מהם היתרונות הבריאותיים שבחשיפה לטבע? ד"ר קרן אגאי-שי מהפקולטה לרפואה בגליל מדברת על המחקרים המוכיחים את תרומתם של האוויר הנקי, אור השמש, הצמחיה הטבעית, בעלי החיים והמרחבים הפתוחים, לבריאותנו.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 14/04/2024.
[מוזיקת פתיחה]
קריין: "בר-דעת", הפודקאסט של אוניברסיטת בר-אילן. והפעם - האם יש ערך בריאותי מוכח בחשיפה לעצים ולצמחים? כיצד ניתן למדוד תרומה שכזו? עם דוקטור קרן אגאי-שי, מהפקולטה לרפואה בצפת. מראיינת שי קלוט.
[רחשי טבע, שכשוך מים, ציוצי ציפורים]
שי: שלום וברוכים הבאים ל"בר-דעת". בסוף מרץ 2020 הוטל בישראל הסגר הראשון בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. בשיא הסגר, הוגבלה יציאה מהבית למרחק של 100 מטרים בלבד, וחל איסור על שהייה בגנים ובפארקים ציבוריים. נאסרה רחצה בים, וחלו מגבלות על יציאה מהבית ושוטטות במרחב הציבורי. רובנו, אם לא כולנו, רצינו לצאת מחוץ לבית, לפארק העירוני הסמוך כדי לראות טבע, או להקשיב לציוץ הציפורים, או פשוט ליהנות משיטוט אקראי בשכונת מגורינו בשקט יחסי. האם יש לכמיהה שלנו לצאת לטבע הסבר מדעי? מי שנמצאת איתנו כאן להסביר כיצד החשיפה לטבע משפיעה עלינו היא דוקטור קרן אגאי-שי מהפקולטה לרפואה בצפת. היי קרן.
ד"ר אגאי-שי: שלום שי.
שי: האם יש חשיבות לכך שאנחנו נחשפים לטבע?
ד"ר אגאי-שי: כן, יש חשיבות, והייתי מגדירה אותה כוויטמין G, ויטמין Greeness. בעצם, העובדה שאנחנו נחשפים לטבע, יש בה תועלת לתמותה מופחתת, תחלואה מופחתת, לשיפור התחושות שלנו, הרגשות שלנו, הבריאות שלנו, הרבה מאוד תוצאים שאנחנו נדבר עליהם.
[מוזיקת רקע]
שי: מהו תחום המחקר שבודק את הקשר וההשפעה של הסביבה על בני אדם?
ד"ר אגאי-שי: אפשר לדבר על הרבה מאוד תחומים. קודם כל זה תחום אינטרדיסציפלינרי. אני אפידמיולוגית סביבתית, והתחום, אחד התחומים שבעצם בודקים את ההשפעה של חשיפות על תחלואה הוא אפידמיולוגיה סביבתית. אני חוקרת, בין היתר, את הקשר בין חשיפה לטבע ותוצאים בריאותיים, אם זה תוצאים בריאותיים נפשיים או תוצאים בריאותיים פיזיולוגיים או אפילו קוגניטיביים.
שי: ואיך עושים מחקרים בתחום הזה?
ד"ר אגאי-שי: אז יש הרבה מאוד שיטות לחקור את הקשר הזה. קודם כל, זה מאוד מאוד הגיוני.
שי: נכון, זה הגיוני לכולנו. כמו שפתחתי בהתחלה, זאת אומרת, אנחנו רוצים להיות בחוץ.
ד"ר אגאי-שי: זה נשמע לנו הגיוני.
שי: זה עושה לנו טוב.
ד"ר אגאי-שי: זה נשמע לנו הגיוני שחשיפה לטבע היא… משפרת את הבריאות שלנו.
שי: חד משמעית.
ד"ר אגאי-שי: וזה משהו שאנחנו צריכים.
שי: חד משמעית.
ד"ר אגאי-שי: מתוך, אנחנו מרגישים את זה, רובנו. אבל זה שזה הגיוני זה עדיין לא אומר ש… אנחנו צריכים לכמת את זה, ואנחנו צריכים גם לתת בעצם לאנשים שאחרי זה צריכים לעשות את הטבע הזה, לאפשר לנו את הטבע הזה, מתכנני הערים, למעשה להגדיר להם, נניח איזה טבע אנחנו צריכים, כמה צריך, כמה… כמה תועלת אנחנו מקבלים, מה מסביר את הקשרים האלה מבחינה ביולוגית, פיזיולוגית, מה התועלת בדיוק שנגרמת מהחשיפה לטבע. ולמעשה המחקר האפידמיולוגי הראשון היה בשנת 1984. חוקר בשם אולריך פרסם מחקר ב-"Science", והוא הדגים שאנשים שמאושפזים בבתי חולים ויש להם חלון, זאת אומרת אפילו הם לא היו צריכים להיות בחוץ, בטבע, אלא רק היה להם נוף החוצה לאיזשהו נוף פתוח, הזמן אשפוז שלהם, השימוש שלהם במשככי כאבים, היכולת שלהם להתאושש מהניתוח היה הרבה הרבה יותר טוב בהשוואה לאנשים שהחלון שלהם היה לקיר, פנה לקיר.
שי: ובגלל זה אנחנו נורא רוצים כשאנחנו במקרה צריכים להתאשפז, להיות ליד החלון.
ד"ר אגאי-שי: לגמרי.
שי: יש לזה את התועלת.
ד"ר אגאי-שי: יש בזה תועלת, והתועלת הזאתי אפשר לכמת אותה, זאת אומרת רואים את זה במחקר מבחינה כמותית. עכשיו, זה אנחנו מדברים על אנשים שהם חולים, ויש לנו, אנחנו עושים איזשהו תהליך של הילינג, של ריפוי עבורה. אבל גם לאנשים בריאים או גם כתהליכי מניעה, ובגלל זה קראתי לזה ויטמין G, ממש בדומה לחיסונים, אנחנו יכולים לעשות… לראות שיש קשר בין כתובת המגורים של האנשים ובין התועלות הבריאותיות שאחר כך אנחנו רואים במחקרים האפידמיולוגיים.
שי: אז איך עושים את זה? אנחנו צריכים כולנו לקחת את הדברים, לארוז תיק ולחפש לנו בית בטבע?
ד"ר אגאי-שי: אז אנחנו לא צריכים לארוז תיק ולחפש בית בטבע. למעשה, העובדה שיש לנו אפילו עצים בשדרה ליד הבית שלנו, יכולה להיות לזה תועלת. אבל אני רוצה לחזור אחורה, אני רוצה לחזור, שאלת אותי על איך בעצם אנחנו חוקרים את הקשר הזה?
שי: [מהמהמת באישור]
ד"ר אגאי-שי: אז קודם כל אפשר לחקור את הקשר הזה בהרבה מאוד צורות. קודם כל לשאול האם לגור בסביבה ירוקה במשך הרבה זמן יש לזה השפעה מיטיבה לבריאות. אנחנו בעצם בודקים האם אנשים שגרים באזורים ירוקים יותר, יש להם פחות תחלואה, או פחות תמותה. אז המחקרים קודם כל מצאו שיש ירידה בסיכון לתמותה, באופן כללי, לתמותה ממחלות לב, סכרת, השמנת יתר, לחץ דם, והמחקרים שלי לדוגמה מדברים על ירידה בסיכון לתינוקות במשקל לידה נמוך, ותינוקות… ולידה של פגים. מה שאנחנו עושים כשאנחנו רוצים לבדוק את ההשפעות ארוכות הטווח, אנחנו בעצם בודקים איפה אנשים גרים, לפי הכתובת של המגורים שלהם, ואנחנו בודקים כמה הסביבה שלהם ירוקה. עכשיו, להגדיר כמה הסביבה שלי ירוקה, אני יכולה לעשות בהרבה מאוד דרכים. אני יכולה…
שי: זהו, יש קריטריונים? יש איזשהו צ'קליסט שאת בודקת לפיו וככה את יכולה להעריך כמה הסביבה היא באמת ירוקה?
ד"ר אגאי-שי: אפשר להגדיר את זה בהרבה מאוד דרכים. בדרך כלל במחקרים אפידמיולוגיים משתמשים בנתונים של תצלומים של לוויין, לפעמים ברזולוציה מאוד גבוהה, של אפילו עד כדי מטר, ואנחנו מסתכלים בסביבה של הבית של אותו אדם, האם… מה כמות הצמחייה שיש באותו אזור. ואנחנו נותנים לכל אדם הערכה של החשיפה שלו, לפי הסביבה שלו, ואנחנו בודקים האם יש לאנשים שגרים בסביבה יותר ירוקה, האם יש להם יותר תחלואה, פחות תחלואה, בהשפעה [כך במקור] לאנשים שגרים בסביבה פחות ירוקה.
שי: מי עושה שימוש בנתונים האלה? לרופא המשפחה שלנו יש אפשרות לדוגמה לקבל פציינטים, להבין דרך הסימפטומים שלהם שלדוגמה הם חווים באמת השמנה, דיכאון, עודף לחץ, ודרך זה להגיד, אוקיי, מה הכתובת, אני אבדוק באמת הצעות, ואולי אני אתן איזושהי… הפניה ל… ליותר עצים? איך זה עובד?
ד"ר אגאי-שי: אז קודם כל, לפי, לפני כמה שנים התפרסם באחד הג'ורנלים המובילים בתחום של האפידמיולוגיה סביבתית, היה What the Doctor Orders, שזה בעצם מרשמים לטבע. זה היה… הרעיון מאחורי זה היה שהרבה מאוד ילדים נמצאים כל היום מול המחשב למשל ולא יוצאים החוצה, מה שבעבר היה הרבה יותר מקובל…
שי: נכון.
ד"ר אגאי-שי: גם כשאנחנו היינו ילדים וילדות, והיום הם הרבה פחות נמצאים בחוץ, ויש לזה השפעות, יש ממש איזשהו דפיציט של שהות בטבע. עוד חשיפה מזיקה שצמחייה מורידה היא טמפרטורה גבוהה, ובתוך הקונטקסט של שינויי אקלים וגלי חום ואי החום העירוני, אז חשיפה, אז למעשה מגורים ליד צמחייה מפחיתה את החשיפה הזו. ורופאים לכאורה אמורים לרשום מרשמים כאלה. כמובן שהם לא עושים את זה, ולצערי… אני מאוד שמחה להיות בפקולטה לרפואה, זה נותן לי את היכולת ללמד את הסטודנטים שלנו את הנושא. אבל ברוב ה… פקולטות לרפואה, הנושא של אפידמיולוגיה סביבתית, לא רק ההשפעה של טבע, גם השפעה של זיהום אוויר, גם השפעה של חשיפות סביבתיות אחרות, של כימיקלים, אלה נושאים שלא נלמדים, בוודאי לא במהלך ההכשרה של רופאים.
[מוזיקת רקע עם רחשי טבע]
שי: יש אוכלוסיות שהחשיפה של הטבע משפיעה עליהן אחרת, יותר, פחות?
ד"ר אגאי-שי: יש אוכלוסיות, ולמעשה על כולם הטבע משפיע לטובה. כל החשיפות, חשיפה לנייצ'ר יש לה תועלת. אבל לאנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, אנשים עם השכלה נמוכה או הכנסה נמוכה, זה אנשים שהרקע הבריאותי שלהם הוא בדרך כלל, וההתנהגויות הבריאותיות שלהם, הלייפסטייל, הוא הרבה פחות טוב, ולכן אנשים שנמצאים בסביבה ירוקה, התועלת שהם מקבלים, בתוך כל המחקרים באופן כללי, וגם במחקרים אצלנו, אנחנו מצאנו שהאוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי יותר נמוך, הם הרוויחו הרבה יותר מהעובדה שלידם היו פארקים או צמחייה או גינות.
שי: איך בודקים את הקשרים הללו?
ד"ר אגאי-שי: אז אמרתי, יש הרבה מאוד דרכים. אני אתאר שתי צורות של מחקרים. מחקר אחד זה מה שנקרא מחקר תצפיתי, זה בעצם אנחנו לוקחים נתונים מאנשים, מתוך דאטה, אנחנו מסתכלים לדוגמה נשים בהריון, שהגיעו לבית חולים, ללדת, הם ממלאות שאלונים, הנשים האלו, ואנחנו למעשה מצאנו את הקשר מתוך כתובת המגורים שלהם, מצאנו את הקשר בין רמות הקורטיזול בשיער שלהם, שזה איזשהו אינדיקטור לרמות של סטרס, וסביבת המגורים שלהם. אנחנו בדקנו את כתובת המגורים שלהם, אנחנו הערכנו את החשיפה לסביבה ירוקה מתוך תצלומי לווין, ואנחנו מצאנו שרמות הקורטיזול היו נמוכות יותר אצל נשים שהיו חשיפות [כך במקור] לסביבה ירוקה יותר.
שי: ממש מחקר כמו שאמרת, זה הגיוני, אבל הנה, זה מוכיח את זה.
ד"ר אגאי-שי: נכון. קודם כל, זה מחקר, פעם ראשונה שמצאו בקונטקסט של הורמון של קורטיזול, שזה ממש איזשהו אינדיקטור ביולוגי לרמות של סטרס, יש הרבה מאוד מחקרים שמדברים על תועלת, על ירידה בחרדה, וירידה בדיכאון, וירידה ב… כל מיני השפעות של תחלואה נפשית, וכאן אנחנו ממש הראינו, במהלך ההריון, ירידה באינדיקטור ביולוגי שהוא אינדיקטור של סטרס.
שי: למה דווקא הריון?
ד"ר אגאי-שי: היריון זה תקופה קריטית, כי למעשה, קודם כל קורטיזול ברמות גבוהות יש לו השפעות שליליות על העובר. אז אם אנחנו רוצים לשפר את בריאות הדור הבא, אנחנו יכולים לעשות זאת באמצעות… חשיפות מיטיבות במהלך ההריון. אז הריון זה תקופה מאוד מאוד חשובה, לילד, לכל החיים שלו. אמרנו, הריון זה תקופה מאוד חשובה, ישנה תיאוריה, "תיאוריית ברקר", שמדברת על כך שחשיפות במהלך ההיריון, אחר כך משפיעות, הם עושות איזשהו שיפט לבריאות לכל החיים. זאת אומרת תינוקות שנולדים במשקל לידה נמוך, הם אחר כך בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה בהמשך החיים. אז יש תיאוריה שמדברת על כך שחשיפות במהלך ההריון הם למעשה מאוד מאוד חשובות לבריאות, לכן הריון. במחקר הספציפי הזה זה היה מחקר יחסית על אוכלוסייה קטנה, של 217 נשים, אבל המידע היה הרבה יותר מפורט. במחקר אחר שלנו, שהוא מחקר שהתבסס על נתונים של נתוני לידות חי, זאת אומרת זה מרשם, שם המידע היה הרבה פחות מפורט, אבל שמה חקרנו 80 אלף נשים בהריון.
שי: וואו.
ד"ר אגאי-שי: ובדקנו האם סביבת המגורים באזור תל אביב, האם סביבת המגורים הירוקה יותר, היא למעשה איזשהו גורם מגן מפני משקל לידה נמוך. במקרה הזה זה כבר איזשהו תוצא בריאותי, זה לא רק רמות של קורטיזול שזה איזשהו אינדיקטור של הורמון, אלא יש לנו ממש תוצא בריאותי, וגם ראינו ירידה בסיכון ללידה של פגים.
שי: איך הוכחתם במסגרת המחקר שההבדלים האלה בממצאים קשורים לסביבה ולא להסברים אחרים? דוגמה, מצב סוציו-אקונומי או באמת נשים שגרו בשכונות טובות יותר בתל אביב… שאולי זה מה שהשפיע על המצב של העוברים שלהן, הוולדים.
ד"ר אגאי-שי: אז קודם כל, אני חושבת שזה התפקיד של האפידמיולוג. אפידמיולוג טוב, זה מה שהוא אמור לעשות. הוא בעצם, יש לו חידה, יש לו את הת… יש לו את הנתונים, והוא צריך למצוא את האמת שמאחורי הנתונים.
שי: שרלוק הולמס.
ד"ר אגאי-שי: לגמרי, אנחנו צריכים ל… יש לנו קשרים, יש לנו דאטה, ואנחנו בעצם צריכים למצוא את הקשרים האמיתיים. עכשיו, זה, זה אמנות, יש כלים היום שאתה משתמש בהם, עכשיו זה לא כלים של ביג דאטה שאתה זורק הכל פנימה ובעצם מוצא, המחשב מוצא לך קשרים, אלא יש היפותזה, יש… יש לך ידע מוקדם, אתה לא מגיע טאבולה ראסה, אתה יודע מה הקשרים שאמורים להיות בין מוצא, בין מצב סוציו-אוקונומי, בין השכלה, בין מספר הילדים הקודמים שהיו לכל אישה, ומשקל לידה או כל מיני קשרים שיש לך בתוך ה-dataset שלך, אתה למעשה משתמש בכלים מעולם הסטטיסטיקה הבייסיאנית, בואי נקרא לזה ככה, ואתה יכול מתוך ה… מתוך הכלים האלה ללמוד על מה הקשרים שאתה צריך לתקנן אליהם, איזה משתנים אתה צריך לתקנן אליהם, איזה לא, איזה משתנים לא לתקנן אליהם, גם זה מאוד חשוב.
שי: לדעת ממה להתעלם.
ד"ר אגאי-שי: ממה, לא להתעלם. ממש לא ממה להתעלם. ממה, אם תכניס לתוך המודל שלך הוא יגרום לך להטיות. זה ה… זה ה… זו החוכמה.
שי: המחקר שלך היה תצפיתי, לא הייתה התערבות באוכלוסייה. ערכת מחקרים שהם יותר ניסויים או שיש מחקרים בתחום הזה שהם יותר ניסויים שאנחנו יכולים ללמוד מהם נתונים מסוימים?
ד"ר אגאי-שי: אז ניסוי ייתן לי תשובה לשאלה על הקשר בין חשיפה קצרת-מועד יחסית.
שי: [מהמהמת בהסכמה]
ד"ר אגאי-שי: נכון? זאת אומרת אני לא יכולה לקחת עכשיו את אוכלוסייה שגרה באזור אחד, להזיז אותה למקום אחר, לבדוק בעוד 20 שנה אם היא תפתח…
שי: נכון.
ד"ר אגאי-שי: …סרטן או תמות וכדומה, כי זה מחקר לא אתי.
שי: לא.
ד"ר אגאי-שי: מה שכן, אחד מ… בשביל לגלות תוצאים שהם לטווח ארוך יותר, אז לפעמים יש לנו ניסויים טבעיים זה נקרא, Natural Experiments. כשקורים אסונות או קורים דברים ברחבי העולם ואנחנו מהם מסיקים מסקנות. אחד מהמחקרים האלה זה מחקר שהתפרסם בשנות 2012 ו-2015 על ידי דונובן, בארצות הברית. הייתה פלישה של חיפושית, של חיפושית מילה, שהיא למעשה תוקפת עצי מילה, והיא גרמה למוות של מיליוני עצים בצפון ארצות הברית, צפון-מזרח ארצות הברית. והם מצאו שבאזורים שבהם מתו העצים האלה, הייתה תמותה עודפת של אנשים…
שי: של אנשים.
ד"ר אגאי-שי: ממחלות קרדיווסקולריות, באותם שנים שבהם היה המוות הזה של העצים, בהשוואה לאזורים שבהם לא היה המוות הזה של העצים. והם חישבו את זה והם מצאו שהייתה תוספת של 25% עלייה בסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות קרדיווסקולריות, ובעצם הם חישבו שזה 16.7 מקרי מוות למאה אלף מקרים, במהלך שש שנים, שבסופו של דבר מדובר בסך הכל ב-15 אלף, 15 אלף מקרי מוות עודפים, כתוצאה ממוות של עצים.
סוג אחר של מחקרים למעשה שהוא נותן לנו תשובה על השפעה קצרת טווח של חשיפה לטבע, היא ניסוי. לוקחים אנשים ובעצם חושפים אותם לסביבות שונות, או חושפים אותם לתמונות של טבע או לצלילים של טבע, אם רוצים לבדוק כל חתיכה מהטבע…
שי: זה מספיק משפיע…
ד"ר אגאי-שי: או לריחות של טבע.
שי: הדברים האלה? זאת אומרת…
ד"ר אגאי-שי: אז קודם כל…
שי: "גירויים מלאכותיים" במרכאות?
ד"ר אגאי-שי: אז קודם כל בואי נתחיל בהשפעה של סך הכל של חשיפה לשהות בטבע. אז מחקר שאני הייתי שותפה לו, למעשה זה מחקר שנשים יהודיות וערביות שהיו בפארק, היו בסביבות שונות, התחילו בבית, ואחר כך עברו לפארק, ואחר כך למרכז העיר, ואחר כך לשכונת מגורים קטנה, ולמעשה בדקנו את ההשפעה גם על תחושות שלהם, רגש שלילי ורגש חיובי, וגם על… זיכרון. זה מבחן של זיכרון, זה נקרא Backwards, למעשה בודקים האם הזיכרון לטווח קצר שלך מושפע מאיפה שאתה נמצא, וגם מדד של סטרס שנקרא Heart Rate Variability, שזה שינוי בקצב הלב. השינוי בקצב הלב שלנו מאוד מושפע מהרמת סטרס שאנחנו נמצאים בה. כשאנחנו גם ברוגע, זה מאוד מהר המדד הזה משתנה, וגם כשאנחנו נכנסים לסטרס המדד הזה משתנה בצורה מאוד משמעותית. וכשבדקנו, ראינו שנשים כשהן נמצאות בפארק, לא משנה אם זה פארק, זה הוגדר פארק של נשים יהודיות ופארק של נשים ערביות, לא משנה באיזה פארק הם היו, הרגשות החיובים עלו, הרגשות השליליים ירדו, הזיכרון שלהם היה… הציון של הזיכרון היה הטוב ביותר בפארק, ו… גם ה-heart rate variability היה הנמוך ביותר, זאת אומרת הם היו הכי פחות בסטרס בסביבה של פארק.
שי: וכל זה כי נתנו להם מרשם?
ד"ר אגאי-שי: כי שמנו אותם בטבע, ובדקנו את ההשפעה. עכשיו, זה לא רק מחקר שנעשה פה בישראל. המחקר הזה הוא מחקר בהלימה להרבה מאוד מחקרים מרחבי העולם שנעשו, ויש חזרתיות, שזה גם נושא מאוד חשוב בשביל קביעת סיבתיות. אנחנו רואים את אותם ממצאים ממחקרים בכל העולם, אנשים, גברים ונשים, ואנחנו רואים את ההשפעה הזאתי. אנחנו עכשיו גם בודקים את ההשפעה הזאתי בתוך בר-אילן, אנחנו עושים ניסוי, ואנחנו מגייסים נסיינים, ובודקים את ההשפעה של שהות ב… ליד קיר ירוק, ליד גינה, ו… ליד קיר שהוא לא ירוק, והוא לא ליד גינה, ואנחנו בודקים האם יש לזה איזושהי השפעה על מדדים שונים: רגשות, תחושת… תחושות, heart rate variability.
[מוזיקת רקע עם רחשי טבע]
שי: מה מסביר את הקשרים האלה?
ד"ר אגאי-שי: אי אפשר לחלק את ההשפעה של הטבע לחתיכות קטנות. זאת אומרת רואים השפעה גם כשחו… השפעות מיטיבות, גם על תחושות, גם על רגשות, גם על הרבה מאוד מדדים שונים, גם כשמראים תמונות, צלילים של הטבע, ריחות של הטבע, יש הפרשה של חומרים שנקראים פיטוצידים, שאלה חומרים אורגניים נדיפים, שכשאת נמצאת בטבע, את מכירה את הריח של היער אחרי הגשם?
שי: נכון.
ד"ר אגאי-שי: הריח הזה, וכל מיני, וריח של פריחה, וכל ה… למעשה נקראים פיטוצידים, וכשבודקים אנשים שאת נותנת להם להריח, אנחנו רואים שיש שינוי במדדים ביולוגיים של, דוגמת ציטוקינים, אוקיי? או… או מדדים של קורטיזול ברוק, שזה ממש outcome של… מיידי של השפעה, של חשיפה. אבל, כשאנחנו מנסים לפרוט איך בדיוק ההשפעות החיוביות האלה של הטבע מתרחשות, אז יש כל מיני מנגנונים שיכולים להסביר את הקשרים האלה. אחד מהמנגנונים, כשאנחנו מדברים על תוצאים לטווח הארוך, זה העובדה שכשיש לידך צמחייה אז אתה יותר רוצה לצאת החוצה, לעשות פעילות גופנית. אתה גם יותר, המחקרים מראים שאתה גם יותר נהנה מהפעילות הגופנית שאתה מבצע. כך שאחד, אנחנו יודעים שפעילות גופנית היא מאוד חשובה, אז זה מנגנון אחד. מנגנון אחר זה כשאת יוצאת לפארק או לגינה הציבורית את פוגשת אנשים.
שי: זה פעולה חברתית.
ד"ר אגאי-שי: זה פעולה חברתית, זה נקרא Cohesion, ולמעשה… אחת מהמחלות הקשות ביותר של המאה ה-21 זה בדידות. והעובדה שאנחנו יוצאים החוצה ויש, אנחנו פוגשים אנשים אחרים, זה מעלה את היכולת שלנו לחיבוריות, אוקיי? חוץ מזה שהטבע, שצמחייה ועצים בעיקר, יש להם אפקט של הפחתה של חשיפה לחומרים מזיקים. בכלל לא דיברתי על זיהום אוויר, שזה תחום מחקר אחר שלי, ואנחנו, כשיש עצים, אז יש פחות זיהום אוויר, יש פחות רעש, יש פחות קרינה, יש צל, אוקיי? כל החשיפות המזיקות האלה שגורמות לתחלואה, הן יורדות כאשר אנחנו נמצאים בפארק. יש לנו גם עלייה כנראה בחשיפה למיקרוביום. חוץ מזה, אנחנו גם, למעשה מרבית התועלת הבריאותית שאפשר… שנותנים ומבחינים בהשפעה של חשיפה לטבע, היא למעשה דרך מנגנונים נפשיים קוגניטיביים, שזה Stress Reduction ו-Attention Restoration. אלה שני מנגנונים מקבילים, אחד הוא למעשה הפחתה של רמות של עקה, ואנחנו כל הזמן נמצאים תחת סטרס.
שי: נכון.
ד"ר אגאי-שי: והמנגנון השני הוא מנגנון יותר קוגניטיבי, הוא למעשה, אנחנו נמצאים כל הזמן, הסביבה הבנויה, היא דורשת מאיתנו משאבים של קשב. וכאשר אנחנו נמצאים בטבע, למעשה אנחנו לא… לא נדרש מאיתנו קשב, ולכן אנחנו יכולים להעלות את המאגרים של הקשב, שהם תמיד בחסר אצלנו. יש הרבה מאוד מחקרים שמראים שסימפטומים של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז הם הרבה יותר נמוכים כאשר נמצאים בחוץ, בטבע, וגם כשמלמדים תלמידים בחוץ…
שי: בחוץ.
ד"ר אגאי-שי: יש להם הרבה פחות סימפטומים של קשב, של הפרעת קשב. הם הרבה יותר… הם מסוגלים הרבה יותר להיות בקשב.
שי: דיברנו מקודם על גורמים מלאכותיים, להשמיע רעשים, קולות, תמונות… כשאנחנו כבר הולכים לדבר האמיתי, יש באמת השפעה, או קשר של השפעה, לסוג הצמחייה, זה משנה אם אני אהיה ליד עציץ או ליד עץ, בתוך יער או ליד פרחים בשדרה?
ד"ר אגאי-שי: אז קודם כל, באופן כללי, מרבית המחקרים האפידמיולוגיים לא ממש ירדו לשאלות הספציפיות האלה, וזה ממש ה-cutting edge, זה הדברים החדשים שעושים. א', האם יש סוגים מסוימים של צמחייה שגורמים להשפעה מיטיבה יותר? אני אתן רמז, עצים הם הטובים ביותר. ב', האם יש צמחייה מסוימת שגורמת אולי לאוכלוסיות מסוימות להרגיש יותר טוב או פחות טוב? יש עבודות שמראות שנשים, לדוגמה כשהצמחייה מאוד סבוכה, מרגישות פחד, או אם אין אור באותו פארק או באותו אזור הם פחות ירצו ללכת לאזור הזה ודווקא הוא יגרום ליותר סטרס מאשר לתחושות חיוביות. אז זה גם מאוד תלוי בתת אוכלוסייה שאנחנו חוקרים. האם יש… צורה מסוימת של הגינה? יש היום עבודות שמראות שככל שהפארק הוא יותר אסימטרי, אז זה יותר טוב לבריאות של האוכלוסייה שנמצאת מסביב, הוא צריך להיות נגיש לאנשים.
שי: באמת כמה הגורמים שצריך לקחת בחשבון כשרוצים לעודד חשיפה, להגביר אותה, לעשות את ההתאמה האינדיווידואלית הזאתי.
ד"ר אגאי-שי: זה, יש דברים שאת, יש דברים שהם רלוונטיים לכולם, לכלל האוכלוסייה, ויש דברים שהם יותר רלוונטיים לתת אוכלוסיות או דברים שאנחנו צריכים לחשוב עליהם כשאנחנו מדברים על תכנון נניח ידידותי לנשים, או תכנון שהוא ידידותי לאנשים…
שי: עם מוגבלויות.
ד"ר אגאי-שי: לדוגמה, אפילו אוכלוסיות אחרות, כמו האוכלוסייה החרדית, שהדברים צריכים להיות יותר פתוחים ולא יכולים להיות סגורים.
[מוזיקת רקע עם רחשי טבע]
שי: מה צופן העתיד בתחום?
ד"ר אגאי-שי: אז קודם כל, מרבית המחקרים שתיארתי היו מחקרים על אנשים בריאים, ואיך אנחנו מונעים מאנשים בריאים מחלות, או איך אנחנו, האם יש קשר בין חשיפה ותחלואה. אבל מה קורה… האם אנחנו יכולים לקחת את התוצאות שלנו ואת המחקרים שלנו לעולם הטיפולי? זאת אומרת לא רק מניעה, אלא כבר איך אנחנו מטפלים באנשים. אז יש ביטוי מדהים ביפנית, שנקרא "שינרין יוקו", שזה אמבטיית יער.
שי: יפה, זה כמו אמבטיית שמש.
ד"ר אגאי-שי: נכון, דומה לאמבטיית שמש אבל אמבטיית יער. למעשה הם דוגלים בעובדה שאנשים צריכים ללכת ולהיחשף לטבע באופן אקטיבי. במקרה הזה זה מניעתי, אבל יש גם תחום אחר שנקרא אקו-פסיכולוגיה, שזה תחום שממש בשנים האחרונות התפתח, וזה תחום שמנסה לראות איך מטפלים בכל מיני סימפטומים מבריאות הנפש באמצעות חשיפה לטבע, באמצעות טיפול שהוא גם תוך כדי כך שאתה, אני מניחה שאת מכירה את כל הנושא של גינון טיפולי, יש את התחום של אגרותרפי, ויש הרבה מאוד תחומים שהם ממקום טיפולי, ולמעשה זה אחד מהתחומים החדשים ביותר באפידמיולוגיה סביבתית.
שי: אני מבינה מהשיחה בינינו שבאמת צמחים הם ויטמינים, שזה דבר שקיים.
ד"ר אגאי-שי: זה מה שאני רוצה שתזכרו, שכל פעם כשאנחנו יוצאים לטבע אנחנו למעשה נחשפים לוויטמין G. וכמו חיסונים, וכל התחום של מניעה של מחלות, אנחנו יכולים להשקיע יחסית מעט משאבים במניעה, ואחר כך להקטין את הצורך להשקיע את המשאבים האלה בטיפול. ואני ממליצה לכל המאזינים שלנו לשהות בטבע, או להתבונן בו מהחלון, לטפל בגינה, בעציצים, להתבונן בתמונות של טבע, באופן כללי. כל החשיפות האלה נמצאו בספרות כהתערבויות שמועילות לבריאות.
שי: אנחנו נעשה את כל הדברים האלה, זה באמת נורא פשוט ונתת פה כל כך הרבה טיפים, שאין סיכוי שהמאזינים פשוט לא יקומו ויעשו את זה, כי זה בריאות, בסופו של דבר. דוקטור קרן אגאי-שי, המון המון תודה.
ד"ר אגאי-שי: תודה.
[מוזיקת סיום]
קריין: תודה שהאזנתם ל"בר-דעת", מיטב המרצים והחוקרים של בר-אילן בחרו עבורכם את הנושאים המסקרנים ביותר מתחום התמחותם. התוצאה - ספריית פודקאסטים משובחת שכולה זמינה לרשותכם. בר-אילן, משפיעים על המחר - היום. ערכה והפיקה: שי קלוט. תודה על ההאזנה.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Commentaires