משהו שפעם היה הפסגה של הר, והיום הוא איון. פחות מקילומטר וחצי מצד לצד, זאת גבעה קטנה שבולטת מתוך הים, והיא היבשה היחידה למרחק של אלפי קילומטרים מכל כיוון. לאי הזה קוראים אררט.

זאת הייתה התשובה.

[חסות]

[מוזיקת רקע]

מכיוון שדיברנו פרק שלם על פני הים, אז יש שאלה נוספת שצריך לשאול, וזאת שאלה שגם קיבלתי, אנשים ששלחו לי את השאלה הזאת, שני אנשים, אורפז ורון. איזה צירוף מקרים שזה יגיע בדיוק משניכם. אבל בקשר לשאלה, השאלה היא, "מה זאת אומרת פני הים?" כי כמו שאמרנו כבר, גובה פני הים משתנה כל הזמן. הוא עולה ויורד, יש גאות, יש שפל, והם לא תמיד באותו גובה. כלומר, הגובה של הגאות גם הוא ישתנה לפי הזמן בחודש, ואז לפי הזמן בשנה. בנוסף לזה גם קרחונים נמסים וכל זה. אז פני הים משתנים כל הזמן. אז כשאומרים "פני הים", למה מכל זה מתכוונים בכלל?

אז קודם כל, כל פעם שאנחנו אומרים "פני הים", אנחנו מתכוונים לפני הים בממוצע. כלומר, האנשים שמודדים את פני הים יודעים שהים עולה ויורד, זה לא מפתיע אותם. אז פני הים הם פני הים הממוצעים. ממוצע לא רק לאורך היום, אלא לאורך של שנים. אז יכול להיות שאתם עומדים על פני הים בדיוק בנקודה שבה הגלים מלחכים את החוף, [מדבר בשקט ולאט] באים והולכים כמו חתול שלא החליט אם הוא רעב, בעוד השמש צובעת את האופק באדום עמוק כל כך. [חוזר לדבר רגיל] אז אתם עומדים שם, ויש לכם מכשיר GPS שנותן לכם את הגובה שלכם גם, אז יש סיכוי מצוין שהמכשיר לא יגיד לכם שאתם נמצאים בגובה פני הים, אלא מטר או שניים מעל או מתחת לפני הים, ואתם יכולים להגיד לו "טמבל, פני הים ממש פה! הים ברגע זה מלחך את כפות רגליי, כחתול המלחך כפכף שהוא מצא". כן, כי זה פני הים לפי ה-GPS, זה לא בהכרח פני הים כמו שהוא נמצא ברגע זה, אלא פני הים הממוצעים.

אבל כל זה עדיין לא מספיק. החלק היותר מוזר זה שפני הים הם לא אותו הדבר בכל מקום בעולם. וזה כאילו לא אמור להיות הגיוני. שוב, כלים שלובים וכל זה, פני המים הם אותו הדבר, אבל הם לא. הים הוא לא לחלוטין שטוח. קודם כל, כמו שאתם יודעים, כדור הארץ הוא לא כדור מושלם, הוא טיפ-טיפה פחוס, זאת אומרת, בקוטב אתם קצת יותר קרובים למרכז כדור הארץ מאשר בקו המשווה, וזה אומר שהכבידה שמופעלת עליכם שם היא טיפ טיפה חזקה יותר.

אבל זה לא הכל. כי כדור הארץ הוא גם לא אחיד לחלוטין מבחינת מסה. יש בו חלקים שהם יותר דחוסים מאחרים, מה שאומר שיש מקומות שבהם יש קצת יותר כבידה מאשר במקומות אחרים. בלי קשר לקו הרוחב שלכם. וזה כמובן, זה הבדל מאוד קטן, אבל יש הבדל. יש אזור בקנדה שבו מסיבה כלשהי יש פחות כבידה מאשר בכל מקום אחר בכדור הארץ. אז כשאתם שם, אתם שוקלים קצת, קצת, ממש קצת, פחות ממה שאתם שוקלים בכל מקום אחר בכדור הארץ.

ההבדלים האלה הם לא גדולים, אבל על פני הים זה משפיע. במקומות שבהם יש כבידה גבוהה יותר, יותר מים נמשכים לשם, ולכן שם פני הים קצת יותר גבוהים. בנוסף לזה, באנטארקטיקה נגיד, כל המסה הזאת של היבשה ועליה הקילומטרים של הקרח, שלא נמס עדיין, היא כל כך גדולה שהיא משפיעה על פני הים. לכן פני הים ליד אנטארקטיקה הם קצת יותר גבוהים מאשר במקומות אחרים.

עכשיו, כל זה לא משהו שאתם יכולים לראות בעין. בעין הים נראה שטוח לגמרי. זה לא שאתם פתאום תשימו לב למדרגה בים, אבל יש הבדל. אז מה שכל זה אומר זה שגם אם היינו מחליטים פשוט על גובה מסוים שהוא גובה פני הים בכל העולם, היו מקומות בעולם שבהם היינו עומדים ממש על הים וה-GPS היה מודיע לנו שאנחנו נמצאים 20 מטר מתחת לפני הים, נגיד, וזה מגוחך.

אז מה עושים? אז כמו הרבה דברים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם, בעצם יש הרבה אנשים שעבדו על זה מאוד קשה. יש "הסוכנות למודיעין חזותי וגיאוגרפיה", NGA בקיצור. זה גוף שעושה דברים, ובין השאר אחד הדברים שהם עשו זה הם ליקטו מידע מלווינים, ופרסמו לראשונה ב-1984 ואחר כך שוב כל 12 שנים, הם מפרסמים מסמך של פירוט גובה פני הים בכל העולם. כלומר, זה מסמך ענק שמפרט בכל נקודה בכדור הארץ מה בעצם גובה פני הים שם ביחס למקומות אחרים. וזה כולל מקומות שאין בהם ים. כלומר, הם היו צריכים לחשב לפי עוצמת הגרביטציה בכל נקודה וזה, מה היה גובה פני הים אילו היה שם ים! בכל נקודה בכדור הארץ. וזה לא פשוט בכלל, [צוחק] אבל זה נחוץ, כי זה הדבר שכל מפה מתבססת עליו.

זה פני הים שעליהם אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על גובה של הר או משהו מעל פני הים. אז הדבר זה קיים, אפשר להגיע לנתונים שלו, ולפי המסמך הזה אפשר למצוא, בין השאר, שפני הים בחוף אכזיב הם בעצם גבוהים יותר ב-2 מטר מפני הים בחוף הצוק בהרצליה. כן, זה ממש מוזר! [צוחק] באמת, אני לא ציפיתי שיהיה הבדל כזה גדול, אבל… אבל יש. הים, מתברר, הולך קצת באלכסון. ודרך אגב, פני הים בחוף אכזיב הם ב-68 מטר יותר גבוהים מפני הים במפרץ הדסון בקנדה, המקום שבו הגרביטציה נמוכה משום מה. זה ממש מוזר. [צוחק]

אז יופי, תודה אורפז ורון, ערערתם את כל תפיסת המציאות שלי. תודה על זה, ומזל טוב, דרך אגב.

[מוזיקת סיום]

זאת הייתה התשובה.

אם נהנתם מהפרק הזה, אז יש האמת לא מעט פרקים אחרים שקשורים אליו באופן כלשהו. על המקומות הכי צפופים והפחות צפופים בעולם, ולמה במונגוליה אין אף אחד, אז דיברתי על זה בפרק שנקרא "צפוף פה". על שינוי האקלים ודברים שאולי אפשר לעשות נגדו, אני דיברתי בפרק "מיליארד מזגנים". ואם אתם רוצים לשמוע עוד תרחישים מופרכים על דברים שלא באמת יקרו לכדור הארץ, אז הפרק "מה יקרה אם העולם יפסיק להסתובב?" הוא בשבילכם.

את כל הפרקים אתם יכולים למצוא בכל אפליקציות פודקאסטים, כמו למשל באפליקציה של רשת "עושים היסטוריה", האפליקציה המומלצת לאנשים שלא ממש מבינים בפודקאסטים, אבל אוהבים לשמוע את "התשובה".

אפשר לשמוע את כל הפרקים גם באתר של "עושים היסטוריה". אפשר להתעדכן או לקבל הודעות על הרצאות שלי בעמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם". עורך, כלומר עושה את רוב העבודה שאני לא עושה, יותם הלחמי. ייעוץ ותמיכה מורלית, בן אור הברי ואביב שם טוב, גאודזיסטית, שרה וכטל. רן לוי הוא כמובן רן לוי. דני טימור המנהל העסקי. אני דורון פישלר, וזה באמת לא בסדר שג'יין פרוסט לא הוזכרה בפרק הזה. אני מסכים איתכם. יש איזה סכסוך עבודה איתה או משהו, אז… [מתוך הסרט "בת הים הקטנה": "בתוך הים!"] ביי.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה