התשובה עם דורון פישלר - תיקונים השלמות וסוכר ותה ורום

תוספות ותיקונים למבחר פרקי "התשובה", כולל האמת על פופקורן, ננסים חומים, פילים ופסנתרים, ולמה השפה היא עוד יותר מטופשת משחשבנו

האזנה נעימה,

דורון.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 20/04/2021.

[חסות]

קריינות: רשת "עושים היסטוריה".

שאלה מספר 12,553, בועז שואל "למה פסנתר אפשר להפיל, אבל פיל אי אפשר לפסנתר? והאם מישהו בדק?". אז ככה, בועז, אה, למעשה זה לא נכון. אה, אני יודע שהבדיחה הקלאסית אומרת שמה ההבדל בין פיל ופסנתר? אה, פסנתר אפשר להפיל, אבל פיל אי אפשר לפסנתר. אבל זה, זה לא ככה. משום ש… פעם, מזמן, כשהיו עושים פסנתרים, הקלידים הלבנים, הם היו עשויים משנהב, ושנהב זה חטים. כאילו, השיניים הגדולות של פילים. אז אהמ… למעשה, פסנתר אפשר להפיל, ופיל אפשר לפסנתר. אבל כבר לא עושים את זה, וטוב שכך.

אני דורון, זאת "התשובה". אנחנו תכף נתחיל.

[חסות]

[מוזיקת פתיחה מתחילה ומסתיימת במהירות]

היי, אני דורון, זאת "התשובה", אבל לא ממש. כלומר, אני לא הולך לענות כאן על שאלה. זאת מהדורת תיקונים והשלמות של "התשובה". אם אתם לא מכירים את הנוהל, אז העניין הוא כזה: במהלך הפודקאסט אני אומר הרבה דברים, ואני מאוד משתדל שהדברים שאני אומר יהיו נכונים, אבל [מצחקק] כשבן אדם אחד אומר הרבה דברים, הוא טועה לפעמים. זאת סטטיסטיקה שאי אפשר להתחמק ממנה. גם להגיד דבר אחד נכון זה… זה לא לגמרי פשוט. להגיד שני דברים וששניהם יהיו נכונים, זה מאתגר. אז חוק המספרים הגדולים מחייב שאם אתה מדבר, אתה טועה. אז לפעמים צריך לעצור שניה ולתקן טעויות וגם יש דברים שהם לא טעויות, הם רק עדכונים ודברים ששווה להוסיף ולא היו בפרקים המקוריים. אהמ, הפרק הזה מיועד בעיקר לאנשים שכבר שמעו את הפרקים הקודמים. כלומר, אם זה הפרק הראשון של הפודקאסט הזה שאתם שומעים, אז אני ממש ממליץ להפסיק כאן ולעבור לשמוע כל פרק אחר. אלא אם כן אתם מתחכמים ואתם עוברים לכל פרק אחר, אתם עוברים לאחד מהפרקי השלמות ותיקונים האחרים. לא. תשמעו איזשהו משהו… בחייכם.

אוקיי, ספציפית אני הולך לדבר על הפרקים האלה - [צליל של חצוצרה] "איך להיות מלך או מלכה?", [מוזיקה דרמטית] "מהו באמת הסרט הכי מצליח אי פעם?", [צליל של מוזיקת קרקס] "מה זה חומר אפל?", [צליל פיצוץ חזק] "מה היה הקול הכי חזק?", [מוזיקה רגועה] "למה הצפון עשיר יותר?", [צליל של מוזיקת קרקס] "למה תרנגול הודו?", [מוזיקה דרמטית] "איך ליפול ממטוס ולהישאר בחיים?", [קטע מהשיר "תיכף יבוא שקמיסט" - "תיכף יבוא שקמיסט, להביא לנו טרופית וטוויסט"] "מתי הגיע הוולרמן?", [מוזיקה דרמטית] ו"איך הפופקורן הגיע לקולנוע?", [מוזיקה רגועה] ו"למה קוראים לזה סודה לשתייה?" כן, אני יודע, זה הרבה פרקים, אז יאללה.

[מוזיקה רגועה ממשיכה להתנגן]

דבר ראשון. עכשיו אפריל 2021. בדרך כלל אתם לא תשמעו אותי אומר את התאריך, כי התאריך לא חשוב. אני מאוד משתדל לא להיות אקטואלי. אני לא מדבר על הדברים שנכונים להיום, פשוט משום שאני לא יודע מתי תקשיבו לזה. זאת גם הסיבה שאין ולא יהיה פרק של "התשובה" מיוחד לראש השנה או ל-1 באפריל או ליום הפאי או כל יום אחר, פשוט משום שרוב האנשים לא שומעים פודקאסטים ביום שבו הם יוצאים. יש בהחלט מצב שאתם תקשיבו לזה בשבוע הבא, או בעוד שנתיים, או בעוד 100 שנה. דרך אגב, שלום לכם מאזיני העתיד. מה נשמע? תגידו, אתם עדיין עם המסכות או שהפסקתם עם זה מתישהו? לא משנה. בקיצור, זה לא יעניין אתכם שהפרק הזה יצא בראש השנה. זה לגמרי לא רלוונטי. אני בדרך כלל משתדל לדבר על דברים שהם נכונים היום ויהיו נכונים גם בעתיד.

אבל עדיין, יש דברים שמשתנים. אין מה לעשות. למשל…

[נגינת עוגב]

כשעשיתי את הפרק "איך להיות מלך או מלכה?", אז דיברתי כמה פעמים על מלכת אנגליה, אליזבת'. והאמת שטיפה דאגתי ש… כלומר, היא [מגחך] הרבה מאוד זמן בסביבה המלכה הזאת, ומן הסתם היא לא תהיה תמיד. אז מתישהו היא כבר לא תהיה והפרק יהפוך ללא עדכני. אה, ובאמת, אה, רק חודשים בודדים אחר כך… היא לא מתה. אני לא לגמרי בטוח שהיא תמות אי פעם, אבל הנסיך פיליפ מת. הוא היה בן 99, הוא חי חיים ארוכים וטובים, זה בסדר. אבל פתאום כל הדיבורים עליו נהיו לא עדכניים. [מצחקק] וגם אותו אני הזכרתי בפרק. בכל מקרה, אז העובדה שהוא מת פתאום הזכירה לאנשים את השאלה, למה בעצם קוראים לו הנסיך פיליפ אם הוא בעלה של המלכה? הוא לא היה אמור להיות מלך? אז התשובה לשאלה הזאת נמצאת בפרק "איך להיות מלך או מלכה?". שהוא לא עדכני כבר.

[מוזיקת מעבר]

הדברים העיקריים שהשתנו זה הקורונה. כי הקורונה שינתה הכל. זה היה מצב קיצוני, ומצבים קיצוניים לפעמים חושפים את מה שהיה לא נורמלי במצב הנורמלי. למה אני מתכוון בזה? קודם כל, למאזיני העתיד, אז אני אסביר, שאחרי כמעט שנה שבה כמעט הכל היה סגור, בחודשים האחרונים הגיעו החיסונים וחלק גדול מאוד מהציבור התחסן והקורונה, איזה יופי, דועכת. ויש תהליך של מה שנראה, בלי לפתוח פה לשטן, כמו חזרה לנורמליות.

עכשיו, אחד הדברים הראשונים שנסגרו כשהמגפה פרצה, היה בתי הקולנוע. כי לסגור 200 איש צפופים בחדר אחד בזמן שהם אוכלים פופקורן, זה פשוט דבר מאוד לא חכם לעשות בזמן מגפה. אז בתי הקולנוע נסגרו והם נשארו סגורים שנה שלמה. אבל במרץ השנה, ההנחיות רוככו, בגלל חיסונים והכל, ועכשיו מותר לבתי הקולנוע לחזור לפעול במגבלות מסוימות. אבל הם לא עושים את זה. רוב בתי הקולנוע נשארו סגורים. סינמטקים נפתחו, אבל כל ה"רב"ים וה"סינמות" וה"פלנטים" וה"יס" וה"הוט" וכל זה, הם נשארו סגורים. למה? ובכן, התפרסמה ידיעה ב-Ynet שאמרה מפורשות: הם לא פותחים בשלב הזה, כי אסור להם למכור פופקורן. הנה ציטוט משם: [תקתוק על מקלדת] "'בלי פופקורן לא נחזור', אמר לנו גורם באחת מרשתות הקולנוע, 'מזה אנחנו מרוויחים כסף, מהמזנון'. גורם אחר בענף הדגיש: 'לקולנוע יש מודל עסקי ברור, הכרטיס נמכר בזול יחסית ואנחנו מרוויחים מהפופקורן, ממזון ומשתייה'." זהו. הידיעה הזאת… היא חירפנה כמה אנשים. אני ראיתי הרבה תגובות מזועזעות שאומרות, [בקול ביקורתי] "בית הקולנוע למעשה אינו בית של תרבות, אלא רק מסווה לבית מכירת פופקורן!" וזה נכון! וזה לא חדש, בכלל! כל מי ששמע את הפרק שלי על "איך הגיע הפופקורן לקולנוע?", יודע שזה ממש ממש לא חדש. זה היה ככה כמעט מאז ומתמיד בכל הנוגע לקולנוע. המצב הקיצוני הזה רק הבהיר שזה באמת המצב.

כשאמרתי שבתי קולנוע מתפרנסים ממכירת פופקורן, זאת לא הייתה הגזמה או בדיחה, זאת המציאות. זאת תמיד הייתה המציאות! עכשיו רק שמתם לב.

[מוזיקת מעבר]

להבדיל מבארץ ורוב שאר העולם, בסין בתי הקולנוע כבר פתוחים. מה שאומר שכרגע [מגחך] רוב הלהיטים הכי גדולים של הקולנוע השנה הם סרטים סיניים. וזה אומר עוד משהו.

בפרק "מהו באמת הסרט הכי מצליח אי פעם?", אני אמרתי שם ש"אווטאר", זה עם החייזרים הכחולים, לא זה עם הילד עם החץ על הראש, "אווטאר" היה הסרט שהכניס הכי הרבה כסף אי פעם, עד ש-"Avengers: Endgame" עקף אותו. והסברתי למה זה לא באמת משנה, כי אף אחד משניהם הוא לא באמת הסרט הכי מצליח אי פעם. ובכל זאת, צריך לעדכן. כי במרץ 2021 הייתה הפצה מחודשת של "אווטאר" בסין. והיא די הצליחה. כלומר, הוא הכניס סכום מכובד למדי. מה שאומר שעם הכנסות של 2,846,000,000 דולר, "אווטאר" עקף את ה"אוונג'רס", ומהמקום השני הוא שוב עלה למקום הראשון, והוא שוב הסרט הכי מצליח בכל הזמנים. [מדלקם בקול מהיר] לפי המדד של ההכנסות בקולנוע בלבד, לא כולל הכנסות בקולנוע ביתי, הסכומים אינם מותאמים אינפלציונית ואינם כוללים מכירת פופקורן, מה שלומכם?

ומכיוון שנכון לרגע זה לא כל כך ברור מה יהיה המצב של בתי קולנוע, כלומר, הם יפתחו בסופו של דבר, כן? הם יוכלו גם למכור פופקורן, אבל הביזנס של קולנוע השתנה בגלל הקורונה. הרבה יותר סרטים יוצאים לשירותי סטרימינג בזמן שהם יוצאים לקולנוע. לא בטוח, אבל יכול להיות שהקולנוע, באופן בלתי הפיך, פשוט לא יחזור להיות עסק מכניס כמו פעם. אז יש מצב ש"אווטאר" פשוט יישאר שם. כלומר הוא יישאר הסרט הכי מצליח אי פעם, כוכבית, ואף סרט לא יעקוף אותו. כמו ש"מלך האריות" תמיד, לנצח, יישאר קלטת הוידאו הכי נמכרת אי פעם, כי אף אחד לא קונה קלטות וידאו.

ואפרופו דברים שהיו במקום השני ועכשיו הם במקום הראשון.

[מוזיקת מעבר]

לא מזמן יצא הפרק שעשיתי על השיר [שר] "Soon may the wellerman come to bring us sugar and tea and rum", אה, אתם חשבתם שברחתם ממנו, אבל עכשיו נדבקתם בזה שוב. [צוחק בקול] אה, אה, אה, אה. סליחה על זה. אנשים מאוד אהבו את הפרק הזה [צוחק]. אני מתנצל, אני ממש אשם בהדבקה המונית של השיר הזה. אחד הדברים שאמרתי שם זה שבהרבה מקומות השיר הזה, בגרסה של נייתן אוונס, הוא להיט רדיו לגיטימי. ["תיכף יבוא שקמיסט" מתחיל להתנגן ברקע] כלומר, הוא צועד במצעדים, הוא אפילו נמצא בבריטניה במקום השני. מה שקרה מאז, זה שהוא עלה למקום הראשון. [צוחק] השיר הזה נכנס למקום השלישי, עלה לשני ואחרי חודש וחצי הגיע למקום הראשון ונשאר שם שבועיים. זה להיט עצום. וכמובן, בינתיים גם יצאו איזה מיליון גרסאות אחרות. ועדיין גרסת השקמיסט היא הכי טובה.

[מתנגן "תיכף יבוא שקמיסט" בביצוע ארבל פישלר ורותם בנקי]

"כל יום דופק הפז"ם, עד שנלך לבקו"ם…"

[מוזיקת מעבר]

כל אלה היו תוספות, לא דיברתי עדיין על טעויות. טעויות קורות, טעויות מדעיות.

בפרק על החומר אפל. אה… הוא היה מורכב יחסית, כי דיברתי על כל מיני דברים ביקום והשתדלתי להעביר אותו בדיקה כדי לוודא שהמושגים שאני משתמש בהם הם נכונים, אז מתברר שכן, מה שאמרתי על חומר אפל היה נכון, אבל בכל זאת, נפלתי בקטע טריוויאלי אחד - ננסים חומים. אני הזכרתי באיזה משפט אחד ננסים חומים. זה לא היה הנושא העיקרי של הפרק, זה רק הוזכר שם לרגע ואני אמרתי שננסים חומים הם כוכבים ותיקים, זקנים, שמתו, שנגמר להם הדלק והם קרסו והפכו לכוכב זעיר וחשוך. לא נכון.

[מוזיקת רקע]

אני חשבתי על ננס לבן. זה לא אותו דבר. אז מה זה ננס חום? ננס חום הוא לא כוכב. כלומר, כל כוכב מתחיל בתור ענן של גז שמתכווץ בגלל הכבידה, ואם הוא מספיק גדול אז הוא נהיה כל כך צפוף וכל כך כבד שהוא נדלק, כלומר מתחיל היתוך של מימן והוא הופך לכוכב. עכשיו, אם הענן הזה הוא פחות גדול, כלומר, הוא יותר גדול מכוכב לכת, אבל הוא לא מספיק גדול כדי להיות כוכב, הוא נהיה משהו באמצע, שזה ננס חום. ננסים חומים הם קרים, יחסית לכוכבים, כלומר, לא, אל תתלבשו חם כשאתם מגיעים לשם, אבל יחסית לשמש זה קר. הם גם קטנים מאוד, שוב, יחסית לכוכבים, והם גם מאוד אפלים, יחסית לכוכבים. הם פולטים ממש מעט אור, ולכן קשה מאוד למצוא אותם, ולכן לא כל כך ברור כמה מהם בכלל יש. אז זה ננס חום. זה לא כוכב זקן, זה כוכב שאף פעם לא נהיה כוכב. עכשיו, ננס חום, קודם כל, זה, זה נשמע כמו כינוי מאוד מעליב ומאוד גזעני. להגדיר מישהו כננס חום, זה… [מגמגם] בואו לא. אוקיי? אז אני לא אוהב את הכינוי הזה, לכן טוב שיש להם גם כינוי אחר. קוראים להם לפעמים "כוכבים כושלים". שזה עוד יותר מעליב! מי כוכב כושל?! מי כוכב כושל?! למה אתם קוראים לו כושל? אתם קוראים לו כושל כי הוא לא נדלק, כי הוא לא עולה באש? לא יודע, אם הבית שלי לא עולה באש כרגע, לא יקראו לו "בית כושל"! אנשים לא יגידו, 'אוי, לא הצלחת לשרוף את הבית, אולי בפעם הבאה תצליח יותר'. לא! אני ממש בסדר עם זה שהבית שלי לא בוער. אתה נשרף פה ואתה קורא לי כוכב כושל?! אתה כוכב כושל!

Anyway, כן, אז אה, זאת הייתה הטעות שלי בקשר לננסים חומים, והעירו לי על זה כמה אנשים, העירו לי על זה בק וצביקה וגם אחרים שלא מצאתי את השם שלהם. אני מתנצל שאני לא יכול להזכיר את כולכם. אה, אז סליחה, ותודה.

[מוזיקת מעבר]

טעות אחרת במונח מדעי הייתה ב"למה קוראים לזה סודה לשתייה?". אני אמרתי שם שהצירוף של נתרן וכלור הוא המולקולה נתרן-כלורי, הידוע בכינויו מלח. זה, מתברר, לא מדויק.

[מוזיקת רקע]

כלומר, כן, זה מלח, אבל לא, זו לא מולקולה. זו לא. זו לא מול… זו לא מולקולה. זו לא. זה לא… תנסו אתם להגיד "זו לא מולקולה", זה קשה. זה סריג. שזה משהו אחר, מתברר. כמה אנשים תיקנו אותי על זה. אה, יהלי העיר לי על זה, תודה. דוד כתב לי, ואני מצטט: "מולקולה היא מבנה מבודד שמכיל בתוכו אטומים מסוימים, לא יונים, מסודרים במבנה מרחבי ספציפי, ואפשר לבודד מולקולה יחידה של חומר, שתמיד תכיל את אותם אטומים באותו מבנה. במלחים זה לא המצב. האלקטרונים של היונים השליליים עוברים ליונים החיוביים ונוצר סריג אחד גדול עם מבנה פנימי ספציפי, אבל אין יחידה נפרדת של נתרן וכלור". זה ממשיך, אבל זה נהיה מורכב יותר. אה, אני חושב שבערך הבנתי…?

ענבל העירה לי על אותו הדבר בפייסבוק, בעמוד "דורון פישלר נגד העולם". היא כתבה: "כל חומר יוני המכיל יונים חיוביים ושליליים הנמשכים אחד לשני, נקרא מלח. ונתרן-כלורי הוא ספציפית מלח בישול". חוץ מזה היא גם הוסיפה: "הסיבה שזה כזה פיספוס היא לא חוסר הדיוק, אלא העובדה שהחבר של הסודה לשתיה לניסויים, שאנחנו מכירים בשם מלח לימון, מבחינה כימית הוא בכלל לא מלח! מלחים אלה חומרים שמורכבים מיונים חיוביים ושליליים, ומלח לימון, או ליתר דיוק חומצה ציטרית, הוא דווקא כן מולקולה!"

אוקיי, אני לא יכול להגיד שאני מבין את זה לגמרי, אבל הקטע הזה עם המלח לימון באמת נשמע כמו שערורייה. בנוסף לזה, קיפוד ושלמקו העירו על הפרק הזה, שבנוסף לכל, גם קורנפלור? קורנפלור זאת מילה שהמקור שלה הוא באנגלית, Cornflour, כלומר קמח תירס. מאוד פשוט, לא? אבל קורנפלור זה [בעצבים] לא קמח תירס! יש דבר כזה קמח תירס, זה לא זה! זה משהו אחר! אז סודה לא תמיד כוללת סודה, סודה לשתייה היא לא לשתייה, מלח לימון הוא לא מלח וקורנפלור זה לא קמח תירס! אוקיי, עברית, את מפוטרת.

[מוזיקת מעבר]

כן, אז כמו ששמעתם, אם אני עושה טעות במונחים מדעיים, אפשר לסמוך על זה שיהיו מי שיתקנו אותי. יותר מאחד. כי מבין עשרות אלפי המאזינים של הפודקאסט, תמיד יהיו כאלה שהם משכילים בתחום הזה, לא משנה איזה תחום זה, כדי לתקן אותי. לכן זה חריג שהיה תחום שכנראה כל כך מעט אנשים מבינים בו, שהיה רק בן אדם אחד שתיקן אותי על זה. וגם זה היה חודשים אחרי שהפרק יצא.

בפרק "מה היה הקול הכי חזק?", [מוזיקת רקע] אני דיברתי על כמה קשה בכלל להגדיר עוצמה של קול, כי היחידה שמודדים את זה היא דציבל, וזאת בעצם יחידה נורא מורכבת. היא לא אומרת את מה שזה נשמע כאילו שהיא אומרת. אני אמרתי ש-110 דציבל זה למעשה פי 10 מ-100 דציבל. וקיבלתי הודעה מצחי, שהוא מהנדס אלקטרוניקה, שכתב לי ככה: "ברגע זה מאזין לפרק על הרעש החזק ביותר. תיקון קטן: דציבל קול נמדד כ-20 לוג 10 ולא 10 לוג 10. מה שאומר שפי 10 מ-100 דציבל זה לא 110 דציבל, אלא 120 דציבל". [שתיקה] אוקיי, מודה שזה היה קצת לא ברור לי, לכן ביקשתי ממנו הבהרות. אז הוא הסביר לי: "כמו שאמרת, דציבל הוא גודל ללא יחידות שנועד לתאר יחס. אז עושים שימוש אחר בגדלים כמו מתח, 20 לוג 10, לעומת הספק, שהוא פרופורציונלי לריבוע מתחים, 10 לוג 10. זאת אומרת, יש גדלים שעבורם משתמשים בגרסת ה-10 ויש גדלים שמשתמשים ב-20. עוצמת קול היא ממשפחת ה-20 לוג 10". אם אתם הבנתם את זה, כל הכבוד לכם! אני לא! אבל אני [צוחק] סומך על צחי, שמה שהוא אומר זה נכון. עושה רושם שהוא צודק, ממה שהצלחתי להבין. למרות שאין בזה שום היגיון! [בעצבים] כי דציבל זה דצי, דצי זה 10! זאת המשמעות של המילה. הסיבה שקוראים לדברים דצי משהו, זה כדי שנדע שזה קשור ל-10! כמו דצימטר זה עשירית מטר. דצמבר זה החודש ה… 12. בשום דבר אין הגיון, אוקיי?! לטינית, את מפוטרת גם.

וכמו שאמרתי, המדהים הוא שצחי היה היחיד שהעיר לי על זה. כל כך מעט אנשים מבינים את הקטע הזה, שהיה רק אחד מכל המאזינים שידע לתקן אותי.

[מוזיקת מעבר]

בניגוד מוחלט לזה, יש את הדברים שכל העולם שולח לי. למשל, [מגחך] אחרי הפרק על "למה הצפון עשיר יותר מהדרום?", והאם זה בכלל נכון שהצפון עשיר יותר מהדרום, קיבלתי בערך 2,847, וזה בהגזמה, הודעות על פרט משמעותי ששכחתי. וזה שעוד בגמרא כתוב שהצפון עשיר יותר. קרן ומנדי ואריאל ובועז ועוד אנשים, שוב, אני לא מצאתי את כולם, כולם שלחו לי את הציטוט הזה, מהתלמוד הבבלי, בבא בתרא, דף כ"ה ב': "אמר רבי יצחק: הרוצה שיחכים ידרים, ושיעשיר יצפין". וזה נכתב לפני 1,700 שנה, אז כבר מאז יש איזשהי ראייה לזה שהצפון עשיר יותר. שזה מגניב וזה בהחלט פרט שהיה ראוי להכניס לפרק, ואני לא שכחתי אותו, אני פשוט לא ידעתי אותו אף פעם. מתברר שיש הרבה יותר אנשים שמאזינים לפודקאסט שמתמצאים בגמרא מאשר בדציבלים.

[מוזיקת מעבר]

באופן דומה, אחרי הפרק שדיבר על תרנגול הודו, השם של התרנגול הודו, למה קוראים לו תרנגול הודו, אני סיפרתי שם את הסיפור "גלגול נפש", שהוא האזכור הכי מוקדם שמצאתי בעברית למילה תרנגול הודו. עכשיו, אני לא טענתי שזה האזכור הכי מוקדם שיש, רק שזה הכי מוקדם שמצאתי. ועדיין, קיבלתי הרבה הודעות מהרבה אנשים שונים, שהזכירו לי אזכור מוקדם יותר. איציק, אסף, נועם ואחרים, כולם סיפרו לי על זה. יש סיפור של רבי נחמן מברסלב על ההינדיק. והוא היה חייב להיכתב לפני זה, כי רבי נחמן מברסלב חי הרבה יותר מוקדם.

[מוזיקת רקע]

השם שלו הוא "מעשה בבן מלך שנפל לשיגעון". והוא מתחיל ככה: "פעם אחת, בן מלך אחד נפל לשיגעון שהוא תרנגול הודו הנקרא הינדיק, וצריך לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק". יפה. יש הרבה ספרות יהודית על תרנגולי הודו, מתברר.

טוב, חוץ מכל זה, כל אלה היו חוסרים וטעויות, אבל יש טעות אחת ממש ממש מביכה שאני עשיתי באחד הפרקים. אה… זה באמת כאילו קשה לי להאמין שאני הוצאתי את הפרק ככה, אבל אה, בואו, נראה לי שאנחנו נחכה בשביל זה עד אחרי הפרסומת. אז פרסומת ונחזור.

[חסות]

דבר אחרון וקריטי, כי זה באמת מביך אותי העסק הזה. היה הפרק "איך ליפול ממטוס ולהישאר בחיים?", ובפרק הזה אני סיפרתי בדיחה. ושכחתי לספר… את הסוף של הבדיחה. זאת פדיחה ברמה שזה לא להאמין. שכאילו שאני מספר בדיחה ואני שוכח את הפאנץ' ליין שלה! זה כאילו שאני אגיד, למה לפילים יש רגליים עגולות? [שתיקה ארוכה] וזהו. לא מספרים בדיחה ככה, אוקיי? אז רק כדי לתקן את העוול ההיסטורי הזה, אני עכשיו אספר את הבדיחה במלואה.

[מוזיקת רקע]

איש אחד נפל ממטוס. למזלו, היה לו מצנח. לרוע מזלו, המצנח לא נפתח. למזלו, היה לו מצנח רזרבי. לרוע מזלו, גם המצנח הרזרבי לא נפתח. למזלו, הייתה למטה ערימת שחת. לרוע מזלו, היה קלשון בתוך השחת. למזלו, הוא החטיא את הקלשון. לרוע מזלו הוא החטיא גם את השחת.

[מוזיקה נגמרת בבת אחת]

זהו. עכשיו הסדר הושב על כנו. זה הכל.

[מוזיקת רקע]

זאת "התשובה". אה, עכשיו תמיד, אם אתם תופסים אותי בטעות, אל תתביישו, תכתבו לי. אתם יכולים לעשות את זה דרך פייסבוק, בדף "דורון פישלר נגד העולם", שהוא באופן כללי מקום טוב להתעדכן בו על דברים שקשורים לפודקאסט הזה. אבל אם יש לכם שאלות שאתם רוצים שאני אענה עליהם, שאני אקדיש להם פרק, בבקשה אל תשלחו לי בפייסבוק ולא במייל ולא ביונת דואר, אלא רק דרך הטופס שנמצא באתר של "התשובה": www.osimhistoria.com/theanswer

[מוזיקת רקע מתגברת]

עורך ומגיש גיא בן נון, ייעוץ ותמיכה מוראלית, אביב שם-טוב ובן אור הברי, שיבוט תרנגולי הודו שרה סילבצקי, עורך ראשי רן לוי, מנהל עסקי דני טימור. תודה לכם שאתם מקשיבים, באמת. תודה.

[מוזיקת רקע]

[לוחש] כדי שלא יפלו לחורים משולשים.

קריין: לפודקאסטים נוספים של רשת "עושים היסטוריה" ולהצטרפות לרשימת התפוצה של התוכנית בדואר האלקטרוני, בקרו ב-www.osimhistoria.com או הורידו את אפליקציית "עושים היסטוריה" בחנות האפליקציות של אנדרואיד.