הפרק הזה של "התשובה" מספר את סיפורה של ירושת הענק של יורד הים והפיראט הידוע פרנסיס דרייק. ואולי לא. אולי בעצם אנחנו משקרים לכם, והפרק עוסק במשהו שונה לגמרי.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/10/2020.
[פתיח] רשת "עושים היסטוריה".
היי, אני דורון פישלר, וזאת "התשובה".
הפרק הזה הוא לא תשובה לשאלה, הוא סיפור. מזמן לא היה לנו אחד כזה. אני יודע שהרבה אנשים אוהבים אותם. [צוחק] הסיפור הזה הוא אמיתי לגמרי, הוא לא סיפור אקטואלי במיוחד, זה קרה לפני כמעט מאה שנה, אבל עדיין… יש המון סיפורים על נוכלים, אני בטוח שאתם מכירים סיפורים על נוכלים ורמאים. הסיפור הזה, משום מה, נשאר הרבה פחות מוכר. רוב האנשים לא מכירים אותו, וזה מפתיע אותי. א', כי הוא פשוט כזה מדהים, שמוזר לי שלא עשו עליו שני סרטים עדיין. וב', למרות שזה קרה נורא מזמן, ולמרות שזה לא ממש דבר שהיה יכול לקרות היום, יש כל כך הרבה… הדים, נקרא לזה, של הסיפור הזה. דברים שאני רואה מסביב שמזכירים אותו, בכל מיני תחומים.
זה הסיפור על האוצר האבוד של קפטן דרייק. ואני אספר לכם אותו, תיכף אחרי הפרסומת הזאת.
[חסות]
[מוזיקה דרמטית]
בסוף המאה ה-16 הספרדים שלטו בעולם החדש. ספינות ספרדיות שנושאות טונות רבות של זהב, שנלקח בכוח מחופי אמריקה, הפליגו לספרד, אבל לא תמיד הם הגיעו לשם. משום שבדרך חיכה להם איום - פיראטים.
והידוע לשמצה ביותר מבין הפיראטים האלה היה סר פרנסיס דרייק.
דרייק היה פרייבטיר, כלומר פיראט ברשיון. הוא פעל ברשותה של המלכה אליזבת, הראשונה, לא הנוכחית, לכן עבור הספרדים הוא היה פיראט איום. עבור הבריטים הוא היה גיבור לאומי.
פרנסיס דרייק גם שט על פני שבעת הימים, הוא היה השני שהקיף את העולם, אבל בעיקר הוא היה אימתם של הספרדים. הוא פשט שוב ושוב על הספינות הספרדיות, הוא שדד אוצרות זהב עצומים, כמויות עצומות של זהב הגיעו בזכותו לבריטניה, הוא הוכתר לאביר, הוא זכה להרבה כבוד ולהרבה עושר.
אבל זה… לא סיפור על סר פרנסיס דרייק.
[שריקה] [נקישה בדלת, דלת נפתחת] שלום, אחר הצהריים טובים גבירתי, אני מקווה שאני לא מפריע. שמי הוא אוסקר הארצל ואני פה כדי לתת לך הצעה מ… תגידי, מה זה הריח הנהדר הזה? יש פה מסעדת שף בסביבה? לא, זה מהמטבח שלך?! גבירתי, אני סועד קבוע במסעדות הכי טובות בכל המדינה ואני לא הרחתי דבר כזה! אני לא ידעתי שאני מגיע פה לשפית ברמה עולמית, לכבוד הוא לי! [נאנח] אני יכול להיכנס לרגע? ממש, רגע או שניים? זה פשוט מריח מדהים. כן, אז… [מנגינה מיושנת] גבירתי, האם שמעת פעם על סר פרנסיס דרייק? הפיראט! נכון, הפיראט. את גם מאוד משכילה, אני רואה. ובכן, סר פרנסיס דרייק, כפי שאת יודעת, היה אדם עשיר ביותר. הוא השיג אוצרות זהב אדירים, סכום אגדי! דבר שאולי לא ידעת, גבירתי, הוא שפרנסיס דרייק מעולם לא השאיר אחריו צוואה. כל הזהב שלו פשוט הוחרם על ידי הכתר הבריטי. אבל על פי חוק, הכסף הזה היה צריך לעבור ליורשיו וצאצאיו של פרנסיס דרייק. לפרנסיס דרייק היה בן מאשתו השנייה. הוא לא הוכר מש… טוב, [מגחך] אני לא עומד לשעמם אותך בהיסטוריה וכל הפרטים, אבל אני אגיד לך את זה - אני וכמה משותפיי עוסקים כבר כמה שנים במעקב אחרי השושלת המשפחתית של משפחת דרייק, ואנחנו שמנו ידינו לאחרונה על המסמך הזה. [רשרוש דפים] אני מבקש שתהיי עדינה איתו, משום שזה המסמך המקורי והוא בעל ערך רב. [מגחך] כפי שאת רואה, זהו אילן יוחסין של שושלת דרייק מאז המאה ה-16 ועד למאה ה-20 שלנו. והוא מצביע באופן ברור על כך שכמה מצאצאיו של סר פרנסיס דרייק למעשה היגרו לארצות הברית. רבים מהם התיישבו ממש כאן, באיווה. גברת דרייק, את, גבירתי, צאצאית ישירה של סר פרנסיס דרייק. ולכן את זכאית בדין לחלק מהירושה שלו. בכמה כסף מדובר? שאלה מצוינת! הסכום שהכתר לקח מהירושה הוא מאה אלף פאונד בזהב. אבל, שימי לב, הסכום הזה היה נכון ללפני 300 שנה. הסכום הזה יושב וצובר ריבית, גבירתי, כבר 300 שנה. מדובר כיום בסכום שונה לחלוטין. כיום אנחנו מעריכים שמדובר בכ-23 מיליון. לא דולר, גבירתי. פאונד שטרלינג! כמובן, העסק לא פשוט. אני ושותפיי, גם כאן בארצות הברית וגם בלונדון, אנחנו עוסקים בסידור הבירוקרטיה הכרוכה במימוש הירושה של דרייק. זה כמובן לא עניין פשוט, יש פה הרבה פרוצדורות, עורכי דין, גילוי מסמכים… אבל אנחנו נמצאים עכשיו ממש בסידורים האחרונים. אני מעריך שבתוך… איזה יום היום? שלישי? תוך שלושה שבועות, העסק ייסגר. ורבים מצאצאיו של דרייק יהפכו לאנשים עשירים מאוד. בימים האלה אנחנו יוצרים קשר עם כמה שיותר מיורשיו של דרייק כדי שנוכל לתת להם את הזכויות המגיעות להם. צר לי לומר, אנחנו עדיין זקוקים למימון ההוצאות המשפטיות, אבל כמובן ברגע שהירושה תשתחרר, הסכומים שמדובר עליהם הם ליגה אחרת. נאמר זאת כך, על כל דולר שתבחרי להשקיע בסיוע למימון ההוצאות המשפטיות שלנו, מובטחים לך, גבירתי, 500 דולר מהירושה. האם תרצי להשקיע, גברת דרייק? את מעוניינת? מעולה. 50 דולר…? אני חושב שאת יכולה… 100 דולר?! מעולה! גבירתי, זאת ההשקעה הטובה ביותר שתעשי כל חייך. באחריות. רק עוד בקשה אחת יש לי, אם אפשר. קרובי המשפחה שלך. יש לך אחיות, אחים, בני דודים? את בוודאי דואגת להם, בטח היית רוצה שגם הם יסתדרו בחיים. הייתי שמח אם היית מספרת גם להם, כדי שגם הם יוכלו להשתתף ולקבל את חלקם בירושה. כל מה שצריך זה לפנות אלי עם תרומה קטנה למען ההוצאות המשפטיות, ושמם יתווסף לרשימת היורשים. רק בבקשה בזריזות, כי ממש נשארו לנו כמה מסמכים אחרונים לחתום עליהם, ואחר כך… לא תהיה הזדמנות חוזרת. אני נמצא פה בעיר עד סוף השבוע, אני במלון ברחוב מיין, הנה הכרטיס עם הכתובת, תגידי להם שיפנו אלי, שמי הוא אוסקר הארצל. תודה רבה גבירתי, היה לי העונג לשוחח איתך. [רעשי צעדים, דלת נפתחת]
ואז אוסקר הארצל היה יוצא, [דלת נסגרת] פותח את ספר הטלפונים, [רשרוש דפים] ויוצא לחפש את הבן אדם הבא ששם המשפחה שלו הוא דרייק.
המקום היה איווה בארצות הברית, השנה הייתה 1915.
[מוזיקה מיושנת]
אוסקר הארצל, אגב, לא, אין לו שום קשר להרצל, הוא לא המציא את עסקת דרייק. ממש לא. מי שהביאה את הרעיון הזה לאזור הזה של ארצות הברית הייתה אישה שקראו לה סוּדי וויטאקר. היא הייתה אלמנה צעירה וכריזמטית, שהיה לה, ככה אמרו, כישרון מיוחד להיכנס לחדר שבו יש אנשים, ולגרום לאנשים האלה לתת לה כסף. היא כבר שנים עסקה במכירת מניות בירושה של דרייק. היא חברה לעורך דין, שקראו לו מיילו לואיס, שהוסיף אמינות לסיפור שלה, וידע לתבל אותו בהרבה מונחים משפטיים שנשמעים אמינים, וביחד הם פיתחו אוסף מרשים של מסמכים משפטיים והיסטוריים שנראו מאוד אמינים. כולל כרכים שלמים של ספרים על הגניאולוגיה וההיסטוריה המשפחתית של דרייק לאורך 300 שנה. שמוכיחים, די אותנטיים, וכל זה מוכיח את האותנטיות של הירושה הזאת. או לפחות, זה מסבך מאוד את הניסיון לטעון שזה לא אמיתי, כי אתם תצטרכו לקרוא כרכים שלמים בשביל זה. [מגחך] ביחד הם ניהלו עסק, די מצליח, במכירת המניות האלה לאנשים ששם המשפחה שלהם הוא דרייק. ויש הרבה כאלה בארצות הברית, מתברר.
לפעמים הם מכרו גם לאנשים ששם המשפחה שלהם בכלל לא היה דרייק, אבל הם רצו בכל זאת לתרום למען המטרה, ולכן בכל זאת הם קיבלו מניה שמקנה להם אחוז כלשהו בירושת הענק.
גם סודי ומיילו לא היו הראשונים שמכרו את ירושת דרייק. עשור לפני כן, בשנת 1900, כבר אז התפרסמו מקרים במקומות אחרים בארצות הברית של נוכלים שניצלו את ההמצאה החדשה, ספר הטלפונים, כדי למצוא את כל האנשים ששמם דרייק ולנסות למכור להם את ירושת סבא רבא הפיראט שלהם.
שמונה שנים לפני זה, ב-1892, השגריר האמריקאי ללונדון הוציא הודעה פומבית שבה הוא הזהיר את הציבור מפני תחבולות שמנסות לשכנע אותם להשקיע בירושתו, כביכול, של פרנסיס דרייק. וגם שם זה לא התחיל! למעשה אנשים ניסו למכור את ירושת פרנסיס דרייק כמעט מאז ימיו של פרנסיס דרייק.
זאת הונאה מאוד מאוד ותיקה, ו… היא אף פעם לא הפסיקה בעצם. היא קיימת עד היום.
רק הבוקר אני קיבלתי הצעה מאוד מעניינת במייל. הממ… עורך דין מניגריה איחל לי בוקר שלום וסיפר לי שקרובת משפחתי הרחוקה נפטרה והותירה לי ירושה, והוא רק צריך טיפה סיוע כספי מצידי כדי שאקבל את ירושת המיליונים. ואני אפילו לא ידעתי שיש לי קרובים בניגריה, אבל היי, מתברר שאני הולך להיות ממש עשיר ברגע שהעסק הבירוקרטי הזה ייפתר, מה שבטח ייקח איזה שבוע, שבועיים.
זה אותו דבר. היום קוראים לתרגיל הזה עוקץ ניגרי. פעם קראו לו האסיר הספרדי, לפעמים קוראים לו 419, זה הכל אותו רעיון בדיוק. יש סכום כסף ענק שמגיע לכם ומחכה לכם באיזה בנק, ויש איזה מתווך שפונה אליכם, ואתם רק צריכים לתת לו איזה סכום קטן יחסית כדי לטפל בעניינים המשפטיים, ואם רק תשלמו את זה, אז… תגלו שאתם בחיים לא הולכים לקבל את הירושה הגדולה או זכיית הלוטו הזאת, כי היא לא באמת קיימת.
אוסקר הארצל לא המציא את השיטה, הוא לא היה הראשון שעשה את זה, וממש לא האחרון. הוא פשוט עשה את זה יותר טוב מכולם.
[מוזיקת רקע]
אוסקר הארצל לא נולד איש עסקים. הוא נולד בחווה באילינוי, הוא למד להיות חוואי, ונראה כאילו הוא הולך לחיות חוואי ולמות חוואי. הוא עשה כמה ניסיונות בעסקאות נדל"ן, שנכשלו וגרמו לו להפסיד די הרבה כסף. הוא ניסה לרוץ למשרת השריף, והפסיד. הוא ניסה עוד כמה עסקים שכשלו. הוא היה בקיצור איש עסקים די כושל, עד שהוא פגש את סודי ומיילו.
הם, כמו שכבר אמרתי, עסקו במכירת עסקת דרייק כבר לא מעט זמן. עכשיו, יש כמה גרסאות סותרות לגבי איך הם פגשו את הארצל. סיימון [כך במקור], עורך הדין, הוא סיפר שמה שקרה זה שפשוט הם מכרו מניות כאלה בשווי של 6,500 דולר לאמא של הארצל. הוא כנראה חשד שמשהו לא תקין כאן, אז הוא הגיע אליהם כדי לברר את העניינים, וכל כך אהב את מה שהוא ראה, שהוא פשוט נשאר שם, והתחיל לעבוד בשבילם.
והוא האמין, לפחות בהתחלה, הוא האמין שמדובר בעסקה לגיטימית. והעדות הכי טובה לזה היא העובדה שסודי ומיילו לא שילמו לו. כלומר, הם לא שילמו לו בכסף. הם שילמו לו במניות של הירושה העתידית, שכמובן יהיו שוות הרבה יותר מאיזה עשרה דולר פה ושם, ברגע שהיא תשתחרר, דבר שצפוי לקרות ממש בקרוב, תוך… חודשיים, שלושה.
אז במשך כמה חודשים הסידור היה שסודי ומיילו יושבים להם באיזה מלון יפה ויקר בעיר הגדולה, והארצל הוא זה שנוסע מסביב בין עיירות וכפרים ומסתובב ודופק על דלתות ומגייס כספים. וזה עבד. הוא היה טוב בזה. הוא היה… הוא נראה כמו בחור טוב. ראו עליו שהוא משלנו. הוא ידע לדבר בשפה של החבר'ה החקלאים מהפריפריה. אנשים בטחו בו ונתנו לו כסף, שהוא העביר ישר לסודי ומיילו.
הם התחילו להגדיל את ההבטחות שלהם בשלב הזה. עכשיו הם לא הבטיחו החזר של פי 500 על כל דולר שאתם נותנים, אלא פי 2,000! כלומר, תרמו עכשיו 50 דולר ומובטחים לכם 100,000 דולר ברגע שהעסק יסודר, מה שיקרה ממש בקרוב, תוך… שלושה-ארבעה חודשים.
וזה לא רק כסף, דרך אגב, שאתם תקבלו. העיר פלימות' באנגליה? היא שלו. היא הייתה רכוש של סר פרנסיס דרייק, ולכן העיר עצמה היא חלק מהירושה!
והעסק עבד. הם הרוויחו עשרות אלפי דולרים.
אז המיזם העסקי הזה התנהל לא רע כמה חודשים, אבל אז היה סיבוך קטן. היה בחור אחד שתרם 50 דולר, ובאופן מפתיע לא קיבל 100,000 דולר, גם אחרי שעברו כמה חודשים. ובניגוד ללקוחות האחרים, הוא לא קנה את העניין שכן, יש לנו עוד סיבוך בירוקרטי קטן, אבל תוך חודש-חודשיים אנחנו פותרים את זה. במקום זה, הוא הגיש תלונה נגד סודי וויטאקר על הונאה.
סודי נעצרה. סיימון והארצל שחררו אותה בערבות, אבל במקום להגיע למשפט, הם החליטו שעדיף לעבור ללונדון.
היו כמה סיבות טובות לעבור ללונדון. אחת, היא שאנחנו צריכים לנהל את העניינים בקשר לעזבון של סר פרנסיס דרייק, למצוא את כל המסמכים, לנהל הליכים מול בית המשפט הבריטי, שנמצא כמובן בבריטניה. הסיבה השנייה היא שהרבה יותר קשה לאתר פושע שנמצא במדינה אחרת. אז הם אמנם המשיכו לנהל את העסק שלהם מרחוק, אבל מכיוון שהם לא רימו אף אחד ולא הוציאו כסף מאף אחד בבריטניה, למשטרה הבריטית לא היה הרבה נגדם.
אז הם העבירו את הזמן שם בלמצוא מסמכים שנראים מעניינים, או לזייף דברים, כמו למשל לזייף מצבה של מישהו משושלת דרייק ולפרוץ בלילה לתוך בית קברות, לשתול שם את המצבה הזאת, ויום אחר כך להגיע לבית הקברות כדי למצוא שם במפתיע מצבה של צאצא בלתי ידוע עד היום של פרנסיס דרייק, ולצלם אותה כדי שתהיה להם עוד ראייה ברורה על הנכונות של הסיפור.
[מוזיקת רקע]
הארצל בהתחלה ממש לא נהנה להיות בלונדון. הוא היה חוואי אמריקאי. הוא לא הכיר את התרבות, הוא לא ממש הכיר את השפה, משום שזה לא בדיוק אותו סוג של אנגלית. האנשים התייחסו אליו קצת בבוז, כי הבריטים נטו להתייחס לאמריקאים בתור נחותים קלות. ועוד דבר - באיזשהו שלב הוא מן הסתם גם הבין שאין ירושה, שהאנשים שהוא עובד בשבילם הם רמאים.
מתי בדיוק זה קרה? באיזו נקודת זמן הוא הבין את זה? אנחנו לא יודעים. אני הייתי מנחש שזה לא הייתה נקודה אחת, כי זה בדרך כלל לא קורה בבת אחת. אנשים בדרך כלל לא עושים "או מיי גאד!" ואז ההבנה נוחתת עליהם כמו… לבנה. לוקח זמן עד שמבינים. בהתחלה זה "אוקיי, אז אנחנו לא עושים בדיוק את מה שאנחנו אומרים שאנחנו עושים, אבל בגדול זה נכון". אחר כך מגלים שגם בגדול זה לא בדיוק נכון, אבל הכוונה היא נכונה. אנשים יכולים להאמין בכמה דברים במקביל. [צוחק] חוץ מזה, כשאתה עוסק כל כך הרבה זמן בלשכנע אנשים במשהו, קשה לא לשכנע קצת גם את עצמך.
העובדה שהוא ידע שהוא עוסק ברמאות לא גרמה לו להפסיק לעסוק בזה. אבל הארצל לא היה מרוצה. הוא לא היה מרוצה מהיחס המזלזל של סודי ומיילו אליו, שהתייחסו אליו בתור משרת. הוא הסתכסך איתם. סודי ומיילו גם היו מסוכסכים אחד עם השנייה בשלב הזה. כל אחד מהם טען שהשני מנסה לרמות אותו. מפתיע, צוות של שלישיית רמאים. חשדנות מוחלטת בכל הכיוונים. ואז הגיעה הידיעה מארצות הברית, על כך שרישיון העורך הדין של מיילו לואיס נשלל. למה? כי הוא היה מעורב בהונאה! זה למה. וזה היה הסוף של העסק. כל הנוהל הזה של למכור לאנשים את ירושת דרייק? כאן זה היה אמור להסתיים. רק שזה לא.
רמאי שמנסה לגרום לכם למסור לו כסף, יהיה בדרך כלל מאוד מאוד נחמד ומאוד דברני, וישקיע בכם המון תשומת לב… עד השנייה שבה תיתנו לו את הכסף, ואז הוא יעלם. הוא ינתק מגע, ואז יהיה לכם מאוד קשה למצוא אותו. אבל השיטה של הארצל הייתה אחרת. הארצל לא נעלם אחרי שהוא קיבל את הכסף. הוא שמר על קשר.
האנשים שתרמו לו כסף, הוא נשאר בקשר איתם. הוא כתב להם מכתבים, הוא ענה להם למכתבים, הוא עדכן אותם באופן שוטף במאבק על הירושה של דרייק, שהסתבך שוב בבתי המשפט. כלומר, בשלב הזה את המכשול העיקרי עברנו, אנחנו רק צריכים לקבל אישרור לצוואה מנציבות המלך והלורדים. אתם יודעים איך זה באנגליה, זה תמיד ככה. הוא שמר על קשר. והוא זיהה הזדמנות.
[מוזיקת רקע]
הארצל שלח מכתבים לכל התורמים שבהם הוא הודיע להם שזו הייתה הונאה. הוא אמר להם בגלוי: כל כך צר לי לומר, אבל האנשים האלה שאני עבדתי בשבילם, סודי ומיילו? הם רימו אתכם. הם סתם לקחו מכם כסף. הם לא התכוונו בכלל לתת לכם חלק מהירושה של סר פרנסיס דרייק. אבל אני, אני ניצלתי את הזמן באנגליה כדי לחקור את מורשת דרייק האמיתית. אני מצאתי כנסייה במקום שבו פרנסיס דרייק גר, אני עליתי שם למגדל הפעמון, ושם, מתחת לשכבה עבה של אבק, מצאתי את הצוואה האמיתית של סר פרנסיס דרייק. מתברר שדרייק התחתן בסודיות פעם שלישית, ונולד לו בן. הבן היחיד שלו, שיצר שושלת שלמה. כך שכל מה שחשבנו עד עכשיו, לא היה נכון. אבל אני חקרתי במורד הדורות עד שמצאתי את היורש החוקי האמיתי של פרנסיס דרייק. קוראים לו קולונל דרקסל דרייק, והוא מינה אותי לבא כוחו הבלעדי לכל ענייני הירושה. בקיצור, אל תתנו יותר כסף לסודי ומיילו, הנוכלים האלה, תנו לי את הכסף, ואני אדאג שתקבלו את החלק שלכם בירושה. והירושה, דרך אגב, היא לא מה שחשבנו. הו, לא. לא מדובר פה במיליונים. מדובר פה בארבעה וחצי מיליארד! לא דולר, שטרלינג. כשאני אקבל את הכסף הזה, מה שצפוי לקרות בקיץ הקרוב, יהיה לי מספיק כסף כדי לקנות את כל השטח של המדינות מיזורי, קנזס, ואיווה לעצמי. מה שכמובן אני לא הולך לעשות, כי אני אחלק את הכסף ביניכם.
וככה הארצל גנב את העסק מתחת לאף של סודי ומיילו, והתחיל לנהל אותו בעצמו.
שיטת הניהול שלו הייתה כזאת ש… הוא כמובן שהה בלונדון, ככה שהוא לא היה יכול להסתובב בעצמו בארצות הברית ולדפוק על דלתות וכל זה. הוא גם לא היה מקבל מאות מעטפות מאנשים שבכל אחת מהם יש 50 דולר. לא, זה לא עובד ככה. הוא מינה סוכנים ראשיים בארצות הברית, כל אחד אחראי על אזור, שניים מהם דרך אגב היו האח והאחות שלו, שינהלו את העניינים. עכשיו, גם הם בעצמם לא הסתובבו ודיברו עם אנשים, הם מינו סוכני משנה, שימצאו אנשים ויגייסו תורמים חדשים, וכמובן, הם יעבדו תמורת אחוזים מהירושה. הם יקחו את כל הכסף ויעבירו אותו לסוכנים הראשיים, שישלחו להארצל צ'ק מסודר פעם בחודש.
גם זה, דרך אגב, מזכיר לי משהו. מישהו פנה אליי בפייסבוק לא מזמן ואמר לי שהוא מחפש עכשיו כמה אנשים עם ראש פתוח לפרויקט חדש שאפשר לעשות בו אחלה כסף בזמן הפנוי שלך. זה משהו שקשור למכירת משקאות אנרגיה, או יותר נכון, לגיוס אנשים אחרים שימכרו משקאות אנרגיה. כלומר, הם לא. הם יגייסו אנשים אחרים שימכרו משקאות אנרגיה. זאת לא תרמית פירמידה! לא. זה שיווק… רב-שכבתי. וזה סוג של הונאה שמאוד נפוצה היום, וגם זה, מתברר, לא מקורי. עשו את זה קודם.
[מוזיקת רקע]
השיטה הזאת עבדה. זה היה הרבה יותר יעיל מלנסות לשכנע אנשים אחד אחד, ואפילו מלעבור עיר עיר. הסוכנים, והסוכנים של הסוכנים, הפיצו את השמועה מאוד ביעילות, והתורמים, המאמינים, הם כבר לא היו כמה אנשים פה ושם שלרובם קוראים דרייק, אלה היו אלפי אנשים. ובהמשך, עשרות אלפי אנשים. בשלב מסוים זה הגיע ל-80 אלף איש!
הדרייקרים היו עכשיו תנועה מאורגנת עם קהילות שלמות של אנשים שתומכים זה בזה, ואנשים מסוימים שמובילים ומנהיגים, וכמובן, המנהיג העליון, המושיע, הארצל.
הרוב הגדול של התורמים האלה עדיין היו מאזורי הפריפריה של ארצות הברית. הדרייקיזם אף פעם לא תפס בערים הגדולות, אבל בעיירות קטנות ובאזורים של חוות וכאלה דברים, שם זה היה גדול. וחלק מהעניין הוא שכשזאת קהילה, כשאתה כבר לא בן אדם בודד עם סוד, אלא כולם יודעים, אז זה עוד יותר משכנע. משום שאם השכנה שלכם, והשכן ממול, ואמא שלכם, ואחיכם, והמוכרת במכולת, והספר, כולם יודעים את הסיפור על הירושה הגדולה של דרייק שעומדת להגיע, וכולם כבר השקיעו בזה, אז מה, אתם תשארו הפראיירים היחידים שלא? לא נראה לי.
אז היו ערים שלמות שהפכו לדרייקריות. בעיירה אחת, קראו לה אדריאן, במיניסוטה, כל התושבים היו משקיעים בירושת דרייק. כלומר, יכול להיות שלא ממש כולם כולם, אבל מי שלא האמין בזה, היה המוזר הדביל. הכומר המקומי למשל, הוא לא לגמרי קנה את הסיפור והוא ניסה להזהיר אנשים מפני זה, והוא קיבל על זה כל כך הרבה שנאה וזעם, שהוא נאלץ פשוט לעזוב את העיר.
עכשיו, יש מילה שיכולה לתאר תופעה כזאת, שזה כת. קבוצה של אנשים שכולם מאמינים במשהו והולכים בעקבות מנהיג אחד, וגם אם רוב העולם חושב שהקטע שלהם משונה מאוד, האמונה שלהם מחזקת אחד את השני.
כל האנשים האלה תרמו כסף, כי בשלב הזה זה כבר לא הוגדר כקניית מניות, כי זה עלול להיות לא חוקי, אבל לתרום מותר. מי יגיד לכם שאסור לתרום? והם תרמו באופן קבוע, לא חד פעמית. הם תרמו שוב ושוב כדי לקבל יותר כסף, כשרוב הכסף הזה עולה במעלה הפירמידה, ונשלח ישר לאוסקר הארצל בלונדון.
הסכומים שהוא קיבל כל שנה גדלו מעשרות אלפי למאות אלפי דולרים, וצריך לקחת בחשבון בכל פעם שאני מדבר על כסף, שדולר אחד של 1930 שווה ערך לבערך 15 דולר בשנת 2020, כלומר, בכסף של היום הוא קיבל מיליוני דולרים כל שנה. כשכל מה שהוא עשה היה להסתובב בלונדון, להיראות עסוק ולכתוב מכתבים, שבהם הוא מעדכן את כולם בנוגע לממצאים החדשים שהוא מצא, וההתקדמות של התהליך הבירוקרטי, שעומד להסתיים, דרך אגב, ממש בקרוב, ברגע שיעברו את משוכת נציבות המלך והלורדים, שכרגיל עושה בעיות. בכל אופן, זה אבל יקרה, זה יקרה עד סוף השנה גג.
בשלב הזה הוא כבר התרגל ללונדון, הוא כבר ידע איך מדברים עם אנשים ואיך לקבל כבוד, וכמובן העובדה שהיה לו ה-מ-ו-ן כסף בהחלט עזרה. הוא התחיל להתלבש כמו לורד, לעשן סיגרים, להסתובב בחברה הגבוהה, היה לו שולחן קבוע ב"סבוי", שולחן מספר 101, היו כמה נשים שהוא התרועע איתן… האיש חי טוב. וככה זה נמשך… 18 שנה.
[מוזיקת רקע]
הארצל הפליג ללונדון ב-1915. עד 1933 הוא המשיך לחיות שם ולגייס כסף מאנשים באמריקה, בהבטחת הכסף שתיכף ממש בקרוב יגיע. התירוצים ללמה זה עדיין לא קורה התעדכנו עם הזמן. ב-1929 הכלכלה האמריקאית התרסקה. היה יום שני השחור, הבורסה נפלה, תחילת השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית. הארצל ידע בדיוק למה זה קרה. ושמח לספר על זה לכולם. זה פשוט, משום שהירושה עומדת לעבור ממש ממש בקרוב. הברוקרים בבורסה בניו יורק לא יגידו לכם את זה, אבל הזעזוע הכלכלי שינבע ממעבר של כל כך הרבה כסף מהכתר האנגלי לידיים פרטיות, זה מה שגרם לנפילה הזאת. זה רק מוכיח שזה תיכף הולך לקרות.
עכשיו, בגלל המשבר הזה לאנשים באמריקה גם היה פחות כסף מאי פעם. אנשים היו רעבים, ועוד יותר מאי פעם הקפידו לשלוח כל דולר שהצליחו לחסוך לאוסקר.
למה? כי איפה הם ישקיעו? בבורסה? הבורסה, במקרה שלא שמתם לב, מתרסקת. השקעה בדרייק, זאת השקעה בטוחה.
אחרי עוד שנה-שנתיים הסיבה שהוא נתן לזה שהירושה עדיין לא הגיעה, היא שבשנה שעברה כבר עמדו לחתום על זה סופית, אבל אז, כמו שאתם יודעים, המלך היה חולה, וזה עיכב את העניין. אז שאלו אותו, "רגע, המלך? מלך אנגליה מעורב בעסק הזה?" אז הוא אמר, "כמובן שהוא מעורב בזה! זאת הדאגה העיקרית שלו! כל כך הרבה זהב שיעזוב את אנגליה? ברור שהוא דואג לזה אישית! אני האמת, אני לא אתפלא אם זה בכלל מה שעשה אותו חולה!"
ואם מישהו אי פעם היה רומז שהעסק הזה אולי לא באמת לגמרי אמיתי, או שזאת חלילה רמאות, אז להארצל היה טיעון מצוין נגד זה. הוא היה אומר, "אילו זאת הייתה רמאות, אילו אני הייתי מטעה כל כך הרבה אנשים, ה-FBI לא היה מתנפל עלי? הסקוטלנד יארד לא היה יוצא בעקבותי? המשטרה? משהו? למה אני לא עצור? למה אני לא בכלא? לכל רשויות החוק אין שום דבר נגדי, וזאת ההוכחה לזה שכל מה שאני עושה כאן כשר ונכון!"
אבל… למה באמת רשויות החוק לא עשו משהו בעניין הזה אחרי כל כך הרבה זמן? הן כן.
[מוזיקת רקע מתגברת]
אבל את זה… תשמעו בחלק השני של הסיפור הזה בפרק הבא. ויש עוד מה לספר, תאמינו לי. החלקים היותר מוזרים של הסיפור הזה, עוד לא שמעתם אותם. הם יגיעו בהמשך.
כל זה אבל אמרנו רק בפרק הבא. אחרי הפרסומת, סיפור קטן ומוזיקלי על הצעה עסקית.
[חסות]
לפני כמה שנים קיבלתי כמה מיילים מאדם בשם טֵרֵפּוֹ פֶּנִי. הם מאוד ריגשו אותי, אני עדיין זוכר אותם, ולכן חשבתי שהדבר הנכון לעשות יהיה לשלב אותם בשיר.
[גשם יורד]
השיר הזה מבוסס על מיילים אמיתיים.
[מוזיקת רקע, בסגנון השיר Stan של אמינם]
שלום יקר.
כתבתי לך קודם, אבל לא ענית לי על הדואר שלי.
מה שלומך היום במשפחתך? אני מקווה שאתה בסדר.
עם כבוד, אני עורך דין טרפו פני. שלחתי לך מכתב בחודש שעבר, אבל אתה לא לחזור אליי עם תגובה.
יש לי מידע חשוב על המורשת שלך בשווי של 5.5 מיליון דולר, אשר הופקדו לך על ידי בת דודה מאוחרת מארצך.
אני מבקש את הסכמתך להציג בפניך את קרוב משפחתך לתביעת קרן זו, משום שהבנק חייב אותי להציג בפני קרובי משפחתו את קרוב משפחתו, כדי לאפשר להם להתחיל את התהליך המשפטי להעברת הקרן לחשבון הבנק שלך.
תגובה מהירה שלך יהיה מוערך לפרטים נוספים.
בכנות, ממני.
טרפו פני.
[הפוגה, המוזיקה ממשיכה]
שלום.
נא לאשר לי אם זה כתובת הל-דואה הנכונה שלך.
אני בריסטר טרפו פני, בבקשה. אני צריך את העזרה שלך לחזור הביתה שלי לקוח מאוחר של 5.5 מיליון דולר.
ללקוח שלי מאוחר שעבד כקבלן עצמאי בלומה טוגו.
לפרטים נוספים והבהרה, אנא פנה אלי כדי לשפר את התקשורת יעילה באמצעות ל-דואה.
התגובה המהירה שלך יהיה מוערך.
אנא כתוב לי עוד היום.
בכנות, טרפו פני.
ל-דואה. פני טרפו at gmail.com.
[הפוגה, המוזיקה ממשיכה]
שלום, מאוד חשוב!
כתבתי לך קודם, אבל לא ענית לי על הדואר שלי.
מה שלומך היום ומשפחתך? אני מקווה שאתה בסדר!
עם כבוד, אני עורך דין טרפו פני.
מיליון חמש אין שלחתי לך מכתב בחודש שעבר, אבל אתה לא צריך לחזור אלי עם כל תגובה!
את התהליך הבא דולר, אשר הופקדו לך על ידי בת דודה מאוחרת מארצך.
אני מבקש את הסכמתך להווה! כי הבנק חייב אותי להציג.
תגובה מהירה שלך יהיה מוערך לפרטים נוספים.
אל תשכח ממני!
בכבוד רב, עורך דין טרפו פני.
[הפוגה, המוזיקה ממשיכה]
טרפו היקר,
קיבלתי את המיילים שלך, תודה רבה עליהם. סליחה שלא עניתי קודם, פשוט משום מה Gmail סימן לי אותם כספאם.
למען האמת, בדיוק חזרתי מטיול לגואה, ולכן לא הספקתי עוד להתעדכן בכל הל-דואה.
במשפחה הכל בסדר, הם מוסרים את ברכתם, וכך גם קרובי משפחתי וקרובי משפחתם.
שמחתי לשמוע את הבשורה הנהדרת על ירושתה של בת דודתי, שבינינו, תמיד הייתה מאוחרת.
אני שמח שזה אתה שפנית אלי בקשר לקבלת המורשת, אתה לא תאמין איזה הונאות רצות היום ברשת.
רק אתמול קראתי על מישהי שכל ההון שלה אבד, בגלל איזה חלאה מניגריה, או שזה היה צ'אד.
וההודעות שלו היו כל כך מגוחכות, אני מת פה!
עכשיו כשאני חושב על זה, בעצם גם לו קראו… טרפו?
[מוזיקה מסתיימת]
[מוזיקת סיום]
זו הייתה התשובה. את כל הפרקים של הפודקאסט אתם יכולים למצוא באתר של "התשובה" ברשת "עושים היסטוריה". אפשר שם למצוא גם את הטופס שבעזרתו אפשר לשלוח לי שאלות. ב"דורון פישלר נגד העולם" בפייסבוק אפשר למצוא הודעות על הרצאות והודעות על פרקים חדשים והכל.
עורך ומפיק גיא בן נון, ייעוץ ותמיכה מורלית, אביב שם טוב, ניהול קהילות שרה סילבצקי, עורך ראשי רן לוי, מנהל עסקי דני טימור, אני דורון פישלר.
רשת "עושים היסטוריה" במבצע מיוחד עכשיו. שילחו לנו 50 שקל וקבלו את הסיפוק בידיעה ששלחתם לנו 50 שקל. שלום יקר.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments