התשובה עם דורון פישלר - לאן באמת נעלמות הגרביים?

באופן בלתי אקטואלי בעליל, התשובה לאחת השאלות הגדולות שמעסיקות את האנושות: לאן נעלמות הגרביים בכביסה?

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 24/10/2023.

[פתיח] רשת "עושים היסטוריה".

היי, זה דורון. הפרק הזה של "התשובה" הוא פרק רגיל. וזה לא היה קל לעשות פרק רגיל עכשיו. הפרק הקודם גם היה רגיל, ולמרות שאני מאוד היססתי אם זה נכון להוציא אותו עכשיו, בגלל שכאילו מי מתעסק בדברים הרגילים עכשיו? אבל התגובות שקיבלתי עליו היו לגמרי חד משמעיות - אנשים פשוט רצו את זה. אני לא… אף אחד, לא היה אף בן אדם אחד שטען שזה לא בסדר. אנשים רוצים רגיל, אנשים רוצים נורמליות, אנשים רוצים משהו משעשע, וזה… התפקיד שלי, אני מניח. אז זה מה שאני עושה. אני פשוט משתדל להוציא פרקים סטנדרטיים לגמרי, ואם למישהו זה מסייע, זה עוזר עכשיו, אז אני מניח שאני עושה את התפקיד שלי. ולמאזיני העתיד, שאין להם מושג למה אני עכשיו מדבר הרבה על זה שאני עושה פרק רגיל, אז… יופי לכם. אני מקנא בכם. אפשר לבוא לבקר אצלכם קצת?

בכל אופן, זאת "התשובה", אנחנו מתחילים.

[מוזיקת פתיחה]

היי, אני דורון, זאת "התשובה".

הנה שאלה שקיבלתי ממשפחת זלמן - "היי דורון, רצינו לשאול שאלה שלא מצאנו עליה תשובה: לאן לעזאזל נעלמים גרביים מהמייבש או ממכונת הכביסה? תודה רבה, משפחת זלמן". באופן לא מפתיע, הם לא היו היחידים ששאלו את זה.

[חסות]

לאן נעלמים הגרביים? זאת שאלה מאוד נפוצה, הרבה אנשים שלחו את זה. האמת היא שכל כך הרבה אנשים שלחו את השאלה הזאת, שאם אני עכשיו באמת אקריא כרגיל את הרשימה של כל האנשים ששאלו את השאלה הזאת, אז זה פשוט נורא ישעמם אתכם. הממ… כלומר, הם ישמחו לשמוע את זה, אז אני לא רוצה ל… אוקיי, אז מה שנעשה זה ככה, אני פשוט אקריא בצד שמאל את השמות של כל מי ששאל את השאלה הזאת, בזמן שכאן אני אמשיך לדבר הלאה, אוקיי?

[מוזיקת רקע]

[מקריא שמות ברקע - הנעלם, איימי, אורי, גלי, עומר והדר, שליחה של וולט, טוביה, רחלי…]

השאלה הזאת של לאן נעלמות הגרביים היא שאלה ידועה. זו תופעה שכולם נתקלים בה, וגם אם לא נתקלתם בה באופן אישי אתם בטח יודעים שזה קיים, אתם בטח שמעתם על זה שאנשים מדברים על זה. אנשים כל הזמן עושים… בתחקיר שעשיתי, אז חלק מהאנשים טוענים שהם מאבדים גרביים כל הזמן. בכל כביסה יש לפחות גרב נעדר אחד ויש אנשים שטוענים שאצלם זה די לא קורה אף פעם, או שזה מאוד נדיר. אבל זה תופעה מוכרת, ו… כל הבדיחות הידועות האלה על החור השחור או חור התולעת של הגרביים, או שהם מגיעות לבאקה אל-גרביה וכל העסק הזה של הגרביים הבודדות. אישית, דרך אגב, לי זה לא קורה. אני לא מכיר את התופעה הזאת. זה לא משום שאני נורא נורא מסודר בכביסה שלי, זה פשוט משום שאני פשוט נוקט בטקטיקה הידועה נגד איבוד גרביים - פשוט לי יש גרביים שחורים. כל הגרביים שלי שחורים.

יש לי מגירה מלאה בגרביים שחורים, וכשאני גורב גרביים אני מוציא מהמגירה גרב ועוד גרב, ואז יש לי זוג גרביים שחורים. עכשיו, האם הם היו זוג גם בפעם הקודמת שגרבתי אותם? לא יודע ולא אכפת לי!

אין לי גרביים בודדים, בגלל שאף אחד לא בודד בקבוצה. אני פשוט לא מאמין במונוגמיה. של גרביים. הטרחה של לסדר גרביים בזוגות - אין לי זמן לזה, אין לי חשק לזה ויש לי דברים יותר טובים לעשות.

ואם אתם דווקא בעד גרביים צבעוניים, כי זה חמוד וזה שמח, אז יש דרך דומה אבל הפוכה לעשות את זה, שהיא פשוט לנרמל הליכה עם גרביים לא באותו צבע. מי אמר שגרביים צריכים להיות באותו צבע? מה, מה יעשו לכם אם תלכו עם גרביים לא… משטרת האופנה תבוא ותעצור אתכם? לא. רוצים להיות צבעוניים? לכו עד הסוף, על כל רגל גרב בצבע שלה. אחד סגול, אחת כתומה, וואטאבר.

ועוד דבר שאני צריך להגיד אבל, לפני שאני ממשיך, אני רוצה להתייחס רגע לאנשים שכבר עכשיו התחילו לצעוק עלי, [צוחק] על הפודקאסט, כמה פעמים, בגלל שאני דיברתי על גרביים לא נכון. בגלל שגרב היא כידוע זכר. ויש הרבה אנשים שיש להם אינסטינקט, ברגע שהם שומעים שמישהו מדבר על גרב צהובה או גרביים צהובות, או גרביים נוחות, אז הוא מדבר לא נכון ולכן יש לתקן אותו, להפריע לו אפילו באמצע משפט ולבייש אותו על כך שהוא לא מדבר עברית נכונה!

ובכן - לא נכון. כלומר, לא נכון שלא נכון. אני רוצה לצטט לכם, מתוך מסמך החלטות האקדמיה ללשון עברית בישיבתה מתמוז תשפ"א, יוני 2021:

[קול תקתוק מקשים, בטון מליצי] "בישיבתה של מליאת האקדמיה ללשון, ישיבה שע"א, אושר להשתמש במילה "גרב" בנקבה לצד השימוש בזכר. כידוע, בפי רוב הדוברים המילים "גרב" ו"גרביים" משמשות בלשון נקבה, כנראה בהשפעת "נעליים" ו"רגליים". כבר הלשונאי יצחק אבינרי סבר שמאחר שמדובר במילה חדשה, כדאי שמינה יהיה נקבה, והוא אף מונה שלושה טעמים לדבר: א'. רבים גם השמות במשקל הזה שמינם נקבה, כגון ארץ, אבן, גפן, נפש, חרב, עצם. ב'. סמיכות הגרב לנעל ולרגל. ג'. השימוש הנהוג.

בעבר נידונה השאלה בוועדת הדקדוק כמה פעמים, והוועדה נמנעה מלשנות את מה שמקובל במילונים, אך עתה הוחלט שאין סיבה של ממש לאסור את השימוש הרווח במילה "גרב" גם במין נקבה. המורגלים להשתמש במילה במין זכר יוכלו כמובן להמשיך בדרכם."

אוקיי, עכשיו, כידוע, או שלא, אני לא מת על האקדמיה ללשון העברית. בכלל. אני… לי לא אכפת מה האקדמיה ללשון העברית אומרת, כי הם נודניקים. אה… במקרה הזה, אני מסכים איתם לגמרי. אני חושב שזאת החלטה מאוד נכונה. העניין הוא של… אם זה מקובל לדבר על גרב בלשון נקבה, אז אוקיי, אז זה בסדר לדבר על גרב בלשון נקבה, או בלשון זכר.

החלק היחיד בהחלטה הזאת שאני לא מסכים איתו, הוא זה שבו האקדמיה מתנהגת כאילו בכלל אכפת לי מה היא אומרת! כאילו היא זאת שקובעת, שמתירה את השימוש בנקבה. אני לא צריך את הרשות מהאקדמיה! היא אומרת… אין לה שום סמכות להגיד לי איך לדבר! כאילו, הם כותבים, "המורגלים להשתמש במילה במין זכר יוכלו כמובן להמשיך בדרכם". אוו, וואו, תודה שאתם מרשים לי להשתמש במין זכר! אתם לא קובעים לי, אוקיי?! מבחינתי, שכל גרב וגרב יגדיר, או תגדיר, את עצמו, או את עצמה, לפי מה שבא להם. הנה גרב כחולה, הנה גרב שחור.

אוקיי. אבל אני מתפזר.

[מוזיקת רקע]

דיברנו על התופעה של היעלמות הגרביים. אוקיי. אהה… אז… כן. התופעה הזאת של הגרביים הנעלמות, הגרביים הבודדות, הגרביים החסרות, היא לא מקומית. זה בהחלט לא עניין מקומי. אפשר למצוא אנשים מדברים על זה גם בחו"ל, אני לא יודע אם בכל העולם, אבל זה תופעה שמוכרת מאוד, לפחות באינטרנט ובחו"ל.

מה שכן, שאלה שמעניינת אותי, זה ממתי? זאת אומרת, האם זו תופעה של המאה ה-21? או שזה התחיל קודם? או שזה התחיל עוד יותר קודם?

אז, למחקר היסטורי, כידוע, כמו שאני עושה בדרך כלל, מכיוון שלא היה פייסבוק לאנשים בעבר, אז צריך להשתמש בשיטה הישנה - ספרים. אז חיפשתי האם יש התייחסות בספרים ישנים מאוד לגרביים אבודים, והתשובה היא ש… כן.

[מוזיקת רקע מיושנת]

מצאתי ספר, לא ספר איזוטרי אפילו, לא כזה ספר שאף אחד לא שומע עליו, זה ספר של אמיל זולא, משנת 1898, לספר קוראים "ד"ר פסקל", ובו מופיע המשפט: "פעמיים היא חצתה את החדר בחיפוש אחר גרב נעדר קטן".

זה לא העלילה הראשית של הספר, זה לא שהספר עוסק במרדף אחרי הגרב, אבל זה מוזכר שם, וזאת לא ההתייחסות הכי מוקדמת לגרביים נעדרים. בספר מ-1852 מוזכר תינוק עם גרב אחד חסר, יש ספר שבו נפוליאון מתלונן שחסר לו גרב.

עכשיו, אי אפשר לשפוט לפי המשפטים האלה עד כמה התופעה הייתה נפוצה עוד במאה ה-19, אבל אפשר לומר בוודאות שהיא הייתה קיימת. הקטע הזה של גרביים נעדרים היה קיים במאה ה-19. זה לא דבר חדש.

אז בתור שאלה שמטרידה כל כך הרבה אנשים, כלומר, יש תשובות שמוצעות לשאלה הזאת, השאלה היא האם התשובות עליה הן תשובות טובות.

אז… אני אבדוק כמה מההסברים שניתנו לתופעה הזאת.

דבר ראשון, ההסבר המדעי.

[מוזיקת רקע]

אני יודע שעל כל נושא בעולם כבר עשו דברים, אני לא יכול להיות מקורי לחלוטין. ועדיין, זה קצת מבאס שמישהו כבר עשה את כל התחקיר שלי. אז במקרה הזה, מתברר שעוד מזמן, ב"כאן" פרסמו סרטון שעוסק בשאלה לאן נעלמות הגרביים בכביסה.

אז… טוב, נו, בסדר, אז אני אצפה בו.

אז הסרטון הזה מתחיל במשפט "כולנו מאבדים בממוצע 1.3 גרביים לחודש". וואלה? אוקיי, זאת סטטיסטיקה מעניינת, בהחלט חשוב לדעת את זה. אז… מאיפה זה מגיע? והאמת שגם בהרבה כתבות אחרות שעוסקות בנושא הזה, גם הן כללו את אותה הסטטיסטיקה של 1.3 גרביים שנאבדים לחודש. מי עשה את המחקר הזה?

אז מתברר שכולם, שכל המקומות האלה פשוט מצטטים את אותו מקור, את אותו מחקר. מחקר שנעשה ב-2016 בבריטניה. מה שאומר שהבריטי הממוצע, על פי המחקר הזה, מאבד 1.3 גרביים לחודש. הממ… מאיפה הגעת לפי זה למסקנה שאני מאבד 1.3 גרביים לחודש, קודם כל? יש הרבה דברים שהבריטים עושים ואנחנו לא, אנחנו לא אותו דבר. אצל… הבריטי הממוצע שותה מספר שונה של כוסות תה ביום מהישראלי הממוצע. מספר המטריות אצל הבריטי הממוצע הוא שונה מאשר אצלנו, אז למה שמספר הגרביים שמאבדים בממוצע בחודש יהיה זהה למספר אצלנו? איך הגעתם למסקנה הזאת?

אבל אוקיי, בסדר. אז זה לא חד משמעית לגבי כולם, אבל זה המחקר משנת 2016, וזה מחקר מאוד רציני, שנעשה על ידי סטטיסטיקאי ופסיכולוג, שהם סקרו אלפיים איש שלא מתביישים לדבר על הכביסה המלוכלכת שלהם. חה חה. והם הגיעו למסקנות מעניינות, הם המציאו את ה-Sock Loss Index, זאת נוסחה שמחשבת את מספר הגרביים שאתם צפויים לאבד, או משהו כזה…

שהנוסחה היא L+C מינוס בסוגריים P כפול A.

כש-L מייצג את גודל הכביסה… מה? C זה הסיבוכיות של הכביסה, ו-P זה הגישה החיובית או השלילית של האדם לגבי… מה… על מה אתם… איזה יחידות זה? איזה מן… מה זה השטויות האלה?! איך אפשר, אי אפשר לחשב דבר בנוסחה כשהיא מורכבת אך ורק מדברים שבלתי אפשרי לכמת. על מה אתם מדברים? מה אני אמור להוציא מזה?

ובהמשך, בהמשך של אותו מאמר אז הם גם מספקים כמה הסברים פסיכולוגיים שעשויים להסביר את עניין הגרביים החסרים. למשל, מודעות ויזואלית. אנשים נוטים לחפש במקומות הנראים להם הכי הגיוניים, ולא מחפשים במקום אחר ולא צפוי שיכול להיות אפשרי.

אוקיי, אבל… איך זה קשור לגרביים? למה זה לא נכון לגבי כל דבר אחר? או… הטיית האישור. כאן, אנשים נוטים להאמין שמשהו הוא אמיתי, אם הם רוצים להאמין שהוא אמיתי. אם נשכנע את עצמנו שלא ניתן כבר למצוא את הגרב האבוד, אז לא נמצא אותו.

כן, אבל איך זה קשור?!? הטיית האישור זה דבר שקיים, כן, אבל למה זה רלוונטי לגרביים יותר משזה קשור לכל דבר?! איך זה ק… מה זה המח… זה מחקר?! ברצינות? איפה המחקר הזה התפרסם? לא, כי מחקר מדעי זה דבר שמתפרסם בדרך כלל בכתב עת מדעי, והוא מאוד מאוד מפורט, זאת אומרת, מסופר בו בדיוק שיטות המחקר, המתודולוגיות שהשתמשו בהם, את מה הם שאלו, כמה אנשים אמרו את זה, יש גרפים, בדיוק מי אמר מה, ולפני שהוא מתפרסם, המחקר הזה עובר ביקורת עמיתים. זה אומר שמומחים אחרים לתחום בדקו אותו, וראו שהכל אותו דבר.

איפה המחקר הזה התפרסם? הוא התפרסם בהודעה לעיתונות מטעם "סמסונג". משום שהמחקר הזה הוא פרסומת. הוא חלק ממסע שיווק של "סמסונג" לאיזושהי מכונת כביסה חדשה שלהם. אז הם לקחו איזשהו… שני מדענים, אני לא יודע אם הם מדענים, אני לא יודע מה הם עוד עשו, שחתמו להם על איזה אוסף של כמה שטויות שנשמעות מדעיות, כדי שבתוכניות בוקר אפשר יהיה לדבר על העניין הזה, ולהזכיר כבדרך אגב את "סמסונג", וזה עבד. זה עבד בתור מהלך שיווקי, זה מצוין, אבל זה לא מאמר מדעי. זה לא דומה למאמר מדעי! רק בגלל שמישהו כתב את זה באינטרנט, וכתב מלמעלה את הכותרת "מדע", לא הופך את זה למחקר מדעי! בתור מה אתם מצטטים את זה?! כל העיתונים האלה ציטטו את זה כאילו שזה אומר משהו.

הסקר הזה, של האלפיים איש, קודם כל, המספר "אלפיים" כבר חשוד, בגלל שבמחקרים אמיתיים, המספר הוא אף פעם לא אלפיים. המספר הוא כמעט אף פעם לא עגול, תמיד זה יהיה "אלפיים ושלוש עשרה". או "אלף תשע מאות תשעים ושמונה", בגלל ששניים פרשו בדיוק בזה…

אבל, אוקיי, האלפיים איש האלה שדיווחו ש-1.3, מאבדים 1.3 גרביים, לפי מה? זה משהו שהם אמרו? זאת אומרת, שאלו אותם ואז הם אמרו "אה, אני חושב שאיבדתי זה", או שבאמת ספרו את העניין הזה, או שבכלל לא באמת טרחו לעשות את המחקר הזה, שבאמת לשאול אלפיים איש… גם בשביל מה?

בקיצור, הערך של המחקר הזה הוא בדיוק אותו הדבר כאילו אני אכתוב ש"מחקר" בדק ומצא שאין אין אין כמו במבה. זה לא מחקר, זה פרסומת, זה לא אומר כלום!

[מוזיקת רקע]

אוקיי, אז הסבר מדעי אין, משום שמחקר אמיתי על גרביים נעלמות לא מצאתי, אז בואו ננסה את ההסבר ה"מצעי". וההסבר הזה אומר פשוט ככה - איפה הגרביים? הם במצעים שלכם. משום שאם אתם מכבסים ביחד עם הגרביים גם מצעים, וציפות של שמיכות בעיקר, אז הגרביים פשוט נכנסים לתוך המצעים והם נשארים שם.

מסקנה? אה… כדאי לבדוק את המצעים שלכם כשאתם מוציאים אותם. אוקיי. זה הגיוני, ואני בטוח שזה יכול לקרות, אבל… אה… אני לא יודע אם זה מסביר את כל התופעה. כי… למה גרביים? זאת אומרת, זה לא הדבר היחיד שיכול להיכנס לתוך מצעים.

למה זה לא תופעת הדברים האחרים שנעלמים? טוב, אבל זה הגיוני שזה חלק מהעניין.

יש את ההסבר האינסטלטורי.

אחד הדברים הכי מורכבים ומסובכים שיש לכם בבית זאת מכונת כביסה. מכונת כביסה היא מכונה מסובכת ורגישה, וגם… ככל הנראה, אחד מצרכני החשמל הכי גדולים אצלכם בבית. משום שזאת מכונה שלוקחת משהו כבד, התוף הזה, כן, המקום שבו נמצאים הבגדים, ומסובבת אותו במהירות. זה דבר כבד שמסתובב, תוך כדי גם מחממת, ותוך כדי גם מזרימה על זה מים. זה לא פשוט, הדבר הזה. אז מכונת כביסה היא מכונה מורכבת שלא תמיד עובדת ב-100%. מכונות כביסה הן אמינות בדרך כלל, אבל כל מכונה עם חלקים נעים, יהיו בה לפעמים טעויות.

במכונה שלכם יש אזור דמדומים. כלומר, ישנו החלק שאתם רואים, זה שפותחים את הפתח של המכונה, ומכניסים לתוכו בגדים. אבל ישנו גם כל מה שבין התוף הזה לבין הדפנות של המכונה. זה חלל שאתם לא אמורים להגיע אליו אי פעם, אבל לפעמים קורה שדברים מגיעים אליו בכל זאת.

יש גם בדרך כלל את הגומי הזה שחוסם אתכם, שאמור לחסום אתכם וכל דבר אחר מלהגיע לצדדים, אבל הוא לא יכול להיות אטום לחלוטין הרמטית, כי בכל זאת הדבר הזה צריך גם להסתובב. אז יכול להיווצר איזשהו סדק בין התוף המסתובב לבין הגומי הזה, או שהמכסה לא לגמרי נסגר עד הסוף, ונותר שם סדק קטן. ואז אם משהו, לצורך העניין גרב, הקצה שלו רק נתקע בתוך הדבר הזה, הסיבוב יגרום לזה שהוא מיד ישאב החוצה. כלומר, והוא יתקע בחלל הזה של מכונת הכביסה שאתם לא רואים, ומשם יש סבירות די גבוהה שהוא פשוט יסתום. [מגחך] הוא יגיע לפילטר, הוא יסתום את מכונת הכביסה, וזה יכול לגרום לתקלות, זאת אומרת, זה יכול לגרום להצפה ושהמים לא יוצאים, או שהוא פשוט יתקע שם ואתם לא תדעו שהוא שם.

את זה לפעמים אפשר לפתור בקלות, משום שהפילטר, בדרך כלל, בתחתית של מכונת הכביסה יש מן פתח קטן, שאתם יכולים לפתוח אותו כדי להוציא דברים שנתקעו שם. וגם לי קרה שהייתה מכונת כביסה שפשוט לא הוציאה מים, וחשבתי שמקולקלת ואולי אני אצטרך לקנות חדשה, והתברר שלא, צריך פשוט להוציא איזה גרב שנתקע שם בפילטר.

לפעמים זה קצת יותר מסובך מזה, אבל טכנאים של מכונות כביסה יודעים להגיד שהרבה מהתקלות במכונות כביסה הן בעצם פשוט… פרטים קטנים, גרביים וכאלה, שנתקעו שם.

אז… נגיד את זה ככה, אם קורה לכם באמת שאתם מעמיסים מכונת כביסה ואף גרב לא יוצא, וזה קבוע, אז יכול להיות שכן, יש לכם מכונת כביסה ששואבת גרביים. זה אפשרי, זאת תקלה במכונה, זה לא הכרחי, אתם יכולים לתקן אותה.

השאלה היא, האם ההסבר הזה לבד יכול לפתור את כל תעלומת הגרביים הנעלמים? משום שזה הסבר נכון, כן? זאת אומרת, זה דבר שיכול לקרות. אבל יש לי כמה השגות לגביו. דבר ראשון, שוב, למה דווקא גרביים? כלומר, אותו דבר יכול לקרות גם לכל דבר אחר, להישאב החוצה. ואוקיי, יכול להיות שמעילים לא ישאבו החוצה [מגחך] בגלל שהם גדולים מדי, אבל דברים קטנים, אז זה יכול… ושוב, אני מדבר פה על ציטוטים של טכנאי מכונת כביסה, שאומרים שהדברים שנשאבים החוצה, זה לא רק גרביים, זה יכול להיות תחתונים, זה יכול להיות בעיקר בגדים קטנים של ילדים או תינוקות, אה… חזיות, זה יכול לקרות הדבר הזה, זה לא דבר שקורה רק לגרביים.

וחוץ מזה, אתם זוכרים את העדויות על זה שתופעת הגרביים הנעלמים התחילה עוד במאה ה-19? להם לא היו מכונות כביסה.

אז ההסבר הזה, זה לא שהוא לא נכון, אבל הוא לא יכול להיות מלא. לא יכול להיות שזה כל הסיבה.

צריך להיות הסבר אחר.

אז מה עם ההסבר הזה - ההסבר הקוונטי.

כריזה: "אזעקת קוונטים! אזעקת קוונטים!"

דורון: שנייה, אני אכבה את זה.

כריזה: "נא להתרחק בזהירות."

[רעשי רקע מעומעמים]

דורון: אוקיי. יש הסבר די ידוע על שזירה קוונטית שעוסק בגרביים. באופן כללי, גרביים זה דבר שמוזכר מספר מפתיע של פעמים בפיזיקה.

אז ההסבר לשזירה קוונטית הוא כזה - נגיד יש לי במגירה שני גרביים כחולים ושני גרביים ירוקות. [מגחך] ואני בחושך, בלי להסתכל, מוציא שתי גרביים ושם אותם אצלי בתיק. אני יוצא מהבית, נוסע לעיר אחרת, אני עדיין לא רואה מה יש לי בתיק, זה יכול להיות גרביים בכל צבע. ואז כשאני במקום אחר לגמרי, אז אני מסתכל איזה גרביים יש לי.

עכשיו, לפי הצבע של הגרביים שיש לי בתיק, אני יכול לדעת איזה גרביים נשארו אצלי בבית. אם שניהם ירוקים, אז אלה שבבית הם כחולים. ולהיפך.

עכשיו, עד שלא פתחתי את זה, אני לא ידעתי. וזה מקביל לחלקיקים ששזורים קוונטית, זאת אומרת, אפשר לקחת אחד למקום אחר ואפשר לבדוק את המצב שלו, ולפי המצב שלו, אפשר לדעת את המצב של זה שנשאר. והמידע הזה כביכול עובר יותר מהר ממהירות האור. זאת אומרת, ברגע שאני פותח, ברגע שאני רואה את הגרביים הירוקים, אני יודע שהכחולים נמצאים במקום אחר.

עכשיו, כשאנחנו מדברים פה על חלקיקים, אז התכונה שלהם שאני מנסה לברר, היא לא באמת הצבע, אלא תכונה של חלקיקים שנקראת ספין. כלומר, סיבוב.

[מוזיקת רקע]

עכשיו, אם אתם לוקחים את הגרביים האלה ואתם שמים אותם במכונת כביסה, מה קורה להם שם? ספין! זה בדיוק מה שקורה. הם מסתובבים. ולכן, יכול להיות, השזירה הקוונטית שלהם משנה את הפוזיציה של הספין שלהם, ולכן יכולים להגיע למצב שבו אם גרב אחד קיים, השני לא, או שאם השני לא קיים, הראשון לא. זה פשוט משום ששינינו להם את הספין. עכשיו מגיע החלק המעניין - איפה נמצא הגרב השני?

אז ככה - לפי אסכולת קופנהגן המקובלת, הגרב השני לא קיים במובן המקובל, אלא הוא הפך לפונקציית גל, שמראה את הסבירות שהוא יימצא בכל מקום באזור, אבל אתם לא ממש יכולים לראות אותו.

לפי פרשנות העולמות המרובים, מה שזה אומר זה שיש למעשה הרבה יקומים, בחלקם הגרב הזה נמצא, אבל השני לא! ובחלקם שני הגרביים נמצאים. כל אחת מהאפשרויות האלה קיימת במקום אחר.

עכשיו, אני יודע שזה נשמע מופרך העסק הזה, אבל אם באמת אין… איך אתם מסבירים את העובדה הזאת - אלברט איינשטיין מעולם לא גרב גרביים! אלברט איינשטיין שנא גרביים. יש מכתבים שהוא כותב, שהוא אומר, הוא לא אוהב גרביים, והוא משתדל אף פעם לא לגרוב גרביים. ובאמת, בכל תמונה שמצאתי שלו, שרואים את הרגליים שלו, הוא לא גורב גרביים! הוא או שהוא נועל סנדלים, או שהוא נועל נעליים בלי גרביים! צירוף מקרים? העובדה שגרביים זה דבר בעייתי מבחינה קוונטית, ושאלברט איינשטיין נמנע מהם? לדעתי זה לא צירוף מקרים. זה חייב להיות…

כאילו, זה שטויות, כן? זאת אומרת, ברור ש… זה היה הסבר שטותי לחלוטין. חוץ מהקטע על איינשטיין! הקטע על איינשטיין הוא נכון. זה שאלברט איינשטיין שנא גרביים, זה נכון. אתם יכולים לבדוק את זה.

אז כן, לא, זה היה הסבר שהוא שטויות, למרות שעדיין אני די בטוח שאני בדקתי אותו יותר טוב מ"המחקר המדעי" הבריטי על 1.3 גרביים בחודש.

אז אוקיי, בסדר. אם לא כל זה, מה באמת ההסבר?

יש עוד הסבר אחד, ואולי הוא לא הכי מעניין. יכול להיות שזה לא ההסבר הכי מעניין והכי מבריק, אבל… זה לדעתי ההסבר הנכון. עכשיו, אני לא מדען. אני גם לא מתיימר להיות מדען. מה שאני אומר עכשיו זה לא מאמר מדעי, זו פשוט דעתי. זה דבר שנשמע לי הגיוני, ואני חושב שגם לכם זה ישמע הגיוני. אם אתם חושבים אחרת, אתם בהחלט מוזמנים להגיד את זה.

ההסבר שלי הוא כזה -

[מוזיקת רקע]

דברים הולכים לאיבוד לפעמים. זה פשוט קורה. לפעמים דברים נופלים, לפעמים אתם לא יודעים איפה שמתם אותם, לפעמים אתם מוצאים אותם אחרי הרבה מאוד זמן. זה יכול להיות מתחת למכונת כביסה, זה יכול להיות מאחורי המכונת כביסה, זה יכול להיות בתוך מכונת הכביסה, זה יכול ליפול מהחבל ב… זה, אם אתם תולים את זה על חבל, או להיתקע באיזה משהו במייבש כביסה, אם יש לכם. זה יכול להיות מתחת לארון, או מתחת למיטה. יש הרבה דברים שיכולים לקרות לדברים, ודברים קטנים נוטים ללכת לאיבוד יותר מדברים גדולים. או אם אתם רוצים שאני אנסח את זה באופן פלצני ויעני מדעי, אז הפוטנציאל ללכת לאיבוד גדל ביחס הפוך לגודלו של החפץ שאנחנו עוסקים. ומכיוון שגרביים הם קטנים, הם אחד מהדברים היותר קטנים שנכנסים לכביסה, הסיכוי שלהם להיעלם הוא גדול יחסית. לאו דווקא בכביסה, יכול להיות שהם נעלמו עוד קודם, אבל אתם שמים לב לזה רק אחר כך.

אבל זאת לא הסיבה העיקרית לתופעת הגרביים הנעלמים, משום שבאותה מידה יכול להיות שנעלמים דברים אחרים. כמו התחתונים, אני לא יודע.

הסיבה לתופעת הגרביים הנעלמים היא זאת - גרביים מגיעים בזוגות. זה פריט הלבוש היחיד שנכנס באופן סטנדרטי לכביסה, שבא בזוגות.

עכשיו, הרבה דברים אחרים יכולים להיעלם, אמרתי, יכול להיות שתחתונים נעלמים באותה המידה, אבל אתם לא שמים לב לזה משום שאני לא עושה מסדר לפי שמות לתחתונים שלי ביציאה מהכביסה. אני פשוט מכניס אותם למגירה. אם יש זוג תחתונים שנעלם, אני לא אשים לב לזה שהם לא שם. אני כנראה לעולם לא אשים לב [מגחך] לזה שהם פשוט לא נמצאים שם, אלא אם כן זה זוג תחתונים שמאוד מאוד חביב עליכם במיוחד. יש לכם תחתונים עם מזל או משהו כזה. אבל בכל הזדמנות אחרת, ייקח לכם הרבה זמן, אם תשימו לב בכלל, לזה שהתחתונים האלה לא שם. אבל לגרביים יש בני זוג! יש את הגרב הבודד שיעיד על זה שבן הזוג שלו איננו.

ולכן אנחנו שמים לב כשהם נעלמים. הנוכחות של הגרב הקיים היא מה שמצביע על היעדרותו של הגרב הנעדר. אנחנו לא יכולים לא לשים לב לזה כשאחד מהם נעדר.

זאת הסיבה שאנחנו יודעים כשגרביים נעלמים, אבל לא בהכרח כשמשהו אחר נעלם. זאת התשובה.

אז מה הייתה השאלה?

[מוזיקת סיום]

למה גרביים תמיד נעלמים בכביסה? יכול להיות שחלק מהם נשאבים לאזור הדמדומים בתוך מכונת הכביסה. יכול להיות שחלק מהם פשוט הולכים לאיבוד. יכול להיות שחלק מהם בתוך המצעים. ויכול להיות שגם דברים אחרים שאינם גרביים נעלמים באותה מידה, אבל אנחנו פשוט שמים לב לגרביים בגלל שלהם יש בני זוג.

זו דעתי לפחות.

ואם יש לכם איזשהו מחקר שממומן על ידי איזושהי חברת מכונות כביסה אחרת, אז אתם גם מוזמנים לכתוב על זה.

בואו נעשה הפסקה קטנה עכשיו, ותיכף אני אספר לכם על הגרביים שעברו את המרחק הגדול ביותר בהיסטוריה של האנושות.

[חסות]

יכול להיות שיש לכם איזשהו זוג גרביים שהוא מאוד מאוד משומש, שאתם עברתם איתו הרבה, הלכתם איתם ממש ממש הרבה, טסתם לטרקים וחזרתם, אבל אני מודיע לכם, שאם אתם חושבים שזה זוג הגרביים שעשה את המרחק הכי גדול אי פעם, זה לא.

אבל כדי להסביר את זה, אני צריך לדבר על איך נוסעים באופניים בחלל.

[מוזיקת רקע]

בחלל צריך לשמור על כושר. האסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית, הם נמצאים שם בכל פעם להרבה זמן, ומכיוון שאין להם כבידה, הם לא מרגישים כבידה בכלל, אז שום דבר לא כבד. כלומר, שום עבודה בחלל לא מצריכה הרבה הפעלת שרירים, אפילו את הפעולה הבסיסית של להחזיק אתכם עומדים, השרירים לא צריכים לעשות. אז מה שקורה זה שהשרירים של האנשים שנמצאים בחלל הרבה זמן מתנוונים, וגם צפיפות העצם שלהם יורדת, זה לא בריא.

אז כדי שהאנשים האלה לא יתמוטטו לחלוטין ברגע שהם יחזרו לכדור הארץ, אסטרונאוטים מחויבים לעשות כושר בחלל. יש תוכנית כושר שהם חייבים לעמוד בה, ויש בתחנת חלל מתקני כושר, שכמובן מותאמים במיוחד לתנאים הלא ממש סטנדרטיים שם. יש להם הליכון שאפשר לרוץ עליו, יש להם מכשיר להרמת משקולות, ויש להם אופני כושר. אבל אופני הכושר שבתחנת חלל הם לא דומים לשום אופני כושר אחרים שראיתם. בתור התחלה אין להם גלגלים, לא כאלה שאפשר לראות לפחות. הם נראים כמו פשוט קופסה עם דוושות בשני הצדדים.

עכשיו, האסטרונאוטית שעושה כושר, היא נכנסת לנעליים שנקשרות אל הדוושות, ויש רתמה שקושרת אותה אל האופניים, [מגחך] כדי לא לעוף פשוט משם, לא צריך לשבת, כי… אין על מה, ועצם המושג הזה של "לשבת" לא כל כך קיים בחלל. ואז… מדוושים. מדוושים ומדוושים עד שדיוושתם מספיק. אבל זה לא כזה פשוט. אם אתם נסעתם פעם על אופני כושר, אתם יודעים שלהגיע איתם רחוק אי אפשר, אבל זה לא נכון שהם לא זזים בכלל. הם כן. הם… טיפ-טיפה… קופצות קדימה, [מגחך] בגלל שהתנועות שאתם עושים, זה כן מזיז אותם טיפה, כאילו, קדימה ואחורה, סנטימטרים בודדים.

עכשיו, כשאתם בחלל, שוב, זה טיפ-טיפה בעיה, משום שאם האופניים האלה היו מחוברים לקיר או לרצפה, שזה די אותו דבר, אז התנועות האלה, זה כאילו זה יעבור לכל החללית. זאת אומרת, זה יהיה כאילו אם אתם מדוושים חצי שעה, זה כאילו שאתם דופקים על הקיר במשך חצי שעה. ו… יש פה מכשירים רגישים. הקטע של לדפוק על הקיר ברצף חצי שעה זה לא טוב לתחנה.

אז היה צריך לעשות משהו כדי שהאופניים האלה לא יברחו פשוט וירחפו באוויר, אבל שלא יהיו מחוברים הרמטית לרצפה. אז יש מן קפיץ כזה. יש כמה כבלים קצרים בצורת חצי עיגול כל אחד, שמחוברים כל אחד לקיר בצד אחד ולאופניים בצד השני, כך שביחד יוצא מן כדור חלול קטן, שמשמש כמו קפיץ שמחבר את הדבר הזה שנקרא לו אופניים, לקיר של תחנת חלל. וזה עובד.

אבל, כמה שנים אחרי שתחנת החלל כבר הייתה במסלול, אסטרונאוט אחד, דון פטיט קוראים לו, הוא שם לב שבכל זאת לא על הכל חשבו מראש, כי תנועות חזקות של האופניים היו מושכות את הקפיץ ממש עד הקצה, ואז הכדור הזה היה משתטח והכבלים היו נוגעים אחד בשני וזה היה פוגע בהם. אז פשוט היה צריך איזשהו ריפוד פנימי בתוך הכדור הזה כדי שזה לא יקרה.

לתחנת החלל לא שולחים ציוד מיותר, לא הייתה להם חתיכת ספוג בשביל זה, אז מה שהוא עשה, פטיט פשוט לקח זוג גרביים משומשות שלו, והוא עשה מהם כדור, והכניס אותו לתוך הכדור-קפיץ הזה כדי שיהיה את הריפוד הפנימי בתוך העיגול הזה, וזה עבד. האופניים המשיכו לנסוע.

קצת אחר כך פטיט חזר לכדור הארץ, אבל הגרביים שלו נשארו בחלל. והם נשארו שם, בתוך החיבור לאופניים, במשך תשע שנים. בשנת 2011 זוג הגרביים הזה הוחלף בזוג גרביים משומשים אחר, חד… כלומר לא חדש, הם היו ישנים, אבל זוג אחר, ופטיט דיווח שנכון לספטמבר 2023, אותו זוג גרביים עדיין שם ומבצע את תפקידו.

עכשיו, תחנת החלל הבינלאומית מקיפה את כדור הארץ פעם ב-93 דקות. מה שאומר שזוג הגרביים הזה, שנמצא שם כבר 12 שנים, הספיק להקיף את כדור הארץ לפחות 68 אלף פעמים. או, אם אתם סופרים את המרחק שזוג הגרביים הזה עבר, זה בערך 2.7 מיליארד קילומטר! שזה יותר מהגרביים המשומשים שלכם.

אבל הגרביים האלה לא אבודים. אנחנו יודעים בדיוק איפה הם. למעלה.

[מוזיקת רקע]

זאת הייתה התשובה.

עורכת, שלי נוי. אם אתם רוצים לשמוע הסבר קצת יותר רציני על שזירה קוונטית שמערב משום מה נעליים ולא גרביים, אז פרק 399 של "עושים היסטוריה" יצא לפני כמה חודשים, זה הפרק בשבילכם. אני לא יודע למה שתעשו את זה, בגלל שקוונטים זה סיוט, אבל… אם אתם רוצים אשכרה לדעת על הדבר הזה… [מצחקק]

עמוד הפייסבוק שלי נקרא "דורון פישלר נגד העולם", בצוות רשת "עושים היסטוריה" גם דני טימור המנהל העסקי, אביב שם טוב סמנכ"ל התפעול, עמית חזזי מצוות המכירות, וגם הילה שמש, שלי גואטה ושני ברגר, אני דורון פישלר, תשמרו על עצמכם. ביי.

קריין: לפודקאסטים נוספים של רשת "עושים היסטוריה" ולהצטרפות לרשימת התפוצה של התוכנית בדואר האלקטרוני, בקרו ב"עושים היסטוריה" נקודה com או הורידו את אפליקציית "עושים היסטוריה" מחנות האפליקציות של אנדרואיד.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה