התשובה עם דורון פישלר - האנציקלופדיה הבלתי גמורה

ממש עם הקמת המדינה נוסד מיזם ענק, מגלומני, אדיר, שאפתני ודי מטורף: הניסיון לכתוב את האנציקלופדיה הגדולה והטובה בעולם. זה כמעט הצליח. כמו כן: מה זה אאוזואיקון קנדי, ואיך קוראים בעברית לחסילון גמל שלמה.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 25/03/2024.

[פתיח] רשת "עושים היסטוריה".

היי, אני דורון, זאת "התשובה".

[מוזיקת פתיחה]

בפרק הקודם של הפודקאסט אני דיברתי על ויקיפדיה, והאם אפשר לסמוך על ויקיפדיה, ולצורך זה אני התעסקתי הרבה מאוד בוויקיפדיה ובדברים שבה, ודברים קרו, דרך אגב, בעקבות הפרק הזה. אבל… אני אדבר על זה אחר כך. אבל מכיוון שדיברתי על ויקיפדיה, אז התחלתי להתעסק באנציקלופדיות באופן כללי, ועל איך אנשים חיפשו באנציקלופדיות לפני שהייתה ויקיפדיה, עוד לפני שהיה אינטרנט בכלל, והיה לי קטע שלם בפרק שאני כתבתי על האנציקלופדיה העברית, והסיפור שלה, שלדעתי הוא נורא מעניין, אבל אהמ… הפרק הזה יצא נורא נורא ארוך גם ככה, והוא גם הגיע באיחור של איזה חודש [צוחק] או משהו. עכשיו, אני רציתי שהוא יהיה נורא נורא גדול ומקיף, ואני רציתי שהוא יכלול את המידע על האנציקלופדיה העברית וכל העסק הזה, אבל יש עוד אנשים במערכת. ישנה שלי, העורכת, היי, שחלק מהתפקיד שלהם זה להגיד לי מתי אני מגזים.

אז אני התכוונתי לעשות את כל העניין הזה על כל האנציקלופדיות, אבל היא אמרה…

שלי: עזוב, לא צריך לכלול הכל בפרק הזה, שחרר.

דורון: ואני אמרתי: לא, אבל צריך שיהיה את כל המידע. צריך להכניס גם את העסק הזה עם האנציקלופדיה! והיא אמרה…

שלי: פעם הבאה. שחרר.

דורון: ואני אמרתי, טוב, אוקיי. אבל מה אם בכל זאת נכניס לפרק רק את הקטע…

שלי: פישלר… שחרר.

דורון: יש לי בעיה לשחרר לפעמים קצת, כי אני פשוט… נורא רוצה לספר הכל. על הכל. אבל פרקים צריכים לצאת מתישהו, ולא להיות באורך אינסופי. אז שחררתי. אבל עכשיו יש לי פרק שלם! אז עכשיו אני אדבר על זה. על האנציקלופדיה העברית, ועל מה קורה כשרוצים לספר הכל על הכל.

[מוזיקת רקע]

מה אם אתם רוצים לדעת משהו. משהו. כל דבר, פרט, לא בקטע של לשלוח שאלה לדורון, כי זה יקח המון זמן, אלא סתם, איזה פרט טריוויה קטן, יש עובדה שאתם רוצים לדעת. מהי עיר הבירה של ברזיל. אתם רוצים לברר, ואין ויקיפדיה, כי אתם חיים בתקופה שעדיין לא המציאו את האינטרנט. אתם תצטרכו לחפש באנציקלופדיה. ללכת למדף, ולמצוא את הכרך המתאים, ולדפדף ולמצוא בסדר האלפביתי את הערך המתאים, ואם אתם סתם מחפשים איזה משהו קטן וטריוויאלי באמת, אז כל אנציקלופדיה תהיה בסדר, אבל אם אתם מאוד רציניים, או עושים איזושהי עבודה חשובה, ישלחו אתכם לחפש באנציקלופדיה העברית.

יכול להיות שנתקלתם מתישהו באנציקלופדיה העברית, בטח אצל סבא או סבתא שלכם עדיין יש מדף שעליו היא מונחת, השורה האימתנית הזאת של הכרכים הענקיים האלה, אני יודע שאצל סבא וסבתא שלי היה מדף כזה, ובעשרות אלפי בתים בארץ היה המדף הזה. מדף מלא בכרכים, אלה ספרים גדולים ועבים! שתבינו, כל אחד מהם הוא בעובי של הארי פוטר החמישי, והרבה יותר גדול ממנו. בגודל של אלבום. כל אחד מהם שוקל כמה קילוגרמים טובים לדעתי. כל השורה הזאת של הספרים, כשמניחים אותם אחד ליד השני, זה יותר ארוך ממני.

הם לא רק גדולים וכבדים, אלה ספרים חשובים, שנראים חשובים. אלה ספרים שנראו ישנים אפילו כשהם היו חדשים. העטיפה שלהם נראית כמו מגילת קלף, והם משדרים חשיבות, כי זאת לא אנציקלופדיה לילדים. זה צריך להיות ברור, שזה לא "בריטניקה לנוער" פה, זה לא "האנציקלופדיה לילדים סקרנים", לא, זאת ה-אנציקלופדיה ה-עברית. המקור הרשמי של הידע והחוכמה בעברית. ככה אני ראיתי אותה לפחות, אבל… יש הרבה דברים מתברר שלא ידעתי על האנציקלופדיה העברית, למשל, איזה דבר מטורף זה היה. ואני מתכוון לזה גם במובן החיובי של המילה, וגם במובן השלילי. האנציקלופדיה העברית, הדבר הכי מעונב ורשמי ומשעמם, הייתה דבר לא שפוי. ואני רוצה לספר לכם על זה. תיכף.

[מוזיקת רקע]

איך כותבים אנציקלופדיה? זה נורא פשוט, מתחילים באל"ף.

בשנת 1949 יצאה לאור, בחגיגיות, האנציקלופדיה העברית, כרך א'. ורק כרך א'. הכרכים האחרים לא. האנציקלופדיה העברית לא הייתה האנציקלופדיה העברית הראשונה. עוד לפני שהמדינה קמה, הייתה קהילה דוברת עברית בארץ, שקראה ספרים, ומי שהוציאה בשבילם את הספרים האלה הייתה ברכה פלאי. היא הקימה את הוצאת הספרים "מסדה", ואחד הדברים הראשונים שהיא הדפיסה הייתה אנציקלופדיה, אנציקלופדיה כללית קראו לזה. היא יצאה ב-1935, הרבה לפני שהייתה מדינה, כללה שישה כרכים, שזה בהחלט מכובד. אבל בשנת 1946 ברכה פלאי הגיעה למסקנה שהאנציקלופדיה הזאת? עבר זמנה. ואפשר להבין את זה. כי העולם משתנה כל הזמן, ובניגוד לוויקיפדיה שמתעדכנת כל רגע, כל שנייה, בזמן אמיתי על דברים שקורים, אי אפשר לעשות את זה באנציקלופדיה מנייר. אז כדי להתעדכן, מה שהאנציקלופדיות היו עושות זה להוציא פעם בכמה שנים כרך מילויים והשלמות, עם תוספות ועדכונים על דברים שקרו בעולם בינתיים, מאז שהאנציקלופדיה יצאה.

אבל מאז שיצאה האנציקלופדיה הכללית עברו יותר מ-10 שנים, ומה שיותר חשוב, עברה מלחמת העולם השנייה. והעולם שלפני המלחמה, לא היה העולם שאחרי המלחמה. אפילו לא דומה. זה היה… עברה המלחמה, והשואה, ופצצת האטום. זה פשוט לא היה אותו דבר. זה לא עניין של כרך תיקונים, שלהגיד "אופס, מספר האנשים שגרים במדינה הזאת הוא עכשיו לא כזה אלא כזה", לא! כאילו, המפה של העולם השתנתה לגמרי! הטכנולוגיה השתנתה… זה היה עניין של פחות או יותר לכתוב הכל מחדש. אז הגיע הזמן לאנציקלופדיה חדשה. אבל הפעם גדולה יותר.

האנציקלופדיה הכי ידועה בעולם היא "בריטניקה". אנציקלופדיה בריטניקה היא אנציקלופדיה עצומה וענקית, בהמון כרכים, שנחשבת לדבר הכי קרוב למכלול הידע בעולם. זאת האנציקלופדיה הבריטית הגדולה, אבל היא לא היחידה. ישנה גם האנציקלופדיה האיטליאנה, האנציקלופדיה האיטלקית הגדולה. וישנה גם האנציקלופדיה הספרדית הגדולה. ואנחנו עכשיו בתחיית העם היהודי בארצו, עם הספר, אין ספק שגם לנו צריך שתהיה אנציקלופדיה כזאת. אנציקלופדיה מקיפה, ענקית, גדולה, כבדה.

הבן של ברכה פלאי, אלכסנדר פלאי, לקח על עצמו את המשימה הענקית הזאת. כמובן שהוא לא היה יכול לעשות אותה לבד, [צוחק] כי זה לא עבודה לבן אדם אחד. היה ברור שזאת משימה ענקית, הוא התחיל בלכנס ועדה, כולל הרבה מאוד מדענים ופרופסורים והיסטוריונים, כדי להחליט מה צריך להיות באנציקלופדיה. ואחד הדברים הראשונים שהיה צריך להחליט עליהם, זה כמה אנציקלופדיה תהיה, מה יהיה האורך שלה. בהתחלה הם חשבו ששמונה כרכים יספיקו, אחר כך החליטו שזה לא מספיק, אנחנו צריכים 12 כרכים. בסוף הגיעו למסקנה שיהיה צריך 16 כרכים. והתחילו לעבוד. המון המון אנשים מכובדים התגייסו לזה, הרבה אנשים ידועים, חתני פרס נובל… במהדורות יותר מאוחרות רק רשימת מחברי הערכים באנציקלופדיה היא באורך של 53 עמודים.

זו הייתה עבודה ארוכה, זו הייתה עבודה קשה, אבל בחמישי ביולי 1948, כשמדינת ישראל הייתה בת חודשיים, בעיתון "המשקיף" הופיע בצד אחד של העמוד מודעה על כך שכל הגברים תושבי ישראל צריכים להתייצב לגיוס, גיוס מלא של צבא ההגנה לישראל, למלחמת השחרור. ובדיוק ממול המודעה הזאת, יש ידיעה עם הכותרת "האנציקלופדיה העברית":

[מוזיקת רקע]

מקריא בסגנון מיושן: "האנציקלופדיה העברית, שהכרך הראשון שלה יופיע לראש השנה, תהיה היצירה המשוכללת ביותר בשטח זה בעולם כולו", מסר אתמול דוקטור ישעיהו ליבוביץ', עורך מדור מדעי הטבע של האנציקלופדיה, בפגישה שנערכה על ידי הוצאת הספרים "מסדה" עם העיתונאים העבריים. הכרך הראשון צריך היה לצאת לאור באפריל, אך בגלל הניתוק מירושלים, בה נמצאים רוב חברי המערכת של האנציקלופדיה, נתעכבה ההוצאה בחודשים מספר. מהנהלת "מסדה" נמסר על הקשיים הטכניים באיסוף החומר, קשיים שנגרמו בגלל הפסקת קשרי הדואר עם חוץ לארץ, והימצאם של חברי המערכת בירושלים הנצורה. על עצם טיבה של האנציקלופדיה העברית מסר דוקטור ליבוביץ' פרטים מפתיעים ממש. הוא הוכיח שהמהדורה האחרונה של האנציקלופדיה האנגלית המפורסמת "בריטניקה", אינה אלא רמאות וגניבת דעת הציבור. במהדורה האחרונה של ה"בריטניקה" הועתקו פשוט מילה במילה ערכים מדעיים שנכתבו לפני עשרים שנה, ויש אפילו ערכים שנכתבו לפני ארבעים שנה. כך למשל, הערך על האנרגיה האטומית, נכתב בשנת 1927. והרי בינתיים חלה מהפכה ממש בכל מדעי הטבע ובמדעי האטום בפרט. האנציקלופדיה העברית תהיה לכן החדישה ביותר בעולם. הערכים המדעיים שלה הם לפי הישגי המדע באביב 1948. "אנו פטורים מכל נטל ירושה", הוסיף דוקטור ליבוביץ', "ולכן באפשרותנו להוציא לאור דבר מתוקן". הכרך הראשון יצא לפני ראש השנה, וכן כבר הוכן החומר לשלושה כרכים נוספים.

וואו! וואו! אם אני הייתי אז, שום דבר בעיתון לא היה מלהיב אותי יותר מזה! עזבו מדינה, תיכף תהיה לנו אנציקלופדיה! [צוחק] האנציקלופדיה הכי טובה בעולם, עם הידע המדעי הכי טוב בעולם, וזה לא סתם יומרות, זה לא סתם מישהו אומר, יש פה חבורה של זוכי נובל שכותבת את זה! וואו! [צוחק]

הם הבטיחו שהכרך הראשון יופיע לקראת ראש השנה. צריך להגיד שהם לא אמרו באיזו שנה מדובר, כי הכרך לא יצא באותה שנה. הוא כן יצא שנה אחר כך, ב-1949. אבל אתם יודעים, הייתה מלחמה, ירושלים נצורה, אנחנו ארץ קטנה מוקפת אויבים! ברור שזה לקח זמן. אוקיי.

אבל זה היה רק הכרך הראשון. למה לא הוציאו את כל האנציקלופדיה בבת אחת? התשובה היא כי זה היה בלתי אפשרי.

גם כרך א' לבדו הוא גדול. יש בו 1,024 עמודים או, רגע, שנייה, לא, צריך להגיד, לא עמודים, אלא עמודות. זה לא אותו דבר. [צוחק] פשוט כל עמוד מחולק לשתי עמודות, כל אחת מהם מאוד עבה, עם הרבה מאוד טקסט, זה ספר גדול, יש פה הרבה יותר טקסט מספר סטנדרטי. אבל מה שממוספר זה העמודות, לא העמודים. זה עדיין הרבה מאוד טקסט, זה הרבה מאוד נייר, ובתור התחלה, אין בשלב הזה מספיק בתי דפוס, ואין מספיק נייר בארץ, בשביל זה. גם בשביל להדפיס את הכרך הראשון היה צריך לחלק את העבודה בין שלושה בתי דפוס שונים. וחוץ מזה, אין מספיק חומר, לכתוב, לאגור את החומר לאנציקלופדיה זה דבר שלוקח הרבה מאוד זמן. הם התחילו באל"ף, הם אספו את החומר לכרך הראשון, הם לא כתבו עדיין את הכרכים האחרים. זה ייקח זמן…

אבל… אוקיי. איך מוכרים אנציקלופדיה שיש בה רק כרך אחד? אני לא היחיד ששאל את זה. הנשיא שאל את זה. צריך להגיד, האנציקלופדיה העברית לא הייתה יוזמה של המדינה או של הממשלה. זאת הייתה חברה פרטית שהוציאה אותה, אבל הנושא, העיקרון, היה כל כך חשוב, שהמון אישי ציבור התגייסו אליה בשמחה, כולל נשיא המדינה, הנשיא הראשון חיים ויצמן. ברכה פלאי מינתה את נשיא המדינה לנשיא הכבוד של האנציקלופדיה. והוא קיבל את התואר בשמחה, והיא סיפרה שכשהבן שלה, אלכסנדר, התארח אצל הנשיא, כדי להציג בפניו את הכרך הראשון של האנציקלופדיה, אז הנשיא ויצמן אמר "ודאי ידוע לך שמפעל כזה דורש הרבה מאוד כסף, וזה מאין תיקח?" ואלכסנדר ענה לו "יש לי שותף". אז הנשיא אמר "הו, זה מעניין מאוד. ומי הוא השותף שלך, אם אפשר לדעת?" ואלכסנדר אמר "העם היושב בציון! הציבור הרחב הצמא להשכלה ולדעת שיחתום על האנציקלופדיה, הוא-הוא שיעזור לי בהגשמת המפעל! וכבר הכרזנו על החתמה". אז ויצמן אמר "אם כן, מר פלאי, הרשה לי להיות החותם הראשון", ובו במקום קרא למזכירו והורה לתת צ'ק.

זה מתוך הזיכרונות של ברכה פלאי. זה האופן שבו הם מכרו את האנציקלופדיה, הם מכרו מנויים. זה היה מימון המונים, לפני שהמציאו את המימון המונים. אפשר היה במחיר של 80 לירות לקבל את הכרך הראשון, ולקבל גם מנוי על האנציקלופדיה. כלומר, כל פעם שיצא כרך נוסף, אז אתם תקבלו אותו בדואר. והמון אנשים חתמו על זה! עשרות אלפי אנשים עשו מנוי על האנציקלופדיה! וזה מאוד מרשים. קודם כל, המדינה קטנה, היו פחות אנשים, ויש מלחמה והכל, ויש המון אנשים שמסכימים לשלם סכום לא קטן לזמנו, בשביל לקבל בעתיד את האנציקלופדיה. היה למה לחכות. אמורים בסופו של דבר, אמרנו, להיות 16 כרכים, וב"מסדה" הבטיחו שהם יגיעו תוך חמש או שש שנים.

אבל רגע, לפני שאנחנו מתקדמים, בואו נסתכל על הכרך הראשון הזה.

[מוזיקת רקע]

כשכותבים אנציקלופדיה, הדבר הראשון שצריך להחליט זה על מה לכתוב, ויותר חשוב מזה, על מה לא לכתוב. אפילו בוויקיפדיה יש תמיד דיוני חשיבות. השאלה למה צריך שיהיה ערך ולמה לא, כי אפילו שם מקובל שלא על כל דבר בעולם, יש ערך באנציקלופדיה. לא על כל בן אדם בעולם יש ערך. אבל על הרבה מאוד כן. נגיד, אין שום סיבה שיהיה ישוב בארץ שלא יהיה עליו ערך. כאילו, מה אתם מפחדים? שיגמר לכם המקום באינטרנט? אז כותבים כמעט על הכל. ברגע שאתם כותבים על נייר אבל, בכרכים, יש מגבלה. אתם לא יכולים לכתוב על כל דבר בעולם. צריך להחליט מה נכנס ומה לא.

הגישה של האנציקלופדיה העברית הייתה שאנחנו אנציקלופדיה גדולה. הם רצו להכניס הכל! אוקיי, לא הכל, כי אי אפשר הכל, אבל כמעט הכל. הם ישבו עם ערימה של אנציקלופדיות גדולות מארצות אחרות, וכל ערך שהיה קיים בכמה אנציקלופדיות, היה ברור שהוא צריך להופיע גם אצלנו.

ובנוסף לזה, מן הסתם היו צריכים להיות הרבה ערכים שאין באנציקלופדיות אחרות. כי האנציקלופדיה העברית, כמובן, צריכה לשים הרבה דגש על מדינת ישראל, ועל ארץ ישראל, ועל יהדות, ועל יהודים. אז בסוף כל ערך של מדינה, נגיד, יש סעיף על יהודים במדינה הזאת. זה יוצא… הרבה. זה יוצא הרבה מאוד ערכים.

אז בואו באמת נפתח את הכרך הראשון. הערך הראשון באנציקלופדיה הוא… א'. כלומר, האות אל"ף. הגיוני.

הערך השני, הדבר הראשון שכתוב עליו באנציקלופדיה, שהוא לא האות אל"ף, הוא… אאוזואון קנדי. ועל אאוזואון קנדי, אני יכול לומר לכם, שאין לי שום מושג מה זה, אבל בשביל זה יש אנציקלופדיה, אז בואו נראה מה הם כותבים.

אאוזואון קנדי - "חי קדומים של קאנאדה", שזה קנדה כתוב עם שני א', כי ככה הם כתבו אז, "כך כונו בשעתם רישומים שנמצאו בשכבות עד קמבריון במחוז קוויבק בקנדה, ואשר ראום כצמחים מאובנים. מאז נתערערה הנחה זו, והיום כמעט ודאי, כי אין האאוזואון הקנדי יצור חי שנתאבן, אלא תרכיז מינרלי".

אוקיי, אז בעברית, אם אני מבין נכון, האאוזואון זה משהו שפעם חשבו בטעות שהוא מאובן של יצור חי, אבל זה לא היה נכון. אוקיי. זה לא בלתי מעניין, אבל… זה חשוב? כלומר, כל הערך הזה בעצם הוא הסבר על למה הדבר הזה הוא לא באמת כזה חשוב.

כשאני מסתכל בוויקיפדיה, ויקיפדיה האנגלית של היום, שאין בה מגבלת מקום, והם יכולים לכתוב כמה שהם רוצים, ויש להם ליטרלי מיליוני ערכים, יש להם ערך על אאוזואון קנדי, זה ערך באורך של 129 מילים. זהו. זה כל מה שוויקיפדיה הקדישה לאאוזואון קנדי, ואני לא אטען שאני מומחה למאובנים שהם לא באמת מאובנים, אבל זה פשוט לא נשמע כמו דבר כזה חשוב. בטוח שהיה צריך את הערך הזה באנציקלופדיה העברית? מישהו אי פעם חיפש אאוזואון קנדי באנציקלופדיה?! אני לא בטוח, וזה כבר הערך הראשון הזה, מבשר על מידת ההכללה באנציקלופדיה הזאת. הם ניסו לכתוב על הכל!

הערכים הבאים הם אאוזין, אאוזינופיליות, אאול, אאולית, ו-אאומורי, ואני לא יודע מה זה כל הדברים האלה.

וזה בסדר שאני לא יודע כל מה שכתוב באנציקלופדיה, כמובן, אבל באיזשהו שלב לא היו אמורים להגיע לדבר גם על דברים שמישהו יודע מה הם…?

הערך הבא אחר כך הוא אאון די בומון שרל ד., שזה דוקטור למשפטים, דמות הרפתקנית בשירות הדיפלומטי של צרפת בימי לואי ה-15, סוכן חשאי של לואי ברוסיה ובאנגליה, בגלל דמיונו לאישה ומנהגו ללבוש בגדי נשים, עורר מבוכה בחברה הגבוהה…?

אתם מדברים על השבלייה ד'און?! [צוחק] חה! כי את הנושא הזה אני כן מכיר! אני הקלטתי פרק על הנושא הזה, קוראים לו "השבלייה", זה סיפור מדהים! ו… אני לא יודע אם "דוקטור למשפטים" זה הדבר הראשון או השני או המאתיים הכי מעניין בקשר לדמות ההיסטורית הזאת, אבל אוקיי, יפה שיש ערך. גם האיות קצת מוזר, אני לא בטוח שאני הייתי מחפש את זה באאון פסיק ד., אבל היי, מצאנו משהו שאשכרה שמעתי עליו באנציקלופדיה הזאת.

זה ממשיך ככה. יש הרבה ערכים באנציקלופדיה הזאת, ולכן זה לא מפתיע שבכרך הראשון הם הגיעו עד… "אוסטרליה". כלומר, הם לא סיימו את האות א'. יש 22 אותיות בעברית, הם הבטיחו לסיים את האנציקלופדיה תוך 16 כרכים, אז להגיע עד לאמצע א' בכרך הראשון, זה לא סימן כל כך טוב.

מצד שני, זה לא שזה מאוזן, יש הרבה יותר מילים בעברית שמתחילות בא' מאשר ב… צ', נגיד, אז אה… אוקיי.

[מוזיקת רקע]

שנה מאוחר יותר, הם אמרו שזה יקח כמה חודשים, אבל זה לקח שנה, בשנת 1950 יצא כרך ב'. כרך ב' במובן הכרך השני, לא האות ב', כי אנחנו לא סיימנו עדיין את א'. הכרך הזה כולל את הערכים מ"אוסטרליץ" ועד "איסטיס". שנה אחר כך, הופיע כרך ג', שמתחיל ב"איסט לונדון".

איסט לונדון?! ברצינות עכשיו?! אוקיי, לונדון היא עיר מאוד גדולה וחשובה, כמובן, אבל אנחנו צריכים ערך על כל שכונה בה בנפרד?! אז לא, לא, מתברר שלא. זו הייתה הטעות שלי. איסט לונדון, מתברר, זה בכלל לא בלונדון. איסט לונדון זה שם של עיר בדרום אפריקה. זאת העיר העשירית בגודלה בדרום אפריקה, וחבר'ה, אני חושב שקצת הגזמנו. בכל זאת. אנחנו באמת חייבים באנציקלופדיה העברית ערכים על דברים שהם לא מאובנים, למרות שפעם חשבו שכן, ועל העיר העשירית בגודלה בדרום אפריקה? יש סיבה שזה לא יופיע בערך "דרום אפריקה"?

כי תבינו, בשלב הזה יש לנו ערך על איסט לונדון, אבל אין לנו ערך על לונדון! לונדון לא נראית אפילו באופק, כי אנחנו בכרך השלישי, ואנחנו עדיין בא'! הגענו עד "אמנוס", ואני לא יודע מה זה, ובשלב הזה גם לא בא לי לברר.

גם בשנתיים הבאות, הופיע כרך בכל שנה, ב-1953 הופיע כרך ה', מ"אמנות איסלאמית" ועד "ארצו". עכשיו, הם הבטיחו בזמנו שתוך חמש שנים בערך, הם יגמרו את האנציקלופדיה ויגיעו מא' עד ת', בפועל, תוך חמש שנים, הגענו מא' עד… א'. חמש שנים עברו, ואני עדיין לא יודע אפילו מה עיר הבירה של ברזיל.

וצריך להגיד, הם היו מודעים לזה. ב-1953 הופיעה בעיתון "דבר", הכותרת "תוחש הוצאת האנציקלופדיה העברית".

מקריא בסגנון מיושן: "הוצאת "מסדה" החליטה לזרז את עבודתה, ולהוציא מדי שנה לפחות שלושה כרכים של האנציקלופדיה העברית, במקום כרך לשנה, כפי שהיה זה עד כה", מסר מנהל המוסד, אלכסנדר פלאי, במסיבה לרגל הופעת הכרך החמישי של האנציקלופדיה. בקצב מואץ זה, העבודה על האנציקלופדיה תסתיים בתוך חמש עד שש שנים.

זה מה שאמרתם גם לפני חמש שנים, אבל… אוקיי.

[מוזיקת רקע]

האופן שבו הם התכוונו להאיץ את הוצאת האנציקלופדיה, היה למעשה מאוד הגיוני. הם פיצלו את המערכת לשניים. כלומר, עכשיו היו שתי מערכות שונות, שכל אחת עובדת על כרך אחר, במקביל. ולכל אחת יש גם עורך ראשי אחר. ישעיהו ליבוביץ' קוּדם בסופו של דבר לתפקיד עורך ראשי, של אחת מהשתיים. העורך של השנייה היה בנציון נתניהו.

עכשיו, זה מהלך מאוד הגיוני, העניין הוא שכל אחת משתי המערכות עבדה בקצב שלה. וספציפית, המערכת בראשות ליבוביץ' הייתה איטית, כי ישעיהו ליבוביץ' היה פרפקציוניסט. [צוחק] לו היה מאוד חשוב שהכל יהיה לא רק מאוד מקיף, אלא מושלם. והוא היה מעכב כרכים בשבועות או חודשים, אם היה חסר לו איזשהו מידע על ערך אחד, ולכן הכרכים שהוא ערך, לקח להם הרבה מאוד זמן. אבל כרכים שהיו מוכנים יצאו, וככה יצא שהם לא יצאו בסדר שלהם. כלומר, הכרך הבא אחרי כרך ה' שיצא, היה כרך ז', ואחר כך, כרך י', ואז ח', ואז ו'. זה בלגן, אבל… מה זה משנה? כלומר, בסך הכל, כן, הם באמת יצאו בקצב קצת יותר מהיר עכשיו.

ב-1956 יצא הכרך השישי, כרך ו' של האנציקלופדיה העברית. ותקשיבו, תקשיבו. אני לא מכיר את כל האנציקלופדיות בעולם. אני לא קראתי אותן. [צוחק] אבל… כרך ו' של האנציקלופדיה העברית חייב להיות אחד הכרכים הכי מוזרים של אנציקלופדיה כלשהי בעולם, אי פעם!

הערך הראשון בכרך הזה הוא "ארץ ישראל". הערך האחרון בכרך הזה הוא… "ארץ ישראל". בכרך הזה יש ערך אחד! ערך באורך של אלף עמודים! הכרך הזה הוא כולו "ארץ ישראל", לא "מדינת ישראל", לא, לא, לא, זה יבוא אחר כך, באות י' אולי, רק ארץ ישראל! והוא כולל הרבה פרטים, בתור ערך של אלף עמודים, הוא מאוד מאוד מפורט! הוא כולל דברים כמו, טבלת המליחות והטמפרטורה הממוצעת בשכבת המים העליונה, סמוך לחוף מפרץ חיפה, בשנים 1929 עד 1931! לפי חודשים! בנובמבר למשל, המליחות הממוצעת של המים הייתה 36.92%, תשמחו לשמוע. טבלה אחרת שאתם יכולים למצוא שם היא ייצור הגרעינים בארץ בטונות לפי שנה. ב-1950 ייצרו בארץ 139,790 טונות גרעינים. וברצינות, למי אכפת?! כלומר, זה מידע, ו... ואני יודע שהם רוצים להכניס כמה שיותר מידע, אבל מה פה אנציקלופדיה?! אנציקלופדיה היא מקום לקבל תוכן תמציתי, שיש לי שאלה, אני יכול לקבל תשובה. לא קיים מצב שבו אני אשאל את עצמי כמה טונות גרעינים ייצרו בישראל ב-1950, ואני אחפש את זה בערך "ארץ ישראל" באנציקלופדיה! אלף עמודים זה לא ערך באנציקלופדיה! [נאנח]

אבל זה היה מעידה חד פעמית. כרך ז' של האנציקלופדיה מתקדם הלאה. הערך הבא אחרי "ארץ ישראל" הוא "ארצות הברית". והאורך שלו הוא לא כרך שלם כמובן, הוא רק… 277 עמודות, שזה הרבה יותר מדי, עדיין, כן, ארצות הברית היא מדינה מאוד גדולה וחשובה וידידתנו הטובה, אבל 277 זה לא… זה לא ערך, זה ספר, זה ספר, אתם פשוט כתבתם ספר על ארצות הברית.

אבל בכרך הזה יש עוד דבר מאוד מאוד חשוב וראוי לציון. בעמוד 495 של הכרך השביעי של האנציקלופדיה העברית, הגענו לאות בי"ת.

[מוזיקת רקע]

בשלב הזה היה ברור שלסיים את האנציקלופדיה תוך 16 כרכים? זה לא יקרה. כי כשאתה מוציא כרך שלם על ערך אחד, ברור שאתה לא תסיים את ה… סוף אז… היה צריך לתכנן את הכל מחדש.

ב-1958 הייתה כותרת גדולה, "האנציקלופדיה העברית תושלם תוך 7-8 שנים, ב-32 כרך". ברכה פלאי אמרה, "הכרעתנו הייתה חד משמעית, הענקנו עדיפות ראשונה ומוחלטת לעניין רמתה של האנציקלופדיה". כלומר, לא מוותרים על כלום. זאת תהיה האנציקלופדיה הכי טובה בעולם. אנחנו לא מתפשרים ואנחנו לא מקצרים, ואם זה אומר שיהיו 32 כרכים במקום 16, אז זה המצב. וזה מאוד מכובד. אני באמת יכול להעריך את זה. כלומר, רצו לעשות את העבודה כמו שצריך. עד הסוף. אבל עבר עשור. ואני עדיין לא יודע מה עיר הבירה של ברזיל!

חמש שנים מאוחר יותר, ב-1963, יצא הכרך ה-16 של האנציקלופדיה. ובו הם הגיעו עד האות… זי"ן.

ברכה פלאי, לפי אומדן זהיר, אמרה אז שהמלאכה תושלם תוך… שבע-שמונה שנים. [צוחק] ולציבור נמאס! כי עם כל הכבוד, אתם הבטחתם לנו תוך חמש שנים אנציקלופדיה מ-א' עד ת'. עברו 15 שנים, וקיבלנו זין. אז ברור שמשהו פה לא תקין, ואנשים באמת כעסו.

הייתה תביעה שהוגשה נגד האנציקלופדיה, של נהג אוטובוס מחיפה, שטען, ובצדק, שבשנת 1950 הוא חתם מנוי על האנציקלופדיה, והחברה התחייבה לספק לו 16 כרכים, מ-א' עד ת', תמורת ה-80 לירות האלה! היא סיפקה רק עד האות ז' ותמורת כל היתר, 16 הכרכים אחרים, היא דורשת עכשיו תשלום נוסף של 584 לירות. זאת סחיטה! הרי אף אחד לא רוצה אנציקלופדיה עד החצי, אז הוא רוצה את כל היתר, אבל הוא לא יכול לשלם על זה כל כך הרבה כסף, אז הוא תובע את כל הכרכים האחרים, ללא תשלום. והוא לא היה היחיד. הרבה אנשים אחרים הצטרפו אליו, פורסמו הודעות בשם… ארגון בשם "הוועד הציבורי להגנת נפגעי האנציקלופדיה". והיה משפט. הגיעו בתור עדי הגנה ישעיהו ליבוביץ' ואלכסנדר פלאי.

ליבוביץ', העורך הראשי, אמר עכשיו ש"האיחורים בהופעת הכרכים נבעו מכך שהמערכת לא הסכימה להוריד את רמתה המדעית של האנציקלופדיה, תוך החלטה נחושה לשמור על האיכות הגבוהה". כלומר שוב ושוב הם אומרים, אנחנו לא מזדרזים, אנחנו מקפידים על איכות. אלכסנדר פלאי הביא עוד טיעון, הוא אמר, זה לא שאנחנו עוקצים פה את הציבור, אנחנו לא מרוויחים מזה. הוא אמר, "הרווחים של החברה המוציאה את האנציקלופדיה יגדלו ככל שתושלם מהר הוצאתה. למעשה, ככל שמתעכבת הוצאת הכרכים, ההוצאה היא הניזוקה העיקרית מבחינה כספית".

בית המשפט קיבל את הטיעונים שלהם, ככה שהם לא היו חייבים לשלם לכל המנויים, או לספק לכולם את כל הספרים האחרים חינם, דבר שהיה בלתי אפשרי, אבל… 60% מהמנויים של האנציקלופדיה לא המשיכו הלאה. מה שאומר שהיו הרבה מאוד אנשים שנשארה להם בבית אנציקלופדיה מ-א' עד ז'. וההדפסה של הכרכים האחרים, בעריכת ליבוביץ', המשיכה. והיא המשיכה… באותה מהירות.

כשהאנציקלופדיה הגיעה לאות יו"ד, ולערך "ירח", הערך כלל כבר את ציון הנחיתה על הירח. דבר שקרה בשנת 1969, 20 שנה אחרי שהאנציקלופדיה הזאת התחילה! [צוחק]

[מוזיקת רקע]

ואם כבר מדברים על האות י', אז יש עוד ערך מעניין באות י', או יותר נכון, ערך שלא נמצא שם. ירדן. כלומר, ממלכת ירדן, מדינה שכנה של מדינת ישראל? אין לה ערך. לאאוזואיקון קנדי כן, לירדן לא. למה לירדן אין ערך? פשוט, משום שהעורכים של האנציקלופדיה אמרו, אנחנו כבר כתבנו על ירדן בערך הגדול "ארץ ישראל". משום שלהשקפתם, ארץ ישראל הייתה ארץ ישראל שמשני עברי הירדן, אז הם כבר כתבו על זה. זה שבחלק מהשטח הזה יש עכשיו איזושהי ישות שקוראים לה מדינת ירדן, אנחנו לא מכירים בה, זה לא… זה לא צודק שהיא שם, ולכן אנחנו לא נכתוב עליה שום דבר.

עכשיו ברור שזאת הטייה פוליטית, אבל… הטייה פוליטית תמיד יש. זאת אומרת, כל אנציקלופדיה טוענת שהיא אובייקטיבית, אבל כל מה שאנשים יכתבו, תמיד, זה יושפע מהאמונות וההשקפות הפוליטיות של אנשים.

אפשר לטעון שבמקרה הזה, פשוט להשמיט מדינה שלמה בגלל שהיא לא מוצאת חן בעיניכם, זה קצת מוגזם, משום ש… כאילו… היא שם. אתם אולי לא אוהבים את זה, אבל הישות הזאת, ירדן, שם. [צוחק]

ויש הרבה טענות אחרות, על… שאפשר להשמיע לגבי מה יש ומה אין, וכן, היו הרבה מאוד ויכוחים, כולל ויכוחים פוליטיים, לגבי למה יש ערכים באנציקלופדיה, ולמה לא.

לי יש טענות אחרות, מסוג אחר. למשל, עוד ערך שלא מופיע באנציקלופדיה, דיסני פסיק וולט. וולט דיסני בשלב הזה כבר היה יוצר הקולנוע החשוב והמשפיע בעולם. לא מגיעה לו איזושהי… זה, איזושהי ידיעה? זה לא היה עניין של, יכול להיות שהם חשבו שהיצירות של דיסני, בגלל שזה לילדים, אז זה נחות. אבל זה לא העניין, זה לא משנה. אם זה טוב או רע, זה לא העניין. להיטלר יש ערך. ו-וולט דיסני צייר יותר טוב.

[מוזיקת רקע]

ב-1971 באנציקלופדיה החליטו לנקוט בצעד… דרסטי, כדי בכל זאת… להגיע איכשהו לזה שהיא תיגמר באיזשהו שלב, ופיטרו את ישעיהו ליבוביץ'. הוא עבד באנציקלופדיה 24 שנים. הוא היה עורך מדעי הטבע, ואז הוא היה עורך ראשי, ופיטרו אותו. אלכסנדר פלאי אמר, "הייתה בידינו ברירה, או להוציא לאור את האנציקלופדיה בלי פרופסור ליבוביץ', או לא להוציא לאור את האנציקלופדיה. כי אין אנו יכולים לעמוד בזה שהכנת כרך תיקח ארבע שנים".

אה… ליבוביץ' היה מריר, ואני יכול להבין אותו. הוא טען שהוא קיבל מכתב באורך של שבע שורות, שמפטר אותו. הוא אמר בתגובה, "אמנם זה כספם, וזה רכושם, והם יכולים לעשות בו כרצונם, וגם להוציא אנציקלופדיה בעלת רמה נמוכה יותר".

אבל מתברר שאי אפשר היה פשוט להוריד את הסטנדרטים של האנציקלופדיה [צוחק] בבת אחת, ולעשות פשוט אהה… ק'-ר-ש'-ת'. לא. אז אם עד עכשיו הם הוציאו בממוצע כרך אחד בשנה, את תשעת הכרכים האחרונים של האנציקלופדיה, הם הוציאו רק תוך… תשע שנים. אז, אה… [צוחק] לא באמת שיפר כל כך את המצב.

הכרך ה-32 והאחרון של האנציקלופדיה העברית, שבו הערך האחרון הוא "תשרי", יצא בשנת 1980!

בעיתון שמבשר על יציאת הכרך האחרון, הכותרת הראשית היא על ביקור ראשון של נשיא ישראלי בקהיר בעקבות חתימה על הסכם השלום עם מצרים! זה לקח 31 שנה! אבל האנציקלופדיה הזאת הושלמה.

וסוף סוף אפשר היה למלא את המדף לגמרי. וזה פחות או יותר הדבר היחיד שאפשר היה לעשות איתה.

[נאנח] תראו, זה… זה סופר לא נעים להגיד את הדברים האלה, אבל… העניין הוא כזה, רמת ההשקעה וההקפדה והדיוק המדעי והאובססיה לפרטים באנציקלופדיה העברית, היא הייתה כל כך גבוהה, שהיא יצאה אנציקלופדיה… ממש גרועה. זאת אומרת לא היה שום שלב שבו האנציקלופדיה הזאת הייתה טובה. כי אנציקלופדיה צריכה להיות עדכנית ומלאה. והאנציקלופדיה העברית, כשהיא הייתה עדכנית, היא לא הייתה מלאה. וכשהיא הייתה מלאה, היא הייתה מאוד מאוד לא עדכנית!

ושוב, יצאו כרכי השלמות, אבל זה קצת בדיחה! ב-1980 העולם הוא לא אותו דבר כמו ב-1949! פרטים בכרכים הראשונים היו מעבר ללא עדכניים, הם היו פשוט… לא נכונים! אני בטוח שהוא לא זכר את זה בשלב הזה, אבל ליבוביץ' בזמנו בא בטענות לבריטניקה, על זה שהיו שם ערכים בני 20 שנה. כרגע האנציקלופדיה הזאת, ברגע שהיא הייתה חדשה לגמרי, כללה מידע עדכני ללפני 31 שנה. [נאנח]

זאת האנציקלופדיה העברית. זה הישג עצום וגדול וענק ועבודת חיים של עשרות אנשים, וזה לא נעים להגיד, אבל, אבל… היא קצת חסרת ערך היום. היום בכל אתר יד שנייה שתחפשו, אתם תמצאו למכירה את כל כרכי האנציקלופדיה העברית במחיר מציאה. ספוילר, זה לא יקרה. אף אחד לא יקנה אותם. גם באתרים של מסירת דברים חינם, כמו "אגורה", אתם יכולים שם למצוא את כל כרכי האנציקלופדיה העברית למסירה, חינם. וגם שם, אף אחד לא יקח אותם. אתם יכולים לנסות למסור אותה בחינם לספריות, או לחנויות ספרים משומשים, הם לא יקחו אותה! למה הם לא יקחו אותה? כי כבר יש להם. הם לא צריכים עוד. זה דבר ענק, זה דבר כבד, רק ההעברה של זה עולה כסף וזמן, שלא לדבר על למצוא לזה מקום אחסון. ואין לזה הרבה ערך. אין לזה ערך כאנציקלופדיה, כי זה מאוד מאוד לא מעודכן, ואין שם שום דבר שאתם לא יכולים להשיג תוך שתי שניות באינטרנט, אם תרצו. אין לזה ערך אספני, כי זה לא נדיר. יש עשרות אלפי עותקים של זה. שום דבר שהיה בכל בית שני בישראל לא יכול להיות נדיר. אין מה לעשות עם זה. לכן המקום שבו הכי סביר שתראו את האנציקלופדיה העברית היום, זה בערימות בצידי רחובות וליד פחי זבל. זה המצב.

זה לא שאי אפשר ללמוד שום דבר מהאנציקלופדיה העברית. הדבר העיקרי שאפשר ללמוד ממנה, וזה דבר שלי אישית מאוד קשה ללמוד, בתור בן אדם שתמיד רוצה לעשות דברים כמה שיותר מדויק, וכמה שיותר גדול, וכמה שיותר טוב, ולא להתפשר על שום דבר, זה ש… לפעמים עדיף שמשהו יהיה לא מושלם אבל קיים ברגע זה, מאשר שהוא יהיה מושלם בעוד 30 שנה. כלומר… זה לא יהיה שלם, זה לא יהיה מושלם, שחרר.

ברכה פלאי, דרך אגב, חיה מספיק זמן כדי לחזות בהשלמה של מפעל החיים שלה. היא נפטרה ב-1986, בגיל 93. אני יודע את זה, כי קראתי את זה בויקיפדיה.

[מוזיקת רקע]

זהו. מכיוון שאנחנו עוסקים באנציקלופדיות ובהבאת מקורות אובססיבית, אז אני מרגיש צורך להגיד מה היו המקורות שלי בפרק הזה. אז ככה, קודם כל, הרבה מאוסף העיתונות של הספרייה הלאומית, זה אתר מדהים, עם אוסף של עיתונים מכל ההיסטוריה של ישראל, זה מעולה. האתר של עמותת "לשמה" למען שימור הגותו של ישעיה ליבוביץ'. והאוטוביוגרפיה "חיים של ברכה", מאת ברכה פלאי. וכמובן, האנציקלופדיה העברית.

עכשיו, בעניין ויקיפדיה אבל… אהמ… היו דברים, כבר אמרתי, היו דברים שקרו בעקבות הפרק הקודם שפרסמתי עליה. אני אדבר על זה. תיכף.

[חסות]

[מוזיקת רקע]

מה שהביא אותי להתעסק באנציקלופדיות בכלל, היה שבפרק הקודם אני דיברתי על ויקיפדיה. דרך אגב, אם לא שמעתם את הפרק הקודם, אז אל תשמעו את הקטע הבא, משום שזה… אני מדבר על דברים, זה לא יהיה… לא יהיה בזה היגיון בכלל. לכו תשמעו אותו קודם. אז… אני דיברתי על ויקיפדיה ועל האם אפשר לסמוך על ויקיפדיה. העניין כשמדברים על ויקיפדיה זה שבניגוד מאוד בולט לאנציקלופדיה העברית, היא משתנה מהר. היא מתעדכנת כל הזמן. ברגע שמשהו, איזשהו אירוע קורה בעולם, זה עניין של שניות עד שמישהו או מישהי ירוצו לוויקיפדיה כדי לעדכן את הדבר הזה. אז ברור לי שבעצם זה שאני מדבר על ערכים מסוימים בוויקיפדיה, הם הולכים להשתנות. כי אנשים הולכים לשמוע את הפודקאסט, ומיד לשנות אותם. וזה באמת בדיוק מה שקרה.

דרך אגב, בדיוק מאותה סיבה, גם מה שאני אומר עכשיו כנראה כבר לא נכון, כי עד שתשמעו את זה יכול להיות שזה ישתנה שוב, אבל אני צריך לדבר על זה מתישהו… בכל אופן, אני דיברתי בפרק בעיקר על שני ערכים מסוימים בוויקיפדיה העברית לדוגמה.

הראשון מביניהם היה הערך "דורון פישלר". וכמובן, דקות אחרי שהפרק עלה לאוויר, הוא התחיל להשתנות. קודם כל, קרה בדיוק מה שאמרתי שיקרה, כלומר הוסיפו הפנייה אל הפרק "האם אפשר לסמוך על ויקיפדיה" בפודקאסט "התשובה", בתור סימוכין לדברים שאמרתי שם שאין להם סימוכין אבל הם נכונים, והוסיפו גם עוד כמה הפניות. מתברר שאני כן אמרתי כמה דברים על עצמי שלא זכרתי שאמרתי… אז עכשיו הטקסט שם הוא קצת יותר מוסמך, וזה סבבה. חוץ מזה, אנשים עשו שינויים אחרים. אנשים כתבו שטויות, כי איזה מצחיק זה לכתוב שטויות לא נכונות בוויקיפדיה, וזה אחרי שספציפית בפרק הזה אני אמרתי לא לעשות את זה! כי זה לא יועיל, זה ייעלם תוך רגע, ואני לא הולך לצטט כאן, לעולם, עוד השחתות מצחיקות לכאורה. אז כן, אנשים כתבו דברים לא נכונים עליי, ואז תיקנו אותם. חה חה. בכל אופן התוצאה האמיתית של זה, זה ש… טיפה אחרי שהפרק עלה לאוויר, הוא שוב ננעל לעריכה, זאת אומרת, שוב לא כל אחד יכול לערוך אותו, צריך… ותק מסוים בוויקיפדיה כדי לערוך את זה, וזה בסדר, אני בסדר עם זה. כאילו… תשאירו אותו כמו שהוא.

הדבר היותר מעניין אבל קרה בערך השני שאני דיברתי עליו, שזה "חסילוני גמל שלמה". אני התלוננתי, די הרבה, על הערך של החיה חסילוני גמל שלמה, כי זה לא השם של החיה הזאת, כי זה לא השם הרשמי של החיה הזאת, וזה שם מאוד מטופש. ובדיעבד אולי זה היה קצת לא חכם לדבר ספציפית על השם של הערך, משום שזה גרם לפרק הזה להיות לא עדכני כמעט מיד. משום שכמובן שהדבר הראשון שקרה, זה שהשם של הערך הזה השתנה. אני הצעתי בפרק לקרוא להם "סטומטופודים", כי זה השם המדעי הלטיני, וזה יותר טוב מהאלטרנטיבה. ובאמת… שינו את השם של הערך ל"סטומטופודים", ורגע אחר כך שינו אותו בחזרה ל"חסילוני גמל שלמה", כי השינוי נעשה בלי סימוכין, והיה ברור שזה יקרה, וחשבתי אוקיי, עכשיו יתחילו לריב על זה והכל, אבל זה לא בדיוק מה שקרה. מה שלא ציפיתי שיקרה, זה שרגע אחר כך, השם של הערך השתנה שוב. אבל לא ל"סטומטופוד", הוא השתנה ל"טרפיָדים". עורך ויקיפדיה בשם מקף שינה את השם של הערך לטרפיָדים. ולא רק זה, אלא גם כמה ערכים על סוגים ספציפיים של… זה. [צוחק] החיה הזאת. למה טרפיָד?

קודם כל, המשמעות של השם זה טרף-יד, מכיוון שיש להם את הידיים האלה שהם מכסחים איתם דברים. אוקיי, זה שם סביר, אבל אני לא שמעתי על השם הזה אף פעם. רק מה? בניגוד לחסילון גמל שלמה, כאן היה דבר שלא היה קודם בערך הזה, שזה הפניה. כלומר, היו פה סימוכין. היה מספר קטן כזה שבסוגריים מרובעים שנותן את הלינק למאיפה מגיע המידע הזה. אוקיי. אז מאיפה מגיע טרפיד? הוא מגיע מעמוד באתר מדריכי הים של דוקטור יעקב דפני, אתר שיש בו דפים למבחר עצום של יצורי ים, ומשפחות, ומינים, וזנים של יצורי ים, עם השמות העבריים שלהם! ובמחלקת הסרטנים העילאיים, נמצאת סדרת סטומטופודה, מה שבאנגלית נקרא Mantis Shrimp, ובעברית הם נקראים… טרפיָדים. מתברר. יפה. אז הפעם יש לנו מקור, והמקור שלנו הוא לא אתר חדשות שהמקור שלו הוא ויקיפדיה. ככה שזה כבר נראה הרבה יותר טוב.

עכשיו השאלה אם זה מספיק, משום ש… אוקיי, אז יש פה מישהו שפירסם את זה, אבל מה המקור שלו? עם כל הכבוד, אני לא מכיר את דוקטור יעקב דפני. אז בדף באתר שלו יש… הוא מספר מאיפה מגיעים המקורות שלו, הלקסיקון הזואולוגי, והאנציקלופדיה "החי והצומח של ארץ ישראל", שכיסו הרבה מהחיות, ו… הוא כותב שם שרוב השמות העבריים באתרי דפני מתבססים על פרסומים אלה, למעט אלה שתוארו או נוספו בתקופה האחרונה, שגם הם יעברו בעתיד את אישור האקדמיה. אוקיי. אז למרות הכל, לא בטוח שזה שם רשמי.

אז כשמאזינים חרוצים פנו בשאלה לאקדמיה ללשון עברית, אז האקדמיה ללשון עברית החזירו תשובה, שהם פשוט לא הגיעו עדיין לתת שמות רשמיים ל… אה… סרטנים העילאיים. ככה, זה נשמע כמו סופר-סרטן, סרטן שעף ומציל סרטנים אחרים… אבל בכל אופן, הם לא הגיעו לזה עדיין. ובתור תשובה הם הפנו לוויקיפדיה. וכאילו, אקדמיה, אם אתם מפנים לוויקיפדיה, בשביל מה אתם קיימים?! אתם הסמכות! מה א…?! אוקיי, לא משנה, גרררר. בכל אופן, אז, אז נכון לרגע, נכון למתי שאני מקליט את זה, השם בוויקיפדיה של הסרטן הצבעוני המוזר עם העיניים המשוכללות שמרביץ לדברים, הוא טרפיָד. זה עדיין לא שם עברי רשמי, אבל זה יותר מוסמך, ויותר הגיוני, מ"חסילון גמל שלמה".

וזאת לדעתי הדגמה מאוד יפה ל… לכל מה שטוב בוויקיפדיה, ולמה שרע בוויקיפדיה. כי מצד אחד, מישהו פעם כתב ערך באנציקלופדיה על חיה, בלי לברר קודם איך קוראים לה! אלא פשוט להמציא שם, שנשמע לו הגיוני, וזה גרם להרבה נזק, משום ש… זה מפיץ את השם השגוי, משום שאנשים חשבו שאם זה כתוב בוויקיפדיה, זה נכון. מצד שני… כל מה שהיה צריך לעשות כדי לתקן את זה, זה פשוט לדבר על זה. להסב את תשומת הלב לעניין הזה. אני לא ידעתי איך קוראים לסרטנים האלה, אבל רק הייתי צריך לדבר על זה, כדי שיגיע מישהו שיודע איך קוראים להם, או לפחות יודע איך מבררים, ויתקן את זה. באנציקלופדיה העברית התהליך הזה היה לוקח, כנראה… משהו כמו… שלושים שנה. בוויקיפדיה זה לקח… שעתיים.

אז זהו. אז ויקיפדיה העברית היא עכשיו קצת יותר טובה ממה שהיא הייתה קודם. טעות אחת תוקנה, נשארו רק כל האחרות.

[מוזיקת סיום]

זאת הייתה התשובה, שערכה, כמובן, שלי נוי. אפשר לשלוח לי שאלות ב-doronfishler.com, אפשר להתעדכן על הרצאות שאני עורך גם בעמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם". בצוות רשת "עושים היסטוריה" - דני טימור המנהל העסקי, אביב שם טוב סמנכ"ל התפעול, עמית חזזי צוות מכירות, וגם הילה שמש ושלי גואטה. אני דורון פישלר.

תהיו השינוי שאתם רוצים לראות בעולם. בעיקר אם אתם רוצים להיות סרטנים צבעוניים קטנים ומוזרים. אני לא יודע מה מוסר ההשכל פה… ביי.

[לוחש] Take two.

[רעשים מהמיקרופון] יש לי אבק, אבק ושערות חתולים על המיקרופון… זה הרעש של להוריד שערות של חתולים מהמיקרופון. אוקיי.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה