top of page

התשובה עם דורון פישלר - איך לחפור לסין?

השאלה היא מעשית, חשובה ודחופה: אם נחפור בור ממש, אבל ממש עמוק, האם נגיע לסין? ואם לא לסין, לאן נגיע? ובכלל, מה באמת יקרה אם נחפור בור לצד השני של כדור הארץ, ואם נקפוץ לתוכו, האם נשרוד כדי להגיע לצד השני? כמה סיבוכים בענייני גאוגרפיה, פיזיקה וקולה מראים שלחפור לצד השני של כדור הארץ זה בעצם לא כל כך קל (מי היה מאמין).


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/11/2018.

אני דורון פישלר ותיכף תגיע "התשובה".

[חסות]

[מוזיקת פתיחה]

היי, אני דורון פישלר ואתם מאזינים ל"תשובה". זה הפודקאסט שבו אני משתדל לענות על השאלות הכי חשובות בעולם! או, לא הכי חשובות, אבל שאלות שאנשים שואלים.

ביקשתי בפייסבוק שאלות וקיבלתי, בין השאר, את השאלה הרת הגורל הזאת - הגר שאלה אותי: "תמיד אמרנו שאם נחפור דרך כדור הארץ, נגיע לסין. האמנם? ואם לא סין, לאן כן? ומאיפה כן מגיעים לסין? או, סיני שיחפור דרך כדור הארץ, לאן הוא יגיע?"

ומעניין שזאת שאלה שכנראה מטרידה הרבה אנשים, כי קיבלתי עוד כמה שאלות בנושאים מאוד דומים. רונן שאל: "בהנחה ואפשר היה לחפור בור עד מרכז כדור הארץ, כמה נמוך אפשר לרדת עד שלחץ האוויר ימעך אותנו?" ואדם שאל: "כמה קרוב לליבת כדור הארץ הצליחו להגיע בני אדם, והאם יש סיכוי להתקרב לשם?"

בקיצור, הנושא הזה של לאן מגיעים אם חופרים מאוד מאוד עמוק, ומה בעצם קורה שם, זה נושא שמעניין הרבה מאוד אנשים, ובצדק. אני יכול להבין את זה, כי זה דבר שכולנו ניסינו, אני חושב, באיזשהו שלב, אני יודע שאני ניסיתי את זה הרבה, אני ערכתי הרבה ניסויים בנושא בכל פעם שביקרתי בים. כי אני מאוד אהבתי את הים, אבל אני לא אהבתי את ה... אה... ים. המים, וכל העסק הרטוב הזה. אני הייתי מאלה שיושבים וחופרים. עדיין, בעצם.

[מוזיקת רקע]

בכל פעם אני הייתי מתיישב על החול ומנסה לחפור את הבור הכי עמוק בעולם. אז בתור בעל ניסיון בתחום, אני יכול להגיד לכם שמה שקורה כשחופרים ממש עמוק, זה שמגיע איזה טמבל ונופל לך לתוך הבור ומפיל לך את כל מה שחפרת, ואז אתה אומר "נו מה?" והוא אומר "למה מה קרה? לא בכוונה, מה אתה מתעצבן?" ובקיצור, בסוף, אם אתה מגייס עוד כמה אנשים ואתם חופרים וחופרים וחופרים, בסוף… אתם מגיעים למים.

יש מים למטה, מן מרבץ כזה של מים, וכשאתם מגיעים למים, אתם לא מצליחים לחפור יותר, כי כשחופרים הכל ישר מתמוטט חזרה, מה שמעורר את השאלה, איך בכלל אפשר לחפור לעומק, כי אם חופרים מספיק עמוק, תמיד מגיעים למים, אז איך בדיוק עושים למשל את המנהרות של הרכבת התחתית, אם בסוף תמיד מגיעים למים?

ובכל זאת, עובדה, יש אנשים שחופרים עמוק מאוד. אז מה קורה אם חופרים לצד השני של כדור הארץ, והאם זה כדאי בכלל?

[מוזיקת רקע]

קודם כל, בואו נראה מכיוון שאנחנו עצלנים, אם אנחנו יכולים לחסוך עבודה, כמה נמוך אפשר להגיע בלי לחפור בכלל.

המקום הכי נמוך על פני כדור הארץ, כידוע, נמצא לא ממש רחוק מפה, ים המלח. 418 מטר מתחת לפני הים, זה שיא עולמי, וזה שלנו בישראל! אנחנו מספר אחת בלהיות נמוכים! אבל גם זה משהו. מחפשים גאווה לאומית, צריך למצוא אותה איפה שיש.

עכשיו, גם זה לא באמת מדויק. כי שפת הים בים המלח היא לא המקום הכי נמוך בעולם, אלא המקום הכי נמוך בעולם שאפשר להיות בו כשאתם נשארים יבשים. אם לא אכפת לכם להירטב, בטח שיש מקומות יותר נמוכים. למשל, בתוך ים המלח. תקפצו לתוך הים, תגלו שהוא ממשיך עוד 300 מטר למטה.

אבל כמובן, אם לא אכפת לכם להירטב, זה אפילו לא קרוב להכי נמוך שאתם יכולים להגיע. תיכנסו לאוקיינוס, ובלי שום בעיה בכלל, תמצאו מקום שהוא בעומק של 2 ק"מ, 3 ק"מ, יש הרבה כאלה. האוקיינוס הוא עמוק. הנקודה הכי עמוקה באוקיינוס, Challenger Deep בשקע מריאנה, באוקיינוס השקט, ליד הפיליפינים, זה בעומק של 11 ק"מ! 11 אלף מטר של מים.

העומק הזה אומר שאתם יכולים לקחת את הרי ההימלאיה, כלומר, לא, אתם לא יכולים לקחת את הרי ההימלאיה כמובן, אבל נגיד שהייתם סופר-סופרמן, [אות מוזיקלי: מנגינה מסרטי סופרמן] אז הייתם יכולים לקחת את ההרי ההימלאיה, כולל האוורסט, לחתוך אותם בגובה פני הים, לקחת אותם לאוקיינוס השקט, להפוך אותם, ולדחוף אותם לשקע מריאנה, ועדיין היו נשארים שם מים בעומק של 2 ק"מ. זה מאוד עמוק!

אבל, כמובן, 11 ק"מ למטה זה אפילו לא מתקרב להגיע לצד השני של העולם, אז אין ברירה, צריך לחפור.

אז מה יקרה לי אם אני אחפור עוד יותר עמוק אל תוך אמצע כדור הארץ? התשובה הקצרה היא שאני אמות. אבל אני אמות בהרבה דרכים מאוד מעניינות.

דבר אחד שיהרוג אותי זה החום, כי כמה שחופרים יותר עמוק, נהיה יותר חם. כשמגיעים לעומק של 3 ק"מ בערך, הטמפרטורה הממוצעת שם היא בערך 100 מעלות. שזה כמו להיות בתוך תנור, זה בהחלט לא נוח.

כמה שאתם מגיעים יותר עמוק, אתם צריכים להתמודד עם יותר חום. באיזשהו שלב הסלעים שמסביבכם הם כבר לא ממש סלעים, אלא יותר נוזל, מגמה. ולחפור בתוכו מנהרה זה בערך כמו לחפור בתוך מילקי, רק שהמילקי הוא בחום של אלפי מעלות ואתם לא רוצים לגעת בו והוא לא טעים. [סאונד הרי געש]

מרכז כדור הארץ, הליבה, הטמפרטורה שם, כלומר, אנחנו חושבים, כמו שאמרתי, אף אחד לא ירד לשם עם מדחום, אבל משוער, מוערך, שהטמפרטורה שם היא 6,000 מעלות בערך, וזאת בעיה. זאת בעיה משום ש-6,000 מעלות זאת הטמפרטורה של השמש. ב-6,000 מעלות דברים מתאדים. אתם חופרים את המערה שלכם עם איזשהו כלי, עם עץ, אם יש לכם הרבה מאוד זמן. אבל סביר הרבה יותר להניח שזה עם איזשהו מכשיר קידוח, והמכשיר הזה עשוי מחומר קשה כלשהו. לצורך העניין, נגיד, ברזל. עכשיו, כשאתם מגיעים ל-1,500 מעלות, הברזל נמס. כלומר המכשיר שלכם הופך לשלולית. וב-2,862 מעלות, הברזל שלכם יתאדה. כלומר, מכונת הקידוח האימתנית והיקרה שלכם היא עכשיו ענן של גז. וקשה מאוד לחפור בתנאים האלה.

אם אתם הולכים על משהו יותר קשה, נגיד שאתם תעשו מכונה שעשויה כולה מיהלום, אני לא יודע מאיפה התקציב לזה, אבל נגיד. לא יעזור. כי ב-3,500 מעלות בערך, גם היהלום שלכם יהפוך לגז. לגז מאוד מאוד יקר. ככה שאין ממש חומר שיכול לעמוד בטמפרטורות האלה ולהמשיך לחפור.

ליבת כדור הארץ היא גוש ענק של מתכת שלא מתאדה, היא לא הופכת לגז, פשוט בגלל הלחץ האדיר שמופעל עליה.

עוד בעיה, היא עניין לחץ האוויר. האוויר מפעיל עלינו לחץ כל הזמן, כי מעלינו יש קילומטרים של אוויר. זה לא מפריע לנו, כי אנחנו רגילים לזה. אבל כמה שאנחנו יורדים יותר נמוך, כמות האוויר שנמצא מעלינו היא יותר גדולה, ואנחנו נתחיל להרגיש את הלחץ הזה.

בעומק של 4 ק"מ בערך, לחץ האוויר נהיה כזה שהחמצן נהיה רעיל. אנשים שנמצאים בגובה כזה יקבלו הרעלת חמצן. מה שזה עושה זה קודם כל, זה הופך את הבן אדם לכאילו שיכור. הוא נוטה לצחקק ולהיות מטושטש. וכשיורדים עוד קצת למטה, זה נהיה… כזה שפשוט אי אפשר לנשום, והבן אדם יחנק וימות, אבל יחשוב שזה היה נורא מצחיק.

כשמגיעים למינוס 50 ק"מ בערך, לחץ האוויר הוא כזה שירסק את האוזניים שלכם פנימה ויבקע את הריאות. אז לא כיף.

אבל נשים את כל העסק הזה בצד, נגיד שאנחנו מצאנו דרך להתגבר על כל הבעיות האלה ולחפור מנהרה ישר דרך מרכז כדור הארץ, מנהרה עמידה בחום, ואנחנו עוברים ישר לצד השני של כדור הארץ.

האם אנחנו נגיע לסין?

[מוזיקת רקע בסגנון סיני]

התשובה היא… לא. אתם לא תגיעו לסין.

זה קודם כל בהנחה שאתם חופרים ישר, כן? אם אתם חופרים באלכסון, אתם יכולים להגיע במנהרה מכל מקום לכל מקום על כדור הארץ, אבל אני מניח שאנחנו מדברים כאן על מנהרה ישר דרך אמצע כדור הארץ עד לצד השני שלו.

ואם אתם חופרים מנהרה כזאת בישראל, אתם לא מגיעים לסין. אני לא יודע מי הכניס לכם לראש שתגיעו דווקא לסין. אתם לא תגיעו לסין, קודם כל מהסיבה הפשוטה שאנחנו בישראל נמצאים בחצי הכדור הצפוני. ולכן אם נחפור לצד השני של כדור הארץ, אנחנו נצא, מן הסתם, בחצי הכדור הדרומי. [מצילתיים]

סין לא נמצאת בחצי הכדור הדרומי! [מצילתיים] הם צפוניים בדיוק כמונו. [שלושה צלצולי מצילתיים] סין אפילו לא נמצאת מאוד רחוק מאיתנו, יחסית. היא נמצאת באסיה וגם אנחנו נמצאים באסיה, בקצה השני שלה אמנם, אבל עדיין, זה לא הצד ההפוך של העולם.

לאן כן אנחנו הולכים להגיע? זה לא ממש קשה לברר, האמת. כל מה שאתם צריכים זה למצוא איפה אתם. אנחנו לוקחים את קו הרוחב וקו האורך שבו אנחנו נמצאים. למשל, אני כרגע נמצא בקו אורך 34.8247 משהו, וקו רוחב 32.0684 וואטאבר. אז אנחנו לוקחים את המספרים האלה ואנחנו פשוט הופכים אותם. הופכים פלוס למינוס. וככה אנחנו הופכים צפון לדרום ומזרח למערב. ואנחנו מבררים איפה בדיוק נמצא מינוס 32.0 וכל זה.

והתשובה היא שאנחנו נמצאים בדיוק באמצע שום מקום. [סאונד אנשים מאוכזבים] בדרום האוקיינוס השקט. מאוד רחוק מכל מקום, בערך 3,000 ק"מ מניו זילנד, והיבשה הכי קרובה אלינו היא כמה איים זעירים ששייכים לפולינזיה הצרפתית, 500 ק"מ מצפון. ואנחנו נמצאים יותר מ-10,000 ק"מ מסין, ככה שזה לא קרוב בכלל.

כמובן שאם נחפור במקום אחר, נגיע למקום אחר. אם לצורך העניין אנחנו חופרים בישראל, אנחנו מגיעים לדרום האוקיינוס השקט, אמרתי. אבל אם אנחנו חופרים במוסקבה, אז אנחנו נגיע ל… דרום האוקיינוס השקט. ואם אנחנו חופרים בלונדון, אנחנו נגיע לדרום האוקיינוס השקט. וגם בקניה וגם בקזחסטן, אנחנו נגיע לדרום האוקיינוס השקט. [סאונד אוקיינוס]

אנשים לא מעריכים כמה שדרום האוקיינוס השקט הוא מקום גדול. כלומר, בטח אתם יודעים כמו כולם ש-70% מפני כדור הארץ מכוסים במים, אבל אתם לא ממש מעכלים את המספר הזה, עד שאתם לא חופרים מנהרה לצד השני של העולם, ומגלים שאם אתם מתחילים על פני האדמה, זה כמעט לא משנה איפה אתם חופרים, אתם תמיד מגיעים לאמצע האוקיינוס! האוקיינוס הוא פשוט ממש ממש ממש גדול. וזאת בעיה, כי אחרי שכבר חפרתם חפרתם חפרתם, הגעתם עד לצד השני של כדור הארץ, פתאום אתם שמה פוגעים בקרקעית של האוקיינוס, והאוקיינוס השקט נשפך עליכם. [סאונד מים נשפכים] עם הלוויתנים והכל. [קולות של לוויתנים] זה גם בטח יעשה איזו מערבולת מאוד גדולה באוקיינוס, שפתאום הוציאו לו את הפקק. [סאונד של הדחת מים]

אז כנראה שכדאי למצוא מקום לחפור, שגם נכנסים ממנו וגם יוצאים ממנו על פני הקרקע. וזה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע, כי יש יחסית מעט מאוד מקומות שבהם אפשר לעשות את זה, לחפור ולא להגיע לים בצד השני.

למשל, אם תחפרו באי הצפוני של ניו זילנד, תגיעו לספרד. אוקיי. לא יודע מה יש לכם לחפש בספרד אם אתם כבר בניו זילנד, אבל זה בסדר. אם אתם חופרים בגרינלנד, אתם תגיעו לאנטארקטיקה. שזה להחליף שלג אחד בשלג אחר, אז מה הרווחתם?

ואם אתם חופרים בארגנטינה, קצת מערבה מבואנוס איירס, אתם מגיעים ל… סין! [קהל מריע ומוחא כפיים] אז כן, אפשר להגיע לסין במנהרה, רק צריך להתחיל בארגנטינה בשביל זה.

אז עכשיו כשיש לנו את הבור הענק הזה דרך כל כדור הארץ, השאלה הבאה היא מה עושים איתו. בעיקרון זה לא ממש מנהרה, כי אתם לא יכולים ללכת פנימה, זה פונה ישר למטה, כלומר זה בור. אז אם אני רוצה להגיע לצד השני, מה שאני צריך לעשות זה פשוט לקפוץ פנימה. [סאונד של אדם צועק תוך כדי נפילה] מה הולך לקרות לי במקרה כזה?

התשובה לשאלה הזאת היא קצת מורכבת בגלל שתמיד יכול לבוא איזה פיזיקאי שמבין קצת יותר ולהגיד, "אבל בעצם…", כלומר, יש כמה חוקים פיזיקליים שאנחנו צריכים להתעלם מהם, כדי לקבל תשובה יפה וטובה. קודם כל, אנחנו שמים בצד, אמרנו, את העובדה שמה שיקרה לי במציאות זה שאני פשוט אעלה באש ואז אתאדה, כן? אבל לצורך העניין, אמרנו שיש לנו מנהרה אטומה לחלוטין לחום.

ברמה העקרונית, כוח הכבידה של כל כדור הארץ עובד עליי גם כשאני בתוך המנהרה, לכן אני נופל, כאמור. אבל אנחנו רגילים לכוח כבידה מסוים משום שכדור הארץ כולו נמצא תמיד מתחת לרגליים שלנו.

[מוזיקת רקע]

לעומת זאת, אם אני מתחיל ליפול עמוק מאוד לתוך כדור הארץ, אז הרבה מכדור הארץ עדיין מתחתיי ומושך אותי למטה, אבל חלק מכדור הארץ נמצא מעליי, והוא מושך אותי למעלה, וכמה שאני יורד יותר נמוך, בעצם יש יותר כדור הארץ מעליי ופחות מתחתיי, כך שבעצם המשקל שלי הולך ופוחת ככל שאני יורד.

ובנקודה המדויקת שבדיוק באמצע כדור הארץ, אין לי משקל בכלל. כי אני נמשך לכל הכיוונים באותה מידה. בנקודה המדויקת הזאת אני יכול פשוט לרחף, כמו בחלל.

אבל זה לא אומר שמה שיקרה זה שאני אפול ואז פשוט אעצור באמצע. פשוט משום שבשלב הזה אני נופל כבר הרבה זמן, וצברתי הרבה תנופה, אז את הקטע הכיפי הזה שבו יכולתי לרחף? אני פשוט חולף על פניו וממשיך ליפול. [המשך צעקה של אדם נופל]

אבל אז אני נמצא בחצי הכדור השני, ועכשיו יש יותר כדור הארץ שמושך אותי למעלה, כלומר לכיוון שממנו התחלתי, מאשר מה שמושך אותי למטה. כלומר הכבידה עכשיו מאטה את הנפילה שלי. במקום ליפול יותר ויותר מהר, אני נופל יותר ויותר לאט.

[מוזיקת רקע]

אז יש פה קרב בין התנופה שלי לבין הכבידה של כדור הארץ. השאלה היא מי ינצח? האם אני אנצח ואצליח לחצות את הצד השני, לצד השני של כדור הארץ, או שכדור הארץ יעצור אותי קודם? והתשובה היא… שבתנאים אידיאליים, אני אגיע בדיוק לגובה שממנו קפצתי.

ראיתם פעם מטוטלת? זה אותו דבר. כשמחזיקים משקולת שקשורה בשרשרת, מפילים אותה מצד אחד, היא מתנדנדת עד שהיא מגיעה בדיוק לאותו גובה בצד השני. [המשך צעקה של אדם נופל]

פיזיקלית, צריך להגיד שהאנרגיה הפוטנציאלית שלה הפכה לאנרגיה קינטית, ואז חזרה לאנרגיה פוטנציאלית ולא השתנתה. לא משנה, הנקודה היא שהיא תחזור בדיוק לאותו גובה.

וכשאני קופץ לתוך כדור הארץ, אני הופך את עצמי לסוג של מטוטלת. כלומר, אני יכול לצעוד פנימה, ליפול, ואז כשאני אגיע לצד שני, פשוט לעשות צעד החוצה. וזהו.

כמובן, אני אצטרך להתהפך באיזשהו שלב, כדי לא לצאת עם הרגליים כלפי מעלה, ולכן כשאתם קופצים לתוך כדור הארץ, חשוב לזכור - תמיד לקפוץ קפיצת ראש.

אבל… יבוא איזה מישהו ואומר "רגע, אבל מה עם התנגדות האוויר?" ואני אגיד "אוף, חשבתי שלא תזכירו את זה". כן, יש את העניין של התנגדות האוויר. כל מה שאמרתי קודם היה נכון בתנאים אידיאליים, זה אומר שיש ואקום במנהרה, ששום דבר לא עוצר אותי. אבל מן הסתם זה לא באמת ככה, היא כנראה מלאה באוויר. וכשאני קופץ, אז האוויר מפעיל חיכוך על הגוף שלי ומאט אותי במידה מסוימת. אולי לא הרבה, אבל מספיק כדי לגרום לי לא להגיע ממש עד לצד השני של כדור הארץ. אני אגיע קרוב לשם, אבל לא ממש עד לשם. ואז אני אשאר תקוע באוויר לרגע אחד, ואתחיל ליפול חזרה לכיוון השני. וגם אז, אני לא אגיע חזרה לפתח שממנו קפצתי, אלא קצת יותר רחוק ממנו, ואתחיל שוב ליפול לכיוון הראשון. וככה אני אפול שוב ושוב ושוב לשני הכיוונים, כל פעם מרחק קצת יותר קצר, עד שבסופו של דבר, אחרי הרבה מאוד זמן, אני אשאר תקוע בדיוק בנקודה שבמרכז כדור הארץ.

ומצד אחד, באסה, כי אני תקוע כאן לנצח, ומצד שני, היי, אני בנקודה בלי משקל! ווויי!

[מוזיקת רקע]

אבל כאן יגיעו אנשים שמבינים עוד יותר בפיזיקה ויגידו "כן, אבל גם זה לא יעבוד בגלל אפקט קוריוליס". וכאילו, נכון, אבל למה להכניס את זה? למה לסבך הכל? אוקיי, בסדר, יש גם את הקטע של אפקט קוריוליס. מה זה?

כשאתם מסתכלים על משהו מסתובב, גלגל, או, או מאוורר, הייתי אומר תקליט, אבל מי יודע מה זה תקליט היום? החלק החיצוני של הגלגל, הצמיג, מסתובב, מן הסתם, מהר מאוד. הוא עושה כל פעם סיבוב מסביב לכל ההיקף של הגלגל, אבל אם תעקבו אחרי נקודה שנמצאת ליד האמצע, ליד ציר הסיבוב של הגלגל, היא לא מסתובבת כל כך מהר. היא עושה את אותו מספר סיבובים, אבל המרחק שהיא עושה הוא הרבה יותר קטן מהמרחק של הקצה של הגלגל.

עכשיו, למה זה משנה? כי גם אנחנו נמצאים על משהו שמסתובב מאוד מהר, כדור הארץ. כדור הארץ עושה סיבוב מסביב לעצמו כל 24 שעות, כלומר, על קו המשווה, הוא מסתובב במהירות של 1,700 קמ"ש בערך. עכשיו, אנחנו לא מרגישים שאנחנו זזים ב-1,700 קמ"ש, משום שהכל מסתובב איתנו, הרצפה מסתובבת ביחד עם הרגליים שלנו, אז אנחנו מרגישים כאילו אנחנו עומדים במקום, וזה נכון, ביחס לרצפה.

אבל… אם אנחנו נחפור מנהרה למטה, החלק התחתון של המנהרה, זה שקרוב לאמצע כדור הארץ, לא מסתובב ב-1,700 קמ"ש, הוא בעצם זז מאוד לאט. וכשאנחנו קופצים למטה, אנחנו עושים את זה עם התנופה של 1,700 קמ"ש.

זה אומר שמה שיקרה למעשה, אם אני אקפוץ לתוך המנהרה הזאת, זה… אני לא אגיע לקצה, אני פשוט אמרח על הקיר. [רעש של מעיכה]

וזה קצת מאכזב אחרי כל העבודה הזאת שאנחנו השקענו בלחפור מנהרה עד לצד השני של כדור הארץ, ואפילו לסין אני לא יכול להגיע.

בקיצור, מה הייתה השאלה?

[מוזיקת רקע]

אם אנחנו חופרים מנהרה ישר למטה, האם נגיע לסין?

התשובה היא כן, אם אתם בארגנטינה, ויש לכם ציוד כרייה מ-Unobtanium שעמיד ללחץ מטורף ולחום של 6,000 מעלות, שלא באמת קיים, וגם אז לא כדאי לקפוץ לתוך המנהרה הזאת, כי זה יהרוג אתכם בכמה דרכים שונות.

אבל אם אתם בכל זאת עושים את זה, תזכרו לקפוץ ראש.

זאת הייתה התשובה.

אבל זה לא הכל. כי אם כבר מדברים על חפירות עמוק מאוד למטה, אז חשוב לשאול, מי בעצם כן חפר הכי עמוק, ולאן הוא הגיע?

אז נדבר על זה קצת, אחרי ההפסקה. תיכף חוזרים.

[חסות]

היי, חזרנו.

[מוזיקת רקע]

ברוסיה יש מקום שנקרא חצי האי קולה. זה נשמע כמו פרסומת סמויה, אבל מבטיח לכם, זה לא. זה אשכרה מקום, ואיפשהו באמצע השממה בקולה, אתם יכולים לראות עד היום בניין הרוס. ואיפשהו בין ההריסות של הבניין הזה אתם יכולים למצוא על הרצפה משהו שנראה כמו מכסה, קטן ומוקף בברגים שמולחמים אליו.

אתם לא יכולים לפתוח את המכסה הזה, אבל אם הייתם פותחים אותו, הייתם מגלים מתחתיו בור. בור צר, ברוחב של 23 סנטימטר ככה שאתם לא יכולים להזדחל פנימה גם אילו הייתם רוצים. והבור הזה הוא הבור הכי עמוק שנחפר אי פעם.

ב-1970 קבוצה של מדענים רוסיים, שכנראה גם הם היו מהסוג שתמיד חפר בורות בחוף הים, החליטו שהם רוצים לקחת את זה לקיצוניות, לחפור את הבור הכי עמוק שנחפר אי פעם.

[מוזיקת רקע]

למה הם רצו לחפור בור כל כך עמוק? למה לא? כדי לראות מה יקרה. לראות מה קורה כשחופרים בור כזה עמוק. אני לא מכיר מטרה טובה יותר.

הם התחילו לחפור, וזה לקח להם הרבה מאוד זמן, כי לחפור לעומק זה דבר מאוד קשה. הם גם נתקלו בכל מיני בעיות. באיזשהו שלב, כשהם הגיעו כבר לעומק בלתי נתפס, המקדחה שלהם נשברה. רצועה באורך של 5,000 מטר התחילה להתעוות והתנתקה, והם היו צריכים להתחיל מחדש חלק גדול מהחפירה הזאת.

בסופו של דבר, ב-1989, הם הגיעו לעומק של 12,262 מטר, שזה לא העומק שהם תכננו. הם תכננו להגיע ל-15,000 מטר, אבל זה עדיין מאוד מרשים. והסיבה שהם לא יכלו לחפור יותר, זה פשוט בגלל שהחום בתחתית היה יותר ממה שהם חזו. זה היה כל כך חם, שהמכשירים שלהם פשוט לא הצליחו לעמוד בזה.

הם כן גילו כל מיני דברים מעניינים, מבחינת השכבות הגיאולוגיות והמים שבקרקע, בדרך, אבל הם לא הצליחו ממש להגיע למטרה שלהם.

והעומק הזה, עד היום, מחזיק בשיא. זה הבור הכי עמוק שנחפר אי פעם.

מאז ועד היום היו כמה קידוחי נפט שחפרו בורות יותר ארוכים. יש אחד שהגיע לקצת יותר, ל-12,376 מטרים, אבל הם יותר ארוכים, הם לא יותר עמוקים, משום שהקידוחים האלה לא הלכו ישר למטה, אלא פנו קצת הצידה.

הבור בקולה נשאר הבור הכי עמוק שנחפר אי פעם, הוא בעומק של קצת יותר מ-12 ק"מ, שזה מאוד מרשים! אבל אם אתם חושבים על לחפור לצד השני של כדור הארץ, אתם צריכים לזכור שאנחנו על כוכב לכת שהקוטר שלו הוא 12,000 ק"מ.

זאת אומרת, כל המאמצים האלה, הבור הכי עמוק שנחפר אי פעם, חפרתם 12 ק"מ, מזל טוב, עשיתם אלפית מהדרך!

אבל גם זה משהו. זאת התחלה.

[מוזיקת רקע]

גם מסע של אלף צעדים מתחיל בחפירה של בור בעומק של 12 ק"מ, כמו שאומר הפתגם הסיני. אני חושב שזה מה שהוא אומר.

זאת הייתה התשובה.

ואם גם לכם יש שאלות חשובות כאלה שאתם רוצים לשאול, אתם יכולים לשלוח אותן למייל theanswer@podil.net, ואולי תקבלו תשובה.

כל הפרקים של התשובה נמצאים באתר הבית שלנו, ranlevi.com/theanswer, ובאפליקציה שלנו, של רשת "עושים היסטוריה" באנדרואיד, וגם בכל אפליקציית פודקאסטים אחרת. וכדי להתעדכן על פרקים חדשים של "התשובה", ולהתעדכן בהרצאות שאני עושה, אתם יכולים להיכנס לעמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם".

תודה לדור קומט, מפיק ועורך התוכנית, אביב שם טוב, יעוץ ותמיכה מורלית, רן לוי העורך הראשי, דני טימור המנהל העסקי, שרה סילבצקי מנהלת הקהילות שלנו, ועינב לנדאו מנהלת המכירות. אני דורון פישלר, ביי.

פספוסים:

לא, כי כשזה בווליום, אני שמתי לב זה, שכשזה בווליום מאוד חזק, אז אני נוטה לדבר יותר בשקט, ואז זה יותר, יוצר אווירה, [מדבר בקול עמוק ושקט] אווירה שקטה ואינטימית כזאת, דווקא בגלל שיש לי את הווליום החזק. אבל אם זה חלש, אז אני מדבר בצורה יותר… [צועק] כן…

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

36 views0 comments

Comments


bottom of page