top of page

התשובה עם דורון פישלר - מה אם העולם יפסיק להסתובב?

מה יקרה אם כדור הארץ, יום אחד, פשוט יפסיק להסתובב? ומה יקרה אם הוא יסתובב מהר יותר? ואם הוא יסתובב לכיוון ההפוך? תשובות לכמה שאלות על סיבוב כדור הארץ, איך הוא ישפיע על האנושות, וכמו כן הרפתקאותיה המרתקות של ג'יין פרוסט, חוקרת קטבים.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 24/02/2020.

[פתיח] רשת "עושים היסטוריה".

פו מהטלטאביז שאלה "איך אפשר לשלוח לך שאלות?" אז ככה, אנשים שולחים לי שאלות בפייסבוק, ואנשים שולחים לי במייל, ואנשים אומרים לי דברים בעל פה וכל מיני דברים. הממ… עדיף שתשלחו את זה באמצעות הטופס שנמצא באתר של "התשובה", ב-ranlevi.com/theanswer פשוט בגלל שזה נהיה כזה בלאגן עם כל השאלות שאני מקבל מכל מיני מקומות. שם אני יודע שזה מגיע אלי. עדיין, לוקח זמן להגיע לשאלות… בכל מקרה, אנחנו "התשובה", תיכף מתחילים.

[חסות]

[מוזיקת פתיחה]

היי, אני דורון פישלר, זאת "התשובה", והנה כמה שאלות שהגיעו אלי. אופיר ואלון שאלו אותי:

[הקלטה] אופיר ואלון: מה יקרה אם כדור הארץ יפסיק להסתובב?

וגלעד שאל אותי גם את אותה שאלה. אלכס שאל "מה יקרה אם סיבוב כדור הארץ יכפיל את עצמו?" וירדן שאל:

[הקלטה] ירדן: מה יקרה אם כדור הארץ יתחיל להסתובב לכיוון השני?

בקיצור, הרבה שאלות על הסיבוב של כדור הארץ ומה היה קורה אם הוא היה משתנה. הציבור רוצה לדעת ולכן הציבור יקבל תשובה.

השאלה הראשונה, והכי פשוטה, מה היה קורה אם כדור הארץ היה יום אחד מפסיק להסתובב? זה די ברור. יש לנו יום ולילה ויום ולילה ויום ולילה, כי כדור הארץ מסתובב. חלק מהזמן אנחנו פונים אל השמש וחלק מהזמן לכיוון השני, ואז יש חושך. אם כדור הארץ לא מסתובב יותר, לא יהיו לנו יותר יום ולילה.

זה נכון, אבל זה שולי לגמרי. זה ממש ממש לא הדבר היותר משמעותי שיקרה אם כדור הארץ יעצור.

אבל כדי להגיד מה כן יקרה, אני צריך קודם להסביר כמה דברים.

[מוזיקת רקע]

אנחנו חיים על כדור. אני מקווה שכולנו מסכימים על זה בשלב הזה, אוקיי? אנחנו על כדור. והכדור הזה, כידוע, מסתובב. הוא מסתובב מאוד מהר, או מאוד לאט, תלוי איך מסתכלים על זה. כי מצד אחד, כדור הארץ עושה סיבוב אחד מסביב לעצמו פעם ב-24 שעות. זה לא הרבה. אם אני מסתובב פעם אחת ב-24 שעות, אני לא יכול להגיד שאני זז מהר. זה כל כך לאט שרוב הזמן אנחנו אפילו לא יכולים לראות אותו זז.

מצד שני, מכיוון שכדור הארץ הוא דבר גדול יחסית, זה אומר שחלקים ממנו נעים מאוד מהר.

ההיקף של כדור הארץ בקו המשווה הוא 40 אלף קילומטר. זה אומר שכל מה שנמצא על קו המשווה עושה מסלול מעגלי של 40 אלף קילומטר כל 24 שעות.

כלומר יוצא שבסך הכל הוא זז במהירות של 1,666 קילומטר לשעה. זה די מהר. אתם חושבים שלדהור על הכביש ב-120 קמ"ש זה מהר? תנסו 1,600 קמ"ש!

במילים אחרות, 1,666 קילומטר לשעה זה 465 מטר לשנייה! בשנייה אחת אתם עוברים מרחק של כמעט חצי קילומטר. זה יותר מהר מכדור של אקדח. אנחנו זזים כל הזמן ממש ממש מהר, אבל לא מרגישים את זה בכלל.

למה? כי כשאנחנו נמצאים בתוך משהו שזז במהירות קבועה, אנחנו לא מרגישים את זה. אם אני ואתם נמצאים במכונית [רעש של מכונית נוסעת] שנוסעת 100 קמ"ש, אנחנו זזים מהר אבל אנחנו לא מרגישים את המהירות הזאת. מכיוון שפשוט אני, והכסא שאני יושב עליו, והבגדים שלי, והלפטופ שלי, והחתול שלי שאני לוקח לוטרינר, והאוויר שבמכונית, וכל מה שבמכונית, זז בדיוק באותה מהירות, זה לא מורגש. מבחינתי זה בדיוק כמו לעמוד במקום. כלומר כן, אני יכול לראות את הנוף זז דרך החלונות, ואני יכול להרגיש את התנודות של הרצפה, כי הכביש לא משהו, אבל אני לא מרגיש באמת את המהירות.

אם אתם נגיד נמצאים באוטו שנע במהירות קבועה ויש וילונות על כל החלונות והנסיעה היא איכשהו חלקה לחלוטין, אין שום דרך שתרגישו את זה. אתם לא יכולים להרגיש אם אתם זזים או עומדים, ולא משנה אם אתם זזים 20 קמ"ש או 100 קמ"ש או 1,600 קמ"ש.

הדבר שאנחנו כן מרגישים, זה כשהמהירות משתנה. כשאני במכונית [רעש של מכונית מאיצה] והיא מאיצה מהר מאוד קדימה, נותנת קפיצה קדימה, אני מרגיש את זה. אני מרגיש שאני כאילו נמעך אחורה אל המושב. ולהיפך, אם היא דופקת ברקס [רעש של ברקסים חורקים] אז אתם כאילו עפים קדימה, אני עושה את התנועה הזאת עכשיו של הלהתכופף קדימה, אתם לא רואים אותי עושה את זה, אבל אני עושה את זה כי אני פשוט לא יכול להגיד את זה בלי להדגים. [צוחק]

למה? כי הגוף שלנו לא מתעדכן מיד במהירות של המכונית. אם נסענו 100 קמ"ש, גם הגוף שלי זז 100 קמ"ש, וכל עוד לא יקרה שום דבר, הוא ימשיך לנוע קדימה ב-100 קמ"ש. לזה קוראים החוק הראשון של ניוטון, אם זה מעניין.

גם כשהמכונית מאטה, היא נוסעת קצת יותר לאט, הגוף שלי ממשיך לנסות [צוחק] להתקדם קדימה ב-100 קמ"ש, ככה שאני זז קצת יותר מהר מהמכונית, ולכן אני נוטה קדימה.

כל עוד השינוי הזה במהירות קורה בהדרגה, זה לא נורא. מרגישים את זה קצת. זה יהיה בעייתי אם השינוי במהירות יהיה מאוד מאוד פתאומי.

כלומר, אם אני נמצא במכונית שהמהירות שלה משתנה מ-100 קמ"ש ל-0 [מכונית מאיצה] בבת אחת, [סאונד התרסקות] כלומר מתנגשת בעמוד, מה שיקרה זה שאני אעוף קדימה במהירות של 100 קמ"ש [צרחה ובסופה התנגשות] דרך החלון. וזאת הסיבה שצריך לחגור חגורת בטיחות.

איך כל זה קשור לכדור הארץ? אז אמרנו, אם אנחנו נמצאים על קו המשווה אז אנחנו, וכל היתר, נעים עם כדור הארץ לכיוון מזרח במהירות של 465 מטר בשנייה. אנחנו לא מרגישים את זה, אבל אנחנו זזים.

עכשיו נגיד שכדור הארץ בבת אחת עוצר. [סאונד שמפסיק במהירות] רגע אחד הוא הסתובב, רגע אחר כך הוא עוצר במקום. איך זה יכול להיות? זה לא! זה לא יכול להיות, אבל נגיד, נגיד שכדור הארץ נתקע בעמוד. מה יקרה? מה שיקרה זה שכולנו נעוף מזרחה במהירות של 465 מטר לשנייה. וזה לא טוב. [צוחק] זה לא ליפול קצת הצידה, זה כאילו שיורים אתכם מתוך רובה!

[מוזיקה דרמטית]

במהירות כזאת אני פשוט אמרח על הקיר הכי קרוב. [צוחק] אף אחד לא יכול לשרוד את זה שהוא נורה במהירות של 465 מטר לשנייה. וזה לא שאם משהו כבד, אז הוא ישאר במקום. לא. לא רק האנשים יעופו, גם הפילים [פיל מחצצר] יעופו הצידה. כל מה שלא מחובר לרצפה יעוף הצידה, והאמת שגם רוב הדברים שכן מחוברים לרצפה… כי בניינים אמנם נועדו להיות מאוד יציבים, אבל כשבונים בניין לא לוקחים בחשבון את המצב שהולכים לירות אותו מתוך תותח! אז גם כל הבניינים [התרסקות] יתמוטטו.

בגדול, מה שיקרה זה הרס מוחלט של העולם. שום דבר לא ישרוד.

בעצם… כמעט שום דבר. יש שני מקומות בעולם שבהם אפשר יהיה לשרוד את זה. אבל… בשביל זה אני צריך להסביר עוד כמה דברים.

לא כל מקום בכדור הארץ נע באותה מהירות. למרות שכולנו מסתובבים בדיוק במהירות של סיבוב אחד ביום. אני יודע, זה… עלול להיות מבלבל. זה כמו… תחשבו על תקליט שמסתובב. אז הקצה של התקליט…

אישה: מה זה תקליט?

דורון: אה, כן. [צוחק] תקליט זה כמו דיסק, אבל גדול יותר והוא שחור. ושלפני שהיו דיסקים אז…

ילד: מה זה דיסק?

דורון: נו… דיסק זה משהו ששומעים בו מוזיקה, זה כמו ספוטיפיי, רק שצריך לשים את…

אישה מבוגרת: תסלח לי בחורצ'יק, מה זה ספאטיפיי?

דורון: [צורח בתסכול] אוקיי, יודעים מה? דוגמה לא טובה! תשכחו מזה! זה כמו… מיקרוגל. כולם יודעים מה זה מיקרוגל? יופי!

בתוך המיקרוגל יש את הצלחת הזאת שמסתובבת, נכון? עכשיו, אם אתם שמים שתי כוסות שוקו על הצלחת הזאת, אחת בדיוק באמצע הצלחת ואחת בקצה של הצלחת, ליד השוליים. [סאונד של מיקרוגל נפתח] ואז אתם מפעילים את המיקרו [דלת מיקרוגל נסגרת] ושתיהן מתחילות להסתובב. [רעש של מיקרוגל עובד] הכוס שקרובה לקצה עושה מסלול ארוך מסביב לכל הצלחת, ולכן היא זזה די מהר. לעומת זאת הכוס שבמרכז הצלחת, לא זזה בכלל. היא מסתובבת, אבל היא מסתובבת רק מסביב לעצמה, אתם לא רואים אותה זזה. כמה שתניחו את הכוס יותר רחוק מהאמצע, מציר הסיבוב של הצלחת, המסלול שהיא תעשה בזמן הסיבוב יהיה יותר גדול, ולכן המהירות שלה יותר גדולה.

אם היה לכם מיקרו סופר ענק עם צלחת ענקית והייתם שמים כוס על הקצה שלה, היא הייתה נעה במהירות עצומה מסביב, למרות שמספר הסיבובים שהיא עושה לדקה היה עדיין בדיוק אותו דבר כמו של הכוס שנמצאת באמצע. [מיקרוגל מצפצף, דלת נפתחת]

אוקיי, עכשיו לכולם ברור?

אישה מבוגרת: כן, אבל דורונצ'וק, אולי אתה יכול לעזור, לא נפתח לי האינטרנט.

דורון: אוקיי, לא עכשיו סבתא.

בכל מקרה… אז קו המשווה הוא המקום שבו כדור הארץ הוא הכי רחב, ולכן הוא מסתובב הכי מהר. אנחנו בישראל לא נמצאים בנקודה הכי רחבה של כדור הארץ, כי אנחנו לא על קו המשווה, אנחנו נמצאים צפונה משם, בנקודה שבה ההיקף של הכדור הוא יותר קטן, אז אנחנו לא נעים במהירות של 465 מטר לשנייה, אלא רק 350 מטר לשנייה בערך, שזה עדיין מהר.

עכשיו, יש שני מקומות בכדור הארץ שלא זזים בכלל. הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי. אם אתם בסביבה הקרובה של הקוטב, אתם עדיין זזים, אבל אתם זזים לאט מאוד יחסית. ואם אתם עומדים איכשהו ממש על הקוטב, על הנקודה של ציר הסיבוב, אז אתם לא זזים בכלל ביחס לכדור הארץ, אתם רק מסתובבים במקום.

אז… במקרה של עצירה פתאומית של כדור הארץ, הכל יעוף, הכל יושמד, חוץ ממה שנמצא ממש קרוב לקטבים. כלומר יש מצב שהפינגווינים ישרדו. [סאונד של פינגווינים] אם הם נמצאים קרוב לקוטב, אז הם בנקודה שבה המהירות של הסיבוב היא איטית יחסית, אז את העצירה הם ירגישו פחות, הם עדיין יעופו הצידה, אבל במהירות שפויה יחסית, ואולי הם יהיו בסדר, יש להם גם הרבה ריפוד ונוצות וכאלה. מי שעומד ממש ממש על הקוטב, על הנקודה של הקוטב, כנראה יקבל קצת סחרחורת, אבל זהו.

[מוזיקת רקע דרמטית]

אבל הצרות לא נגמרו כאן. חוץ מזה שכל התרבות האנושית הרגע נחרבה עד היסוד, שזה באסה, יש עוד בעיות בעולם שהפסיק להסתובב.

גם האוויר, כל האטמוספירה, זז הצידה ב-1,600 קמ"ש. זאת אומרת כל העולם הפך הרגע למן הוריקן גלובלי בקנה מידה שקשה לדמיין בכלל.

הלוחות הטקטוניים, גם הם עפו אחד על השני ב-1,600 קמ"ש, וכשזורקים את אפריקה על אסיה, מן הסתם גם זה בעייתי, לכן יהיו רעידות אדמה בקנה מידה שסולם ריכטר לא מגיע אליו בכלל. ריכטר יצטרך מעלית.

מהפגיעה הזאת בקרום של כדור הארץ מן הסתם הרי געש יתחילו להתעורר ולהתעצבן והשדה המגנטי של כדור הארץ יעלם ויחשוף את כולם לקרינה מהשמש. בקיצור, החיים על כדור הארץ אחרי שהוא עצר, יהיו מאוד מאוד קשים, אם בכלל אפשריים.

מה שכן, זה נשמע כמו אחלה סרט.

[מוזיקה דרמטית, סגנון טריילר לסרטים, מקריין בקול דרמטי]

בעולם שהפסיק להסתובב, חוקרת הקטבים ג'יין פרוסט שהתה במשלחת לקוטב הדרומי, ומוצאת עצמה לבדה בעולם.

עכשיו, בלווית פינגוויניה הנאמנים צ'אק ובלומינגהאוס, היא צריכה לנווט לאורכו של עולם חרב, כדי למצוא את שרידי האנושות האחרונים.

תחנת מחקר הקוטב הצפוני.

העולם שעצר.

קיץ 2020 ומשהו. בקולנוע.

כל הזכויות שמורות, אם אתם גונבים לי את הרעיון, תשלמו לי.

כל המצב הממש ממש לא נעים הזה קורה אם כדור הארץ נעצר בבת אחת. אם אנחנו רוצים להימנע מהמצב הזה שבו כולם מתים, אפשר פשוט ללחוץ על הברקסים יותר בעדינות. כלומר, אם כדור הארץ היה עוצר, אבל עוצר בהדרגה, לאט-לאט, והיינו מדלגים על הקטע הזה שבו כולם מתים, ועדיין מוצאים את עצמנו בעולם שהפסיק להסתובב, מה היה קורה אז?

במקרה הזה עניין היום והלילה באמת נהיה משמעותי, כי בעולם שלא מסתובב אין יום ואין לילה. למעשה, זה לא ממש נכון. יהיו יום ולילה, הם פשוט יהיו מאוד ארוכים. משום שאנחנו הפסקנו את הסיבוב של כדור הארץ מסביב לעצמו, אבל זה לא אומר שהוא יפסיק להסתובב מסביב לשמש.

לכן אם אתם מסתובבים מסביב לשמש, אוקיי, מנורה, אם אתם מסתובבים מסביב למנורה כשאתם מסתכלים על המנורה כל הזמן, אתם עושים סיבוב מסביבה אבל בעצם אתם עשיתם סביב גם מסביב לעצמכם, כי אתם לא כל הזמן פונים לאותו כיוון. אם אתם עושים סיבוב מסביב למנורה אבל כשהפנים שלכם תמיד פונות לכיוון אותו קיר, זה אומר שחלק מהזמן אתם מסתכלים עליה וחלק לא. חלק מהזמן המנורה מאירה את הצד שלכם, חלק מהזמן היא מאירה את העורף שלכם.

לכן אם ברגע זה נגיד אפריקה פונה לכיוון השמש, בעוד חצי שנה כדור הארץ יהיה בצד השני של השמש, והיא תאיר את הצד השני של כדור הארץ, ואפריקה תהיה בחושך. כלומר כן, עדיין יהיה מחזור של יום ולילה, אבל האורך של יממה יהיה שנה. יהיה חצי שנה יום ואז שקיעה ארוכה מאוד ואז חצי שנה לילה.

וזאת… תהיה בעיה. כי דברים צריכים אור, ודברים צריכים גם חושך. החיים בכדור הארץ לא בנויים לשישה חודשים רצופים של אור, או של חושך.

[מוזיקת רקע]

צמחים למשל צריכים אור שמש. צמחים פשוט לא גדלים במקום שבו אין בכלל אור. הם יכולים לשרוד לילה, אבל הם לא יכולים לשרוד חצי שנה.

אז בחצי מכדור הארץ הצמחים פשוט ימותו. בתוך שנה הצמחים בכל כדור הארץ ימותו. ואם אין צמחים, אין גם בעלי חיים. כי אין להם מה לאכול. ואם אין צמחים, אין גם חמצן, כי הצמחים הם מה שיוצר את החמצן בכדור הארץ, וכשאין חמצן… אין חיים.

אז… אמנם לא ירו את כולנו מתותח במקרה הזה, אבל התוצאה בסופו של דבר היא לא שונה בהרבה. אי אפשר לחיות על כדור הארץ שהפסיק להסתובב.

אז נגיד שהתגברנו על זה, איכשהו, אני לא יודע, יש לכם… כיפה ענקית שבה אתם מגדלים צמחים בשביל חמצן. הבעיות שלכם עדיין לא נגמרו.

בחורף קר ובקיץ חם, נכון? למה? פשוט כי בקיץ יש יותר שעות של אור. במהלך היום השמש מחממת את האוויר ואת האדמה ואת כל היתר, ובלילה הכל מתקרר קצת חזרה. ובקיץ, כשיש יותר שעות להתחמם ופחות שעות להתקרר, הכל נהיה בסופו של דבר יותר חם.

יותר שעות אור זאת הסיבה שחם בקיץ. עכשיו, תחשבו על חום יולי אוגוסט אצלנו, 40 ומשהו מעלות. לזה אנחנו מגיעים בארץ כשבשיא הקיץ יש בערך 15 שעות של אור ביממה. לכמה אתם חושבים שנגיע אם יהיו 24 שעות של אור ביממה?! [רעשי טיגון] כשהאוויר רק יתחמם כל הזמן, ולא יהיה אפילו טיפה לילה כדי לקרר אותו. יהיה חם! יהיה מאוד ח… יהיה חם במידה כזאת ששום מזגן כבר לא יעזור. זה חם באופן כזה שפשוט אי אפשר לחיות בחצי הזה של הכדור. ובחצי השני של הכדור, שלא רואה שמש במשך חצי שנה, יהיה [צוחק] מאוד מאוד קר. לא קר ברמה של "ברררר, קר לי, נשים עוד סוודר", אלא קר ברמה של "אני מתגעגע לאנטארקטיקה! שם היה נעים".

כלומר בצד אחד של הכדור הארץ יהיה חם כל כך שאי אפשר לחיות שם, בצד השני יהיה קר כל כך שאי אפשר לחיות שם. המקום היחיד בכדור הארץ שבו אפשר יהיה לחיות בכלל, זה באזור הדמדומים.

[מוזיקה קריפית]

אזור השקיעה הנצחית. כלומר, הרצועה על פני כדור הארץ שנמצאת באמצע. במקום שבו השמש בדיוק שוקעת או זורחת. היא נמצאת על האופק, ולכן לא נורא נורא חם שם, וגם לא נורא נורא קר. אבל גם זה לא אומר שפשוט בונים בית באזור הדמדומים ואז מתיישבים על המרפסת לראות את השקיעה לנצח.

גם שם החיים לא קלים.

קודם כל תהיה קצת רוח. [רוח חזקה נושבת] רוח נוצרת כשאוויר חם נע לכיוון אוויר קר. במצב כזה שבו חצי מכדור הארץ מאוד חם והחצי השני מאוד קר, זה אומר שתמיד תהיה באזור שבאמצע הרבה רוח. זה יהיה כמו לחיות בתוך הוריקן שלא מפסיק אף פעם.

הבעיה הנוספת היא שאזור הדמדומים לא נשאר באותו מקום. אמרנו כבר, כדור הארץ עדיין מסתובב מסביב לשמש, והצד האפל של כדור הארץ הופך לצד המואר של כדור הארץ אחרי חצי שנה, זה אומר שהאזור שאפשר לחיות בו… זז ביחד איתו.

אם כדור הארץ הפסיק להסתובב נגיד בדיוק כשאמריקה פונה לכיוון השמש, אז אם אתם באותו זמן בספרד, אתם כנראה נמצאים בערך באזור הדמדומים, ואתם בסדר. אבל אחרי שלושה חודשים, ספרד נמצאת מול השמש. ועכשיו הודו נמצאת באזור הדמדומים, ואחרי עוד שלושה חודשים, הודו בשמש ואזור הדמדומים עבר ליפן. בקיצור, הדרך היחידה להישאר באזור הדמדומים ולכן לשרוד, היא לזוז כל הזמן. לנוע בקצב כזה שאתם מקיפים את כדור הארץ בדיוק פעם אחת כל שנה.

איך אפשר לעשות את זה בכלל? הרי אתם צריכים לקחת אתכם את כיפת החמצן הגדולה שבניתם, ובטח שאי אפשר לעשות את זה על היבשה, כי היא תיגמר. אז בעצם זאת תצטרך להיות מן ספינה. זאת מן תיבת נוח מודרנית שמקיפה את ה… וואי! הסרט הזה הולך להיות ממש טוב!

[מוזיקה דרמטית, סגנון טריילר לסרטים, מקריין בקול דרמטי]

בעולם שהפסיק להסתובב בהדרגה.

החוקרת ג'יין פרוסט והפינגווינים צ'אק ובלומינגהאוס פוגשים את שרידי האנושות האחרונים על ספינת ענק הנודדת מסביב לעולם בהוריקן נצחי.

יש רק כלל אחד.

לעולם.

לא.

להפסיק.

לנוע.

ג'יין פרוסט 2 - הבריחה מאזור הדמדומים.

בקרוב בקולנוע.

כל התסריטים האלה נשמעים די איומים, אז בואו ננסה את השאלה הבאה: מה יקרה אם כדור הארץ לא יעצור, אלא להיפך? יסתובב פי 2 יותר מהר?

קודם כל, למדנו כבר, את ההאצה של כדור הארץ צריך לעשות בהדרגה, כי אם הוא בבת אחת מתחיל להסתובב מהר פי 2, זה בדיוק אותו דבר כאילו שהוא יעצור בבת אחת, רק שבמקום לעוף מזרחה כולנו נעוף מערבה. לא יותר טוב. [צוחק] אז לאט-לאט מאיצים עד שאנחנו מגיעים לכדור שמסתובב מהר פי 2.

קודם כל, זה משמעותית פחות הרסני. אם כדור הארץ היה עוצר, אז החיים עליו כמו שאנחנו מכירים אותם היו פשוט נהרסים. אבל אם הוא מסתובב פי 2 יותר מהר, אני אומר מראש, לא כולנו מתים בתסריט הזה. כבר יותר טוב.

המשמעות הברורה של זה זה שהימים יהיו קצרים פי 2. כלומר האורך של יממה יהיה לא 24 שעות אלא 12 שעות. השמש תזרח נאמר ב-4 לפנות בוקר ותשקע ב-10 בבוקר ואז יהיה לילה. ואז השמש תזרח שוב ב-4 אחרי הצהריים ותשקע שוב ב-10 בלילה. עכשיו, ברור שזה לוח זמנים שקצת קשה לעמוד בו, כלומר לקום ב-4 בבוקר וללכת לעבודה ולחזור ב-10 בבוקר ואז ללכת עוד… זה לא ממש פרקטי העסק הזה, זה יחרפן את כולם. אז במקרה כזה, מן הסתם אנחנו נמשיך לנהל את אורך החיים הרגיל שלנו, של 24 שעות, פשוט נצטרך להתרגל לזה שבאמצע היום יש פתאום לילה. זה מבלבל, אבל… אם אתם אוהבים לנוח בצהריים, זה לא כזה רע. ובצהריים רוב האנשים ממילא נמצאים בעבודה, אז אם יש חושך בחוץ, לא נורא. ובעצם אתם מקבלים יותר שעות אור בבוקר וגם בערב. אז תכלס אני חושב שאפשר להתרגל. כלומר לגבינו, בני אדם. צריך לשאול את כל החיות אם גם לגביהן זה בסדר. כי יש חיות שפעילות ביום, ויש חיות שפעילות בלילה, ואיך הן יגיבו ללוח הזמנים המואץ הזה?

איך דבורים פתאום יגיבו לזה שהימים שלהם מאוד מאוד קצרים? מה יעשו הינשופים? מה עושות האיילות בלילות? קשה מאוד לדעת. קשה לעשות ניסוי כזה [צוחק] על הרבה מאוד חיות. אפשר להניח שתהיה לזה השפעה עליהם, אבל איך בדיוק הם יגיבו אני לא יודע.

חוץ מזה, אני גם לא חזאי ולכן את ההשפעה על האקלים קצת קשה לי לחזות, אבל… נראה לי שמכיוון שהימים יהפכו למאוד קצרים, ובשום מקום בעולם עכשיו אין זמן של הרבה שעות של אור שמש ברצף, אני חושב שזה ימתן את הטמפרטורות בכל כדור הארץ. כלומר, קצת פחות חם איפה שחם, וקצת פחות קר איפה שקר. וקצת פחות רוח באמצע.

ושוב, מה המשמעות של כל זה ואיך זה ישפיע על כל העולם? זה קשה לדעת. אבל דבר אחד שאנחנו יודעים שישתנה, זה הגיאוגרפיה של כדור הארץ.

[מוזיקת רקע]

אנחנו יכולים לדבר רגע על הכוח הצנטריפוגלי?

יש מורים לפיזיקה, אני יודע, שאוהבים לטעון משום מה שהכוח הצנטריפוגלי לא באמת קיים, כי הם כנראה אף פעם לא היו בקרוסלה. הייתם פעם בקרוסלה? הרגשתם איך אתם כאילו נדחסים החוצה ככל שאתם מסתובבים יותר מהר? זה הכוח הצנטריפוגלי.

אתם לא צריכים אפילו קרוסלה כדי להרגיש אותו. פשוט תעמדו, תסתובבו במקום כמה שיותר מהר, ואז תוך כדי סיבוב תרימו את הידיים ותושיטו אותם לצדדים, בזמן שאתם עדיין מסתובבים. אתם הולכים להרגיש כאילו מישהו מושך לכם בשתי הידיים חזק. יותר חזק ככל שאתם מסתובבים מהר יותר. זה הכוח הצנטריפוגלי. הוא מושך דברים שמסתובבים - החוצה. וככל שמסתובבים יותר מהר, הכוח הצנטריפוגלי יותר חזק, וזה אומר שאם נסובב את כדור הארץ פי 2 יותר מהר, הוא יגדל. והדבר הראשון שיושפע מזה זה האוקיינוסים. הרבה מים ישאבו מהאזורים של כדור הארץ שלא מסתובבים מהר, כלומר אזור הקטבים, אל האזורים שמסתובבים יותר מהר, כלומר אזור קו משווה. וזה אומר ששם פני הים יעלו, ויעלו בהרבה. לעומת זאת באזורים הצפוניים והדרומיים הם ירדו.

לסובב את כדור הארץ פי 2 יותר מהר לא יעשה שינוי כזה שכל העולם משתנה לחלוטין. יכול להיות שבמבט ראשון על המפה של העולם לא הייתם שמים לב לשינויים, אבל קצת יותר מקרוב הייתם שמים לב.

אפריקה מושפעת מזה מעט יחסית, כי החלק המשווני של אפריקה הוא מאוד גבוה, אבל כל ערי החוף באזור הזה יוצפו, ומיליוני אנשים יצטרכו להתפנות משם. גם חלקים גדולים מאינדונזיה יטבעו. על המפה המקום שזה יהיה הכי מורגש זה בדרום אמריקה, כי כל האמזונס יעלם! כל האזור של האמזונס יוצף במים! הוא יהפוך מיער גשם למן… יער ים. מצד שני, יש מצב שבצפון אלסקה תתחבר מחדש לרוסיה, וגם תעלת למאנש תיעלם, כך שבריטניה תתחבר לאירופה. רציתם ברקזיט? לא הלך.

[מוזיקת רקע]

הכוח הצנטריפוגלי לא עובד רק על מים, הוא פועל על הכל. גם עלינו. כלומר הוא כאילו מנסה להעיף אותנו כל הזמן מפני השטח לחלל. זה לא קורה, כי לכדור הארץ יש גם כבידה, והיא הרבה יותר חזקה מהכוח הצנטריפוגלי, אבל אנחנו כן מרגישים אותו. הוא כן מפחית, בקצת, את המשקל שלנו. ומרגישים אותו יותר ככל שמסתובבים יותר מהר. כלומר, בעולם שלנו עכשיו, שמסתובב במהירות רגילה, בן אדם שבקוטב הצפוני שוקל 100 קילוגרם, כשאותו בן אדם נמצא בקו המשווה הוא שוקל… בערך 300 גרם פחות. לא כזה יעיל בתור דיאטה. אבל אם כדור הארץ מסתובב פי 2 יותר מהר, גם הכוח הצנטריפוגלי גדל אמרנו, וזה אומר שאותו בן אדם על קו המשווה הרגע הוריד מהמשקל שלו… עוד 700 גרם בערך. זאת לא השפעה מאוד גדולה.

אז מכאן מן הסתם עולה השאלה, [צוחק] אז אפשר להוריד את המשקל עוד יותר? אפשר להוריד אותו לאפס?

אז התשובה היא כן, אבל אנחנו נצטרך לסובב את כדור הארץ הרבה הרבה יותר מהר. פי 2 מהר זה פשוט לא מספיק. אבל אם כדור הארץ יסתובב בערך פי 17 יותר מהר, כלומר יום לא יימשך 24 שעות, וגם לא 12 שעות, יום יימשך שעה ו-24 דקות. זה יאזן את הכבידה והכוח הצנטריפוגלי בקו המשווה.

במצב כזה, נגיד אתם מתחילים בקוטב הצפוני, ושם המשקל שלכם הוא נורמלי, מה שאתם שוקלים זה מה שאתם שוקלים. ואתם מתחילים מסע ארוך דרומה. ככל שאתם הולכים דרומה, המשקל שלכם פוחת. באופן מורגש. אחרי כמה אלפי קילומטרים אתם מרגישים קלים יותר, אתם שוקלים רק שלושת רבעי מהמשקל הקודם שלכם. אתם ממשיכים ללכת דרומה, ואז אתם שוקלים רק חצי, ואז רק רבע. ואז, כשאתם מגיעים לקו המשווה, אתם לא שוקלים כלום. כלומר אתם לא נוגעים ברצפה יותר, אלא רק סוג של מרחפים מעליה. כמובן במקרה הזה לא תהיה רצפה בכלל, כי קו המשווה הוצף כולו במים, וגם הצורה של כדור הארץ תשתנה בסופו של דבר, כי במהירות כזאת הוא יהיה הרבה יותר פחוס, אבל יהיה אזור שבו אפשר יהיה לעוף! שווה, לא?

[מוזיקה דרמטית, סגנון טריילר לסרטים, מקריין בקול דרמטי]

בעולם שמסתובב מהר יותר מאי פעם.

יש רק כוח אחד חזק יותר מהכוח הצנטריפוגלי.

כוחה של אהבה.

[מוזיקה דרמטית מתחלפת במוזיקה קלילה]

היא ג'יין פרוסט, חוקרת קטבים נועזת. הוא ז'אן פול קקטו, חוקר ציפורים משווניות באפריקה.

היא עם שתי רגליים על הקרקע, הוא מרחף. האם האהבה תנצח?

ג'יין פרוסט 3 - אפס כבידה.

בקרוב. רק בנטפליקס.

עוד שאלה אחת לענות עליה - מה יקרה אם כדור הארץ יסתובב במהירות הרגילה שלו, אבל לכיוון ההפוך?

קודם כל, כדי להתחיל להסתובב בכיוון ההפוך כדור הארץ יצטרך קודם כל להאט ואז לעצור ולהסתובב בכיוון השני, וסיכמנו כבר שלעצור את כדור הארץ זה רעיון לא טוב בכלל! אבל… נעזוב את כל זה. בואו נגיד שאיכשהו דילגנו על הקטע הזה שכולם מתים, כי כדור הארץ מחליף כיוון, והגענו פשוט למצב שבו הוא מסתובב באותה מהירות כמו היום, אבל לכיוון ההפוך. או שפשוט נניח שזה תמיד היה ככה. כדור הארץ תמיד הסתובב הפוך. מה יקרה?

לכאורה - שום דבר. כלומר האורך של יום הוא עדיין 24 שעות בדיוק, כמו קודם, ולאנשים יש את אותו המשקל שהיה להם קודם. ואמנם השמש עולה במערב ושוקעת במזרח, אבל… זה לא כזה הבדל גדול. חוץ מזה, תכלס הסיבה שלמזרח קוראים מזרח זה ששם השמש זורחת, ולמערב קוראים מערב כי היא נמצאת שם בערב. אז אם זה מאז ומתמיד היה ככה, היינו פשוט קוראים למערב מזרח, ולמזרח מערב, ככה שהשמש עדיין הייתה עולה במזרח ושוקעת במערב, למרות שזה כיוון הפוך ושום דבר לא משתנה.

[מוזיקה דרמטית, סגנון טריילר לסרטים, מקריין בקול דרמטי]

בעולם שבו תכלס הכל די אותו דבר.

בסך הכל.

די.

סבבה.

מה שלומכם?

2026, בערוץ 11.

אבל בכל זאת, דברים היו שונים. מזג האוויר היה שונה. בעולם כזה מזג האוויר הולך הפוך. כלומר, במובן של זרמי הים זורמים בכיוון ההפוך. רוחות, סופות, הוריקנים מסתובבים בכיוון ההפוך. מתברר שזה משנה, כי כיוון הרוח משפיע על כיוון העננים שמשפיע על כיוון הגשמים, וכיוון הזרימה בים משפיע על החום של הים, וזה משנה עוד תנאי מזג… אקלים זה דבר מאוד מאוד מורכב! שאני לא מבין בו. וכשמשנים דבר אחד זה יכול לגרום להרבה שינויים.

קבוצה של חוקרים פרסמה ב-2018 תוצאות של הדמייה שהם עשו של האקלים בכל העולם, שבו הכל אותו דבר רק שהוא מסתובב לכיוון ההפוך. ומתברר שלפי המודל שלהם, האקלים בכדור הארץ היה משתנה באופן משמעותי. כלומר, בקטבים עדיין קר, ובאזור הטרופי עדיין חם, אבל יש הרבה דברים באמצע שנראים שונה לגמרי. [רעשי רוחות וציפורים מצייצות] מדבר סהרה, נגיד, נעלם. איפה שהיה מדבר עכשיו יש אזור סובטרופי די נעים, עם הרבה צמחים. לעומת זאת, חלק גדול מדרום אמריקה, ברזיל וארגנטינה וגם חלק מסין, כולם הפכו פתאום למדבר. [זאבים מייללים] צפון אמריקה בכלל היא לא מציאה גדולה. כל החלק הדרום מזרחי של ארצות הברית, פלורידה וכל מה שמסביב, הפך עכשיו למדבר מאוד גדול. [רעשי רוחות מתגברים] החלק המערבי הפך למאוד קר, וכמעט שאין אזורים נעימים באמצע. גם אירופה מאוד התקררה, היא קרה גם עכשיו, אבל היא צנחה כולה בעוד איזה 10 מעלות, אז בטח פחות אנשים ירצו לגור שם.

[מוזיקה ערבית]

מצד שני, המזרח התיכון, כמו שאתם יודעים, הכל פה די מדבר מסביב. אבל בעולם הזה שמסתובב הפוך? תכלס נעים פה. הרבה יותר ירוק, יש לנו יערות גשם לידינו.

[מוזיקה לטינית]

לא רע. מבחינתי אני דווקא די בסדר עם השינוי הזה.

וזה בטח יותר טוב מכל השינויים האלה במהירות הסיבוב שגרמו לעולם למות. אז אם מצביעים על אחד מכל השינויים האלה, אני בעד לסובב את העולם הפוך.

[מוזיקת סיום]

אז מה היו השאלות?

מה יקרה אם כדור הארץ יפסיק להסתובב בבת אחת? כולנו נמות.

מה יקרה אם כדור הארץ יפסיק להסתובב בהדרגה? כולנו נמות, אבל לאט.

מה יקרה אם כדור הארץ יסתובב פי שניים יותר מהר? יהיו ימים מאוד קצרים והאמזונס יטבע.

ומה יקרה אם כדור הארץ יסתובב לכיוון ההפוך? מזג האוויר מחר צפוי להיות נעים עם טמפרטורות רגילות לעונה.

זאת הייתה התשובה.

עכשיו, בעניין מהירויות של פלנטות, צריך לזכור שיש כמה כוכבי לכת במערכת השמש שלנו שכבר מסתובבים בדרכים די מוזרות. בואו נדבר על זה אחרי הפרסומת.

[חסות]

חזרנו.

כשאנחנו מדברים על שינויים בקצב הסיבוב של כדור הארץ, כדאי לזכור שיש [צוחק] מקומות במערכת השמש שבהם דברים כאלה אשכרה קורים.

[מוזיקת רקע דרמטית]

במערכת השמש שלנו הכל מסתובב. כל כוכבי הלכת מסתובבים. אבל… לא הכל מסתובב באותו קצב.

מאדים, למשל, גם הוא מסתובב סביב עצמו, במהירות ממש ממש דומה לזאת של כדור הארץ. יום על מאדים נמשך 24 שעות ו-37 דקות. זה ממש דומה [צוחק] ליום על כדור הארץ. לעומת זאת צדק, כוכב הלכת הכי גדול, הוא גם זה שמסתובב הכי מהר. יום בצדק נמשך 10 שעות. בנפטון זה נמשך 16 שעות, בשבתאי 11 שעות, ובנוגה… 5,832 שעות. [צוחק] אה… נוגה הוא קצת מוזר.

נוגה מסתובב בכיוון ההפוך מכל שאר כוכבי הלכת, והוא מסתובב ממש ממש ממש לאט. האורך של יום על נוגה הוא כמו 243 ימים אצלנו. המהירות בקו המשווה, זאת שאצלנו היא 1,660 קילומטר לשעה, בנוגה היא… 6.5 קילומטר לשעה. שזה מהירות אפילו לא של ריצה, זאת הליכה נמרצת. זה אומר שאם אתם בנוגה ואתם הולכים בכיוון ההפוך מזה שהכוכב מסתובב אליו, אתם יכולים לנצח את הכוכב. [צוחק] אם אתם רוצים להישאר בשמש לנצח ושלא ירד הלילה אף פעם, כל מה שאתם צריכים זה ללכת באיזי נגד הכיוון של הסיבוב, והשמש לא תשקע עליכם לעולם.

מה שעוד יותר מוזר זה שהשנה בנוגה, זאת אומרת הזמן שלוקח לו להקיף את השמש, היא 225 הימים. כלומר, יום על נוגה הוא יותר ארוך משנה.

אבל אם זה מוזר, יש כוכב לכת אחד שבו הדברים הם עוד יותר מוזרים. כוכב חמה, מרקורי.

פעם חשבו שכוכב חמה הוא "Tidal Locked", כלומר שהוא מסתובב מסביב לעצמו בדיוק באותה מהירות כמו שהוא מסתובב מסביב לשמש, ולכן צד אחד שלו תמיד פונה אל השמש, והצד השני תמיד בחושך, כמו שהירח מפנה אלינו את אותו צד שלו כל הזמן. זה מתברר לא לגמרי נכון. כוכב חמה כן מסתובב. הוא מסתובב לאט מאוד. כלומר, גם שם האורך של יום דומה לאורך של השנה. האורך של יום הוא שני שליש מהאורך של שנה.

[מוזיקת רקע רגועה]

אבל בנוסף לזה, המסלול של כוכב חמה מסביב לשמש הוא לא מעגלי, אלא הוא אליפטי. כלומר, לפעמים הוא קרוב יותר לשמש, לפעמים הוא רחוק יותר, וגם המהירות שלו משתנה בהתאם. זאת אומרת, לפעמים הוא זז מהר יותר, ולפעמים הוא זז מהר פחות. ומכיוון שבכל הזמן הזה הוא מסתובב מאוד לאט, ישנם מצבים שבהם המהירות של התנועה שלו מסביב לשמש היא משמעותית יותר מהסיבוב שלו מסביב לעצמו.

מה כל זה אומר? כל זה אומר שיש נקודה מסוימת בכוכב חמה שבה הייתם יכולים לראות דבר שאתם לא יכולים לראות בשום כוכב לכת אחר. הייתם יכולים לראות את הזריחה, הייתם רואים את השמש עולה מעל האופק, ואז מתחרטת ושוקעת שוב חזרה מתחת לאופק, ואז עולה שוב.

ואל תשאלו אותי אפילו איזה סרט אפשר היה לעשות מזה.

[מוזיקת קצבית]

זה היה פרק של "התשובה".

את כל הפרקים של הפודקאסט הזה אתם יכולים למצוא בכל אפליקציות פודקאסטים, למשל האפליקציה שלנו, אפליקציית "עושים היסטוריה", אבל אפשר גם באחרות, או באתר ranlevi.com/theanswer. אתם יכולים שם גם להגיש שאלות.

אם אתם רוצים להתעדכן בהרצאות שאני עושה ובפרקים חדשים של "התשובה" ודברים אחרים, אתם יכולים לעשות את זה בעמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם".

מפיק ועורך גיא בן נון, ייעוץ ותמיכה מורלית אביב שם טוב. העורך הראשי רן לוי, דני טימור המנהל העסקי, שרה סילבצקי, סבתא שלי. אני דורון פישלר, להתראות.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

18 views0 comments

Comentarios


bottom of page