התשובה עם דורון פישלר - נחש, ברק או אסטרואיד

למה יש יותר סיכוי להרוג אותך: נחש חנק, מכת ברק או אסטרואיד נופל? דורון בודק

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 30/12/2019.

[פתיח] רשת "עושים היסטוריה".

דני טימור שואל "שלום דורון, רציתי לשאול איך עושים כסף מפודקאסטים". ובכן דני, יש כמה דרכים לעשות כסף מפודקאסטים.

דרך אחת היא פשוט לבקש כסף. להגיד לקהל כל פעם "בבקשה תנו לי כסף כדי שאני אוכל להמשיך לעשות את הפודקאסט הזה", והרבה פודקאסטים עושים את זה. דרך אחרת היא לשחרר את הפודקאסט למנויים בלבד, אבל אז אף אחד לא מקשיב. ועוד דרך פופולרית היא לחכות שספוטיפיי יקנו אותך במאה מיליון דולר. אבל זה לא תמיד עובד.

הדרך שבה אנחנו משתמשים, זה לעשות פרסומות. לא פרסומות סמויות, לא חסויות חשאיות, אלא פשוט "שלום, הנה פרסומת". עכשיו, אני יודע שאף אחד לא אוהב פרסומות. אנשים היו מעדיפים לשמוע פודקאסט בלי פרסומות, אבל מה לעשות, זאת הדרך שבה הפודקאסט יכול להמשיך להתקיים. וככה אתה לא צריך לבוא לאנשים כל פעם ולנדנד להם ולהגיד "תנו לי כסף", אבל אתה כן יכול להגיד מדי פעם "תקשיבו, אם במקרה אתם עובדים בחברה ש… קצת פרסום יוכל להועיל לה, ואם אתם רוצים לפנות לקהל מאוד מפולח ומאוד אינטליגנטי, אז למה שלא תדברו איתנו? אולי תעשו איתנו איזה פרסומת. אז תיכנסו לאתר ranlevi.com, תיכנסו שם ל"צור קשר" ונשמח לשמוע מכם".

זאת "התשובה", אנחנו תיכף נתחיל, אבל קודם, הנה דוגמה לפרסומת. בבקשה.

[חסות]

[מוזיקת פתיחה]

שלום, אני דורון פישלר ואתם מאזינים ל"תשובה". לפעמים לוקח לי הרבה זמן להגיע לשאלות. שתבינו, במאגר השאלות ששלחו לי יש נכון לרגע זה יותר מ-2,000 שאלות. אז בהחלט קורה שיש שאלה מעניינת שפשוט לוקח לי הרבה מאוד זמן להגיע אליה.

יש שאלה ששלח אלי אליהו, זה היה לפני יותר משמונה חודשים, [צוחק] זה המון זמן, אבל… הנה הגעתי. השאלה הייתה זאת: לְמָה יש סבירות גבוהה יותר להרוג אותך - נחש חנק, ברק או חתיכה מאסטרואיד?

שאלה חשובה. בואו נבדוק. דרך אגב, אם אתם רוצים לקחת הימור לפני שאני אומר את התשובה, אז זה הזמן. לְמָה יש יותר סיכוי להרוג אותך - נחש חנק, מכת ברק או אסטרואיד. שימו את ההימורים שלכם עכשיו. יאללה.

[מוזיקת רקע]

משרד הבריאות פרסם דו"ח של סיבות המוות המובילות בישראל בין השנים 2000 ו-2016. ובמקום הראשון גורם המוות הנפוץ ביותר בישראל הוא… [תופים] פגיעת אסטרואיד. לא, רגע, שנייה, קראתי את זה לא נכון… אה… סרטן.

במקום השני - מחלות לב, ואחר כך סוכרת, ומחלות כלי דם במוח, ובהמשך של הרשימה יש עוד הרבה דברים מן הסתם לא נעימים, כי אלה דברים שהורגים אנשים. הרשימה הזאת לא כוללת רק מחלות, דרך אגב, למרות שזה דו"ח של משרד הבריאות. הקטגוריה "תאונות", כל התאונות, גם כלולה ברשימה, אבל במקום תכלס די נמוך… מתחת למחלות כליות.

עכשיו, באופן מעניין, פגיעות ברק, התקפות על ידי נחשי חנק, ואסטרואידים - כולם… לא מופיעים ברשימה בכלל! ממש כאילו הן כולם סיבות מוות נדירות מאוד, שלא מביאות מספר אנשים שמשמעותי סטטיסטית.

אז קודם כל, מאוד מאוד מאוד סביר שאף אחד משלושת הדברים האלה לא יהרוג אתכם, אבל מביניהם, צריך לבדוק, כי שאלו, מה הכי מסוכן ומה פחות.

אז נתחיל מנחשים.

[מוזיקת רקע דרמטית]

ב-2018 בהמפשייר באנגליה נמצא בחור בשם דן ברנדון, בן 31, בחדר שלו בבית המשפחה שלו, מת.

האשמה במותו, גם היא הייתה עדיין באותו חדר, והיא התחבאה מתחת לארון. קראו לה טייני, כלומר, קטני, פיצי, והיא הייתה נחשה מסוג פיתון סלעים אפריקאי, באורך של 2.5 מטר.

ברנדון אהב את טייני, קראו לה ככה כי הוא גידל אותה ממתי שהיא הייתה נחשונת קטנטונת, לנחש באורך של 2.5 מטר לא הייתי קורא "פיצי", אבל ברנדון גידל אותה מילדות, ופינק אותה ואהב אותה, כמו שהוא אהב את כל הנחשים שלו. היו לו עשרה נחשים ו-12 טרנטלות שהוא גידל.

אז… למה היא הרגה אותו? המניעים של טייני עד היום לא ברורים, היא שתקה בחקירה. כאילו, לא… לא כל כך סביר שהיא ניסתה להרוג את ברנדון. סברה אחת שעלתה היא שהיא פשוט… חיבקה אותו. כלומר, היא התפתלה מסביבו, זה ברור, אבל יכול להיות שזה היה תוך כדי משחק, והיא הרגה אותו בטעות.

על הגוף של ברנדון לא נמצאו שום סימני נשיכה, וממילא טייני לא הייתה נחשה ארסית, היא הייתה נחשת חנק. אלה נחשים שהשיטה שלהם להרוג את הטרף שלהם זה לכרוך את עצמם מאוד מאוד חזק מסביבו, עד שהם עוצרים את זרימת הדם לאיברים החיוניים שלו, ואז הם בולעים אותו. כמו הפיל בתוך הנחש בריח מ"הנסיך הקטן".

דרך אגב, השם הזה "נחשי חנק" הוא קצת מטעה, כי נחשי חנק לא באמת חונקים אף אחד, כלומר, לא במובן של לחסום את זרימת האוויר בגרון, אלא הם עוצרים את זרימת הדם למוח ולאיברים האחרים, וגורמים לדום לב. כמובן שלמי שהם חונקים זה לא ממש משנה. כלומר אם עכשיו פתאום היה נכנס לנו לאולפן נחש חנק [נחש מלחשש] נכרך לי מסביב לצוואר ואני הייתי עושה [בקול חנוק] "אני נחנק, אני נחנק!".

גבר: [בזמן ששומעים את דורון נחנק ונאנק] לא לא, למעשה דורון, זה לא שאתה נחנק. מה שקורה זה שזרימת הדם היא זו שנחסמת, ולא זרימת האוויר.

דורון: [בקול חנוק] זה פשוט מרתק. תודה.

אז יש לי נחשים כאלה. זאת משפחה יחסית גדולה של נחשים, לא רק פיתונים, אלא גם חנקיים, כלומר נחשי בואה, יש כל מיני סוגים. זה כולל את הנחשים הכי גדולים בעולם, על האנקונדה שמעתם. זה סוג של נחש שיכול להגיע לאורך של 6 מטרים! ואני לא מדבר פה על משהו דק, כן? זה דבר בריון! זה שריר עבה באורך של 6 מטרים שמסתובב בתוך הנהר. זה מפחיד רצח! [צוחק] עכשיו, את האנקונדה הזה ספציפית תמצאו רק באמזונס. אבל נחשי חנק מסוגים אחרים נמצאים בעוד הרבה מקומות בעולם. באפריקה, ובאסיה ובדרום אמריקה, אבל כמעט תמיד רק באזורים טרופיים. כלומר יערות הגשם, ג'ונגלים של האמזונס, אינדונזיה, תאילנד… זה המקום שבו תוכלו למצוא כאלה בטבע.

נחשים כאלה בהחלט יכולים להרוג בן אדם, די בקלות. חלק מהם יכולים אפילו לבלוע בני אדם, [צוחק] אבל בדרך כלל הם לא עושים את זה. בני אדם הם פשוט לא חלק מהדיאטה הרגילה של הנחשים האלה, הם מעדיפים חיות קטנות הרבה יותר. בני אדם הם בעייתיים. הם נורא גדולים, אפילו אם אתה נחש גדול, לפתוח פה מספיק בשביל לבלוע בן אדם זה מאוד קשה, הם מרביצים לך, הם יורים בך, זה סיפור שלם לבלוע אנשים.

[מוזיקת רקע]

אז… זה לא קורה הרבה. אבל כן, קרו מקרים של נחשים שתקפו אנשים והרגו אותם.

ב-2018 וואטיבה, אישה בת 54 מאינדונזיה, פיתון ענק תקף אותה בזמן שהיא טיפלה בגינת הירקות שלה. שנה לפני כן, היה מקרה אחר של חוואי מאינדונזיה שפיתון הרג אותו ובלע אותו. בקיצור, זה מאוד מאוד נדיר בכל מקרה, אבל אם אתם רוצים להקטין עוד יותר את הסיכוי שלכם להיהרג על ידי נחש חנק, אז דרך טובה לעשות את זה היא לא להיות איכר באינדונזיה. ונדמה לי שרובנו כבר מכוסים בתחום הזה.

באופן דומה, דרך מצוינת לא להיטרף על ידי אנקונדה ענק, היא לא להיות בדרום אמריקה. ובאופן כללי, כל עוד אתם מתרחקים מג'ונגלים, אתם די בטוחים מנחשי חנק.

עכשיו, זה לא מוציא אותכם מכלל סכנה לחלוטין, כי דן ברנדון למשל לא היה בג'ונגל כשהוא נהרג, הוא היה אצלו בבית, באנגליה. יש אנשים שמגדלים נחשים בתור חיות מחמד, וככה הם מביאים אותם לכל מיני מקומות שהנחשים האלה לא היו מגיעים אליהם בעצמם.

עכשיו חשוב להגיד, אפילו בקרב אנשים שמגדלים נחשים כאלה, מאוד נדיר שהם תוקפים אותם. יש אלפי אנשים עם נחשים, ורובם הגדול מאוד לא מתים מזה.

אבל מן הסתם הסיכויים שלך למות בחנק על ידי נחש בואה גדלים בהרבה אם יש לך בבית נחש בואה.

ומכיוון שקורים, שוב, מאוד מאוד נדיר, אבל קורה, שהנחשים האלה בורחים, אז יכולים לקרות מצבים כמו מה שקרה ב-2012 בטבריה. כשבשירותים הציבוריים בטיילת מצאו נחש פיתון בורמזי באורך של 3.5 מטר. [אישה צורחת] יש לציין שהנחש הזה התנהג יפה ולא הטריד אף אחד ולא הרג אף אחד, אבל אנשים עדיין נבהלו, ואפשר להבין למה. גם אני הייתי נבהל אם הייתי נכנס לשירותים ומוצא שם פיתון בורמזי!

איך הוא הגיע לשם? מה עושה פיתון בורמזי בטבריה? לא ברור. אפשר לנחש שהוא היה נחש המחמד של מישהו, שברח, ולא שהוא הגיע לשם על תקן תייר.

[מוזיקת רקע]

אז כן, קיים סיכוי, מאוד קטן, להיתקל בנחש חנק גם אם אתם לא בשום ג'ונגל.

ארגון צער בעלי חיים של ארצות הברית פרסם סיכום של מקרי תקיפה על ידי נחשי חנק, שהראה שלאורך תקופה של 34 שנים, החל מ-78', 17 אנשים נהרגו מנחשי חנק. כלומר בממוצע בן אדם אחד פעם בשנתיים. אז סטטיסטית, עבור תושב ארצות הברית לפחות, הסיכוי השנתי להיהרג על ידי נחש חנק הוא בערך אחד ל-600 מיליון, וקטן בהרבה עבור אנשים שאין להם נחשים בבית.

בקיצור, היו מקרים כאלה, אבל אלא אם כן אתם איכרים אינדונזים או מגדלים 12 טרנטלות בבית, אין לכם המון מה לדאוג מנחשי חנק.

אז מה הדבר הבא?

ברקים.

[מוזיקת רוק כבד]

גם פגיעת ברק זה דבר מאוד נדיר.

הסיכוי להיפגע על ידי ברק הוא כמו הסיכוי להיפגע על ידי ברק. כלומר, [צוחק] זה דבר שאנשים משתמשים בו כדי לתאר משהו עם סיכוי מאוד נמוך, כן? הסיכוי שאני אעבור את המבחן הזה הוא כמו הסיכוי שאני אפגע מברק, וכאלה דברים.

אז כן, זה סיכוי נמוך. עד כמה זה נמוך? מן הסתם להיפגע מברק זה לא דבר שקורה הרבה, אבל זה כן דבר שקורה. או לפחות קורה יותר מאשר תקיפות של נחשי חנק. בחיפוש קל אפשר למצוא מקרים, גם בארץ, של אנשים שנהרגו מפגיעת ברק.

לפי הנתונים בארצות הברית, ב-30 השנה האחרונות נהרגו בממוצע 43 אנשים בשנה מפגיעת ברק. 43 אנשים מתוך אוכלוסייה של יותר מ-300 מיליון, כן? זה לא הרבה, אבל זה קיים.

דרך אגב, למה אני מדבר על ארצות הברית כל הזמן?

[המנון ארצות הברית מתנגן]

לא רק בתחומים האלה, אלא בהמון המון תחומים, תמיד תמצאו נתונים מארצות הברית, ולא תמיד נתונים מכל שאר העולם. ועם כל הכבוד לארצות הברית, אין מדינות אחרות בעולם? למה דווקא… רק הם חשובים? העניין הוא פשוט. להשיג נתונים מכל העולם זה כמעט בלתי אפשרי. כי כל העולם כולל מדינות עולם שלישי, ועולם שני וחצי, ומדינות שמתפתחות, ואחד מהדברים שפחות מפותחים במדינות האלה, זה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

במדינות שנהוג לקרוא להם מערביות, יש גופים מסודרים שסופרים הכל, אז קל יחסית להשיג נתונים. אבל הרבה יותר קשה להשיג נתונים לגבי נמיביה ואינדונזיה ואיי שלמה וסיירה ליאון לגבי, נגיד, כמה אנשים מתו שם ממכת ברק ב-30 השנה האחרונות.

עכשיו, ארצות הברית היא המדינה הכי גדולה שהיא עם סטטיסטיקה מאוד מסודרת [צוחק] ולכן לעתים קרובות הנתונים מגיעים משם. חוץ מזה ארצות הברית דומה יחסית לישראל מבחינת תנאי מחייה, לא לגמרי, כמובן, זה לא אותו דבר, אבל זה הרבה יותר דומה מאשר סין או הודו או נמיביה, אז אפשר להניח שהנתונים שם לא נורא נורא רחוקים מהנתונים שכאן.

אז מה אמרנו? 43 אנשים בממוצע מתו כל שנה מפגיעות ברקים ב-30 השנה האחרונות בארצות הברית, והמספר הזה הולך ויורד. אם סופרים החל מ-2009, אז הממוצע הוא רק 27 אנשים בשנה. ויש כמה סיבות לירידה הזאת. אחת הסיבות היא שאנשים כבר לא מדברים בטלפון קווי. אני מתכוון לטלפונים שאתם מחזיקים ביד את השפופרת, והיא מחוברת בחוט למכשיר, והמכשיר מחובר בחוט לקיר, והחוט שבקיר מחובר לכבל שתלוי על עמודים, שעומדים להם בחוץ בגשם, מתחת לעננים.

אז… יכול היה לקרות, וקרו מקרים, שאנשים קיבלו מכת ברק דרך הטלפון. כלומר זה דבר שיכול לקרות. שאני מרים טלפון ואני עושה [נשמע כשיחת טלפון, גשם יורד ברקע] "היי, אבא מה קורה? לא הכל בסדר, יש פה סופת ברקים שחבל..." [בום ואחריו צליל ניתוק] זה דבר שהיום כבר לא ממש קורה, כי מי משתמש היום בטלפון קווי? כולם משתמשים בטלפונים ניידים וברקים לא עוברים דרך WiFi.

אז לפי זה, סטטיסטית הסיכוי השנתי למות מפגיעת ברק הוא בערך 1 ל-7 מיליון. אבל גם זה לא אקראי. זה לא שעושים הגרלה בין כל האנשים בעולם, ואז מתקשרים אליהם ועושים "מזל טוב! זאת אראלה, זכית בפגיעת ברק!" גם כאן, כמו במקרה של הנחשים, הסיכוי שלכם להיפגע מברק הוא הרבה יותר גדול, כמובן, אם אתם נמצאים במקום שיש בו ברקים.

ברק לא פוגע באופן אקראי. ברק הוא זרם חשמלי שמחפש את הדרך הכי קלה ומהירה לאדמה. ברק יעבור מלמעלה למטה, ולהיפך, דרך המסלול עם הכי מעט התנגדות, כלומר, המסלול שמורכב מהחומרים הכי מוליכי חשמל. ואוויר… הוא מוליך חשמל ממש גרוע! לכן אם יש משהו בסביבה שהוא לא אוויר, הברק ילך לשם. לכן, ברק כמעט תמיד יפגע בדבר הכי גבוה בסביבה.

אז אם אתם רוצים להימנע מפגיעת ברקים, ואתם רוצים, הכלל הראשון הוא, כלומר הכלל הראשון הוא אל תצאו החוצה בסופת ברקים, אבל הכלל השני בבטיחות נגד ברקים זה אל תהיו הדבר הכי גבוה בסביבה.

[גשם יורד, רעשי רחוב ומכוניות]

כלומר, אם אתם מסתובבים ברחוב בעיר עם בניינים מסביבכם בזמן סופת ברקים, אתם כנראה בסדר, כי יש בסביבה הרבה דברים שהם יותר גבוהים מכם.

[גשם יורד, רעשי הרחוב והמכוניות נפסקים]

אבל אם אתם עומדים לבד בשדה פתוח בזמן סופת ברקים, אתם הדבר הכי גבוה בסביבה, וזה לא טוב.

אז מה לעשות אם יצאתם לטיול, ופתאום באמצע שדה פתוח מתחילה סופת ברקים? מה אתם עושים? [רעם]

קודם כל, אתם חוזרים לאוטו. וזה אולי נשמע מוזר קצת, כי האוטו עשוי ממתכת, המתכת היא חומר מוליך, ולכן הוא מושך ברקים, ועדיין, לשבת בתוך האוטו זה המקום הכי בטוח בסביבה שאתם יכולים להיות בו. בגלל שהאוטו עשוי ממתכת, ואתם לא. אז ברק שיפגע ברכב יעבור דרך המתכת, מסביב, ואל הרצפה, ולא דרכיכם.

מה קורה אם האוטו רחוק מדי, ואתם לא יכולים להגיע אליו ויש סופה ואתם בשדה? תתכופפו. תהיו נמוכים יותר. לא לשכב על האדמה, כי ברק שפוגע באדמה לידכם יכול לעבור אליכם דרך הרצפה, וגם זה לא טוב, אלא לכרוע ככה שאתם כמה שיותר נמוכים, אבל גם כמה שפחות נוגעים ברצפה. שתי הרגליים על הקרקע, ואתם נמוכים ככל האפשר.

והדבר הכי חשוב, אם אתם נתקעים בסופת ברקים בחוץ, ופתאום רואים איזה עץ בודד ואומרים "בואו נעמוד מתחת לעץ כדי לא להירטב" - לא! זה רעיון ממש ממש רע. להיצמד לדבר הכי גבוה בסביבה בזמן סופת ברקים, זה לחפש צרות. אז אתם תרטבו, לא נורא. אבל כשאתם בסופת ברקים, אל תעמדו ליד עצים, או עמודים, או שחקני כדורסל.

כשמסתכלים על הסטטיסטיקה של האנשים שנפגעו מברקים, זה נהיה מאוד ברור. קבוצת האנשים שנפגעת הכי הרבה מברקים, היא… דייגים. אין מי שנפגע יותר מברקים מאשר דייגים, וזה ברור למה. כי כשאתה נמצא בסירה, על הים הפתוח, אתה הדבר הכי גבוה בסביבה, ואין לכם הרבה מה לעשות נגד זה.

עוד נתון מאוד מעניין שעולה מהסטטיסטיקה על פגיעת ברקים, זה שבאופן עקבי 80% מהאנשים שנהרגו מפגיעות ברק, הם גברים. ורק 20% נשים. אז קודם כל, יש פה אפליה מגדרית בוטה! אבל חוץ מזה, מה הקטע? קל להגיע מזה למסקנה שגברים עשויים מחומר יותר מוליך מנשים. [רעשי חשמל] או שלא. תכלס הסיבה היא שדייגים, למשל, מסיבה כלשהי, יש הרבה יותר דייגים מדייגות. למעשה אני לא בטוח שראיתי אי פעם דייגת…

עוד דבר שכדאי להזכיר זה שרוב האנשים שנפגעים מברקים, לא מתים מזה. רק 10% בערך מהנפגעים מברקים, מתים. עכשיו, אני בטוח שגם לאחרים זה לא כיף כשפוגע בך ברק, וחלקם נשארים עם כוויות או פגיעות או נכויות, אבל ברוב המקרים הם יוצאים מזה בחיים.

וזה אומר שמספר האנשים שנפגעו מברקים הוא גדול פי 10 ממספר המתים. זה עדיין לא הרבה. זה עדיין נדיר, אבל… זה קורה. ועדיף שלא.

אז נשארו לנו אסטרואידים.

[מוזיקת רקע]

ב-15 בפברואר 2013, בשעה 9:20 בבוקר, בצ'ליאבינסק, שזאת עיר ברוסיה, משהו הופיע בשמיים. משהו בוהק. מאוד.

היה יום, השמש זרחה, ואנשים עדיין הסתנוורו, כי הדבר הזה היה יותר בהיר מהשמש! זה עבר במהירות תוך כמה שניות כשהוא משאיר שובל בוהק בשמיים, ואחר כך שובל של עננים, שנראה כמו שובל של מנוע סילון, רק ענק.

הדבר הזה היה כמובן מטאור. מטאור ענק. זה היה המטאור הכי גדול שידוע שנחת על כדור הארץ במאה השנים האחרונות. הוא היה בקוטר של בערך 20 מטר ובמשקל מוערך של 12 אלף טון! זה היה כנראה גם המטאור הכי מתועד בהיסטוריה, כי הוא נפל במקום שבו יש די הרבה אנשים, ולהרבה מהאנשים האלה היו מצלמות, אפילו מצלמות במכונית. לכן קל מאוד למצוא סרטונים של המטאור הזה עובר בשמיים מכל מיני זוויות.

1,500 אנשים נפצעו באירוע הזה של המטאור. מספר ההרוגים היה… אפס. אף אחד לא מת.

עכשיו, אם בן אדם הולך ברחוב ופתאום נופל עליו סלע בגודל של 20 מטר מהחלל, [צעקה ארוכה שמסתיימת בהתרסקות] הוא הולך למות מזה, הבן אדם יהיה מאוד מאוד מת, כן, אפילו אם הוא רוסי. אבל זה לא בדיוק מה שקרה.

המטאור הזה התפוצץ באוויר להמון חתיכות קטנות, והרבה מהם הגיעו לאדמה, כן? מצאו הרבה מהם, וגם אבן קטנה שנופלת עליך מהחלל, זה בהחלט לא נעים, אבל הם פשוט לא פגעו באף אחד, למרבה המזל. אף אדם לא נפגע מהפיסות של המטאור.

אז אם המטאור לא פגע באף אחד, מאיפה כל הפצועים? כל האנשים שנפצעו, נפצעו לא כי המטאור פגע בהם, אלא מההדף של האוויר שהוא יצר.

כשדבר כזה נכנס לאטמוספירה, הוא יוצר פיצוץ, זה כמו הדף של פיצוץ ענק, שהרגישו אותו לקילומטרים, הוא הפיל קירות ושבר חלונות במרחק של 100 קילומטר משם!

עכשיו, גל ההדף מתקדם באוויר במהירות הקול, כמו רעם, כלומר, כמו שאתם רואים את הברק לפני ששומעים את הרעם, אז מאות אלפי אנשים ראו את המטאור לפני שהם שמעו אותו והרגישו אותו.

אז דמיינו את המצב, אתם יושבים בבית, פתאום אתם רואים מהחלון משהו סופר בוהק, שקט מוחלט. זה לא עושה שום רעש, אבל יש דבר מבהיק ומדהים בשמיים, אז אתם, מן הסתם, רצים לחלון להסתכל על השובל הענק הזה, ומוציאים טלפון כדי לצלם את זה [רעשי מצלמה] וכל זה, ודקה אחר כך, פתאום… [פיצוץ וזכוכיות נשברות] ההדף מגיע אליכם והחלון נשבר ועף לכם על הפרצוף! אז כן, מן הסתם אנשים נפצעו, בעיקר מזכוכיות. אבל, שוב, למרבה המזל, אף אחד לא נהרג.

זה היה המטאור הכי גדול שידוע עליו במאה השנים האחרונות, והוא לא הרג אף אחד.

[מוזיקת רקע]

המטאור מצ'ליאבינסק היה ממש ממש לא היחיד, כן? אסטרואידים, כלומר מטאורים, נופלים על כדור הארץ כל הזמן. אוקיי, בואו נעשה שנייה סדר במונחים. כל זמן שהדבר פשוט עף לו בחלל, הוא אסטרואיד. ברגע שהוא נכנס לאטמוספירה של כדור הארץ ונשרף, הוא מטאור. זה מילה שונה, אבל זה בדיוק אותו דבר.

בכל מקרה, הם נופלים על כדור הארץ כל הזמן. המון מהם. רובם ממש ממש קטנים, כלומר בגודל של גרגרי חול, והם נשרפים באטמוספירה ולא גורמים שום נזק לאף אחד.

קורה שאסטרואידים גדולים יותר נופלים, כאלה שמצליחים לשרוד ולהגיע עד לאדמה, ואם דבר כזה יפגע בי, זה יהיה מאוד לא נעים.

וחוץ מזה… במקרה הזה אין דרך להימנע מזה, זה לא כמו במקרה של נחשים או ברקים שאני יכול לדעת איפה להיות כדי לא להיפגע. אין אזור בכדור הארץ שהוא יותר חשוף לאסטרואידים מאחרים. הם פוגעים בנקודות אקראיות לחלוטין על פני כדור הארץ, אז אתם יכולים להיות באוקיינוס השקט, או במדבר סהרה, או בחולון, והסיכוי שלכם להיפגע מאסטרואיד הוא בדיוק אותו דבר. גם מידת הקירבה לשחקני כדורסל לא משנה. ככה שזאת סכנה תמידית בכל מקום בעולם, שאתם לא יכולים לברוח ממנה!

ומספר האנשים שעליהם ידוע שהם נהרגו מפגיעת אסטרואידים במהלך ההיסטוריה הוא… והמספר הזה הולך להישמע מוכר… אפס. פשוט לא ידוע על מקרה של אדם שנהרג מפגיעה של מטאור.

אז… סליחה אם אני נהיה יותר מדי מתמטי, אבל… מספר האמריקאים שמתים מדי שנה בממוצע מפגיעת אסטרואיד הוא… אפס. וגם ביתר העולם המספר הוא בערך… אפס. מה שמציב את הסיכוי על… אפס.

כי הם נופלים באופן אקראי, ותכלס 70% מכדור הארץ זה מים. מתוך כל היתר הרוב מדבריות ואזורים צחיחים ושוממים, ומקומות שאין בהם אנשים, ואפילו במקומות שבהם כן חיים בני אדם, עדיין, כשאתם זורקים משהו באופן אקראי לחלוטין, רוב הסיכויים שלא תפגעו בבן אדם. אז כן, למרות שהם נופלים כל הזמן, הם פשוט לא פוגעים באנשים. כלומר, אנחנו לא יודעים, יכול להיות שזה כן קרה פעם. אולי בסין במאה החמישית לפני הספירה מישהו נפגע מאסטרואיד ומת מזה, אין לנו דרך לדעת את זה, אבל דיווח מאומת של משהו שאנחנו יודעים שהוא אסטרואיד שפגע בבן אדם והרג אותו - אין.

עכשיו, כמובן, אסטרואידים כן יכולים לגרום להרבה מאוד נזק, תשאלו את הדינוזאורים. ואם אין דינוזאורים בסביבה, תשאלו את עצמכם למה.

[מוזיקת רקע]

אסטרואיד גדול ממש, כלומר אסטרואיד בגודל קילומטר, אם הוא נוחת על כדור הארץ, הוא לא רק יהרוג כמה אנשים, הוא… יכול לגרום לסוף העולם כמו שאנחנו מכירים אותו.

עכשיו, אסטרואידים כאלה קיימים. בממוצע אחד כזה פוגע בכדור הארץ פעם ב-500 אלף שנה.

עכשיו, אם אחד כזה פתאום יפול, אז אנשים ימותו והרבה, כן? אבל… אחרי האסטרואידים האלה אנחנו עוקבים. האסטרואידים הגדולים, מוצאים אותם כשהם עוד בחלל. אסטרונומים מוצאים ומתעדים אותם ועוקבים אחרי המסלולים שלהם, בדיוק בשביל לדעת אם מישהו מהם מתכנן להתרסק על כדור הארץ מתישהו בעשרות השנים הקרובות. ככה שאם היה אחד כזה שהמסלול שלו היה מביא אותו אלינו, היינו יודעים את זה. ואנחנו יודעים שבמאה השנים הקרובות לא יקרה דבר כזה.

אם זה יקרה אחר כך, אז כבר… לא יודע… נדאג לזה אחר כך.

עכשיו, עדיין יכול להיות מקרה של אסטרואיד שהוא מספיק קטן כדי שלא יגלו אותו, אבל מספיק גדול כדי להרוג מישהו, כמו ההוא מרוסיה. אז כן, זה יכול לקרות, זה פשוט עדיין לא קרה. סטטיסטית, הסיכוי שזה יקרה לכם הוא בסביבות אחד לאף פעם לא.

אז מה הייתה השאלה?

[מוזיקת סיום]

לְמָה יש סבירות גבוהה יותר להרוג אותך - נחש חנק, ברק או אסטרואיד?

התשובה היא, חד משמעית, ברק.

שלושתם כמובן נדירים, אבל מבין השלושה, ברקים זה הדבר היחיד שקורה מספיק כדי… ששווה לדעת את כללי הבטיחות לגביו לפחות. נחשי חנק זה כל כך נדיר שלא ממש שווה להתייחס לזה, ופגיעות של אסטרואידים פשוט לא קורות.

עכשיו, כמובן יש עוד סיבות מוות שאנחנו לא התייחסנו אליהם כאן. למשל, כל שנה יש אנשים שמתים מזה שנופל עליהם פסנתר, או מבעיטה של יען. או מהרבה דברים אחרים, אבל תכלס, [צוחק] זה לא… כמו שאמרתי מההתחלה, מאוד מאוד מאוד לא סביר שאף אחד מהדברים האלה יהרגו אתכם, אז אולי לא שווה להשקיע בהם כל כך הרבה אנרגיה. תעשו כושר, תאכלו קצת פחות סוכר, אל תעשנו, זה כבר יעלה את תוחלת החיים שלכם פי מיליון ממה שכל נחש או ברק או אסטרואיד או יען או פסנתר יוכלו לעשות.

זאת התשובה.

אחרי הפרסומת אני אספר לכם קצת על פגיעת הברק הכי קטלנית בהיסטוריה, ומה ממש ממש לא כדאי לעשות בסופת ברקים.

[חסות]

[צלצולי פעמונים]

היי, חזרנו.

פגיעות של ברקים זה דבר מסוכן, אבל זה דבר מסוכן באופן פרטי בדרך כלל. זה לא דבר שהורג הרבה אנשים בבת אחת. אבל יש מקרים יוצאים מהכלל.

המקרה של הברק הכי קטלני בהיסטוריה, ככל הנראה, קרה בברשה באיטליה ב-1769. זה היה ברק שהרג איפשהו בין 300 ל-3,000 אנשים.

איך זה קרה?

קודם כל, אני צריך להגיד, הסיפור הזה הוא מאוד ישן, והמקורות שמספרים עליו לא מאוד אמינים. הם מאוד סותרים את עצמם, ולכן מה בדיוק קרה וכמה אנשים נהרגו, כל מקור אומר משהו אחר. אבל כולם מסכימים על העקרונות.

ב-1769, בעיר הזאת, ברשה, ליד ונציה, היה ברק שפוצץ מטען עצום של חומר נפץ שהשמיד חלק גדול מהעיר. [פיצוצים חזקים]

הדיווחים היותר נדיבים מדברים על 3,000 הרוגים, וששישית מהעיר נהרסה בפיצוץ הזה!

[מוזיקת כנסיות]

החומר נפץ היה מאוחסן במרתף של כנסייה, שהברק פגע בצריח של הכנסייה.

עכשיו השאלה היא, מה עושות טונות של חומר נפץ במרתף של כנסייה? למה לשים את זה שם? והתשובה היא ככל הנראה שהחומר נפץ אוחסן שם כי אנשים חשבו שזה יהיה מקום מוגן מברקים.

כנראה המחשבה הייתה ש… אתם יודעים, כנסייה, מקום קדוש, אלוהים לא יכה דווקא את המקום הזה, כן? זה… לא היה נכון. זה היה ההפך מנכון, משום שלכנסייה יש הרבה פעמים צריח גבוה. זאת אומרת, זה בדיוק המקום הכי גרוע לשים בו חומר נפץ. וזה אפילו לא המקרה היחיד [צוחק] של פיצוצים שנבעו מזה שאנשים שמו חומרי נפץ במרתפים של כנסיות.

כלומר, מה שהרג את האנשים האלה, זה לא הברק. זה הבורות.

כשאנשים סומכים על הרחמים של אלוהים ולא על חוקי הפיזיקה, [צוחק] זה מה שעלול לקרות.

וזה לא הדבר היחיד. באותו זמן הייתה גם את האמונה שכשיש סופות ברקים, דרך להבריח אותן, זה לצלצל בפעמונים של הכנסייה. שזה, כידוע, מרחיק… עננים. עכשיו, גם זה, קודם כל, מאוד מאוד לא נכון, אבל מעבר לזה… להחזיק בחבל רטוב שמחובר לחפץ מתכתי גדול שתלוי בגובה של כמה קומות באוויר בזמן סופת ברקים, זה אחד הדברים הפחות חכמים שאפשר לעשות!

ולכן… להיות מצלצל בפעמונים זו הייתה עבודה מאוד מסוכנת. היו הרבה מקרים [צוחק] של מצלצלי פעמונים שפגעו בהם ברקים. מעניין למה.

אם אתם לומדים משהו מכל העסק הזה, זה אל תצלצלו בפעמונים של כנסייה [צוחק] בזמן סופת ברקים. בבקשה.

זאת הייתה התשובה.

אם אתם רוצים לשאול שאלות, אז יש טופס באתר שלנו, ranlevi.com/theanswer ושם אתם יכולים גם למצוא את כל הפרקים של הפודקאסט הזה, שלהם אתם יכולים להאזין גם באפליקציית "עושים היסטוריה" באנדרואיד, או בכל אפליקציית פודקאסטים אחרת.

[מוזיקת רקע]

עדכונים על פרקים חדשים של "התשובה" ועדכונים על הרצאות שאני עושה, של "התשובה" ושל דברים אחרים, אתם יכולים למצוא בעמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם".

מפיק ועורך גיא בן נון, אביב שם טוב יעוץ ותמיכה מורלית, רן לוי הוא העורך הראשי, דני טימור המנהל העסקי, אני דורון פישלר, ביי.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה