אם גם אתם מקבלים המון פרסומות למשחקים שאין שום קשר בינן לבין המשחק עצמו - שתדעו שיש לכך סיבה, רק שהיא ממש מוזרה
תאריך עליית הפרק לאוויר: 19/08/2024.
[חסות]
קריינות: רשת "עושים היסטוריה".
[מוזיקת פתיחה]
היי, זאת "התשובה", אני דורון, אתם שואלים שאלות, אני עונה. הנה כמה שאלות שקיבלתי: "קליטי" שאלו: "למה בפרסומות למשחקים בטלפון, מי שמשחק תמיד ממש גרוע וטיפש?" ארי שאל: "איך משחקים חינמיים ללא פרסומות מרוויחים?" ו"מישהו ששיחק בכל משחקי הסקאם בערך" שאל: "למה פרסומות סקאם עובדות עלינו? כלומר, למה בני האדם רוצים לשחק במשחק אם הם ראו מישהו משחק בו ועושה פתרון כמעט מושלם, אבל בדבר הפשוט ביותר הוא נפסל? למה זה קורה ואיך האדם הקדמון נעזר בזה?" אני לא בטוח שהאדם הקדמון שיחק משחקים לטלפון… זיו שאל: "למה בכל המשחקים בחינם בטלפון יש פרסומות למשחקים שנראים כאילו הם נוצרו באותו מנוע גרפיקה זול, שיש להם בדיוק אותה מכניקה, ובכל המשחקים האלה יש פרסומות לבדיוק אותם משחקים וכן הלאה? מי בדיוק משלם על כל הפרסומות האלה? מי יוצר את כל המשחקים האלה ומה בדיוק יוצא לו מזה?"
[מסתיימת מוזיקת הפתיחה]
אוקיי, כל אלה הן שאלות טובות על העולם ה… מוזר של משחקים לטלפון, ועוד יותר מזה - של פרסומות למשחקים בטלפון. ואלה שאלות טובות, אבל אני רוצה להוסיף עוד אחת. כי יש דבר אחד שאותי אישית מאוד סיקרן בנושא הזה.
אני לא יודע בקשר אליכם, אבל אני מקבל הרבה פרסומות למשחק שקוראים לו "Hero Wars". זה לא אותה פרסומת מיליון פעם, זה כל פעם משהו אחר. זה כל פעם פרסומת אחרת, אבל מה שמשותף לפרסומות האלה זה שהן בלתי שפויות! אני רציני, זה פשוט נראה כמו הזיה של מישהו. אני אתאר לכם את העלילה, את מה שקורה בפרסומת אחת מביניהן.
[מוזיקת רקע]
אז ככה, מה שרואים שם, הגיבור של המשחק או האיש, לא יודע, הוא נמצא בחדר חשוך, הוא מדליק לפיד [קול של אש], והוא רואה שם לרגע אישה ב… מה שנראה כמו… רגע רומנטי עם סוס. ואז הלפיד נכבה. אז הוא מדליק אותו עוד פעם [קול של אש], ואז האישה והסוס עדיין שם, אבל עכשיו הם, אה, נורמלים, כאילו, הם לא עושים שום דבר מיוחד, אז הוא קופץ דרך הקיר [קול חבטה וצעקה של מישהו נופל]. ומתברר שהוא היה במגדל מאוד גבוה כי הוא נופל המון המון המון זמן עד שהוא מצליח להיאחז ב… שמלה של אישה מצריה ענקית ש… עברה בסביבה, אני מניח? והוא גם תולש לה יהלום כלשהו מהשמלה, אבל היא תופסת אותו וזורקת אותו והוא שוב נופל הרבה [צעקה של איש נופל], ואז הוא נופל על אישה ענקית אחרת שצפה בים, אבל אז קרס של חכה תופס אותו מאחורה [ספלאש של מים] וגורר אותו ומעיף אותו לתוך פה של דרקון, אז הוא עובר דרך… [נהמה של דרקון] המעי הגס של הדרקון, אני יודע? ונופל לתוך חדר עם מספר…
נכון זה נשמע כאילו אני מתאר חלום שחלמתי? וחלום לא נעים במיוחד?
[מסתיימת מוזיקת הרקע]
זאת אשכרה פרסומת, זה מה שקורה בפרסומת הזאת. וזאת אחת מהמון המון המון המון פרסומות שהן כולן ביזריות באופן הזה, כלומר, אותה דמות של גיבור מופיעה בהם וקורים לו דברים, קורים לו הרבה מאוד דברים שונים, אבל כל זה לא החלק הכי מוזר.
החלק הכי מוזר זה ששום דבר מכל זה לא קשור למשחק! הדברים האלה לא קורים במשחק! אני הורדתי את המשחק הזה כדי לבדוק. הוא היה מאוד משעמם לטעמי, אבל כל הביזריות הזאת? זה פשוט לא קורה שם! הפרסומות האלה, אבל, קודם כל, יש הרבה מהם, אני לא יודע כמה. אני לא יודע להגיד כמה, היה ערוץ אחד ביוטיוב שניסה לאסוף את כל הפרסומות האלה למשחק הזה. הוא הפסיק להתעדכן לפני יותר משנה, וכשהוא הפסיק היו שם 939 פרסומות שונות. ו… פחות או יותר, כולן מופרעות. ומישהו צריך להפיק את כל הפרסומות האלה, נכון? כלומר, מי עושה… יש תסריטאי, יש מישהו שישב וכתב: "סצנה שתיים: האיש רואה אישה וסוס, אז הוא קופץ דרך הקיר". מי כתב את זה?! למה?!
בשלב הזה אני לא לגמרי בטוח. אולי, יכול להיות שהם נתנו פשוט לאיזה AI לכתוב ולהנפיש את כל הדברים האלה, [מגחך] כי ממילא שום דבר שם לא הגיוני. מה שכן, אני יכול להגיד שאלה הרבה פרסומות שונות אבל יש דברים שהם משותפים להם והם קצת מטרידים. כלומר, אם הפרסומות האלה היו חלומות באמת של מישהו, עכשיו, אני, בלי להיות פסיכולוג מדופלם, הייתי אומר שיכול להיות שלבן אדם הזה יש, אה, בעיות. ספציפית, אה, בעיות עם נשים, משום שכל אישה בפרסומות האלה היא או ענקית, או סוג של מפלצת או מלכודת או מנסה להרוג. יש פה איזה עניין. יש פה משהו לא פתור, הייתי אומר. זה ביזרי מאוד.
אבל לא כל הפרסומות למשחקים הם הזיה. יש למשל פרסומת שאם אתם משחקים בסלולר במשחקים עם פרסומות אז בטח קיבלתם דברים בסגנון, זה קורה המון. זה פרסומת למשחק שנקרא "Top War", שזה מהאלה שאתם רואים מן שביל ארוך ארוך ישר עם זומבים או משהו [קולות של חביות מתגלגלות] שמתגלגלים לכיוונכם על חביות ודברים, ואתם יורים בהם [קולות של יריות] וצריכים לזוז מצד לצד כדי לחסל אותם לפני שהם מגיעים אליכם ולהחליף נשק וכאלה דברים. וזה… אוקיי, זה נראה כמו משחק, בסדר? שום דבר בלתי שפוי לא קורה פה, זה מסוג הדברים שקורים במשחקים. המעניין פה שאם המשחק הזה נראה לכם מגניב ואתם משתכנעים מהפרסומת ואתם מורידים את המשחק ואתם מתקינים אותו ואתם משחקים בו, אתם הולכים לגלות שהוא לא המשחק הזה! כלומר, המשחק בפרסומת הוא לא המשחק שהורדתם. הוא לא דומה למשחק הזה. זה לא אותו הז'אנר של משחק. כלומר [צוחק קצת], אין שום… את השביל הזה ואין את ה… אז… אז מה שקורה זה שאתם… אוקיי, אתם מגלים שזה לא המשחק שרציתם אז אתם מוחקים אותו. איך החברה שייצרה את המשחק הרוויחה מזה משהו?! למה ליצור פרסומת למשחק שמראה לכם משחק אחר? משחק שלא באמת קיים אפילו, באיזה אופן משהו מזה הגיוני?!
ואלה לא הדוגמאות היחידות, יש המון, יש עוד. יש פרסומות למשחקים שהם או לא שפויות בכלל, או פשוט לא קשורות למשחק שהן מפרסמות. מה קורה?! מה קורה בעולם הזה של פרסומות למשחקים, ולמה שום דבר שם לא מסתדר?
זאת השאלה.
[מתחילה שוב מוזיקת הפתיחה]
עכשיו, בעניין התשובה. הדברים שקורים בעולם הזה, של פרסומות למובייל זה, לדעתי, אחת התופעות הכי מוזרות שקורות בעולם היום, בכלל. זה אחת התוצאות הכי קיצוניות של מה שקורה כשאלגוריתמים פוגשים אנשים. עכשיו נראה אם אני יכול להביא לזה גם תשובה. תכף.
[חסות]
[מוזיקת רקע]
כדי להבין איך הגענו לפרסומות הביזריות האלה צריך לעבור כמה שלבים.
שלב ראשון [צלצול] - איך משחקים מרוויחים כסף?
אם אתם משחקים משחק, זה אומר שמישהו השקיע בו. זה אומר שיש חברה, מתכנתים ומעצבים ואנימטורים, הרבה אנשים, זה עולה הרבה כסף לפתח משחק, זה לוקח הרבה זמן, והם עשו את זה כדי להרוויח. אז איך משחקים למובייל מרוויחים כסף? יש כמה דרכים להרוויח כסף ממשחקים.
דרך אחת, יש משחקים שעובדים במודל כזה - תתרכזו, כי זה מורכב [מדבר לאט וברור]: אתם משלמים כסף על המשחק, ואז יש לכם את המשחק, ואתם יכולים לשחק בו.
זהו. כאילו, זה היה ברור? או שזה היה מסובך מדי? זה די פשוט העסק הזה, זה בערך אותו דבר כמו שקונים בננה או ספר, או את רוב הדברים.
אבל זה לא תמיד ככה. [מגחך] זה ממש לא תמיד ככה. למעשה, אני חושב שבמובייל משחקים כאלה הם מיעוט. זאת לא הדרך היחידה להרוויח כסף על משחקים. כי יש הרבה מאוד משחקים שהם חינם. אתם לא צריכים לשלם שום דבר בשביל להוריד אותם. אז איך מרוויחים כסף על משחק שהוא חינם?
גם כאן, יש כמה דרכים.
דרך אחת, היא… פרסומות. גם זה לא מאוד מקורי. אתם מקבלים משהו בחינם תמורת זה שאתם רואים פרסומות. ערוצי טלוויזיה עובדים ככה. במשחקים, זה קצת מעצבן, אבל זאת שיטה שעובדת. אתם משחקים דקה, ורואים דקה וחצי של פרסומות. בדרך כלל, פרסומות למשחקים אחרים. הרבה פעמים אותן פרסומות מוזרות שדיברתי עליהן. מה שבהחלט מעלה את השאלה, אם משחקים בחינם עם פרסומות למשחקים בחינם שבהם יש פרסומות, איך זה לא פירמידה?! מישהו בסופו של דבר צריך למכור משהו כדי שהשיטה הזאת תעבוד, נכון? [מגחך]
אז כן, ישנה השיטה האחרת. משחקים שהם בחינם, ואין בהם פרסומות. אתם לא משלמים שום דבר למשחק, רק מה? בתוך המשחק, לפעמים אתם יכולים לקנות דברים. אתם לא חייבים אבל! אבל אתם יכולים. נתקלתם באויב שקשה במיוחד, ואתם לא יודעים איך לעבור אותו - אתם יכולים לשדרג את הנשק תמורת 80 יהלומים כחולים. איך משיגים יהלומים כחולים? אפשר לקנות אותם! זה 100 בדולר. אפשר רק 80? כן, צריך רק 80? לא! זה 100 בדולר. יש מבצע לזמן מוגבל, רק לשעות הקרובות שבשני דולר אתם תקבלו 500 יהלומים כחולים! וואו, משתלם! זה כדאי! כלומר, לא, זה לא. כלומר, זה שקיבלתם הצעה מתחת למחיר השוק, שניצחתם את שער היהלומים הכחולים, זאת המצאה של המשחק, כן? זה פשוט נועד לתת לכם הרגשה שעשיתם עסק טוב, אבל אתם יכולים לקנות אותם, אתם יכולים גם לא! אתם לא חייבים. לא רוצים, לא צריך, אל תקנו! תמשיכו לשחק בחינם.
למודל הזה קוראים Freemium. כלומר, המשחק חינם. השדרוגים, הדברים האופציונליים, הפרימיום, זה עולה כסף. והמודל הזה הוא חלק גדול מאוד מתעשיית המשחקים לטלפון. הרבה מהמשחקים הכי מצליחים, כלומר אלה שמכניסים הרבה, משחקים שהם אימפריות ענקיות, הם משחקים חינם. אני מדבר על משחקים כמו "Fortnite", ו-"Clash of Clans", ו-"Among Us", ו-"Brawl Stars", משחקים שאפילו אם אתם לא שיחקתם שום דבר כזה בחיים אבל אתם הורים לילדים, אתם שמעתם את השמות האלה.
והם חינם. רוב האנשים שמשחקים אותם לא משלמים עליהם כסף אף פעם. יש בהם דברים שאפשר לשלם עליהם, אבל לא חייבים. וזה מספיק בשביל לעשות הרבה מאוד כסף לחברות שמייצרות את המשחקים האלה. וכמוהם יש הרבה, יש אלפי, אני לא יודע כמה משחקים כאלה יש, כולל משחקים שאתם לא שמעתם עליהם אף פעם אבל הם אימפריות ענקיות, שמיליוני אנשים משחקים בהם.
[מוזיקת רקע]
אישית, אני קצת התמכרתי לפני כמה זמן ל-"Marvel Snap". זה סוג של משחק קלפים עם הדמויות של "מארוול", ואני שיחקתי אותו די הרבה במשך כמה זמן עד שנמאס לי ואז הפסקתי. ובשום נקודה אני לא שילמתי על שום דבר במשחק. יש במשחק שדרוגים שאפשר לקנות בכסף, אני פשוט לא עשיתי את זה. ואף אחד לא בא אלי בטענות, הכל בסדר.
ב-"Among Us" או "Fortnite" אתם יכולים לקנות בכסף סקינים, או קישוטים. כלומר אתם יכולים לקנות משהו שיגרום לדמות שלכם במשחק להיראות אחרת: ללבוש סומבררו, או להיראות כמו גרוּט. זה לא משנה שום דבר במשחק, כלומר אתם עדיין תנצחו או תפסידו לפי מה שתעשו, לא לפי מה שאתם לובשים. אז למה לקנות את זה? מאותה סיבה שקונים תלבושת חדשה בעולם האמיתי: כדי להיראות טוב. כי זה מגניב, כי זה סמל סטטוס, זה קישוט שאתם יכולים לשלם עליו. והרוב הגדול של האנשים שמשחקים במשחקים האלה, אף פעם לא יקנו דברים כאלה. אבל המעט שכן, גורם למשחק להרוויח.
וישנם משחקים שבהם זה כן משפיע על המשחק, מה אתם קונים. נגיד אתם בונים את הבסיס שלכם, ויש לכם חומה, ויש לכם מגדל, ואתם משדרגים את המגדל לדרגה שתיים, ויש לכם בית חרושת שמייצר טנקים, אבל זה לוקח זמן. זה ייקח תשע שעות עכשיו עד שהטנק יהיה מוכן. בינתיים לא קורה כלום. עכשיו, אתם יכולים, אם אתם רוצים, לזרז את הבנייה של הטנק ולקבל אותו מיד, עכשיו, תמורת שלושה שוונקלים. שזה כמו שקלים אבל במשחק. איך משיגים שלושה שוונקלים? אתם יכולים לקנות אותם. עשרה בדולר. אפשר לקנות רק שלושה? לא. אפשר עשרה. בדולר. וזה מצוין, כי ככה אתם יכולים שלוש פעמים לזרז את הבנייה של טנק, ועוד ישאר לכם שוונקל אחד שלא יהיה לכם שום דבר מה לעשות איתו, ולכן אתם אולי תרצו לקנות עוד חבילה של שוונקלים כדי שיהיה לכם מה לעשות עם זה.
או, במקרים אחרים. יש כל כך הרבה כאלה, הדברים של הקלפים, שאתם משחקים משחק קלפים וירטואליים שבו אם אתם מנצחים, אתם מקבלים פרס - חבילה חדשה של חמישה קלפים אקראיים, שהם בדרך כלל ג'אנק. אבל לפעמים קורה שאתם מוצאים קלף נדיר, וחזק. ואם אין לכם סבלנות ויש לכם כסף אז אתם יכולים לקנות חבילות כאלה של קלפים. אבל אתם עדיין לא יכולים לקנות את הקלף הנדיר שאתם מחפשים. לא, אתם יכולים לקנות חבילות של קלפים אקראיים שבהם קיים סיכוי שיהיה הקלף הנדיר שאתם מחפשים, כך שבסופו של דבר, אתם כנראה תשקיעו הרבה יותר בלחפש את הקלף המסוים הזה.
ויש עוד. יש כל מיני שיטות "להציע" לכם לקנות דברים במשחקים. עכשיו, אנשים בדרך כלל לא נכנסים למשחק ומיד קונים דברים. משחקים שבנויים חכם, הם בנויים ככה שתשחקו בהם חינם הרבה זמן, בלי לקנות שום דבר - מספיק בשביל להבין את המשחק, ולהיכנס אליו, ולהתמכר אליו, ואז אתם נתקעים, וזה מעצבן, ועוד תשע שעות לחכות, ובדיוק קופצת ההודעה הזאת שאולי רק היום יש מבצע על שוונקלים, אז אולי זה ישכנע אתכם בכל זאת להשקיע… שקל. ואחרי שהשקעתם את השקל הראשון, אז אולי תשקיעו עוד.
זה לא הרבה כסף, בדרך כלל. זה סכומים קטנים. זה לא שאתם פותחים קופת חיסכון בשביל זה. אז אתם קונים קצת. אולי.
יש מבחר עצום של אסטרטגיות נאלחות יותר או פחות של איך לגרום לאנשים להוציא כסף במשחק, ואז איך לגרום להם להוציא יותר כסף. ואנשים שקונים בדרך כלל לא מרגישים שהם בזבזו משהו. הם שילמו קצת, והתקדמו. זה מספק.
עכשיו, זה נכון שהקצתים האלה בהחלט יכולים להתאסף ולהפוך לסכומים גדולים מאוד, אבל… זה לא שזה קורה תמיד. תראו, לפעמים מציגים את חברות המשחקים בתור שטן, שכל מה שהוא רוצה זה לתפוס ילדים תמימים ולהפשיט מהם את כל החסכונות של ההורים שלהם. כלומר, כן, יש, הם מנסים להוציא מאנשים כסף, אבל זה לא שזאת מלכודת שאי אפשר לברוח ממנה. כי סטטיסטית יש רק חלק קטן מאוד מהאנשים ששייכים לקבוצה שאשכרה ישלמו כסף, והרבה כסף, על משחק. אבל החלק הקטן הזה, האחוז הקטן של האנשים שהאישיות שלהם היא כזאת שכשהם התחילו משחק הם יהיו מוכנים לשלם כדי להתקדם בו - זה מה שחברות המשחקים מחפשות. אלה אחוזים זעומים מבין כל השחקנים. כמה בדיוק? יש כל מיני מספרים שנזרקים, שזה אחוז אחד מבין כל השחקנים שבעצם מביא 80% מההכנסות שלו, או שזה 2% ו-60% מההכנסות, כמה בדיוק אני לא יודע וזה משתנה ממשחק למשחק מן הסתם, והחברות לא מנדבות את המידע על זה, אבל בכל מקרה, זה מעט מאוד אנשים שאחראים לחלק גדול מאוד מהכסף שיוצא אי פעם במשחק הזה. לאנשים האלה יש כינוי, בתעשיית המשחקים קוראים לזה "לוויתנים", "Whales".
[מתחיל ברקע השיר "Soon may the Wellerman Come"]
ואפשר להגיד שכל התעשייה הזאת של המשחקים בחינם, היא כולה תעשייה של ציד לוויתנים. לא לא כזה, לא עכשיו. [השיר נפסק]
הלקוח האידיאלי של משחק הוא לא ילד, הוא איש עשיר, שלא אכפת לו להשקיע הרבה במשחק כדי לנצח. אנשים ש… נכון לפעמים אתם מסתכלים על חנויות כאלה בתוך משחקים ויש שם אפשרות של 50 אלף יהלומים כחולים או 700 חפיסות של קלפים באלף שקל, ואתם כזה - "אוקיי, מי יקנה את זה אי פעם?!" - הם אלה שקונים את זה. זה אנשים עשירים שאוהבים את המשחק ולא אכפת להם לזרוק אלף שקל על המשחק כל יום אפילו. הם נדירים, אבל הם קיימים, והם אלה שמחזיקים את המשחק בחיים בעצם. כלומר, מבחינה כלכלית, כל מה שהמשחק עושה זה לחבר בין לוויתנים לבין חברת המשחקים כדי להזרים כסף מצד אחד לצד השני. זה שמיליוני אנשים בדרך שיחקו במשחק ונהנו ממנו או לא נהנו ממנו, זו תופעת לוואי. זה שולי.
מכיוון שרק חלק קטן מהאנשים שמשחקים במשחק באמת מכניסים לו כסף, אנחנו צריכים הרבה אנשים שישחקו בו בשביל להרוויח. אם מיליון אנשים משחקים את המשחק, לא בטוח שזה מספיק [צוחק קצת], כי שוב, רק אחוז קטנטן מהם באמת ישלמו משהו. אם מאה מיליון אנשים הורידו את המשחק, אז… כן, מאוד סביר שבתוך כל זה אנחנו נתפוס גם כמה לוויתנים שיהפכו את כל העסק לכדאי.
אז משחקים חינמים שרוצים להרוויח צריכים להיות גדולים. איך נהיים גדולים?
אפשר לעשות משחק ממש טוב [צוחק קצת], מאוד ממכר, שאנשים פשוט מספרים עליו אחד לשני, או אפשר לעשות משחק שהוא לא משחק טוב, שהוא משחק שחיק, כמו "Hero Wars", שאני לא חושב שפגשתי אי פעם בן אדם שמשחק את המשחק הזה, אבל פרסומות לו אני רואה כל הזמן. לא להשקיע המון המון במשחק אלא להשקיע המון המון בפרסום, להציף את האינטרנט בפרסומות, זה יביא אנשים, עובדה. כי למשחק הזה באמת יש יותר מ-100 מיליון הורדות. הוא הגיע לכל זה מפרסום.
אז, שלב שני [צלצול] - מה הקטע עם הפרסומות?!
כשאתם רואים פרסומת בטלוויזיה, או שלט חוצות, או פרסומת בעיתון, או שומעים פרסומת בפודקאסט, אנשים תכננו אותן. אנשים חשבו מה קהל היעד, איך פונים אליו, מה המסרים שאנחנו רוצים להעביר, הם ישבו ועבדו והגו רעיונות ויצרו פרסומת ויצרו, ושילמו כסף בשביל להעלות אותה בכל מיני מקומות, ומקווים שהיא תעבוד. אבל באינטרנט זה אחרת.
[מוזיקת רקע]
כי באינטרנט אתם יכולים פשוט לזרוק ספגטי על הקיר ולראות מה נדבק. או, במונח היותר מקצועי, אפשר לעשות A-B Testing.
מה זה אומר? אם אתר… חדשות, נקרא לזה, מפרסם ידיעה, מפרסם אייטם, ומתלבט בין שתי כותרות אפשריות שאפשר לשים על זה. אחת היא: "מרגש: האישה הזאת ראתה קיפוד, וזה מה שקרה אחר כך!" והשנייה היא: "מהי החיה החמודה שאותה האישה הזאת הצילה ממוות?" איזה משתי הכותרות יותר טובה? איזו תביא יותר אנשים ללחוץ על הידיעה, להיכנס לידיעה? הממ? אתם לא צריכים להחליט. אתם לא צריכים לחשוב, להתלבט ולהמר על אחת מהן ולקוות שהיא היותר טובה. לא. האתר יכול לעשות A-B Testing לכותרות. כלומר, במשך חצי שעה, חצי מהאנשים שייכנסו לאתר יקבלו כותרת אחת, וחצי יקבלו את הכותרת השנייה. ואז מסתכלים איזה משתי הכותרות עבדה טוב יותר, על איזה יותר אנשים הקליקו, ואז מפסיקים לפרסם את השנייה. פשוט נשארים עם מה שעובד. עכשיו, למה הכותרת הזאת עבדה והשנייה לא? אנחנו לא יודעים. וזה גם לא אכפת לנו. אנחנו יודעים שזה עובד.
אז ככה בהחלט זה עובד בפרסומות למשחקים. לחברות משחקים יש מחלקת פרסום גדולה שהתפקיד שלה הוא ליצור… לא שתיים - שש עשרה אפשרויות לכל דבר. שש עשרה פרסומות שונות. מיליוני אנשים רואים את הפרסומות האלה, ואז בודקים איזו מביניהם עבדה הכי טוב, וזורקים את כל היתר. וככה אתם יכולים להגיע לידע לגבי מה עובד ומה לא, גם אם אין לכם באמת מושג למה.
למשל, כבר לפני הרבה שנים התברר שפרסומות שבהן רואים מישהו משחק את המשחק ונכשל, או כמעט מצליח, אבל אז נופל - הן עובדות טוב יותר. הן מביאות יותר הורדות של המשחק ממודעות שבהן מישהו מאוד מצליח במשחק. למה? אני יכול להמציא לזה הצדקות. כאילו, זה בגלל שככה אני שרואה את הפרסומת, אני אומר לעצמי שאני לא כזה גרוע, אני הייתי מצליח את זה יותר, אני רוצה להוכיח את עצמי, ובגלל זה זה עובד. אוקיי. אולי זה נכון, אבל באותה מידה אני יכולתי להמציא תירוצים למה דווקא פרסומות שבהן אנשים מצליחים הן מצליחות. זה לא משנה. אנחנו לא צריכים לדעת למה זה עובד, אנחנו יודעים שזה עובד. שהפסיכולוגים ישברו את הראש אחר כך למה.
[מוזיקת רקע]
אז בתעשיית המשחקים החינם, שכל הקטע שלה זה לחשוף כמה שיותר אנשים לתוכן שלהם, הם עושים בדיקות A-B על הכל. על העיצוב, על האייקונים, על השמות, על הפרסומות, על כל דבר. הם מנסים כמה אפשרויות ולוקחים את מה שעובד.
היה מקרה באחת מחברות המשחקים הישראליות שהם ניסו כל מיני אייקונים לאפליקציה של המשחק. שזה או תמונה סטנדרטית של הפרצוף של הדמות הראשית צועק, כמו שפעם תמיד היה משום מה, או משהו עם נשק או וואטאבר, כל מיני דברים שונים, והיה מעצב אחד שמייאוש או מבדיחה או משהו פשוט לקח screenshot של חתיכה מהמשחק, שבה רואים חלק מחומה ודשא. וזהו, זה הכל [צוחק]. כלומר לא רואים שם דמויות אפילו. והכניס את זה בתור אחת מהאפשרויות, וזה עבד. כלומר, משום מה, האייקון הזה היה פופולרי יותר מהאחרים, אז השתמשו בו. וזה גם אפילו התחיל טרנד של אייקונים למשחקים שרואים בהם חלק מקיר וקרקע. למה זה עובד? אנחנו לא יודעים! אבל אנחנו יודעים שזה עובד.
עוד דבר שגילו, זה שיש סוגים מסוימים של משחקים שעובדים טוב מאוד בפרסומות. כלומר, הדבר הזה עם הכביש הארוך עם האויבים שמתגלגלים לעברך? אנשים לוחצים על זה. זה משכנע אנשים, זה עובד, ולכן זה מה שיופיע בפרסומות. גם אם זה לא באמת המשחק שאתם מוכרים. [מגחך] אני יודע, זה נשמע מטופש. אבל… ככה זה עובד.
כאילו, בחיים האמיתיים, אם היינו עושים משהו כזה…
[רעש סטטי, מתחילה מוזיקת רקע ושיחה מדומיינת בין דורון למישהו אחר]:
דורון: [כביכול קורא שלט] "אבטיחים חינם"? אה, שלום, אני הבנתי שאתם מחלקים פה אבטיחים?
מוכר: בבקשה, קיבלת מכונית! שלך, חינם.
דורון: המכונית הזאת היא אבטיח באיזשהו מובן?
מוכר: לא, היא מכונית.
דורון: אוקיי…
מוכר: בלי מיזוג אבל. אם אתה רוצה מיזוג במכונית, אתה צריך לשלם אקסטרה.
דורון: אה, כמה?
מוכר: מאה שקל.
דורון: טוב, זה לא רע.
מוכר: בחודש, אפשר לעשות bundle עם התשלום על הגלגלים.
דורון: אין גלגלים?
מוכר: יש גלגלים, אבל הם בתשלום נוסף. כמה גלגלים אתה רוצה?
דורון: אה, ארבעה…?
מוכר: ארבעה זו בחירה פופולרית. יש לנו עכשיו מבצע של הנחה אם אתה משלם על ארבעה גלגלים, וגם את התשלום על ההגה. והדלתות. והרצפה.
דורון: צריך לשלם על הרצפה? רגע, שנייה. באיזשהו שלב אני אקבל אבטיח?
מוכר: למה אתה ממשיך לדבר על אבטיחים, נודניק?
דורון: כי היה כתוב בשלט "אבטיחים חינם"!
מוכר: נו, היה כתוב ובאמת באת לפה, אז קח את המכונית שלך וסע לשלום. המפתחות בתשלום נוסף של 500 שקל לחודש.
[רעש סטטי, מסתיימת מוזיקת הרקע]
דורון: אוקיי, אז רגע, איך זה חוקי? כי נכון יש קטע כזה של אמת בפרסום? שלשקר בפרסומת זה לא חוקי? איך הדברים האלה ממשיכים לרוץ אם הם פשוט משקרים [צוחק קצת], ולא תובעים אותם? אז… כן תובעים אותם.
[מוזיקת רקע]
ב-2020 איגוד הפרסום הבריטי אסר על פרסום של שתי פרסומות של חברה מסוימת, "Playrix". החברה הזאת, היו לה שני משחקים מאוד פופולריים, שגם הם הגיעו למאות מיליוני הורדות, שקוראים להם "Homescapes" ו-"Gardenscapes", אני לא יודע מה ההבדל ביניהם, וגם הן היו מאוד ידועים בפרסומות שלהם, שיש מצב שגם אתם ראיתם אותן בזמנו. אלה פרסומות של משחק שהוא מן חידה כזאת, של אתם רואים איש קירח עם שפם בחדר, ויש מן מקלות שחוסמים חלקים ממנו, ואז צריך להוציא אותם לפי הסדר הנכון. נגיד, למטה יש נמר, אז שולפים את המוט מלמעלה, שמעליו יש מים שנופלים, ומטביעים את הנמר, ואז צריך לפתוח את הזה בצד, שמוציא את המים, כדי שתוכלו להיכנס, ואם אתם עושים את זה בסדר הנכון אז אתם יכולים להגיע לאן שאתם צריכים להגיע. זאת מן חידת היגיון קלה כזאת.
המשחק היה חיקוי של "קנדי קראש". כלומר, אין שום קשר בין המשחק לבין הפרסומות למשחק. זה לא אותו משחק. אז רשות הפרסום הבריטית אסרה על הפרסומות האלה, בטענה המאוד מוצדקת שהן מטעות. והחברה אמרה, "לא, החידות האלה… כלולות במשחק. זה נכון שזה לא כל המשחק, אבל יש פעם ב-20 רמות של 'קנדי קראש', אתם מקבלים משחקון אחד כזה, בסגנון 'תוציאו את המקלות בסדר הנכון', ובסך הכל יש עשרה כאלה במשחק. אז לא שיקרנו. זה קיים, זה שם". זה לא עזר. אז החברה נאלצה לעשות שינויים. הם לא שינו את הפרסומות - הם שינו את המשחק. כלומר, הם עשו קצת יותר רמות של חידות כאלה, שדומות לפרסומת, ועשו שהן יהיו בתחילת המשחק. כלומר, אתם מקבלים את זה מיד בהתחלה, ואז אחרי חמש כאלה או משהו, אתם עוברים ל"קנדי קראש", למה שהמשחק הזה באמת. כלומר, עדיין הרוב המכריע של המשחק לא דומה לפרסומת, אבל יש שם קטע שדומה לפרסומת, הם עשו את המינימום כדי שזה לא יחשב שהם משקרים.
היו ניסיונות אחרים להתמודד עם זה. פייסבוק הודיעה פעם שהיא אוסרת על פרסומות מטעות כאלה, ואז לא אכפה את זה בכלל. קשה לאכוף את זה. כאילו, מה זה שקר? זאת פרסומת שקרית? כשאתם רואים פרסומת שהיא כזה…
[מוזיקת רקע רגועה]
עננים… נמר… אישה…
קנו בושם.
[נגמרת מוזיקת הרקע]
יש קשר? לא. בבושם אין באמת נמרים, אבל זה לא מטעה, זה מראה את רוח הדברים, או משהו…
וחוץ מזה, עכשיו באמת חברות בדרך כלל מקפידות שיהיה משהו במשחק שדומה לפרסומת. איזשהו מיני משחקון, או איזה משהו שאתם מקבלים פעם בכמה רמות, שכן נראה כמו הפרסומת, כדי שאי אפשר יהיה להגיד שהן משקרות לגמרי. אז הפרסומות האלה מאוד מטעות, לא משקרות. מה שמביא את השאלה הבאה…
למה לטרוח לשקר בכלל?! אם אתם יודעים שאנשים אוהבים את המשחקים האלה שמופיעים בפרסומות, למה לא פשוט לעשות את המשחקים האלה?! אנשים רוצים אותם, עובדה, למה ההטעיה כשאפשר פשוט לעשות את המשחק שפרסמתם?!
הבעיה… היא שהמשחקים האלה… לא טובים בלהוציא מאנשים כסף.
[מוזיקת רקע]
משחקים עם חבילות של קלפים אקראיים שאפשר לקנות, או בסיסים שצריך לחכות עד שיפתחו, או דמויות שתמיד אפשר לשלם קצת כדי להעלות אותם לרמה הבאה, אלה משחקים שיש דרכים ברורות ובדוקות לגרום לאנשים, ללוויתנים, להוציא בהם הרבה כסף. המשחקים האלה שיורים בזומבים שרצים אליכם, או פותרים חידות - לא, הם פשוט לא כאלה טובים בלהוציא מאנשים כסף.
עכשיו, דרך אגב, יש הרבה משחקים מצוינים עם חידות, אבל בדרך כלל זה במודל שאתם משלמים על המשחק, אתם לא מקבלים אותו בחינם.
אז, בפרסומת, אתם הולכים לראות את הסוג של משחקים שהכי טוב בלגרום לאנשים להקליק על פרסומת. במשחקים, אתם תראו את סוג המשחקים שהכי טוב בלגרום לאנשים להוציא כסף. זה שזה לא אותו משחק? אלה החיים!
[מוזיקת הרקע מסתיימת]
אוקיי. זה לא מסביר אבל עוד דבר. למה הפרסומות האלה הן כל כך מוזרות?!
שלב שלוש! [צלצול] - למה הפרסומות כל כך מוזרות? אפשר דרך, אגב, לדלג על שלב שלוש, תמורת חמש עשרה שוונקל.
התשובה לזה היא… אני יכול להגדיר את זה במילה אחת - אבולוציה.
[מוזיקת רקע]
אבולוציה היא התהליך שבו דברים משתנים והופכים ליותר משוכללים ויותר יעילים בגלל שינויים אקראיים. אף אחד לא מתכנן את זה, פשוט ככה זה מתקדם. יש הדמיות ממוחשבות מאוד חמודות כאלה, שמדגימות איך אבולוציה עובדת. זה מתחיל עם יצור ממוחשב שנראה כמו מן… בועה, שמנסה ללכת, אבל הוא לא טוב בללכת. הוא די… עומד במקום. אז עושים 100 עותקים שלו, וכל אחד מהם משנים קצת. אחד מהם רגל ימין שלו תהיה ארוכה יותר בשני סנטימטר, ואחד רגל ימין שלו תהיה קצרה בשני סנטימטר, ואחד רגל שמאל תהיה ארוכה בשני סנטימטר, ואחד רגל שמאל שלו תהיה מעוקמת בשתי מעלות ימינה, ואחד הטחול שלו יהיה באלכסון. כל אחד מהם הוא מוטציה קטנה מאוד, ואז עושים תחרות בין כל המוטציות האלה. ועדיין, רובם יהיו ממש ממש גרועים. אבל, מבין כולם, יהיה אחד שיהיה הכי פחות גרוע מכולם. זה שהצליח לזוז 10 סנטימטר מהמקום. אז אנחנו לוקחים אותו, ואת כל האחרים זורקים לזבל. עכשיו, אותו, את זה שהוא קצת פחות גרוע בלזוז, אנחנו משכפלים אותו 100 פעמים, ועושים בהם שינויים אקראיים. קצת יותר ארוך, קצת יותר קצר, קצת יותר גמיש, קצת יותר קשיח, וואטאבר. ושוב, עושים תחרות ביניהם. מי שניצח, לוקחים אותו, זורקים את כל היתר. ועושים את זה עוד פעם. עושים את זה… אחרי שעושים את זה מיליון פעמים, מה שתקבלו זה יצור שרץ ממש מהר. אף אחד לא תכנן את זה. כל השינויים נעשו במקרה, אנחנו לא תכננו איך הוא יזוז, אבל אנחנו פשוט זרקנו את אלה שלא. עובדה, הוא זז. מה שצריך זה לבחור את האפשרות הטובה מבין האפשרויות הקיימות מיליון פעם.
[מסתיימת מוזיקת הרקע]
אז תקחו פרסומת של משחק - אתם בודקים כמה אפשרויות, אתם לוקחים את הטובה יותר מביניהם, זאת שעובדת. עכשיו, אתם לוקחים את הפרסומת הזאת שעובדת, אתם יוצרים כמה גרסאות שלה, ואתם לוקחים את הטובה היותר מביניהם. ואתם עושים את זה שוב ושוב ושוב ושוב. הפרסומת הולכת ומתפתחת כל הזמן, וכל פעם היא הופכת ליעילה יותר במה שהיא עושה. מה שהיא עושה זה למשוך סוג מסוים של אנשים, אנשים שיש סיכוי שישלמו על המשחק [צוחק קצת], ללחוץ עליה. ואיכשהו מתברר שאחרי ההרצה המיליון, הדבר שעובד הכי טוב זה פרסומות ביזריות, עם עלילות עם כל מיני מפלצות ו… חסרי היגיון, וקרסים, וסוסים, וכאלה דברים. למה זה עובד? אני לא יודע. החברה שעשתה את המשחק לא יודעת. האנשים שעשו את הפרסומת לא יודעים. אבל זה עובד. איכשהו.
אתם יכולים להגיד, "מה זאת אומרת, זה עובד? עלי זה לא עובד! זה לא עושה לי שום חשק לנסות את המשחק הזה". אוקיי, סבבה. זה לא משנה. זה לא מיועד לכם. זה מיועד לסוג מסוים של אנשים, ומסיבה כלשהי זה עובד עליהם. עובדה. העובדה שהחברה הזאת והמשחק הזה עדיין קיימים ועדיין יש להם הרבה מאוד תקציב בשביל לפרסם בכל העולם, אומרת שמשום מה זה עובד.
אז מה עושים בקשר לכל זה?
קודם כל, זה רלוונטי בעיקר להורים לילדים - לא לתת לילדים אף פעם לשחק על מכשיר שיש בו את פרטי כרטיס אשראי, שאפשר לקנות אוטומטית בלחיצה אחת, לא בכוונה ולא בטעות ולא משנה כמה הילד אחראי. לא. לא לתת את האפשרות הזאת [מגחך]. חוץ מזה, שווה להסתכל על מה בעצם הם משחקים. אני לא אומר שכל משחק חינם הוא הונאה, אבל יכול להיות ששווה לבדוק את האפשרות להסתכל דווקא על כמה מהמשחקים שכן עולים כמה שקלים, שאתם משלמים מראש שלושה שקלים עד שלושים שקל על משחק, אבל המשחק הזה לא ינסה להוציא מכם כסף ולא יראה לכם פרסומות, ואלה בדרך כלל המשחקים האיכותיים. שווה לבדוק.
אז מה הייתה השאלה?
[מוזיקת הסיום]
למה פרסומות למשחקים הן כאלה ביזריות?
התשובה היא… כי זה עובד, למרות שאנחנו לא בדיוק יודעים למה זה עובד.
אחרי הפרסומת, בואו נדבר קצת על האולימפיאדה.
[חסות]
[מוזיקת רקע]
אוקיי, אז בואו נדבר קצת על האולימפיאדה. בזמן שאני מקליט את זה בדיוק הסתיימה אולימפיאדת פריז 2024. היה אחלה, אבל זה רלוונטי לעכשיו ולכאן, ובדרך כלל אני משתדל לא לעשות דברים שלא יהיו עדכניים, אז מאזיני העתיד - אני מתנצל שאני מדבר על דברים שהם לא שייכים אליכם בכלל. מה לעשות? אני חייב. פשוט… [צוחק קצת] היו פרקים קודמים שאני דיברתי בהם על האולימפיאדה ועל סטטיסטיקות של האולימפיאדה, שזאת בעיה. כי זה דבר שמשתנה. אני הבאתי את זה על עצמי. כל אולימפיאדה עכשיו משתנה, אני כנראה כל פעם אצטרך להקליט עדכון. אז… זה מה שצריך, אז…
קודם כל, אני הולך לדבר על הפרק "פרסי נובל נגד מדליות אולימפיות". כלומר, אתם צריכים להאזין לפרק ההוא קודם כדי להבין על מה אני מדבר בכלל, אחרת כל זה יהיה שטויות. יש גם פרק אחר שבו דיברתי על האולימפיאדה, אבל על זה אני אדבר אחר כך.
אז ככה. בפרק "פרסי נובל נגד מדליות אולימפיות" אני דיברתי על היחס בין מספר המדליות האולימפיות לבין מספר פרסי הנובל של כל מדינה. כשישראל, פעם, היו לה יותר פרסי נובל ממדליות אולימפיות, אבל זה כבר לא המצב, אבל לא היה מאוחר מדי לשנות את זה! מה שאני אמרתי שם זה שאם רק נתאמץ קצת פחות ונפסיק לזכות במדליות, אז עדיין יש סיכוי לשנות את זה ולחזור להיות מדינה עם יותר פרסי נובל ממדליות. עכשיו, מה שקרה מאז, זה קודם כל שמספר פרסי הנובל של ישראל עלה ל-13, בעקבות פרס נובל לכלכלה שקיבל ג'ושוע אנגריסט ב-2021. הממ… האיש הזה נולד בארצות הברית, וחי עכשיו בארצות הברית, אבל הוא גם חי בישראל באמצע, אז כן, זה אחד מהמקרים האלה של - אתם מחשיבים את זה לישראלי או לא? הוא מחשיב את עצמו כנראה בתור ישראלי, מחשיבים אותו בתור אחד מהפרסי נובל של ישראל, אז סבבה, אני לא אכנס לזה, הוא ישראלי.
רק מה? בפריז, באולימפיאדה, ספורטאים ישראלים זכו בשבע מדליות! הרבה יותר מבכל אולימפיאדה אחרת! ככה שמאזן המדליות לפרסי נובל של ישראל עומד עכשיו על 20-13! ותקשיבו, מה אתם עושים?! תום ראובני, ענבר לניר, רז הרשקו, שרון קנטור, כל האחרים - מה קורה?! כאילו, תגידו, לא סיכמנו שאתם מתאמצים פחות? מה זה ההצטיינות הזאת, תגידו לי?! זה כאילו אנשים לא מקשיבים. מאוד מאכזב, ככה זה לא ילך.
בנוסף, יש גם מדינות אחרות שעדכנו. אני דיברתי בפרק הזה על סנט לוסיה, מדינה שהיא אי קטן, זעיר, שאין לה מדליות אולימפיות, אבל יש לה שני פרסי נובל. כלומר, לא רק שהיא אחת המדינות הבודדות שיש להם יותר פרסי נובל ממדליות, יש להם את ריכוז פרסי הנובל לאוכלוסייה הכי גבוה בעולם. אז מה שקרה מאז, זה שהם זכו במדליות אולימפיות. שתיים. האצנית ג'וליה אלפרד מסנט לוסיה קיבלה מדלית זהב, ואפילו לא באיזה ענף ספורט איזוטרי כזה שאנשים לא יודעים שהוא קיים, אלא בריצת 100 מטר! וגם כסף ב-200 מטר. אז בבת אחת, סנט לוסיה לא רק קיבלה את המדליות הראשונות שלה, אלא עלתה למקום מכובד ברשימת המדינות עם הכי הרבה מדליות ביחס לאוכלוסייה. אז גם בפרסי נובל וגם במדליות הם מצטיינים עכשיו. מה קורה שם?! מה הסיפור עם המקום הזה? בכל אופן, זאת מדינה אחת פחות לאלה שיש להם יותר פרסי נובל ממדליות, אז לכאורה זה היה עוזר לנו בתחרות, אבל זה כבר לא יעזור. כי עם כל המדליות האלה, כאילו, אין, אין סיכוי כבר. הממ.
עוד דבר שהרבה אנשים סיפרו לי עליו בקשר לאולימפיאדה, זה בנוגע לפרק השני על האולימפיאדה שעשיתי, "איך להגיע לאולימפיאדה בלי להתאמץ". אני סיפרתי שם בין השאר את הסיפור של אליזבת סוואני, מישהי שתחמנה את דרכה לאולימפיאדה למרות שהיא לא באמת הייתה טובה בספורט שלה. בכלל. עכשיו, ב-2024 זה נראה כאילו זה קרה שוב. כי הייתה בפעם הראשונה, ואולי האחרונה, תחרות ברייקדאנס באולימפיאדה, והדבר שהכי הרבה אנשים שמעו עליו, הדבר הכי בולט בתחרות הזאת, אני חושב, לפחות לפי דברים ויראליים, זה רייצ'ל גאן מאוסטרליה, שהתחרתה למרות ש… כלומר, היא עשתה שם דברים, אבל… אני לא בטוח שהדברים האלה היו ברייקדאנס. והיא קיבלה אפס נקודות מכל המקצים שהיא השתתפה בהם.
עכשיו, זה סיפור שאני לא הולך להיכנס אליו לעומק, פשוט כי הוא סיפור חדשותי שעדיין קורה. כלומר, הרבה אנשים מדברים על זה עכשיו, וזה לא נגמר. כאילו, מדברים על איך בדיוק קרה שהיא הגיעה לאולימפיאדה, זאת שאלה שנחקרת, והיו האשמות על שחיתות, ואני לא יודע מה נכון. ותכל'ס אני גם לא מבין בברייקדאנס, אז אני לא יודע להגיד אם זה בסדר או לא בסדר, או איך אני מרגיש לגבי זה, אם זה סתם מקרה של מישהי שכולם יורדים עליה כי היא עשתה משהו שונה מאחרים, או שהיא באמת תחמנה כי היא לא באמת יודעת לעשות את זה. אבל פשוט במקרה הזה זה נראה כאילו זה לא סתם אנקדוטה על איזשהו ענף ספורט איזוטרי. כלומר, במקרה הזה זה גרם לנזק של ממש. כי, אמרתי, זאת הייתה האולימפיאדה הראשונה שבה הייתה תחרות ברייקדאנס. והדבר שהכי הרבה אנשים דיברו עליו זה לא מי זכה בזהב, או מי זכה בכסף, אלא על זאת שהייתה מצחיקה ולא באמת עשתה דברים… כמו שצריך. זה הורס את השם של כל התחרות הזאת. זה כאילו עושה מכל התחרות הזאת צחוק, וחבל. כי אולי לא תהיה עוד הזדמנות. באולימפיאדה הבאה לא תהיה תחרות ברייקדאנס. מה יקרה אחר כך אני לא יודע. אז, אולי… עדיף שיגיעו לאולימפיאדה רק אנשים שהם טובים במה שהם עושים, גם אם זה לפעמים מצחיק כשלא.
[מוזיקת רקע]
זאת היתה "התשובה"! הילה שמש - עורכת. תודה לזיו קיטרו - יועץ לענייני משחקים, וליובל בינדר - מוכר אבטיחים. אם אתם רוצים לשמוע אותי מדבר על דברים בעולם האמיתי, אז בעמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם" שמה אפשר למצוא רשימה של איפה אני נמצא ועל מה אני מדבר, כל מיני הרצאות, אם אתם רוצים להזמין אותי לאירוע פרטי - גם טוב.
ייעוץ ותמיכה מורלית - מוץ. בצוות רשת "עושים היסטוריה" גם דני טימור המנהל העסקי, אביב שם טוב - סמנכ"ל תפעול, ועמית חזזי - מכירות, וגם שלי גואטה וכרמל קינר. אני דורון פישלר - ואני יכול להסביר… ביי.
קריין: לפודקאסטים נוספים של רשת "עושים היסטוריה" ולהצטרפות לרשימת התפוצה של התוכנית בדואר האלקטרוני, בקרו ב-osimhistoria.com או הורידו את אפליקציית "עושים היסטוריה" מחנות האפליקציות של אנדרואיד.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Commentaires