top of page

התשובה: האם נשאר מה לגלות? (ש.ח.)

האם כבר גילו את כל מה שיש לגלות בכדור הארץ? האם יש עוד מקום בעולם שבו רגל אדם עוד לא דרכה? ואם תרצו להיות הראשונים שמגיעים לשם, ואולי לקרוא למקום הזה על שמכם - לאן כדאי לנסוע? כמה תשובות לשאלה הזאת, בינהן דרומה, למעלה, וגם עמוק למטה.



 

היי, אני דורון ואני בחופש. אז אני לא מקליט פרק היום.

אז מה שאנחנו עושים, בנוהל, במקרים כאלה, זה אני משאיר אתכם עם המחליף שלי - דורון מהעבר.

שהוא יעבוד. אני אהיה… אני אלך לנוח, ודורון מעבר יעשה את העבודה במקום זה זה פרק ישן זה אחד מה… פרקים האבודים. 

אבל יש מצב טוב שאתם לא שמעתם אותו אף פעם, ככה שזה לא באמת משנה שום דבר. 

זה פרק שעוסק בשאלה האם יש מקום בעולם שאף אחד עוד לא דרך בו ובוא נגיד אני לא מספיילר אותו, אבל, אם יש מקומות כאלה אז עכשיו יש פחות כאלה מאשר כשפרק שודר בפעם הראשונה, סביר להניח.. בכל מקרה, זה הפרק, תכף תהיה פרסומת, אחר כך מתחילים אותו. מעביר את השידור לדורון מהעבר.

[פתיח]

שלום אני דורון פישלר ואתם מאזנים לתשובה.

יש שאלות שאני מקבל שחוזרות על עצמן. למשל, למשל קיבלתי שאלה מיאיר שאומרת, האם יש מקומות בכדור הארץ שרגל אדם לא דרכה בהם? שזאת שאלה מעניינת. זיו, לעומת זאת, שלחת את השאלה, האם יש מקום ביבשה שאף אדם לא היה בו מעולם? ודניאל שאל, האם יש מקום בעולם שלא דרכה אדם אף פעם?

כלומר אפשר להגיע למסקנה שזאת אחת מהשאלות האלה שמטרידות הרבה אנשים, אם יש מקום בעולם שאף אחד לא הגיע אליו, ואני אוסיף אם יש מקום כזה, איך מגיעים לשם? 

כי אני חושב שחלק מהסיבה שהשאלה הזאת מעניינת אנשים זה הרצון להיות הראשונים שהגיעו לאיזשהו מקום. כי להיות ראשון זה מגניב, אנשים רוצים להיות ראשונים.

הנה שאלה - איך קוראים לאדם הראשון שנחת על הירח? יפה, כולכם ידעתם, ניל ארמסטרונג. קול. 

הנה עוד שאלה איך קוראים לאדם השלישי שנחת על הירח? התשובה אגב היא פיט קונארד, ויש סיכוי טוב שזאת הפעם הראשונה ששמעתם את השם שלו בכלל. 

האיש השלישי לא מעניין אף אחד. מעניין אנשים להיות הראשון שהגיע לאיזשהו מקום, את הראשון זוכרים. אנשים פעם יצאו למסעות כדי לגלות מקומות חדשים כדי להיות הראשונים באיזשהו מקום. על קולומבוס וכל מגלי אמריקה אחרים כבר דיברתי הרבה, אבל היו גם קפטן קוק ואמון סן, ולואיס וקלארק, והמון אנשים אחרים שיצאו למקומות לא ממופים כדי לנסות למצוא שם דברים חדשים. 

זה היה מסוכן, זה בטח היה מפחיד, אבל זה כל כך מלהיב הרעיון שאתם מוצאים אי שאף אחד לא ידע שהוא שם עד עכשיו. אתם משנים את המפה של העולם. אתם רואים משהו שאף בן אדם לא ראה לפניכם. זה נשמע נורא מגניב!

וזה בחיים לא יקרה לכם. כי היום יש גוגל ארת', יש צילומי לוויין. אם חלמתם לגלות יבשת חדשה אז… מצטער אבל איחרתם. אני די בטוח שאנחנו כבר מכירים את כל היבשות בכדור הארץ. וגם את כל האיים, מצאו כבר את כולם מה לעשות.

ועדיין אנשים נורא רוצים להיות הראשונים במשהו, גם אם היום מה שנשאר להם זה להגיב לסרטונים ביוטיוב ״אני ראשון״, זו תגובה הכי חסרת ערך בעולם, ועדיין אנשים כותבים את זה כל הזמן, זה נורא חשוב להם להיות ראשונים. 


אז הנה השאלה - האם נשאר איזשהו מקום שבו עדיין תוכלו להיות ראשונים? מקום שבו אף אחד לא דרך לפניכם.

התשובה היא קלה. כן, החלל. נכון לרגע הקלטת הפרק הזה, אף אדם עוד לא דרך על מאדים.

אף אחד גם עוד לא נחת על נוגה. היו כמה רובוטים אמנם שנחתו במקומות האלה, אבל אף רובוט אפילו עדיין לא צילם את פני השטח של טיטן, הירח של צדק או פלוטו או המון גופים אחרים במערכת השמש, שלא להזכיר מערכות שמש אחרות.

מכל המקומות ביקום שהם לא כדור הארץ, רק על הירח נחתו כמה אנשים, פיט קונארד למשל, אבל אפילו הם לא עשו שם סיבוב מקיף, הם נחתו ואז הם הלכו. הם לא ראו את כל הירח. על רוב הירח עדיין אף אחד לא היה. החלל מלא, מלא במקומות שרק מחכים שיגלו אותם, וימשיכו לחכות עוד הרבה מאוד זמן כי כרגע אין שום תוכניות מיוחדות להטיס בני אדם למקומות רחוקים יותר ממאדים, לכל היותר, או מושג איך להביא אותם לשם. אז זה כנראה לא יקרה בקרוב.

אז מה אם נעזוב את החלל, ונגביל את השאלה הזאת רק לכוכב הלכת שלנו. האם יש על כדור הארץ מקומות שאף אחד לא היה בהם?

שוב, התשובה היא קלה, ברור שכן. הים. 

רוב כדור הארץ הוא ים, אוקיינוסים. יש הרבה מאוד ים ואפשר להגיד שברובו, בתוך הים, לא על פני הים, אף אחד לא היה אף פעם. זה נכון שזה לא לגמרי לא ממופה, כי לוויינים יכולים למפות את האוקיינוס ברמה כללית, וזה נכון שיש צוללות ויש משימות מחקר, ובהקשר הזה אוהבים תמיד לציין את שקע מריאנה, הנקודה הכי עמוקה באוקיינוס, אבל האמת שדווקא שם אנשים כבר היו. דווקא בגלל שזה המקום הכי עמוק בעולם, אנשים מנסים לכבוש אותו, ועד היום היו שם שלושה אנשים.

אחד מהם היה ג'יימס קמרון, הבמאי של אווטאר, שכשהוא לא עושה סרטים, הוא צולל מאוד עמוק מתברר. 

אבל שוב אם היינו בנקודה אחת במקום הכי עמוק באוקיינוס, זה לא אומר שהיינו בכל האוקיינוס. יש המון המון המון ים ויש מעט מאוד יחסית צוללות. ברוב הענק של מעמקי האוקיינוס אף אדם לא ביקר אף פעם. ומן הסתם יש עוד המון תופעות מעניינות וזנים של דגים ויצורים תת מימיים וזרים שאף אחד עוד אף פעם לא ראה.

ועדיין הים זה קצת כמו החלל זה כאילו עולם אחר לגמרי. 

מה אם נגביל את השאלה עוד יותר, כמו שזיו שאל - האם יש מקום על כדור הארץ, ביבשה, שאף אחד עוד לא היה בו אף פעם? התשובה היא כן.

סליחה על ההתפלספות, אבל כששואלים אם יש מקום שלא היו בו, למה אתם מתכוונים כשאתם אומרים מקום?

כמה גדול צריך להיות שטח כדי לחשב למקום? גודל של מדינה, של עיר? מטר מרובע? כי אם זאת התשובה אז בטח יש הרבה מקומות שאף אחד לא דרך בהם. 

כשאתם מסתובבים בעיר אתם יכולים להיות בטוחים שבכל מקום שאתם דורכים מישהו דרך לפניכם, אבל אם נגיד תצאו לשטח במדבר, לא על שביל ישראל, כן, תרדו ממסלולי הטיול הרגילים, תתקדמו עוד קילומטר קדימה…יש סיכוי שבנקודה מדויקת שבה אתם עומדים עכשיו אף אחד מעולם לא עמד לפניכם.

אבל, קודם כל אין שום דרך לדעת אם זה באמת נכון, אם מישהו דרך שם אי פעם או לא, וגם אם כן, זה לא ממש נותן את חדוות הגילוי, זאת לא ארץ לא ידועה, זה לא שאתם תוקעים שם דגל וקוראים למקום על שמכם.

כלומר אתם אולי לא, אני כן. אני הייתי בטיול ואני הכרזתי על שטח של מטר על מטר, אי שם בנגב המערבי, כעל שוביסטן, שהיא כמובן מחוז עצמאי סמי אוטונומי של מדינת פישלנד, שתבטיח ביטחון וחוסן כלכלי לכל אזרחי השטח שכוללים נכון למתי שהייתי שם שלוש נמלים וחיפושית.

עכשיו, אפילו אם היה סימן לכל מקום שאדם כל שהוא עבר בו אי פעם, אם היית מחפשים שטח שאף אחד אף פעם לא היה בו בארץ, סביר שזה היה שטח קטן מאוד, וגם הוא בטח היה נמצא בתוך שטח אש של צה"ל או משהו.

כמה שתתרחקו למקום יותר מרוחק ונטוש, פחות צפוף, ככה תמצאו שטחים יותר גדולים שיש בהם פחות אנשים.

רצוי שתגיעו למקומות לא נעימים, כי איפה שנעים אנשים גרים, אבל במקומות שבהם חם מדי או קר מדי, יש מעט מאוד אנשים, ועל מפת העולם זה אולי נראה כאילו, אתם יודעים, כל העולם תפוס, כל מקום הוא מדינה כלשהי, אז כבר יש שם אנשים, אבל מסתכלים יותר מקרוב מגלים שהרבה משטחי היבשה על כדור הארץ הם בעצם כמעט ריקים.

קחו את קנדה, למשל.

קנדה היא מדינה גדולה, גרים שם 37 מיליון איש, אז היא בהחלט לא ריקה, ועל המפה היא תופסת שטח עצום, חלק גדול מצפון אמריקה. אבל האמת שהרוב המוחלט של האנשים בקנדה חיים צמוד לגבול הדרומי שלה. ברגע שמתקדמים צפונה, אתה מגלים מקומות שהם למעשה ריקים מבני אדם.

אחת מהטריטוריות בקנדה היא נונאווט, זאת שנמצאת באמצע של המדינה, בין שני האוקיינוסים בצד הצפוני.

נונאווט הוא שטח ענק. זה שטח בגודל של 2 מיליון קילומטר מרובע שבו חיים בסך הכל 36 אלף איש. מה זה אומר? זה שטח בגודל של צרפת וספרד וגרמניה ובריטניה ואיטליה ביחד, שבו חיים אותו מספר האנשים כמו באור יהודה. האוכלוסייה של אור יהודה מפוזרת על פני שטח של 5 מדינות. אפשר להגיד שבקירוב טוב, אין שם אנשים בכלל.

אז די סביר שבתוך כל התחום העצום הזה יש שטחים די גדולים לא מטר על מטר אלא שטחים רציניים שבהם אף אדם לא דרך אף פעם.

אותו הדבר נכון לגבי רוסיה למשל גם היא מדינה ענקית שיש בה המון אנשים אבל תכלס כמעט כל האנשים שם מרוכזים בחלק אחד של המדינה חלק המערבי שלה וכל השאר סיביר שטח ענק שבו יש מעט מאוד אנשים ויש שם שטחים עצומים שבהם פשוט אין אף אחד.

או קחו את יערות הגשם בברזיל, גם הם שטח גדול מאוד שאנחנו יודעים שהם שם, כן, לא צריך לגלות את יערות הגשם אבל מבחינת החקר של מה שיש בפנים יש הרבה מקומות שבאמת לא הגיעו אליהם. עד כדי כך שיש שם עשרות שבטים מבודדים שמנותקים העולם, כלומר יש אנשים היום שחיים כמו שאנשים חיו לפני מאות או, אלפי שנים: גרים בבקתות וצדים בחץ וקשת ובחיים לא ראו טלפון סלולרי, או, אתם יודעים, פיצה. אז כמובן לא נכון שאף אדם לא היה שם, האנשים האלה היו שם, אבל זה מראה שיש עוד מה לגלות: יש עדיין מקומות מנותקים לגמרי מיתר התרבות האנושית.

כמובן אם אתם מחפשים מקום על היבשה עם הכי מעט אנשים, המקום המתבקש להגיע אליו הוא כמובן אנטרקטיקה.

יבשת שלמה שבה מספר התושבים הוא אפס.

יש אנשים באנטרקטיקה חוקרים ומבקרים אבל אין שם תושבי קבע בכלל, אין אף אדם שהבית שלו זה באנטרקטיקה.

ומספר האנשים בכל היבשת הזאת אף פעם לא עולה על משהו כמו חמשת אלפים.

עכשיו גילו כבר את אנטרקטיקה, זה לא שאף אחד לא היה שם אף פעם, אבל זאת יבשת. אם אתם מתייחסים לכל היבשת כאל מקום אחד, אז אתם יכולים לפסול את אנטרקטיקה בתור, כבר גילו אותה, אבל יבשת זה דבר גדול.

יבשת כוללת הרבה מקומות. אם הייתם פעם בנהריה זה לא אומר שראיתם את כל אסיה נכון? ובאנטרקטיקה יש שטחים בגודל של מדינות שלמות שאף בן אדם אף פעם לא היה בהם, פינגווינים כן, אבל אף בן אדם לא דרך שם עדיין. אז אם אתם רוצים להיות במקום שאף אחד אחר לא היה בו, דרום זה הכיוון.

אם גם זה לא מספיק אתם רוצים מקום אחד, נקודה מוגדרת, שיהיה כתוב באיזה מקום מי הראשון שהגיע לשם. אתם בשביל זה תצטרכו כנראה לטפס על הר, אלה המקומות הכי מוגדרים, פסגות של הרים אתם יכולים למצוא בערך באנציקלופדיה של ההר מי היה הראשון שכבש אותו. מי היה הראשון שהגיע למעלה האוורסט הוא כידוע הכי גבוה בעולם הראשונים שהגיעו לפסגה שלו היו טנזינג נורגיי ואדמונד הילארי זה היה לא כל כך מזמן ב-1953.

אבל מאז היו שם הרבה אנשים, זה עדיין לא קל להגיע לשם ולא כולם מצליחים. אנשים מתו בניסיון להגיע לפסגת ההר. הרבה אנשים כל שנה אנשים מתים בניסיון להגיע לפסגת האוורסט ובכל זאת יותר מ-5000 אנשים כבר היו על פסגת האוורסט. בעצם אחת הבעיות שמתמודדים איתם שם בשנים האחרונות זה שיותר מדי צפוף בדרך לאוורסט יש פקקי תנועה של משלחות.

ההר השני הכי גבוה בעולם הוא קייטו גם הוא בהימילאיה ושם היו פחות מ-400 איש.

כי הוא  אמנם קצת פחות גבוה מהאוורסט אבל הוא פחות נגיש וחוץ מזה הוא לא מספר אחת בעולם אז הוא פחות סלבריטי. ויש עוד הרבה הרים אחרים שאליהם הגיעו הרבה פחות אנשים, יש הרבה כאלה שהגיעו אליהם אנשים בודדים. למה? גם כי הם פחות מפורסמים וכולם רוצים להיות עם סלב, עם ההר הכי גבוה בעולם וחוץ מזה, זה שהר הוא הכי גבוה זה לא אומר שהוא ההר שהכי קשה לטפס עליו הקושי של הטיפוס תלוי בהרבה דברים לא רק בגובה.

אז אם אתם רוצים שהשם שלכם יחקק באיזשהו נצח בתור הראשונים שהגיעו לאיזה שהוא מקום דרך טובה לעשות את זה למצוא הר שאף אחד לא טיפס עליו עדיין ולטפס עליו.

אז את האוורסט כבר תפסו לכם והקייטו גם הגיעו לפניכם וגם ההר השלישי הכי גבוה בעולם והרביעי.. אוקיי מה ההר הכי גבוה בעולם שאף אחד לא הגיע לפסגה שלו אף פעם? יש לזה תשובה: גאנגק'אר פואנסום

גאנגק'אר פואנסום הוא הר בגובה של 7570 מטר זה בהחלט הרבה. ברשימת ההרים הכי גבוהים בעולם הוא מדורג במקום ה-40 גם הוא בהימאליה הוא נמצא בבהוטן מדינה קטנה ליד נפאל על הגבול עם טיבט ואף אחד אף פעם לא הגיע לפסגה שלו.

וזה לא כי מאוד קשה לטפס על ההר הזה זה כי זה לא חוקי.

פסגות ההרים הגבוהים בבהוטן נחשבות לקדושות כי לפי המסורת המקומית זה המקום שבו גרים אלי ההר.

ולדרוך עליהם זה חוסר כבוד למסורת לכן בהוטן העבירה חוק שאסור לטפס על ההרים האלה. ולכן אף אחד לא הגיע לפסגה של ההר הזה היו כמה שהגיעו קרוב הייתה משלחת שטיפסה מהצד השני של ההר שנמצא בטיבט שם אין חוקים כאלה והיא הגיעה לפסגה משנית של ההר הזה שהיא רק טיפה פחות גבוהה. אבל הפסגה הגבוהה ביותר של ההר אף אחד לא הגיע מי שיעשה את זה יהיה הראשון וגם מסתבך עם כל הבהוטנים.

אוקיי ואם אתם לא רוצים לעבור על החוק מה ההר הכי גבוה שאתם יכולים להיות הראשונים עליו? גם כאן יש קצת ויכוח פילוסופי הפעם השאלה היא מה זה הר. פשוט כי לרוב ההרים יש כמה פסגות והשאלה היא מתי נקודה גבוהה מפסיקה להיחשב לפסגה קצת יותר נמוכה של הר אחר ומתחילה לחשב להר בפני עצמה. אז יש ויכוח בעניין אבל אחת התשובות היותר מקובלות היא שההר שאת השם שלו אני לא יודע לבטא זה משהו כמו מוצ'ו קיש הגובה שלו 7453 מטר זה בפקיסטן ואף אחד לא טיפס עליו אף פעם. זה חוקי זה פשוט מאוד קשה. בתור התחלה רק מלראות תמונה של ההר הזה אפשר להבין למה מאוד קשה לטפס עליו: ההר הזה נראה כמו מישור שטוח לגמרי שממת שלג. שמישהו העמיד על הצד. זה משטח בזווית של איזה 70 מעלות לרצפה מכוסה בשלג שאני לא יודע מה מחזיק אותו שם אבל נראה כאילו הוא יכול כל שניה להידרדר ולמעוך אותך. האוורסט נראה ידידותי לעומת ההר הזה. אבל אפילו לפני זה עזבו לטפס על ההר להגיע אליו זה קשה הוא נמצא באזור כל כך מבודד, בקצה הפחות אופנתי של פקיסטן.

באמצע שממה הררית עוינת שלהגיע אל ההר הזה זה אתגר וגם מטפסי הרים מנוסים מעדיפים בדרך כלל לא לנסות בשביל מה? יש הרים אחרים.

אז לא רק שאף אחד לא הצליח אף פעם לכבוש את ההר הזה כמעט אף אחד לא ניסה.

ב-2014 נעשה הניסיון האחרון נכון לעכשיו של מטפס בריטי שהגיע עד ל-6000 מטר ואז החליט לוותר.

ויש עוד כאלה יש עוד הרבה הרים שאף אחד ככל הידוע לא טיפס עליהם עדיין אבל כמובן לכולם יש סיבה טובה.

אם אף אחד לא כבש אותם זה לא בגלל שלא שמו לב אליהם אלא בגלל שזה לא קל.

ועדיין גם את ההרים האלה כבר גילו יודעים שהם שם פשוט לא טיפסו עליהם עדיין אם אתם רוצים לגלות משהו חדש לראות משהו שאף אחד לא ראה קודם יש לכם עוד אפשרות במקום לעלות למעלה אתם יכולים ללכת בכיוון ההפוך.

למטה. 

בגיאורגיה יש אזור הררי מאוד יפה מאוד ירוק הרבה עשב מסביב ובין לבין על צלע של מדרון קטן וירוק יש בור.

זה בור לא גדול קל מאוד לפספס אותו זה חריץ באורך של אולי 3 מטר ורוחב מטר שאם תלכו טיפה ימינה לא תראו אותו בכלל. בקיצור זה מסוג הדברים שההורים שלכם בטיולים אומרים תיזהרו לאן שאתם הולכים שלא תפלו לבור.

זאת לא איזה כניסה מרשימה עם שלטים כשאתם מסתכלים למטה לתוך הבור הזה אתם רואים חושך.

עכשיו הוא די עמוק הבור הזה מתברר, אם תרצו לרדת לתוכו תצטרכו לעשות סנפלינג לרדת עם חבל ותוכלו לרדת 50 מטר למטה לתוך העומק של הבור הזה זאת ירידה מאתגרת כי זה לא ישר זה לא פשוט לרדת למטה צריך לנוע הצידה לאבטח את עצמך מחדש כמה פעמים כי הבור מתפתל אבל בסוף תגיעו לתחתית, זה מין חדר של מערה טבעית שאני אמצא שם. חושך מוחלט כן, אבל אם הבאתם פנס ואני מקווה שהבאתם פנס, מי יורד בלי פנס תוכלו להסתכל קצת על המערה. לגבי רובנו אם אתם עושים את זה זה היה מספיק. ביקרתם בהרים בגיאוגיה ירדתם בסנפלינג 50 מטר לתוך מערה מספיק הרפתקאות ליום אחד אפשר לצלם כמה תמונות לאינסטגרם ולעלות חזרה למעלה. אבל זה לא הכל כי בחדר הזה בתחתית יש כמה נקיקים צרים שהם ממשיכים הלאה הם כולם נראים כמו מבוי סתום אבל יש אחד מאוד נמוך אתם צריכים לזחול כדי להיכנס אליו, ואם אתם נכנסים אתם מגלים שבעצם הוא ממשיך הלאה הוא מאוד מאוד צר כל הזמן אתם צריכים להידחק בין הקירות וכל הזמן חושך מוחלט בהמשך זה נראה כאילו עוד רגע אתם מגיעים לקצה למבוי סתום אבל לא, הוא ממשיך הלאה והלאה והלאה וכל הזמן נוטה קצת למטה, כך שאתם יורדים יותר ויותר עמוק וזה לא נגמר הוא מוביל לעוד חדרים ועוד נקיקים ועוד מנהרות ועוד ארובות שאתם צריכים גם בהם לרדת בסנפלינג. בנקודה מסוימת יש עוד ארובה ענקית של 116 מטר שאתם צריכים לרדת למטה וזה פשוט לא נגמר.

המערה הזאת נקראת מערת קרוברה או קרוברה ורוניה והעומק של המערה הזאת אם מוצאים את כל הנקיקים הנכונים הוא יותר מ-2000 מטר. זה כמו הגובה של החרמון תחשבו לרדת את הגובה של ההר למטה לתוך מערה.

חוקרים שעשו את זה הגיעו לחלק הכי עמוק שאפשר המים כי בתחתית של כל העסק הזה יש מי תהום ומישהו גם צלל לתוך המים האלה עוד 50 מטר. המערה לא נגמרת שם היא ממשיכה עוד מתחת למים כנראה לעומק של 2500 או אפילו 2700 מטר. מערת קרוברה נחשבה במשך הרבה זמן למערה הכי עמוקה בעולם האוורסט של המערות.

אבל בניגוד לאוורסט שמאוד לא סביר שנגלה יום אחד שלידו בעצם היה כל הזמן הר עוד יותר גבוה שפשוט לא שמנו לב אליו עד עכשיו. במקרה הזה לא רחוק משם יש מערה אחרת שיום אחד מישהו חקר את הנקיק הנכון שלה והתברר שהיא עמוקה עוד יותר, יותר מ-2200 מטר וגם היא סביר להניח לא המערה הכי עמוקה בכדור הארץ.יש המון מערות שעדיין לא נחקרו.זה אומר שבמערה הזאת כל נקיק חדש שאתם נכנסים אליו אתם הראשונים אי פעם שנכנסים אליו. אתם הראשונים שרואים את מה שנמצא שם ויש מה לראות, יש כל מיני מבנים מאוד יפים בתוך המערות האלה, יש היכלים גדולים, יש מערות נטיפים.

במקסיקו יש מערה מפורסמת עם גבישים עצומים בגודלם. אפשר לגלות אפילו חייזרים.

במערת קרוברה מצאו סוגים של חרקים שלא קיימים בשום מקום אחר בעולם, הם התפתחו באופן עצמאי בתוך המערה הזאת, זה באופן כמעט מילולי חייזרים, הם לא קשורים לשאר החיים בכדור הארץ.

זה מאוד מעניין. הבעיה עם זה, זה שזה מפחיד רצח וגם מסוכן לשוטט בתוך מערה זה לא קל, אתם צריכים להגיע עם ציוד של טיפוס הרים, זה כמו לטפס על הר, רק שאתם עושים את זה הפוך ובחושך מוחלט ובלי אפשרות לחילוץ.

משום שאם נשברת למישהו הרגל בעומק של שני קילומטר באדמה, אין ממש אפשרות להוציא אותו משם.

אנשים מתים במקום הזה. רק המחשבה של לשוטט במשך שבועות על שבועות, כשיש מיליוני טונות של סלע מעליך, אותי זה מצמרר. אותי לא תמצאו שם. אבל מי אמר שלמצוא מקומות חדשים יהיה קל?

בטח ככה זה היה גם פעם, לשוט לאמצע האוקיינוס כדי לחפש איש שאתם לא יודעים אם הוא שם, גם זה היה מאוד מסוכן, וזה בטח היה מפחיד.

להיות ראשון זה מסוכן.

אבל אתם יודעים, תמיד יש לכם את האפשרות להישאר בבית ולהגיב "אני ראשון" לסרטון ביוטיוב.

אז מה הייתה השאלה?

האם יש מקומות על כדור הארץ, ביבשה, שאף אדם עדיין לא היה בהם?

התשובה היא כן, אבל תביאו פנס.

בסדר.

זאת הייתה התשובה.

אממ… עוד שאלה שעולה לפעמים כשמדברים על אנטרקטיקה, והמקומות שאף אחד לא היה בהם, זה למי בכלל שייכת אנטרקטיקה?

אני אדבר על זה אחרי הפרסומות.

תשארו עמנו, כמו שאומרים לפעמים.

ביי.

[פרסומת]

היי, חזרתי.

כל שטח יבשה בעולם כמעט שייך לאיזושהי מדינה, ואם מוצאים אחד שלא שייך לאף אחד, אז יש שם מגיעה איזו מדינה, בדרך כלל בריטניה, וטוענת שזה שלה.

אז מה עם אנטרקטיקה?

למי היא שייכת?

אנטרקטיקה היא כמו פיצה.

אני לא אובססיבי.

באמת, יש סיבה שאני אומר את זה.

אנטרקטיקה מקיפה את הקוטב הדרומי, כלומר, אם תחשבו על הקוטב הדרומי בתור האמצע של הפיצה, איפה ששמים  את שולחן הפלסטיקה לבן הקטן, אז החוף של אנטרקטיקה הוא השוליים, הקראסט של הפיצה מסביב.

פיצה שמישהו כבר כרסם, כי היא לא ממש עגולה.

בכל אופן, ב-1908 בריטניה, אלא מה, החליטה שחלק מהפיצה הזאת שלה.

ההגדרה שלה הייתה כזאת.

היא סימנה חלק מהחוף של אנטרקטיקה, איפה שהיו להם בסיסי מחקר, כלומר, חלק מההיקף של הפיצה, ומקצה של החוף הזה סימנה קו ישר אל האמצע, אל הקוטב הדרומי, ומהקצה השני של החוף סימנה קו ישר אל הקוטב הדרומי, כלומר, יצא להם מין משולש גדול כזה.

כמו משולש גדול מאוד של פיצה קרה מאוד.

הם אמרו, לא אכפת לנו משאר היבשת, אבל המשולש הזה שלנו.

ואז באו מדינות אחרות, והתחילו לקחת לעצמם פלחים אחרים, משולשים אחרים, בדיוק באותה שיטה.

כל אחד סימנה קטע מהחוף, קווים ישרים משם לקוטב, חלק לקחו לעצמם משולשים גדולים ועבים יותר, חלק דקים יותר, אז זה הפך את המפה הטריטוריאלית של אנטרקטיקה לפיצה שחולקה באופן לא שווה.

המדינות שטוענות שחתיכה מאנטרקטיקה היא שלהן הן: אוסטרליה וניוזילנד, שהן הכי קרובות לצד אחד של היבשת, צ'ילה וארגנטינה, שהן הכי קרובות מהצד השני, נורווגיה, ומה הקשר לנורווגיה?

אז הראשון שהגיע לקוטב הדרומי, רואלד אמונדסן, היה נורווגי, אז הם יכולים לטעון, אנחנו היינו שם קודם, וצרפת, שמה הקשר שלה לאנטרקטיקה? אני לא יודע.

היא לקחה לעצמת פרוסה ממש קטנה של הפיצה הזאת.

ומעניין אגב שבין כל הפרוסות האלה נשארה פרוסה אחת די גדולה שאף אחד לא רצה.

יש משולש אחד של האנטרקטיקה שאף מדינה מעולם לא טענה שהוא שלה.

זה האזור היבשתי הכי גדול בעולם, בהפרש עצום, שלא שייך לאף אחד.

הסיפור אבל מסתבר קצת כשמתברר שהחלקים של בריטניה, ארגנטינה וצ'ילה של הפיצה הזאת עולים אחד על השני.

כלומר יש חתיכה של הפיצה שכל שלושתן טוענות שהיא שלהן.

כשיש כמה מדינות שונות שטוענות שאותו שטח שייך להן, זה האופן שבו מתחילות מלחמות.

רק שבמקרה הזה זאת מלחמה קרה, מאוד קרה, כי מי יילחם?

חמישה מדענים ילכו מכות אחד עם השני?

אף אחד לא ישלח צבא לאנטרקטיקה, זה לא שווה את זה.

חוץ מזה, כל הטענות האלה לבעלות על שטח באנטרקטיקה במילא מפוקפקות, כי כדי לקחת טענה כזאת ברצינות צריך קודם כל שיהיו בשטח תושבים שרואים את עצמם כאזרחים של מדינה כלשהי, אבל באנטרקטיקה אין תושבים, לא תושבי קבע לפחות.

אף אחד לא היה יליד אנטרקטיקה.

את הבעיה הזאת ניסו לפתור ארגנטינה וצ'ילה בזה שהם שלחו לאנטרקטיקה, אני לא צוחק דרך אגב, זה דבר שקרה, הם שלחו לשם נשים בהיריון, כדי שהן ילדו את הילדים שלהן באנטרקטיקה.

יש 11 אנשים בעולם שנולדו באנטרקטיקה, אז ארגנטינה יכולה לטעון שיש תושבי אנטרקטיקה הארגנטינאית מלידה.

וצ'ילה טוענת את אותו הדבר, לכן המלחמה, אם אפשר לקרוא לזה ככה,על אנטרקטיקה בין ארגנטינה לצ'ילה, היא המלחמה היחידה בהיסטוריה שמספר ההרוגים בה הוא שלילי.

כלומר, לא רק שאף אחד לא נהרג במלחמה הזאת, להפך כמה אנשים נולדו בה.

בכל אופן, ב-1959 כל המדינות האלה וגם כמה אחרות חתמו על המנה שמסכמת שהאנטרקטיקה היא שמורת טבע בינלאומית.

ההסכם הזה לא מבטל את כל הטענות של המדינות שחלק כזה או חלק אחר של אנטרקטיקה הוא שלהן, אבל לאף אחד לא באמת אכפת מהטענות האלה, והיום הרבה מדינות אחרות מקימות בסיסי מחקר בשטח שכביכול שייך למדינה אחרת, ושום מלחמה לא פורצת.

אז כרגע, שורר באנטרקטיקה שלום קו, וזה ימשיך ככה, כנראה עד שימצאו שם נפט, או עד שתתחיל התקוממות הפינגווינים.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

זאת הייתה התשובה.

את הפרק הזה ערך במקור דור קומנט, עורכת בהווה שלח נוי.

בצוות רשת עושים היסטוריה גם, יובל דרור, העורך הראשי, דני תימור, המנהל העסקי, אביב שם טוב, סמנכ"ל, תפעול וכמובן תמיכה מורלית.

ועמית חזזי - מכירות  וגם הילה שמש שלי גואטה וזאתה צ'בן.

אני דורון פישלר, אפשר להתעדכן על ההרצאות שאני עושה בעמוד הפייסבוק דורון פישלר נגד העולם,

ופרקים חדשים יגיעו בהמשך.

יאללה ביי.

לפודקאסטים נוספים של רשת עושים היסטוריה ולהצטרפות לרשימת התפוצה של התוכנית בדואר האלקטרוני,

בקרו ב-osimhistoria.com או הורידו את אפליקציית עושיים היסטוריה בחנות האפליקציות של אנדרואיד.


[מוזיקה]


8 views0 comments

Comments


bottom of page