במשך עשרות שנים, לילדי ישראל הובטחה טיסה לירח לפני גיל 21. מי היה אחראי לנבואה המשונה והלא ריאליסטית הזאת? ולמה בדיחות בזוקה היו כאלה גרועות? הדרך לתשובה עוברת דרך ילד הבועות האטומי, רופא שיניים מצ'ילה, ויתר נשיאים ממה ששיערתם.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 30/08/2021.
רשת עושים היסטוריה
היי אני דורון פישלר וזאת התשובה.
לפעמים הבן אדם שומע שאלה ובאותו רגע מתברר לו שזאת ה-שאלה.
אני לא שמתי לב לזה עד היום, אני לא ידעתי את זה עד שלא שמעתי אותה, אבל בעצם תמיד רציתי לדעת את התשובה על השאלה הזאת. יש לי חור בלב בצורה של השאלה הזאת. השאלה היא שאלה מספר 17,774 שאל אותה אביב, שהוא לא אביב שם טוב, אלא אביב אחר, שם פחות טוב. הוא שלח לי את השאלה הזאת:
מי כתב את העתידות בבזוקה, וכמה מהן התגלו כנכונות?
נכון! נכון!
מה הקטע עם העתידות האלה? ומי כתב אותן? ואם יורשה לי להוסיף אביב לא כתב את זה במפורש אבל אין לי ספק שלזה הוא התכוון. עזבו את כל העתידות האחרות, אף אחד לא זוכר אותן ממילא. השאלה החשובה היא מי לעזאזל היה הבן אדם שהבטיח לי להגיע לירח עד גיל 21? אני לא צריך להסביר את השאלה הזאת, נכון? כולכם יודעים מה זה מסטיק בזוקה, נכון? אולי היום יש ילדים שלא מכירים את בזוקה אני אסביר בכל זאת.
בזוקה היה ועדיין הוא עדיין קיים מסטיק עם בדיחה ונבואה. בזוקה זה, טוב, ברמת עקרון זה מסטיק, אבל לדעתי זה היה עשוי מיהלומים ורודים, בגלל שהדבר הזה הוא החומר הכי קשה בטבע. כן? זה בלוק ורוד קטן שאתם מכניסים לפה ואז אתם יכולים לנקוע את הלסת בניסיון ללעוס ולרכך אותו. איכשהו בסופו של דבר זה נהיה מסטיק. ואז אתם לועסים מסטיק. הוא מסטיק, הוא לא יוצא דופן מהבחינה הזאת. אומרים שבזוקה הוא ממש ממש טוב בשביל לעשות בלונים אבל אני אף פעם לא למדתי לעשות בלונים ממסטיקים, אז זה לא ממש שינה לי. וזה לא באמת משנה, האטרקציה בזוקה אף פעם לא הייתה מסטיק, האטרקציה בזוקה הייתה העטיפה שלו.
בזוקה מגיע בעטיפה בצבעים כחול לבן ואדום, ובין העטיפה לבין הגוש והרוד הלא ברור בעצמו, יש עוד דבר. יש חתיכת נייר חלקלק בגודל של 4.5 ל 6.3 סנטימטר שזה בערך בגודל של בול דואר וחצי, שעליה יש כמה כתמים צבעוניים מטושטשים ועתידות. עכשיו לעתידות נגיע עוד מעט, קודם כל אני רוצה לדבר על הכתמים הצבעוניים המטושטשים האלה. אם אתם ממש ממש מאמצים את העיניים, אתם יכולים לגלות שלמעשה הם קומיקס. קומיקס מאוד קצר עם שלוש תמונות בדרך כלל, והתמונות האלה הודפסו באיכות כזאת גרועה, הן היו כל כך לא ברורות והצבעים תמיד הייתה לא בסדר כלומר, תמיד הכחול היה איזה חצי סנטימטר נמוך יותר מאיפה שהוא אמור להיות והאדום היה באיזשהו מקום אחר, והשאר היה מטושטש, בקיצור להבין מה קורה בקומיקס הזה היה מאוד מאוד קשה, ברור שהיו שם איזה שהם דמויות אבל להבין מה בדיוק הם עושות או אם יש להם איזשהו סנטימטר שיהיה הבעת פנים את זה אפשר היה בעיקר לנחש.
הכותרת של הקומיקס הייתה "וחבורתו בזוקה ג'ו". כלומר, בזוקה ג'ו וחבורתו, אבל זה היה כתוב הפוך, והדמות המטושטשת המובילה, את זה אפשר היה להבין, זה היה ילד, אני מניח שהוא ילד, שיש לו רטייה על העין, אז אני מניח שזה בזוקה ג'ו. בכל מקרה זה היה הקומיקס שסיפר בדיחה.
הבדיחות של בזוקה לא ידועות כבדיחות טובות, אפשר להגיד שבדיחת בזוקה פחות או יותר הפכה למילה נרדפת לבדיחה ממש גרועה, אם מישהו מספר בדיחה ואתם אומרים לו וואו שלח את זה ישר לבזוקה זאת לא מחמאה, וזה די בצדק שהם קיבלו את השם הזה, אבל בכל זאת, בשביל התחקיר בפרק הזה אני קראתי הרבה בדיחות בזוקה ואני פה כדי להגן על בדיחות בזוקה. הן לא תמיד היו כל כך גרועות, הן לא היו מאוד טובות אבל חלקן היו בסדר זה פשוט עניין של הקשר, זה עניין של איך לספר בדיחה, וכשאתם קוראים בדיחה שמודפסת בקושי בקומיקס מטושטש בגודל של בול שאי אפשר להביא מה קורה בו בכלל, זאת אחת הדרכים הכי גרועות בעולם לספר בדיחה. מאוד קשה להצחיק באופן כזה, אבל לפעמים לבדיחה עצמה היה פוטנציאל.
למשל קחו את הבדיחה הזאת של בזוקה ג'ו וחבורתו.
בתמונה הראשונה של הקומיקס רואים את אחד מחברי החבורה, מוטי, קראו לו. הוא היה זה שהלך כל הזמן עם החולצה על הפה והאף, אף אחד אף פעם לא הבין למה הוא הלך ככה, בדיעבד הוא ניבא את מגיפת הקורונה 50 שנה מראש. בכל אופן אז הוא רץ לחנות, כלומר, הוא רץ לכיוון כתם מטושטש, מההקשר אני מניח שהוא אמור להיות חנות, והוא אומר אני זקוק למלכודת עכברים, והתמונה הבאה הוא אומר מהר עלי לתפוס אוטובוס, ואז המוכר אומר מצטער, אין לי מלכודת בגודל הזה.
אז זה לא מאוד מצחיק, אבל זה היה יכול להיות מצחיק אם הם מספרים את זה נכון, כלומר, עם הקשר כלשהו נגיד אם היו נותנים לנו איזושהי סיבה הגיונית למה הבן אדם מחפש מלכודת עכברים בזמן שהוא ממהר לאוטובוס, ואז התשובה של המוכר הייתה לא צפויה, אז זה היה יכול להיות מצחיק. זה לא, אבל יש פה פוטנציאל בבדיחה הזאת.
בדיחות אחרות הם כאלה שאולי היו מצחיקות מתישהו אבל המשמעות שלהם כנראה אבדה במהלך הדורות או בתרגום או משהו, למשל יש לבדיחה שבה ג'ו הדמות הראשית זה עם הרטיה דרך אגב אף פעם לא הסבר למה יש לו רטייה על העין, הסבר מקובל שאני שמעתי זה מכיוון שמסטיק בזוקה הוא הדבר הכי קשה בטבע פשוט נכנס לו פעם מסטיק בזוק על העין ובגלל זה קוראים לו בזוקה ג'ו.
בכל מקרה אז הוא שואל את מוטי מדוע פיטרו אותך בחנות הנעליים בעבדת? ומוטי אומר איש אחד ביקש נעלי קרוקודיל, ושאלתי איזו מידה נועל הקרוקודיל.
הבדיחה הזאת הייתה אולי יכולה לעבוד אילו היה לי מושג כלשהו מה זה נעלי קרוקודיל, אבל אני אף פעם לא שמעתי את צירוף המילים הזה כלומר יש פה דאבל משמעות אתם מבינים? כלומר, מוטי חשב שהוא באמת רוצה לקנות נעליים בשביל הקרוקודיל שלו אבל בעצם האיש כמובן מתכוון ל… למה? אני לא מכיר משמעות אחרת לצירוף המילים הזה. היה פעם מותג של נעליים שקראו לו נעלי קרוקודיל? קרוקס? לא זה היה הרבה לפני זמנם. אי אפשר לעשות משמעות כפולה למשהו אם אני לא מבין את המשמעות הראשונה שלו.
והיו גם בדיחות שאני פשוט לא מבין בכלל למשל, ג'ו נמצא במקום כלשהו. עכשיו, שוב, מכיוון שזה מצויר בסנטימטר על סנטימטר ומאוד מטושטש לא ברור כל כך איפה הוא נמצא, אני חושב שהוא שוכב על מיטת שיזוף על סיפון של ספינה, אבל אני לא לגמרי בטוח בזה. בתמונה השנייה ניגש אליו מלצר, והמלצר אומר "היכן תרצה את ארוחת הבוקר אדוני?" וג'ו עונה לו "מעבר למעקה".
מה הבדיחה? זה לא שהבדיחה לא טובה, אני פשוט לא מבין מה הייתה הבדיחה. מה מעבר למעקה? הוא כאילו אומר "האוכל שלכם כל כך גרוע שאני מעדיף שתזרוק אותו לים?" כלומר זה צוחק על האוכל הגרוע בהפלגות נופש כי כולם יודעים שהאוכל בהפלגות הוא כזה גרוע Am I right? כאילו זה כזה מהחיים? כן? לא יודע לא זה לא נשמע כל כך הגני אבל אין שום מסבר אחר אני לא יודע מה הבדיחה כאן.
ומתחת לזה כתוב "עתידות: אתה עלול להיות טייס". ככה זה מוצג, "עלול", אם לא תיזהר אולי תהיה טייס. כי היו עתידות בכל נייר כזה, חוץ מבדיחה לא מאוד מצחיקה היה גם עתידות, איזושהי נבואה לעתיד. אני מניח שזה בהשראה את פורצ'ן קוקיז, אתם אוכלים עוגיה או מסטיק ואתם מקבלים נייר קטן עם נבואה לעתיד שממנה אתם יכולים להתעלם אם בא לכם. ובדיוק כמו בפורצ'ן קוקיז, כל הקטע היה שרוב הנבואות האלה היו דברים מאוד מאוד כלליים, ככה שהם תמיד אפשר היה להגיד שהם התגשמו, כי פשוט זה היה מאוד לא ספציפי. למשל, היה אחד שהיה כתוב "עתידות בקרוב תצא לנסיעה ארוכה ותגלה תגלית מעניינת". אוקיי, עכשיו מכיוון ש"ארוך" ו"מעניין" הם שניהם מושגים יחסיים, זה יכול להיות נכון גם אם תסעו לאלסקה ותגלו שם זן חדש לדינוזאור, או אם תסעו לסופר ותגלו מוצר חדש של קטשופ דל-קלוריות. זה מעניין… קצת…
או עתידות אחרות, זה היה "תוכל להיות ספורטאי טוב אם תתאמן כהלך" כן, זה נכון לגבי רוב האנשים. או אחד אחר -"אתה מפחד שאין אוהבים אותך, אולם לפחד זה אין כל יסוד" זאת אחלה הצעה, האמת. אבל את כל אלה די אף אחד לא זוכר יש עתיד אחד, נבואה אחת, לא איך, מה היחיד של הדבר הזה? יש דבר אחד כזה שהוא מה שאנשים זוכרים, תגידו לאנשים בזוקה יש דבר אחד שהם יזכרו. זה קומיקס מספר 17 וזאת הבדיחה: מוטי קפץ לפני רכבת נוסעת האם נהרג? לא! הרכבת נסעה לאחור!
ואחרי שקמתם מהרצפה והתאוששתם מעוויתות הצחוק ההיסטריות שאחזו בכם למקרא הבדיחה הזאת, אתם קוראים את העתידות, ובעתידות כתוב המשפט הזה: "לפני יום הולדתך ה-21 תגיע לירח". והמשפט הזה, כמו שאתם בטח יודעים, הוא בדרך כלל מצוטט באופן לא מדויק בתור "עד גיל 21 תגיע לירח", המשפט הזה הוא מאוד מוכר, המשפט הזה הפך להיות מיתולוגיה.
בשנות ה-90 הוא הופיע בפרסומת לבזוקה, עלית ניצלה את זה גם לעוד דברים והיא הקימה פעם בדיזנגוף סנטר מתחם של בזוקה עם תפאורה של הירח וקסדות של אסטרונאוטים שתוכלו להצטלם עם השלט הגדול "עד גיל 21 תגיע לירח". וגם בלי שום קשר לבזוקה, המשפט הזה פשוט, אנשים מכירים אותו, יש ספר של גפי אמיר שנקרא "עד גיל 21 תגיע לירח" נשיא המדינה דאז, רובי ריבלין כשהוא נשא נאום לכבוד החללית בראשית הוא אמר, ואני מצטט את הנאום שלו "אני זוכר כילד את האיחול שהופיע על עטיפות מסטיק 'עד גיל 21 תגיע לירח" ולמעשה, זה לא מאוד נפוץ שנשיאים של מדינות מצטטים בנאום רשמי עטיפות של מסטיקים, זה לא דבר שקורה הרבה. אז הנבואה הזאת היא מיתולוגית, ואיך שלא מסתכלים על זה, זאת נבואה גם מאוד מוזרה כי היא מאוד שונה מכל נבואה אחרת, לא רק בזה שהיא חד משמעית לא נכונה אלא גם בזה שהיא פשוט מאוד ספציפית. כלומר, זה לא "בזמן כלשהו לא מוגדר בעתיד תצא למסע בגודל לא מוגדר כלשהו" לא, זה נותן לכם יעד אחד מסוים, הירח ומועד ספציפי שבו תגשימו אותו, גיל 21. ובנוסף לזה זה גם לא מאוד ריאליסטי כלומר, אפילו היום שעברו הרבה מאוד שנים מאז שהנבואה הזאת נכתבה, גם עכשיו אני לא הייתי מבטיח לאף אחד שעד גיל 21 הוא יגיע לירח, הסיכוי לזה הוא לא גדול.
אז איך הגיע לבזוקה נבואה כזאת מוזרה? מי עשה את זה? למה? זאת השאלה האמיתית, ותכף תבוא התשובה.
אין דבר ישראלי יותר ממסטיק בזוקה כלומר, חוץ מזה שהוא לא ישראלי בכלל, הוא אמריקאי.
את בזוקה יצרה באמריקה חברת "טופס" והחברה הזאת ידועה באמריקה בעיקר בתור יצרנית של קלפים של שחקני בייסבול. נכון בסדרות אמריקאיות נוסטלגיות, אז תמיד הילדים אוספים קלפים של בייסבול, הם לא אוספים מסטיק בזוקה כי בזוקה היה פשוט מוצר יחסית זניח שלהם, אבל זה היה של אותה חברה. ב1947 החברה הזאת התחילה לייצר את המסטיק שנקרא בזוקה. המסטיק דרך אגב הגיע אחרי המשגר הקטות ולא להיפך עכשיו, כנראה נקרא על שמו, למרות שלמה לקרוא למסטיק בשם של משגר רקטות זה עדיין לא ברור. את המסטיק הזה הם שווקו באמצעות קומיקס, קומיקס שהגיע עם כל חבילה של מסטיקים וזה קומיקס שנקרא כמובן "בזוקה ילד הבועות האטומי". למה אטומי? כי השנה הייתה 1947 ואמריקה הרגע ניצחה במלחמת העולם השנייה בכוח האטום ולכן לכתוב "אטומי" על כל דבר עשה אותו אוטומטית יותר מגניב, גם אם לא היה לזה שום קשר לכלום - מה אטומי במסטיקים?
הגיבור של בזוקה ילד הבעות האטומי הוא ילד שנקרא בזוקה, שיש לו שתי עיניים תקינות לגמרי דרך אגב, ויש לו יכולת מיוחדת לנפח בועות של מסטיק שבעזרתן הוא עף, ואז הוא עושה פעולות חילוץ נועזות בשמיים וכאלה דברים.
הבעיה היחידה עם זה הייתה שהוא יודע לעוף הגיבור על הזה, אבל הוא עף רק כשיוצא לו בלון ורוד ענק מהפה, ובין כל גיבורי העל אי פעם זה אחד מהפחות אסתטיים. זאת אומרת, תחשבו על סופרמן עף בשמיים עם בלון ורוד ענק תקוע בפה, אז זה לא היה… זה לא נראה מי יודע מה. אז כמה שנים אחר כך בטופס החליטו להוציא לפנסיה את בזוקה ילד הברות האטומי, ובמקום לה לעשות קומיקס חדש.
אז הם פנו לצייר קומיקס, קראו לו וסלי מורס, שהמציא בשבילם את הדמויות של בזוקה ג'ו, ומוטי לא קראו לו מוטי, קראו לו מורטימר וצייר את כל הקומיקסים עכשיו, כבר בשלב מאוד מאוד מוקדם הבדיחות באנגלית של בזוקה ג'ו הן נראות בגדול בדיוק אותו דבר כמו בעברית רק שבריבוע החסר זה שבעברית היה בו את העתידות, אז שם לא היו עתידות, הייתה שם פרסומת לזה שהוא צעצוע שאתם יכולים לקבל אם תשלחו לחברה 125 עטיפות של בזוקה או 5 עטיפות של בזוקה ו-35 סנט, משהו כזה, אבל היו גם עתידות, זה היה גם באמריקה, זה פשוט היה כתוב באותיות ממש קטנות מתחת לקומיקס.
עכשיו, מהקומיקסים האלה היו הרבה, ממש הרבה. כי טופס היא חברה שיודעת לפנות לאספנים. הם ידעו שכדי שיהיה עניין כדי שאנשים ימשיכו לקנות את המסטיקים האלה שוב ושוב צריך שיהיה גיוון, צריך שילדים שקונים את המסטיק לא יתקלו באותם קומיקסים כל הזמן. אז פעם או פעמיים בשנה הם היו מחליפים את כל הסרייה של הקומיקסים בקומיקסים חדשים עם עתידות חדשות, ומכיוון שהמסטיקים והקומיקסים המשיכו להתפרסם במשך עשרות שנים, בסופו של דבר היו מאות אולי אלפי קומיקסים כאלה. טוענים שהתפרסמו יותר מ-1500 כאלה אני לא לגמרי בטוח על המספר הזה כי לפעמים הם כן מחזרו בדיחות כלומר, אותה בדיחה חזרה שוב ושוב בכמה סריות, היו הרבה, זה בטוח.
אבל כל זה לא חדש. השאלה הייתה על בזוקה בעברית, מי כתב את העתידות של בזוקה וספציפית את "עד גיל 21 תגיע לירח". זה קצת יותר קשה למצוא את זה. דבר ראשון, בדרך כלל כששואלים את השאלה הזאת אז יש תשובה אחת שקופצת מדי פעם, והתשובה היא "ארז טל". כן, יש מין טענה או שמועה כזאת שאומרת ש"ארז טל" כתב את העתידות של בזוקה מאיפה זה בא?
ארז טל הופיע ביחד עם אברי גלעד בפרסומת לבזוקה בשנות ה-90, ובתחילת השנות ה-90 הוא גם עבד במשרד פרסום שעשה את הפרסום של בזוקה. ובמדור הרכילות ציפורה של חדשות נכתב ב-1991 שהוא כתב את העתידות החדשות של בזוקה, למרות שלבזוקה לא ממש היו הרבה עתידות באותו זמן. בקיצור, אני לא יודע אבל ארז, אם בא לך לאשר או להכחיש אז תפנה אלינו, הטלפון שלי פתוח.
בכל אופן, אפילו אם זה איכשהו נכון במידה כלשהי כלומר, הוא באמת כתב עתידות כלשהן לא יכול להיות ש"ארז טל" כתב את כולן, ובטח שלא יכול להיות שהוא כתב את "עד גיל 21 הגיע לירח" פשוט משום שהעתידה הזאת מסתובבת סבחבהה הרבה מאוד זמן לכל הפחות מאז ש"ארז טל" היה ילד קטן ויכול להיות מלפני שהוא נולד בכלל. כי היא אחת מהעתידות הישנות, יש את העתידות החדשות, אבל יש את הישנות זה לא… יש כל מיני שלבים… אוקיי, אבל מה זה מה? איך יודעים את זה?
בשביל להבין את זה, אני הבנתי שאני צריך לעשות מחקר מקיף בנושא בדיחות בזוקה העבריות ותולדותיהן, ובשביל זה, קודם כל, אני צריך את החומר אני צריך בדיחות בזוקה כמה שיותר. בדיחות בזוקה מכל מיני תקופות. איפה אני אשיג את זה?
כמו כמעט כל דבר אחר, הרבה יותר קל למצוא תיעוד של הגרסה האמריקאית של משהו מה שיש לגרסה העברית, אז, במקרה הזה למשל, אם אתם משום מה רוצים לקרוא "מאות בדיחות קרש" באנגלית תיכנסו לגוגל, תחפשו "בדיחות בזוקה" ודי בקלות אתם מגיעים לאתר שבו אתם יכולים לראות כמעט כל בדיחת בזוקה שפורסמה אי פעם באנגלית. מאגר היסטורי עצום של שנים שזה בהחלט בעל ערך רב למחקר, אבל אני לא מתעניין באלה שבאנגלית, אני רוצה את אלה שבעברית אז את זה גם יש ברשת, אבל קצת יותר קשה למצוא את זה.
אחרי שחיפשתי די הרבה, מצאתי אוסף לא בכלל של בדיחות בזוקה בעברית, הוא נמצא באתר ישן ולא מעודכן שלא היה ברור לי כל כך למי הוא שייך ואיך הגיעו לשם הבזוקות האלה. היה שם מייל של בעל האתר שזוהה בתור דוקטור בק רק שהאימייל לא עבד, אז אין לאן להמשיך משם עכשיו. היו גם רשומות של העדכונים של האתר ומי שעדכן זוהה שם בתור רוברטו בק אז אם מחברים את השם והעובדה שהמייל התחיל בדוקטור אז חיפשתי את דוקטור רוברטו בק, וקיבלתי תוצאה אחת - רופא שיניים מסנטיאגו בצ'ילה.
אז כתבתי מייל לרופא שיניים מצ'ילה ושאלתי אותו אם הוא במקרה אסף פעם עטיפות של מסטיקים ישראלים. אני מת על העבודה שלי. והוא ענה לי! וזה באמת היה הוא! והוא בן אדם נורא נחמד, מתברר והוא בכלל לא אסף בזוקות הוא אסף עטיפות של מסטיקים מכל מיני סוגים ומכל העולם, ואיסוף עטיפות של מסטיקים זה עולם שלם בפני עצמו יש תעשייה, יש באיביי כל מיני עטיפות של מסטיקים שנמכרות בהרבה כסף כמו כל דבר.
הוא סיפר שהוא התחיל לאסוף עטיפות של מסטיקים בתור ילד, בצ'ילה ואז בשנות ה-80 הוא עבר לגור בישראל במשך כמה שנים אז הוא החליט להמשיך את האוסף, אז הוא אסף בין השאר את כל מה שהיה בארץ כולל בזוקות. ואחר כך הוא חזר לצ'ילה עם הבזוקות, וככה יצא שהאוסף הכי טוב שיש באינטרנט של בדיחות בזוקה בעברית ועטיפות נוסטלגיות של מסטיק עברי משנות ה-50 וה-60 נמצא באתר של רופא שיניים מצ'ילה. אז זה מעניין, וחוץ מזה אם אתם במקרה מגיעים למצב שאתם צריכים טיפול שורש בסנטיאגו אז אני ממליץ על ד"ר רוברטו בק, תגידו שאני שלחתי אתכם.
בכל מקרה, האוסף של הדוקטור הוא לא שלם, אין לו כל בדיחת בזוקה שפורסמה אי פעם בעברית אבל יש לו די הרבה מה כולל מההכי ישנות וגם מחדשות יותר, וזה מספיק בשביל לעשות מיפוי היסטורי של בדיחות בזוקה למעין אותן לפי פרטים מסוימים שמזהים אותן וככה לנסות למצוא את התקופות השונות שלהן. איך מבדילים? ככה.
קודם כל, הפונטים הגופנים, האותיות האותיות השתנו עם הזמן בחלק מהבדיחות, העתידות מודפסות בפונט 'פרנק ריל' שזה הפונט שבו מודפסים כמעט כל העיתונים והספרים, הפונט הכי רגיל. אבל יש עתידות שמודפסות בפונט אחר פונט שונה לגמרי, אני חושב שזה 'נרקיס-סתם', לא לחלוטין בטוח ויש שניה מאלה שחוזרות ל'פרנק-ריל', אבל מה שכתוב שם זה בכלל לא עתידות זה "הידעת", דברים כמו "הידעת מה זה מהירות האור? שבע פעמים סביב העולם בקצת פחות משניה אחת". זה נכון, דרך אגב. ושם, הפונטים בבדיחות עצמן, בבלוני הדיבור, הם השתנו פתאום הם כתובים במין פונט כתב יד מזעזע ולא קריא.
חוץ מזה, יש עוד פרט שקצת יותר קשה לשים לב אליו שמבדיל בין שתי תקופות שונות של בזוקה - הרטייה על העין של בזוקה ג'ו, משום שבחלק מהקומיקסים יש לו רטייה על עין ימין ובחלק על עין שמאל. למה? למה שישנו את זה?
זה עניין פוליטי? לא. העניין הוא כזה: עברית קוראים מימין לשמאל, הקומיקסים האלה נכתבו במקור באנגלית, ולכן כיוון הקריאה שלהם הוא משמאל לימין, לכן, כדי שאפשר יהיה לקרוא את הקומיקס בכיוון הנכון, היה צריך להפוך את הקומיקס. אז מה שעשו בקומיקסים המוקדמים יותר זה מילולית להפוך אותו, כלומר, הקומיקס בעברית הוא תמונת ראי של הקומיקס באנגלית. אבל בשלב כלשהו שינו בארץ את שיטת העבודה כלומר, עכשיו הציורים הריבועים הם זהים בעברית ובאנגלית, הם לא הפוכים, רק הסדר שלהם השתנה, הזיזו את המרובע השמאלי ימינה, אז התוצאה של כל זה היא שבמקור באנגלית לבזוקה ג'ו יש רטייה על עין ימין, אבל בישראל הייתה לו רטייה על עין שמאל ואז הוא החליף חזרה.
לפי כל הסימנים האלה אפשר לראות שבדיחות בזוקה בעברית מחולקות לשלוש תקופות ברורות.
התקופה הראשונה, מה שאני קורא לה עידן הבזוקה העליון, התאפיינה באותיות פרנק ריל ורטייה על עין שמאל. העידן השני, עידן הבזוקה התיכון הוא עם אותיות נרקיס סתם ורטייה על עין ימין והשלישי, עידן הבזוקה המאוחר הוא עידן הידעת, את הגבול בין העידן השני והשלישי, אני יודע למקם בדיוק, אני יודע מתי זה קרה, זה היה ב,1988 ואני יודע גם מי כתב את כל הידעת האלה, הם לא היו מתורגמים, הם היו מקוריים ומי שכתב אותם היה יהודה פרדס, מי שהיה אז כתב המדע של מעריב לנוער, ודרך אגב, הוא עשה עבודה מצוינת. עברתי על הידעת האלה כדי לצחוק עליהם קצת אבל אין על מה, הם נכונים. יש דברים כמו, הידעת? המחשבים של היום הם קטנים פי מאה, מהירים פי מאה וזולים פי מאה מאלה של לפני 20 שנה. מה שיפה זה שזה נכתב ב-1988 אבל זה עדיין די נכון.
דרך אגב, הידעת? יהודה פרדיס, האיש שכתב את הידעת עבור בזוקה, הוא גם מי שכתב את השיר "מי מכיר את האיש בקיר?" בטח לא ידעתם. איך אני יודע את כל זה? אני יודע את זה כי ב-1988 התפרסמה ידיעה בעיתון שמספרת על זה שעלית מחליפה את הבדיחות ואת העתידות של בזוקה בהידעת, לראשית העידן השלישי יש זמן ברור.
בקשר לעידנים הראשון והשני כאן הרבה יותר קשה לזהות בדיוק מתי הם התחילו ונגמרו, כי לא מצאתי על זה שום ידיעה ברורה, אז אני מסתמך כאן בין השאר על הזיכרון שלי, מכיוון שלי אישית הבטיחו להגיע לערך עד גיל 21, זה אומר שאני בתור ילד אכלתי מסטיק בזוקה מהעידן הראשון, וזה אומר שהעידן השני התחיל מתישהו בשנות ה-80.
בקשר לעידן הראשון הוא מלווה את בזוקה הרבה הרבה זמן. האזכור הראשון לעתידות בזוקה שמצאתי היה במודעה בשנת 1966 זה היה המבצע של "אספו 10 עטיפות של בזוקה ותוכלו אולי לזכות בפרס הראשון - מיקרוסקופ" שזה מעולה כי אז אולי תוכלו סוף סוף לקרוא את הבדיחות האלה כמו שצריך. אז לא יותר מאוחר מזה, כלומר, בדיחות בזוקה מהעידן הראשון מלוות את ילדי ישראל לאורך בערך 20 שנה משנות ה-60 עד שנות ה-80, אותן בדיחות ואותן עתידות.
עכשיו נשאלת שאלה כמה בדיחות שונות היו שם? אז ככה, הבדיחות האלה ממוספרות. על כל אחד מהקומיקסים האלה, בצד שמאל למעלה יש מספר סידורי. כלומר, בעידן השלישי התחילו את הספירה מההתחלה שזה קצת מבלבל בשלב הזה אנחנו כבר יודעים איך להבדיל ביניהם. לשני העידנים הראשונים יש מספור עקבי, והמספר הכי גבוה שראיתי ששייך לעידן הראשון, לעידן הבזוקה המוקדם, הוא 22. מספר 24 שייך כבר לעידן הבזוקה התיכון כלומר, היו 22 או אולי 23 בדיחות שונות בעידן הבזוקה המוקדם.
לאורך 20 שנה כל מי שאכלו בזוקה קיבלו את אחת מבין 22 בדיחות ואחת מבין 22 עתידות. כלומר, באחת מכל 22 בזוקות הבטיחו לכם שתגיעו לירח לפני גיל 21 וזה במשך 20 שנה. זה מסביר למה בארץ כולם זוכרים את זה, הבטיחו לנו את זה שוב ושוב במשך 20 שנה.
זה ההבדל העיקרי בין בזוקה בארץ לבזוקה באמריקה בארץ, אלה היו אותן בדיחות כל הזמן באמריקה, הם כל הזמן התחלפו. הם התחלפו פעמיים בשנה לפחות, והם גם התפתחו עם הזמן הם התעדכנו קצת עם השנים.
גם העתידות השתנו עם הזמן. בשנות ה-50, העתידות היו כולן רציניות כלומר, אפשר היה לקחת אותן ברצינות אם אתם רוצים זה היה דברים כלליים כאלה כמו "יום אחד שמחה יופיע בכותרות העיתונים" או "תוכל להימנע מהרבה צרות החודש בכך שתשרב לכעוס" דברים כאלה. ככל שהשנים עברו, אפשר היה לראות שהעתידות באנגלית הפכו להיות פחות רציניות ויותר הומוריסטיות. היה ברור גם למי שכתבו אותן וגם למי שקראו אותן, כנראה שאתם לא באמת אמורים לקחת שום חלק מזה ברצינות. ב-1975, בקומיקס ה"עתידה" אתה לעולם לא תהפוך לשרוך נעל ענק, ועוד דבר שהיה כתוב שם במסגרת העתידות זה "הצילו אני לכוד במפעל מסטיקים" זה קצת מפחיד האמת.
בהמשך, הקומיקס התפתח עוד יותר כי החברה הכירה בזה שאתם לא יכולים למכור לילדים בניינטיז מוצר מהפיפטיז, זה לא יעבוד. אז, לאורך כל שנות ה-80 העיצוב של הקומיקסים השתנה אלא היו אותן דמויות אבל לא אותו סגנון ציור שאנחנו מכירים הם צוירו שונה ובשנות ה-90 הם כבר נראו שונה לגמרי הם נראים… רדס!
כמו שהיה קול בניינטיז, לג'ו יש פתאום בלורית מזדקרת של שיער צהוב בולט החוצה למורט, מוטי, יש גם כן שיער כמו סייד שו בוב או משהו, ומבחינת הבדיחות הם עכשיו לא סתם ממשיכים לספר בדיחות על מורים ומלצרים אלא עכשיו הם טסים לחלל והם נוסעים בזמן אז הם פוגשים דמויות היסטוריות. מה שכן הבדיחות עדיין בדיחות קרש זה לא השתנה.
עוד דבר שהשתנה לאורך הזמן זה הפופולריות של המסטיק וכשאני אומר "השתנה" אני מתכוון "ירד" זה נהיה פחות ופחות פופולרי, וגם ככה הוא אף פעם לא היה מוצר שכל בן אדם מכיר. רוב האמריקאים לא יודעים מי זה בזוקה ג'ו, אבל עדיין הוא סחב במשך הרבה זמן עד שנת 2012 בזוקה ג'ו בוטל. החברה החליטה פשוט להפסיק להוציא קומיקסים של בזוקה ולשנות לגמרי את מסטיק בזוקה. הוא עדיין קיים, אתם עדיין יכולים לקנות מסטיק בזוקה, אבל הוא נראה שונה לגמרי ממה שהוא היה הצבעים שלו שונים, העטיפה שלו שונה ואין בו קומיקסים יש בו חידות וכאלה.
בארץ כל זה לא קרה בזוקה ג'ו אף פעם לא התפתח פשוט המשיכו להדפיס בדיחות משנות השישים, ולכן זה עבר ישירות מדבר אמיתי שילדים קונים לפריט נוסטלגי. גם היום אתם יכולים לקנות מסטיק בזוקה בארץ אבל ככל הידוע לי הם נמכרים היום רק באריזות גדולות, כלומר, רק בשקית של 28 מסטיקים. אתם לא יכולים לקנות עכשיו בזוקה בבודדת או לקבל עודף בזוקה. פעם בזוקה היה מטבע עובר לסוחר מטבע קשה.
צריך להגיד קניתי שקית כזאת לצורך התחקיר וגיליתי ש…א' הבזוקות של היום הם קצת פחות קשים ממה שהם היו קודם וב' הם עדיין מודפסים עם אותן בדיחות הבדיחות של העידן השלישי צריך להגיד, זה שהתחיל ב-1988 כלומר, זה לא עם עתידות זה עם הידעת, לא החליפו את הבדיחות האלה. והדפסה עדיין גרועה עדיין בחצי מהמקרים הבדיחה נקטעת באמצע בגלל שזה הודפס בטעות על הנייר של הבדיחה הבאה. 60 שנה עברו לא שדרגו בעלית את מכונות ההדפסה.
יש גם מוצרים אחרים שקוראים להם בזוקה כלומר קופסאות שכתוב להם בזוקה גומי לעיסה בטעם בזוקה, איזה טעם אתם רוצים שיהיה לבזוקה? וגם עליהם יש בדיחות מודפסות מאחורה אבל הן לא מהבדיחות בזוקה המקוריות, דברים שצוירו במיוחד בארץ בחיקוי של הסגנון ציור הגרוע העתיק, וגם העתידות שהן בהרבה מקרים דחקות על העתידות המקוריות דברים כמו עד גיל 21 תגיע להודו. כלומר, בזוקה בארץ הוא מוצר שנשען על נוסטלגיה לעצמו. באמריקה בזוקה חי התבגר ומת, בארץ הוא חי לנצח ונשאר עם סנטים.
אבל זאת לא הייתה השאלה השאלה הייתה מי כתב את העתידות. עכשיו, אנחנו יודעים שהבדיחות היו מתורגמות באנגלית, אבל כשמוצאים את הבדיחה המקבילה באנגלית ובעברית, העתידות שיש עליהם הן לא אותן עתידות, כתוב עליהן משהו אחר. אז נשאל את השאלה האם העתידות בעברית גם היו מתורגמות רק שמתורגמות מבדיחה אחרת, או שהן היו מקוריות כמו שה"הידעת" היו מקוריות, ואם כן מי כתב אותן? אז תנו לי לספר לכם על רות אדלר.
רות אדלר נולדה בברלין בשנת 1923. כן, אנחנו חוזרים הרבה הרבה אחורה עכשיו. בגיל עשר היא עלתה עם המשפחה שלה לארץ. כלומר, לא למדינת ישראל כי מדינת ישראל לא הייתה קיימת אלא לארץ ישראל תחת המנדט הבריטי. אבא שלה עבד במפעל הממתקים ליבר וכשהייתה בת 17 הוא סידר לה שם עבודה בתור מזכירה במפעל והיא עבדה שם במשך 30 שנה. ב-1970 חברת עלית קנתה את ליבר ואיתה את רות אדלר. היא עברה לעבוד במפעל של עלית ברמת גן, מקום מיוחד שבו אפשר לעמוד ולהריח שוקולד, והיא עבדה שם עד שנת 2007. בסך הכל 66 שנה רות אדלר עבדה בליבר עלית, שטראוס, הבעלים השתנו עם הזמן בינתיים, גם הוקמה מדינה היו מלחמות, המציאו את המיקרוגל, יזהר כהן זכה באירוויזיון, הייתה אינפלציה, נינט זכתה בכוכב נולד, רות אדלר עדיין עבדה באותה עבודה, זה היה הדבר הכי עקבי בארץ. בגיל 84 היא החליטה לפרוש, ולכבוד הפרישה עשו לה בעלית מסיבת פרידה חגיגית וגדולה, כולל סרט שהופך במיוחד שמספר את תולדות החיים שלה. בסרט היא מספרת בין השאר שהרבה הרבה שנים קודם כשהיא עבדה בליבר, ליבר התחילו לייצר בארץ את מסטיק בזוקה, כן הם היו הראשונים לפני עלית. ורות אדלר הייתה זאת שקיבלה את המשימה לתרגם את הקומיקסים של בזוקה. בין השאר, השמות של הדמויות בעברית - היא המציאה אותן.
הקלטה רות אדלר: בזוקה ג'ו זה היה הפיגר שם, מו היה הרזה הזה הארוך, קראתי לו מוטי, צריך לתת לו שם עברי אם אני מתרגמת
דורון: זאת היא בסרטון שעשו לכבודה ועוד דבר שהיא אומרת שם:
רות אדלר: ואם בשנתך עשרים ואחת עוד לא הגעת לירח, אתה בין אלה שבאים אליי בטענות.
דורון: אז זאת התשובה רות אדלר היא הכתובת? היא האחראית? בקשר לבדיחות, רות אדלר לא כתבה את הבדיחות היא תרגמה אותן, אין שום ספק. בזה אבל בקשר לעתידות ממה שהיא אמרה לא ברור האם היא באמת אחראית להמצאת העתידות האלה או שגם אותן היא תרגמה. לצערנו רות אדלר נפטרה ב2010 ככה שאני לא יכול לשאול אותה אישית. מה שאני כן יכול לעשות זה לקרוא את העתידות באנגלית ולראות אם הן דומות, אבל יש מאות כאלה, והעתידות נוטות בכל מקרה להיות די דומות מכיוון שהן כאלה כלליות אז קשה לדעת אם משהו מתורגם או שהוא מקורי, אבל מצאתי רמז.
יש קומיקס אחד של בזוקה בעברית מהעידן הראשון שבו מופיעה התחזית הזאת: "במשך עשר השנים הקרובות תבקר 15 נקודות יישוב בארץ" וזאת דרישה מאוד נמוכה. ממש. אם אני לוקח רכבת מחיפה לתל אביב אני עובר באמצע דרך לפחות 15 נקודות יישוב, נכון? תוך שעה. אז אוקיי, אולי אנשים בשנות ה-60 נסעו פחות, אבל עדיין 15 נקודות יישוב תוך 10 שנים זאת לא שאיפה גבוהה, אבל בין כל הבדיחות באנגלית מצאתי בדיחה מ-1959 עם עתידות שאומרות ככה בתוך עשר השנים הקרובות תבקר 15 מדינות שונות בארצות הברית, שזה מאוד דומה אבל הרבה יותר הגיוני בתור נבואה. מדינות בארצות הברית הן גדולות, לא כל אחד מבקר בהרבה מדינות שונות, יש אנשים שחיים כל החיים שלהם באותה מדינה בארצות הברית, אז לבקר ב-15 מדינות תוך 10 שנים זה יעד לא מופרך, אבל הוא קצת שאפתני, וזה בהחלט נשמע כאילו הגרסה העברית היא תרגום, פשוט תרגמו את אותה נבואה לישראלית, רק שבישראלית זה לא הגני כי כל המדינה היא בגודל של ניו ג'רזי. אבל זה בלי ספק מתורגם.
אז מה בקשר ל…עד גיל 21 תגיע לירח?
אולי גם זה בעצם תרגום לא מדויק של משהו שנאמר באנגלית, אולי זה נוסח אחרת באופן שגורם לזה להשמע הגיוני, או שזאת בכל זאת הברקה מהראש של רות אדלר. לכו תדעו, בשביל לדעת את זה יהיה צריך לעבור אחת אחת על מאות או אלפי בדיחות של בזוקה כדי למצוא את הפתק האחד המסוים שעליו אולי כתוב משהו שדומה לזה, ומי אובססיבי מספיק כדי לעשות דבר כזה? אני, כן.
טוב אז עשיתי את זה, אני עברתי על מאות בדיחות בזוקה בחיפוש אחרי הנבואה המסוימת הזאת. זה לקח המון זמן, וכל מה שאני יכול להגיד לכם זה שמצאתי את זה. אני מצאתי את המקור של עד גיל 21 תגיע לירח.
זאת בדיחת בזוקה מספר D1-63-1 כלומר, הראשונה בסריה הראשונה של שנת 1963. ואגב זאת בדיחה שאני מכיר, זאת הבדיחה על נעלי הקרוקודיל שמתברר שבמקור הם בכלל נעלי אליגטור, רק שזה לא ממש משפר את הבדיחה. ומתחת לזה כתוב באנגלית באופן מאוד ברור: "לפני יום הולדתך ה-21 תבקר בירח" זאת לא טעות בתרגום, זאת לא אי הבנה, רות אדלר לא המציאה את הנבואה הזאת היא תרגמה אותה, והיא תרגמה אותה נכון. המקור של המשפט הישראלי המיתולוגי הזה הוא עטיפת מסטיק אמריקאית משנת 1963.
ודרך אגב אני חיפשתי לאורך כל האינטרנט לא מצאתי אף התייחסות של אף אמריקאי כלשהו שזוכר את המשפט הזה, בארץ זה ביטוי שידוע לכולם. במקור באמריקה אף אחד לא שם לב.
אוקיי, עדיין נשארת השאלה איך הנבואה הזאת הגיעה למסטיק האמריקאי ולמה? בגלל שעדיין זאת נבואה מאוד מאוד חריגה גם לזמנה.
אז ככה מי כתב את זה? זה מעבר ליכולותיי מצטער. איזשהו פקיד או פקידה בחברת טופס לפני 60 שנה. אני לא חושב שזה אפשרי למצוא מי כתב את זה. אבל איך קרה שנבואה כזאת נכתבה, את זה אני כן יכול להסביר, והרמז הוא לא בטקסט הוא בתאריך. זו הייתה אמרנו הבדיחה הראשונה בסריה הראשונה של שנת 1963 כלומר היא נכתבה בתחילת 1963. למה זה משנה? כי בספטמבר 1962, נשיא ארה"ב ג'ון קנדי נשא את הנאום הזה:
הקלטה ג'ון קנדי:
“…We choose to go to the moon. We choose to go to the moon in this decade and do the other things, not because they are easy, but because they are hard, … It may be done while some of you are still here at school at this college and university. It will be done during the terms of office of some of the people who sit here on this platform. But it will be done. And it will be done before the end of this decade… “
דורון: הוא הבטיח להם להגיע לירח לפני סוף העשור, והכי קטע שהוא צדק! ב-1969 אפולו-11 הנחיתה אנשים על הירח. זה היה מדהים! כמובן, זה לא באמת הפך את הטיסה לירח לדבר נפוץ, אבל בשנת 1963 באמריקה האופטימיות בקשר לטיסה לירח הייתה עצומה וחלקית מוצדקת, כן אני גורם לזה להישמע כאילו טיסה לירח תהיה דבר שגרתי, תוך לא הרבה זמן. זה היה אולי הזמן והמקום היחידים בהיסטוריה שבין להבטיח לילד שהוא יגיע לירח עד גיל 21 נשמע סביר. בערך כמו להבטיח לו שתוך 10 שנים הוא יבקר ב-15 מדינות שונות. הנשיא אמר בעצם אותו דבר. בכל זמן אחר כמו נגיד בישראל בשנות ה-80 הנבואה הזאת היא שטות מוחלטת, וברור שהיא שטות מוחלטת, אתם לא הולכים להגיע לירח, אבל בתחילת 1963 באמריקה זה היה הגיוני.
אז מה הייתה השאלה? מי כתב את העתידות של בזוקה, וכמה מהם התגשמו?
בקשר לחלק הראשון - מי כתב אותן?
רות אדלר כתבה את הגרסאות העבריות של העתידות האלה, מישהו באמריקה לפני 60 שנה כתב את העתידות המקוריות.
והחלק השני האם הם התגשמו? רובן כן. מכיוון שרוב האנשים שקראו את העתידות האלה כן יצאו למסע ארוך וגילו תגלית מעניינת, וכן הם היו יכולים להפוך לספורטאים אם הם היו מתאמנים מספיק. אבל בגשר לתחזית בעניין הירח עד היום בדיוק 12 אנשים דרכוו על הירח, ומביניהם, בררתי את זה הכי צעיר היה אסטרונאוט שקראו לו צ'רלי דיוק הוא היה בן 36. זאת הייתה התשובה.
עוד דבר אחד אבל. לאורך החקירה הזאת אני במקרה לגמרי מצאתי את התשובה לתעלומה אחרת שהציקה לי בקשר לבזוקה - הבדיחה על האוכל בספינה הזאת, שהיא לא באמת בדיחה. אני מצאתי את התשובה, אני יודע למה היא כזאת גרועה.
חכו עוד רגע, תכף אני אספר לכם.
[חסות 46:50 עד 49:40]
כן, היי. אז מה שחיפשתי בפרק הזה היה את התשובה לשאלת הטיסה לירח, אבל הכנסתי בהתחלה בתור דוגמה לבדיחה גרועה את הבדיחה הזאת על ארוחה מעבר למעקה, של "איפה תרצה את ארוחת הבוקר? מעבר למעקה". זאת בדיחה שאני לא מבין, אני באמת לא יודע מה הבדיחה פה, אבל לא באמת ציפיתי למצוא תשובה לזה, אבל מכיוון שלצורך התחקיר קראתי הרבה בדיחות בזוקה מקוריות וגם כאלה מתורגמות, אז במקרה מצאתי את התשובה.
גם התשובה לשאלה הזאת נמצאת בהיסטוריה של בזוקה. קודם כל, אני מצאתי את הבדיחה המקורית שתורגמה, והיא תורגמה נכון, הבעיה היא לא בתרגום, כלומר, זה בדיוק מה שנאמר שם גם במקור. אלא מה, זאת לא הייתה הגרסה המקורית של הבדיחה. כי יש שינוי אחד שבזוקה עשו עם הזמן זה שהם הקטינו את הפתקאות עם הבדיחות.
כשהם רק התחילו לפרסם קומיקסים, הניירות עם הבדיחות היו קצת יותר גדולים מה שאומר שהיה להם קצת יותר מקום לציורים וגם קצת יותר מקום לטקסט. כמה שנים אחר כך הם הקטינו את הבדיחות, וחלק מהבדיחות שכבר הופיעו בגרסה הגדולה הם עברו לגרסה המצומצמת, ולכן הציורים פחות ברורים, פחות מפורטים וגם הטקסטים שהדמויות אומרות בגרסה הזאת הם קוצרו כי פשוט לא היה מספיק מקום לכל המילים בבלוני טקסט הקטנים. הבדיחה הזאת הייתה אחת מהן, והגעתי לגרסה המקורית שלה שהודפסה פשוט קצת יותר בגדול. אלה אותם ציורים אבל מכיוון שיש קצת יותר מקום אפשר להבין קצת יותר פרטים, לראות אשכרה מה קורה שם.
לכן בציור הראשון בקומיקס קודם כל כן הוא באמת נמצא על מיטת שיזוף על סיפון של הספינה, את זה הבנתי נכון, אבל אפשר בנוסף לראות את הפנים שלו, אפשר לראות את ההבעה שלו ורואים שהוא לא מרגיש טוב, הוא עושה פרצוף אומלל, הוא עושה אווווו, יש לו מחלת ים. ואז המלצר מגיע אליו, אבל הטקסט שהמלצר אומר הוא קצת שונה הוא אומר "הבאתי לך את ארוחת הערב כדי לחסוך לך טרחה" וג'ו עונה לו "תודה תחסוך לי עוד קצת טרחה וזרוק אותה מעבר למעקה". כלומר, מה שהוא אומר זה, אני מרגיש רע אם אני אוכל את זה, אני מיד אקיא את זה אז אתה יכול לקצר את התהליך ולזרוק את האוכל מיד מעבר למעקה, זה הגיוני! זאת בדיחה! זאת לא בדיחה טובה, אבל זאת בדיחה, אני מבין את הבדיחה הזאת. פשוט כשאי אפשר לראות את הבעות של האנשים ומקצרים את המשפט ל"מעבר למעקה", זאת כבר לא בדיחה, זה כתב חידה! למה מישהו חשב אי פעם שהבדיחה הזאת מובנת בגרסה הקצרה שלה, אני לא יודע אבל היי, לפחות מצאתי תשובה לעוד דבר שהטריד אותי מהילדות.
זאת הייתה התשובה אם אהבתם את הפרק הזה תהנו גם מהפרק "ארטיק קרטיב" שגם הוא מדבר על ההיסטוריה, הלפעמים מוזרה, של ממתקים בישראל.
את כל הפרקים אתם יכולים למצוא באתר של "עושים היסטוריה" בדף של התשובה או בכל אפליקציה של פודקסטים, אתם מוזמנים גם לעמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם" כדי להתעדכן בפרקים חדשים וההרצאות שאני עושה ברחבי הארץ בכל מיני נושאים, אם אתם רוצים להזמין אותי אליכם להרצאה על אודות בזוקה או על כל נושא אחר אתם מוזמנים לפנות אליי.
עורך יותם הלחמי סיוע ההפקה ודברים בן אור הבארי, ייעוץ ותמיכה מורלית אביב שם טוב ואפי בריק קוראת בקלפים, שרה וכטל עורך ראשי, רן לוי, מנאליסקי, דני תימור אני דורון פישלר וחבורתו ביי.
לסיום, בדיחת בזוקה:
"אני כועס על צביקה. הייתי במסיבת פורים בביתו"
"ומה קרה?"
"הוא העניק לי פרס ראשון עבור התחפושת המצחיקה ביותר"
"ובכן?"
"לא התחפשתי בכלל!"
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments