זו אחת הדילמות הנצחיות: מה יותר כדאי לעשות בגשם כדי לא להירטב? ללכת באיזי, או לרוץ אל תוך הטיפות? זאת שאלה מתמטית מורכבת שכדי לפתור אותה נזדקק למקרר.
עוד בפרק: כמה תיקונים לענייני פלסטיק.
דורון: שאלה מספר 3175 בקובץ שלי. [מגחך]
"שנה עשרה" שאלה או שאל: היי דורון, איך קוראים לך?
זאת התשובה, אנחנו תכף נתחיל.
[פרסומת עד 1:17]
[מוזיקת פתיחה]
שלום, אני דורון פישלר, זה השם שלי, וזאת התשובה.
כמו שכבר אמרתי, הרבה פעמים אני מקבל הרבה מאוד שאלות. כל השאלות נשמרות במין קובץ ענק שכרגע יש בו אלפי שאלות, ולכן אני לעולם לא אגיע לכולם.
אבל יש שאלות שחוזרות יותר מפעם אחת. למשל אם אני עושה חיפוש בקובץ הזה על המילה "גשם", זה מה שאני מקבל:
ראובן שאל: אם יורד גשם, איך נרטבים פחות בהליכה או בריצה? אם רצים תמיד יהיו את הליצנים שיגידו "אבל ככה אתה תופס את כל הטיפות".
צדוק שואל: יורד גשם בחוץ, על מנת להתרטב פחות, האם עדיף שארוץ או להמשיך ללכת כרגיל?
אורי הגברררר שואל: מה התשובה לשאלה האולטימטיבית של העולם, מה עדיף לעשות בגשם, ללכת או לרוץ?
משפחת נאור שואלת: האם עדיף בגשם ללכת או לרוץ כדי להירטב פחות.
אביחי שואל: כשיורד גשם, האם עדיף לרוץ מהר ולחטוף המון גשם, או ללכת לאט ואז לחטוף מעט גשם ליותר זמן.
מעיין: אם נכסה את השמש בגבינה צהובה ענקית, האם ירד עלינו גשם של גבינה צהובה.
אוקיי אז זאת שאלה מאוד נפוצה.
כלומר, השאלה בקשר ל-ללכת או לרוץ בגשם. לא בקשר לגבינה צהובה.
איך נרטבים פחות? זאת דילמה שרבים נתקלים בה, בכל פעם שאנחנו נתקעים בחוץ ופתאום מתחיל לרדת גשם. אז האינסטינקט הראשון זה לברוח מהגשם, לרוץ כמה שיותר מהר, ולהגיע הביתה, אבל יש גם את ההרגשה שאם אתם רצים בגשם, אתם רצים לתוך הטיפות, ואז אתם נרטבים יותר. ובעצם אם הייתם הולכים לאט הייתם נרטבים פחות.
עכשיו, האמת היא שבמצב כזה רוב האנשים פשוט רצים. וחושבים על הפילוסופיה של כל העסק אחר כך. אבל יש כאלה שהם או קולים או שוויצרים מספיק בשביל זה, כדי לשמור על פאסון וללכת. ואם אתם תרוצו, אני יודע שלמעשה אתה נרטב פחות אם אתה הולך ולא רץ.
זאת שאלה שדנו בה הרבה.
אז.
אחת ולתמיד.
מה נכון.
איך נרטבים יותר ואיך נרטבים פחות.
לרוץ או ללכת. או שזה בכלל לא משנה.
[סאונד של רעם וגשם]
וזאת כמובן שאלה עם השלכות שימושיות לחיי היומיום, אם אתם מסתובבים בחוץ ופתאום נתקעים בגשם, פשוט תשלפו את הטלפון ואוזניות ותקשיבו לפרק הזה ואז תדעו בדיוק מה לעשות בעוד 20 דקות בערך.
[רעם]
השאלה הזאת גם קיבלה הרבה מחשבה רצינית, יש הרבה דיונים, מתמטיקאים ופיזיקליים ולפחות תשעה מאמרים אקדמיים עסקו בשאלה הזאת.
המאמר הכי מוקדם שמצאתי פורסם ב-1972 על ידי מייקל דיקין, מתמטיקאי אוסטרלי, במגזין למתמטיקה, אבל היו הרבה אחריו שהתעסקו בכל מיני אספקטים יותר מורכבים של הבעיה שפורסמו בכל מיני פרסומים מדעיים שמוקדשים למתמטיקה או לפיזיקה או למזג אוויר.
אולי הכי מרשים ביניהם, ב2012 פורסם בז'ורנל האירופאי לפיזיקה מאמר מאת הפיזיקאי פרנקו בוצ'י, הוא איטלקי, באורך של 13 עמודים, עם ערמה של תרשימים, וגרפים, ונוסחאות ברוחב של עמוד, ועיסוקים על באיזו זווית הגשם מגיע, ונפח הגוף של הבן אדם שבגשם ועוד.
רק שתבינו, אני אקרא לכם קטע קטן מהמאמר הזה.
[סאונד של מכונת כתיבה תוך כדי שמקריא]
"הבה ונבחן מקבילון באוריינטציה כללית. ראשית אנו מבחינים שבמקבילון כל זוג של פאות נגדיות מתנהג בגשם כפאה אחת, לכן מקבילון לצורך הדיון שקול ל-3 משולשים מאונכים זה לזה. אם נקשר את אזור הוקטור שלנו עם כל זוג, אנחנו מקבלים שלושה וקטורים ניצבים זה לזה, שלהם נקרא A1, A2 וA3. המשוואה שנותנת לנו את מסת המים המתנגשת במקבילון, אם כן, היא הפשטה של משוואה 19.
n(u)=L(vA1u-...
[בצעקה] גם לי אין מושג מה אמרתי עכשיו, אוקי?!
ההשערה הזאת אשכרה מסובכת.
המצב הזה שאנחנו מדברים עליו פשוט הוא מורכב, יש פה מבנה אחד- שזה בן אדם. והרבה מאוד אלמנטים אחרים- טיפות של גשם, וכולם בתנועה. הבן אדם נע בכיוון אחד, הטיפות נעות בכיוון אחר.
וצריך לחשב את מספר נקודות המגע בינו ובינם, זה לא פשוט העסק הזה. ובטח שלא קל לעשות את זה בעל פה, בזמן שאתם בחוץ, ויורד גשם ואתם נרטבים.
עכשיו, אני בעיקרון משתדל לא להקריא נוסחאות מתמטיות בפרקים, אני לא חושב שזה חומר האזנה מרתק, אז…. אם אני אנסה לחשב את המסלול של כל טיפה בנפרד ואת הצורה של הבן אדם והכל, מזה אני לא אצא לעולם.
אז כדי לחצות את כל הפרק הזה בלי להקריא נוסחאות, [מגחך] כדי להגיע לאיזושהי מסקנה, צריך קודם כל לפשט את הבעיה.
כלומר לקחת את הבעיה שיש לנו, ולהוריד ממנה פרטים מיותרים, להגיע למשהו שהוא… דומה לבעיה שלנו, אבל יותר פשוט. כדי שיהיה אפשרי בכלל להבין אותו.
אז בתור התחלה נחשוב על הבן אדם שעומד בגשם.
[סאונד של גשם]
שחקן (דורון): יואו איזה פחד, נתקעתי בגשם.
דורון: בן אדם זאת צורה מורכבת. יש לו ידיים, רגליים, אוזן אחת לפחות, בדרך כלל,
שחקן: וואי וואי, הייתי צריך להביא מטרייה!
דורון: לחשב בדיוק את הזווית של כל טיפה שפוגעת בכל חלק שלו, זה מאוד מאוד מורכב. יהיה הרבה יותר קל לחשוב על זה אם נעמיד פנים שהבן אדם הזה הוא בעצם צורה הרבה יותר פשוטה. שהוא כולו...
שחקן: בתחזית אמרו שיהיה מעונן חלקית, הפשלונרים האלה לא יודעים שום דבר.
דורון: קופסה. מין קופסה מלבנית כזאת, בגובה של בן אדם פחות או יותר, אבל צורה פשוטה יותר, יש לה שטח מלבני למעלה, ובצד מל…
אוקיי יודעים מה, אנחנו עכשיו הפכנו את הבן אדם שלנו למקרר.
רגע מה?
[רעם]
יש לנו מקרר, שנתקע בחוץ, בגשם.
זה לא לחלוטין מדויק, כי כמובן בני אדם הם לא מקררים, מצד שני גם מקררים הם לא באמת מקררים, אבל זה עניין לפרק אחר, אבל זה מספיק דומה, וזה מאוד עוזר לנו לפשט את הבעיה.
עכשיו הדבר השני - הגשם.
גשם, אה, גם זה דבר מורכב. אה, כי הוא תמיד בא מהצד, אה ובזווית, ונחלש, ומתחזק, ושלוליות ומכוניות שמשפריצות, זה יותר מדי.
נניח כרגע אז, לצורך העניין, שהגשם הוא גשם אידיאלי.
טיפות שיורדות בקצב אחיד, מלמעלה למטה באופן מאונך לחלוטין.
אין שום רוח, שום אלכסון.
גשם יציב.
אז עכשיו התמונה יותר ברורה. יש לנו מקרר, ש... טייל לו ברחוב בדרך... חזרה מחוג פילאטיס למקררים או משהו, אה, פתאום התחיל לרדת גשם, ואז המקרר ממהר הביתה, ושואל את עצמו האם כדאי לו ללכת לאט או לרוץ.
עכשיו, כל עוד המקרר עומד וחושב על זה, ולא זז, הוא נרטב אך ורק מכיוון אחד. רק מלמעלה.
כיוון שאמרנו שהגשם הוא אנכי לחלוטין. שום טיפה לא תפגע בצדדים, בדפנות של המקרר. כל מה שירטב יהיה הגג שלו. החלק העליון שלו.
עכשיו, אם הוא יתחיל לזוז, הוא יתחמק מכמה מהטיפות שהיו פוגעות בגג שלו אם הוא היה נשאר במקום, אבל הוא יפגוש טיפות אחרות שלא היו פוגעות בו אם הוא היה נשאר במקום. זה לא משנה, תכלס. השטח של התקרה שלו נשאר בדיוק אותו דבר כשהוא זז, הריכוז של הגשם נשאר אותו דבר, ולכן גם מספר הטיפות שיפגעו בחלק העליון שלו נשאר אותו דבר.
זה לא משנה בכלל אם הוא עומד במקום, או שהוא זז, או באיזו מהירות הוא זז.
כמות המים שהוא יספוג בחלק העליון שלו היא בדיוק אותו דבר.
כמה הוא ירטב? זה תלוי רק בשאלה כמה זמן הוא יעמוד בגשם.
אז.. זהו? סיימנו?
לא. לא. ממש לא. אם זה היה כל הסיפור, השאלה לא הייתה מסובכת בכלל.
העניין הוא, שבזמן שהמקרר נוס...
יודעים מה? קצת מפריע לי שאנחנו כל הזמן מדברים על המקרר הזה כאילו שהוא... סתם חפץ, שאין לו אישיות. הוא הגיבור הראשי שלנו עכשיו, הוא מקרר, יש לו סיפור, יש לו אישיות, יש לו...
יש לו שם! אז איך איך נקרא למקרר, אממ…
איך קוראים למקררים? מקררי?
ררי? פרידג'!
אמקורילה?
יודעים מה, עזבו.
נקרא לו יפתח.
אז למקרר קוראים יפתח. וכשיפתח נע קדימה בגשם, החלק העליון שלו נרטב בכל מקרה, אמרנו, אבל עכשיו גם החלק הקדמי שלו נרטב.
כי בזמן שהוא זז הוא פוגע בטיפות שהיו לידו, בדרך למטה, טיפות שלא היו פוגעות בו אם הוא לא היה זז.
עצם זה שהוא נע, גורם לחלק הקדמי שלו להירטב, באיזושהי מידה. אם הוא היה רוצה לשמור על הדלת שלו יבשה, כל מה שהוא היה צריך לעשות זה לעמוד בלי לזוז. אבל הוא כן זז.
עכשיו, בכמה טיפות הוא פוגע?
הטיפות האלה כל הזמן יורדות למטה, תוך כדי שהוא נע בתוכן, ו… איך, איך מחשבים דבר כזה? זה הקטע שבו השאלה שוב נהיית מסובכת. אז בוא נפשט אותה עוד יותר.
[גשם]
כל טיפות הגשם האלה,
יורדות.
הם נעות לכיוון מטה כל הזמן, כי זה מה שגשם עושה בגדול. [מגחך]
אבל בעצם, זה לא ממש אכפת לי שהם יורדות.
מה שמשנה לי, זה אם יפתח מתנגש בטיפה, ולא אכפת לי אם הטיפה הזאת הייתה בדרך למטה או בדרך למעלה או בדרך הצידה, מה שמשנה זה שבאוויר יש טיפות מים.
אז מה אם אני פשוט אעשה סטופ.
[סאונד גשם מפסיק בבת אחת]
והזמן עוצר.
כל הגשם עוצר במקום.
כל טיפות הגשם עכשיו תלויות באוויר. איפה שהם היו.
אם אני הולך מטר קדימה דרך מסך טיפות גשם, כאלה שעומדות במקום, אני לא ארטב יותר מאשר אם הייתי הולך דרך גשם שאשכרה יורד, אבל אני גם לא הייתי נרטב פחות.
אני ארטב בדיוק באותה המידה.
יכול להיות שאלה לא יהיו בדיוק אותן טיפות שירטיבו אותי, אבל מבחינת מספר הטיפות שיפגעו בי זה יהיה בדיוק אותו דבר.
מה שמעניין אותי זה כמה טיפות יש באוויר, לא איך הן זזות.
גשם חזק לא יורד יותר מהר מגשם חלש.
גשם חזק זה פשוט יותר טיפות.
כשיש גשם חזק, יש יותר טיפות באוויר בכל רגע נתון.
כשיש גשם חלש, יש פחות.
אז כדי לפשט את הבעיה שלנו, אנחנו יכולים פשוט להתעלם לגמרי מהעובדה שהגשם... יורד.
ופשוט להעמיד פנים שמגובה התקרה של המקרר ומטה, פשוט יש טיפות שתלויות באוויר, בדרך של יפתח.
ויפתח זז דרך הטיפות האלה.
עכשיו האם זה משנה באיזה מהירות הוא זז?
כן. בטח שזה משנה.
[מוזיקה דרמטית]
תחשבו על יפתח שזז דרך הטיפות האלה במהירות של מקרר.
כלומר לאט לאט.
מדי פעם הוא סופג איזו טיפה.
מצד שני, תחשבו על מקרר שזז ב-400 קמ"ש בגשם.
[מפסיקה המוזיקה]
נכון שהיום בבוקר כשקמתם לא חשבתם שתשמעו היום את המשפט "תחשבו על מקרר שזז ב-400 קמ"ש בגשם"?
[מוזיקה עדינה]
בכל מקרה, אם יפתח הוא מקרר מרוץ, שדופק רייס דרך הגשם, מן הסתם הוא יפגע בהרבה יותר טיפות!
הוא עובר הרבה יותר מרחק, יש הרבה יותר טיפות בדרך ולכן הוא נהיה הרבה יותר רטוב.
שוב, החלק העליון שלו נרטב בדיוק באותה המידה, אבל מקדימה הוא נרטב הרבה יותר כשהוא זז מהר!
אז זאת התשובה!
כשזזים מהר יותר, נרטבים יותר.
כלומר כדי להירטב פחות בגשם, צריך ללכת לאט.
[סיום המוזיקה]
מה שלא התייחסנו אליו, זה לעוד שאלה משמעותית אחת.
השאלה היא, לאן יפתח המקרר בעצם הולך?
מן הסתם, הוא לא סתם רץ בגשם.
כשאתם רצים בגשם, אתם רצים כי אתם רוצים להגיע לאיזשהו מקום, אתם רצים למחסה כלשהו, אתם רצים הביתה.
גם יפתח, לא סתם רץ בגשם.
אתם ראיתם פעם מקרר פשוט רץ במעגלים בגשם?
ברור שלא!
תהיו הגיוניים!
הוא רץ הביתה, מחכה לו שם אשתו המקררית ושני מיני ברים קטנים.
הנקודה היא שהוא לא רץ סתם, הוא מנסה להגיע לאיזשהו מקום, שנמצא באיזשהו מרחק ממנו.
נגיד, שהגשם תפס את יפתח כשהוא היה כבר ממש קרוב לבית.
הבית של המקרר נמצא במרחק של 100 מטר ממנו.
ובכל מטר, נגיד, יש 10 טיפות באוויר.
אנחנו עדיין עם גשם קפוא באוויר, כן?
כל הטיפות עומדות באוויר.
אז בסך הכל, יש אלף טיפות שמפרידות בין יפתח לבין הבית שלו.
הוא צריך לעשות את כל המסלול עד הבית שלו, ולכן הוא יספוג את האלף טיפות האלה.
עכשיו נשאל שוב, זה משנה באיזו מהירות הוא יעשה את זה?
אם הוא יעשה את כל המסלול הזה בשנייה אחת, הוא יקבל אלף טיפות בפנים בשנייה אחת.
אם הוא יעשה את זה בשתי שניות, אז הוא יקבל חמש מאות טיפות בפנים בשנייה אחת, וחמש מאות טיפות בשנייה השנייה.
אם הוא יעשה את זה בשעה, אז הוא יקבל אלף טיפות בפנים בשעה, לאט לאט, אבל הוא עדיין יקבל אותן, והמהירות שלו לא משנה את מספר הטיפות שיש לו בדרך!
מה שמשנה זה איזה מרחק יש לו לעשות, וכמה טיפות יש באמצע.
את כל הטיפות האלה הוא יספוג, ולא משנה אם הוא יספוג אותן מהר או לאט.
אז המהירות של המקרר לא משנה בכלל עד כמה הוא ירטב מקדימה.
זה כן ישנה את מה שהוא יקבל על הגג. כי כמה שהוא נשאר יותר זמן בגשם, הגג שלו נרטב יותר.
כלומר, כמה שהוא יגיע יותר מהר, הוא ירטב פחות.
זאת אומרת, עדיף לו להגיע כמה שיותר מהר.
אז זאת התשובה.
צריך לזוז כמה שיותר מהר.
כלומר, עדיף לרוץ בגשם מאשר ללכת.
מה קרה פה בדיוק? [מגחך]
הסיבה שהשאלה הזאת כל כך מבלבלת, והסיבה שכל כך הרבה אנשים מדברים עליה ומתווכחים עליה כל הזמן, זה ששתי התשובות הן נכונות.
לפעמים זה נראה... אינסטינקטיבית, שככל שאתם רצים מהר יותר, אתם נרטבים יותר.
וזה נכון.
מצד שני, אתם אומרים, אם תגיעו מהר יותר, תרטבו פחות.
וגם זה נכון.
השאלה היא מה בעצם הייתה השאלה.
כי האם כדאי יותר ללכת או לרוץ בגשם, זה לא כל השאלה.
אם השאלה הייתה איך נרטב פחות במשך פרק זמן מסוים, התשובה היא שעדיף ללכת ולא לרוץ.
כלומר, אם במשך עשר השניות הקרובות אתם תרוצו בגשם, אתם תרטבו יותר מאשר אם במשך אותו פרק זמן אתם תלכו בגשם.
אבל אם השאלה היא איך נרטב פחות לאורך מרחק מסוים, אז התשובה היא שעדיף לרוץ.
בכל רגע שאנחנו רצים בגשם, אנחנו נרטבים יותר, אבל בסך הכל, אנחנו נגיע מהר יותר.
ובסיכום הכללי, אנחנו נרטב פחות.
אז…
זה פשוט.
אם מה שאתם עושים זה פשוט להסתובב במעגלים בגשם בלי להגיע לשום מקום, עדיף ללכת.
אם אתם מנסים להגיע לאנשהו, וזה מה שרוב האנשים מנסים לעשות בגשם, הם רצים למחסה, הם לא רצים סתם, אז עדיף לרוץ.
עכשיו את כל זה אנחנו קיבלנו במין דגם מאוד מופשט של המצב, כשיש לנו מקרר, בגשם אידיאלי, שקפוא במקום.
אבל זה יישאר נכון גם אם אנחנו מורידים את שכבות ההפשטה האלה.
אם אנחנו עכשיו נפסיק את הפאוזה, נגרום לגשם שוב לרדת, [סאונד של גשם]
כל החישובים שלנו עדיין יהיו נכונים באותה המידה.
ואם עכשיו נהפוך את המקרר בחזרה לבן אדם, [צליל של טינג!]
שחקן: אומייגאד מה זה היה?
אז אמנם זאת תהיה צורה יותר מורכבת,
שחקן: חלמתי שאני מקרר מרוץ בגשם.
כי אין לו תקרה ודפנות, אבל ה… עדיין העיקרון יהיה נכון.
שחקן: זה היה נורא
ואם נדאג עכשיו שהגשם, הוא לא גשם אידיאלי שיורד ישר למטה,
שחקן: אני ניסיתי לצרוח, אבל אני יכולתי רק לפתוח ולסגור את הדלת של הפריזר
אלא נוסיף קצת רוח, [סאונד של רוח] כשהגשם מתחיל לרדת באלכסון, כמו שגשם אמיתי תמיד יורד, זה עדיין יהיה נכון.
אם אתם הולכים בגשם נגד הרוח, או רצים בגשם נגד הרוח, אתם עדיין נרטבים באותה המידה.
אבל יש עוד אבל אחד.
אם אנחנו מכניסים גם את הרוח למשוואה, יש מצב שבו זה כן ישנה את התשובה.
אם אין רוח בכלל, כל מה שאמרנו נכון.
אם אתם הולכים נגד הרוח והגשם עף לכם בפנים, זה עדיין נכון.
זה פשוט... מצב שדומה לכאילו פשוט יש יותר טיפות מים קפואות באוויר.
אבל אם הרוח מגיעה מאחוריכם, כלומר, אתם והגשם נעים באותו כיוון, אז יכול לקרות דבר קצת שונה.
אם הרוח מגיעה מאחוריכם, אה, כשאתם עומדים במקום, אתם תקבלו מים בעורף.
המים יפגעו בכם מאחורה.
אם אתם נעים קדימה, אתם רצים במהירות יותר גבוהה מזאת של הטיפות, [סאונד של ריצה] אז אתם תצליחו לברוח מהטיפות שרודפות אחריכם מאחורה, אבל אתם תפגעו בטיפות שמקדימה, אתם תשיגו אותן ותרטבו מהן.
אבל אם אתם נעים בדיוק במהירות של הרוח, בדיוק באותה מהירות שבה הטיפות נעות במאוזן באוויר, אז הטיפות שמאחוריכם לא ישיגו אתכם, ואתם לא תשיגו את הטיפות שלפניכם.
אתם תרוצו מילולית בין הטיפות.
אתם נינג'ה של גשם.
ואז לא יפגע בכם שום גשם מקדימה או מאחורה, אתם תישארו יבשים לגמרי, חוץ מהגשם שנוחת לכם ישר על הראש, מזה אי אפשר להתחמק.
כל מה שצריך לעשות זה לרוץ כמו הרוח, run like the wind! שזה לא בהכרח מהר.
אם הרוח היא חלשה, אז יכול להיות שהמהירות האידיאלית הזאת היא בעצם מהירות של הליכה, לא של ריצה.
ובמקרה כזה, באמת יהיה נכון ללכת.
כמובן החיסרון בשיטה הזאת, הוא שאתם חייבים ללכת אך ורק בכיוון של הרוח, ובהחלט יכול להיות שזה לא הכיוון שהתכוונתם ללכת אליו.
ואז אתם פשוט הולכים ומרוצים מזה שאתם נרטבים באופן מינימלי, רק שאתם לא מגיעים לשום מקום.
אז מאוד מאוד סביר שעדיף בכל זאת לבחור את הכיוון שאתם רוצים ללכת אליו, ופשוט לנוע כמה שיותר מהר.
אז מה הייתה השאלה?
כאילו שאני לא זוכר.
[מוזיקה של התשובה]
מה יותר כדאי לעשות בגשם כדי להירטב פחות, לרוץ או ללכת?
התשובה
היא שכדאי לקחת מטרייה.
אבל אם אין לכם, ברוב המקרים, בהנחה הסבירה שאתם רוצים להגיע לאיזשהו מקום, האסטרטגיה הכי טובה היא.. פשוט לרוץ כמה שיותר מהר.
וזה, למרבה השמחה, מה שרוב האנשים עושים ממילא.
כלומר, חוץ מהמוזרים האלה שכשמתחיל גשם הם פתאום נעמדים בגשם ופותחים פודקאסט כדי שיגיד לכם מה לעשות.
אנשים מוזרים.
[סיום המוזיקה]
אה, ובקשר לאם היינו מכסים את השמש בגבינה צהובה, אז הדבר הנכון לעשות היה להביא פרוסת לחם ממש ממש גדולה ולהצמיד אותה לגבנ"צ, ואז היינו מקבלים טוסט קוסמי מדהים.
זאת התשובה.
אחרי הפרסומת, אני רוצה להגיד עוד כמה מילים על פלסטיק.
אני יודע שכבר דיברתי על זה הרבה, אבל עשיתי טעות ואני רוצה לתקן אותה.
[פרסומת עד 23:54]
[מוזיקה]
שלום שוב.
באחד הפרקים הקודמים אני דיברתי על פלסטיק.
דיברתי הרבה על פלסטיק, [מגחך] ואני עשיתי טעות שאני רוצה לתקן.
עכשיו, זאת לא הפעם הראשונה שיש טעויות, ומן הסתם לא האחרונה, כבר קרו מקרים ודיברתי על זה.
כן, זה חשוב לי שמה שאני אגיד יהיה נכון, ואני מאוד משתדל לאמת את כל מה שאני אומר, ואף פעם לא להסתמך רק על מקור אחד, אבל עדיין, טעויות קורות לפעמים.
העניין הוא שהטעות הזאת היא משמעותית, זה לא סתם שהגזר לא באמת בא מסיביר או משהו כזה, אז לא רציתי להשאיר את הפרק פשוט עם המידע המוטעה, אלא לפרסם הבהרה.
אז ככה.
בפרק על פלסטיק, דיברתי על מחזור, על הקטע הזה של להחזיר בקבוקים ופחיות לסופר, ואמרתי שם שעל כל בקבוק ופחית שאתם מחזירים לסופר, אתם מקבלים מהפיקדון 25 אגורות.
זה לא 25 אגורות, זה 30 אגורות.
ומאיפה הכנסתי לראש אפילו שזה 25 אגורות??
מכל הדברים האיזוטריים שאני מדבר עליהם, דווקא הפרט הזה שאני מכיר טוב! אני מכיר מהחיים שלי, כי אני מחזיר כל הזמן בקבוקים וכאלה, ומקבל 30 אגורות.
אני צובר חבילה של 50 ומקבל על זה 15 שקל!
דווקא בזה התבלבלתי.
פדיחה.
אז לא, זה לא 25 אגורות, זה 30 אגורות.
אבל זאת לא הטעות העיקרית, אני רציתי לדבר על טעות אחרת. [מגחך]
דיברתי על תעשיית המחזור בארץ, ככל שהיא קיימת, וטענתי שלמעשה מחזור פלסטיק לא קורה בארץ, כי המפעל היחיד למחזור פלסטיק בארץ נסגר ב-2019.
זה היה מפעל של אביב תעשיות, שמיחזר בקבוקי שתייה, והוא נסגר.
זה לא נכון.
כלומר, זה כן נכון שמפעל אביב תעשיות, שמיחזר בקבוקי פלסטיק, נסגר בתחילת 2019, זה לא נכון שהוא היה היחיד.
אחרי שהפרק התפרסם, אז קיבלתי מייל מאיילה, תודה אגב, ששמעה את הפודקאסט והפריעה לה הטעות הזאת, ובצדק.
אז בעקבות זה יצרתי קשר עם תאגיד המחזור תמיר, כדי לקבל מידע יותר מלא.
אז... ככה.
יש מפעלי מחזור פלסטיק בארץ.
יש.
הם עובדים.
הם ממחזרים כמה סוגים של פלסטיק, כלומר, לא רק בקבוקים, אלא גם שקיות, ודברים… דברים עם שמות ארוכים שמתחילים בפולי.
לפי מה שנאמר לי מהתאגיד, בערך 80% מפסולת הפלסטיק שמגיעה מהפחים הכתומים מתמחזרת בארץ.
עכשיו, מה עושים עם זה?
כמו שכבר אמרתי בפרק, אי אפשר להשאיר את הפלסטיק הממוחזר באותה איכות.
לכן בקבוק פלסטיק שמתמחזר לא יכול להיות בקבוק.
אלה תמיד יהיו מוצרים אחרים, באיכות חומר קצת יותר נמוכה, אבל עדיין אפשר להשתמש בהם.
למשל, שקיות של סופר הופכות לפעמים לדליים.
אה, דליים שחורים כאלה של אתרי בנייה, או ליריעות פלסטיק גדולות שמשמשות לחקלאות, כבלים לתקשורת, כאלה דברים.
מוצרים מפלסטיק יותר קשיח, כמו אריזות של שמפו וחומרי ניקוי וכאלה, אז הם הופכים לפלסטיק עוד יותר קשיח, כמו אדניות וכאלה דברים.
בכל מקרה, רוב הפסולת למחזור בארץ מתמחזרת בארץ, והופכת למוצרים שנמכרים בארץ.
לא הכול.
יש דברים שלא מתמחזרים.
מה שלא מתמחזר, יש שני דברים לעשות איתו.
חלק נשרף, כלומר, משמש ליצירת אנרגיה.
פלסטיק היה במקור נפט, ועדיין אפשר לשרוף אותו כדי להפיק ממנו אנרגיה במפעלים.
וחלק באמת עובר לייצוא.
כלומר, שולחים את הזבל למדינה אחרת, שהם ימחזרו את זה שם.
עכשיו, השאלה ששאלתי כבר בפרק הקודם היא לאן, לאיזו מדינה מגיעה זבל הפלסטיק של ישראל,
והתשובה היא… אני עדיין לא יודע.
עדיין לא הצלחתי להשיג את התשובה לשאלה הזאת.
ככל הנראה, משום שזה פשוט לא מאוד קבוע.
אין כתובת אחת שאליה שולחים כל הזמן את הזבל.
זה לא שהוא תמיד נשלח לטורקיה, או תמיד להודו, או משהו כזה.
זה משתנה לפי הביקוש ולפי כל מיני דברים.
בכל מקרה, אפשר להירגע.
כן, יש מחזור.
כל זה לא משנה את העובדות שנכונות, שלמרות כל זה מדובר פה על רק חלק קטן מהפלסטיק בארץ, וגם בעולם, שמתמחזר.
רוב הפלסטיק בעולם עדיין לא מתמחזר, וזה תהליך מורכב, המחזור, והוא יקר, והוא לא תמיד יעיל.
אבל אם אחרי ששמעתם את הפרק, אז.. התחלתם להשתמש בתירוץ של לא למחזר, כי ממילא לא עושים עם זה שום דבר בארץ…
אז זה לא נכון.
כן עושים זה משהו בארץ.
תמחזרו, זה חשוב, טעיתי, טעות.
אז סגרנו את הנושא הזה.
אבל בעקבות העניין, אז הקמתי ועדת חקירה קטנה, שכללה אותי, כדי לברר מאיפה קיבלתי את הרעיון שמפעל אביב היה מפעל המחזור היחיד בארץ.
אז קיבלתי את זה מ-Ynet, כתבה מינואר 2019, שהכותרת שלה היא "נסגר המפעל היחיד בארץ למחזור בקבוקי פלסטיק".
ומכאן אני חושב ש... אפשר לקבל את הרושם שנסגר המפעל היחיד בארץ למחזור בקבוקי פלסטיק.
אז זה לא היה המקור היחיד, ב"הארץ" עוד קודם, הייתה להם גם כתבה שהם כתבו שהמפעל היחיד בארץ למחזור בקבוקי פלסטיק עומד בפני סגירה, וגלובס, שבכתבה אחרת הזכיר שאביב תעשיות הוא מפעל המחזור היחיד בישראל, ובגלי צה"ל שראיינו את מנהל המפעל תחת הכותרת "סגירת מפעל מחזור הבקבוקים היחיד בארץ".
בקיצור, לא המצאתי את המידע הזה.
זה דבר שהופיע בהרבה מקומות בתקשורת בארץ.
עכשיו, אני לא רוצה לברוח מאחריות, אני לא זורק את זה על אחרים, אני אמרתי משהו לא נכון, זאת אשמתי, אני הייתי צריך לבדוק טוב יותר.
אבל אני רק אומר, זה ממש מתסכל שאתה יכול לבדוק דברים, ולהצליב מידע, ולא להסתמך על מקום אחד, ועדיין לקבל מידע לא נכון.
מה שאני למדתי מכל העסק הזה, זה שהעיתונות בארץ היא... עוד יותר גרועה ממה שחשבתי, וזה לא שהדעה שלי עליה הייתה חיובית עוד קודם.
מצד שני, אם אני רוצה להיות טוב יותר מזה, אז אני צריך לעבוד יותר קשה בלבדוק את העובדות, אז זה מה שהולך לקרות מעכשיו.
ואם אתם שמים לב באיזשהו פרק שמשהו שאני אומר הוא לא נכון, אז תכתבו לי, אני רוצה לדעת.
גם אם הרבה אחרים מדברים שטויות, אני מעדיף שאצלי יהיו דברים נכונים, ככל אפשר.
זה הכל.
תודה.
סליחה.
זאת הייתה התשובה.
[מוזיקה]
עוד ענייני מולקולות ותרמודינמיקה ומקררים, אתם יכולים לשמוע בפרק "למה המיקרוגל לא מקרר".
את כל הפרקים של הפודקאסט הזה אתם יכולים למצוא באתר ranlevy.com/theanswer או בכל אפליקציות פודקאסטים, כולל האפליקציה החדשה, דנדשה, מבריקה של "עושים היסטוריה".
אם אתם רוצים לראות אותי באופן אישי, מדבר על כל מיני דברים, אתם יכולים לראות אותי בהרצאה, אתם יכולים להזמין אותי אישית, או להגיע לאחת מההרצאות הציבוריות.
אני מעדכן את הכל בעמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם".
גיא בן נון, מפיק ועורך.
ייעוץ ותמיכה מורלית.
אביב שם טוב.
רן לוי, העורך הראשי.
דני תימור, המנהל העסקי.
אני דורון.
להתראות.
מראיינת: אנחנו נמצאים כאן היום, ברחוב גשום זה, כדי לדבר עם יפתח, שהפך למקרר וחזר אלינו.
שלום יפתח.
יפתח: כן, שלום.
מראיינת: יפתח, איך הרגשת להיות מקרר?
יפתח: מה שקרה זה ככה, אני הלכתי בגשם, פתאום הרגשתי שאני מקרר!
מראיינת: כמה דלתות היו לך?
[מתפקע מצחוק]
מראיינת: האם הפריזר היה למטה או למעלה? [צוחק]
זה משנה!
יפתח: נכון!
מראיינת: זה מאוד משנה.
יפתח: לא חשבתי על זה בכלל [צוחק]
מראיינת: האם היית מקרר של מותג מסוים?
האם הגעת כבר עם אוכל ומוצרים?
אני חייבת לדעת!
יפתח: מה צריכת האנרגיה?
מראיינת: מה צריכת האנרגיה?
זיהום סביבה, רשום על המדבקה, משהו, כמה אתה היית מזהם?
אתה זוכר?
[יוצאת מהדמות] אה, You're welcome,
אני נהנתי, יותר ממה שאתם נהנתם כמובן. [צוחקים]