התשובה עם דורון פישלר - איך לייבש את הים התיכון?

מה יקרה אם נוציא לים התיכון את הפקק וכל המים יצאו? ככל שזה נשמע כמו תסריט מופרע, הדבר הזה בדיוק - אוקיי, אז משהו די דומה - כבר קרה. שני סיפורים שונים שנשמעים מופרכים לחלוטין על מקווי מים שהיו שם, ואז כבר לא.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 29/09/2025.

קריין: רשת "עושים היסטוריה".

אהלן, אני דורון. סליחה על הבלאגן, [רשרוש דפים] אני פשוט מנסה לעשות פה קצת סדר בשאלות ישנות שקיבלתי.

זאת "התשובה", דרך אגב. נאווה שאלה: "מה מייבש את ים המלח?" השמש. מור כתבה: "אם ים המלח כל הזמן מתייבש, זה אומר שהמקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם כל הזמן מתנמך". זאת לא שאלה. זה הכל שאלות על ים, פשוט ככה יצא. אוהד שאל: "כמה טלק צריך בשביל לייבש את כל המים בעולם?" אוהד, אתה לא יכול לייבש את כל המים בעולם עם טלק! אתה צריך נייר מגבת. בועז שאל: "למה האוקיינוס לא מתייבש?" האוקיינוס כן מתייבש. השמש מאדה מים כל הזמן, המון מים, אבל אז הם הופכים לעננים, והעננים מורידים גשם, והמים זורמים ומגיעים לים. זה מחזור הים בטבע, מחזור המים בטבע, למדת על זה, לא? נועם ורענן שאלו: "כמה זמן יקח לי לשתות את כל הים התיכון?" נועם, אל תשתה את כל הים התיכון. זה מי ים, זה לא טעים. אבל צריכת השתייה היומית המומלצת היא באזור של שלושה ליטרים מים ביום, ובים התיכון יש בערך שלושה קווינטיליון ליטרים, אז התשובה היא שלשתות את הים התיכון ייקח לך באזור של חמישים קוודריליון שנה, שזה חמש, אפס, אפס, אפס, אפס, אפס, אפס… [ממשיך לדבר על רקע הקראת האפסים] סתיו שאל: "כמה זמן ייקח לרוקן את הים התיכון באמצעות תמי 4?" מה יש לכם מלרוקן את הים התיכון?! הוא עשה לכם משהו? מה רע בים התיכון, שיהיה שם? שלמה הנהדר והנפלא, זה השם שהוא כתב, אז אני הולך להניח שזה פשוט השם הרשמי והמדויק שלו, הוא שאל: "אם נחסום את החיבור של הים התיכון לאוקיינוסים, האם הוא יתייבש?" או, או, אוקיי, זה מעניין. זה מעניין ועל זה אני רוצה לדבר, אבל עוד שנייה אחת. לנועם, לא אותו אחד ממקודם, אני מניח, יש שאלה אחרת. נועם שאל: "מה יקרה אם לאגן מים גדול, כמו הכנרת או הים התיכון, היה פקק והיינו פותחים את הפקק הזה?" [רעש של מים יורדים באסלה]

[מוזיקת פתיחה]

אוקיי, זה פשוט יותר יעיל. לא צריך תמי 4, לא צריך לשתות את הכל. איך מרוקנים מים מאיזשהו מקום? מוציאים את הפקק. זה הכל. אבל ברור שזאת פנטזיה, כן? זאת אומרת, זה מצב היפותטי מופרך. זה כמו ששואלים אותי, מה יקרה אם כדור הארץ יעצור? זה מעניין לדבר על זה, אבל זה לא דבר שבאמת יכול לקרות במציאות, נכון?

[מוזיקה נעצרת]

נכון?! אז יש סיפור שאני רוצה לספר לכם. איך לייבש את הים התיכון? והאם אפשר פשוט להוציא לו את הפקק? אלה השאלות, תיכף תבוא התשובה.

[מוזיקת פתיחה מתחילה ונפסקת מיד]

משהו מאוד מוזר קרה לאגם Peigneur בלואיזיאנה, בארצות הברית, ב-20 בנובמבר 1980.

[מוזיקת רקע]

זה היה אגם קטן, 2.5 קילומטר מצד לצד, וגם לא מאוד עמוק. היה שם פארק קטן, היו שם כמה דייגים, והייתה שם אסדת קידוח. אסדת קידוח זה בגדול מערכת תמיכה במקדחה. מקדחה מאוד מאוד ארוכה, שמגיעה עד לקרקעית הים וממשיכה הרבה מעבר לקרקעית הים לתוך הקרקע, כדי לחפש דברים מעניינים, כמו נפט. כי נפט זה מעניין, כי מוכרים את זה בהרבה כסף.

עכשיו, במקרה המסוים הזה, האגם הזה היה מעל מבנה גיאולוגי שנקרא כיפת מלח. זאת תופעה גיאולוגית שבה גוש של סלע מלח נדחף אל פני השטח בצורה של מין פטרייה, כשחלק מתופעות הלוואי של זה זה שהרבה פעמים מתחת לכיפה הזאת, לפטריה הזאת, יש מאגר של נפט או גז. האם באמת יש שם נפט והאם זה בכמות ששווה להתאמץ בשבילה, את זה לא נדע עד שלא נבדוק. אז זה מה שהם עשו שם. זה היה קידוח ניסיוני כדי לנסות לאתר נפט.

במקרה המסוים הזה, להגיע לקרקעית הים לא היה אתגר כזה גדול, כי אגם פיניור הוא לא עמוק, הוא בעומק של 4 מטרים בממוצע. הקידוח אבל היה הרבה יותר עמוק מזה. הם קדחו כבר לעומק של 375 מטר, והתכוונו לקדוח עמוק יותר, רק שהמקדחה נתקעה. [צליל מכני מתחיל ונפסק] שזה דבר שקורה כשקודחים כל כך עמוק. אז הם ניסו לעשות את מה שעושים במקרה כזה, לסובב בכיוון ההפוך, [צליל מכני] לכבות ולהדליק מחדש, [צליל מכני] אבל משהו לא היה בסדר. המקדחה לא השתחררה, היא התעקמה. ויותר מזה, כל האסדה התעקמה מסביבה.

עכשיו, היה מאוד לא ברור מה בדיוק קרה שם, אבל אסדות קידוח זה דבר מסוכן ויש בהם הוראות בטיחות, ואנשים יודעים שאם קורה דבר מסוכן, אם יש חשש למבנה של האסדה, קודם כל מתפנים, ואז שואלים שאלות. אז קודם כל, 12 אנשי הצוות של האסדה ירדו לסירה ושטו לכיוון החוף, ושמו לב שזה היה יותר קשה מהצפוי, כי היה זרם חזק [מים מפכפכים] שדחף אותם בכיוון הנגדי. שזה מוזר, [מוזיקה מותחת] כי לא אמור להיות שם זרם בכלל. זה אגם קטנטן ורדוד. לאן יהיה זרם? אז אולי הם קצת נלחצו, והם לחצו על הגז והם הגיעו אל החוף. הם לא היו היחידים, גם דייגים שהיו באגם באותו זמן שמו לב שמשהו מוזר קורה, וגם להם היה שכל מספיק להגיד, לא ברור מה קורה כאן, אבל אולי עדיף להסתכל על זה מהחוף ולא מהסירה. הם הגיעו לחוף בזמן כדי לראות את האסדה שלהם נוטה לצד יותר ויותר, ונופלת ונבלעת במים. [מוזיקה מותחת] מה שלא מסתדר עם העובדה שהעומק של האגם הזה היה רק 4 מטר, כי האסדה הייתה הרבה יותר גבוהה מזה. לאן היא הלכה בכלל?!

ובמקום שבו היא שקעה התחילה להיווצר מערבולת. [צליל ערבול] מערבולת גדולה ממש. [צליל ערבול] מערבולת שנראית כאילו מישהו פשוט הוציא את הפקק לאגם הזה…? [צליל ערבול מתחזק עד שנגמר]

בינתיים, לא רחוק משם, היה מכרה [מוזיקת קאנטרי]. אמרתי כבר שבאזור של האגם הייתה כיפת מלח, ובכיפות מלח לפעמים אפשר למצוא נפט, אבל אתם יודעים מה עוד אפשר למצוא בכיפת מלח? מלח. זה עשוי ממלח. אז היה שם מכרה גדול של מלח, כי מישהו צריך להביא את המלח שאתם שמים על הסלט. עכשיו, כשאני חושב מכרה, הדבר שקופץ לי לראש זה מכרה פחם. זאת אומרת, מנהרות צרות ואפלות, ואנשים מלוכלכים עם פנסים על הקסדה שחוצבים עם מכושים ומסיעים דברים בעגלות קטנות כאלה. אז מכרה מלח ממש לא נראה ככה [מוזיקה מתערבלת]. כי פשוט במכרה מלח הם לא מחפשים מלח, הם חוצבים במלח. הסלע שהם נמצאים בתוכו הוא מלח. אז המגבלה על גודל המנהרה זה פשוט כמה הם יכולים להוציא מתוך הקרקע בלי שהיא תיפול להם על הראש.

אז אל תחשבו מכרה פחם, מנהרה צרה. תחשבו מכרות מוריה. זאת אומרת, אולמות גדולים ומסדרונות רחבים מאוד, שכולם חצובים פשוט בתוך מלח. זה היה משהו כזה, היו שם מנהרות ברוחב של מגרש כדורגל, ובגובה של בניין של 8 קומות. זאת מנהרה מאוד גדולה. והיו שם כמה קומות כאלה, והיו אנשים שעבדו במכרה הזה, כשהם התחילו לשים לב לרעשים משונים מלמעלה. [צליל ערבול מים] אז הם שלחו מישהו לקומה העליונה לבדוק מה קורה שם, והוא גילה שמה שעשה את הרעשים זה פשוט כמה חביות שנתקעו אחת בשנייה [צליל נקישות]. ו… זה שהיו שם חביות זה היה קצת תמוה, כי הם לא אמורות להיות שם, אבל מה שיותר מדאיג, זה שהסיבה שהן [צליל אובייקט זז בתוך מים] נתקעו אחת בשנייה זה שהן צפו במים, כי הייתה שם הצפה של מים. עכשיו, הנה העניין. תחשבו על מה שקורה למלח כששמים אותו במים. עכשיו תחשבו שאתם נמצאים בתוך מקום, מתחת לאדמה, שכל הקירות וכל העמודים והתקרה שלו עשויים ממלח ועכשיו יש בו מים. זה לא טוב.

אז גם כאן התקבלה אותה ההחלטה שהיא - אין לנו מושג מה קורה כאן, אבל קודם כל נצא החוצה, אחר כך נחשוב על זה. אז הכריזו על פינוי מיידי של כל העובדים החוצה מהמכרה, דבר שקל יותר להגיד מלעשות, מכיוון שהדרך פנימה והחוצה מהמכרה הייתה מעלית איטית מאוד שיכלה לסחוב עד שמונה אנשים בכל פעם, ובמכרה המוצף לאיטו הזה היו 55 אנשים. אני מנחש שההמתנה למעלית הייתה קצת לחוצה [מצחקק]. איך מחליטים מי נכנס קודם ומי אחר כך? זה גם שאלה. אולי היו מריבות בנושא. היה לחוץ. [מוזיקה מותחת] אבל אני לא הולך לעשות את זה יותר מדי סיפור מתח, אני אגיד לכם מיד שכולם הספיקו לצאת החוצה, כן? כולם הצליחו לצאת, ולעלות למעלה ולשאול מה לעזאזל קורה כאן, ולהעיף מבט אל האגם ולראות אותו מתרוקן. [צליל מים יורדים באסלה]

מה שקרה, כמו שנהיה מאוד ברור ברגע שחיברו אחד ועוד אחד, זה שאסדת הקידוח מלמעלה קדחה בטעות חור אל תוך התקרה של המכרה מלמטה. [צליל מכונת קידוח] החור לא היה גדול, המקדח היה בקוטר של 40 סנטימטר, והחור הזה מלא במים כל הזמן, כי הוא מתחת לאגם, אבל ברגע שהחור הזה הגיע אל החלל של המכרה, המים, כמו מים, התחילו לזרום פנימה, [צליל של זרם מים] וזה חתיכת זרם. וכמו שקורה כשמזרימים מים אל חור ממשהו מסיס כמו מלח, החור התחיל להתרחב. מכיוון שיותר מים זרמו עכשיו, אז הוא התרחב עוד יותר, והוא הפך לחור בקוטר של 10 מטרים בערך, שהאגם הלך והתרוקן לתוכו.

הדבר שקרה באגם מלמעלה זה אותו הדבר שקורה כשאתם מוציאים את הפקק באמבטיה ונוצרת מערבולת שמסובבת את המים בדרך למטה, רק שזאת הייתה מערבולת בקנה מידה הרבה יותר גדול, שסחבה איתה את הכל [צליל מים נשאבים]. אז האסדה שעמדה ממש מעל החור פשוט נבלעה בפנים, [מוזיקת פסנתר] וסירות שהיו באזור נשאבו פנימה, ואז גם חלקים מהחוף הסמוך נסחפו למים ונבלעו במערבולת. עצים, מגרש חנייה, משאית שעמדה בסביבה, בית אחד שעמד שם במשך שנים בלי להפריע, פשוט נשאב למטה יחד עם כל המים של האגם. תוך שלוש שעות האגם התרוקן. בנקודה שבה עמדה האסדה מעל המכרה היה עכשיו בור עצום, ויתר האגם הרדוד היה פשוט… ריק.

אבל זה לא נגמר שם. האגם נמצא כמה קילומטרים מהים, ממפרץ מקסיקו, והייתה תעלה קטנה שהובילה מהאגם אל הים, משום שככה זה עובד, כל הנחלים הולכים אל הים. יש את חוק הכלים השלוב… מים רוצים להיות במקום נמוך יותר. רק שעכשיו לא היה אגם. אז מה שקרה זה שהמים בתעלה הזאת התחילו לזרום בכיוון ההפוך. [מוזיקת רקע] במקום שהאגם יזרום אל הים, הים זרם אל האגם. מי ים התחילו לזרום לתוך האגם הזה ולמלא אותו מחדש, מכיוון שהיה שם עכשיו הבור הגדול הזה, זה יצר מפל מים עצום, בגובה של 45 מטר. [צליל מפל מים] שזה דרך אגב, היה המפל הכי גדול במדינה למשך כמה זמן, אבל לפני שמישהו היה יכול לחשוב להפוך את זה לאתר תיירות ולמכור כרטיסים, המפל הזה הפסיק להתקיים, [צליל מפל המים נפסק] כי האגם פשוט התמלא מחדש. זה לקח שלוש שעות בערך לאגם להתרוקן, [צליל מים נשפכים] ובאזור של שלושה ימים עד שהוא התמלא מחדש. אבל אחרת. משום שהוא היה עכשיו אגם שונה. מה שעד עכשיו היה אגם רדוד של מים מתוקים, היה עכשיו אגם עמוק מאוד של מים מלוחים. מאוד מאוד מלוחים כנראה, כי זה לא סתם מי ים, זה מי ים שנמצאים ישר מעל מרבץ ענק של מלח.

כמה ימים אחר כך החור בתחתית האגם המשיך להקיא דברים, כלומר, לפלוט דברים שנסחפו לתוכו. סירות שנשאבו פנימה עכשיו נפלטו חזרה. חביות פתאום נפלטו חזרה, [מגחך] זה בטח היה מאוד משעשע. דבר אחד שצריך להגיד על האסון המאוד מאוד יוצא דופן הזה, זה שאף אחד לא מת. למרבה המזל, כל בני האדם בסביבה, גם האנשים באסדה וגם האנשים במכרה וגם כל היתר, הצליחו להתפנות בזמן. אם האנשים במכרה היו ערניים פחות, אז זה היה נגמר הרבה הרבה יותר גרוע. אבל כמו שזה, זה לא היה אסון אנושי, זה כן היה אסון סביבתי, כי בני האדם היו בסדר, הדגים לא [מצחקק]. כל הדגים שהיו באגם הזה הלכו ביחד עם המים. כלומר, איפשהו בתחתית של הבור הזה, כנראה יש ערימה גדולה של דגים מופתעים מאוד. [צליל של אובייקט שנזרק למים]

עכשיו, מי אשם בכל העסק הזה? גם חברת הנפט וגם חברת הכרייה, הן היו מודעות לקיום אחת של השנייה, והן העבירו אחת לשנייה מפות כדי לתאם ביניהן, כדי שבדיוק הדבר הזה לא יקרה. אבל זה קרה, מה שאומר שמישהו באיזשהו מקום עשה טעות. וכמובן ששתיהן האשימו אחת את השנייה ותבעו אחת את השנייה. ומי באמת אשם בטעות הזאת? זה בהחלט דבר שצריך לחקור. הבעיה היא שכל הראיות נשאבו לתחתית האגם, אז מאוד קשה לדעת מי באמת היה אשם בכל העסק הזה. [צליל של אובייקט שנזרק למים]

בכל מקרה, השאלה של נועם הייתה "מה היה קורה אילו לאגם היה פקק והיו מוציאים את הפקק הזה?" אז התשובה, מתברר, שבמקרה כזה, המים היו יוצאים. [אות הפודקאסט] אוקיי, אז התרחיש המופרך הזה הוא לא עד כדי כך מופרך. אפשר לעשות את זה. אז מה אם נעשה את זה בים התיכון? פשוט נמצא את הפקק שלו ונפתח אותו. נעשה פתח בקוטר של 10 מטר, תהיה זרימה עצומה של מים. מה יקרה? אז מה שיקרה, זה אותו דבר. המים יתרוקנו. רק מה? זה יקח זמן.

העניין הוא שאגם פיניור היה אגם קטן, והים התיכון הוא ממש גדול. לא רק מבחינת הגודל שלו בקילומטרים, אלא גם מבחינת העומק. יש חלקים בים התיכון שהם בעומק של קילומטרים. מכיוון שאנחנו יודעים כמה זמן לקח לאגם ההוא להתרוקן, שזה בערך שלוש שעות, ואנחנו יודעים פי כמה גדול הים התיכון, אז אפשר לחשב כמה זמן זה יקח לים התיכון להתרוקן, וזה יוצא שלרוקן את הים התיכון באמצעות חור בתחתית שלו בקוטר של 10 מטרים, יקח בערך 7,300 שנה. וזה הרבה זמן לחכות. אנחנו אפילו לא נראה את המערבולת המרשימה הזאת, משום שהמערבולת הזאת, ואת זה אתם יודעים מהאמבטיה אצלכם, היא נוצרת רק שפני המים יורדים ממש נמוך אל מעל החור. לא רואים אותה בהתחלה.

אבל יותר מזה, כל זה כבר קורה. כלומר, אתם חושבים שבתחתית של הים התיכון אין חורים בכלל? הים הוא לא אמבטיה, התחתית שלו היא לא חרסינה, היא לא חומר קשיח אחד ששום דבר לא יכול לדלוף מתוכו. מן הסתם, בתחתית של הים התיכון כבר יש סדקים ומהם מים דולפים, כל עוד יש לאן לדלוף, עוד חור לא ישנה כל כך הרבה. ומעבר לזה, כל המים שדולפים מהתחתית של הים? זה לא משנה. זה לא משנה כי זה זניח. זה פשוט ממש מעט ביחס למים שנעלמים מהים מהצד השני, מלמעלה.

[מוזיקת רקע]

כי באזור של הים התיכון, אני לא יודע אם שמתם לב, חם. וכשחם, מים מתאדים. אז אתם אולי לא רואים את זה קורה, אבל השמש מאדה מים מהים, כל ים, אבל כרגע אנחנו מדברים על הים התיכון, ומה שאולי יפתיע אתכם לגלות זה כמה. הים התיכון מאבד כל יום שכבה של בין 2 ל-4 מילימטרים של מים, שהם מתאדים פשוט. ואם מילימטרים לא מרשימים אתכם, אז אולי זה יותר ירשים אתכם אם אני אציג את אותו מספר אבל בצורה אחרת. כמות המים שמתאדים מהים התיכון כל יום, היא בערך 10 קילומטר מעוקב של מים. כלומר, תחשבו על קובייה באורך של קילומטר, ברוחב של קילומטר, בגובה של קילומטר, עשויה כולה ממים. עשר כאלה. זה מה שמתאדה מהים התיכון כל יום! זה יותר מפעמיים הכנרת. הפקק הקטן שהוצאנו בתחתית שלו? זה לא פונקציה בכלל, זה לא מורגש ביחס לכמות המים שמתאדה כל יום. עכשיו, פני הים של הים התיכון, גם את זה אולי שמתם לב, לא יורדים ב-3 מילימטר כל יום, וזה משום שבזמן שהים כל הזמן מאבד מים, הוא גם כל הזמן מקבל מים. יש נהרות שזורמים אל הים. הנילוס, שהוא נהר מאוד מאוד גדול, זורם לים התיכון, וגם הרון וגם הירקון והרבה נהרות אחרים, שתכלס, כולם ביחד לא מתקרבים אפילו לפצות על הקילומטרים המעוקבים שהוא מאבד כל יום מאידוי. הסיבה שפני הים התיכון לא יורדים כל הזמן היא שהוא מחובר לאוקיינוס האטלנטי. [מגחך] הוא ים, הוא לא אגם, הוא לא מנותק, הוא מחובר לאוקיינוס. במיצרי ג'יברלטר, הקצה של הים התיכון, בין ספרד למרוקו, יש שם פתח צר, ברוחב של 15 קילומטר, שיוצא אל האוקיינוס האטלנטי, שמחובר לכל האוקיינוסים האחרים. אז אין דבר כזה לרוקן את הים התיכון, כי המים מהאוקיינוס ממלאים אותו כל הזמן. לרוקן את הים התיכון זה אומר לרוקן את כל האוקיינוסים. אז אתם לא יכולים לעשות את זה.

אלא אם כן, אילו משום מה היינו רוצים לייבש את הים התיכון, אז לחפור בורות מתחתיו זה לא אפקטיבי, זה לא עושה כלום, אבל לא צריך לעשות את זה. כל מה שצריך לעשות זה לחסום את המיצר הזה, את החיבור הקטן הזה בין הים התיכון והאוקיינוס, ואז לא צריך אפילו לחפור בורות או לפתוח פקקים או… צריך רק לתת לשמש לעשות את מה שהיא עושה. הים כבר יתייבש לבד.

כמובן שזאת פנטזיה, כן? זה כמובן מצב היפותטי מופרך לחלוטין שלא יכול לקרות במציאות, נכון? [פאוזה] נכון. [בהיסוס] נכון? אז זהו, ש… גם זה כבר קרה.

[מוזיקת רקע]

כמו שאתם יודעים, הלוחות הטקטוניים זזים, היבשות זזות, אז לאורך קנה מידה של עשרות מיליוני שנים, יבשות זזות, נעלמות, ומן הסתם גם ימים ואגמים לאורך הזמן מופיעים ונעלמים. אז היה זמן, ממש ממש מזמן, שבו לא היה הים התיכון, לא הייתה קיימת אירופה, אפריקה הייתה באנטראקטיקה, אנטארקטיקה הייתה בקוטב הצפוני, Whatev… דברים היו שונים. אבל אני לא מדבר על זה. אני מדבר על משהו שקרה יחסית לא כל כך מזמן. רק לפני 5 מיליון שנים.

בשלב הזה העולם נראה פחות או יותר כמו שהוא נראה היום. אירופה נמצאת במקום, אפריקה נמצאת במקום, הים התיכון שם באמצע, ואפילו יש כמה יצורים שדומים מאוד לבני אדם שנמצאים בסביבה ויכולים לשחות בו אם בא להם.

עכשיו, העניין בים הזה שהוא… כאילו, כשאתם שטים על המים, אתם לא רואים את זה, הים הוא ים, הוא שטוח, כן? אבל מתחת לים, הקרקעית, שם דברים קורים, שם הדברים יותר דרמטיים. הים התיכון הוא מאוד לא אחיד. יש בו, כבר אמרנו, חלקים שהם מאוד עמוקים, ויש בו חלקים אחרים שהם מאוד רדודים. אחד המקומות הרדודים יחסית האלה, הוא מיצר ג'יברלטר, המקום שבו הים התיכון פוגש את האוקיינוס האטלנטי. אז היה זמן, לפני 5 מיליון ומשהו שנים, שבו כנראה היה קודם כל עידן קרח, כלומר הקרחונים גדלו ופני הים בכל העולם ירדו, וכנראה גם משהו גרם לפני הקרקע במקום הזה לעלות. הגורמים המדויקים לזה לא לגמרי ברורים, אבל מה שקרה זה שמיצר ג'יברלטר נחסם. נוצר שם סכר טבעי. הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי התנתקו אחד מהשני.

[מוזיקת רקע נפסקת]

ובשנים הראשונות אחרי שזה קרה זה בטח לא עשה הבדל גדול, זה די אותו דבר, אבל בהמשך קרה בדיוק מה שאמרתי קודם. הים התיכון מתייבש. כי השמש מוציאה ממנו המון מים כל יום, ובלי החיבור לאוקיינוס אין מה שימלא אותו בחזרה. אז פני הים, לאורך אלפי שנים, יורדים ויורדים ויורדים ויורדים.

עכשיו, כל מה שאני אומר מעכשיו, אלה דברים שקרו מזמן. וכמו כל דבר שקרה ממש מזמן, בעיקר דברים שקרו לפני שהיו באמת בני אדם שיראו את זה וירשמו הערות, אין לנו מידע מדויק על מה שהיה שם, ולכן יש ויכוח. הנושא הזה נחקר הרבה, אבל לא כל החוקרים מסכימים על הכל. אז זה שזה קרה, כלומר, מיצר ג'יברלטר נחסם, אין ממש ויכוח שזה דבר שקרה. אבל כמעט כל דבר אחר בנושא הזה, יש כל מיני סברות ויש כל מיני השערות בנושא. למשל, עד כמה בדיוק ירדו פני הים בגלל זה? כי ברור שזה גרם לפני הים של הים התיכון לרדת בהרבה. אבל כמה הרבה? יש חוקרים שטוענים שמדובר על ירידה של 600 מטר, שזה הרבה, ויש כאלה שטוענים שזו הייתה ירידה של 2,000 מטר. ואולי אפילו 3,000, אבל זה כבר כנראה מוגזם. יש הבדל מאוד מאוד גדול ביניהם, כמובן, ואין לי מושג מי מכולם צודק. זה ויכוח שעדיין נמשך. מה שבטוח זה שגם אם ההערכות המתונות יותר נכונות, זה מאוד משנה את מה שאנחנו מכירים היום בתור הים התיכון.

בתור התחלה, הוא כבר לא ים, הוא אגם, אבל גם לא אגם אחד. מספיק שהמים ירדו במעט, יחסית, כדי לפצל את הים התיכון לשניים. יש את הים התיכון מערב והים התיכון מזרח, כשאיטליה פחות או יותר חוצצת ביניהם. אפשר ללכת ברגל מאיטליה לאפריקה.

אם ההערכה היותר גבוהה לגבי כמה שפני הים ירדו היא נכונה, אז זה אומר שהוא התפצל עוד יותר, לכמה אגמים יותר קטנים. עדיין היו שם מים, כן? זאת אומרת, לא קיים תסריט שבו כל הים התיכון כולו היה קרקע יבשה לגמרי. החלקים היותר עמוקים של הים, הם נשארו עדיין רטובים, עדיין היו אגמים, אגמים מנותקים ומלוחים מאוד, אבל ביניהם יש מרחבים עצומים יבשים. והמקום הזה? הקרקע היבשה של מה שפעם היה הים התיכון? הוא הגיהנום.

[מוזיקת גיטרות חשמליות]

הקרקע הזאת היא משטח מלוח, משום שהמקום הזה היה קרקעית של ים במשך מיליוני שנים, שקעה שם כמות אדירה של מלח, שנשארה שם. אז כל האדמה באזור הזה היא סלע מלח. מה שזה אומר זה ששום דבר לא יכול לגדול שם. אין עצים או שיחים או פרחים בדבר הזה, וגם לא יהיו שם, לא משנה, גם אם תחכו 1,000 שנים, לא יצמח שם שום דבר. יש שם רק משטח עצום של סלע לבן בוהק.

עכשיו, בנוגע למזג האוויר. ים המלח, אתם מכירים, כן? בואו, אני אגיד לכם כמה דברים שאתם כבר יודעים על ים המלח. ים המלח הוא המקום הכי נמוך בעולם, יש בו אגם עמוק והרבה מלח, וקוראים לו גם ים המוות, כי המליחות באגם הזה היא כל כך גבוהה שכמעט שום דבר לא יכול לחיות שם. וחוץ מזה, חם שם. מאוד חם שם. גם כשאתם באמצע איזה גל שרב קיצוני בארץ ואתם שוכבים מעולפים, אחד הדברים הבודדים שאתם יכולים לעשות כדי להתעודד, זה לפתוח איזה אפליקציית מזג האוויר ולברר מה באותו הרגע הטמפרטורה בים המלח. כי אני מבטיח לכם, שכמה שחם לכם, שם יותר חם! מכיוון שהמקום הזה נמצא הרבה מתחת לפני הים, אז יש עוד איזה 400 מטר של אוויר מעליו שעושה אפקט חממה, וזה מגיע לטמפרטורות פסיכיות. ב-2019 מדדו שם 49.9 מעלות בצל! זה ים המלח שקיים אצלנו היום. המקום שאנחנו מדברים עליו עכשיו? הים התיכון, רק בלי הים? זה ים המלח על סטרואידים!

[מוזיקת גיטרות חשמליות]

זה דומה לים המלח, כי זה מקום עמוק מתחת לפני הים, וגם שם יש אגמים מאוד מלוחים, רק שזה יותר עמוק מים המלח, והסהרה נמצאת לא רחוק משם, ואין את ההרים מסביב שעושים צל חלק מהיום. אז תחשבו על כמה שחם בעין גדי בקיץ, ותחשבו יותר! הרבה יותר! [מוזיקת גיטרות חשמליות] זה מאות קילומטרים של שממה לבנה צחיחה בחום של תנור, ועם הידע שיעברו עוד 5 מיליון שנים עד שימציאו את המזגן. בגדול, לא מקום כיפי לחופשה, אני לא ממליץ. [מוזיקת גיטרות חשמליות]

התקופה הזאת שבה הים התיכון היה סיוט מהגיהנום, נמשכה בערך חצי מיליון שנה, ואז זה נגמר. ומה שיפה זה שכשזה נגמר, זה נגמר בבת אחת. תהליכים גיאולוגיים שמשנים לחלוטין את הצורה, את המפה של כדור הארץ, זה דבר שבדרך כלל לוקח הרבה מאוד זמן, כי היבשות זזות מאוד מאוד לאט. אנחנו מדברים פה על תהליכים של מיליוני שנים. זה לא מה שקרה במקרה הזה. כי מה שקרה זה שכמו שהסכר המלאכותי הזה שחסם את מיצרי ג'יברלטר נוצר, ככה יום אחד הוא נפתח. וגם במקרה הזה, אנחנו לא יודעים להגיד בדיוק למה זה קרה. פני הים עלו, או שפני היבשה ירדו, משהו מזה קרה. לא בהרבה, אבל מספיק בשביל שמים יתחילו לזרום מעבר לחומה הזאת [טיפה נושרת] לכיוון העמק שהיה הים התיכון. בהתחלה זה היה זרזיף [טיפה נושרת] מן הסתם, אבל המים גררו איתם חול [טיפה נושרת] ואדמה והגדילו את החור, ולכן פרצו עוד מים [טיפה נושרת] שהגדילו את זה יותר ויותר, והזרזיף הזה גדל [טיפה נושרת], והוא התחיל להיזדזף [טיפות נושרות] שם באופן מאוד רציני [טיפות נושרות]. והסיפור שסיפרתי קודם, על הים שחוזר וממלא את האגם שהתרוקן, אז זה, אבל כמה סדרי גודל יותר גדול [מים נשפכים בחוזקה]. השם של האירוע הזה זה ה-Zanclean mega flood, המגה שיטפון, ובצדק קוראים לו ככה, כי זה השיטפון הכי גדול בתולדות כדור הארץ.

[מוזיקת רקע]

ושוב, יש הרבה מחקרים וטענות וסברות לגבי מה בדיוק קרה וכמה זמן זה נמשך והכל, אבל ההערכה הדי מקובלת, אומרת שהים התיכון מערב, כלומר, החצי המערבי של הים התיכון התמלא, כלומר, חזר לרמה שהוא היום, תוך שבועיים. ואני לא יודע אם אתם מבינים בכלל מה זה אומר שים, ים גדול, מתמלא תוך שבועיים! זה כל כך מהיר שלדעתי אם מסתכלים מספיק טוב אפשר לראות בעין את הים עולה! ואז, אחרי שהצד המערבי של הים התמלא, המים הגיעו לגובה מספיק כדי לעבור את הסכר שמפריד בין ים תיכון מערב לים תיכון מזרח, ועברו אותו, ושוב התהליך התחיל, הפעם למלא את החצי המזרחי של הים, וכאן מגיע הקטע הדרמטי. [מצחקק] משום שבדרך לשם, המים עברו כנראה בקניון נוטו. קניון נוטו, זה נמצא ליד סיציליה, והוא אחד המקומות הכי מרשימים בכדור הארץ גיאולוגית, ואם לא שמעתם עליו אף פעם, זה כנראה משום שהוא נמצא עמוק מתחת למים.

כמו שאמרתי, כששטים על המים לא רואים שום דבר כי הים שטוח, אבל מתחת לפני הים, שם יש דרמה. יש שם מקום שבו העומק של הקרקעית צונח בבת אחת בקילומטר וחצי. כלומר, בתקופה שבה המקום הזה היה יבש, זה היה קניון שאפשר לטייל על התחתית שלו בין צוקים בגובה של קילומטר וחצי. וכשהמים חזרו, הם חזרו דרך שם ויצרו מפל [צליל של מפל] מים בגובה של קילומטר וחצי, ובעוצמה של הניאגרה, רק פי 3,000! זה דבר שאני דווקא כן ממליץ לבקר שם. כלומר, אם אתם עוברים עם מכונת הזמן שלכם, זה נראה כמו… יש קטע. שווה לראות את זה.

עכשיו, למרות כל זה, זה עדיין לקח עוד זמן עד שגם הים התיכון מזרח התמלא. וכשאני אומר עוד זמן, אני מתכוון שלא יודעים אם זה לקח חודשיים או שנתיים, אבל בכל מקרה, בקנה מידה גיאולוגי זה כלום זמן. זה כלום. כלומר, אם הייתי מראה סרט בהילוך מהיר של תנועת היבשות, של איך דברים זזים, אז החזרה של הים התיכון למקום הייתה נראית כמו טעות. כלומר, כי פריים אחד הוא לא נמצא שם, ואז פק, הנה, הוא שם, הוא פשוט הופיע. עכשיו יש ים. [מוזיקה מתנגנת בקצב מהיר]

אז על מה דיברנו?

[מוזיקת סיום]

אוקיי, היו כמה שאלות. למה הים לא מתייבש? הוא כן. הוא כל הזמן מתייבש, אבל מים חדשים מגיעים במקומם. מה יקרה אם מוציאים את הפקק מהים? אז המים יצאו. אם נחסום את הכניסה לים התיכון, האם הים יתייבש? התשובה היא כן. אז בואו לא נעשה את זה כי זה רעיון ממש גרוע.

זאת התשובה.

[מוזיקה נפסקת]

תיכף קצת על תשובה אחרת לאותה שאלה.

לשאלה הזאת, של מה יקרה אם נפתח את הפקק של אוקיינוס, יכולתי לתת תשובה שונה לגמרי. כלומר, יכולתי… אני אמרתי שזה לא ישנה בכלל, כי זה פשוט, זה לא יוציא מספיק מים, הזרם הוא לא מספיק מהיר בשביל לשנות משהו בסקאלה של ים. אבל אוקיי, נכון, זאת התקטננות. הרי ממילא זה לא יכול להיות, אי אפשר באמת לפתוח פקק בתחתית של הים. אז מה אכפת לי להגיד, אוקיי, אז נגיד שפתחנו פקק בקוטר של קילומטר או 100 קילומטר או משהו כזה. כן, יכולתי להגיד זה לא יכול להיות, אבל השאלה היא מה היה קורה אם זה כן היה קורה. כשעונים על שאלה כזאת, צריך לבחור מאיזה חלקים בלתי אפשריים להתעלם [מגחך] ולאיזה חלקים בלתי אפשריים כן להתייחס.

אז יש שאלה מאוד דומה עם תשובה שונה לחלוטין, שאתם יכולים לקרוא בספר של רנדל מונרו. רנדל מונרו, דרך אגב, שפרט מעניין לגביו זה שהוא לא אני. [פאוזה] ואני אומר את זה פשוט כי כבר כמה אנשים שאלו אותי אם אני הוא, ואני לא. כבר יצא שאנשים הביאו לי ספרים של רנדל מונרו לחתום עליהם, והייתי צריך להבהיר שכאילו, בסדר, אין לי בעיה לחתום, אבל אני לא כתבתי את הספר הזה! בכל מקרה, רנדל מונרו הוא יוצר הקומיקס "Xkcd", וחוץ מזה הוא פרסם ספרים שבאנגלית קוראים להם "What If" ו-"What If 2", ובעברית קוראים להם "מה אם?" ו"מה היה קורה אם?", כי זה לא מבלבל בכלל כמובן. בכל אופן, כן, הספרים האלה זה די מזכירים את "התשובה", כי גם הוא מקבל שאלות, שלפעמים שאלות מוזרות, ועונה עליהם ברצינות. ברצינות מספיקה. ובאחד הספרים האלה יש גם תשובה לשאלה שהיא מאוד דומה לזאת: מה יקרה אם יעשו חור באוקיינוס בשקע מריאנה וכל המים יצאו ממנו? עכשיו, הוא לא מתייחס בכלל לשאלה של לאן המים יגיעו, וכמה זמן כל העסק הזה, כי זה ייקח יותר מדי זמן, הוא פשוט מניח שפותחים פורטל למאדים וכל המים עוברים למאדים דרך [מצחקק] הפורטל הזה. הוא יותר מתייחס לאיך העולם יראה איך שהמים יצאו, איך המפה של העולם משתנה, ואחר כך גם מה יקרה במאדים, שהמים יגיעו אליו. וכל העסק הזה הוא מאוד משעשע, הוא מגניב, והוא מאוד לא רדיופוני, כי העיקר שם הוא מפות של העולם ו… באודיו אני לא יכול להראות לכם מפות.

אבל כן זה מעניין, אז לאנשים שאוהבים את "התשובה", אז יכול להיות שאתם תהנו מהספרים. אם כי עוד יותר טוב, לקנות את הספר שלי, "אני יכול להסביר", שהוא ספר שאני כן כתבתי. תוכן שיווקי.

זאת הייתה "התשובה".

[מוזיקת רקע]

אם אתם רוצים לשמוע עוד ספקולציות פרועות שקשורות לעליית וירידת פני הים, אתם מוזמנים לשמוע את הפרק "מה יקרה כשהקרחונים ימסו?", שבו אני מתאר מה יקרה בתסריט ההפוך של מה אם פני הים לא מאוד ירדו, אלא מאוד יעלו. אם אתם רוצים לשמוע עוד על מבולים ענקיים, אז ישנו הפרק "היה מבול". אם אתם רוצים לשמוע עוד סיפורים על אגמים שעושים דברים מאוד מוזרים שאגמים לא עושים בדרך כלל, אז יש את הפרק "זה בא מהאגם", אבל בשלב הזה הקישור הוא באמת די קלוש. ואת כל הפרקים אפשר לשמוע באתר doronfishler.com, ושם אפשר גם להתעדכן בהרצאות שאני עושה בכל מיני מקומות, בכל מיני נושאים.

ייעוץ ותמיכה מורלית, מוץ. עורך סאונד, דור קומט. דור קומט?! [מוזיקה נפסקת בפתאומיות] מה השנה עכשיו?! [צליל של מוזיקה עולה] אני… יש פה איזה קמט בזמן, או איזשהו… הוא הפעיל את הכרונומשהו כדי להגיע אלינו מהעבר. היי דור! מה המצב? סליחה על כל הבלאגן שעשיתי עכשיו בפרק הזה.

אה, תודה לכל צוות רשת "עושים היסטוריה", או רשת צוות עושים… כל מה שלא יהיה.

אני דורון פישלר. יאללה ביי.

[מוזיקת רקע מתגברת]

[מים יורדים באסלה]