התשובה עם דורון פישלר - מאיפה הגיעו החתולים?

מי היה האיש הראשון שהיה לו חתול, או במילים אחרות, החתול הראשון שהיה לו איש? איך אנשים התחילו לגדל חתולים (וכלבים)? זאת לא שאלה כל כך קלה, כי רק לאחרונה גילינו דברים ששינו את התשובה. חוץ מזה, תשמעו כמה דברים על מה שקורה כשמוצאים חתולים מומיות.

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 29/12/2025.

‏[חסות]

‏קריינות: רשת "עושים היסטוריה".

‏מה קורה? אני דורון פישלר, זאת "התשובה", והנה כמה שאלות שקיבלתי על חתולים.

‏[מוזיקת פתיחה]

‏יותם שאל "בעולם יש יותר כלבים או חתולים?" כלבים. זאת התשובה.

‏אה, "מתעניין בחיות" שאל "איך זה שכלבים וחתולים נהיו חיות מחמד וחיות אחרות לא?" אז ככה: פילים אוכלים יותר מדי. על אמבות קשה לשמור במקום אחד. תנינים זה קצת מסוכן ודרקונים לא קיימים. אז זה בגדול מה שנשאר.

‏"ללא שם" שאל, או שאלה, "כמה שערות יש לחתול?" זה תלוי בחתול, וזה מאוד תלוי בסוג של החתול. כי יש כאלה עם שיער יותר צפוף מאחרים, יש גם חתולי ספינקס, האלה שלהם אין שערות כמעט בכלל. אבל בגדול, לרוב החתולים יש הרבה יותר שערות מלבני אדם כי יש להם שערות על כל הגוף, כמובן, אבל חוץ מזה השערות שלהם הרבה יותר צפופות משל שערות של בן אדם. ולבן אדם ממוצע יש איפשהו בסדר גודל של 100,000 שערות ולחתול ממוצע יש את אותו מספר של שערות על 10 סנטימטר מרובע של גוף. שוב, עם הרבה מאוד שוני לגבי באיזה אזור של הגוף זה ואיזה חתול זה, אבל ב… בגדול זה סדר הגודל. עכשיו, מכפילים את זה בשטח הפנים של כל החתול, שיכול להיות גדול או קטן, ומקבלים כמה עשרות מיליוני שערות. לחתול אחד! וזה מסביר איך זה שהחתולה פנדה מצליחה לפזר לי בכל הבית ועל כל בגד שלי שערות במספר שהייתי בטוח שהוא גדול יותר ממספר השערות של כל החתולים בעולם!

‏"האפיפיור" שאל "מה הקטע שלך עם חתולים?" [בהתרסה] תגיד לי, הוד קדושתך, אין לך משהו יותר חשוב להתעסק בו מאשר בחתולים שלי?! אני אוהב חתולים! Jesus Christ, נו מה, תצלוב אותי כי אני אוהב חתולים!

‏"מיאו" שאל "מתי התחילו לגדל חתולים והאם לפני שגידלו אותם גידלו נמרים?" ו"אלברט איינשטיין החתול" שאל "מי היה האיש הראשון שהיה לו חתול, או יותר נכון - מי היה החתול הראשון שהיה לו איש?". אז אוקיי, כמה אנשים שאלו אותי שאלות בסגנון הזה, וזאת בדיוק אחת השאלות האלה שבהתחלה אני חשבתי - מה יש להגיד פה? זאת אומרת, [נאנח] כולם יודעים את זה, נכון? זה… זה דבר ש… זה מאוד פשוט לקבל את התשובה הזאת. אבל ברגע שהתחלתי באמת לברר ולהסתכל ולחפש את התשובה, מתברר שזאת שאלה יותר מסובכת ממה שחשבתי, ומה שיותר מעניין - זאת שאלה שהתשובה עליה השתנתה כמה פעמים, בשנים האחרונות! [מוזיקת פתיחה חוזרת] כלומר השאלה "איפה גר החתול הראשון שהיה לו איש", אם הייתם שואלים את מיטב הידע האנושי, מיטב הידוע למדע בשנת 2000, הייתם מקבלים תשובה שונה ממה שאתם מקבלים היום. ובדרך היא השתנתה יותר מפעם אחת. זאת דוגמה טובה לאיך התשובה לאותה שאלה על משהו שקרה נורא מזמן יכולה להשתנות, וזה מה שהופך את זה למעניין. וחוץ מזה, בשביל זה אני אצטרך לדבר באופן כללי על חתולים ואיך חתולים הגיעו אלינו, וגם על כלבים.

‏אז - מי היה החתול הראשון שהיה לו איש? זאת השאלה, עוד מעט תבוא התשובה.

‏[מוזיקת פתיחה מסתיימת]

‏בעניין חתולים, בואו נתחיל מ… כלבים. [נביחה] כי כלבים זה יותר פשוט.

‏[מוזיקת רקע]

‏בני אדם וכלבים חיים ביחד כבר המון זמן. כבר לפני לפחות 14,000 שנים היו אנשים שחיו עם כלבים. והמעניין במספר הזה, 14,000, זה שזה היה לפני המהפכה החקלאית. כלומר, אנחנו מדברים על לפני יוון העתיקה, לפני מצרים, לפני אשור, לפני שבני אדם התחילו לגור באיזה מקום בכלל. כלומר, בזמן שהם היו עדיין נוודים, ציידים-לקטים, כבר אז היו להם כלבים. ואנחנו יודעים את זה כי מצאו שרידים של בני אדם קדמונים עם כלבים.

‏אז איך זה קרה שבני אדם וכלבים התחילו לחיות ביחד? מן הסתם אנחנו לא ממש יודעים כי אין שום תיעוד מצולם או אפילו כתוב לאיך זה קרה, כי זה היה לפני שהמציאו את הכתב. מה שיש זה סיפור סביר והגיוני על איך קרה שבני אדם התחילו לגדל כלבים, וזה לא שאנחנו יודעים בדיוק איפה ומתי ולמי זה קרה, אבל זה כנראה קרה בערך ככה.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏לפני שהיו כלבים היו זאבים. [יללות של זאבים] ובני אדם וזאבים לא היו חברים. זה לא סתם שאגדות הילדים כשהם מדברות על "חיה מפחידה טורפת" מדברות על זאבים. זאב זאת חיה ענקית שיכולה לטרוף אנשים, ובאמת עושה את זה לפעמים! אם איש נתקל בזאב יש לו בעיה. [צעקה, נביחות ויללות של זאבים] כלומר, פעם הייתה לו בעיה, כמובן שהיום בעולם המודרני זאת כבר לא בעיה. למעשה הפעם האחרונה שבה אדם הותקף על ידי זאב הייתה ב… שנייה, אני אברר… 2025, ב… הולנד, כשזאב התנפל על ילד בן שש וניסה לגרור אותו איתו…?! מה?! מה לעזאזל…? אוקיי… אז… אהה… אז כן, אז, בכל מקרה, יש סיבה טובה להיזהר מזאבים! אז בני אדם לא אוהבים זאבים וזאבים לא אוהבים בני אדם, בדרך כלל. אבל היו מקרים יוצאים מהכלל. בשלב כלשהו בפרה-היסטוריה היו כמה זאבים שגילו שבני אדם הם לא כל כך מוצלחים בתור אוכל, כי הם… הם קשים ולא טעימים והם רב… הם… הם עושים תנועות, זה נורא מעצבן. אבל הם טובים בלמצוא אוכל. כי בני אדם צדים חיות. הם אוכלים, והם לא אוכלים הכל, הם משאירים אחריהם שאריות, עצמות וכאלה, שזה בשביל זאב אוכל סבבה. אז משתלם ללכת אחרי או מסביב לאיזה חבורת בני אדם ולאכול את השאריות שלהם.

‏הזאבים האלה מן הסתם לא היו הזאבים הכי חזקים או הכי אגרסיביים, משום שאלה היו יכולים לצוד בעצמם. הם כנראה גם לא היו נורא נורא מפחידים, משום שאם זאב היה פתאום מאוד לא נחמד לאיזה בן אדם, זה היה יכול להיגמר באחת משתי דרכים: או שהאיש מת או שהזאב מת. אבל בכל מקרה לזאב לא תצא ארוחה קבועה מזה. כלומר, אולי הוא יקבל ארוחה טובה אחת, אבל זהו. אלה שלא היו מאוד מפחידים אלא ידידותיים הם אלה שהמשיכו לקבל אוכל לאורך זמן.

‏וכאן נכנסת לתמונה מישהי שלא דיברתי עליה כבר כמה זמן: האבולוציה. [קולות תיפוף שמתפתחים למוזיקת רקע] לוצי! מה שלוצי אומרת זה שחיה שבסביבה שלה יש יתרון לאיזושהי תכונה טובה, תכונה כמו נגיד היכולת לרוץ מאוד מהר, או צוואר ארוך, או היכולת לחשוב, אז החיות שיש להם את התכונה הזאת הן אלה שישרדו ויורישו את התכונה הזאת לצאצאים שלהם, ואלה שאין להם את התכונה הזאת לא ישרדו ולא יהיו להם צאצאים להוריש להם שום דבר. וככה לאורך הדורות התכונה הזאת הולכת ונהיית יותר ויותר חזקה ודומיננטית בקרב החיה הזאת. אז צוואר יותר ויותר ארוך או יכולת לרוץ יותר ויותר מהר.

‏עכשיו, אצל הזאבים האלה - לא כל הזאבים בעולם, כן? רק הזאבים המסוימים האלה שהלכו אחרי קבוצות של בני אדם ואכלו את השאריות שלהם - הייתה להם תכונה שעזרה להם לשרוד ולקבל יותר אוכל. אלה לא היו הכי גדולים או הכי חזקים או הכי מהירים שקיבלו הכי הרבה אוכל - זה אלה שהיו הכי חמודים! אלה שהיו ידידותיים ולא מפחידים. וככה הזאבים המסוימים האלה נהיו ידידותיים יותר ויותר. חוץ מזה, לזאבים יש תכונה שהיא חלק מה-DNA שלהם, בדיוק כמו מספר הרגליים שלהם, כמו צבע הפרווה שלהם, שזה שהם חיות להקה [יללות זאבים]. כלומר, נאמנות היא ליטרלי בגנים שלהם. מי שדואג להם לאוכל, מי שמלטף אותם ומאכיל אותם, הוא חבר טוב שלהם. הם אוהבים אותו. [מוזיקת רקע מסתיימת] אז הזאבים שחיו לצד בני האדם ואכלו את האוכל של בני האדם, אהבו את בני האדם. ובני האדם גילו שזה שיש לכם חבר זאב, זה לא כזה רע, יש לזה את השימושים שלו. אז הם התחילו לתת לזאבים אוכל בכוונה כדי שהם יהיו נאמנים אליהם ואת הזאבים שעשו בעיות הם גירשו, או הרגו. כלומר הם מאוד מאוד סייעו ללוצי בעבודה שלה, כלומר שאלה שפחות מתאימים לחיות עם בני אדם לא ממשיכים לחיות, או לפחות לא ממשיכים לחיות עם בני אדם, ואלה שיותר מתאימים, כלומר יותר ידידותיים, יותר חמודים, יותר נאמנים - הם נשארים, עד שבסופו של דבר נהיה זן של זאב שהוא שונה מהזאבים האחרים. גם פיזית, כי הוא פשוט פחות גדול, וגם מבחינת המוח שלו, כי הוא רגיל לחיות עם בני אדם. הוא מקבל את הנוכחות של בני האדם כחלק מהטבע שלו. ולסוג הזה של זאב קוראים [יללת כלב] כלב.

‏כלומר, זה לא ממש מדויק להגיד שבני אדם בייתו את הכלב. בני אדם יצרו את הכלב. כלב הבית - Canis lupus familiaris, זה השם המדעי שלו - זה תת מין של זאב. הוא לא היה קיים לפני שהוא היה קיים עם בני אדם. זה לא שלקחו כלב בר והפכו אותו לכלב בית, כי אף פעם לא היה דבר כזה כלב בר. היה זאב.

‏טוב, אז זה בעניין כלבים. מה עם חתולים? זה קרה אצלם אותו דבר? כלומר, חתול זה נמר שבייתו אותו? אז זהו שלא. זה לא, זה… אצל חתולים זה סיפור שונה לגמרי.

‏קודם כל אנחנו צריכים להבהיר למה אנחנו בכלל מתכוונים כשאנחנו אומרים "חתול". כי לאותה מילה יש כמה משמעויות שונות בטקסונומיה, כלומר בחלוקה המדעית הרשמית של השמות של בעלי חיים, ולא כל חתול הוא אה, אה… חתול. למרות שכולם חת… אוקיי, רגע, זה הולך ככה.

‏[מוזיקת רקע]

‏קודם כל ישנה משפחת החתוליים, שהיא המשפחה הגדולה שכוללת הרבה מינים, כוללת נמרים, ואריות, וטיגריסים, ופומות, וקרקל ואת פנדה שמשירה לי שערות על הבגדים [יללת חתול]. בתוכה ישנה תת-משפחה - חתולים גדולים. שזה נמר ואריה וטיגריס, שהם חתולים גדולים, אבל הדמיון המשפחתי הוא מאוד מאוד ברור. כשאתם מסתכלים על נמרים או אריות, איך שהם משחקים אחד עם השני ומכפכפים אחד עם השני או מתלקקים, זה יראה מאוד מאוד מוכר לכל מי שאי פעם גידלו חתול. ויש הרבה תיעודים מגני חיות שמעידים שאם משאירים קופסה ליד פומה או טיגריס, הם יתנהגו בדיוק כמו שהחתולים שלכם מתנהגים: הם יישבו בקופסה [בחיוך]. זה… הם חתולים.

‏חוץ מזה ישנו הסוג שנקרא בעברית "חתול". פשוט חתול. אבל גם זה לא בהכרח החתול שאתם מכירים, כי גם הסוג הזה מחולק לכמה מינים. יש חתול בר אפריקני, וחתול בר אירופי, וחתול חולות, וחתול ביצות, וחתול שחור רגל וחתול מדבר סיני. כל אלה הם חיות שהם קטנות יותר מנמרים או אריות. הם יותר בגודל של… חתול, אבל הם חיות בר. הם לא חיים עם אנשים.

‏וישנו המין שנקרא "חתול הבית", Felis catus [יללת חתול]. חתול הבית, ואת זה אנחנו יודעים מבחינה גנטית, הוא צאצא של מין אחר של חתול - של חתול הבר האפריקאי. כמו שהמוצא של הכלב הוא זאב, המוצא של חתול הבית זה חתול הבר האפריקאי. אבל ההבדל ביניהם הוא הרבה פחות ברור. אם אתם רואים כלב ואתם רואים זאב אתם יכולים להבדיל ביניהם. ברור שהם קרובי משפחה, כן, אבל הם לא אותו דבר [צחוק קל]. יש הבדל משמעותי ביניהם, בעיקר הגודל. לעומת זאת, אם אתם מסתכלים על תמונה של חתול בר אפריקאי, אתם הייתם אומרים "זה חתול". הוא נראה בדיוק כמו חתול. חתול אפור עם פסים שחורים. הוא בגודל של חתול, ויש לו עיניים של חתול, ושפם של חתול, והוא מתנהג כמו חתול. זה חתול! ההבדל העיקרי בין חתול בר וחתול בית זה שחתול בית חי בבית וחתול בר חי בבר. יש ביניהם הבדלים ביולוגיים מסוימים, אבל הם לא כאלה ברורים. כלומר, זואולוגים אולי יכולים להבדיל ביניהם, אבל הבן אדם המצוי פשוט לא יכול להבדיל בין חתול בר לחתול בית. וגם אצל זואולוגים יהיו ויכוחים בעניין, כי לא כולם מסכימים שבכלל יש הבדל.

‏הרבה פעמים מקובל לומר שההגדרה של מין, של מין ביולוגי, זה שרק חיות ששייכות לאותו המין יכולות להנפיק צאצא פורה. כלומר, אריה ותמנונה לא יכולים להביא לעולם ילד ביחד. זה לא יעבוד. זה… אני מצטער. לא משנה כמה עזה אהבתם שנגד כל הסיכויים, זה פשוט לא ילך. גם קרנף והיפופוטמית לא. וגם לא פינגווינה ויען. וגם לא כלבה וחתול או חתולה וכלב. זה לא עובד. כי זה פשוט, ה-DNA… ה-DNA שלהם שונה מדי, הם לא אותה חיה. אבל חתולי בית וחתולי בר לא ממש מכירים בעובדה שהם לא אותה חיה, כי הם בהחלט כן יכולים להזדווג ולהנפיק צאצא פורה והם באמת עושים את זה לפעמים. לכן בעץ המשפחה של הרבה חתולים יש בעצם גם חתולי בר בכל מיני מקומות. אז ההפרדה הגנטית ביניהם נהיית מאוד מבלבלת, ויש זואולוגים שפשוט לא חושבים שחתול בית זה בכלל מין נפרד, כלומר חתול בית וחתול בר אפריקאי צריכים להיחשב לאותה חיה.

‏אז, במקרה הזה אז צריך לשאול אם בכלל נכון להגיד שהחתולים בויתו, משום שכן, חלק מהם חיים בבית אבל חלק לא. שלא כמו כלבים שלקחו חיית פרא והפכו אותה לחיה מבויתת, שחיה עם בני אדם ולא כל כך טובה בלחיות בלי בני אדם, עם חתולים לא לקחו נמרים והפכו אותם לחתולים - הם היו כבר חתולים. וחלקם חיים עם אנשים וזה בהחלט מאוד מאוד נוח להם שיש מי שנותן להם אוכל ומים ומלטף אותם ומגרגר אותם. אבל אם אין להם בני אדם הם גם יסתדרו. יש חתולים שחיים בחוץ, הם בגדול בסדר עם זה. אז החתול זה לא באמת חיה מבויתת. זאת חיה שמסכימה לגור איתנו.

‏[מוזיקת רקע]

‏אז איך זה קרה העסק הזה?

‏בדיוק כמו במקרה של הכלבים אנחנו לא יודעים בדיוק איך זה קרה כי זה קרה נורא נורא מזמן, אבל יש סברה שנשמעת כמו פשוט סיפור מאוד הגיוני על איך חתולים התחילו לחיות עם אנשים. זה קרה הרבה יותר מאוחר מהסיפור עם הכלבים. כי אמרתי, לאנשים היו כלבים בזמן שהם עדיין היו ציידים-לקטים נודדים. כל עוד הם לא ישבו במקום אחד וגידלו אוכל, לחתולים לא היה שום קשר אליהם. אבל, מהרגע שהם הפסיקו לנדוד והתחילו להתעסק בחקלאות, כלומר לגדל את האוכל של עצמם, היה להם הרבה אוכל. והקטע עם אוכל שמגדלים, בניגוד לאוכל שמוצאים, זה שאתם לא חיים מהיד לפה, אתם לא אוכלים היום רק את האוכל שמצאתם היום - אתם שומרים אוכל לאחר כך. כלומר, אתם מגדלים חיטה, או דוחן, או מה שזה יהיה שאתם מגדלים, ואתם קוצרים אותה, ואתם שומרים אותה לאחר כך כדי שיהיה לכם מה לאכול גם בחורף. אז יש מחסנים, יש אסמים, יש מאגרים גדולים של חיטה. ואז באים מכרסמים ואוכלים לכם את האוכל, כי במקום שיש מאגר גדול של זרעים, יבואו מכרסמים ויאכלו אותו. ואנחנו לא אוהבים את זה, כי הם אוכלים לנו את האוכל וגם בגלל שהם מביאים מחלות וכל זה. אבל, במקום שבו יש הרבה מכרסמים יש חתולים. באים חתולי בר אפריקאים, שהם חיות שהם… הם לא כמו הבני דודים הגדולים שלהם, לא צ'יטות ונמרים, הם לא יכולים להתנפל לבד על אנטילופה ולאכול אותה. הם טורפים שניזונים מדברים קטנים יותר, מכרסמים. אז במקום שיש הרבה אוכל יש מכרסמים, ובמקום שיש מכרסמים יש חתולים שבאים כדי לאכול אותם. ובני האדם לגמרי בסדר עם זה, כי לחסל את העכברים היה אינטרס משותף של בני האדם ושל החתולים. אז הם אמרו לחתול "אוקיי, אתה יכול להישאר", והחתול ענה "לא שאלתי אותכם".

‏ובאיזשהו שלב בהמשך הם בטח גילו שחתולים זה דבר חמוד, אפילו אם הם לא צדים עכברים, ופשוט נחמד שהם בסביבה, וחתולים גילו ש… "הפראיירים האלה פשוט נותנים לנו אוכל בלי שאנחנו עושים כלום! [צוחק] לא יודע מה הקטע שלהם, אבל סבבה, למה לא! בואו נפיל להם דברים מהמדף ונשב להם על המקלדת, ונראה אם הם עדיין ימשיכו לתת לנו אוכל! זה סידור מעולה".

‏אז ככה זה קרה כנראה. אבל השאלה הייתה מי היה החתול הראשון שהיה לו איש. אנחנו לא יכולים למצוא את החתול המסוים, אנחנו כן יכולים לחפש איפה זה קרה. איפה זה התחיל.

‏[מוזיקת רקע]

‏התשובה הראשונה והכי מקובלת היא… מצרים. מה שבטוח זה שבמצרים העתיקה - כלומר פירמידות, ספינקס, כל זה - החתולים בהחלט היו בסביבה. כי המצרים העתיקים, וזה ידוע, הם מאוד אהבו חתולים. וזה מתועד, היטב, משום שיש המון ציורים ותבליטים על קירות ו… וכאלה דברים, ויש שם חתולים כל הזמן. ואי אפשר לטעות בזה שאצלם חתולים הם חיות בית. רואים שם חתולים משחקים עם אנשים, ואנשים מאכילים חתולים. דרך אגב, המילה במצרית עתיקה לחתול, היא מילה שאני לא יודע לבטא, כמובן, משום שאף אחד לא יודע, כי האנשים שדיברו את השפה הזאת מתו מזמן, אבל היא מורכבת משלושה סמלים: הראשון הוא הסמל לעיצור "מ", השני הוא "אי" והשלישי הוא "וּ". במצרית עתיקה קראו לחתול "מיאו" או משהו מאוד מאוד דומה לזה, שזה מדהים. [צוחק קצת]

‏יש חתולה אחת, ספציפית, שאנחנו מכירים, קוראים לה תמיאו, שזה "חתולה", בגדול. אה, תמיאו הייתה חתולה של הנסיך, הבן הבכור, של פרעה אמנחותפ השלישי, בסביבות 1350 לפני הספירה. עכשיו, הנסיך הזה מת צעיר, ובאתר הקבורה שלו, חוץ מארון הקבורה שלו, יש גם סרקופג, ארון קבורה קטן, של החתולה שלו. ו… זאת חתולה שזכתה לקבורת מלכים. [מגחך] על הסרקופג מבחוץ יש ציור של החתולה עומדת לפני שולחן קטן מלא באוכל, ויש שם טקסט שמתאר אותה. יש לה צעיף, לחתולה. כל זה זה לא קורה בטעות. אף אחד לא עושה קבורת מלכים לתרנגולת שהוא אכל או למכשיר לציד עכברים שיש לו. זה שהיא שם וקברו אותה בצורה כזאת אומרת שזאת חיה שמישהו אהב.

‏חוץ מזה, חתולים בכלל נחשבו לקדושים ואסור לפגוע בהם. יש אה, סיפור שסיפר היסטוריון רומי, קשה לבדוק את האמינות שלו כרגע, אבל זה מה שהוא סיפר: שהיה רומי בביקור במצרים שדרס בטעות חתול, ואז המון זועם עשה בו לינץ'. כי אסור לפגוע בחתולים.

‏עכשיו, כל זה כמובן מאוד מסתדר עם העובדה שהחתול הביתי הוא צאצא של חתול הבר האפריקאי. אה… כי זה לא כמו תרנגול הודו או חזיר ים. קוראים לו חתול בר אפריקאי כי הוא באמת הגיע מאפריקה [צוחק קצת] והוא בהחלט נפוץ בין השאר במצרים. אז אוקיי, נשמע הגיוני כל העסק הזה.

‏אז - האדם הראשון שהיה לו חתול היה מצרי! לפני 6,000 שנה כזה. זאת התשובה. [פאוזה] או לפחות זאת הייתה התשובה. כלומר, אם הייתם בודקים בכל אנציקלופדיה, בכל מנוע חיפוש, בכל מקור אמין, איפה בפעם הראשונה גידלו חתולים, הייתם מקבלים את התשובה הזאת - מצרים. עד לא מזמן. כי היה חתול אחד ששינה את כל זה. [יללת חתול]

‏[מוזיקת רקע יוונית]

‏ב-2004, בחפירות ארכיאולוגיות בקפריסין, במקום שנקרא… שי-לו-רו-קמבוס [מגחך], זה אתר קבורה מלפני 9,500 שנה, ונמצא שם קבר של… איש, כלשהו. האיש הזה לא היה הבן של פרעה, כלומר הוא לא היה מלך של ממלכה ענקית ועשירה שיש לה את כל הכסף בעולם ויש לו מעמד של אל ובונים עליו פירמידה. הוא כן היה כנראה איש חשוב בסטנדרטים מקומיים כי הוא קבור עם תכשיטים וצדפים, אז כנראה ראש השבט או משהו בסגנון הזה. אה, וחוץ מזה לידו קבור החתול שלו. כלומר, חתול. אפשר להניח שזה החתול שלו. זה חתול קטן, הוא היה בן שמונה חודשים בערך. גנטית הוא דומה יותר לחתול בר אפריקאי מאשר לחתול בית מודרני, שזה הגיוני, כי זה היה מזמן.

‏אבל רגע. בסיפור הזה יש פרט שלא נשמע הגיוני שאני אמרתי עכשיו. עכשיו, זה היה במספרים, וקל מאוד לדלג על מספרים, אז אני אחזור על זה עוד פעם. אתר הקבורה הזה הוא בן 9,500 שנה. ממלכת מצרים העתיקה, אמרנו, היא מקסימום לפני 6,000 שנה. כלומר הקבר הזה הוא מלפני המצרים העתיקים. זה לפני שבנו את הפירמידות, זה לפני הממלכה הישנה, זה לפני הכל, הרבה לפני. אנחנו מדברים על משהו שקרה 3,500 שנים קודם! כלומר, הזמן שעבר בין החתול הזה לבין החתולים המצריים הוא יותר מההפרש בין יוליוס קיסר ל… מיסטר ביסט. אז קודם כל, בשלב ראשון, החתול הבודד הזה משנה לגמרי את כל מה שחשבנו על מתי בני אדם התחילו לגדל חתולים. כי הוא מראה שהמצרים לא היו הראשונים שהיו להם חתולים, לא קרוב לזה אפילו. כל מה שהיה כתוב בכל הספרים עד עכשיו על זה שהראשונים לגדל חתולים היו המצרים - לא נכון! החתול הבודד הזה שינה את הכל!

‏אבל זה יותר משמעותי מזה. כי החתול הזה נמצא בקפריסין. וקפריסין זה אי. חתולים לא אוהבים לשחות. כלומר, אין מצב שחתולים הגיעו לקפריסין לבד. הדרך היחידה שבה חתולים יכולים להגיע לקפריסין זה בסירות עם בני אדם. ו… מאוד לא סביר שהאיש הבודד הזה שנקבר עם החתול שלו הוא במקרה האיש הראשון שהגיע לשם עם חתול. כלומר, כנראה שאם יש שם חתול אחד, היו שם חתולים הרבה זמן. זה אומר שאנשים לקחו אותם לשם עוד קודם. וזה אומר שעוד הרבה קודם הם התיידדו עם חתולים מספיק בשביל שכשהם קמו יום אחד והחליטו לשוט לקפריסין, הם לקחו איתם את החתולים שלהם.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏אז זה תהליך, זה לקח כמה זמן. אנחנו לא יודעים כמה, אבל זה אומר שאנשים חיו חתולים הרבה יותר זמן ממה שחשבנו קודם.

‏עכשיו, המתיישבים הראשונים בקפריסין הגיעו מאזור טורקיה ומהלבנט, כלומר, איפשהו בין סוריה לישראל, שאלה גם המקומות הראשונים שבהם הייתה חקלאות בכלל. אז מה שהדבר הזה עושה זה מזיז את הנקודה שבה לאנשים היו חתולים מאוד קרוב לנקודה שבה אנשים נהיו חקלאים. מה שאמרנו על זה שיש אסם, אז יש עכברים, אז יש חתול - זה קרה ממש מהר, כנראה. אז, התשובה היא - האדם הראשון שהיה לו חתול היה כנראה איפשהו בין אנטוליה לבאר שבע לפני… בואו נגיד 10,000 שנה בערך. זאת התשובה. [פאוזה] או לפחות זאת הייתה התשובה, ואז היה עוד חתול ששינה את המצב. [יללת חתול]

‏[מוזיקת רקע סינית]

‏עוד פעם חפירות ארכיאולוגיות, הפעם ב-2013, ולא בקפריסין אלא בסין, סין. ב-2013 בחפירות ארכיאולוגיות במקום שקוראים לו שנ-סי… זה, בטח לא קוראים לו ככה, אני לא, כל פעם שאני מנסה לבטא משהו בסינית אני עושה את זה לחלוטין לא נכון. במקום בסין מצאו שמונה עצמות של חתולים. ושוב, כאן נכנס לעניין החקירות הפורנזיות השרלוק הולמסיות של העניין, מה אפשר ללמוד משמונה עצמות של חתולים. די הרבה, מתברר. השמונה עצמות האלה שייכות לפחות לשני חתולים שונים, כנראה יותר, ולפי העצמות והתוכן שלהם אפשר ללמוד גם מה החתולים האלה אכלו. אז הם אכלו, מתברר, אוכל שמבוסס על דוחן. אה, כלומר, הם אכלו מכרסמים שאכלו דוחן. אחד מהם היה זקן יותר מהאחרים. יש לו שיניים קהות, מה שאומר שהוא הגיע לגיל מבוגר, ומזה החוקרים מסיקים שהוא היה חתול בית, שהוא חי עם אנשים. כי חתולי בר, אה, מאוד נדיר שהם מגיעים לגיל מבוגר. אז אלה היו חתולים שחיו עם אנשים. והעצמות האלה נמצאות בישוב שמתוארך ללפני 5,300 שנה בערך, וזה, שוב, לא מסתדר עם הסיפור שהיה לנו עד עכשיו.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏הבעיה עכשיו היא לא הזמן, כי 5,300 שנה זה מקביל פחות או יותר למצרים העתיקה. זה בסדר. זה לא שצריך להזיז את הפגישה הראשונה עם חתולים לעוד יותר מוקדם. הבעיה היא לא הזמן, הבעיה היא מקום. כי אמרנו, חתולים התחילו במזרח התיכון ומשם הם התפשטו לכל העולם עם האנשים. בין השאר הם הגיעו בדרך המשי לסין, וזה כנראה קרה איפשהו בשנת 600-700 לספירה. זה לפחות הסיפור המקובל. ולכן זה לא אמור להיות הגיוני שחתולים הגיעו ממצרים או מקפריסין או מפתח תקווה לסין ב-3000 לפני הספירה! [מגחך] כי באותו זמן המזרח התיכון וסין הן פלנטות שונות לגמרי. הם לגמרי מנותקות אחת מהשנייה. המצרים לא ידעו שסין קיימת. הסינים לא ידעו שמצרים קיימת. זה לקח אלפי שנים עד שהם גילו אחד את השני והתחילו לסחור ביניהם. אז אם היו חתולים בסין כבר אז, מה זה אומר? שהמוצא של חתולים הוא בכלל בסין? או ש… הם מלווים את בני האדם בעצם עוד יותר ממקודם? עוד לפני שהאנושות התפצלה? או… הם, הם עושים טלפורטציה?! מה הקטע עם החתולים האלה?! למה הם מציקים?!

‏אז התשובה היא שהחתול הראשון שהיה לו איש היה בכלל סיני?! דרך אגב, עוד פרט מעניין בעניין סינים וחתולים. המילה הסינית לחתול היא "מאו" [צוחק]. באמת. ושוב, הם לא, הם, הם… זה שפה מנותקת לחלוטין ממצרית עתיקה, אבל אלה שתי שפות שונות שבהם המילה לחתול היא משהו שנשמע כמו "מיאו", בגדול. שזה מוזר, משום שזה אפילו לא באמת הקול שהחתול עושה. זאת אומרת, אפשר היה לקרוא לחתולים גם "רררוואו" או "פררררר". לא יודע.

‏בכל אופן, רגע לפני שמשכתבים שוב את כל ההיסטוריה החתולית, לשאלה הזאת כן מצאו פתרון. כי כשבדקו את ה-DNA של החתולים האלה, אז גילו עליהם דבר מעניין: שהם לא חתולים. כלומר, הם כן חתולים, אבל הם חתולים אחרים. כלומר החתול הזה, החתולים שמצאו בסין, זה לא חתול הבר האפריקאי. זה חתול נמרי. חתול נמרי הוא סוג של חיה ממשפחת החתוליים, שחי בדרום-מזרח אסיה, והוא [יללת גור חתול] חמוווווד!! [יללה וגרגור של חתול] אתם מכירים את הקטע הזה של חתולים קטנים שעושים את העיניים שלהם גדולות גדולות גדולות? אז הוא עושה את זה עוד יותר! [גרגור ויללה של חתול] ויש לו כתמים כמו של נמר, והאוזניים שלו קצת יותר קטנות משל החתול המצוי. כלומר שוב, זה סוג של חיה שקוראים לה חתול, זה לא בדיוק אותה חיה כמו החתול שאנחנו מכירים, כמו ש… כמו שזה לא נמר. אבל הוא חי ביחד עם אנשים בסין, למרות שהוא לא קשור בכלל לחתול האפריקאי שעשה את זה. עכשיו, הסינים לא המשיכו לגדל חתולים נמריים אחר כך. החתולים שאתם יכולים למצוא היום בסין הם לא צאצאים של החתולים האלה, הם צאצאים של החתול האפריקאי, אותו אחד שאתם מוציאים בכל העולם. כלומר, היה זמן שבו החתול הנמרי חי עם בני אדם, בסין, והרומן הזה נמשך כמה זמן אבל אז הפסיק, דרכיהם נפרדו. היה זמן שבו החתול הנמרי חי איתנו ואז הוא עבר לגור במקום אחר. אז מה שזה אומר, זה שהקטע הזה שהחתולים החליטו לביית את עצמם? זה קרה לפחות פעמיים נפרדות לאורך ההיסטוריה, בשני מקומות שונים, ועם שני סוגים שונים של חתולים!

‏אז, פעם אחת אחרונה, מה הייתה השאלה?

‏[מוזיקת הסיום]

‏מי היה האדם הראשון שהיה לו חתול, או החתול הראשון שהיה לו אדם? הראשון היה כנראה במזרח התיכון לפני אזור של 10,000 שנה, אבל מתברר שהעניין הזה של חתולים שחיים איתנו זה דבר שפשוט קורה. כנראה שבכל מקום שבו בני אדם מתיישבים… באים חתולים ומתיישבים עליהם [יללת חתול]. ועושים מיאו.

‏[מוזיקה מסתיימת]

‏וזאת התשובה. עד… שנגלה תשובה אחרת, כי גם דברים שאנחנו יודעים לפעמים אנחנו מגלים שבעצם אנחנו לא יודעים את מה שאנחנו יודעים. זאת התשובה. עכשיו הפסקה קטנה, ואז אני אספר לכם על מתקפת החתולים המומיות.

‏[מוזיקת רקע]

‏ב-1889, שזה לא האייטיז של מדונה, זה האייטיז של ויקטוריה, התפרסמה בעיתון הסאטירי "פאנץ'" בבריטניה קריקטורה שמראה שני חוואים המומים עומדים מול צבא ענק של חתולים מומיות מהלכים עם עיניים זוהרות. כלומר מן "פלישת המתים החיים", רק שהמתים הם גם חתולים [גרגור של חתול]. וכמו תמיד, כדי להבין על מה הקריקטורה הזאת מדברת צריך להכיר את ההקשר, אבל כאן ההקשר הוא מטורף יותר מהקריקטורה עצמה.

‏ב-1888 עשו חפירות ליד מקום שנקרא בני חסן במצרים, ומצאו שם אתר קבורה מצרי עתיק שבו הייתה, בין השאר, מומיה של חתול. כלומר זה כמו מומיות של אנשים שחנטו אותם, אתם יודעים איך זה נראה, כאילו הם עטופים מסביב בהרבה בד והכל, אבל זה חתול. מומיה של חתול זה דבר קצת מוזר, זה נראה כמו, אה, שמיכ… כמו בקבוק… כמו, כמו מגבת מגולגלת עם, עם ראש של חתול. זה כאילו שאתם, אתם רוצים לתת לחתול שלכם גלולה או משהו וכדי שהוא לא יתנגד וישרוט אז אתם מראש עוטפים אותו לגמרי במגבת מכל הצדדים כשרק הראש שלו בחוץ? אז ככה זה נראה, רק שזה בן 3,000 שנה והחתול מת. אז זו תגלית מעניינת בפני עצמה, אבל מה שמעניין יותר באתר ההוא בבני חסן היה שלמעשה מצאו שם יותר ממומיה אחת של חתול. היו שם 180… אלף כאלה. שזה, תסכימו איתי, יותר מאחת. אה, היו שם 180,000 חתולים חנוטים! מה עושים 180,000 חתולים חנוטים באתר קבורה?! כי הם לא היו כולם חיות המחמד האהובות של מישהו. ההסבר הוא שהמקום הזה היה מקדש של באסט, או באסטט, האלה החתולית, שבדרך כלל בתמונות מצריות היא נראית כמו מין חצי אדם חצי חתול, וכמו אלים אחרים, היא מקבלת מנחות. וכמו אלים אחרים, המנחות שהיא מקבלת היא חיות מוקרבות. כלומר, אם אתם רוצים טובה מהאלה, מה שאתם צריכים לעשות זה להגיע אל המקדש, אל הכהנים שלה, אה, לשלם, ואז במקדש… הורגים בשבילכם חתול. אתם לא צריכים להביא חתול משלכם, יש להם שם חתולים מוכנים מראש בשביל זה. ואז חונטים את החתול ומגישים אותו מנחה לאלה ואז היא נותנת לכם את הטובה שביקשתם, או שלא. עכשיו, מאיפה אנשי המקדש הזה משיגים את כל החתולים האלה? הם בבירור גידלו אותם בשביל זה. כלומר, הם גידלו חתולים, בהמוניהם, רק בשביל להקריב אותם לבאסט. והשאלה הבאה שצריך לשאול היא, "רגע, אבל הלא הרגע אמרת שהמצרים נורא אהבו חתולים ואסור היה אף פעם לפגוע בהם, אז איך זה שמצד אחד אסור לגעת בחתול ומצד שני אפשר להקריב אותם במאות אלפים?!" אז התשובה היא שזה לא הגיוני בכלל, כי דת זה דבר מוזר. אסור אף פעם לפגוע בחתולים אלא אם כן עושים את זה נכון, בצורה הדתית הנכונה כדי להגיש לבאסט. מסכנים החתולים.

‏בכל אופן, זה אפילו לא החלק המוזר של הסיפור. אלפי שנים מאוחר יותר, בחפירות, מוצאים את אתר הקבורה הזה עם 180,000 מומיות של חתולים. אוקיי, מגניב. מה עושים איתם עכשיו? אז חלק מהם שמרו בתור ממצאים ארכיאולוגיים, וחלק מהם מכרו לאנשים עשירים בתור שריד מצרי עתיק ומגניב. ועדיין זה משאיר אותכם עם איזה 179,000 [מגחך] חתולים מפוחלצים. אז, אז מה עושים איתם עכשיו? אז מה שקרה זה שנערכה מכירה פומבית, ומי שזכתה הייתה חברה בריטית לדשן. ואם אתם זוכרים את נאורו אז אתם זוכרים שדשן, פוספטים, זה חומר מאוד חשוב ומאוד יקר. ופגרים זה אחלה דשן, אפילו יותר מקקי של ציפורים.

‏[מוזיקת רקע]

‏הייתה ספינה, שהפליגה ממצרים לאנגליה עם 19 וחצי טונות של חתולים מצרים עתיקים מתים, כדי לשמש בתור דשן בשדות של אנגליה. ומכאן מגיעה הקריקטורה הזאת. כי אם לפי הסיפורים להזיז מומיה אחת מצרית זה יכול להטיל עליך קללה - עכשיו תחשבו מה קורה אם אתם מעצבנים 180,000 רוחות של חתולים. הם יסתובבו לכם בבית כל הלילה ויללו לכם ולא יתנו לכם לישון, או משהו. [מוזיקת רקע דועכת] בכל מקרה אז אחת העובדות היותר מוזרות היא שתפוח האדמה שבריטי אכל בתחילת המאה ה-20 סביר למדי שהיה פעם חתול מצרי [גרגור ויללה של חתול]. זאת הייתה התשובה.

‏[מוזיקת רקע]

‏אם בא לכם לשמוע עוד על ההיסטוריה האמיתית של החתולים, אז אולי תרצו לשמוע את הפרק "החתול הראשון באנטרקטיקה". ואם אתם רוצים לשמוע עוד סיפורים לא אמיתיים על חתולים, אז ישנו הפרק "הילד שצייר חתולים", וגם הפרק "מה היה קורה אילו החתול שלי היה הופך לחור שחור". והאמת שרוב הפרקים האחרים די סביר שיוזכר חתול באיזשהו מקום.

‏את כל הפרקים של הפודקאסט אתם יכולים למצוא ב-doronfishler.com ושם אתם יכולים למצוא גם את רשימת ההרצאות שאני עומד לעשות בעתיד הקרוב על כל מיני… כל מיני דברים בכל מיני מקומות, תלוי מתי אתם שומעים אותי.

‏עורכת הסאונד שלי נוי! ייעוץ ותמיכה מורלית מוץ! תודה לכל צוות רשת "עושים היסטוריה", אני עדיין דורון פישלר, ולשם שינוי התגובות בספוטיפיי יהיו רלוונטיות הפעם. "רררואו".

‏קריין: לפודקאסטים נוספים של "רשת עושים היסטוריה" ולהצטרפות לרשימת התפוצה של התוכנית בדואר האלקטרוני בקרו ב-osimhistoria.com או הורידו את אפליקציית "עושים היסטוריה" בחנות האפליקציות של אנדרואיד.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה