top of page

אנשי הקשב 80 - איך להעביר מסר? (סטוריטלינג) עם אליאב אללוף

Updated: Mar 26

אנחנו מנסים לייצר רושם כמה שיותר חיובי, אבל לא תמיד יודעים איך, לא תמיד מצליחים להעביר את המסר, ולפעמים הוא הפוך ממה שהתכוונו. אנשי הקשב יכולים להיות לא מובנים, מכל מיני סיבות: או שהם מסוגרים מידי, מנותקים, לא משתפים, משתבללים, או שהם מפטפטים מידי ומאבדים את העיקר ואת חוט המחשבה.בפרק הזה נלמד איך להעביר את המסר בצורה נכונה? מה שנקרא: סטוריטלינג, וזו ממש אומנות! זה יכול לעזור בדייטים, בעבודה, עם החברים, בעצם בכל מקום! נדבר על: מה זה סטוריטלינג? למה אנחנו צריכים אותו? איך אנחנו מפרשים אנשים אחרים? איך בדרך כלל אנשים מספרים סיפור? מה הטעויות הנפוצות? איך לעשות את זה נכון? ועוד טיפים ספציפיים...

 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 18/01/2024.

ד"ר הרשקו: אז באיזה סיטואציות אפשר להשתמש ב"סטוריטלינג"?

אליאב: סטוריטלינג זה משהו שאפשר להשתמש בו בכל סיטואציה שבו מדברים אנשים. אם העבודה שלך זה לדבר עם מכונות, אז זה פחות רלוונטי, אבל עם בני אדם זה שימושי מאוד, במיוחד בעולם שנורא נורא עסוק בעצמו, בעולם שנורא משתעמם, בעולם שאין לנו תשומת לב, קשה לנו נורא לעקוב, יש מלא גירויים ופיתויים. אז שם מאוד מאוד חשוב לשמור על עניין וקשב.

ד"ר הרשקו: מתאים במיוחד לפודקאסט שלנו.

אליאב: בגדול יש עניין שאנשים מאוד מרוכזים בעצמם. אם אספר להם סיפור על הסבתא שלי, שהייתי פוגש אותה כל יום שישי, הייתי הולך בתור ילד. הייתי רץ במדרגות, עולה פותח את הדלת, רץ אל המטבח מחבק אותה. ואז היא הייתה נותנת לי לטעום מהבישולים שלה בסיר, ואז דודה שלי הייתה מגיעה וצובטת לי בלחיים. תחשבי רגע, רוב האנשים ששמעו את זה עכשיו, חשבו על סבתא שלהם. מי רץ במדרגות? הם. איזה דודה הגיעה לצבוט? דודה שלהם. ואת מי צבטה? היא צבטה אותם.

עכשיו, זה היה סיפור עליי אבל הם התחברו אליו, והם ראו את עצמם בסיפור. וזה חלק מאוד חשוב בסיפור. בגלל שהאנשים מרוכזים בעצמם, אנחנו צריכים לייצר מצב שבו הסיפור שלנו, יש בו מספיק פרטים כדי שיוכלו להזדהות איתו. ואז הם מרגישים והם מסתכלים על הדברים מנקודת המבט שלנו ואז הם לטובתנו.

ד"ר הרשקו: מדהים! אז קודם כל תודה שבאמת הזכרת לי את סבתא שלי, באמת חשבתי בדיוק עליה ועל הסלט פירות שהיא הייתה נותנת לי לטעום.

אליאב: נקודה שנייה מאוד חשובה בעולם של סטוריטלינג שזה.. רוב האנשים לא אוהבים לחשוב. זה נקרא בשפה המקצועית "עומס קוגניטיבי". עכשיו, מה.. מה שזה אומר, זה אומר שאנשים יחפשו כל דרך שהם יכולים לקב.. לגבש פרשנות או לגבש דעה על משהו, בלי לחשוב. בדרך כלל הדעה הזאת תהיה שלילית. ז'תומרת אם עכשיו את מציגה את עצמך בתור עורכת דין, אז יגידו, אהה היא בטח תחמנית, או שהיא לא טובה. או אם את אומרת אני מתווכת נדל"ן, בטח היא מתחמנת, אי אפשר לסמוך עליה. אם את אומרת שאת דיאטנית אז בטח את שמנה. אם את יועצת נישואים אז בטח את גרושה. זתומרת הרפלקס של אנשים, אגב זה לא מודע, כן? זה אוטומטי, הוא להיות שלילי, לפרש, כאילו, מצבים שונים בצורה של שלילה, וזה אומר שאנחנו פוגשים מישהו חדש, אנחנו אוטומטית חושדים בו. עכשיו, איך אני הופך את זה למשהו חיובי? אני יכול לנסות להקפיץ להם איזה משהו חיובי בראש.

נגיד שאני עכשיו רוצה להמליץ לך לצאת לדייט עם חבר שלי. עכשיו, את לא סומכת עליי, ואת לא מכירה את החבר שלי, אסור לך גם לבדוק, ואת אומרת רגע, אני צריכה על בסיס מילה אחת שהוא אומר עליו, או מילה אחת או שתיים, לגבש החלטה אם אני יוצאת אותו לדייט, כן או לא. את לא יודעת מה העובדות, אבל לצורך התרגיל אני מספר לך שהעובדות הם, שהבחור הזה חתיך, חכם, יש לו חוש הומור והוא קצת סנוב, זה המגרעה שלו. עכשיו, אם אני אגיד לך, תשמעי, אני רוצה שתצאי לדייט עם בחור חתיך. מה הדבר הראשון שאת חושבת עליו? הוא בטח שטחי, הוא בטח לא... מרוכז בעצמו או משהו כזה.

אם אני אומר שאני רוצה להציע לך לצאת לדייט עם בחור שהוא חכם. מה את תגידי? אאה, הוא בטח קצת חריג חברתית, הוא לא נראה טוב, משהו מוזר בו. אם אני אגיד לך ש... שהבחור מצחיק? תגידי, אוקיי, מצחיק… מה הוא נמוך ושמן? כן, תחפשי איזה משהו, כאילו זה, גם ויזואלי שיש בו, כאילו, למה הוא צריך להצחיק? ולבסוף, אם אני אומר לך שיש לי בחור שאני רוצה להכיר לך, אבל אני חושש כי הוא קצת סנוב, תגידי, וואו! חתיך נכון? חכם כזה רציני. זה נקרא "פגם אסטרטגי". כשמישהו מציג לנו את החיסרון, אנחנו משלימים בראש את היתרונות. עכשיו, אם החיסרון שמוצג לנו לא כזה גרוע, יכול להיות שהוא מעיד על יתרונות אחרים. כן? למשל, בחור שהוא קצת סנוב? לא, לא אמרתי בחור בלתי נסבל. הוא קצת סנוב. אז אתה אומר אוקיי, אם הוא קצת סנוב כנראה שיש לו סיבה, יש לו על מה להיות. ואז את מדמיינת מה זה יכול להיות.

ד"ר הרשקו: זה ממש מסביר לי עכשיו הרבה מאוד דברים כמו למשל, אפילו העניין שלפעמים קוראים לי "משוגעת", ואנשים מאוד שמחים אה... לשמוע את התואר הזה עליי. אז... אז זה ממש מתחבר לי לסיפור הזה, כי כנראה היא עושה הרבה דברים, כנראה היא מעניינת. מרוב שאתה באמת יודע לעשות את הסטוריטלינג הזה כל כך טוב, אפילו לא הצגתי אותך בתחילת הפרק, אז אני עושה רגע קאט. [מוזיקה]

[דוקטור שירלי הרשקו בפתיח הקבוע לפודקאסט]: אני מזמינה אתכם למסע לפיצוח הפרעת הקשב שלכם, בכדי שתוכלו סוף סוף להבין ולקבל כלים להגשמת הפוטנציאל הזה שתמיד מדברים עליו. אני דוקטור שירלי הרשקו, מומחית בהפרעת קשב. אני מרצה וחוקרת באוניברסיטה העברית, מאבחנת ומטפלת, מדריכת הורים ומנחת סדנאות ארגון. זמן סופרת ובעלת טור בעיתון "הארץ". מנהלת קהילת "אנשי הקשב" בפייסבוק וגם מגדלת משפחת קשב. הדבר שהכי חשוב לי, הוא להעלות את המודעות להפרעת קשב, ולכן יצרתי את הפודקאסט הזה. ולכל המאזינים אני גם מעניקה עשרה אחוז על הקורסים שלי. יש פרטים בתור הפודקאסט ובאתר שלי. ועכשיו בואו נצלול לפרק.

ד"ר הרשקו: הפרק הזה הולך להיות על "סטוריטלינג", כי בעצם אנחנו מנסים לייצר תמיד רושם כמה שיותר חיובי, אבל לא בהכרח יודעים איך לעשות את זה, ולא תמיד אנחנו מצליחים להעביר את המסר, ולפעמים זה גם הפוך מהמסר שהתכוונו להעביר אותו, ואת אנשי הקשב, בפרט, עוד פחות מבינים, מכל מיני סיבות. או שהם יותר מסוגרים, או שהם יותר מנותקים, או שלא משתפים, או משתבללים כזה בעצמם, או שהם ההפך, מפטפטים יותר מדי ומאבדים את העיקר ואת חוט המחשבה. אז אני ממש רוצה בפרק הזה, כמו שכבר התחלת לעשות בצורה מדהימה, לתת כלים ולתת הסבר על כל התחום הזה שנקרא "סטוריטלינג", כי זה באמת יכול לעזור לנו בכל מקום בדייטים, בעבודה, עם החברים.

ובשביל זה יש לנו כאן, חברים, את אליאב אללוף, שהוא מומחה, מומחה לשיווק, והוא עבד עם מותגים מובילים בארץ ובחו"ל, והוא כתב רבי-מכר והוא מרצה. ויש לו חומרים מרתקים. אבל וואלה, אולי לא כולם יודעים מה זו המילה הזו "סטוריטלינג" שאני... שאמרתי כבר כמה פעמים, אז אולי רגע תעשה לנו סדר ב - מה זה? למה אנחנו צריכים את זה?

אליאב: בגדול סטוריטלינג זה שימוש במבנה סיפורי, כדי לייצר חיבור רגשי עם קהל יעד שזה יכול להיות מעסיק, משקיע, לקוח וכולי, על מנת לשנות תפיסה שלו או התנהגות. זאת אומרת אם אני עכשיו בא לבנאדם, ואני רוצה, אני רוצה שהוא יתפוס אותי בתור עובד, עובד מוכשר. ונגיד שאני יכול להגיד לו שאני נורא נורא מקצועי, שזה כולם אומרים על עצמם אז זה לא מיוחד, אבל אני יכול לעשות משהו אחר, ונגיד אני יכול לספר ש... שאחת הבעיות שלי בחיים, זה שאני נורא נורא דקדקן וטרחן. אני נורא שם לב לפרטים, וזה גורם לי להרבה מאוד סיטואציות עם ה... עם המשפחה שלי עם חברים, שאומרים לי, די כבר לשים לב לכל פרט ופרט תהנה ת... ת… תחיה את החיים, תהנה. עכשיו, שאני מספר את זה, אנשים אומרים כן, אבל זה משהו רע להגיד. כן, זה נכון שזה רע להגיד לחברים או במצב חברתי. אבל המעסיק שלך, מה הוא שומע? יש פה עורך דין שהוא ממש ממש טוב בפרטים.

אז כשאני ארצה מישהו שיעבור על חוזה וישמור עליי, זה בדיוק הבן אדם שאני רוצה בחדר. מה אכפת לי אם הוא נהנה מהחיים שלו או לא. אכפת לי מה הוא נותן לי. זתומרת, בעולם שלו טרחנות ודייקנות זה נכס, זה משהו טוב. עכשיו, מה שיפה פה, שהצגנו את זה כאילו בתור משהו שלילי אבל הוא שמע משהו חיובי. עכשיו, אותו דבר שנגיד אאה… את כן... אתה יכול להגיד כן, אני, האמת שהבעיה שלי זה שאני ממש ממש נודניק. עכשיו, בסיטואציות של חברים זה באמת בעיה. אבל אם אני איש מכירות? מעולה! אם אתה עובד בשבילי ואתה איש מכירות, מצוין! תהיה נודניק כמה שאתה רוצה. זה טוב לי. אתה מקדם לי את העסק.

העניין הוא, שלא לחשוב על דברים בתור טוב או רע, אלא למשל, אחד התרגילים שאני, שאני נותן, שאני מלמד סטוריטלינג בכל מיני מסגרות, גם בארגונים וגם באקדמיה, אני אומר לאנשים, בוא תיקח מגרעה שלך, שיכולה להיות חיובית בנסיבות אחרות.

ד"ר הרשקו: אז בעצם מה שאתה אומר פה זה אלף, שאנחנו מספרים סיפור אנחנו צריכים לחשוב על הקהל, על הצד השני ולא על עצמנו, וממש לתת לו גם אפשרות להתחבר לעצמו. וגם, בעצם זה שאנחנו נותנים דווקא חיסרון, או תכונה פחות טובה,

אליאב: כן,

ד"ר הרשקו: זה משהו שיכול בסוף לבוא לטובתנו אם אנחנו מתאימים את זה. ואיך אתה, בדרך כלל, רואה אנשים שמספרים את ה… את הסיפור שלהם? או איזה טעויות, בדרך כלל, אנשים עושים בעניין הזה, כי זה לא דברים שהם טבעיים לעשות אותם.

אליאב: רוב הדברים שאת עושה הם לא טבעיים, כן? גם לדבר זה לא טבעי, וגם לשחות זה לא טבעי, אבל את למדת לעשות את זה. עכשיו, יש דברים שאנחנו צריכים ללמוד כמיומנות. רוב האנשים, מה שטבעי להם זה לדבר על עצמם, להתרכז בעצמם, ולדבר על עצמם וכמה שפחות לחשוב. ולעשות מה שכולם עושים כי אז אי אפשר לטעות, ולעשות דברים שלא יאשימו אותך... זה הדברים שטבעיים לעשות, אבל זה לא מעניין. זה לא, זה לא מקדם אותך. מה שכן מקדם, זה שאנחנו לוקחים... אנחנו מבינים שלמשל סיפור, סיפור קורה איפה? הוא לא קורה במציאות, הוא לא קורה ב… במילים שלנו, סיפור לא קורה בטקסט שאנחנו שולחים, סיפור קורה בראש של קהל היעד שלנו.

עכשיו, המטרה שלנו זה לא להרשים אנשים אחרים, המטרה שלנו זה להתחבר אליהם. אם אני מרשים אותך שזה… אז את יכולה… אני יכול נורא להרשים אותך בהישגים שלי, ואז תגידי, כן, כאילו, הוא נראה לי ממש ממש טוב, אבל הוא, כאילו, נראה לי בלתי נסבל, לא רוצה לעבוד איתו. זה לא יקדם אותך. לא תמיד לעשות רושם טוב זה הרושם שאת רוצה לעשות. עכשיו, גם הרבה פעמים שאתה... שאת פוגשת מישהו והוא עושה רושם מצוין, את אומרת, כן, אבל הוא מסתיר משהו. משהו שם לא יושב לי. מה זה לא יושב לי? כי את לא ראית את המגרעה שלו. עכשיו, אנחנו חייבים להבין מה ה catch. שאנחנו קונים, אנחנו צריכים להבין שאנחנו, כן, שילמנו יותר אבל זה יותר טוב. אוקיי, הגיוני. אם פתאום מישהו אומר לך שהמוצר היותר זול יותר טוב אתה אומר, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, משהו לא, משהו לא ברור לי. אני חייב להבין את המתמטיקה מאחורי, נכון?

עכשיו, שבנאדם בא ואומר לי, שמע, יש לי מגרעה אני... יש לי קטע שאני מאוד מאוד שקט. אז אתה אומר, איך זה מגרעה? הוא אומר, כי אני... אני פשוט עושה... אני עושה המון עבודה, ואני פשוט דואג שהכל יהיה פשוט... שכל העסק יעבוד. אני אומר, מה? זה נשמע לי מצוין. הוא אומר, כן, זה נשמע מצוין, אבל בגלל שהכל עובד כמו שצריך, לא מעריכים את העבודה שלי. כי הכל עובד כמו שצריך. אנשים מעריכים שקט רק אם הוא בא אחרי רעש. אם יש שקט כל יום אז זה מובן מאליו. עכשיו, זה כבר גישה שהיא שונה, היא לא משוויצה, אני לא, אני לא מתרברב, אני, כל דבר שאני אומר אני יכול לתקף אותו, וגם אני מבין את הפלוס ואת המינוס של הבנאדם. כאילו, הוא קצת מופנם, הוא לא יודע לקבל קרדיט, אנשים מהר מאוד מתרגלים לזה שהוא שם ולא שמים לב להישגים שלו וכולי.

אם את לוקחת את זה לכל אחד מהמאזינים לחשוב, איזה מגרעה יש לי שהיא לא נוראית? משהו שאפשר לפרש אותו לשני כיוונים. נגיד אם אתם, אם אתם אנשים שקטים, כן? זה מגרעה פופולארית. כן, אם אתם לא יודעים לקבל קרדיט. אם אתם טרחנים ו... ו... ושמים לב לפרטים. כל דבר. לקחת משהו שהוא קטן והוא עדיין שלילי, ואז אתה חושף אותו, ואז, לא להגיד, אני workaholic או פרפקציוניסט. זה, זה לא עובד.

ד"ר הרשקו: כן, זה כבר "פאסה". אז באמת נגיד, אם אנחנו מדברים עכשיו סיטואציה, שאני למשל באה לראיון עבודה, איך אני מספרת את הסיפור שלי? יש, יש שלבים? יש טכניקה? יש דרך לעשות את זה בצורה טובה?

אליאב: קודם כל בראיון עבודה הם עוברים על הרבה מאוד דברים שהם צריכים לדעת עלייך. זה תלוי בסוג החברה וכולי, אבל נגיד אם את עובדת... את עוברת לחברה, לחברה רצינית, גדולה ומסודרת, יש להם סט של שאלות שהם צריכים לעשות עליהם וי. ולמשל אם רוצים לדעת - ספר לי כשלון שלך. או ספר לי על בעיה שהתמודדת איתה. ספר לי על מקום שבו עבדת בצוות. יש כל מיני שאלות שאולי יש להם, זה תלוי בתפקיד כמובן. ואנחנו רוצים, כמה שיותר, לענות עליהם בצורה של סיפור, כי סיפור יותר משכנע. אם אני אגיד לך כן, אני מקצועי. זה משכנע אותך? לא. ברור שתגיד שאתה מקצועי. אני רו... כאילו המראיין או מראיינת הם אלה שצריכים להחליט אם אתה מקצועי. אתה צריך לתת להם את ה... את ה... את הנתונים שמהם הם יכולים להסיק אם אתה מקצועי או לא. עכשיו, אם זה ארוז בצורה של סיפור יש לזה יותר סיכוי לשכנע.

אחד הדברים שמאוד חשובים בראיונות עבודה אגב, זה ה... "שלב האסוציאציה". זה אומר, בוא ניקח את המגרעה הכי גדולה שיש לנו, ונציף אותה עוד לפני שהראיון מתחיל. וזה אומר לקחת את הדבר הכי בעייתי בנו, שאנשים הכי רואים שהוא... שהכי מפריע, ולדבר עליו. גם אם לא אמורים לדבר עליו, גם אם זה לא בסדר.

ד"ר הרשקו: אולי תתן לנו דוגמה להפרעת קשב, כי זה באמת תמיד issue - אם לספר את זה לא לספר את זה. אני תמיד ממליצה לספר על הפרעת הקשב, כי anyhow ייראו אותה מתישהו, ואז זה יכול להתפרש כ - לא אכפת לו, הוא מזלזל וכאלה. אז אולי אפשר לקחת את העניין הזה כדוגמה.

אליאב: אולי תסבירי לי נגיד, במקרה שלך, שירלי, איפה את רואה שהפרעת הקשב עוזרת נגיד, למעסיק פוטנציאלי או ללקוחות שלך?

ד"ר הרשקו: אז בהחלט יש מלא מקומות שהפרעת קשב יכולה להיות יתרון כמו למשל, האנרגיה לעשות משהו שאני אוהבת, והראש המאוד יצירתי עם כל מיני פתרונות כאלו שאף אחד לא חשב, כי יש מאוד מאוד חשיבה מחוץ לקופסה. ו… יש אה… המון אה… יחסים בין אישיים כאלה מאוד טובים, הומור וכיפיות. ויש גם נטייה לוורקוהליות בהפרעת קשב, כי כשאני עושה משהו שאני אוהבת אז אני, אני נכנסת ל "היפרפוקוס", זה חלק מהפרעת הקשב ואני לא יכולה להפסיק אז אני ממש נותנת המון.

אליאב: רק אה… מה שאנחנו נעשה, נגיד, בראיון עבודה, לא נספר את כל זה ככה. אנחנו ניקח מקרה אחד, שבו לקחת משימה, שהיו בטוחים שלא תצליחי בה, או שאף אחד אחר לא הצליח בה, או שרבים לפנייך ניסו לעשות אותה ולא הצליחו, או שנראה שאי אפשר יהיה לעמוד בלוח זמנים, ובגלל הבעיה שלך הצלחת להתמודד איתה מאוד יפה. יש הרי סוגים של הפרעות קשב מצבים שאני מס... כל אחד לפי העניין שלו. מה שאנחנו רוצים לקחת, זה לתאר נסיבות שיכולות לקרות אצלך בעסק, אצל, אצל המעסיק, שבהם היכולות שלי, שהן שונות כנראה מהעובדים האחרים, יכולות להש... להביא skill set חדש, להביא סוג חדש של מיומנויות שכרגע אין לך בארגון, ובמקרה והסיטואציה הזאת תקרה, יהיה לך בן אדם שיודע לתת מענה.

נגיד לרוב האנשים, הם לא מסוגל לעשות 3 דברים במקביל. ועם אנשים עם הפרעת קשב, יש כאלה שיודעים לעשות את זה בקלות. דווקא יותר נוח להם. זה תלוי בסוג, כן? אבל אממ... נגיד במקרה של אה... לא משנה מה, אתה לוקח את הסיטואציה השלילית והופך אותה למשהו חיובי. או שאתה מסתכל על הדבר הכי גרוע שאפשר להגיד עליך, אתה אומר, האמת, שכל ההצלחות שלי נבעו מהדבר הגרוע הזה. כאילו תסתכלי אחורה ותראי את כל מיני הישגים שיש לך, נגיד במכירות או בשיווק או במשהו שהוא אובייקטיבי שאפשר להציג בתור הישג. עכשיו, אפשר לארוז את זה גם לתוך אה... בסוג של template (תבנית, נוסח) כזה, שאפשר להשתמש בו למשל ב-Linkedin כן, או ב... או באופן כללי ב pitch כזה. אני אתן לך דוגמה למשהו קצר כזה. נגיד, החלק הראשון הוא מדבר על כישלון. יש עניין שאתה מדבר על משהו שלילי, אנשים אוטומטית מאמינים לך. נגיד אם אני אומר… אני אומר אני איש מכירות מצוין וזה וזה... אז אנשים יגידו: תוכיח. אבל אם אתה אומר, האמת שאני גרוע במכירות, אף אחד לא אומר לך: תוכיח. מניחים שזה נכון. ולכן אם אני עכשיו מודה במשהו שלילי, כן? נגיד כמו מקודם שאמרתי, אני מודה שאני טרחן, אז זה הופך להיות עובדה בראש של המראיין, ואז שאני עובר מהאזור החברתי-המשפחתי לאזור של העסק הוא מאמין לזה. בראש שלו זה כבר עובדה. לא יידרש להוכיח את זה. זאת אומרת אם אני עכשיו מספר, מספר על זה שלפני 10 שנים, שגילו לי שיש לי הפרעת קשב, זה היה אחרי שנכשלתי, התרסקתי נפלתי על האף. צריך למצוא את הסיטואציה, או כמה סיטואציות שבהם, נגיד, עשיתי תפקיד ולא הצלחתי, אבל היום, אחרי שהבנתי את היתרונות של הפרעת קשב ובחרתי תפקידים שמתאימים לזה, אני יכול להגיד שאני מבין איך משיגים תוצאה כלשהי.

אגב, כמה שיותר התוצאה הזאת, יש לי משהו להראות בה והיא אובייקטיבית, יותר טוב. דוגמה אחרת זה template (תבנית, נוסח) שאומר: תודה ל... ל... לכל המורים שלא האמינו בי, למנהלים שזלזלו בי, למפקדים שאמרו שאין סיכוי שאני אצליח, ובלעדיכם לא הייתי הופך להיות… ואז לדבר על איזשהו הישג אובייקטיבי. זה גם כן משהו שהוא, שהוא חמוד. זה מעניין. זה דרך טובה לייצר שיח כי זה מייצר איזשהי תנועה.

ד"ר הרשקו: זה מדהים אתה יודע, אפילו יש לי שתי דוגמאות לזה מהבוקר. באמת אבחנתי הבוקר ילד עם הפרעת קשב מאוד מאוד קשה, מאוד מאוד קשה, הפרעה גנטית מאבא שלו. ואבא שלו הוא היום מנהל מטורף של שלוש חברות ביחד. באמת משהו מדהים. וזה בדיוק הדוגמה שנתת בבית ספר. ובצבא הוא נפל לגמרי, אבל הנה הוא מצא את עצמו כמנהל מוכשר. וגם, בהקשר של הלספר איזה שהוא כישלון, אז נגיד, אנשי הקשב הם הרבה פעמים מאחרים. זה חלק מתסמיני הקשב שיכול להיות, לא כולם אבל חלק. אז זה, אז למשל בחור שסיפר לי שהוא איחר לראיון עבודה, אבל הוא סיפר למראיין שזה בגלל שהוא מצא פתרון, מה זה יצירתי, עם איזה שהיא בעיה בעבודה הקודמת, שלא נתנו אישורים לבנייה של בית, והוא הלך ומצא וחיפש והיחיד שהצליח למצוא את הפתרון הזה, ובגלל זה הוא איחר. אז זה ממש דרך, כזה, להגיד - כישלון, אבל מאחורי זה הסיפור ה... אבל אתה יודע כשאני מדברת על זה, אני חושבת שהרבה אנשים יחשבו, שרגע, אבל אני לא מספר את כל העובדות. לפעמים יש להם גם קטע כזה של over לדייק - אבל, אבל לא אמרתי בדיוק את הדברים הנכונים. מה, מה אתה אומר על זה?

אליאב: דיברנו מקודם על זה שאנשים רוב הזמן לא רוצים להעמיס על המוח שלהם, הם לא רוצים לחשוב. עכשיו, זה אומר שאני לא יכול להכיל את כל העובדות. כן? יש יותר מדי עובדות. ולכן אני צריך לבחור לאיזה חלק מהעובדות אני מתייחס או למה אני נותן משקל. תראו דוגמה מקסימה של פרסומת ישנה של "אורביט". שהם אמרו, תלעס את המסטיק ללא סוכר, זה מפחית חומציות בפה. עכשיו, האם זה נכון? כן. ברור שזה נכון, אחרת הם לא היו אומרים את זה. אסור להם לשקר. האם הם היחידים שעושים את זה? לא. ז'תומרת כל מסטיק ללא סוכר עושה את זה. לא רק זה, גם אם את מדמיינת שאת לועסת מסטיק ללא סוכר, זה גם עושה את זה. אם את לועסת צמיג, זה עושה את זה. זתומרת מה ש... מה שעושה את ההפחתת חומציות זה, זה שיוצא יותר רוק, ואין סוכר אז אין חומציות.

עכשיו, הם לא סיפרו לך את החלק השני. מה זה אומר שהם שקרנים? לא. הם פשוט סיפרו לך משהו שלא ידעת, משהו שמועיל לך, וזה עוזר לך לבחור בהם. הם לא צריכים לתת לך את כל העובדות. כשאנחנו מדברים על מוצרים זה עוד יותר קל. כשאתה מדבר על שירותים, כן, אם אני ספק שירות או שאני עובד, מאיפה אנשים יכולים לדעת בכלל את כל העובדות. גם אתה על עצמך לא יודע את כל העובדות. אתה יכול לחשוב שאתה יודע אבל אתה לא יודע. וזה אומר ש... שממילא אני לא יכול להציג את כל העובדות. מה שאני כן יכול להציג, זה סיטואציות שהם רלוונטיות למעסיק, שמהם הוא יכול ללמוד אם אני רלוונטי או לא.

ד"ר הרשקו: אז אתה אומר בעצם, שלא צריך להידבק יותר מדי לכל העובדות, אלא לספר את העובדות, מה שנקרא, שחשובות לנו באותו באותו, באותו רגע.

אליאב: כן, כן,

ד"ר הרשקו: אבל יש בעיה בהפרעת קשב לפעמים, שיש נטייה להתברברות כזאת, פשוט אסוציאטיביות ומוסחות ו... ו... ומן אה... חוסר הגעה ל... לפואנטה, מה, מה אפשר לעשות במקרים כאלה?

אליאב: אמ... בגדול אנחנו רוצים שיהיה לנו סיפורים שאנחנו מכינים מראש. אני מאוד מאוד ממליץ על לבנות לכל אחד ארגז כלים סיפורי. וזה אומר שיש לי סיפור, שכל סיפור מעביר מסר מסוים. עכשיו, כל סיפור עושה רק דבר אחד. סיפור הוא דבר ספציפי, זה סיפורים עסקיים, כן? זה לא סיפור בידורי, אנחנו לא טרנטינו. וסיפורים שהם עסקיים הם תמיד, יש כאילו גיבור אחד, יש דמות אחת מרכזית, והיא מתמודדת עם בעיה אחת, ובסוף אנחנו מבינים מהסיפור מסר אחד ספציפי. עכשיו, אני צריך לחשוב, מה חשוב למעסיק שלי? המעסיק רוצה לדעת שאני יודע, נגיד, להתמודד עם ביקורת. אז תכין סיפור שבו העבירו לך ביקורת והביקורת היתה מוצדקת. וקיבלת את הביקורת, שינית, לקחת אחריות, שינית את הדרך שבה אתה עושה דברים, ופתרת את העניין.

סיפור על כישלון, כן? זה יכול, יכול לצוף לך. יכולים לשאול אותך, תספר לי על מקרה שנכשלת בו. אז אתה בא ואתה מכין, אתה מכין מראש מקרה שבו עשית משהו, ניגשת אליו לא נכון, הבנת את הטעות, לקחת אחריות, תיקנת ועשית את זה מחדש, והפעם זה עבד. עכשיו, אם תגיד, אני אף לא טעיתי, או העבירו עלי ביקורת אבל היא לא הייתה מוצדקת, האנשים מניחים שהבעיה היא אצלך ולא, ולא אצלהם. אבל אם אתה אומר, כן, העבירו עלי ביקורת ובאמת עשיתי פדיחה, עשיתי פדיחה אבל למדתי מזה. מצוין! יש פה בן אדם ש... עם אגו לא נפוח, כן? שיודע לקבל ביקורת, שאפשר לעבוד איתו, אפשר להעיר לו. הוא לא יריב הוא לא יתווכ… הוא לא יצטדק כל הזמן, הוא לא, הוא לא, הוא לא יטיח אשמה במישהו אחר. יופי! אבל הסיפורים האלה אנחנו צריכים להכין אותם מראש. מי שיודע סטוריטלינג, כן? מי שמבין בסטוריטלינג, רואה סיפורים בכל מקום. ויש לנו את הסיפורים האלה. קרו לנו מספיק דברים בחיים, גם אם אנחנו בני 26, כדי להראות איך אנחנו מתנהגים במצבים שונים. עכשיו, גם אם זה לא קרה במסגרת של עבודה, יש משהו שנקרא, transferable skills. זה אומר שאני יכול להסתכל על איזה מיומנות הצגתי בבית ספר. בצבא. במסגרת של תנועת נוער. או במסגרת של התנדבות. אפילו בבית, נגיד, אם הייתי האחות הגדולה שדאגה לכולם. או שעבדתי בתור בייביסיטר. או כל דבר כזה מראה משהו, גם אם אנחנו חושבים שהוא לא.

ד"ר הרשקו: דיברנו באמת על התחום של העבודה. אבל אם נגיד נעבור קצת יותר לתחום של דייטינג,

אליאב: אוקיי,

ד"ר הרשקו: זוגיות, קשרים, יש לך איזה שהם דגשים, נגיד, לאיך להציג את עצמי בפעם הראשונה. אני פוגשת עכשיו בן אדם בפעם הראשונה, איך אני עושה את זה?

אליאב: בגדול, סיפור תמיד עוסק בקהל ולא בך. זתומרת, הקהל היעד שלי, הוא זה שחשוב לי. עכשיו, אם אני רוצה לפגוש מישהו לצורך מסוים, אני גם צריך לחשוב כאילו, מה אני מראה קודם. נגיד שאני ואת בדייט, ואני רואה שיש לך פטרוזיליה שתקועה בין השיניים. אז התגובה שלי תהיה מסוימת, ואם זה היה קורה בדייט העשירי התגובה הייתה אחרת. אז זה אומר ש... שהסדר של דברים אצל בני אדם מאוד מאוד משנה. זתומרת, אצל בני אדם מאוד חשוב שיווצר רושם ראשוני טוב קודם כל. דייטינג, לצורך העניין, זה לא כמו ראיון עבודה, כן? אבל זה עדיין ראיון, כן? סוג של זה… אבל הוא, הוא ראיון דו צדדי יותר. ובאופן כללי אני, אני לא, אני לא בעד, כאילו, להציג משהו שאתה לא. אני... אגב, גם בראיון עבודה. תציג את ה... את הדברים שלך, אבל אל תציג אותם בצורה, בצורה שהיא לא מפתה, שהיא לא... שהיא לא כיפית, שהיא לא מעניינת.

ד"ר הרשקו: אז בעצם אתה אומר פה שצריך להתכונן מראש ולהכין סיפורים מראש, שאני יודעת שאנשי הקשב פחות אוהבים אה… הכנה מראש, יותר אוהבים את הספונטניות שלהם, שהיא גם מקסימה ומהממת, אבל יש לפעמים מצבים שזה ממש חשוב שיהיה… שיש... שיהיה את הדברים האלה בשלוף, בטח שבראיון עבודה וגם אה... גם בכלל בחיים, במיוחד שאנחנו מתעסקים הרבה באיך לספר את הפרעת הקשב, איך לתווך אותה ל... לסביבה. אז באמת כדאי לעשות שם, איזה שהיא רגע, עבודה כזאת עם עצמכם, שאתם ממש מסתכלים על הסיפורים ועל הדברים שקרו לכם בחיים, וקורים הרבה דברים מעניינים בהפרעת קשב, והופכים את זה לסיפור.

אליאב: זה לא דבר רע לבוא מוכן באופן כללי, למרות שהרבה ישראלים נורא אוהבים לאלתר. נניח שיש לך איזה משהו שהוא אה... שהוא, שהוא מפריע לחלק גדול מהאנשים שאתה פוגש, משהו שהוא חיצוני. נגיד, לצורך העניין, שאתה... שאתה... נניח שאתה קירח, וחלק מהאנשים שאתה יוצא איתם, זה מפריע להם הקרחת. אז אה... לפני, לפני כמה שנים, אני יודע, הרבה שנים, הייתי בדייט, ושאלה אותי, שאלה אותי מישהי, תגיד, אני חייבת לשאול אותך, כמה זמן אתה, אתה מקריח? אמרתי לה שאני כבר המון המון שנים לא מקריח. עכשיו, הקטע, שאם אתה מספר את זה לדייט החדש שלך, אז היא כבר, היא כבר מרגישה, כאילו, מטופשת להגיד משהו כזה, כי זה אומר שהיא כמו כולם, שהיא בנאלית, שכבר, מה שנקרא: "been there done that" וכולי. זתומרת, אתה בעצמ... אתה אומר על עצמך את הדברים הרעים, ואז הבן אדם השני לא, לא צריך להגיד אותם. ואז אתה, כאילו, כן יכול להתמקד בדברים שיותר, אולי, מעניינים אותך, כמו לדבר על ספר שקראת או, לא יודע, תחביב שלך, או מקום שטיילת בו, או whatever.

ד"ר הרשקו: אוקיי אליאב, אז זה... זה היה כל כך מעניין. הפרק פשוט טס. ואני חושבת שנתת פה כמה כלים סופר חשובים שלא... אי אפשר היה לעלות עליהם בצורה אינטואיטיבית, וכדאי מאוד לשים לב אליהם, כמו הקהל, כמו הנושא של החיסרון, כמו העניין של להכין סיפורים מראש ש.. שמתבססים על עובדות אבל לא חייבים את כל העובדות. יש איזה מסר אחרון שאתה רוצה להעביר, עוד דבר חשוב עוד ש... שלא אמרנו?

אליאב: קודם כל שנכין, נכין לנו כמה סיפורים, שלא, שלא ננסה לדחוף את כל החיים שלנו לסיפור אחד. זה כי הסיפור לא עוסק בנו, אלא מסופר באמצעותינו. זתומרת, שאנחנו מספרים משהו, לאף אחד זה לא מעניין מה קרה לנו באמת. מה שמעניין אנשים אחרים, זה מה אנחנו נותנים להם. מה אנחנו גורמים להם להרגיש. ואם אני עכשיו מצלם את ה... את ארוחת הצהריים שלי, אף אחד, זה לא מעניין אותו שאני אוכל. מעניין אותם אם הם יזמינו, אם זה, אם שווה להם להזמין או לא. תמיד האנשים שמדברים, מה שמעניין אותם זה הם. עכשיו, ולכן הסיפור שלנו צריך לעסוק בהם, במה אנחנו נותנים להם, במה אנחנו עבורם, באיך אנחנו גורמים להם להרגיש. עכשיו, זה לא טבעי. האינטואיציה היא בדיוק הפוכה. אינטואיציה זה [בקול של אדם מתרברב]: אני אני אני אני אני... כן... אצלי, המקרה שלי שונה אני לא כמו אחרים. בסדר, הבנו, כן, אתה מיוחד.

ד"ר הרשקו: אתה עכשיו מסביר לי, למה אנשים כל כך אוהבים לראות את האוכל שאני אוכלת במסעדות, כי הם באמת יכולים להגיע לשם ולאכול אותם בעצמם.

אליאב: הדברים קשורים לאיך שאנחנו מרגישים, איך שאנחנו אמ... מה אנחנו מקבלים ממשהו. שאלה שאני שואל למשל, יש שני סוגי אנשים בעולם. סוג אחד זה אמ... אנשים שמודים בטעויות, והסוג שני זה אנשים שמזייפים שלמות. עכשיו, העניין הוא, שכאילו, זה, זה דיכוטומיה, כן? וברור שאת תגידי לי שאת מודה בטעויות ואת לא מזייפת שלמות. אבל גם ברור שיש הרבה סוגי אנשים בעולם. אין, אין סוג אחד, ולפעמים אתה גם יכול להודות בטעות ו... ודקה אחרי זה לזייף שלמות. כן? אבל העניין הוא, שמה שמניע אותנו רוב הזמן, זה הצורך לצאת בסדר. אתה ישר מבין מהשאלה, מה התשובה הנכונה לענות, ואתה ישר אומר אותה.

יש אנשים שמבקרים אה... מבקרים אה… אנשים, כאילו, בצורה, בצורה סופר אגרסיבית, ויש אנשים שיודעים להסתכל על בן אדם, ולראות מה נכון לו. יש מנהלים שהם רוצים שאתה תתאים את עצמך למשרה, ויש מנהלים שהם חכמים מספיק להבין, שעדיף להם להתאים את המשרה אליך. איזה מהם אתה? יש פה תשובה נכונה. ו... והתשובה הנכונה, היא מעידה עליך. עכשיו, מה אתה רוצה להגיד, שאתה מנהל, מנהל בוק? שאתה, שאתה לא מתחשב באנשים? שהם לא מעניינים אותך? שאתה פשוט עושה דברים וזהו? אה... ואתה מתעלם מהרגשות של אנשים? אתה לא מנצל את המשאבים כמו שצריך? לא סיפור טוב. אז אתה ישר מבין, זתומרת, אתה יכול לגרום לאנשים, בסיטואציה מסוימת, להיות שונים ממה שהם בדרך כלל. אנשים זה לא דבר קבוע.

ד"ר הרשקו: אז איך צריך לענות על שאלה כזו, אם מישהו שואל אותי שאלה כזו?

אליאב: בסיפורים טובים, סיפורים שמשכנעים אותנו יש טובים ורעים. יש דוד מול גוליית. ברור שדוד הוא הטוב וגוליית הוא הרע. עכשיו, למה זה ברור? כי, כאילו, דוד הוא החלש, כביכול, וגוליית הוא החזק, כביכול. למרות שזה לא בהכרח ככה, אבל כל האנשים בעולם רואים את זה ככה. והנקודה היא שאתה מייצר את זה שחור ולבן כזה, starwars - הטובים והרעים, השחורים והלבנים, האינדיאנים והקאובויים. אתה מ... מ... מצייר עולם, שהוא נורא, נורא, נורא קל להבין מי הטובים ומי הרעים. עכשיו, במציאות שלנו, בחיי היום-יום שלנו, המציאות היא לא כזו שחור ולבן. ואז, כאילו, השאלה של איך אתה עושה את זה? אז אתה עושה את זה דרך… יש אנשים שקוראים ספרים ויש אנשים שרואים ריאליטי. עכשיו, זה לא באמת הבחנה אמיתית, כי, כי אנשים שרואים ריאליטי גם קונים ספרים, ולהיפך כאילו, יש גם וגם. אז יש אנשים שקוראים ספרים ורואים כדורגל, כאילו. זה לא, זה לא אומר שזה... [צוחק] אבל אתה כן יכול להציג דברים בצורה מסוימת שהיא זה או זה.

ואז באופן טבעי השומע הוא לא רוצה להיות הרע, אז הוא הופך להיות בצד שלך בסיפור. אם אני מספר על שלושה אנשים שונים, שירדו עליי בילדות בגלל שיש לי... שהיתה לי הפרעת קשב, כי הם חשבו שאני מפגר. אז הבנאדם ששומע אותך, לא רוצה להיות הרביעי. הוא אומר אוקיי, יש לי פה בנאדם שירדו עליו שלא בצדק, והנה הוא הצליח בחיים, כן? הוא עושה דברים נפלאים.

אז אם אני אהיה הרביעי שפוסל אותו בגלל אותה הבעיה, אני כמו השלושה הדבילים האחרים ש... שירדו עליו. אני לא רוצה להיות זה. אתה, אתה לא חושב את זה בצורה מודעת אתה מרגיש את זה. ואז אתה ישר אוטומטית מצדד בגיבור של הסיפור.

ד"ר הרשקו: מהמם אליאב. אני רוצה ממש להודות לך על פרק מדליק ביותר, מרתק ופרקטי. לקחתי פה כמה כלים גם לעצמי ואני בטוחה שגם כל מי שהאזין והאזינה לנו. אז המון המון תודה לך.

אליאב: בכיף תודה רבה.

[מוזיקה]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

18 views0 comments

留言


bottom of page