האם אפשר לפתור את ההתחממות הגלובלית באמצעות הרבה מאוד מזגנים? כנראה שלא, אבל אולי כן אפשר להקים סוג של מזגן גלובלי. על הנדסת אקלים סולארית, אחד הרעיונות הרדיקליים ביותר במלחמה במשבר האקלים, ולמה אולי עדיף שלעולם לא נשתמש בו.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 30/11/2020.
[פתיח] רשת "עושים היסטוריה".
סימסאלה גרים שואל, "למה אתה אף פעם לא עונה לשאלות שלי?". אז ככה - קודם כל, אני מקבל הרבה מאוד שאלות. אם אתם רוצים לשלוח לי שאלה, אתם יכולים לעשות את זה, בבקשה, אל תשלחו לי דרך הפייסבוק או משהו כזה, יש באתר, האתר של "התשובה" ברשת "עושים היסטוריה", יש שם לינק לטופס שבו אתם יכולים לכתוב שאלות. אני מקבל את כל השאלות האלה, אבל יש הרבה מאוד מהן. יש אלפי שאלות, ולכן מן הסתם אני לא יכול לענות על כולם, אלא רק על בודדות מביניהם. אז… בגלל זה הרבה פעמים אני לא מגיע לשאלות. עכשיו, ספציפית לגבי השאלה של סימסאלה גרים, ששאל "למה אתה אף פעם לא עונה לשאלות שלי?", ובכן… זאת "התשובה", אנחנו תיכף נתחיל.
[חסות]
[מוזיקת פתיחה]
שלום, אני דורון פישלר, זאת "התשובה".
אבנר קירור בע"מ שואל, "אם אני מקים שדה סולארי ענקי, ובאמצעות האנרגיה שהשדה מייצר אני מפעיל מיליארד מזגנים שמכוונים ל-16 מעלות, האם אני יכול לעצור את ההתחממות הגלובלית?"
ואני אומר, סוף סוף מישהו מתייחס לבעיה ברצינות! כולם מדברים על ההתחממות הגלובלית כל הזמן, אבל אף אחד לא עושה שום דבר בעניין! סוף סוף יש פה הצעה קונקרטית לפתור את הבעיה! גישה כזאת, זה מה שצריך! כל הכבוד, אבנר קירור בע"מ.
עכשיו, בעניין המזגנים. זה לא יעבוד.
[מגחך] מיליארד מזגנים זה הרבה מזגנים, וכמובן, אבנר היה אחראי, הוא מראש אמר שהאנרגיה למזגנים האלה לא תגיע מתחנת כוח שורפת דלק מאובנים, כי אז, מה עשינו בזה? אלא מחשמל סולארי, אנרגיה נקייה. זה צריך להיות שדה סולארי מאוד גדול בשביל להפעיל מיליארד מזגנים, אבל לפני שאני אפילו נכנס לחישוב של כמה גדול הוא היה צריך להיות… בכל מקרה זה לא יעבוד. זה לא יעבוד, כי המזגנים האלה לא יקררו שום דבר. כי מזגנים לא מקררים.
זה אולי נשמע מוזר, אבל עשיתי על זה כבר פרק. אתם יכולים לחפש, לפרק קוראים "למה המיקרוגל לא מקרר", אבל בין השאר אני מסביר שם גם למה המקרר לא באמת מקרר, וזה נכון גם לגבי מזגן.
בגדול, מזגנים לא מקררים, הם פשוט מזיזים את החום מתוך הבית אל מחוץ לבית. אז אם אתם שמים מזגן בחוץ, אתם מזיזים חום מנקודה א' לנקודה ב'. אבל כל עוד שתי הנקודות האלה נמצאות בכדור הארץ, זה לא מפחית את החום בכדור הארץ, אפילו קצת. אז טוב שבדקנו את זה לפני שבנינו מיליארד מזגנים. זה היה יכול להיות קצת בזבוז של משאבים.
אז לא, הרעיון הזה לא יעבוד. אבל זה לא אומר שזה טיפשי לחשוב על דברים כאלה. לקרר את כדור הארץ זה לא רעיון טיפשי. ההצעה הזאת שייכת ל… בוא נקרא לזה, קטגוריה, שיש בה גם רעיונות מעשיים יותר, אבל זה תחום שהרבה אנשים ממש לא אוהבים לדבר עליו. יותר מזה, יש אנשים שטוענים שלא רק שאסור לעשות את זה אף פעם, אלא אפילו לדבר על זה זה מסוכן. בואו נתחיל מהתחלה.
[מוזיקת רקע]
יש בעולם בעיה של שינוי אקלים - התחממות גלובלית. אתם לא צריכים שאני אספר לכם על זה, אתם שמעתם על זה, גרטה צעקה עליכם על זה, כולם יודעים על זה, העולם מתחמם. זאת בעיה קשה, שהולכת להיות עוד יותר קשה, וזה בין השאר בגלל שבני אדם פולטים הרבה גזי חממה - פחמן דו חמצני וכאלה. אז חם, והולך להיות יותר חם, זה ברור. עד כמה זה הולך לעשות בעיות לאנושות, החום הזה? הדעות חלוקות. יש כאלה שאומרים שהולך להיות די רע, ויש כאלה שאומרים שהולך להיות ממש ממש ממש רע.
עכשיו, כשמדברים על מה לעשות עם ההתחממות הגלובלית, כולם מתעסקים בהפחתה של פליטת גזי החממה, כמו פחמן דו חמצני, לאטמוספירה, ובצדק, זה בהחלט הדבר הכי חשוב שצריך לעשות. אבל… להפחית בכמויות גזי החממה שאנחנו פולטים, זה כבר לא מספיק, כבר עכשיו יש יותר מדי. אם החל ממחר פתאום כולם יפסיקו להשתמש בנפט או בגז, כולנו נשתמש אך ורק באנרגיה נקייה, וזה דבר שממש ממש לא הולך לקרות, אבל נגיד שזה היה קורה, עדיין הבעיה לא נפתרה.
זה כאילו שאם החדר שלכם מטונף, יש פירורים וג'יפה ונמלים בכל מקום, וכדי לטפל בזה, אתם מקבלים החלטה להפחית, בהדרגה, את מספר הפיתות עם טחינה וביסלי גריל שאתם אוכלים בחדר, לא בבת אחת, בהדרגה, להמעיט, ככה שתוך 10-20 שנה אתם תפסיקו לאכול פיתות עם טחינה בחדר בכלל. אז, אוקיי, זאת החלטה חיובית, אני לא אומר שלא. יש מצב שהחדר יג'דייף בקצב קצת יותר נמוך, אבל זה לא יעשה את החדר נקי יותר ממה שהוא עכשיו, נכון? להפסיק ללכלך זה טוב, אבל זה לא מספיק. באיזשהו שלב צריך גם, אתם יודעים, לנקות את החדר.
אז זה שכל הדיון על מלחמה בשינוי האקלים מדבר רק על הפחתה בפליטת גזים, זה טוב שמדברים על זה, אבל זה נשמע לי קצת תמוה. כלומר, באמת אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות חוץ מלהפסיק ללכלך? אנחנו לא מתכוונים גם לנקות את החדר באיזשהו שלב?
בני אדם גרמו להתחממות של כדור הארץ, מן הסתם אנחנו יכולים באותה מידה גם לגרום לו להתקרר מחדש. את מה שעשו לא בכוונה, אפשר לעשות גם בכוונה, נכון?
אז התשובה היא כן. יש דברים שבני אדם יכולים לעשות כדי לשנות את האקלים, בכוונה. לעשות התקררות גלובלית. לרעיון הזה, לקבוצת הרעיונות הזאת, יותר נכון, קוראים Geoengineering או Climate-engineering, או הנדסת אקלים. זה רעיון שקיים, לא בפועל עדיין, אף אחד לא עושה את זה כרגע, אבל בתיאוריה, במחקר. וכששמעתי עליו, אז הדבר שהכי הפליא אותי זה למה לא שמעתי עליו יותר? זה הרי מתבקש. למה אף אחד לא מדבר על זה?
אז בואו נראה באמת. איך לתקן את ההתחממות הגלובלית, למה לעשות את זה, ולמה לא. מיליארד מזגנים, אמרנו, לא יעבוד. אבל הנה אחד הרעיונות האחרים בנושא הזה, שאולי כן יעבוד.
[מוזיקת רקע]
אם חשבתם ש-2020 הייתה שנה קשה, אז זה בטח בגלל שלא ניסיתם את 1816. שנת 1816, באירופה, הייתה ידועה בתור "השנה ללא קיץ". זה אומר בדיוק את מה שזה נשמע שזה אומר. היה קר. זו הייתה שנה קרה באופן יוצא דופן, אנשים קפאו, וכשאנשים לא קפאו, הם הוצפו, כי ירדו כמויות עצומות של גשם, שגרמו לשיטפונות, והרסו את התבואות, ובלי תבואות אין מה לאכול, אז אנשים רעבו. והיו מגפות, והיו מהומות, ועשרות אלפי אנשים מתו. זאת הייתה שנה ממש לא כיפית באירופה, ולכל זה הייתה סיבה. כל זה קרה בגלל משהו שקרה שנה לפני כן, בצד השני של העולם, באינדונזיה.
הר הגעש טמבורה התפרץ, זאת אחת ההתפרצויות הגעשיות הכי גדולות בהיסטוריה, וחוץ מלהרוג הרבה אנשים, ההר הזה גם פלט כמויות עצומות של אפר. בעצם יותר נכון להגיד, הוא פלט כמויות עצומות של הר, [מגחך] כי חלק גדול מההר הזה, קילומטרים מעוקבים של הר, פשוט התפוררו, הפכו לאפר, ועלו לאוויר. אז חוץ מלהשמיד את הסביבה שלו, האפר הזה עלה לחלקים העליונים של האטמוספירה, נישא ברוח, והתפזר על פני כל העולם.
התפרצות אחת, ענקית, של הר געש, השחירה את השמיים בכל העולם, מה שחסם חלק מקרני השמש, והוריד את הטמפרטורה. ככה יצא שהר געש שהתפרץ באינדונזיה, גרם לאנשים לרעוב למוות באירופה.
זה לא נמשך לנצח, כי החלקיקים האלה של האפר הם לא עפים לנצח, בהדרגה הם ירדו, הם נשטפו מהאטמוספירה, האוויר חזר למצב נורמלי, והטמפרטורה עלתה בחזרה.
אבל כל זה גם לא היה אירוע חד פעמי. כמעט 70 שנה אחר כך, דבר דומה קרה שוב, עם התפרצות של הר הגעש קרקטואה, דיברתי עליו כבר פעם, גם אז הטמפרטורה בעולם ירדה, גם אם באופן פחות חמור. התפרצות של הר געש גדול היא דבר שמשפיע על האקלים בכל כדור הארץ.
יש דוגמאות גם מההיסטוריה הלא ממש רחוקה. ב-1991 התפרץ הר פינטובו בפיליפינים, ולמרות שההתפרצות הזאת לא הייתה ממש גדולה כמו אלה של קרקטואה או טמבורה, היא קיררה את העולם. בשלב הזה היו כבר מכשירים מדויקים למדידת מזג אוויר בכל העולם, ויש נתונים שמראים שבשנה אחרי ההתפרצות של הר הגעש הזה, הטמפרטורה הממוצעת בעולם ירדה במעלה. מעלה אחת אולי לא נשמע כמו המון, אבל אתם יודעים, כשמדובר באקלים הגלובלי, שינוי של מעלה לפה ולשם, זה הרבה.
אז מכל זה אפשר להגיע למסקנה, שבעצם אם בעשרות השנים הקרובות, יתפרץ איזה הר געש גדול, זה יהיה לא כיף לאנשים שגרים לידו מן הסתם, אבל לכל העולם, אולי זאת תהיה קצת הקלה. כי ירידה של מעלה אחת בטמפרטורה הממוצעת, גם אם זה זמני, למשך איזה שנה-שנתיים, די תתקבל בברכה כרגע, האמת.
רק מה? אנחנו לא יכולים לסמוך על זה, כי אתם לא יכולים לדעת מתי הר געש יתפרץ. אז… אולי פשוט נארגן לנו התפרצות הר געש משלנו.
[מוזיקת רקע]
את זה אנחנו לא יודעים לעשות. אבל אולי אנחנו כן יכולים לעשות משהו יותר טוב, לעשות חיקוי של הר געש. לחקות את ההשפעה של התפרצות הר געש, בלי הקטע הלא נעים של לפוצץ הר, ואנשים מתים, ואסון גדול וכל זה. אנחנו לא צריכים את כל מה שבא עם הר הגעש, אנחנו צריכים רק את החלקיקים שמגיעים לסטרטוספירה, כלומר החלק העליון של האטמוספירה. ובגדול הם עושים צל.
איזה חלקיקים? עדיין לא החלטנו בדיוק, צריך לבדוק. אנחנו רוצים משהו שיהיה יעיל, אבל לא רעיל, ושלא יעשה בעיות אחרות. אחד המועמדים העיקריים כרגע, זה חומצה גופרתית, שאני יודע, יש לה שם מפחיד, [צוחק] אבל יש לה תכונה שהיא ממש טובה בלהחזיר את קרני השמש. כלומר, לפזר המון חלקיקים של חומצה גופרתית בחלק העליון של האטמוספירה, יהיה כמו למלא אותה בהמון מראות מיקרוסקופיות. והמראות האלה מחזירות חלק מקרני השמש לפני שהן אפילו נכנסות לאטמוספירה.
עכשיו, אנחנו לא מדברים פה על להסתיר את השמש, כן? אנחנו לא מיסטר ברנז. הרעיון הוא לא לשים מחסום גדול שיחסום את כל אור השמש, הרעיון הוא שהמראות האלה יחסמו משהו כמו אחוז אחד מאור השמש. אם אתם יוצאים עכשיו החוצה והשמש זורחת ב-99% מהעוצמה המלאה שלה, זה לא משהו שיטריד אתכם, אתם לא תרגישו בהבדל. אבל ברמה העולמית, אם השמש מחממת באחוז אחד פחות, זה עושה הבדל משמעותי! אם עושים את זה מספיק זמן, הטמפרטורה יורדת. בקטנה, אבל יורדת. זה משפיע יותר אפילו משני מיליארד מזגנים.
נשמע כמו רעיון. וזה באמת רעיון, שהוא אפילו לא חדש, דרך אגב, הרעיון הזה עלה לפני עשרות שנים ועובדים עליו מבחינה תיאורטית כבר לא מעט שנים. הכתובת העיקרית לעניין הזה היום היא צוות מחקר באוניברסיטת "הרווארד" בראשות פרופסור דיוויד קית', שהוא הדובר הכי ידוע של הרעיון הזה כרגע. הוא חוקר את זה כבר הרבה שנים, עם המון מודלים ממוחשבים ובדיקות במעבדה, אבל רק ב-2020 נעשה הניסוי הראשון מחוץ למעבדה. כלומר, אשכרה לשלוח למעלה לאטמוספירה בלון עם מכשירים וגלאים שמפזר קצת חומר, עושה ענן קטן ובודק את ההשפעה שלו.
[מוזיקת רקע]
מכאן ועד לפזר את זה בכל העולם, יש רווח גדול מאוד. כלומר, אנחנו לא שם עדיין. מה שדיוויד קית' אומר, זה שצריך לפזר את החומר באזור של קו המשווה, כי יש תנועה כזאת של אוויר מקו המשווה החוצה, כך שברגע שאתם מפזרים שם, זה יגיע לכל העולם. יהיה צריך לפזר את זה מאוד גבוה, כלומר בגובה של 20 קילומטר, שזה הרבה, זה יותר גבוה ממה שמטוסים מגיעים אליו. מצד שני, זה לא גובה שבלתי אפשרי להגיע אליו. כלומר, כרגע לא קיימים כלי טייס מתאימים כדי להגיע לגובה הזה ולפזר שם דברים, אבל הם לא קיימים, לא כי אי אפשר לבנות אותם, אלא כי עד היום לא הייתה סיבה לבנות אותם.
זה לא שצריך להמציא טכנולוגיה חדשה לגמרי בשביל זה. יהיה צריך לבנות משהו, הרבה משהו-ים, שיפזרו את זה באוויר. איך כלי הטייס האלה יראו? עדיין לא ברור. נשמע הגיוני שאלה יהיו בלונים. כדורים פורחים שעולים גבוה מאוד לאטמוספירה, אבל אולי לא, אולי אלה יהיו סוג של מטוסים. לא ברור עדיין.
כדי להשתמש בזה בצורה יעילה, יהיה צריך לפחות 100 כאלה, 100 כלי טייס, שיהיו ממוקמים באיזשהו מקום באזור קו המשווה, ויעלו, וירדו, ויפזרו איפשהו במעלה האטמוספירה את החומצה הגופרתית שלהם, מיליון וחצי טונות של חומצה גופרתית. ואז… הם יעשו את זה שוב. כי החומרים האלה באטמוספירה, כבר אמרנו, כמו שקרה להר געש, הם לא נשארים שם לנצח, הם יורדים בסופו של דבר. אז לעשות את זה פעם אחת לא יספיק. לכן אם אנחנו רוצים לשמור על הטמפרטורה הנמוכה יחסית, צריך לעשות את זה שוב ושוב, כל שנה, הרבה פעמים בשנה. הבלונים האלה יעלו, יפזרו את החומר שלהם, וירדו חזרה.
כל העסק הזה, מן הסתם, יעלה כסף. לפתח כלי טייס ולייצר מיליון וחצי טונות של משהו, כל דבר, זה הרבה, מן הסתם, ההערכה של קבוצת המחקר מ"הרווארד" היא שזה יעלה איפשהו בסדר גודל של בין מיליארד לעשרה מיליארד דולר בשנה. בואו נתפשר ונגיד איפשהו בסביבה של חמישה מיליארד.
[מוזיקת רקע]
במילים אחרות, זה זול בטירוף. בעל הבית השתגע. מן הסתם, בדרך כלל לא הייתי קורא לדבר שעולה חמישה מיליארד דולר - זול. זה הרבה. זה הרבה בשביל רוב הדברים בעולם. זה הרבה כסף בשביל בית, זה הרבה כסף בשביל רכב, [מגחך] זה מחיר מוגזם לחלוטין למכונת קפה. לגמרי. אני באמת, אני מודיע לכם עכשיו, אם מישהו מציע לי מכונת קפה בחמישה מיליארד דולר, אני אומר, חד משמעית, לא! אני לא קונה. יקר לי. המחיר הזה נראה לי מוגזם בבירור. אני חושב שצריך להמשיך להשוות מחירים, יש סיכוי לא רע שאפשר יהיה למצוא את אותו המוצר במחיר זול משמעותית. כזה אני, צרכן נבון.
אבל בשביל לפתור את ההתחממות הגלובלית? חמישה מיליארד דולר זה כלום! הנזקים שנגרמים כבר עכשיו, כל שנה, מהצפות ושריפות וענייני מזג אוויר מטורף אחר, שמושפעים משינויי האקלים, הם הרבה מיליארדים. ואם התחזיות של המומחים לעניין נכונות, אז תוך לא הרבה זמן, אנחנו נתחיל לספור את הנזקים האלה בטריליונים, לא מיליארדים. אז לפתור את הבעיה במספר חד-ספרתי של מיליארדי דולרים, זאת מציאה מטורפת! אין מי שלא יקפוץ על זה.
[מוזיקת רקע]
אז… זה לא מדע בדיוני. זה יכול, אם לא לפתור, אז לסייע מאוד במלחמה בשינויי האקלים. זה דבר שאפשר לעשות בטכנולוגיה שקיימת היום, וזה ממש ממש זול.
אני חושב שהשאלה הבאה היא, למה אנחנו לא עושים את זה? למה אנחנו לא עושים את זה עכשיו? למה אנחנו לא עושים את זה אתמול? למה כמעט לא שמעתי על זה אף פעם? ולמה אנשים מפחדים אפילו לדבר על זה?
בקשר לשאלה האחרונה, זה משום שהנושא הזה מפחיד. העובדה שהוא זול רק הופכת אותו למפחיד יותר.
ראיתם את "רכבת הקרח"? אולי לא. את "המטריקס", ראיתם? אתם זוכרים מי הביא בעצם את סוף העולם? מי החשיך את השמיים? אלה לא היו מכונות, אלה היו בני האדם. היתה להם בעיה, והם ניסו לפתור אותה באמצעות פיזור של דברים בשמיים. והעולם הפך לשממה פוסט-אפוקליפטית, כי זה מה שקורה.
אפילו אם לא ראיתי את "המטריקס", אם מישהו היה בא אלי ואומר, "אני הולך לפזר מיליון וחצי טונות של חומצה גופרתית באטמוספירה", זה לא נשמע חיובי. זה לא ממש נשמע כמו משפט שבקצה שלו מגיע: "כדי לשמור על העולם היפה שלנו". זה יותר נשמע כמו משפט שבקצה שלו צריך להוסיף: [צחוק מרושע] "או-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה". קל מאוד לדמיין איך דבר כזה שנעשה, אפילו בכוונות טובות, הופך לאסון גלובלי. כי עצם הרעיון של בני אדם מנסים לכוון את האקלים בכל העולם? יש הרבה היבריס ברעיון הזה.
בנוסף לכל, לרעיון הזה כבר יצא שם רע. כי יש כאלה שבשבילם הרעיון של הנדסת אקלים הוא לא חדש בכלל. האנשים שמסתובבים באתרים של תיאוריות קונספירציה. [מגחך] כי יש כאלה שטוענים שכל העסק הזה כבר קורה ממזמן, שהממשלה או הדיפ-סטייט או "הבונים החופשיים" או משהו, כבר מסננת דברים לאטמוספירה, כדי לשנות את האקלים, או להרעיל את כולנו בכימיקלים, או משהו. אם אתם מחפשים בגוגל "הנדסת אקלים", יש סיכוי טוב שתגיעו לסרטונים של אנשים שרואים ענן מוזר בשמיים וטוענים שזאת הוכחה לזה שחייזרים מהנדסים את האטמוספירה או משהו.
אז קודם כל, לא! זה לא קורה! זה לא קורה נכון לעכשיו. סוף 2020 אף אחד לא עושה את זה בשום מקום בעולם. אבל המושג הזה, "הנדסת אקלים", הוא כבר מקושר למשהו מרושע. כלומר, אם התוכנית היא: "אוקיי, הדבר המרושע הזה שהקונספירטיבים המופרכים אמרו שהוא קורה, בואו נעשה את זה באמת"… זה יהיה קשה למכור את זה, נכון? זה רעיון עם בעיה של יחסי ציבור.
אז קודם כל, רק להרגיע קצת בעניין הזה, בעניין השמדת העולם ו"המטריקס" וכל זה, בקשר לזה - אין המון מה לדאוג. אנחנו לא הולכים להשמיד את העולם, כי התוכנית הזאת לא מבוצעת על ידי כפתור אדום זוהר אחד שכתוב עליו "לחץ כאן כדי לשנות את האקלים", [מוזיקת רקע דרמטית שמתגברת] ואז לוחצים עליו, ואז אין דרך חזרה. ואז, רגע אחר כך, פורץ פנימה מדען סתור שיער, ועושה… [זועק בטון דרמטי] " לאאא!! שכחתי להעביר את האחד! טעיתי בחישוב! שאלוהים יעזור לנו! הכל אבוד! הכל אבוד!"
לא, זה לא מה שאנחנו עושים. זה תהליך. הדבר הזה הוא תהליך שמצטבר לאורך הרבה זמן, ואם אנחנו רואים שזה הולך לכיוון לא טוב, אפשר להפסיק אותו. ואם עשינו טעות גדולה, ובמקום להסתיר אחד אחוז מקרני השמש, אנחנו חוסמים שני אחוז, זה משמעותי, כן? אני לא מזלזל בזה, זה הרבה, אבל זה לא סוף העולם. זה לא שאנחנו נצנח לעידן קרח למשך מיליון שנה בגלל זה.
אז זה לא. אבל לא להשמיד את העולם, זה אמנם צעד ראשון מוצלח, אבל זה לא אומר שאין בעיות עם זה. וכן, הנושא הזה הוא בעייתי.
[מוזיקת רקע]
אקלים, וזה דבר שאנשים לפעמים שוכחים, הוא לא מספר. אקלים הוא לא הטמפרטורה הממוצעת בעולם. אקלים הוא המון דברים. אקלים זה השלג בטיבט באביב, וכמות המשקעים בברצלונה בסתיו, וטמפרטורת המים באזור איסלנד בממוצע רב-שנתי, ומהירות הרוח במערב אוסטרליה, ומיליארדים של נתונים אחרים, שמשפיעים אחד על השני באופן שהוא הרבה יותר מורכב משאפשר יהיה באמת לחזות את כל מה שיקרה.
אז אם אתם עושים משהו שמוריד את הטמפרטורה הממוצעת בעולם במעלה אחת, נגיד, זה לא אומר שבכל מקום בעולם יהיה בדיוק אותו הדבר, רק מעלה אחת פחות. לא. זה אומר שהרבה דברים יהיו שונים בהרבה מקומות, אבל זה לא ישפיע על כולם במידה שווה, ולא ישפיע על כולם באותה הצורה.
אז ברור שבטווח הארוך, בגלובלי, כולם מסכימים שלהוריד את הטמפרטורה קצת זה טוב, אבל ברמה המקומית יותר, יכול להיות שזה יועיל למדינה אחת, אבל זה יזיק למדינה אחרת. וההשפעות המדויקות של זה, זה לא דבר שאנחנו יודעים לחזות, כי עם כל הכבוד למודלים וניסויים וכל זה, אנחנו אף פעם לא עשינו ניסוי על פלנטה. אז יכול להיות, נגיד, שזה ימנע הצפות ביפן, ויפחית את שריפות היער בברזיל, ויסייע לגידולים בסין, אבל יפחית את הגשמים בהודו. פחות גשם זה פחות אוכל, ופחות אוכל זה אנשים רעבים, ולמה שהודו תסכים לזה? למה שהם יקריבו את עצמם לטובת הכלל? תמיד יהיה איזשהו אזור שיידפק מזה, ואז מה? הם יבקשו פיצויים? ממי?
וזאת באמת שאלה, מי מחליט? מהרגע שקיימת האפשרות לכוון את הטמפרטורה בכל העולם, יש לנו יד על המזגן הגלובלי. ואם אי פעם עבדתם במשרד עם עוד אנשים, אתם יודעים שתמיד יש מריבות על המזגן. כי תמיד יש את זאת שנורא קר לה, ואת זה שנורא חם לו, ורבים על לקרר יותר או פחות, ומי ישב ליד החלון, ומתחילות מריבות בגלל זה, משברים גדולים יכולים לפרוץ, ואנשים מתחילים לריב, ולאנשים במשרד שלכם אין נשק גרעיני. למדינות - יש!
אז… אתם רואים את הבעייתיות. אנחנו מדברים פה על משהו שישפיע על כל העולם, אבל לגרום לכל המדינות בעולם להסכים על משהו… בהצלחה עם זה. זה לא יקרה. והעובדה שהעסק הזה הוא כל כך זול, היא הופכת את זה איכשהו לעוד יותר בעייתי. זה זול מדי. אם באמת זה נכון שזה דבר שעולה חמישה מיליארד דולר בשנה, זה סכום שנמצא בקלות בתקציב של כל מדינה בינונית, אז למה צריך לחכות שכולם יסכימו בכלל?
מדינה אחת, נגיד, גבון, יכולה להחליט שהיא פשוט מתחילה בפרויקט הזה ולא שואלת אף אחד. מה תעשו לה? ואיך משגיחים שהיא עושה את זה כמו שצריך? עזבו מדינות! בני אדם, יש אנשים שיש להם סכומים כאלה. והרעיון שאילון מאסק, נגיד, יכול, אם הוא רוצה, להשפיע על האקלים בכל העולם, זה נשמע מאוד כמו תוכנית של נבל ג'יימס בונד, שלוקח את האקלים הגלובלי כבן ערובה ומבקש מיליון דולר, שזה לא הגיוני כלכלית, אבל אף פעם זה לא הגיוני כלכלית, לא משנה, זה רעיון מטריד.
ועוד יותר מכל זה, הסכנה האמיתית, שבגללה יש אנשים שטוענים שעדיף לא רק לא לעשות את זה אף פעם, אלא לא לדבר על זה, הסכנה היא שאם אנחנו מורידים את הטמפרטורה ככה, אנחנו מרגישים כאילו אנחנו פתרנו את הבעיה. ואנחנו לא. המאבק היום הוא על להפסיק לפלוט פחמן דו חמצני לאטמוספירה, וזה קשה, כי אנחנו מכורים לזה. כי כל המטוסים, וכמעט כל המכוניות, וכמעט כל תחנות הכוח, עובדות על דלק מאובנים, כזה שפולט גזים כאלה. ולהפסיק להשתמש בו זה קשה, אבל זה הכרחי.
אבל אם אנשים ידעו שהם יכולים פשוט בקלות להנמיך את הטמפרטורה בכל העולם, אז למה להתאמץ? בואו פשוט נמשיך בדיוק כמו שאנחנו רגילים, ונפלוט פחמן דו חמצני לאטמוספירה כאילו אין מחר. ואז נפזר מלמעלה את הגזים הטובים כדי להגן עלינו, ואז הכל בסדר. מרססים מצד אחד, מרססים מצד שני. וזה לא רעיון טוב. זה כמו להזריק לעצמך רעל, ואז את הנוגדן לרעל, ולהתמכר לשניהם. זה אומר שאנחנו מתמכרים להנדסת האקלים הזאת. זה אומר שאנחנו חייבים להמשיך לעשות את זה עוד ועוד, ואם נפסיק פעם, אז אנחנו נקבל את כל שינוי האקלים הזה שדחינו, ישר לפרצוף. וזה כבר תסריט של סרט פוסט-אפוקליפטי.
[מוזיקה דרמטית]
קרלו פרנהייט: [צחוק מרושע] סוף סוף תוכניתי הושלמה. כשאלחץ על הכפתור, הטמפרטורה בעולם תצנח ב-15 מעלות. ואני, קרלו פרנהייט, אהיה שליט העולם! אה-אה-אה. דבר לא יעצור בעדי.
ג'יין פרוסט: לא כל כך מהר.
קרלו פרנהייט: הו לא!
ג'יין פרוסט: צ'אק, בלומינגהאוס, טפלו בו.
[קריאות פינגווינים]
קרלו פרנהייט: הו לא! לא בלומינגהאוס! לא, לא! אני נמס! אני נמס! נמס! נמס… למה? אני לא יודע למה אני נמס, כי תוקפים אותי פינגווינים. זה מה שקורה, זה התסריט… הו לא! לא!
[קריאות פינגווינים]
אז יש אנשים שאומרים, הנזק מזה שאנשים ישקלו את האפשרות הזאת אפילו, הוא כל כך גדול שעדיף לא לדעת שהאפשרות הזאת קיימת בכלל. אני מן הסתם לא חושב ככה, כי הנה אני כאן מדבר על זה. אני לא חושב שזה מזיק שאנשים ידעו שהנדסת אקלים סולארית זה דבר שקיים, כל עוד הם מבינים גם את הדבר הבא: הנדסת אקלים סולארית היא לא פתרון. זה לא פותר את כל הבעיות של האקלים. זה לא פותר את הפלסטיק באוקיינוסים, וזה לא פותר את הזיהום על האדמה, וזה לא פותר את החומציות של הים, וזה לא פותר את ההתחממות הגלובלית. זה לא פתרון, זה פלסטר, זה סתימת חור. זה משהו שאפשר לעשות רק בצורה זמנית, זה רעיון מאוד בעייתי ומאוד מסוכן, שאולי יהיה צריך לעשות בכל זאת, אם אין ברירה, באופן זמני, עד שניקח את עצמנו בידיים ונעשה את מה שבאמת צריך, שזה להפחית את פליטת גזי החממה.
גם האנשים שעוסקים בזה, כן? גם האנשים שמפתחים את הנושא הזה, אף אחד מהם לא אומר שזה מגיע במקום להפחית פליטת גזי חממה, זה רק אמור לתת לנו עוד קצת זמן, כדי לעשות את מה שצריך לעשות. בלי לדפוק את כדור הארץ באופן בלתי הפיך בדרך.
[מוזיקת רקע]
וחוץ מכל זה, יש עוד בעיה עם הרעיון הזה. זה לא הדבר הכי חשוב, באמת, זה סתם עניין אסתטי, אבל אולי זה אחד הדברים העיקריים שבגללם זה לא יקרה. השמיים. הם כחולים, השמיים. להפיץ חומרים בשמיים שיגנו עלינו מהשמש, תהיה לזה עוד השפעה. אחד המחקרים שנעשו בנושא הזה, אומר שזה יגביר את האור המפוזר המתקבל על פני השטח, אבל עם התפלגות ספקטרלית לא אחידה. או במילים יותר ברורות, זה יעשה את השמיים פחות כחולים.
אתם מכירים את הימים האלה שיש מן אובך גבוה בשמיים שגורם לכל השמיים להיות כאלה לבנים? משהו כזה. בכל העולם, וכל הזמן. עכשיו, אני יודע שהתחממות גלובלית זה קריטי, ולתקן את זה זה אולי הדבר הכי חשוב בעולם. אבל מצד שני, אני ממש אוהב את השמיים שלי כחולים. ויהיה קשה לנסות למכור לאנשים פתרון עם התוספת של "אה, דרך אגב, תופעת לוואי, זה יהרוס לכם את השמיים".
מצד שני, [נאנח] אולי זה רעיון טוב. [צוחק] אולי זה מה שיגרום לאנשים לשים לב סוף סוף לעניין, כי שינוי האקלים זה דבר שכולם מדברים עליו, אבל אנשים לא באמת מרגישים את זה בדרך כלל באופן אישי. אם חם להם, הם מדליקים מזגן. אבל אם יכבו להם את השמיים, ויגידו, "זה זמני, זה רק עד שתלמדו להפסיק לפלוט פחמן דו חמצני לאטמוספירה". אז כשאנשים ירגישו את זה בכל פעם שהם יסתכלו על השמיים, אולי זה יגרום להם לשים לב יותר, כי כל התמונות האלה של דובי קוטב מסכנים, שנגמר להם הקרח? כן, הם מסכנים וכל זה, אבל לא באמת אכפת לי מדובי קוטב, כי אני לא רואה אותם כל הזמן. אבל את השמיים הכחולים שלי אני רוצה בחזרה.
אז מה הייתה השאלה?
[מוזיקת רקע]
האם אנחנו יכולים לתקן את ההתחממות הגלובלית באמצעות מזגנים? לא. אבל אנחנו כן יכולים להשפיע עליה, אנחנו כן יכולים לקרר את העולם, זה מסוכן, אבל יכול להיות שבשלב כלשהו יהיה יותר מסוכן לא לעשות את זה. ואני מנחש שבשנים הקרובות תשמעו יותר על אפשרויות כאלה.
מה שדיברתי עליו זה שיטה אחת להנדסת אקלים, אבל היא לא היחידה, יש רעיונות אחרים לקירור של כדור הארץ. [מגחך] נדבר על כמה כאלה ממש בקיצור אבל. אחרי מה שיבוא עכשיו.
[חסות]
[מוזיקת רקע]
יש כמה דרכים לנסות לפתור את ההתחממות הגלובלית ולהשפיע על כדור הארץ. הרעיון של הנדסת אקלים סולארית, כלומר, הקטע הזה של להפיץ חלקיקים בחלק העליון של האטמוספירה וכל זה, זה לא הרעיון הכי נפוץ, כלומר, שמושקע בו הכי הרבה כרגע. הוא הכי מעניין, אני חושב, לגבי צורת ההשפעה שלו, אבל יש אחרים.
יש כאלה שעוסקים בצורה אחרת בזריעת עננים, הממ… לא בשביל שיהיו עננים, אלא פשוט בשביל לצבוע את כדור הארץ בלבן. כי כמו שאתם בטח יודעים, שחור, צבע כהה, קולט יותר שמש מלבן, אז עצם זה שחלקים מכדור הארץ יהיו לבנים במקום כהים, זה כבר מחזיר חלק מקרני האור ומקרר את המצב טיפה. אז דרך אחת לעשות את זה, זה לתת לאוניות, [צופר אוניה] אוניות מסחר שפשוט שָׁטוֹת, אז שיעשו יותר עשן. כלומר זה לא ממש עשן, זה יותר אדים, כלומר שיעשו עננים יותר גדולים, ככה זה צובע חלקים יותר גדולים מהאוקיינוס בלבן, ואולי זה עוזר. [צוחק]
יש כאלה שצובעים קרחונים, כדי שהקרחונים יהיו יותר לבנים, משום שזאת אחת הבעיות הגדולות, שכשקרחונים נמסים, אז מה שמתחתם הוא פחות לבן, וככה העסק מידרדר יותר ויותר.
אבל ישנה גם את הגישה האחרת, שלפעמים מכלילים אותה כחלק מ-geoengineering ולפעמים לא, שזה הגישה הישירה: יש יותר מדי פחמן דו חמצני באטמוספירה? בואו נבלע אותו חזרה. כלומר, יש בעיקר חברה שקוראים לה Carbon Engineering, שיש לה… היא מקימה מפעל, ש… נראה כמו פשוט דבר עם מאווררים גדולים, שקולט את הפחמן חזרה מהאטמוספירה, ואז משלב אותו עם חומרים אחרים, ובסופו של דבר קוברים אותו באדמה בצורה מוצקה. שזה… זה מעניין, כן, זה בהחלט פותר את העניין, אבל כאילו אם יש לכם מאוורר גדול, אתם מתכננים איתו לנקות את האוויר של כל כדור הארץ? אז לא, [מגחך] מה שהם אומרים, זה שכדי לנקות את האוויר בכל כדור הארץ, צריך להקים עוד כמה מפעלים כאלה. באופן יותר ספציפי, עוד בערך 100,000 כאלה, בכל העולם. וזה יעבוד, כלומר הטכנולוגיה עובדת, אבל להקים 100,000 כאלה, זה ייקח לא מעט זמן, וזה הרבה יותר יקר מהאפשרויות האחרות.
ודרך אגב, אחד מהדברים שהחברה הזאתי סופגת ביקורת, זה ששניים מהמממנים הכי גדולים שלהם, הן חברות דלק. וזה די ממחיש את העניין. החברות דלק הם לא בצד של הטובים בדרך כלל במה שקשור להנדסת אקלים, וטוענים שעצם זה שהם מעורבים בזה, זה אומר שהם רוצים את זה בשביל כסת"ח. זאת אומרת, מן כזה, "אוקיי, אז אנחנו נמשיך לשרוף את הדלקים שלנו כמו שצריך, אבל מצד שני, אנחנו גם נממן את הדבר שקולט אותם בחזרה, אז אנחנו נהיה בסדר סך הכל". וזה לא, זה לא בסדר, צריך להפסיק בכל מקרה. בכל מקרה, ככל הנראה, הפתרון יהיה צריך לעשות, לא דבר אחד, אלא לעשות הרבה דברים ביחד, גם זה וגם זה וגם זה. זה לא שאחד מהפתרונות האלה יעבוד לבד.
עוד דבר אחד שאנשים מדברים עליו, זה לקלוט חזרה פחמן דו חמצני, אבל באמצעי יותר מסורתי, עם טכנולוגיה שקוראים לה עצים. כי זה מה שעצים עושים. עצים קולטים פחמן דו חמצני מהאוויר. ובאמת, חלק מהתוכניות, [מגחך] זה גם פשוט לשתול הרבה מאוד עצים. גם זאת לא תוכנית מושלמת. בקשר לזה אתם מוזמנים להאזין לפרק של "עושים טכנולוגיה", שנקרא "טריליון עצים להצלת כדור הארץ", שמדבר בדיוק על הפתרון הזה, ולמה גם זה לא מושלם.
[מוזיקת רקע קצבית]
זאת היתה "התשובה". את כל הפרקים של הפודקאסט אתם יכולים למצוא באתר "התשובה" במסגרת אתר "עושים היסטוריה", ולהתעדכן על פרקים חדשים, ולהתעדכן על הרצאות ועל פלייליסטים וכאלה דברים, את כל זה יש בעמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם".
מה עוד? להגיד מי מעורב? מי עשה פה דברים? אוקיי, בסדר, זה מה שאנחנו עושים כאן. גיא בן נון, עורך ומפיק. אביב שם טוב, ייעוץ ותמיכה מורלית. שרה סילבצקי, אה… מנהלת קהילות, זה התפקיד הרשמי שלה, למרות שתכלס היא לא רק מנהלת קהילות, היא עושה כל כך הרבה דברים, היא עושה דברים באתר וכל זה, זה התואר שיש לה, היא הרבה יותר ממנהלת קהילות. עורך ראשי, רן לוי. מנהל עסקי, דני טימור. לי קוראים דורון פישלר. סיימנו? כן? נראה לי שכן.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments