התשובה עם דורון פישלר - מאיפה בא יונתן הקטן?

הילד שכל ילד מכיר, זה שטיפס על העץ - מה הסיפור שלו? מאיפה הוא הגיע? האם הוא מבוסס על סיפור אמיתי, ולמה הטמבל הזה חשב שימצא על העץ אפרוחים? תולדותיו הבינלאומיות במידה מפתיעה של יונתן, כולל ביצועים מקוריים של גירסאות שעוד לא שמעתם.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 28/08/2023.

[חסות עד 0:15]

דורון פישלר: היי, אני דורון, וזה יונתן.

הלל המבולבל שאל אותי "מי כתב את יונתן הקטן ולמה הוא חיפש אפרוחים?" זוהרה שאלה איך הוא מצא השיר "יונתן הקטן" ויאיר שאל אם השיר "יונתן הקטן" מבוסס על סיפור אמיתי. וגם אנה ואופק ואיה ואביגיל וזכריה ויעל, כולם שאלו על יונתן הקטן.

זאת התשובה.

נכון זה נשמע בכלל מוזר שמישהו פעם כתב את יונתן הקטן?

יונתן הקטן לא מרגיש כמו משהו שנכתב, זה מרגיש כמו משהו שתמיד היה שם.

כל ילד מכיר את יונתן הקטן. כל מי שאי פעם ניגש לפסנתר, לשיעור ראשון, הדבר הראשון שהוא עושה זה "טה טה טה, טה טה טה" זה כאילו ההגדרה הבסיסית של שיר, יונתן הקטן. תחשבו על שיר - יונתן הקטן.

כל השירים האחרים נכתבו אחר כך. זה קצת מוזר אפילו לחשוב שמישהו פעם ישב עם עט ונייר ואמר, "אוקיי, יונתן, יונתן הגדול, מדיו… אוקיי, נעשה אותו קטן."

קודם כל, הסיפור של יונתן מראש מעלה כמה שאלות.

בתור התחלה, הרבה אנשים שאלו, "מה יש לו לחפש אפרוחים על העץ?"

בקן של ציפור, בעץ אולי אתה תמצא גוזלים, לא אפרוחים, אפרוחים הם הגוזלים של התרנגולת, ותרנגולות לא גרות על עצים. ומכאן הרבה אנשים מגיעים למסקנה שיונתן הוא פשוט לא בחור מבריק במיוחד, אבל במקרה הזה זה פשוט עניין תקופתי. כמו הרבה מאוד דברים, יונתן פשוט עשה דברים שהיו מקובלים בתקופתו, ולא צריך לשפוט אותו עליהם במות המידה שהם מקובלות היום.

הסיפור של יונתן קרה מזמן, ובזמנו, לאלה שבוקעים מתוך הביצים קראו להם אפרוחים. לא רק יונתן קרא להם ככה, ביאליק קרא להם ככה - "קן לציפור, בין העצים, ובקן לה שלוש ביצים…" ובכל ביצה הספנטאיר.

כלומר, לציפור יש שלושה ספנטאירים? ובכן? לא, בכל ביצה ישן לו אפרוח, אפרוח זעיר. אז אם יונתן שמע את השיר הזה, זה מאוד סביר שהוא יעלה על העץ בחיפוש אחר אפרוחים. ביאליק אמר לו ששם אפשר למצוא אפרוחים.

חוץ מזה, יונתן, יהונתן, בשבילכם, בטח נורא מתוסכל היום. תראו, כל הסיפור הזה, זה היה מזמן, זה היה כשהוא היה קטן. יונתן כבר לא קטן היום, הוא בלי ספק מבוגר, וזה בטח נורא מתוסכל אותו, שהוא עשה כל כך הרבה בחיים.

יונתן נשמע כמו אחד שאחר כך שירת בצנחנים, ואז בטח עבד בחברת הייטק או משהו, והתחתן, וגידל שלושה ילדים לתפארת, ופתח סטודיו להגשמה עצמית לגברים או משהו, אבל על כל זה אף אחד לא מדבר אף פעם.

כולם מדברים על זה שפעם, כשהוא היה קטן, הוא טיפס על העץ. אפשר לחשוב. גם אתם עשיתם שטויות כשהייתם קטנים. זה הדבר שבגללו צריך לזכור אותו לנצח?

ועדיין, מישהו כתב את יונתן הקטן.

הוא לא הגיע משום מקום, וחוץ מזה, מתברר שיונתן בשלב כלשהו גם עשה סיבוב מסביב לעולם. כי… אם אתם מסתובבים בכל מיני מקומות בעולם, אתם יכולים למצוא שם לפעמים… את יונתן.

הנה למשל, שיר ביפנית.

[סאונד של שיר יפני באותה מנגינה]

עכשיו, במקרה שהיפנית שלכם קצת חלשה, יונתן לא מוזכר בשיר הזה, וגם אין בו עץ, ואין בו אפרוחים. זה שיר על פרפר. המילים של השיר הזה זה משהו בסגנון… "הופ פרפר, הופ פרפר, שב אצלי על כף היד" זה פרפר שמרחף ואף לפרחי הדובדבנים והלאה וחזר. כלומר, זה מין "בוא אליי פרפר נחמד" רק ביפנית, ומשום מה" לפי המוזיקה של יונתן הקטן.

והנה זה בקוריאנית.

[סאונד של שיר קוריאני באותה מנגינה]

המילים של השיר הזה שונות לגמרי, אבל הוא עדיין מדבר על פרפרים. "נביה" זה פרפר, בקוריאנית.

ומצאתי את יונתן גם במקומות אחרים בעולם, ולא קראו לו יונתן.

אז מי זה יונתן? מה הסיפור עם העץ? מי כתב את זה? מאיפה הוא הגיע? יש לזה תשובה. והפתרון לתעלומה הזאת עובר דרך עוגה. תכף תבוא התשובה.

הבעיה עם שירי ילדים, זה שבדרך כלל לא כותבים אותם.

זאת הייתה הבעיה שלי גם כשניסיתי לחקור את קווה קווה דלה אומה.

ילדים מכירים את השירים האלה, גננות מכירות את השירים האלה, כולם מכירים את השירים האלה, ואף אחד לא קורא אותם מתוך ספר. לא צריך לכתוב את יונתן הקטן, כולם מכירים את המילים של יונתן הקטן. אבל מה שלא נכתב, נשכח.

אז ברור שיונתן הקטן נמצא ומושר בארץ כבר הרבה מאוד זמן, אבל ממתי בדיוק, מתי הוא התחיל, מתי הוא הגיע? את זה מאוד מאוד קשה להגיד, בגלל שבמשך המון זמן פשוט אף אחד לא טרח לכתוב אותו. ואם זה לא כתוב, איך אני אמור למצוא את זה?

המקום הכי מוקדם, לפחות הכי מוקדם שאני מצאתי, שבו כתובות המילים המלאות של השיר יונתן הקטן, הוא ספר דק מאוד, שקוראים לו "עוגה עוגה עוגה". בעצם יש פה שלוש נקודות, זה "עוגה… עוגה… עוגה…", של מירה לובי.

הוא יצא בשנות ה-50, יכול להיות שב-1955, אני לא לחלוטין סגור על השנה, זה ספרון קטן צהוב של 16 עמודים בסך הכל, והיה אותו לאמא שלי. וזה אוסף של שירי ילדים עם ציורים. הוא כולל את שירי הילדים הכי קלאסיים והכי מוכרים גם היום, כמו "עוגה עוגה" ו"השפן הקטן" ו"גינה לי גינה לי".

וגם כמה שירים שהיו פעם מוכרים והיום לא. - כמו למשל השיר "פעם הייתי", מה שפעם היה שיר מאוד מאוד מוכר, ונדמה לי שהיום קצת פחות, שהמילים שלו, כמו שהן כתובות בספר הן, "פעם הייתי בתימן, שם ראיתי כושי קטן, והוא יהיה לרותי חתן".

וואו, זה בעייתי מכל כך הרבה סיבות.

אוקיי, בואו, גם אם נשים בצד את הכינויים הלא ממש תקינים פוליטית פה, אם ראית מישהו בתימן, יש מצב שהוא היה פשוט תימני. ויותר חשוב מזה בעיניי, איך רותי קשורה לעניין? איך היא מעורבת בכלל? על מה את מבססת את הזוגיות? על זה שראית איש אחד בתימן, והגעת למסקנה שהוא החתן של רותי? רותי בכלל ראתה אותו? רותי בכלל הייתה בתימן?

יש לי המון שאלות.

בכל אופן, בין שאר השירים, לא ביניהם, אחריהם, כי הוא האחרון, בסוף, בעמוד האחרון, מופיע יונתן הקטן.

המילים שלו הן לא לגמרי, אבל כמעט בדיוק אותם המילים שאנחנו מכירים. זה הולך ככה:

"יונתן הקטן השכם בבוקר, רץ לגן"

זה פחות יושב טוב על המשקל, תכלס, אבל אוקיי.

"…הוא טיפס על העץ, אפרוחים חיפש.

אוי ואווי לו לשובב, חור גדול במכנסיו…"

ואז כתוב שוב,

"…הוא טיפס על העץ, אפרוחים חיפש…"

שזו וריאציה לגיטימית, למרות שאני חשבתי תמיד שמין העץ התגלגל ומין שהוא קיבל, אבל… וואטאבר, זה יונתן. אי אפשר לטעות. זה יונתן הקטן.

וזה מלווה באיורים צבעוניים שמתארים בדיוק את המסע של יונתן, הוא רץ לגן, עם אוברול אדום וחולצת פסים, הוא מטפס על העץ, שדרך אגב יש עליו קן עם אפרוחים, גוזלים, וואטאבר. זה לא סתם שהוא חיפש. הייתה לו סיבה לחפש, הם באמת היו שם, ולא רואים אותו נופל, אבל אחרי שהוא נפל בהחלט יש לו חור גדול במכנסיו, ויש שתי ילדות שמסתכלות עליו ועלולות לצחוק עליו. הו לא.

אז זאת, כנראה, הייתה הופעת הבחורה בספרות העברית של יונתן הקטן. וזה בספר של מירה לובה. אז… זאת התשובה? מירה לובה כתבה את השיר הזה. או… שלא?

כי בספר הזה, אמרתי, יש פה הרבה שירים קלאסיים, כולל כאלה שאני יודע בוודאות שהיא לא כתבה אותם.

את "גינה לי, גינה לי" כתב לוין קיפניס. ולא, היא לא כתבה לבד את כל השירים הכי קלאסיים מהילדות הישראלית, אז למה השם שלה על הספר?

אז ככה, מירה לובה לא כתבה את הספר הזה בכלל, היא איירה אותו. מירה לובה הייתה גם סופרת, וגם ציירת. והיא איירה את הספר הזה שהוא אוסף של שירים שהיו כבר אז מוכרים מאוד. למרות שזה מאוד מטעה, זה שהשם שלה מופיע בגדול על הכריכה. בדרך כלל, כשכתוב "שם של איש" ואז "השם של הספר", מה שאתם מבינים מזה זה שזה השם של הבן אדם שכתב את המילים שמופיעות בספר, נכון? אז במקרה הזה? לא. היא לא כתבה את זה, היא איירה את זה.

אז זה לא אומר שהיא זאת שכתבה את יונתן הקטן, אבל אולי בכל זאת אפשר למצוא רמזים למוצא שלו בספר הזה, דווקא במקום אחר - על הכריכה שלו.

על הכריכה של הספר. תחת הכותרת "עוגה עוגה עוגה" יש ציור של חבורת ילדים, מחזיקה ידיים, במעגל, מסביב ללוע של הר געש קטן. כלומר, אני לא יודע מה זה. זה הר? זה גוש חום קטן עם חור באמצע? קצת תמוה למה הילדים רוקדים מסביב לזה.

ובתוך הספר, בעמוד של השיר "עוגה עוגה עוגה" שוב, יש את אותם ילדים, מחזיקים ידיים, מתיישבים, כמו שעושים כשרוקדים "עוגה עוגה", לשבת לקום, לשבת לקום, ושוב מופיעים שם כמה הרי געש קטנים חומים, רק שהפעם יש להם פרצוף וידיים ורגליים והם מחייכים ורוקדים. מה הולך פה?!

אז ככה. קודם כל, ההר געש הזה, זאת עוגה. זאת עוגה מסוג מאוד מסוים. זה קוגלהוף, שזאת עוגת שמרים גרמנית, שעשויה בתבנית עגולה עם חור באמצע, שפעם הייתה מגיעה בילט אין בבית של כל סבתא, לדעתי.

עכשיו, קוגלהוף זה דבר שעדיין קיים. אתם עדיין יכולים למצוא מתכונים לעוגה כזאת, אתם יכולים להזמין כזאת בקפה אולי. אבל נגיד זה ככה, זה לגמרי לא הדבר הראשון שיעלה לכם בראש, כשאני אגיד "עוגה". נכון? אם אני אומר "עוגה", מה שאתם חושבים עליו זה כנראה עוגה עגולה, עם שוקולד למעלה וסוכריות, ואולי גם נרות. נכון? אתם לא חושבים על הר געש חום בלי שוקולד עליו.

אז העובדה שהציורים האלה מופיעים שם אומרת שני דברים, על מי שאירע את הספר הזה.

א', היא לא באמת הבינה את השיר. כי השיר "עוגה, עוגה, עוגה" הוא לא שיר על עוגות, זה "עוגה". "עוגה" מלשון "עוג", כמו מעגל. לנוע במעגל זה "לחוג".

זאת לא עוגה. היא חשבה שלספר שלה קוראים "עוגה, עוגה, עוגה". זה לא נכון. ודבר שני, כשהיא חשבה על עוגה, מה שהיא חשבה עליו זה קוגלהוף, ככה נראית עוגה לדעתה.

הדבר שאני לא יודע כמה ילדים היום אפילו יזהו בתור "עוגה". אז מי שומע את המילה "עוגה" והדבר הראשון שבא לו לראש זה "עוגה גרמנית"? גרמנים.

זאת התשובה.

אז כן, מירה לובה הייתה גרמניה. היא עבדה וכתבה בישראל במשך כמה זמן. את הספר הכי מפורסם שלה, "אי הילדים", היא כתבה בארץ. והספר הזה פורסם בעברית לפני שהוא הופיע בכל שפה אחרת. אבל עדיין, היא הייתה גרמניה במקור, וזה נכון שהיא לא כתבה את השירים אלא אספה אותם, אבל יכול להיות שיש פה קשר. כי חלק מהשירים האלה באמת היו שירים גרמניים שתורגמו לעברית.

"עכבר, עכבר, הישמר, פן החתול יבוא מהר". זה תרגום לעברית של שיר גרמני. שזה לא כזה מפתיע, כי הרבה מהשירים והרבה מהתרבות באופן כללי של ארץ ישראל, באותו זמן, לפני הקמת המדינה, הייתה גרמנית.

הרבה עולים הגיעו מגרמניה בשנות ה-30, מסיבות טובות, והם הביאו איתם את תבניות העוגה שלהם, ואת התרבות שלהם, ואת השירים שלהם, והרבה מהם היו משכילים יחסית, ככה שהרבה מורים ומחנכים באותו זמן היו ממוצע גרמני, וככה שירי ילדים גרמניים עשו עלייה לישראל.

אז… האם יונתן הקטן הוא בכלל גרמני? כן.

לפני שיונתן טיפס על העץ, הוא היה שיר גרמני, ואפילו לא קראו לו יונתן, קראו לו "הנס".

[סאונד של שיר גרמני באותה מנגינה]

זאת הגרסה הגרמנית המקורית של השיר הזה, ואין בו אפרוחים ואין בו עץ.

הסיפור של השיר זה ככה: הנס הקטן, הנסן, יוצא לבדו לשוטט בעולם, הוא לוקח איתו מקל, הליכה וכובע.

אבל אימא בוכה מאוד, זה הקטע של "אוי ואבוי לו לשובב", אבל אימא בוכה מאוד, כי הנס הלך. והיא מאוד עצובה ואומרת "בהצלחה רק תשוב במהרה". וזה ממשיך לעוד שני בתים אחר כך.

הנס עזב את הבית, אבל שבע שנים אחר כך הוא חוזר הביתה, אבל הוא כבר לא ילד. הוא מבוגר, ואף אחד לא מזהה אותו, האחות שלו לא מכירה אותו, האח שלו לא מכיר אותו, אבל אימא שלו מכירה אותו ומחבקת אותו ואומרת לו "הנס בני" ושמחה גדולה.

את המילים של השיר הזה כתב משורר גרמני בשם פרנס וידמן, והוא פרסם אותו ב-1860.

והוא לא כתב את המנגינה. הוא כתב את זה לפי מנגינה שהייתה ידועה כבר אז. היו לפחות שלושה שירים אחרים שהתפרסמו עוד קודם, שהשתמשו באותה מנגינה. את המקור של המנגינה אנחנו לא יודעים.

העותק הכי מוקדם של התווים של המנגינה הוא מ-1784, כלומר לפני 250 שנה כמעט, והיא כנראה הייתה קיימת עוד קודם, אי אפשר לדעת ממתי.

אבל המילים האלה עם "הנס" הם אלה שנהיו מקוריות בגרמניה, מן הסתם בהתחלה, בגרסאות קצת יותר מאוחרות, השיר הזה קוצר. כלומר במקום שלושה בתים, יש עכשיו רק אחד, ואחרי שאימא בוכה, אז "הנס" חושב על זה לרגע, ומיד חוזר הביתה, תוך שתי שורות הוא חוזר הביתה, לא שבע שנים ולא בטיח.

ומשם השיר, כמו "הנס", התחיל לשוטט בעולם, יש לו גרסאות בהרבה שפות. יש לו גרסה בצרפתית, שמשאירה את התוכן, אותו דבר רק מחליפה את השם של "הנס" ל"ז'אן", כי ככה אומרים "הנס" בצרפתית. חלק מהם לא מתרגמות את המילים על "הנס", אלא נותנות לו מילים אחרות לגמרי. יש שיר באנגלית מאודה תקופה שקוראים לו "Lightly Row, Lightly Row", לפי אותה מנגינה בדיוק, ויש שירים יפנים וקוריאנים, שבכלל מדברים על פרפרים.

בין השאר, כדי שגם ילדי ישראל יוכלו להנות מהרפתקאותיו של הנס, הוא תורגם לשפה המדוברת - יידיש.

צריך להגיד, את זה מצאתי בבלוג של הספרייה הלאומית, בכתבה של נתי גבאי, שהתבסס על מאמר של ד"ר נתן שחר. הם היו אלה שעשו את התחקיר, הם מצאו הרבה גרסאות מוקדמות של השיר, בין השאר, גרסה של "הנס הקטן" ביידיש, משנת 1935, שבה "הנס" קוראים בכלל "שמוליק". אבל, הגרסה הזאת קיימת רק בדפוס, לא קיימת הקלטה של הגרסה הזאת. כלומר, עד עכשיו לא הייתה קיימת. עכשיו יש.

[סאונד של שיר יידיש באותה מנגינה]

וזאת אפילו לא הגרסה היחידה ביידיש. יש גרסה אחרת, שבה להנס קוראים הרשל.

וחוץ מיידיש, השיר הזה תורגם גם לעברית. אמרנו, בעיקר בשנות ה-30 בארץ, הרבה מתחנכים גרמנים תרגמו דברים מגרמנית, והם תרגמו את הנס, שהשם שלו הפך ל…

גד הקט, לכת קם

במרחקים הלְאה שם,

את מקלֹו וְתרמילֹו

כְבָר הֵכִינּו לֹו.

אֵם הַיֶלֶד בָכְתָה מַר,

אֹוי לי, אין לי בן יקר!

אז חשב,

שוב נמלך,

שמה לֹא הלך.

שזה עדיין שורה שורה תרגום של הנס הקטן. אימא תמיד בוכה, בדיוק באותה שורה. ויש גם גרסה אחרת, שבה עדיין קוראים לו גד.

גד הקטן

לכת קם

למרחקים פעמיו שם

לקח מקל

גם תרמיל

הולך נודד העויל

עוויל תקרא לאחותך, אוקיי? קודם כל תלמד לחרוז במשקל, ואז תקרא למישהו עוויל.

בגרסה הזאת יש גם ביאורים, והם אומרים שם ש… עוויל ב-ע' זה "עולל, עול ימים, ילד שובב".

וואלה! זה לא המשמעות שאני מכיר את המילה הזאת, אבל… אוקיי, השפה השתנתה. כן, טוב, רואים את השינוי בשפה.

השורות האחרונות של הגרסה הזאת, וככה זה מופיע במקור, כן? ככה.

"אז משמחה אורו פניהם, ובמחול יצאו שניהם, הו האח, הו האח, הם ובן מתעלסים כך".

השפה השתנתה מאז, זה מה שאני אומר. אוקיי, לא תמיד קראו לו גד. לפעמים קראו לו דן.

דָן נָחְמָד

לו לבד

פעם הלך לְמֶרחָקים

בָּילקוט

שׂם פשוט

כָּל הצעצועים

ולפעמים לא היה לו שם בכלל.

פעם קם

ילד תם

ללכת אל מדינות ים.

חתיכת פת

קח כדת והלך בלתי חת.

אמא ישבה בכתה מר:

הוי בני נד במקום זר!

אך חיש עיֵף הקט,

ושוב נכנס בָּלָּט.

אני די מבין למה הגרסאות האלה לא תפסו, כי זה לא במשקל.

אימא ישבה - בכתה, קשה לשיר את זה ככה, אז כל הגרסאות האלה לא תפסו בארץ, מה שכן תפס, זה יונתן.

יונתן הקטן זה אותה מנגינה של הנס, אבל בלי שום ניסיון לשמור על אותה משמעות של המילים. הסטייקס נמוכים יותר, כלומר הוא לא עזב את הבית, הוא לא חזר, לא עברו שבע שנים, לא כלום, הוא כולה מטפס על העץ.

השורה הראשונה, שבמקום הנס של קליין, הנס הקטן, הגרסאות האחרות ניסו כל הזמן להכניס בשלוש העברות האלה את השם של הילד וגם את התואר שלו. כלומר, גד-ה-קט, דן-נחמד. יונתן מוותר על כל העסק הזה, הוא מקדיש את כל השלוש ההברות האלה לשם. יו-נ-תן ה-ק-טן.

זה הרבה יותר פשוט, זה הרבה יותר קליט, זה לא שומר על המשמעות המקורית, אבל זה בסדר, גם הגרסאות ביפנית עם הפרפרים לא שמרו על המשמעות, אז מה? סבבה.

יונתן הוא הגרסא העדיפה, כנראה, אבל מי כתב את זה? זהו שאנחנו לא בטוחים.

גם החוקרים הרציניים שבדקו את זה לא בטוחים. החיבור של הגרסה העברית הזאת יוחס הרבה זמן לישראל דושמן, שהוא מורה ומשורר שכתב הרבה שירים, אבל מחקר אחר טוען שזאת מישהי אחרת.

זאת, רגע שנייה, אני אקח אוויר, שושנה צ'נסטוכובסקה, מקיבוץ אין חרוד, שהיא כתבה את השירים האלה, הגרסה שלה היא זהה לגרסה שאנחנו מכירים, עם שוני קטן אחד, זה לא "הוא טיפס על העץ", אלא "על העץ הוא טיפס".

שזה מתחרז יותר טוב עם "אפרוחים חיפש", האמת.

איזה משניהם הוא נכון? אין לי מושג.

כל החשודים מתו מזמן, ואם לא תמצא איזו מחברת בכתב היד של אחד משניהם, או שמישהו אחר, אולי זה בכלל מישהו אחר שכתב את זה, אני לא בטוח שאפשר לפתור את השאלה הזאת, אני לא יודע אם זה יקרה אי פעם, כי סביר להניח שמי שהמציא את השיר הזה, לא ידע, או לא ידעה, שהם כותבים קלאסיקה של כל הזמנים, הם פשוט כתבו שיר קטן ודבילי לילדים. לא היה צריך לכתוב את זה, הם פשוט שרו את זה לילדים בגן.

יש מקרים שבהם שוררים שכתבו שירים ידועים, כן, תיעדו גרסאות של השירים שלהם, וכך אנחנו יכולים ללמוד עליהם דברים שאולי לא ידעתם, חכו אני אדבר על זה תכף, אבל זה לא המקרה הזה.

לסיכום. מאיפה בא יונתן הקטן?

הוא הגיע מגרמניה, קראו לו אז "הנס", הוא עבר הרבה הרפתקאות, קראו לו "גד", קראו לו "דן", קראו לו "שמוליק", קראו לו "עוויל", ובסופו של דבר הוא טיפס על העץ. זאת התשובה.

בהמשך, פתרון של עוד תעלומה אחרת - למה ל"השפן הקטן" ול"אני פורים" יש את אותה מנגינה?

[חסות עד 25:10]

העניין זה שהשירים האלה שכולם מכירים, שמישהו באמת כתב אותם פעם, הוא תמיד נשמע קצת מוזר. בהרבה פעמים פשוט לא יודעים מי כתב את זה.זה היה מזמן לכו תדעו. לפעמים כן יודעים, ולפעמים זה מעניין.

בואו רגע, נענה על עוד שאלה שגם אותה הרבה אנשים שלחו לי. מאיה, מיכל ועומרי וגילי וסוד כמוס במחזה. כולם שאלו אותי את השאלה הזאת - למה ל"השפן הקטן שכח לסגור הדלת" ו"אני פורים" יש להם את אותה מנגינה.

לה לה לה אפצ'י, לה לה לה אפצ'י זאת אותה מנגינה. זאת השיר.

אז קודם כל, זה קורה שלאותה מנגינה כתבו מילים שונות עם שירים שונים. זה קרה עם יונתן הקטן, למשל.

בדרך כלל אבל רק שיר אחד, רק סט אחד של מילים, הוא זה שנשאר בזיכרון הקולקטיבי עם המנגינה הזאת.

אבל במקרה הזה יש שניים. אנשים שרים, אני חושב, אני לא הייתי בגן הרבה זמן, אבל אני חושב שעדיין שרים גם את "אני פורים, אני פורים, שמח ומבדח" וגם את "השפן הקטן שכח לסגור הדלת".

ובמקרה הזה זה לא מקרה.

המידע הזה מגיע גם מהבלוג של הספרייה הלאומית לספרנים, הקרדיט לתחקיר שלהם. אליהו הכהןן כתב את זה. וככה:

אצל מלחין עמנואל אמירן נמצא דף נייר עם טקסט במכונת כתיבה עם הכותרת "השפן הקטן" שמתחיל ב "השפן הקטן שכח לסגור הדלת" אבל ממשיך בעוד בתים על עוד כל מיני חיות.

עכשיו, הדף הזה לא חתום, ואמירן לא הלחין את השיר הזה, זה שיר שנשלח אליו, כנראה, על ידי מישהו שביקש שילחין אותו. אבל לשפן הקטן כבר הייתה מנגינה - "אני פורים".

ואז הגיעה הידיעה ממקור אחר.

הכהן כתב שהוא פגש מישהי שהייתה תלמידת כיתה א' ב-1934 שסיפרה שהמורה שלהם, בנימין כספי, שהיה, שוב, גם הוא היה מורה והוא היה משורר, ובפורים הוא ביקש מהתלמידים של כיתה א' להתחפש לבעלי חיים, והוא כתב לכל אחד מהם שיר קצר על החיה שהוא בחר. והשירים היו לפי המנגינה של "אני פורים" כי זה היה פורים. ו… אלה היו השירים האלה.

כלומר, "השפן הקטן שכח לסגור הדלת", זה השיר על השפן, אבל יש שם בתים אחרים שמדברים על חיות אחרות.

למשל, "הפרפר בגן עבר, על כל ציץ פורח, כך כך כך הוא פרח והיה שמח", "וגם בא אביו ומסביב קווה קווה קווה צפרדע, אל הבוץ כך לקפוץ מי מכם יודע?", וגם - "והקוף, הך בתוף, הוא במצילתיים".

יש עוד בתים!

אפשר לנחש שבהמשך, כי בימי כספי שלח את השיר למלחין, כדי שיכתוב לו מנגינה אחרת, אבל בשלב הזה הוא כבר היה מאוד מקובל, כלומר, הבית הראשון שלו היה מקובל, לפי המנגינה הזאת, ולכן הוא פשוט נשאר ככה.

ובאיזשהו שלב בהמשך, איזושהי גנט כנראה החליפה את ה- "להלה-לה-לה-לה" ב- "להלה-לה-אפ-צ'י", פשוט כי זה מצחיק יותר.

אז התשובה לשאלה למה לשפן הקטן יש את המנגינה של "אני פורים" היא ש… היה פורים.

ויש עוד דבר, שאף אחד לא שאל, אבל אני אספר בכל זאת.

"עוגה-עוגה-עוגה" - גם לשיר הזה, מתברר, יש עוד בתים שאתם לא מכירים.

הפעם זה התגלה בארכיון "גנזים" של אגודת הסופרים.

את "עוגה-עוגה" כתב אהרון אשמן, והוא כתב עוד, ממש לפני כמה שנים, נמצא איפשהו בנבכי הארכיון, מחברת שבה הוא כתב, בכתב יד, את השיר הזה. והבית הראשון, הוא מה שאתם מכירים, "עוגה-עוגה-עוגה" במעגל נחוגה, רק השורה האחרונה שונה - נכון, יש כאלה ששרים "לשבת, לקום, לשבת, לקום, לשבת ולקום", ויש כאלה שאצלם זה "לשבת כל היום", למשל, במה שהופיע בספר של מירה לובה, עם "הרגע" שקטנים, שם כתוב "לשבת כל היום".

אז מתברר שאף אחת משתיהן לא נכונה.

במקור, השורה התחתונה הייתה "לשבת, לשבת, לנוח, רגע, קט".

אוקיי, נחמד.

ואחרי זה, יש עוד בית, שהולך ככה, "עוגה-עוגה-עוגה, דג דגים נדוגה, מן הים אותם נשלה וברשת נעלה, הבאנו, הבאנו דגים לכבוד שבת". נחמד. דג דגים?

ואז יש עוד בית, "עוגה-עוגה-עוגה, עוגה אל תפוגה, נסתובב ימין ושמאל, נמלא הדלי בכל הביתה, הביתה".

זהו. עד כאן הוא הגיע פשוט, הוא פשוט לא כתב את השורה האחרונה של הביתה.זה מה יש.

זו הייתה התשובה. אולי אפשר להגיד "הביתה לאכול"… לא משנה.

זו הייתה התשובה.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה