top of page

התשובה: מאיפה הגיעה קווה קווה דה לה אומה?

כולם מכירים את המילים, אף אחד לא יודע מה המשמעות שלהן. אחת ולתמיד: מה זה "קווה קווה דה לה אומה", ומי זאת אסתי מטריקו? האם אבא שלך קופיקו, והאם מייק בורשטיין אחראי לכל זה?



 

[פרסומת 30 שניות]

עידו שלח לי שאלה היי דורון השאלה שלי היא האם אתה יכול להזכיר את השאלה הזאת באחד מהפודקאסטים שלך.

לא צריך פודקאסט נפרד רק איזה 10 שניות בסוף או בהתחלה של פודקאסט התשובה היא לא.

אנחנו תכף נתחיל.

[פרסומת 45 שניות]

[מוזיקה]

היי, אני דורון פישלר, אתם מאזינים ל״התשובה״.

בימים האחרונים אני שואל את כל מי שאני פוגש את אותה שאלה.

השאלה היא, מה המילים של "קווה קווה דה לה אומה"?

[הקלטה כמה אנשים שרים במקביל קווה קווה דה לה אומה]

כל זה כמובן בגלל שאלה שקיבלתי, קיבלתי אותה מנעמה, והיא שאלה אותי, שאלה נפוצה בעצם.

מה המקור של "קווה קווה דה לה אומה" ומה זה לעזאזל דסימטריקו?

קודם כל, אם אתם רוצים לגרום לאנשים לריב, דרך אחת מצוינת לעשות את זה זה - ללכת לקבוצת האנשים אקראית, ופשוט להזכיר את דסטימטריקו:

  • רגע, זה זה אסטימטריקו לפי איך שאני...

  • לא, זה ד-סי. דס-ימטריקו.

  • אנחנו כל השנים ביסודי זה היה אסטימטריקו...

אז אתם מבינים איך זה הולך.

קשה למצוא מה המקור של "קווה קווה דה לה אומה" כשבעצם אנשים לא מסכימים על מה בעצם המילים של השיר הזה.

יש הרבה גרסאות שונות לשיר הזה.

מה אתם שרים זה תלוי איפה גדלתם ומתי גדלתם.

ומתי הלכתם לכיתה א' או ב' ולמדתם את השיר הזה.

וכל אחד בטוח שהגרסה שלו היא האמיתית והמקורית והנכונה, וכל האחרים שרים את זה לא נכון.

וכמובן, כולם טועים.

כי הגרסה שאני מכיר היא הגרסה המקורית והנכונה.

והיא: [תופים…]

קווה קווה דה לה אומה.

קוואה קוואה קוואה.

דסימטריקו.

טריקו טריקו טרק.

ולא ולא ולא ולא ולא.

1, 2, 3, 4, 5.

עכשיו, יש הרבה אנשים שטוענים "בטעות".

כמובן שזה אחרת, שזה לא דס-טי אלא אס-תי.

ויש כאלה שחושבים שזה בכלל מטרינו ולא מטריקו.

ויש כאלה שמוותרים לגמרי על מטריקו, ואצלם זה אס-טי ופס-טי.

ולפעמים ממשיכים אס-טי ופס-טי ומוטי ארו אס-טי.

ויש אפילו כאלה שטוענים שדסימטריקו זה בכלל בשמלת טריקו.

טריקו טריקו טרק.

אז דסימטריקו זו שאלה, אבל יש עוד שאלות שעליהן יש אי הסכמה.

למשל, האם השיר נגמר ב-ולא ולא ולא ולא ולא ולא ולא.

או ב-ולא וכן צולע ומסכן-זקן.

ועוד שאלה זה האם בכלל מדובר בה-קווה קווה דה לה אומה.

כלומר בה' הידיעה, כלומר יש הרבה קווה קווה דה לה אומות, אבל אנחנו מדברים על הקווה קווה הזאת.

או שזה א-קווה קווה דה לה אומה.

וכמובן רבים מאוד גם טוענים שאבא שלך קופיקו, אמא שלך היפופוטם ואתה חמור קטן.

וזה אפילו לא יכול להיות ביולוגית.

תחשבו בהיגיון, איך מאבא קופיקו ואמא היפופוטם יוצא חמור.

מאבא קוף ואמא היפופוטם יכול לצאת או קופופוטם או היפופוף.

אחד משני אלה, זהו.

ככה זה עובד בביולוגיה.

בקיצור, הנושא מאוד נפיץ.

אבל חכו שנייה.

אם אף פעם לא שמעתם על קווה קווה דה לה אומה, אז קודם כל, כל הפרק עד עכשיו בטח נשמע לכם כמו הדבר הכי ביזארי אי פעם, וזה הולך להמשיך ככה, כן?

אבל חוץ מזה אולי כדאי להסביר במה מדובר בכלל, לטובת האנשים המאוד מבולבלים האלה.

[מוזיקת קרקס מלווה]

קווה קווה דה לה אומה זה משחק ילדים.

שבו קבוצת ילדים יושבת במעגל, והם מחזיקים ידיים, וכל אחד בתורו נותן מכה על יד שמאל עם יד ימין. [מחיאת כף]

ואז זאת שלשמאלו עושה את זה שוב, כאילו הם מעבירים אחד לשני משהו דמיוני מיד ליד, וככה הגל ממשיך הלאה בין הילדים, וכל זה לקצב של השיר.

הקווה קווה דה לה אומה, קווה קווה, עד שמגיעים ל-1, 2, 3, 4, 5, יש כאלה שסופרים עד 10, שוב - יש הרבה גרסאות.

ואז האחרון או האחרונה צריכים לתפוס את היד של זה שאחריו, וזה שאחריו צריך להתחמק, ואם הוא לא מצליח, אז הוא יוצא מהמעגל, או בגרסאות אחרות יושב בתוך המעגל, ואז מתחילים שוב את המשחק, ואז מי שמפסיד שוב מחליף אותו, וככה זה המשך עד אינסוף.

זה חסר טעם לחלוטין.

יש גם גרסאות שונות של המשחק, אבל אנחנו לא מדברים עכשיו על המשחק, אלא על השיר שמלווה אותו.

כי המשחק הזה תמיד מגיע עם השיר הזה, "קווה קווה דה לה אומה".

אלה מילים שכולם מכירים, למרות שאלה מילים חסרות משמעות שאף אחד לא מבין.

והשיר הזה אשכרה עובר מפה לאוזן, מדור לדור, כי כבר לפחות 40 שנה שילדים משחקים במשחק הזה, והם לא קראו את ההוראות שלו בשום מקום.

הוא פשוט עובר הלאה, כמו החבילה הדמיונית במשחק עצמו.

אז מאיפה הגיע "קווה קווה דה לה אומה"?

זאת שאלה טובה, אבל האמת, אני אומר מראש, אני לא מצפה למצוא לתשובה.

אני יודע שהרבה אנשים כבר ניסו ולא הצליחו.

לעקוב אחרי תולדות "קווה קווה דה לה אומה" זאת משימה שהיא אולי בלתי אפשרית.

לעקוב אחרי מקורות של דברים וסיפורים שמשתנים עם הזמן, זה תמיד מאתגר, זה הרבה פעמים מעניין.

אבל במקרה הזה זה קשה במיוחד, משום שהשיר הזה, קודם כל, לא נכתב אף פעם.

זה לא שאפשר לחפש בספרייה או באינטרנט את תולדות הגרסאות הכתובות שלו בספרים, כי כמעט שאין לו כאלה.

אף אחד לא כתב את זה, כל העדויות הן מזיכרון.

ואפילו אם מישהו כן הזכיר את זה בכתב, איך אני אמצא את זה?

מה אני אחפש?

איך מאייתים "קווה קווה דה לה אומה"?

זה דה-לה אומה? [דה במלעל]

או דה-לה אומה? [לה במלרע]

או אקווהדלה או מה?

לך תדע מה אתה מחפש בכלל.

הדבר השני שהופך את המעקב אחרי תולדות השיר הזה לקשה במיוחד, זה שאין לו משמעות.

זה ג'יבריש.

אם זה היה שיר אמיתי שיש לו מילים רשמיות, אז גם אז, אנשים לפעמים משבשים את המילים בכוונה או בטעות, בגלל שהם שמעו לא נכון, שרים מילים לא נכונות.

זה קורה הרבה, כמו שירים "רוצה טוסה יום וליל" "ברע שנים ובן חיל", "יש לי אח קטן שלא מזמן בלע אולר", או "ילדי לא יבכה אף פעם קונפטי כתום", או "לעת נסה לחפצו כל הזי מלך שלא נקרא", שזה הכי גרוע.

אתה בדיוק רוצה לצאת לאיזשהו מקום, אתה אורז את כל החפצים שלך, ואז אתה מגלה שהזי מלך שלך נקרא.

זה כזה מעצבן שזה קורה.

[מוזיקה ילדותית מלווה]

עכשיו, הרבה פעמים קורה שאתה שר במשך שנים את השיר עם הגרסה הזאת, עד שאני נתקל במישהו שמספר לך במקרה שזה לא שהזי מלך שלא נקרא, ואתה אומר "מה זאת אומרת?

זה הזי מלך".

הזי מלך, זה מה שאומרים בשיר.

ואז אתם מחפשים את המילים הרשמיות של השיר, ואז אתה מגלה שאתה טמבל.

כי יש מילים רשמיות ונכונות לשיר הזה.

אבל כשהשיר הוא כולו ג'יבריש, ואין לו משמעות, אין לו מילים נכונות, אז הגרסה הלא נכונה, ששמעתי בטעות, והתחלתי לשיר בטעות, אני יכול להמשיך לשיר אותה, וללמד אנשים אחרים אותה, והם יעבירו את זה הלאה, וככה הטעות יכולה להמשיך להתגלגל ולהפוך לדבר האמיתי.

כי למה לא?

זה לא שדסימטריקו זה יותר הגיוני מ-אסטימטריקו.

ואסטימטריקי היא לא היחידה כאן, הרי כל הילדים בארץ יודעים לעשות נגיד "אין דנדינו סוף על הקטינו".

מה זה?

ולמה כל הזמן מודיעים על סוף על הקטינו, כשאף אחד לא סיפר כשהקטינו התחיל בכלל?

לעומת זאת, במדינות אחרות לא שמעו על אין דנדינו, הם עושים "איני מיני מייני מו".

מי החליט?

למה "אין דנדינו" זה בעברית?

אף אחד לא החליט, זה פשוט התפתח עם הזמן.

אז "אין" ואני לא מצפה למצוא שום גרסה רשמית של "קוואקווה דה לאומה".

הייתי מאוד רוצה למצוא את הסיפור המקורי, כלומר, לעקוב אחרי המילים הג'יברישיות האלה, ולגלות שבעצם זאת גרסה מעוותת של משהו שבאמת הייתה לו משמעות.

נגיד, הייתי שמח לגלות בסופו של דבר ש…

[מוזיקת פסנתר קלאסית ברקע]

הרוזנת הנרייטה דה להומה, שנולדה ב-1888 בריגה, סבלה לאורך כל חייה ממחלת גרון, ולכן הקול שלה היה נמוך וצרוד, ובלגלוג אנשים נטו לקרוא לה צפרדע.

לכן הודבק לה הכינוי המזלזל "קווה קווה".

אחרי שבעלה, הרוזנת דה לאומה, נפטר, היא עלתה לארץ בעלייה השלישית, ובארץ היא התיידדה עם המשורר הידוע יוסף מדריגו, והכירה את הבת שלו ששמה היה אסתר, בקיצור אסתי.

קווה קווה דה לאומה ואסתי מדריגו היו אחת הזוגות החד מיניים הראשונים של תל אביב הקטנה, ולכן כמובן הם היו עניין לא קטן בברנז'ה המקומית, ואפילו כתבו עליהם.

[המוזיקה נקטעת]

כל זה כמובן לא נכון, הייתי רוצה שזאת יהיה התשובה, שאני אחקור את המילים האלה, ובקצה נמצא איזה סיפור מעניין שהוא המקור, אבל ברור לי שזה לא באמת יקרה.

אין כנראה מקור ספרותי לזה, זה פשוט אוסף של מילות ג'יבריש.

מה שכן אפשר לעשות, זה לנסות למצוא את ההתפתחות של השיר.

כלומר, לאסוף כמה שיותר עדויות, מכמה שיותר מקומות, ולנסות לראות אם אפשר לצייר איזו מפה של ההתפתחות של השיר.

איזה גרסאות קרובות יותר אחת לשנייה, ואיזה רחוקות יותר, וככה קווה קווה לה אומה יכול ללמד אותנו על אבולוציה.

אם אנחנו מוצאים שתי דוגמאות שהן מאוד דומות אחת לשנייה, אפשר להניח שהן קרובי משפחה.

כלומר, זה לא בהכרח אומר שאחד מהם הוא המקור, והשני התפתח ממנו, מה שיותר סביר זה שיש להם אב קדמון משותף.

אבל אפשר לצייר את עץ המשפחה של קווה קווה דה לה אומה.

אז כמו שאמרתי, חיפשתי, שאלתי אנשים מה הגרסא שהם מכירים של קווה קווה לה אומה, ומצאתי כמה דברים.

[מוזיקה מלווה]

הדבר הראשון והברור הוא ההבדל בין הגרסא הקצרה, שכוללת רק שלוש שורות.

קווה קווה לה אומה, דסי מטריקו טריקו טריקו טרק, ולא ולא ולא ולא.

והגרסא היותר ארוכה שכוללת דסי מטריקו אבא שלך קופיקו אימא שלך היפופוטם ואתה חמור קטן.

וההבדל הוא בבירור, הוא לא גיאוגרפי, אלא גילאי.

אנשים מבוגרים יחסית, אנשים בני 40 פלוס, שרים את הגרסא הקצרה יותר, עם טריקו טריקו טרק.

אנשים יותר צעירים, כששאלתי אותם התחילו פתאום לדבר על ההורים שלי ולהעלות השערות מופרכות לחלוטין עליהם.

אז המסקנה הברורה היא שטריקו טריקו טרק היה קודם, ובאיזשהו שלב נוסף לזה, האבא 'שך קופיקו.

כמובן גם אבא 'שך קופיקו זה לא גרסה אחת, זה מפוצל להרבה מאוד גרסאות שונות, עם הבדלים קטנים יותר מביניהם.

יש גם גרסאות שמכניסות באמצע כל מיני מילים לא יפות, אבל טריקו טריקו טרק היה קודם.

שזה קודם כל משמח אותי, כי זה באמת מאשר שהגרסה שאני מכיר היא הגרסה הנכונה.

ולזה יש עוד עדוּת גם, כי אמרתי, אמנם נדיר שיש עדויות מוקלטות או בכתב לקווה קווה דה לאומה, אבל כאן יש אחת.

האחים והאחיות, זאת הייתה להקה למי שלא מכיר כן?

כמו בלדה, "אם זר קוצים כואב, זה מה שאת אוהבת" זה שלהם.

בכל אופן, ב-1979 האחים והאחיות הוציאו אלבום של שירי הילדים שהיה מבוסס כולו על שירים עממיים כאלה.

השם של התקליט היה "זלמן יש לו מכנסיים".

ילדים, אם אתם לא יודעים מי זה זלמן ומה קרה למכנסיים שלו, תשאלו את סבא וסבתא.

בין השאר הופיע שם השיר "קווה קווה דה לאומה", כלומר, לא בדיוק..

הם שרים "לה קווה קווה" ולא "אה קווה קווה" ולא "אסטימטריקו" אלא "אסטימטרינו", אבל חוץ מזה זאת בהחלט הגרסה הזאת של השיר.

אז אנחנו יודעים שהגרסה הזאת הייתה כבר ב-1979, אז "טריקו טריקו טראק" היה קודם.

הקופיקו הגיע ממקום אחר.

ומה שמפתיע קצת זה שאני יודע מאיפה הוא הגיע.

[מוזיקה עם קולות רקע של וידאו בשחור לבן]

אנחנו עדיין נשארים בתעשיית הזמר והפזמון לילדים בשנות ה-70.

עוד דבר שהיה באותה תקופה זה פסטיבל הילדים.

פסטיבל הילדים היה דבר שבזמנו היה גדול יותר מהאירוויזיון.

מיטב אומני ישראל הופיעו שם ושארו שירים שעוסקים דונלד דאק או בכל מיני חיות.

האחים והאחיות למשל השתתפו שם כמה פעמים ושארו גם את השיר "שובי דובי" וגם את השיר "שוקי התוכי".

לא אותו שיר.

ותכל'ס יש הרבה שירים קלאסיים שהתחילו שם.

"חורף" של גידי גוב ו"טוליק יושב לו בשקט בחול" ו"איך אדע ועודני ילד".

שירים טובים.

הם כולם התחילו מהמקום הזה.

ואחד הכוכבים הגדולים של פסטיבל שירי הילדים היה מייק בורשטיין.

הוא זכה שלוש פעמים תוך שמונה שנים.

ב-1977 הוא זכה במקום הראשון בפסטיבל שירי הילדים עם שירו "היפו היפי".

"היי הו היפו היפו היפו היפו" זה.

לשיר הזה לא קוראים "היי הו היפו" קוראים לו "היפו היפי" שזה כבר מעניין.

"היפו היפי" גורם לי לחשוב על היפופוטמי עם שיער ארוך וג'וינט שהולך ל"וודסטוק".

"היפו היפי".

אגב, אם אתם רוצים לדעת באותה שנה למקום השני, הגיעה ציפי שביט עם השיר "מר אפצ'י" וכן, ציפי שביט הייתה קיימת כבר אז.

ובמקום השלישי אלי גורשטיין, "האליל", זה שאתם מכירים בתור הקול של כל האנשים הרעים בסרטי דיסני, כן גם הוא היה קיים כבר אז, בשירו "לארצי יש יום הולדת".

שזה נשמע מבשר רע כשחושבים על סקאר שר את השיר הזה.

כל השירים האלה היו שירים שעוסקים בעולם של ילדים, בדברים שמעניינים לילדים.

למשל, השיר "היפו היפי" עסק במשבר הורות של היפופוטמית חד-הורית.

הוא מסופר מנקודת המבט של היפופוטמית שמתקשה לגדל את הבן שלה.

ובסוף השיר ההיפו-הילד גדל, ופוגש היפופוטמית ונולד להם ילד היפופוטמי שלהם, ואז האמא צריכה לקבל את המצב החדש.

כלומר, זה למעשה סוג של עוף גוזל, רק שהגוזל במקרה הזה- היפופוטם.

בעצם זה שזה שיר שמושר בלשון נקבה, אבל שר אותו זמר, זה כבר מאוד מתקדם לזמנו, בפרט כשהוא מושר בלשון היפופוטמית.

בכל אופן, השיר הזה לא קשור בשום צורה לקווה קווה דה לה אומה.

אבל.

לשיר הזה הייתה גרסה פרודית.

עכשיו, אני יודע שהיום גרסאות פרודיות זה דברים שרואים ביוטיוב, שכתוב עליהם "הפרודיה הרשמית".

אין דבר כזה "הפרודיה הרשמית", אוקיי?

בכל אופן, פעם היו פשוט שרים את השירים האלה, מוזר, אני יודע..

כלומר, ילדים פשוט היום ממציאים מילים מצחיקות לשירים ושרים אותם.

ויש גרסה פרודית ידועה של היפו-היפי, שהייתה "היי הו היפו, אבא 'שך קופיקו, אמא 'שך היפופוטם ואתה חמור קטן".

אני שר המון בפרק הזה, אני מתנצל על זה.

ואם זה נשמע לכם מוכר, אז סחתיין הזיכרון שלכם עובד.

כלומר, בזכות שירים של אומני ישראל משנות ה-70, אנחנו יודעים שבסוף שנות ה-70, "קווה קווה דה לה אומה" ו"אבא 'שך קופיקו" היו שני שירים שונים.

אבל איך שהוא?

מתי שהוא?

הם התחברו.

[מוזיקה של וואוו]

מישהו פשוט לא עמד בפיתוי כנראה שדסימטריקו מתחרז עם "אבא 'שך קופיקו".

ומשם מביא גם את המילים האחרות של הגרסה הפרודית של "היי הו היפו".

והגרסה המאוחדת הזאת הפכה להיות הגרסה היותר מוכרת של "קווה קווה דה לה אומה".

עכשיו ילדים היום לא שרים היפו היפי, אני חושב.

אני לא חושב שהם מכירים את השיר הזה.

אבל איך שהוא דווקא הגרסה המעוותת שלו שהתחברה לשיר אחר, זה דבר ששרד עד היום.

מכאן גם הגיעו כל מיני גרסאות אחרות.

למשל, בהרבה מקומות דתיים יש גרסה שונה שקוראים לה "הקווה קווה של הדוסים", שהולכת בערך ככה.

הקווה קווה של הדוסים, קווה קווה, קווה

אסתי ומושיקו, אבא שלך צדיקו, אמא שלך יסוד עולם, ואתה תלמיד חכם ולא, וכן, והדרת פני זקן, אמן.

הושיע את עמך, וברכך את נחלתך, ורעם ונשאם עד העולם.

שזה כי הוא לא קשור לשום דבר ויש סיבה לזה.

יש עניין כזה שלא סופרים אנשים כי זה עושה עין הרע, אבל עדיין צריך נגיד, אנחנו צריכים לספור אנשים שיהיה מניין לתפילה.

אז במקום לספור אותם עד עשר, עוברים עליהם באצבע עם הפסוק הזה: "הושיע את עמך, וברכך את נחלתך, ורעם ונשאם עד העולם." 

שכולל בדיוק עשר מילים.

כלומר, "הושיע את עמך", וזה הגרסה החרדית, ל-1, 2, 3, 4, 5.

"הקווה קווה של הדוסים" זה דבר שנשמע כאילו הוא לא התפתח, אלא כאילו הוא נכתב.

כי "אבא 'שך צדיקו ואמא 'שך תיקון עולם" זה בבירור גרסה מנומסת וכשרה של "אבא 'שך קופיקו ואמא 'שך היפופוטם".

כלומר, זה הגיע אחרי הקופיקו, וחוץ מזה זה שיר שמודע לעצמו.

הוא מתחיל ב"הקווה קווה של הדוסים", וכולל בכוונה כל מיני מילים כאלה.

כלומר, כנראה שמישהו מתישהו ישב וכתב בכוונה את המילים של הגרסה הזאת, בניגוד לכל האחרות שפשוט קרו.

גם לזה יש כמה גרסאות אחרות קצת שונות, בסוף עושים, "הרבי מתחתן" במקום "והדרת פני זקן", וכל זה.

אז, דסימטריקו הייתה קודם.

אחר כך הגיע הקופיקו, ואחר כך "הקווה קווה של הדוסים".

אבל כל זה עדיין לא עוזר לנו לענות על השאלות שהתחלנו איתן.

מה זה "קווה קווה דה לה אומה", מי זאת דסימטריקו, ומאיפה כל זה הגיע?

ואף אחד מהאנשים שסיפרו לי על גרסאות של השיר הזה בארץ לא נותן אף רמז לזה, כאילו דסימטריקו זה המקור, אין גרסה ישנה יותר.

כי כדי למצוא את המקורות של "קווה קווה דה לה אומה", לא צריך לשאול אנשים רק בארץ.

צריך להתרחק קצת.

תקשיבו לזה.

[ילדים שרים באנגלית]

מה שאתם שומעים זה ילדים אמריקאים שרים ומשחקים את המשחק "סטלה אלה אוֹלה".

הם יושבים במעגל ומעבירים מין דבר דמיוני מאחד לשני.

בקיצור זה בדיוק אותו הדבר, "קווה קווה דה לה אומה", רק המילים אחרות.

פתאום מדברים על סְטֵלָה.

מי זאת סטלה?!

כאילו שלא היו לנו מספיק בעיות עם אֵסְטִי ודֵסְטִי ועכשיו יש לנו גם סטלה.

המילים שהם שרים כאן הם:

סְטֵלָה אֵלָה אוֹלָה קלָאפ קלָאפ קלָאפ,

סֵיי יֵס צִ'יגוֹ צִ'יגוֹ, צִ'יגוֹ צִ'יגוֹ צָ'אק צָ'אק, לא ולא ולא ולא ולא.

one, two, three, four, five, six

אז, זאת הגרסה האמריקאית של זה?

לא.

זאת - גרסה אמריקאית.

כי אם חשבתם שבארץ יש לשיר הזה הרבה גרסאות, זה כלום לעומת מספר הגרסאות שיש לו בצפון אמריקה.

כי אמריקה זה מקום גדול, ואם בארץ נוצרו גרסאות שונות בין נס ציונה לבין רחובות, באמריקה המרחקים גדולים יותר.

לכל אורך ורוחב, ארצות הברית וקנדה, ילדים שרים את זה, אבל יש המון, המון, המון, המון, המון גרסאות של השיר.

וכמו בארץ, כל אחד בטוח שהגרסה שלו היא לא רק הנכונה, אלא היחידה.

ואנשים מופתעים לשמוע שאנשים במקומות אחרים שרים דברים אחרים.

אני הגעתי כאן למצב של קונספירטור.

זאת אומרת, לצייר מפות ולחבר ביניהן בחוטים אדומים כדי לנסות לראות מה קשור למה, ואיזה אזור גיאוגרפי קשור לאיזה גרסה, מה יותר נפוץ.

יש המון דברים שאפשר לעשות, זה קצת הדרך לטירוף.

למשל, ככל שאתם מצפינים לכיוון קנדה, יש יותר סיכוי שתתקלו בזה.

[שירת ילדים באנגלית] 

כלומר, גרסה שמדברת על בָלוֹני, בָלוֹני, צ'יז אנד מקרוני.

באזורים אחרים באונטריו בקנדה, 

אתם תשמעו אותם אומרים במקום ולא ולא, תשמעו אותם אומרים: 

"Below, below, the toilets overflow"

כלומר- השירותים עולים על גדותיהם.

או "Follow, follow, or stick your head in jello"

כלומר - תתקע את הראש בתוך ג'לי.

כמעט תמיד זה מתחיל בסטלה אלה, אולה, אבל אחר כך יש כל מיני מילים מצחיקות.

כלומר, זה לא שהייתה משמעות ומשם אנשים הגיעו לג'יבריש, אלא להפך.

הג'יבריש בא קודם, ואז נוספו לזה כל מיני מילים, כמו שבעברית נוסף אבא 'שך קופיקו, והמילים האלה שונות ממקום למקום.

כלומר, סטלה אלה, אולה היא האב הקדמון של כל השירים המאוד מאוד שונים האלה.

כמעט בכל מקום זה מתחיל בסטלה אלה, אולה.

כמעט.

כי יש מקומות שלא שרים על סטלה אלה.

בעיקר באזור החוף המזרחי של ארה"ב ניו יורק, ניו ג'רזי, מסצ'ו, מסצ' משצ'ושס מש-המקום ההוא, לא משנה…

כי שם הם שרים על ברווז.

זה שיר שאומר "Quack a dilly duck goes quack quack quack"

ויש לו, גם לזה יש הרבה גרסאות כמובן, אחת מהן היא זאת:

[הקלטה של ילדים שרים באנגלית]

קוואק דילי אוסו קוואק קוואקכוואק, סניוריטה, ריטה ריטה ריטה, ולור ולור ולור ולור ולור.

כלומר, השיר הזה שתמיד חשבתי שהוא על צפרדע שעושה קווה קווה קווה, הוא בכלל על ברווז שעושה קוואק קוואק קוואק.

וכמובן, גם לזה יש עוד כל מיני גרסאות כמו זה:

[הקלטה של ילדים שרים באנגלית]

"סניוריטה, אמא 'שך מריחה כמו פיצה".

וקודם כל, מה מעליב בזה?

מה רע בפיצה?

בכל אופן, אין שום קשר ישיר בין "אמא 'שך מריחה כמו פיצה" לבין "אבא 'שך קופיקו".

אלה שני דברים שילדים במקומות מאוד שונים של העולם שרים, אבל זה פשוט כנראה דבר אוניברסלי אצל ילדים, להוסיף בדיחות "אמא 'שך" לשירים.

בכל מקום בעולם עושים את זה, מתברר.

המדהים הוא שבין כל הגרסאות האלה, בכל מיני מקומות בעולם, לחלק מהן אין מילים משותפות בכלל.

כלומר, גרסה במערב קנדה של סטלה אלה אולה, והגרסה ששרים במודיעין של הקווה קווה של הדוסים, אין להם אף מילה משותפת.

אבל המנגינה היא בדיוק אותו דבר.

איכשהו המנגינה שורדת.

אולי זה אומר שאנשים פשוט זוכרים מנגינות יותר משהם זוכרים מילים?

בכל מקרה, בחזרה לברווז.

גרסה עם הברווז יש שתי מיני גרסאות עיקריות.

אחת מהן היא "קוואקה דילי אוסו", והשנייה היא "קוואקה דילי אומיי".

וכאן זה פתאום מתחיל להשמע דומה…

כי "קוַואָקַה דִילִי אוֹמַיי" יכול בהחלט להשמע כמו "קווה קווה דה לה אומה".

זה דומה.

[מוזיקת מתח מלווה]

כלומר, יכול להיות שקוואקה דילי אומיי הוא בעצם האבא של קווה קווה דה לה אומה.

ואם זה המצב, אז יכול להיות שהוא יכול לתת לנו את התשובה לשאלה של מי זאת דסימטריקו.

השורה השנייה בגרסה של קוואקה דילי אומיי היא… :

[המוזיקת נפסקת בפתאומיות]

"דנסינג קטרינה טריגו טריגו טראק".כלומר, יכול להיות שדסימטריקו היא בכלל "dancing קטרינה", "קטרינה הרוקדת".

כאילו שלא היה לנו מספיק בעיות גם ככה.

[מוזיקת חליל מלווה]

וגם זה לא האפשרות היחידה, משום ש...

בגרמניה, גם שם יש גרסה של השיר הזה.

כמובן, יכול להיות שיש הרבה, אבל אני יודע רק על אחת מהן, 

שהולכת "אקוואקה דה לה אומה קוואק קוואק קוואק, צ'סלובה טריקו טריקו טראק".

ו"צ'סלובה" בגרמנית זה שום דבר.

זאת מילה ג'יבריש מוחלטת, כך שזה לא עזר לנו בשום צורה.

אז… מה למדנו מכל העסק הזה?

[מוזיקה מלווה]

אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות מאיפה הגיע ה"קווה קווה דה לה אומה" ומה הסיפור שלה.בין השאר בגלל שאין לי מספיק מקורות.

בעיקר אין לי מספיק כאלה שהם לא מדברים עברית או אנגלית.

אני יודע שיש גרסאות כאלה גם במדינות אחרות, אבל אני פשוט לא הכרתי מהן מספיק…

אבל ממה שאני יודע, מבין הגרסאות שאנחנו מכירים, נראה שהסיפור הכי סביר הוא זה.

סטלה אלה אולה הייתה קודם.

היא הפכה איכשהו לקוואקה דילי, שהתפצל לשניים, קוואקה דילי אוסו וקוואקה דילי אומי.

קוואקה דילי אומי עלה לארץ, אולי דרך גרמניה, והפך לקווה קווה דה לה אומה, שאחר כך הוסיפה לעצמה קופיקו, ובהמשך הפך לקווה קווה של הדוסים.

האם הסיפור הזה הוא נכון?

אני לא בטוח.

אני לא יכול לדעת את זה בוודאות, עד שלא יהיה יותר מידע.

אז אם יש לכם עוד מידע שאין לי, אם אתם מכירים עוד גרסאות של קווה קווה דה לה אומה, מכל מיני מקומות בעולם שלא הזכרתי, אז תכתבו לנו בתגובות באתר, או בעמוד הפייסבוק, "דורון פישלר נגד העולם".

אני אשמח לשמוע, ואולי נעשה המשך לתחקיר הזה.

אולי סוף סוף נמצא מאיפה לעזאזל דסימטריקו מגיעה.

בינתיים, זאת התשובה הכי טובה, הכי טובה שיש לי לתת.


14 views0 comments

Comentários


bottom of page