מה הסיבה לשכיחות הגבוהה של בעיות בכליות בקרב האוכלוסייה האפרו-אמריקאית בארה"ב? פרופ' קרל סקורצקי מהפקולטה לרפואה מסביר את הסיבות לכך, ומספר כיצד מחקרו בנושא הפך אותו לדמות חשובה בקרב הקהילה השחורה בארה"ב.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 14/04/2024.
[מוזיקת פתיחה]
קריין: יום אחד הגיע אל המרפאה של פרופסור סקרוצקי בארצות הברית בחור אפרו-אמריקאי, והתלונן על בעיה בכליות. אבל הוא לא היה הראשון, השני, או אפילו העשירי שהתלונן על אותה בעיה. השכיחות הגבוהה של מחלות הכליה בקרב האוכלוסייה האפרו-אמריקאית, הובילה את פרופסור סקרוצקי לחקור את מקור הבעיה ולהגיע לתשובה שהביאה רווחה לקהילת האפרו-אמריקאים, ולרבים אחרים.
"בר-דעת" - הפודקאסט של אוניברסיטת בר-אילן. והפעם - פרופסור קרל סקרוצקי מן הפקולטה לרפואה, על כליות בסכנה.
[מוזיקת רקע מתחלפת]
פרופ' סקרוצקי: כפי שאתם יכולים להבין מהמבטא שלי, אני לא יליד ישראל. אני עולה חדש, 24 שנים. ובאתי ולמדתי רפואה וגם מומחיות בכליות, מחלות של כליות, בארצות הברית וקנדה. הרבה שנים הייתי במרכזים שטופלו בהם חולים, מטופלים, מרקע ואוכלוסיות רבות, כולל אפרו-אמריקאים, מטופלים ממקור אירופאי, מטופלים ממקור היספני - דוברי ספרדית, והרבה מאוד רקעים.
אני, אישית, היו לי הרבה מטופלים ממקור אפרו-אמריקאי. התחברתי אליהם מאוד, למשפחות שלהם, ותצפית שאני בעצמי ראיתי וגם תועד בספרות הרפואית, זה שיש תחלואת יתר של מחלות כליות בקרב אוכלוסייה אפרו-אמריקאית. זה גם נכון לאוכלוסייה מיבשת אפריקה בכל העולם, אבל, כנראה… כמובן, אני פגשתי אותם בזמן ההתמחות שלי בארצות הברית וקנדה, לפני שעלינו לארץ. רק לימים אחר כך הבנו את הבסיס הגנטי לתחלואת יתר.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
אותה מוטציה, אותם מוטציות - כי מצאנו שניים - הגנו, או מגינים, או בעבר הגנו, על אוכלוסייה ממחלות של ילדוּת, מחלות מדבקות שבאות מטפילים, ונתן יתרון אבולוציוני. אבל עכשיו, כאשר לאותה אוכלוסייה אין את הסיכון הזה, בגיל קצת יותר מבוגר הם נושאים את הסיכון יתר לתחלואה כלייתית. אבל על ידי המחקר הזה, אנחנו בדרך למצוא פתרונות שנוכל לאתר מי שבסיכון ולנסות למנוע את התחלואה הכלייתית.
המחקר הראה שאוכלוסייה מסוימת סובלת פי ארבע או חמש יותר מכל יתר האוכלוסיות. זה תמיד הציק לי, הפריע לי, וגרם לי לרצות לחקור את הסיבה לאי-שוויון הזה. חלק כמובן מוסבר על ידי גורמים סביבתיים, גישה לעולם הרפואי, פערים סוציו-אקונומיים, אבל זה לא הסביר את הכל. זה בוודאי לא הסביר את הכל. גם כשעשינו תיקונים לכל המשתנים האלו, היה ברור שגם יש איזשהו בסיס שהוא רפואי-גנטי-ביולוגי. ואמרנו שנחקור את זה.
צוות של מדענים שאני עובד איתם במעבדה שלי, על ידי מחקר של ריצופי DNA מאוכלוסייה אפרו-אמריקאית בהשוואה לאוכלוסיות אחרות - כולל בהשוואה, אחרי שעלינו לארץ, לאוכלוסייה אתיופית מ"ביתא ישראל", בארץ, שאין להם את תחלואת היתר - איפשר לנו לאתר את האזור הגנומי, וגן ספציפי שיש שינוי בו באחוז גבוה של אפרו-אמריקאים או תושבי יבשת אפריקה הדרומית, המערבית, מה שנקרא אפריקה סאב-סהרית. מדובר ב-700 מיליון אנשים, שאחד מתוך שמונה מהם - זה 100 מיליון בערך אנשים - נושאים את המצב הגנטי של סיכון יתר לתחלואה כלייתית.
אנחנו מצאנו את זה באותה שיטה, על ידי ריצוף DNA השוואתי בין אוכלוסיות שונות בין אנשים בריאים וחולים, השתמשנו באותם שיטות שמשתמשים בחקר אוכלוסייה גנטית, כמו שהשתמשנו באיתור הסַמָּנים הגנטיים, לכהונה לדוגמה. שינויים ברצף של DNA עוברים מהורה לצאצאים, ועל ידי בדיקת DNA אפשר לראות את המקור של אנשים מבחינת מאיפה הם הגיעו, לאיזה קבוצה הם שייכים. כך גם כשיש קבוצה שחולקת גם נטייה למחלה - אפשר להשתמש באותה גישה להבין מה הבסיס הגנטי לאותה תכונה. וככה, הגישה והחשיבה הזאת, איפשרה לנו למצוא את הבסיס לאי-שוויון בתחלואה כלייתית.
[מוזיקת מעבר קצרה]
אתם בוודאי מכירים את הפתגם הידוע מנביאים - "בוחן כליות ולב". אני מתרגש מכך שהכליות מקדימות את הלב. וזה בעצם מתאים בדיוק למה שאנחנו מבינים ברפואה המודרנית, שהכליות מווסתות את תפקודי כל האיברים בגוף שלנו, כולל הלב החשוב.
אז מהו בעצם תפקידן של הכליות?
כל יום הכליות, שמקבלות 20% מזרימת הדם, מנקות 180 ליטר ליום מהחומרים שהצטברו במהלך הזמן עם אוכל, עם פעילות גופנית. זה גם כולל ויסות של הנוזלים שבגוף שלנו, והמומסים ביניהם, כולל חומרים כמו מלח, אשלגן, חומרים חומציים, שהם אחראים - האיזון שלהם ושמירת הרמה שלהם - חשובה ביותר לתפקוד לבבי נכון, לתפקוד המוח הנכון, לתפקוד השריר הנכון. ללא הוויסות הזה והאיזון הזה על ידי הכליות, האיברים האחרים לא יוכלו לתפקד.
[מוזיקת מעבר קצרה]
אחד לכל עשר אנשים יש להם בעיה כלייתית, בערך. מתוכם רק מעט יגיעו לדיאליזה והשתלה, ורוב האנשים עם בעיה כלייתית אפילו לא יזכו להגיע לדיאליזה והשתלה, כי יסתבכו בפגיעה באחד האיברים שהכליה שומרת עליהם. לכן כל-כך חשוב לדעת שיש בעיה כלייתית.
על כל אדם אחד שיגיע לדיאליזה, יש חמישים שימותו מסיבוך בריאותי באיבר אחר, שהיה אפשר למנוע אם היו יודעים שיש בעיה כלייתי, [כך במקור] והיו יכולים לפתור את הבעיה הכלייתי הזאת.
רוב המחלות של הכליות לא כואבות. אנשים לא מרגישים - מלבד אולי אבנים בדרכי הכליה - לא מרגישים שיש להם בעיה כלייתית, בהתחלה או בהמשך של תהליך של ירידה בתפקוד הכליות. לא יודעים אם לא בודקים.
מה הבדיקות שנעשות? הם מאוד קלות. בדרך כלל בעיה בכליות מגיעה לידי ביטוי לעולם הרפואי או על ידי בעיה בלחץ דם, בדרך כלל עלייה בלחץ דם יכול לשקף בעיה כלייתית, דליפת חלבון בשתן, שאפשר לבדוק בבדיקה מאוד פשוטה של השתן, או בדיקת דם שקוראים לו בדיקת קריאטינין. בדיקת קריאטינין הינה דרך פשוטה ביותר לבדוק את כוח סינון הכליות. כמה הכליות מסננות, מנקות, את הדם. אם המצב התקין הוא 100%, אז אם הקריאטינין עולה, ככל שהקריאטינין עולה, ככה באופן פרופורציונלי סינון של הדם והתפקוד של הכליות בלנקות יורד. בדיקה מאוד פשוטה, שגרתית וזולה.
לכן, ומפני השלכות שפגיעה באיברים אחרים, ומפני שאין כאב, אין סימן שמתריע, מאוד כדאי לבדוק את הדברים המאוד פשוטים האלו, כדי למנוע הרעה ופגיעה נוספת בכליות, ולהיזהר על שמירת בריאות הכליות, שהינה שמירת בריאות הגוף.
[מוזיקת מעבר קצרה]
אחת הסיבות הכי נפוצות למחלות של הכליה הינה סכרת. בערך 40% מהתחלואה הכלייתית נובעת כסיבוך של סכרת. אבל רוב האנשים עם סכרת שמאוזנים היטב לא יהייה להם סיבוכי כליות. מתוך האוכלוסייה שסובלת מבעיות של הכליות, בערך 40% מהם זה בא מסוכרת. הסיבה היא סוכרת. אנחנו גם יודעים שיש קשר בין איזון הסוכר והשמירה על איזון תקין של סוכר וסיבוך של תפקוד כלייתי, או נזק כלייתי. ככל שהחולה סוכרת ישמור על רמת סוכר תקין, ככה הסיכוי שהוא יסתבך עם פגיעה כלייתית יורד. מישהו שמאוזן היטב, הסיכוי שיחלה בתפק… בבעיה כלייתית כמעט לא שונה מהאוכלוסייה הכללית בלי סכרת.
הקשר בין סכרת ונזק כלייתי ידועה עשרות שנים. אבל הסיבה והדרך למנוע את הנזק הזה, מלבד טיפול בסכרת עצמה, לא ידועה, והוא נושא מחקר מרתק וחשוב. יש הרבה התקדמות, אבל אין תשובה ברורה שאפשר להצביע על תרופה או טיפול, מלבד איזון סכרת ושמירה, או מניעת סכרת.
[מוזיקת מעבר קצרה]
מלבד סכרת, סיבות אחרות, או מחלות כלייה נפוצות אחרות, הן מצבי דלקת. דלקת או בתוך הכליה ורק בכליות - שלא פוגעות באיברים אחרים, או כחלק ממצב דלקתי כלל גופני, מחלה כמו לופוס שפוגע בריאות, באיברים אחרים, גם בכליות.
אבל יש לא מעט מחלות שקוראים להם יחד גלומרולונפריטיס, שהם מצבי דלקת בכליות. כמו אלרגיה של הכליות שמתבטא רק בכליות, ושלהם יש טיפולים שהם תרופות נגד דלקת, משפחות של תרופות נגד דלקת. כמו שיש דלקות במעיים, דלקות בריאות - ככה גם בכליות.
יש עוד קבוצה של מחלות בכליות, הם מחלות גנטיות, בילדים במיוחד. יותר מ-50% ממחלות של הכליות הם ממקור גנטי. לא תמיד ידוע שיש מחלה כזאת במשפחה. לפעמים לדוגמה, יש הורים נשאים שאין להם את המחלה, אבל לילד יש, בגלל סוג התורשה. אחד המחלות היותר נפוצות של כשל כלייתי, קוראים לה polycystic kidney disease. היא דווקא מתאפיינת בכך שהכליות גדלות עם ציסטות, אבל לא עובדות טוב, לא מסננות טוב. עכשיו, למישהו שיש לו, וידוע שיש לו את המחלה הזאת, הסיכוי שלצאצאים שלו גם יהיה המחלה, היא 50%. אבל, לא יודעים בדיוק מי, אבל באמצעות בדיקה גנטית, כן אפשר לדעת ואפשר להתערב, כי זה מחלה שמתפתחת במשך הרבה שנים. להתערב ולמנוע או להאיט את קצב ההידרדרות הכלייתית. זאת דוגמה אחת. יש לא מעט דוגמות מרגשות מאוד של מחלות נדירות יותר על בסיס גנטי, שעל ידי מציאת המוטציה, החלבון, אפשר לרפא ולעצור הידרדרות כלייתית באופן כמעט מוחלט בחלק מהמקרים.
[מוזיקת מעבר קצרה]
לכולנו כמובן, אבל בוודאי לאותם אנשים, אוכלוסייה, שיש להם סיכון יתר למחלות כלייתיות, יש עצות איך לשמור על אורח חיים בריא לכליות, וכמובן לכל הגוף.
אחד, כמובן - עישון, שהוא מסוכן בכל רמה, גם פוגע בכליות.
השמנת יתר - בעצמו, גם בלי סוכרת, גורם סיכון לסוכרת - אבל גם בלי סוכרת, גורם סיכון גם לתחלואה כלייתית.
תרופות - נושא מורכב, כי יש אנשים שצריכים תרופות מסוימות להציל את החיים שלהם. אבל צריכים לזכור שהרבה תרופות גם יכולים להזיק לכליות, ומי שבסיכון יתר צריך לבדוק תמיד האם התרופה יכולה להזיק, או להתאים את הטיפול התרופתי בהתאם.
יתר לחץ דם - מאוד-מאוד קשור לבריאות כלייתית. גם הכליות מקור ליתר לחץ דם, ויתר לחץ דם פוגע בכליות. השמירה על איזון לחץ דם תקין, חשוב לכולנו, במיוחד למי שבסיכון לכשל כלייתי.
[מוזיקת רקע]
הרבה אנשים שואלים אותי, במיוחד כשאני מדבר על הסכנות, מה שמסכן את הכליות, מה עם אלכוהול? [מוזיקת רקע מפסיקה] יוצא שאלכוהול לא פוגע בכליות [מוזיקת רקע ממשיכה] אפילו אולי קצת בריא, כמובן באופן מתון.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
אם הנושא של כליות נשמע קצת מורכב, או הדאגתי אתכם, אני רוצה לחזור ולהזכיר שבבדיקות מאוד פשוטות אפשר לבדוק את תפקוד הכלייתי ולהתאים את האורח חיים שלנו לפי הבדיקות.
[מוזיקת רקע]
יתר לחץ דם, בדיקת לחץ דם, זה אחד מהם. בדיקת שתן שגרתי, אם יש דליפת חלבון בשתן. ובדיקת דם פשוטה שנקרא קריאטינין. אלו שלוש בדיקות שאפשר לעשות אותם בכל מקום בעולם. הם בטוחות, אמינות ונותנות לנו תמונה מאוד ברורה על בריאות הכליות.
[מוזיקת רקע מפסיקה]
[רחוק מהמיקרופון]
פרופ' סקרוצקי: קצת מסובך.
דובר אנונימי: מעולה, ממש…
[מוזיקת סיום ברקע]
קריין: תודה שהאזנתם לנו. באפליקציית "בר-דעת" מחכים לכם עוד הרבה פודקאסטים מחכימים. אתם מוזמנים לצאת איתנו למסעות נוספים, אל העבר ואל העתיד.
"בר-דעת", אפליקציית הפודקאסטים של בר-אילן. משפיעים על המחר - היום.
ערך והפיק אורי טולדנו. תודה על ההאזנה.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments