התשובה עם דורון פישלר - תעלומת הפנינה הסמואית

המילה "פנינה" בסמואית - השפה של סמואה, מדינת האיים באוקיינוס השקט - היא "פנינה". איך לכל הרוחות זה יכול להיות? האם יש קשר בין סמואית לעברית? והאם הכל קשור, בסופו של דבר, לפיצה

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 19/09/2022.

‏[חסות]

‏קריינות: רשת "עושים היסטוריה"

‏היי, אני דורון פישלר, זאת "התשובה", ו…

‏[מוזיקת פתיחה]

‏קשה להפתיע אותי עם שאלות. באתר של "התשובה", ברשת "עושים היסטוריה", יש שם לינק לטופס לשליחת שאלות שאתם יכולים לשלוח אליי שאלות דרכו, ומספר השאלות בו חצה לא מזמן את ה-30,000. זה, דרך אגב, אחרי שמחקתי את השאלות שאנשים שלחו לי 500 פעם ברצף, שזאת דרך מצוינת לדאוג שאני אתעלם מהשאלה שלכם. זה מעצבן, די. בקיצור, הנקודה היא שראיתי הרבה מאוד שאלות. די סביר שרוב השאלות שאתם יכולים לחשוב עליהם, מישהו שאל כבר, ורוב השאלות האלה מישהו גם ענה עליהם כבר. כלומר, ברוב המקרים כל מה שאני צריך זה לחפש מי, אי שם בעולם, באינטרנט, ענה כבר על השאלה הזאת. וזהו, יש לנו את התשובה. זה נדיר שאני מקבל שאלה שהיא חדשה לחלוטין. שאלה שלא רק שאני לא שמעתי את השאלה הזאת עד היום, אני די בטוח שאף אחד לא ענה על השאלה הזאת עד היום. אני לא בטוח שמישהו שאל את השאלה הזאת כבר. כי אם מישהו אי פעם הקדיש תשומת לב לשאלה הזאת, זה לא הגיע לאינטרנט. כי אם אני מריץ חיפוש על השאלה הזאת בגוגל, לא רק שאני לא מוצא את התשובה, אני לא מוצא אפילו את השאלה! אני לא מוצא מישהו אחר בעולם ששאל את השאלה הזאת! זאת שאלה באמת ייחודית, אבל זה קרה.

‏שאלה מספר 29,942. שאלה אותה מגלי, ומכיוון שהשאלה הזאת מאוד מאוד הפתיעה אותי, אז ישר דיברתי עם מגלי על איך היא בכלל הגיעה לשאלה הזאת, והיא סיפרה לי כזה דבר: למגלי ולבן זוג שלה נולד ילד לא מזמן, מזל טוב, ולפני שהוא נולד, הם חיפשו לו שם. ושלא כמו כל האנשים שקוראים לבת שלהם מורן וכאלה, הם חיפשו שם מקורי. עכשיו, הבן זוג של מגלי, יהב, הוא… הממ, לפני כמה שנים חצה את האוקיינוס השקט בטרמפים. כי זה דבר שאפשר לעשות, מתברר. אני מקווה שהוא ידע איפה המגבת שלו. ומכיוון שכך… הם חיפשו איזשהו שם מהאוקיינוס השקט, איזשהו שם מעניין, איזה משהו בשפה מקומית של אחד האיים או משהו כזה. אז הם חיפשו תרגום של כל מיני מילים ובין השאר הם חיפשו בסמואית, בשפה של מדינת האיים סמואה. אז היא סיפרה לי שהם בין השאר חיפשו במילון איך אומרים פנינה [דינג] בסמואית.

‏[מוזיקת רקע]

‏אז אני אמרתי, "אוקיי, נו, איך?" אז היא אמרה "פנינה". אז אני אמרתי, "אוקיי, נו, איך?" אז היא אמרה "פנינה". אז אני אמרתי, "מה?!" והיא אמרה "פנינה בסמואית זה פנינה". זאת אותה המילה כמו בעברית.

‏והשאלה שלה אליי הייתה, איך זה יכול להיות? איך אותה מילה [מגחך] נמצאת בשפה של אי נידח באוקיינוס השקט וגם בעברית?

‏[מוזיקת רקע]

‏אוקיי, זאת שאלה מצוינת, אם זה נכון. אבל אני לא הייתי משוכנע שזה נכון, לא יכול להיות שזה נכון. קודם כל, עצם העובדה שמדובר בסמואה, זה כבר צירוף מקרים משונה, משום שזה היה בדיוק כשהתעסקתי בסמואה באחד הפרקים הקודמים. אה… סמואה, למי שלא זוכר, זאת מדינה קטנטנה של שני איים באוקיינוס השקט, בערך באמצע הדרך בין ניו זילנד להוואי. במדינה הזאת חיים מספר תושבים דומה למספר התושבים בבאר שבע, וקורים שם דברים מוזרים לפעמים. אבל על זה כבר דיברתי בפרק "למה נוסעים בצד ימין". לא על זה אנחנו מדברים עכשיו.

‏לסמואה, כמו לכל מקום, יש שפה. בסמואה מדברים סמואית. זאת שפה עתיקה שקיימת כבר אלפי שנים, שפה שגדלה והתפתחה בנקודה באמצע האוקיינוס השקט שהיא פחות או יותר הכי רחוק מישראל שאפשר להיות על פני כדור הארץ. [מגחך] כלומר זה מילולית הצד ההפוך של העולם. ומגלי טוענת שהמילה פנינה בשפה הזאת היא אותה מילה כמו בעברית. אין מצב שזה נכון! אז בדקתי. אז נכנסתי לגוגל תרגום. בגוגל תרגום יש המון שפות, באמת, יש להם לא רק עברית ואנגלית וצרפתית וזה, יש להם הרבה מאוד שפות, כולל סמואית, מתברר. אז חיפשתי שם איך אומרים בסמואית פנינה, ומתברר שהתשובה היא… פנינה. [דינג] מה?! אוקיי, זה פֶּנינה, טכנית, אבל זה practically אותה מילה. זאת חייבת להיות טעות במילון, כי עם כל הכבוד למילון גוגל, זה… זה כולה גוגל. לא כל מה שגוגל אומר נכון. אז צריך לבדוק גם מקורות אחרים.

‏חיפשתי מילון אחר. חיפשתי מילון סמואי-אנגלי, גם כאלה יש, אפשר למצוא. וחיפשתי את התרגום של המילה Pearl, פנינה באנגלית. וגם שם במילון היה כתוב שהמילה בסמואית ל-pearl היא פנינה.

‏מ… זה… אוקיי, בסדר, אז זה כתוב במילון. אבל אולי זאת מילה מתה. מי אמר שזאת מילה שאנשים באמת משתמשים בה? אז חיפשתי, האם הסמואים באמת משתמשים במילה פנינה.

‏ובכן, לא רק שהם משתמשים במילה הזאת, זאת מילה נפוצה. כמה נפוצה? זאת מילה שכתובה על כל מכונית בסמואה, פעמיים! כי מתברר שלוחיות הרישוי של מכוניות בסמואה, שנוסעות בצד שמאל דרך אגב, על כולן כתוב בקטן, מתחת למספר, הסיסמה "סמואה, פנינה אולה פספיקה".

‏מה זה אומר? "פסיפיקה" זה כמובן מלשון Pacific, כלומר האוקיינוס השקט. כלומר, מה שכתוב שם זה "סמואה, פנינת האוקיינוס השקט". שזאת סיסמה של לשכת התיירות של סמואה או משהו. אז אי אפשר להגיד שהמילה פנינה לא קיימת. היא נמצאת שם בכל מקום! ויותר מזה, נכון פנינה בארץ זה לא רק מילה, זה שם, זה שם פרטי של אישה, פנינה. אותו הדבר נכון גם בסמואה! יש סמויאות שקוראים להן פנינה.

‏למשל, שחקנית הכדורסל פנינה דווידזון. אם הייתם מבקשים ממני לתאר מישהי בשם פנינה דווידזון, אני הייתי חושב על סבתא בת 78 שעושה מין כזה: [מחקה אישה זקנה] "אוו שלום דורונצ'יק, בוא תביא נשיקה לסבתא פנינה". אבל לא. היא נשמעת ככה:

‏[הקלטה]

Penina Davidson: “Hi everyone, my name is Penina Davidson. I play on the New Zealand…”

‏היא סמואית בגובה מטר 90 שיכולה לכדרר לי על הראש! אז אין מה להתווכח. זה קיים, זה נכון. המילה לפנינה בסמואית היא פנינה.

‏אבל איך??? איך הדבר הזה קרה? אוי, אני יודע שזאת לא שאלה שהטרידה הרבה מאוד אנשים, כן? אני למעשה… די בטוח שהיא לא הטרידה אתכם בכלל עד הרגע הזה, אבל היא מטרידה אותי עכשיו! [מגחך] אני לא יכולתי לעשות שום דבר אחר עד שאני אמצא את התשובה לשאלה הזאת. איך פנינה [דינג] הגיעה לסמואה? זאת חתיכת שאלה. ותכף תבוא התשובה.

‏[מוזיקת פתיחה מתחילה ומסתיימת במהירות]

‏אז איך פנינה הגיעה לסמואה? אני, כידוע, לא יודע כלום על כלום. אבל יש לי חברים שיודעים. אני יודע אל מי לפנות כדי לברר. אני יודע למי לפנות עם שאלות באסטרונומיה, אני יודע למי לפנות עם שאלות במתמטיקה, וכשיש לי שאלה על שפה, אני פונה לאלירן. אלירן לוי הוא בלשן, כלומר מומחה לשפות, והוא יודע שפות שמעט מאוד אנשים בארץ מכירים. הוא מומחה לשפות מאינדונזיה, למשל. אז כשאני מדבר בפודקאסט על משהו במלאית, כלומר השפה של מלזיה, הוא זה שמתקן אותי אם אני ביטאתי את זה לא נכון. אז אם יש מישהו בעולם שידע על קשר בין עברית וסמואית, זה הוא.

‏[מוזיקת רקע]

‏אז התקשרתי לאלירן, ושאלתי אותו אם הוא יודע איך אומרים בסמואית פנינה. והוא אמר "לא, איך?" אז אני אמרתי, "פנינה". אז הוא אמר, "כן, פנינה, איך אומרים את זה?" אמרתי, "פנינה". אז הוא אמר, "רגע, המילה בסמואית לפנינה היא פנינה?" ואני אמרתי, "כן!". אז הוא אמר, "למה?!" ואני אמרתי, "אני לא יודע!!!" ואז שנינו צרחנו ביחד במשך איזה שתי דקות.

‏אז אפילו אלירן לא היה יכול לתת לי תשובה לשאלה הזאת. אבל הוא כן הסביר לי קצת על איך לחקור את הנושא.

‏[מוזיקת רקע]

‏דבר ראשון, העובדה שיש מילים דומות, או זהות, בשתי שפות שונות זה דבר שקורה המון, כמובן. ובדרך כלל זה פשוט מעיד על זה שהשפות האלה קרובות אחת לשניה. למשל, בעברית ובערבית יש המון מילים דומות. אבא, אמא, בן ובת, זה בערבית אבּ, אוּם, איבּן ובּינת. לא צריך להיות בלשן גאון כדי לשמוע את הדמיון פה. בערבית כלב זה כּלְבּ. גמל זה ג'מאל. נמר זה נימר. זה מאוד דומה וכל זה ידוע וצפוי, פשוט משום שהשפות האלה הן קרובות משפחה, הן שתיהן שפות שמיות שהתפתחו מתוך אב קדמון משותף, הן שפות שקרובות גיאוגרפית, לכן הן משפיעות אחת על השנייה, הן שפות קרובות. אותו דבר נכון לגבי שפות כמו איטלקית וספרדית או רוסית ופולנית, שהרבה פעמים נשמעות דומות אחת לשנייה.

‏אבל מאוד מאוד קשה להאמין שעברית וסמואית הן שפות קרובות. כי הן לא. הן מאוד מאוד רחוקות. הן נוצרו במקומות הכי רחוקים שיכול להיות. ויהודים לאורך רוב ההיסטוריה לא שמעו אפילו על זה שסמואים קיימים, ולהיפך. אבל הנה, עובדה, יש מילה אחת שהיא אותו דבר. אז רגע, אולי אנחנו הוכחנו כאן בעצם שהסמואים הם בעצם צאצאי עשרת השבטים האבודים?! הם נדדו לאוקיינוס השקט! וואו, איזה תגלית פה! לא, אוקיי, כן, לפני שקופצים למסקנה כזאת, לא. [צוחק] זה שיש מילה אחת שהיא דומה, לא מוכיח שהשפות האלה הן קרובות. צריך למצוא עוד קירבה ביניהם וחוץ מהמילה הזאת, עברית לא דומה לסמואית בכלל. כלומר, המילים לאבא, אמא, בן ובת, בסמואית הן טמא, טינה, אטליאי ואפפינה. לא, זה לא נשמע ממש דומה. [מגחך]

‏אפשרות אחרת להסביר למה בשפות שונות יהיו מילים דומות, היא אם אלה מילים חדשות.

‏[מוזיקת רקע]

‏למשל, המילה לטלפון בסמואית היא טלפוני. מדהים, לא? אה… כן, אבל צריך לזכור שהמילה לטלפון גם באנגלית היא… טלפון. וגם בצרפתית, וגם בדנית ובאזרבייג'נית, ולמעשה כמעט בכל שפה בעולם, המילה לטלפון היא טלפון או משהו מאוד מאוד דומה. למה זה ככה? פשוט, כי באף אחת מהשפות האלה לא הייתה מילה לטלפון במקור. שפות עתיקות לא פיתחו מילה לטלפון, לא מוזכר טלפון בתנ"ך. זאת המצאה חדשה, יחסית כמובן, והמצאות חדשות בדרך כלל מגיעות לכל שפה ביחד עם המילה שלהם. הנה דבר חדש, קוראים לו טלפון. אנחנו לא נשב עכשיו ונמציא לו שם אחר רק כדי לעשות דווקא. לכן גם המילה לאינטרנט, למשל, כמעט בכל שפה בעולם היא אינטרנט. זה פשוט איך שקוראים לזה. בעברית אגב, האקדמיה ללשון טוענת שהמילה לאינטרנט היא מרשתת, אבל אנחנו לא מקשיבים לאקדמיה ללשון כי הם נודניקים.

‏אז אם פנינה היא מילה חדשה, יכול להיות שהיא נכנסה לכמה שפות במקביל וזה מסביר למה היא אותו הדבר. אז האם פנינה היא מילה חדשה? פנינה זה לא דבר חדש. פנינה זה הדבר העגול היפה הזה שלפעמים גדל בתוך צדפות. ובני אדם יודעים על פנינים ומשתמשים בהם בתור תכשיטים כבר אלפי שנים. אבל אולי המילה פנינה היא חדשה? לפני שנברר איך פנינה הגיעה לסמואית, בואו נראה מאיפה היא הגיעה לעברית.

‏פנינים מוזכרות בתנ"ך, מתברר. כמה פעמים. פעם אחת מוזכרת אישה בשם פנינה, וכמה פעמים אחרות מוזכרות פנינים תמיד במין משלים כאלה בתור משהו יקר. בפסוקים כמו "כי טובה חוכמה מפנינים". ברור שפנינים זה דבר יקר, אתה לא היית אומר "כי טובה חוכמה מחסה". או "אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה". אוקיי. אבל האמת היא שאנחנו לא באמת יודעים מה המילה הזאת אומרת. ברור מההקשר שזה משהו יקר, כלומר סוג של אבן יקרה או משהו כזה, אבל לא כתוב שם בשום נקודה שפנינים זה דבר שמוצאים בתוך צדפה. יכול להיות שבתנ"ך כשהם אמרו פנינה הם התכוונו למה שאנחנו קוראים לו יהלום או טופז או משהו כזה. אבל הרבה פרשנים מזהים את המילה פנינה עם מרגלית, שזאת מילה אחרת לדבר היפה הזה שמוצאים בצדפות. רש"י טען ככה בין השאר, והוא חי לפני אלף שנה כמעט, הרבה לפני שיהודים או נוצרים כלשהם ידעו שסמואה קיימת. ובעברית המחודשת כבר היה לגמרי ברור שפנינה זאת פנינה. אז… לא, זאת לא מילה חדשה שהגיעה במקביל לכמה שפות.

‏אז איך עוד אפשר להסביר את זה? יש עוד הסבר אפשרי אחד לזה שפנינה בעברית ובסמואית זה אותו דבר שאנחנו צריכים לשקול. וזה… שאין שום הסבר. שזה פשוט צירוף מקרים. זה יכול להיות.

‏זה המקום לדבר על הכלב האוסטרלי.

‏[מוזיקת רקע]

‏באוסטרליה יש הרבה שפות שונות. אוסטרליה, להבדיל מסמואה למשל, היא לא אי קטן, היא מקום מאוד מאוד גדול ולכן האבוריג'ינים, תושבי אוסטרליה המקוריים שחיו שם, הם חיו בהרבה קבוצות שונות, היו הרבה שבטים שהיו להם הרבה שפות שונות. אחת מהשפות האלה הייתה שפה שנקראה אמבברם…? אני חושב שככה אומרים את זה, והסיבה שאני משתמש בלשון עבר כדי לתאר אותה, זה שהשפה הזאת מתה. היא, היא למעשה נכחדה כבר. כלומר, לא נשארו שום דוברי אמבברם בעולם. קצת לפני שהיא נכחדה היה חוקר שפות אחד, בלשן אחד, שחיפש דובר ילידי של השפה הזאת כדי להספיק לתעד אותה לפני שהיא נעלמת לגמרי. והוא באמת מצא אחד כזה. אז הבלשן ישב איתו וביקש תרגום להרבה מילים. איך אומרים את זה, איך אומרים את זה, איך אומרים את זה. אחת המילים הראשונות שהוא הציע הייתה מילה מאוד בסיסית, אחת מהמילים שילדים לומדים להגיד ולכתוב, Dog, כלב.

‏[מוזיקת רקע]

‏אז הבלשן שאל, "איך אומרים בשפה הזאת dog?" אז הדובר אמר, "dog". אז הבלשן אמר, "כן". אז הדובר אמר, "מה כן?" אז הבלשן אמר, "איך אומרים את זה?" והדובר אמר, "את מה?" אז הבלשן אמר, "dog". אז הדובר אמר, "dog!". אז הבלשן אמר, "המילה באמבברם לכלב היא dog?!" הוא היה בטוח שהוא התבלבל או משהו, אבל לא, מתברר שכן, המילה לכלב בשפה אוסטרלית נדירה שאין לה שום קשר לאנגלית, היא dog.

‏למה? סתם. צירוף מקרים. כי יש בעולם אלפי שפות, ויש בהן מיליוני מילים, והגיוני שמבין כל המילים האלה יהיו שתי שפות שבהן מילה אחת תהיה במקרה לגמרי אותו דבר.

‏[מוזיקת רקע]

‏דברים כאלה קורים, מתברר. יש עוד דוגמאות לזה. למשל, המילה קיאק. כשאתם יוצאים לשייט קיאקים בירדן, אתם עושים את זה בקיאק. סירת משוטים קטנטנה עם מקום לבן אדם אחד ומשוט אחד וגם זה בקושי. לעומת זאת, על נהר הבוספורוס בטורקיה יכול להיות שתיתקלו בסוג אחר של סירה, סירת דייג טורקית מסורתית, שהיא ארוכה מאוד ויש בה מקום להרבה אנשים ולהרבה משוטים, וקוראים לה… קַיִיק. אז קיאק וקייק הן שתי מילים מאוד דומות והמשמעות של שתיהן היא די דומה, שתיהן זה סוג של סירה עם משוטים. אז מן הסתם הייתם מניחים שהמילים האלה קשורות, הן קרובות אחת לשניה. והייתם טועים. כי אין שום קשר בין קיאק לקייק. המקור של המילה קיאק הוא בשפה של אינואיטים, האנשים שחיים בצפון הרחוק והקר מאוד מאוד של אמריקה, הם המציאו את הקיאק. קייק מגיע מטורקית עתיקה. ולא, הטורקים והאינואיטים לא נפגשו אף פעם. [מגחך] המקור של שתי המילים האלה שונה לחלוטין, הן התפתחו בשפות שונות, בשני מקומות שונים בעולם. לגמרי במקרה. הן מילים דומות שיש להם משמעות דומה. זה צירוף מקרים. ומקרים כאלה הם בדיוק הסיבה שחוקרי שפות צריכים מאוד להיזהר ולא לקפוץ למסקנות מיד כשהם מוצאים מילה דומה בשתי שפות. למרות שזה מאוד מפתה להגיד, "אוי, רגע, זה אותו דבר. הטורקים גילו את אמריקה לפני כולם!" לא.

‏אז אולי הסיבה שפנינה היא אותו דבר בעברית ובסמואית היא… שאין שום סיבה. זה פשוט במקרה יצא ככה.

‏[מוזיקת סיום]

‏אז… זאת התשובה?

‏יש כזאת תעלומה מרתקת והתשובה היא… סתם? כי ככה יצא?

‏[מוזיקת סיום מתעוותת ומסתיימת]

‏לא, אני לא מסכים לזה. [צוחק] אני, אני מחפש תשובה אחרת. אני הולך לחפש עוד.

‏אוקיי, אני יודע מתי הפנינה הגיעה לעברית. ממתי היא בסמואית?

‏[מוזיקת רקע קלילה]

‏אני יודע שהיא קיימת ב… בגוגל תרגום, במילונים מודרניים, אבל מה עם מילונים ישנים? בוא נראה מתי המילה הזאת הגיעה לסמואית. אז אני ואלירן חיפשנו את המילון הכי ישן שיש לסמואית. ומצאנו. מצאנו את המילון האנגלי-סמואי סמואי-אנגלי הראשון שפורסם אי פעם.

‏[מוזיקת רקע מסתורית]

‏אני צריך, צריך אולי להוסיף, בדרך אגב, שכשאני מדבר על לחפש ספרים עתיקים, אני לא מתכוון שטסתי לסמואה והגעתי לספריה המרכזית שם ושוטטתי שם במרתף בין כרכים מעלי אבק. לצערי לא, זה נשמע ממש ממש כיף, אבל לא, אני עשיתי את זה מהבית. פשוט יש מאגרים של המון ספרים ישנים באינטרנט שפשוט אפשר להשיג ולקרוא.

‏[חזרה למוזיקת רקע הקלילה]

‏אז… אמרנו, מצאנו מילון מאוד ישן, המילון הראשון מאנגלית וסמואית ולהיפך, הוא פורסם ב-1862. כתב אותו ג'ורג' פראט. קרוב של כריס אולי? וזה מילון מאוד מעניין. קודם כל, אני ציפיתי שזה יהיה כתוב באנגלית ובכתב הסמואי, אבל זה לא. מתברר שאין כתב סמואי. פשוט אין דבר כזה, לא קיים. הסמואים לא המציאו את הכתב. הייתה להם שפה שמדברים, אבל לא כותבים.

‏ולכן כשהאיש הזה, פראט, כתב איך הם אומרים את המילים שהם אומרים, הוא כתב את זה באנגלית, כלומר באותיות רומיות, האותיות שאנחנו מכירים בתור אותיות אנגליות, ABC. וככה הם כותבים עד היום. היום סמואית היא גם שפה כתובה, יש ספרים בסמואית, אבל כותבים אותה באותיות אנגליות, אין להם אותיות אחרות. ואגב, היא ממש לא השפה היחידה שכותבים ככה, יש המון שפות כאלה. שפות של עמים שלא המציאו את הכתב, והתחילו לכתוב דברים רק אחרי שהגיעו אליהם אירופאים מבריטניה, ספרד וכאלה, והביאו איתם את הכתב. אז השפות הם שונות לחלוטין, אבל כותבים אותם באנגלית.

‏חוץ מזה, זה מילון שמעניין לראות מה יש בו ומה אין בו. כי לא את כל המילים שאנחנו מכירים יש בו. למשל, איך אומרים בסמואית רכבת? התשובה היא שלא אומרים בסמואית רכבת. כי לא היו רכבות בסמואה, הם לא ידעו מה זה, אז מן הסתם לא הייתה מילה בשפה שלהם לדבר שלא קיים.

‏מה שיותר מדהים, אין להם מילה לגלגל! לסמואים לא היו גלגלים. [מגחך] ולא רק הם, כל הפולינזים, כל התרבויות של האוקיינוס השקט, הם שטו מאי לאי, הם כבשו, הם היו מדהימים ולא היו להם גלגלים! גם דלתות לא, דרך אגב.

‏יש נושאים שבהם יש להם הרבה מאוד מילים. במילון הזה יש הרבה מילים שקשורות לדייג. בסמואית יש מילה, מתברר, שהמשמעות שלה היא לדוג עם רשת. ויש להם מילה שהמשמעות שלה היא לדוג עם צלצל. יש להם מילה ללדוג כשהשמש גבוה בשמיים, ויש להם מילה ללדוג בלילה. יש להם מילה ללצאת לים במטרה לדוג, ויש להם מילה שהמשמעות שלה היא לחזור מדייג בלי שום דג. [מגחך] המילה דרך אגב היא taufua. מילה מאוד שימושית. אני חושב. כאילו בטח קורה לכם לפעמים שאתם מרגישים שהשקעתם כל כך הרבה במשהו ובסוף… [מצקצק בלשון] taufua.

‏חוץ מזה, כמובן, יש להם גם המון המון שמות שונים לדגים, דגים שפראט לא ידע להבדיל ביניהם, הוא לא ידע להגיד איך קוראים לכל דג באנגלית או אם בכלל יש לו שם באנגלית. ולכן יש שם המון המון מילים שונות שהתרגום של כולן הוא "סוג של דג".

‏עכשיו, במילון הזה, אם מחפשים איך אומרים pearl, פנינה, בסמואית… לא מוצאים כלום.

‏[מוזיקת רקע]

‏זה לא מופיע בחלק הראשי של המילון. אבל, בסוף של המילון, אחרי הרשימה הראשית הארוכה של המילים, יש נספח. רשימה הרבה יותר קצרה, של רק שני עמודים, שהיא רשימה של מילים שהן לא טכנית בסמואית, המקור שלהן הוא בשפות אחרות, אבל, המחבר כותב, הן התקבלו בסמואית מדוברת פחות או יותר.

‏איזה מין מילים? למשל, שמות של חודשים. איך אומרים בסמואית אפריל? אפרילה. אוקטובר זה אוקטופה. זה סמואיזציה של המילה באנגלית. אפשר להבין מיד למשל שסמואית היא אחת השפות שבהן אין הברות סגורות, אין הברה שמסתיימת בעיצור. כל ההברות פתוחות. כמו באיטלקית, נגיד, שבה לא אומרים ישראל, אלא יזראלֵה. אז בסמואית א-פְּ-רי-ל הפך לא-פֶּ-רי-לָה.

‏יש גם קולות שלא קיימים בסמואית, הצליל בּ לא קיים שם, ולכן כל פעם שהוא מופיע במילה אז הופכים אותו ל-פּ או פ, אבל זה פשוט עיבוד של מילים בשפות אחרות. למשל, פיל. פיל בסמואית אומרים אלפנה. אין פילים בסמואה, לכן לא הייתה להם בשפה מילה לפיל, אבל כשהם שמעו על פילים, הם קראו להם פשוט אלפנט. אבל בסמואית זה יוצא אלפנה.

‏עוד מילה כזאת זה המילה חצי דולר בסמואית, שזה הפטלה. למה? כי חצי דולר זה half a dollar. האפ-א-דלה. הפטלה. [מגחך]

‏ובין כל המילים האלה ישנה המילה פנינה. [דינג]

‏זה המילון הסמואי-אנגלי הראשון ומופיעה בו המילה פנינה, אבל לא בתור מילה בסמואית, אלא בתור מילה שהגיעה משפה אחרת. והשפה הזאת, לפי מה שכתוב במילון הזה, היא עברית.

‏כתוב שם שהמקור של המילה פנינה הוא עברית. וואלה!

‏אז אם אנחנו מקבלים את המילה של המילון הזה, הוא אומר במפורש, זה מגיע מעברית. זאת תשובה, אבל זה כמובן מעלה שאלות אחרות. [צוחק] שתי שאלות בעיקר:

‏[מוזיקת רקע]

‏שאלה ראשונה - לא הייתה להם מילה לפנינה? ברור למה בסמואית לא הייתה מילה לפיל, אבל בתור אנשים שמבינים כל כך הרבה בדגים ובדברים שמגיעים מהים, היה אפשר לצפות שפנינים יהיו דבר שהם מכירים. נכון? הרבה יותר משמכירים אותם בישראל למשל, מי שולה פנינים בישראל? זה מוזר. אבל האמת ש… לא. ניסיתי לברר את העניין הזה וככל שמצאתי, לא, הם לא שלו פנינים בסמואה. זה נכון שבאיים אחרים באוקיינוס השקט, בטונגה ובמקומות מסוימים באינדונזיה, אז יש שם שולי פנינים. יש שם תעשייה שלמה של פנינים, אבל בסמואה לא. עושה רושם שהם אף פעם לא התעניינו בפנינים, או שפשוט באזור שלהם אף פעם לא היו צדפות מהסוג שמייצר פנינים. אני לא יודע. כנראה הסמואים המקוריים לא ידעו על פנינים ולא הייתה להם מילה לפנינה.

‏השאלה השניה - אוקיי, בסדר, אז המילה פנינה היא תוספת מאוחרת לשפה הסמואית, אבל למה מעברית, מכל השפות בעולם?

‏אז אולי זה בכל זאת מקרי? אולי ההוא שכתב את המילון פשוט לא ידע על מה הוא מדבר? כי אם אני הייתי שומע את המילה פנינה בשפה שאני לא מכיר, גם אני הייתי מניח שזה מגיע מעברית. אבל שוב, אולי זה, זה טעות. אולי זה התפתח במקרה.

‏אז בוא נראה אם יש עוד כאלה. ברשימה הזאת של מילים שהגיעו משפות אחרות, בוא נראה אם יש שם עוד מילים שהגיעו מעברית. מתברר שיש, יש כאלה. למשל, איך אומרים בסמואית עקרב? התשובה היא אקרבה. אוקיי… זה לא צירוף מקרים. זה לא יכול להיות. [צוחק] מילה אחת דומה זה דבר אחד, אבל גם פנינה וגם אקרבה?! לא, זה לא מקרי. יש השפעה של עברית על סמואית! אבל… איך?

‏בשלב הזה אני כבר באמת לא ידעתי מה עוד אפשר לעשות. אני הרצתי חיפוש על מאמרים אקדמיים על כל דבר שכולל את המילים סמואה ופנינה. ו… [צוחק] מצאתי הרבה דברים שלא קשורים בכלל, ו… אבל כן מצאתי משהו, מצאתי משהו קטן.

‏[מוזיקת רקע]

‏בכתב עת לאנתרופולוגיה משנת 1924. יש שם מאמר על המילה פנינה בכל מיני שפות, וסמואה מוזכרת בו במשפט אחד בדיוק. כתוב שם שהמתרגמים של התנ"ך הביאו את המילה הזאת לסמואה. כן? אוקיי, זה, זה משהו, זה איזשהו lead, שווה לבדוק. אז… בשביל זה אני צריך תרגום של התנ"ך לסמואית, אז מצאתי אחד כזה, ועכשיו… יש לי תנ"ך בסמואית. מה אני אעשה איתו עכשיו? [צוחק] אני לא מדבר סמואית.

‏קודם כל, אז חיפשתי ומצאתי, כן, המילה פנינה באמת מופיעה בתנ"ך בסמואית, אבל מופיעות פה גם המון המון מילים אחרות. מה, מה אני אעשה עם זה?

‏טוב, בואו נתחיל מהתחלה.

‏[מוזיקה שמיימית]

‏נפייה אלה התואה ללגי מלללוגי אילה אמתגה.

‏מה שאמרתי עכשיו זה "בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ" בסמואית. וזה מעניין, כי, כי יש פה לגי וללולגי. מה הקטע? זה פשוט "לגי" בסמואית זה 'שמיים', ו"ללולגי" זה אומר 'העולם'. רק כשהמילה "ללו" לבד היא אומרת 'מתחת', זאת אומרת המילה ל'העולם' היא 'מתחת השמיים'. זה מגניב! אבל אוקיי, אני לא באמת הולך לקרוא פה את כל התנ"ך בסמואית, [מגחך] נכון? אז מה עושים עכשיו? אם יש פה עוד מילים בעברית באמת, אז איך, איך אני אמצא אותם?

‏אולי, הממ… [נאנח] כמו, כמו… כמו רכבות וכמו פילים. אני צריך למצוא מילים של דברים שאין בסמואה. אז… חיות. חיות, נלך על חיות. יש הרבה חיות בארץ שאין בסמואה.

‏איפה יש חיות בתנ"ך? אני, אני לא מבין הרבה בתנ"ך, אבל אני עשיתי בכיתה ד' נושא אישי על עטלף, ואני זוכר את האזכור הכמעט יחיד של עטלפים בתנ"ך, זה בדברים י"ד, המשפט הוא "והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף". ובאופן כללי, בפרק הזה בדברים י"ד יש הרבה מאוד שמות של חיות, כי הפרק הזה הוא פשוט הוא… הוא פרק שעוסק בכשרות. זאת רשימה של איזה חיות מותר לאכול ואיזה אסור לאכול, כמובן הרעיון של לא לאכול חיות בכלל לא ממש עלה על דעתם של אף אחד, אבל… כל הפרק הזה מלא מלא בחיות. אז אוקיי, אז ניקח את הפרק הזה ונראה איך מתרגמים אותו לסמואית.

‏אז הפסוק הזה, "והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף" מתורגם לסמואית ככה: מלה קסיתה, מלה מטואו, מלה תוקפיתי, מלה פאאה.

‏יופי. בוא נראה את זה אחד אחד, כאילו כל, כל אחת מהחיות. המילה הראשונה פה זה החסידה, שזה בסמואית קסיתה? חסידה זה קסיתה בסמואית?! ודוכיפת זה תוקפיתי?! זה סוג של דומה. בואו נראה שנייה, אני אנסה עוד פסוק. הממ… "ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף". מה זה תחמס? גם אני לא יודע מה זה תחמס. בכל אופן, התרגום של זה הוא: אולה יענה… המילה לבת יענה בסמואית היא יענה!! ונץ זה נסה! ויש עוד. צבי זה סבי, ושפן זה ספני, וינשוף זה אינספואה, ותנשמת זה תניסמיטי! חצי מהפרק הזה כתוב בעברית!!! אלה פשוט מילים בעברית שפשוט מתועתקות לסמואית!

‏אוקיי, מי, מי… מי אחראי לזה? מי תרגם את זה? אני רוצה עכשיו לדעת מי תרגם את התנ"ך הזה לסמואית. אז, בואו נראה, אה… התרגום הראשון של התנ"ך לסמואית פורסם ב-1860 ותרגם אותו… ג'ורג' פראט.

‏אני מכיר את השם הזה. זה לא אותו אחד שכתב את המילון? [צוחק] אוקיי, רגע, רגע. מי זה ג'ורג' פראט, ומה הסיפור שלו?

‏[מוזיקת רקע]

‏אוקיי. אז ג'ורג' פראט היה מיסיונר בריטי, שמתברר שהוא נסע לסמואה כשעדיין מעט מאוד אנשים ידעו משהו על סמואה, והוא בילה שם הרבה מאוד זמן בהכרות עם התושבים ועם השפה. הוא גר 40 שנה בסמואה, והוא היה מהראשונים שתעדו את השפה הזאת. וכן, הוא היה זה שכתב את המילון האנגלי-סמואי הראשון, ועוד לפני זה, הוא היה אחראי על הפרויקט של לתרגם את התנ"ך לסמואית.

‏ועוד פרט בקשר לג'ורג' פראט - הוא ידע עברית.

‏האמת היא שנראה כאילו הוא קצת משוויץ בזה שהוא יודע עברית, [מגחך] כי הוא קצת מתלהב מזה מדי. בהקדמה למילון, אז יש לו מין מאמר שהוא… הוא כותב שמערכת הפעלים בסמואית למעשה דומה לבניינים בעברית, זה פיעל, פוּעל והתפעל. ועל זה אנשים שאשכרה מבינים בזה, כלומר אלירן, אומרים שהוא פשוט מקשקש שטויות [צוחק] וזה ממש ממש לא דומה.

‏ובאופן כללי נראה כאילו פראט קצת אובססיבי בלמצוא דמיון בין הסמואים לבין העברים. הוא כתב רשימה של נקודות דמיון איך הסמואים דומים לעברים. אולי גם הוא חשב שהם עשרת השבטים וזה, ורובם דברים מאוד מאוד קלושים. אבל כן, האיש ידע, לפחות ברמה מסוימת, עברית.

‏[מוזיקת רקע]

‏אז מתברר שכשג'ורג' פראט התיישב לתרגם את התנ"ך לסמואית, הוא לא תרגם אותו מאנגלית, הוא תרגם אותו מעברית. ובכל מקום שבו הוא נתקל במילה שפשוט לא קיימת בסמואית, כי הם אף פעם לא פגשו כזה דבר, הוא לקח את המילה העברית ופשוט כתב אותה באופן כזה שסמואים יכולים לבטא אותה.

‏אז רוב המילים האלה פשוט נשארו בתנ"ך הסמואי וכנראה לאף אחד לא באמת אכפת, כי מה אכפת לסמואי הממוצע מדוכיפת? אבל כמה מהמילים האלה באמת נכנסו לשימוש, הם באמת הפכו לחלק מהשפה הסמואית. וזה כולל את המילה אקרבה, וזה כולל את המילה פנינה. [דינג]

‏[מוזיקת סיום]

‏אז… השאלה הייתה - למה המילה פנינה בסמואית זהה למילה בעברית?

‏התשובה היא שהמילה פנינה בסמואית היא המילה פנינה בעברית. וזה בגלל ג'ורג' פראט. הבן אדם שתרגם את התנ"ך לסמואית. וקצת אחר כך כתב את המילון הסמואי-אנגלי וכלל בו מילים זרות שנמצאות בשימוש בסמואית, ושכח לציין שזה היה הוא שהביא לשם את המילים האלה. לא שיא היושרה המקצועית מצידו.

‏עכשיו, האם אני בטוח בזה? האם אני יכול עכשיו לשבת ולכתוב מאמר בבלשנות שמצהיר שג'ורג' פראט הוא-הוא הסיבה שפנינה זה אותו דבר בעברית ובסמואית? לא. האמת שאין לי הוכחות מוצקות לזה. למאמר מדעי זה לא מספיק. זאת השערה שאני בניתי מעדויות חלקיות ונסיבתיות וממאמרים עתיקים וספרים עתיקים עוד יותר ובלי לדעת סמואית ובלי לבקר בסמואה. למרות שעכשיו אני ממש ממש רוצה. [צוחק] אז לומר את זה באופן נחרץ ועובדתי אני לא יכול, אבל תסכימו איתי שזה בהחלט נשמע כמו ההסבר הכי סביר לתעלומה הבלשנית הזאת.

‏אז זאת התשובה.

‏עכשיו, אחרי הפסקה קטנה - מה הקשר הלשוני בין פנינים לפיצה?

‏אני לא אובססיבי. הקטע עם לחקור מילים זה שזה אף פעם לא נגמר. כשאתם מתחילים מאיזשהו נושא אז אתם פשוט נסחפים ומילה אחת מובילה למילה אחרת [מגחך] ומגלים עוד המון דברים וזה בהחלט קרה גם כאן. יש המון המון שבילים צדדיים שתעיתי בהם, אבל רק… רק דבר אחד קטן. מרוב חיפוש של פנינים בכל מיני שפות, אני הגעתי איכשהו לקשר בין פנינים לבין… פיצה.

‏[מוזיקת רקע]

‏בואו אני אספר לכם קצת מההיסטוריה של הפיצה.

‏ב-1889 השף הידוע… שפי שפי ההוא, אני לא יודע, מישהו בנאפולי, הוא החליט ליצור יצירה חדשה, פיצה חדשה, לכבוד הביקור בנאפולי של מלך איטליה אומברטו ואשתו המלכה מרגריטה. והפיצה שהוא יצר הייתה הפיצה הכי איטלקית שיש, שזה מרשים כי פיצה מלכתחילה זה דבר מאוד איטלקי. אז [צוחק] הוא עשה אותה עם מרכיבים בצבעי דגל איטליה, כלומר אדום, רוטב עגבניות, ירוק, בזיליקום, ולבן, גבינת מוצרלה.

‏אז לפיצה האולטרה-איטלקית הזאת הוא קרא על שם המלכה, פיצה מרגריטה. ולכן עד היום אנחנו קוראים לפיצה מרגריטה.

‏וזה, כרגיל, סיפור יפה וכנראה ממש לא נכון, כי למה צריך שף גאון כדי לשים גבינת מוצרלה ועלי בזיליקום על פיצה? אלה מרכיבים שאנשים שמו על פיצות עוד לפניו. [צוחק] אבל כן יכול להיות שהוא זה שהחליט לקרוא לזה מרגריטה? אולי. בכל אופן, לפי הסיפור הזה, פיצה מרגריטה קרויה על שם מי שהייתה מלכת איטליה.

‏עכשיו, למה קראו למלכה ככה? מרגריטה זה שם נפוץ באיטלקית ולא רק שם. יש גרסאות של השם הזה בכל מיני שפות. באנגלית קוראים למרגריטה מרגרט. ובצרפתית קוראים לה מרגריט. ולכל השמות האלה יש אותו מקור. הם כולם מגיעים מיוונית, ממרגריטס. והמשמעות של המילה מרגריטס ביוונית היא פנינה.

‏והייתה עוד שפה שהושפעה מיוונית בקטע הזה - עברית. המילה מרגלית, מרגלית זאת מילה נרדפת לפנינה, שאותה העברית אימצה מיוונית. מרגריטס הפכה למרגלית. וגם בעברית זה הפך לשם פרטי, מרגלית. כלומר, מרגרט ומרגלית ומרגריטה ופנינה, הם בעצם כולם אותו שם.

‏וגם הפיצה הידועה היא בעצם פיצה פנינה. [מגחך]

‏[מוזיקת רקע]

‏זאת הייתה התשובה. קודם כל, תודה רבה לתמרי [כך במקור] ששאלה את השאלה הזאת שהביאה אותי למסע המוזר הזה. ודרך אגב, לבן שלה היא קראה בסופו של דבר דקל. שגם את זה יש בסמואה. מזל טוב. וכמובן הרבה הרבה תודה לאלירן הבלשן.

‏עוד עדכונים על פרקים חדשים שלי ושל הרצאות שאני עושה בהרבה נושאים ובכל מיני מקומות בארץ, אתם יכולים לקבל בעמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם". וחוץ מזה, תודה לעורך הסאונד והמפיק יותם הלחמי. אביב שם-טוב, תמיכה מורלית, הדס דרוקר, ייעוץ וניהול דיגיטל, דני טימור המנהל העסקי, רן לוי עורך ראשי. אני דורון פישלר. שלום.

‏קריין: לפודקאסטים נוספים של רשת "עושים היסטוריה", ולהצטרפות לרשימת התפוצה של התוכנית בדואר האלקטרוני, בקרו ב-osimhistoria.com או הורידו את אפליקציית "עושים היסטוריה" מחנות האפליקציות של אנדרואיד.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה