לתאים סרטניים יש חולשה אחת משמעותית - הם רגישים לקרינה. ד"ר שיאון קורן , פיזיקאי רפואי מהפקולטה לרפואה ובית החולים זיו מסביר כיצד אפשר להשתמש בקרינה המסוכנת לתאים הסרטניים מבלי לפגוע בשאר הגוף.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 25/08/2021.
[מוזיקת פתיחה]
קריין: כיצד משתמשים בקרינה בכדי לאבחן ולטפל במחלות הסרטן? מדוע הסרטן רגיש יותר לקרינה מאשר תאים בריאים? ואיך ניתן באופן פלאי שכזה לכוון את הקרינה המסוכנת לתאים הסרטניים מבלי לפגוע בשאר הגוף? "בר-דעת", הפודקאסט של אוניברסיטת בר-אילן, עם דוקטור שיאון קורן, פיזיקאי רפואי מהפקולטה לרפואה ובית החולים "זיו" בצפת. מראיין אורי טולדנו.
[מוזיקת רקע]
אורי: שלום וברוכים הבאים לפרק נוסף של "בר-דעת", היום אנחנו עם דוקטור שיאון קורן שעובד כפיזיקאי רפואי ראשי בבית החולים "זיו" בצפת. נדבר היום על טיפול בקרינה ומכונים רדיותרפיים ועל כוחה של הקרינה בריפוי סרטן וגם על תפקידה בדימות. ננסה להבין מה זו קרינה ואיך אנחנו מתעלים אותה לטובתנו בצורה חיובית ולא רק מפחדים ממנה, כמו בכל מיני מקרים, כמו צ'רנוביל, פוקושימה ואסונות כאלו. דוקטור שיאון קורן, שלום.
ד"ר קורן: שלום, שלום, תודה רבה שאתם מארחים.
אורי: בשמחה. אתה קודם כל תצטרך להסביר לנו בבקשה מה זה פיזיקאי רפואי.
ד"ר קורן: אוקיי, אז… פיזיקה רפואית היא מתחלקת בגדול לשני תתי קטגוריות. יש פיזיקאי רפואי טיפולי, שזה בעצם התפקיד שאני מבצע, במכון קרינה, במכון רדיותרפיה. יש פיזיקאי רפואי ב-Nuclear medicine, רפואה גרעינית, במכוני ה-PET-CT, ופיזיקאי רפואי שמתעסק בדימות, במכוני CT ואולטרסאונד וכיוצא בזה. התחום הזה קצת קטן בהיקפו במדינת ישראל, אבל, התחום של הדימות, אבל הוא מתפתח והוא מאוד מאוד חשוב.
אורי: אז אם אני מחלק את זה לשני תחומים, זה קודם כל דיאגנוסטיקה ודימות וטיפול בקרינה בעיקר לריפוי סרטן?
ד"ר קורן: כן, וכמובן התחום של רפואה גרעינית, אם זה ב-PET-CT או במיפוי עצמות, שזה בעצם הזרקה של חומר רדיואקטיבי לגוף, שהוא המקור של הקרינה, ואת הקרינה הזאת אנחנו אחרי זה משתמשים בה בתהליך הדימות עצמו. זה במכונים…
אורי: בקצרה, מה זו קרינה?
ד"ר קורן: קרינה זו הדרך שלנו בעצם למסור אנרגיה בעומק התווך. אנחנו מתייחסים לקרינה…
אורי: עומק התווך בתוך הגוף.
ד"ר קורן: תווך בתוך הגוף, בתוך הגוף, כן. אנחנו בעצם מתייחסים לקרינה מייננת, זו קרינה שיש לה מספיק אנרגיה לתלוש אלקטרון במסלולו באטום, ולכן היא מייננת, אנחנו נזהרים ממנה, כי בדרך כלל היא עושה, היא עושה נזק. את הנזק הזה אנחנו רוצים לעשות ל… ל-bad guys, לתאים הסרטניים, לגידול עצמו, ואנחנו רוצים לחסוך אותו מרקמה שהיא בריאה והיא לא… והיא לא חולה, זה מה שאנחנו עושים במכון רדיותרפיה.
אורי: זה מאוד ברור כל פעם שאנחנו הולכים להיבדק ב-X-ray, והקרינה היא בדיוק מדודה, או כשאנשים הולכים, הממ… חס וחלילה, לקבל טיפול נגד סרטן, ומצד שני, הקרינה לא פוגעת מאוד בשאר הגוף. זה נשמע מאוד מאוד טריקי, איך אתם עושים את זה?
ד"ר קורן: אז זה נעשה בצורה מאוד מאוד מדויקת, וזה מחזיר אותי לתפקיד של פיזיקאי רפואי…
אורי: כן?
ד"ר קורן: לתחום של בקרות איכות מאוד מאוד קפדניות, מכּיוּל של המאיץ, שהמאיץ ייתן את מנת הקרינה שהרופא המטפל רשם במִרשם הקרינה, ועד המון המון בקרות איכות, שגם למכשירי הדימות שקיימים לנו על גבי המאיץ, ועוזרים לנו למקם את המטופל בצורה מאוד מאוד מדויקת, וכלה בבקרת איכות פרטנית, שבה אנחנו בעצם מודדים את מנת הקרינה, על גבי פאנטום או מערכת של גלאים, ואנחנו בודקים אותה ביחס למה שאנחנו תכננו לטפל או להקרין. אז המון המון בקרות איכות, גם תכנון הטיפול שדורש מיומנות מאוד מאוד גבוהה, במטרה לתת את תוכנית הטיפול המיטבית למטופל. תוכנית טיפול מיטבית היא כזו שתגדיל את המנה לגידול עצמו ותקטין את המנה לאיברים בסיכון או לאיברים שמסביב לו. הקטנת מנת קרינה לאיברים בסיכון מורידה כמובן את תופעות הלוואי, וזה משהו שאנחנו רוצים לעשות.
[מוזיקת רקע]
אורי: דוקטור קורן, אתה יכול להסביר איך התהליך הזה נראה? איך מרפאים בעזרת קרינה?
ד"ר קורן: אני אתחיל ואני אספר קודם כל על, בקצרה, על התהליך של… של המטופל במכון הרדיותרפיה. הוא מתחיל בסימולציה, סימולציה של הקרינה, וסימולציה מתבצעת על גבי CT. על גבי ה-CT הזה, הרופא המטפל ייתן את מרשם הקרינה, הוא יצייר על גבי ה-CT איברים, את האזורים שבהם הוא ירצה להקרין. הוא גם יוסיף שוליים, שייקחו בחשבון גם מחלות מיקרוסקופיות שלא רואים אותם, וגם אי-וודאויות לגבי הצבת המטופל במרחב והדיוק הקרינתי. על גבי זה, נעשה תוכנית קרינה. אנחנו נרצה להקרין את הנפח הזה, ואנחנו נרצה להקטין מנת קרינה מנפחים שנקראים איברים בסיכון, שגם אותם הרופא יסמן כמובן.
אורי: יש איברים מסוימים שמסוכן במיוחד שיקבלו קרינה?
ד"ר קורן: כן. תראה, כשאנחנו מדברים על מטופלות שד או הקרנה של סרטן שד שמאל, אנחנו שמים דגש נרחב על הקטנת מנת קרינה מהלב, שזה בעצם יכול לגרום סיבוכים בעתיד. לכן אצלנו במכון קרינה, ובמרכזים המובילים בארץ, אנחנו מבצעים מה שנקרא Deep inspiration breath hold, שכל תכנון הקרינה, וגם ההקרנה במאיץ עצמו, וגם בסימולטור בתכנון קרינה, נעשה במצב שבו המטופלת ממלאה את ריאותיה באוויר, היא שואפת פנימה, ומחזיקה את ה… את האוויר. בצורה כזאת בעצם הריאות, חלל הריאות גדל, הלב, הלב מתרחק משדות הקרינה. הרופאה שלי, המנהלת שלי, דוקטור טובה, דוקטור אלינה טובה, למשל, היא מסמנת כאיבר בסיכון, כמו כולם, את ה… את הלב עצמו, ומסמנת גם את ה-Left descending anterior artery, שזה העורק הכלילי שקרוב לשדה הקרינה.
אורי: כן?
ד"ר קורן: אנחנו כל הזמן מנסים להוריד את מנת הקרינה עד כמה שניתן מהלב ומהעורק הכלילי הזה. זאת דוגמה לאיבר בסיכון בהקרנת שד. אז יהיה לנו גם את הריאות, גם את הלב. בהקרנה של פרוסטטה, של בלוטת הערמונית, אז איברים בסיכון יהיו הרקטום ושלפוחית השתן, פרקי הירכיים. אז איברים בעצם שנמצאים בסמיכות לאזור שאותו אנחנו מקרינים.
אורי: וכל התחום הזה, לא אתה היית בעצמך מקווה שמתישהו לא יהיה קיים? כי הרי אין מה לעשות, כמה שהמכשירים מדויקים, וגם עם מירב המאמצים, עדיין בסופו של דבר הגוף מקבל קרינה שמזיקה לו מאוד. אז זה איזשהו פתרון…
ד"ר קורן: תראה, הקרינה מזיקה, אבל מזיקה בראש ובראשונה לגידול עצמו.
אורי: כמובן.
ד"ר קורן: כן? אנחנו מתמקדים, מתמקדים בגידול עצמו, אנחנו מקרינים מכל מיני כיוונים ככה שמכל כיוון תהיה מנת קרינה מאוד מועטת לרקמה בריאה.
אורי: וזה עדיין, וזה עדיין טיפול שיש בו נזק לא מועט לשאר הגוף.
ד"ר קורן: אה… לאו דווקא, לאו דווקא. אתה יודע, הקרינה מאפשרת לנו, שוב, לבוא ולטפל ו… ולחסוך ניתוחים. הקרינה זה… זה דבר נפלא, זה דבר טבעי. כן הייתי מעדיף שלא… שלא יהיו מחלות ושאני אהיה מחוסר עבודה ושכולנו נהיה במכון מחוסרי עבודה, מהרנטגנאים ל… לאחיות, לעובדת הסוציאלית.
אורי: כן, ושכולנו נחיה לנצח, באופן כללי.
ד"ר קורן: לא. [צוחקים]
אורי: לא, אבל, אבל… האם זה לא טיפול יחסית אגרסיבי?
ד"ר קורן: אני לא חושב שהטיפול הוא… תראה, אנחנו, הטיפול הוא מאוד מאוד מדויק והוא דורש אחריות מאוד מאוד כבדה. במובן הזה אתה צודק, אתה לא יכול לקחת את הקרינה בחזרה, אתה מוסר אנרגיה, אנרגיה גבוהה מאוד. אתה משתמש בהרבה מאוד מערכות בטיחות ובקרות איכות מאוד מאוד קפדניות. אני אחזור רגע ל…
אורי: כן?
ד"ר קורן: התחלנו לדבר, אז, אז נחזור שוב. מהסימולציה ומרשם הקרינה והסימונים של ה… של הרופא המטפל, אנחנו נלך ואנחנו נעשה תוכנית, תוכנית קרינה שהיא, שוב, מסתמכת על, על מחשוב מתקדם, וזה בעצם inverse planning, ואנחנו מבצעים בעצם אופטימיזציה באמצעות המחשב, שבה אנחנו מנסים להגדיל עד כמה שניתן את המנה הנבלעת לגידול, ולהקטין את המנה מהאיברים בסיכון, מרקמה שסביב לגידול. ואת זה אנחנו מבצעים. לאחר מכן, כשיש תוכנית הקרינה, אנחנו מגיעים למאיץ. המאיץ עצמו משתמש ב-Multileaf collimator, שזה בעצם תוחם לקרן. אנחנו באמצעותו, שזה 120 עלים, שכל עלה הוא בולע את הקרינה, [אורי מהמהם בהבנה] ואנחנו באמצעות ה-120 עלים האלה, שנעים בצורה מאוד מאוד מדויקת ומבוקרת, אנחנו יכולים ממש לצבוע את מנת הקרינה בנפח המטופל. עוד קודם לכן אנחנו נרצה, ודברים שהתקדמו כיום, אנחנו נרצה מאוד לוודא שהמטופל ושהאיברים שלו, ושבמיוחד הגידול שלו, נמצא במקום המדויק ביותר, ואנחנו עושים את זה באמצעות מה שנקרא image guidance, או תמיכת דימות, שקיימת לנו על גבי מיטת המטופל במאיץ. החל בעיקר ב-Cone Beam CT, שזה CT שמתבצע על גבי מיטת הטיפול, ואז בעצם לרנטגנאים המסורים שלנו יש את האפשרות לקחת את הסריקת CT שהתבצעה זה עתה, על גבי המיטה של המאיץ, ולהתאים אותה לזו שביצענו בתוכנית הטיפול בסימולציה, בצורה מאוד מאוד מדויקת. אני הולך רגע עכשיו לסרטן הערמונית, סרטן פרוסטטה, אז דוקטור סדצקי, ה… הוא יהיה מפורסם, הוא עדיין לא מפורסם.
אורי: לא סיגל, כן.
ד"ר קורן: לא סיגל ואין קרבה משפחתית.
אורי: כן.
ד"ר קורן: הוא בעצם מבצע פרוצדורה לפני תחילת תוכנית הקרינה ולפני ההקרנות, הוא מבצע את הפרוצדורה בחדר ניתוח, שמלוּוה באולטרסאונד, בדימות, והוא בעצם מחדיר שלושה גרגירים, שלושה Fiducial markers, שהם בעצם שלושה סַמנים לפרוסטטה עצמה.
אורי: כן, מה המטרה שלהם?
ד"ר קורן: המטרה שלהם שאנחנו, הסַמנים האלה נשארים בתוך הפרוסטטה. הפרוסטטה היא רקמה רכה…
אורי: כן?
ד"ר קורן: מאוד מאוד קשה לנו לראות אותה ב-X-ray רגיל או ב-CT, ולכן, ברגע שאנחנו מחדירים את המרקרים האלה, שהם מתכתיים, אנחנו נראה אותם בבירור בסריקת CT שמבדילה היטב.
אורי: ואנחנו מדברים על מצבים שבהם אנחנו רוצים לטפל נגד גידולים סרטניים בפרוסטטה, ואז אנחנו מכניסים את זה בשביל להבדיל…
ד"ר קורן: בשביל לראות את הפרוסטטה.
אורי: …ולא לפגוע במה שאנחנו לא רוצים.
ד"ר קורן: אנחנו רואים, אנחנו רואים את הפרוסטטה, אנחנו רואים את הגרגירים האלה, אנחנו ממקמים אותם בצורה מאוד מדויקת, שוב, חוזרים לסימולציה, גם בסימולציה ראינו אותם בצורה מאוד מאוד ברורה. וברגע ששלושתם נמצאים איפה שהם נמצאים, אתה… הרופא המטפל ואנחנו מרגישים מאוד מאוד בטוחים שהפרוסטטה נמצאת במקום שהיא אמורה להיות, ואנחנו מטפלים את הטיפול הקרינתי. בנוסף לכך הוא גם, יש משהו חדש, הוא מזריק ג'ל, הג'ל הזה הוא הופך לפולימר והוא יוצר חיץ בין הרקטום לפרוסטטה. [אורי מהמהם בהבנה] הרקטום הוא איבר בסיכון לטיפולי פרוסטטה, ביחד עם ה-bladder ופרקי הירכיים למשל, אבל הרקטום, שהוא בדרך כלל צמוד לפרוסטטה, ברגע שהוא נוצר לנו החיץ הזה, אפילו של סנטימטר וחצי עד שניים, מאפשר לנו להקטין משמעותית את מנת הקרינה לרקטום, ואז הטיפול הוא הרבה הרבה יותר מיטבי.
[מוזיקת רקע]
אורי: איפה בטבע אנחנו יכולים לראות קרינה שקיימת בלי התערבות אדם, ואיפה הקרינה הזו היא חיובית והכרחית?
ד"ר קורן: טוב, קודם כל יש קרינת רקע שהיא טבעית, קרינה טבעית. במדינת ישראל זה שני מיליסיוורט לשנה.
אורי: שזה תחת… בגלל החשיפה לשמש?
ד"ר קורן: לאו דווקא שמש. א', יש קרינה שהיא קרינה קוסמית…
אורי: כן.
ד"ר קורן: …ואנחנו יודעים שדיילים או אנשי צוות אוויר נחשפים, נחשפים לקרינה יותר. מרבית הקרינה הטבעית שלנו, הקרינת… הקרינת רקע היא מגיעה דווקא מהראדון, ראדון שהוא פולט אלפא. אלפא זה גרעין של הליום. הבעיה עם הראדון זה שהוא גז אציל והוא מתיישב לנו בריאות.
אורי: כן, שזה גז שנמצא הרבה פעמים מתחת לאדמה.
ד"ר קורן: מרתפים, כן, קומות קרקע, כן, בהחלט. ויש לנו, אתה יודע, כשאתה אוכל בננה, אז יש את הפוטציום [כך במקור], נדמה לי שהוא גם כן, שזה אלמנט רדיואקטיבי…
אורי: כן.
ד"ר קורן: אבל זה מאוד זניח. הקרינה היא דבר, דבר טבעי, אנחנו משתמשים בה לטובתנו, אם… אם זה בכורים גרעיניים, אנחנו מדברים על שטף של נייטרונים.
אורי: שמה זה לא כל כך טבעי.
ד"ר קורן: אה… כן, אפשר, תשמע, יש, האלמנטים הבקיעים, שזה אורניום 235, ו…
אורי: כמובן שזה טבעי, כמובן… זה פשוט מלאכותי, זה מעשה אדם.
ד"ר קורן: לא, לא, בסדר. בסדר גמור, נכון, אבל יש את הטרנס-אורניום, שוב, שזה אמצעי, אלמנטים, או איזוטופים מלאכותיים, שאנחנו יוצרים אותם בכור גרעיני, וגם הם בקיעים.
אורי: אז איזה סוגי קרינה יש, ואיך אנחנו משתמשים בסוגי קרינה שונים לרפואה?
ד"ר קורן: אוקיי, אז קודם כל, יש לנו התפרקות אלפא, שהיא, שוב, זה גרעין של הליום, התפרקות בטא, בטא פלוס ובטא מינוס, בטא מינוס זה אלקטרון שמשתחרר, בהתפרקות הרדיואקטיבית הזאת. הבטא פלוס, זהו פוזיטרון שמשתחרר, והפוזיטרון זה בעצם אלקטרון עם מטען, עם אותו מטען, של 1.602, 10 במינוס 19 קוּלוֹן, אבל המטען שלו חיובי. איפה הוא משמש אותנו? ברפואה, ניגע שנייה אחת, ב-PET-CT.
אורי: ואז זה לסמן אותה בעצם?
ד"ר קורן: ואז אנחנו יכולים לראות, אנחנו מסמנים, ברדיותרפיה אנחנו הרבה מאוד פעמים נעזרים ועושים, מבצעים היתוך, פיוז'ן, בין הסריקה שהמטופל ביצע במכון PET-CT לבין הסריקה אצלנו. יעזור מאוד לרופא לסמן את גבולות הגידול ולקבוע אותם. [אורי מהמהם בהבנה] במרכז הרפואי "זיו", אני חייב לציין, אנחנו כבר מזה כשלוש שנים, יש לנו מכון PET-CT בראשותו של דוקטור משה בוחר, ואנחנו נעזרים מאוד, השיתוף פעולה הוא מאוד מאוד קרוב, אנחנו הרבה מאוד פעמים גם ביצענו את סימולציה, תכנון הקרינה, על גבי ה-PET-CT, ואז ההיתוך הוא מאוד מאוד, או שהוא לא נדרש, או שהוא מאוד מאוד מדויק. נמשיך הלאה. [מגחך]
אורי: אז אתם משתמשים בקרינה קודם כל בשביל לבצע דימות ולהבין את הגבולות היותר מדויקים של הגידול הסרטני, ולאחר מכן, במידת הצורך, גם משתמשים בקרינה בשביל להשמיד אותו.
ד"ר קורן: כן, נכון, אבל זה לאו דווקא אותן סוגי קרינה.
אורי: משהו אחר לגמרי.
ד"ר קורן: כן. עכשיו, קרינת גמא זה התפרקות של… של פוטון שמשתחרר מגרעין האטום.
אורי: שהיא החזקה ביותר נחשבת?
ד"ר קורן: הטווח שלה, Theoretically speaking, הוא אינסופי, אבל כן, אנחנו משתמשים בה בעיקר במאיצים שלנו, בקרינת הרנטגן. חשוב מאוד לציין שיש… שוב, יש לנו סוגי קרינות שונים, אם זה נייטרונים, ששטף של נייטרונים יכול להתקבל או על ידי ריאקציית היתוך, או על ידי כור גרעיני. אבל אנחנו, דבר שהוא יחסית חדש והוא מיטיב, לאו דווקא חדש, אבל אה… מאוד מיטיב, והיתרון הוא מבחינה פיזיקלית, זה קרינה בפרוטונים. בעצם מאיצים פרוטונים. לפרוטון יש יתרון שהוא גם פיזיקלי, והוא גם מבחינה רדיו-ביולוגית עושה קצת יותר נזק, 10% יותר נזק מהפוטונים. ובעצם לפרוטון הוא מוסר את מרבית האנרגיה שלו בעומק התווך, בצורה שנקראת Bragg peak, אז כשאני מטפל בפרוטוני קרינת בלימה, במאיץ שלי, אני מקרין רקמה לפני הגידול ואני מקרין רקמה אחרי הגידול.
אורי: זה אומר… זה אומר, בוא ננסה לתרגם את זה לעברית, השיא של השחרור אנרגיה של הפרוטון מתבצע בתוך המטופל וככה ש…
ד"ר קורן: בדיוק, ב-peak עצמו, נכון. אני אקרין מעט מאוד לפני הגידול, אבל אני אקרין ב-peak, אני אמסור את מרבית האנרגיה בעומק, בעומק הגידול. הטיפולים האלה מאוד יקרים עד היום, מכון פרוטונים יכול… או ציקלוטרון, עם כל המערכת עצמה, יכולה להגיע למאות מיליוני דולרים. במדינת ישראל, משרד הבריאות יזם…
אורי: יש לנו כזה מכשיר בארץ?
ד"ר קורן: לא, אין לנו. א', יש לנו, כן, אני עוד מעט אספר, אבל…
אורי: כן?
ד"ר קורן: יש יוזמה של משרד הבריאות, וכרגע נבחר בית חולים "איכילוב" לבנות ולהתקין מערכת שכזו. הטיפול הוא מאוד מאוד יקר. אנחנו היום, אנחנו נרצה כמובן, בגלל ההקטנה של מנת קרינה של רקמה בריאה, אנחנו נעדיף לשלוח את הילדים שלנו לטיפולים כאלה בחוץ לארץ, איפה שזה קיים.
אורי: כן.
ד"ר קורן: אממ… שוב, ההקרנה היא של פרוטונים, אבל צריך גם לציין שיש, כשהולכים ליונים כבדים כמו Carbon ions, אז הטיפול הוא עוד יותר מיטבי ואנחנו…
אורי: לא מבין מה אמרת.
ד"ר קורן: אנחנו מאיצים יוני פחמן ומקרינים באמצעותם. ההאצה של פרוטון, היא מתבצעת לא בצורה קווית, למרות שאפשר, פרוטון הוא חלקיק טעון חיובית, היא מתבצעת על ידי ציקלוטרון או סינכרוטרון, ברינגים האלה, בטבעות הללו שאנחנו… שאתה יכול אולי לתאר לעצמך.
אורי: והטיפול הזה הוא עדיף, כי הכמות הקרינה העודפת שלו, הקרינה שהולכת לאיברים הבריאים, היא פחותה?
ד"ר קורן: כן, בהחלט. הטיפול הזה הוא עדיף, מבחינה פיזיקלית, שבה בעצם אתה יכול למסור מרבית אנרגיה לגידול, תוך הקטנה משמעותית של הקרינה מסביב לגידול.
[מוזיקת רקע]
אורי: אם אתה מסתכל כרגע על התחום של רדיותרפיה בצורה יותר רוחבית, יש איזשהו כיוון מסוים שנראה לך מבטיח לכמה שנים הקרובות?
ד"ר קורן: טוב, אז מה ש… מה שקיים כיום, ואני בעיקר בתחום של ה… של ההקרנה בפרוטונים, והאצה על ידי ציקלוטרון, זה התחום של… נקרא Flash, שזה בעצם… נותנים מנת קרינה ב-dose rad, בקצבי מנה אדירים, שהם פי… פי מספר אלפים מקצבי המנה שניתנים במאיץ למשל, או בטיפול קרינתי.
אורי: כן.
ד"ר קורן: כש… מסתבר שכשעושים את זה, מסתבר שהתאים הבריאים הם די שקופים לקרינה, ואת האימפקט, ההשפעה של הקרינה על התאים הסרטניים היא קטלנית. זה תחום…
אורי: משמע ש… אם אני מבין נכון, הסרטן רגיש לפעולה הזו יותר מאשר תאים בריאים.
ד"ר קורן: יותר, יותר משמעותי, כן. עד היום ברדיו-ביולוגיה הקלאסית, אנחנו תמיד אומרים, כיוון שהתא הסרטני הוא מתחלק, הוא נמצא בחלוקה תמידית, הוא יותר רגיש לקרינה. רדיו-ביולוגיה הקלאסית. פה באים ואומרים, אנחנו נותנים בקצבי מנה מאוד מאוד גדולים, את מנת הקרינה, ואנחנו רואים שההשפעה על תאים הבריאים היא יחסית פחותה. זה דבר חדש, זה דבר חדש, זה תחום שמאוד נחקר כיום ומתפתח. אנחנו, תחום נוסף הוא כמובן הדימות עצמו, הטיפולים האדפטיביים. כשאני… אני קצת אגע במהו טיפול אדפטיבי. [אורי מהמהם בהסכמה] סיפרתי לך שכשאנחנו עושים, מתחילים בטיפול הקרינתי, אנחנו עושים סימולציה, ואנחנו נדאג, על גבי המאיץ עצמו, למקם למשל את האיבר המטופל בצורה… איבר המטרה בצורה מאוד מאוד מדויקת. נחזור רגע לפרוסטטה, ואנחנו נשתמש במרקרים ונמקם את הפרוסטטה בצורה מאוד מאוד מדויקת…
אורי: כן.
ד"ר קורן: אבל למשל… הגוף שלנו דבר דינמי, הפרוסטטה זזה, הרקטום זז, שלפוחית השתן. לכן יכול להיות שמיקום הפרוסטטה יהיה מדויק, אבל מיקום הפרוסטטה בגוף, ביחס לגוף, יהיה… יהיה שונה. ולכן, גם אם אני אקרין את ה… את הפרוסטטה, במרחב היא תימצא במקום המדויק, ההקרנה עצמה לא תהיה הכי מדויקת, כי נניח היה צריך לעבור חמישה סנטימטר של שלפוחית שתן, וכרגע יש שישה סנטימטר של שלפוחית שתן, למשל. טיפול אדפטיבי לוקח בחשבון את המצב הקיים ומבצע אדפטציה, התאמה של תוכנית הקרינה למצב הקיים. אז זה קיים בשני תחומים. אני מקווה שהמאיץ, יש כבר מאיצים חדשים, ניתן קרדיט לחברינו בירושלים הבירה, ב"הדסה", שמכניסה מאיץ כזה ראשון אדפטיבי. המאיץ הזה בעצם מבצע סריקת CT ומסמן באמצעות בינה מלאכותית, מסמן את כל הנפחים והאיברים למחדש, ומבצע תוכנית קרינה חדשה למצב הקיים. הוא מבצע את האדפטציה באמצעות תוכנית קרינה חדשה וכל זה…
אורי: זה קורה לייב.
ד"ר קורן: זה, כן, זה בלייב, וזה, זאת אומרת, ואז הרופא המטפל יושב במאיץ עצמו ומחליט, אוקיי, אני הולך עם התוכנית האדפטיבית המותאמת, או אולי אני מעדיף להידבק, להמשיך עם התוכנית הראשונה, המקורית. זה הטיפול, טיפול אדפטיבי.
אורי: כן.
ד"ר קורן: אנחנו מתחדשים במאיצים כאלה, ואני גם מקווה שנהיה אנשי בשורות ונקלוט כזה מאיץ אצלנו במרכז הרפואי "זיו" בקרוב. טיפול נוסף אדפטיבי זה טיפול של מאיץ שהוא משולב MRI, ופה ניתן קרדיט לחברים שלנו ב"אסותא", רמת החייל, שלהם יש את המאיץ המשולב עם MRI הראשון והיחיד כרגע במדינת ישראל. היופי ב-MRI זה שאתה רואה סימולטנית בזמן ההקרנה, ואז אתה מרגיש מאוד מאוד טוב, אתה רואה את ה… את האיברים, אתה לוקח בחשבון שינויים שמתרחשים. אלה הטיפולים האדפטיביים. אנחנו הולכים לטיפולים יותר ויותר מדויקים, יותר ויותר שמתאימים למצב המטופל על גבי מיטת המאיץ, ואז אנחנו מקרינים בצורה הרבה הרבה יותר מדויקת, וכשאתה מקרין בצורה מדויקת ואתה רואה את האיברים שאתה מקרין אותם, אתה יכול להקטין כבר את השוליים, לחסוך מנה מרקמה בריאה ולתת יותר מנה לגידול עצמו.
אורי: כן. ואיפה אתה רואה את קצה גבול היכולת של התחום? איפה… מהו מצב אידיאלי מבחינתך? שלאדם יש סרטן, האם יהיה באיזשהו יום אפשר לרפא סרטן עם הרבה גרורות בעזרת טיפול?
ד"ר קורן: כן, היום, תראה, היום אנחנו, באיזשהו שלב אתה כבר, אתה רודף אחרי גרורות, אבל אתה, אתה כבר לא יכול להקרין ברגע שיש הרבה מאוד גרורות, אתה כבר לא יכול לתת טיפול קרינתי לכל גרורה וגרורה. יש מכשיר חדש, אני אביא לעוד מכשיר חדש, שזה בעצם מאיץ שהוא משולב עם PET-CT, הוא אמנם לא זמין בשוק, אבל היופי פה בעצם, שקבלת הסיגנל מה-PET עצמו, בעצם מאפשר backfire, הקרנה בחזרה מקבלת הסיגנל, וזה נקרא Biological Modulated Radiation Therapy, בעצם אנחנו עושים שימוש בהתפזרות, בהתפלגות של הגרורות עצמן בגוף, ומקרינים בחזרה את הגרורות הללו. אז זה טיפול שהוא יהיה אולי זמין בעתיד, ואני מאוד מאוד מקווה, אבל מה, אנחנו כולנו מקווים שנהיה בלי… בלי החשש הזה מסרטן, או שיהיו… יהיו תרופות, אנחנו, התחום הזה מאוד מאוד מתקדם, זה אמנם לא התחום שלי…
אורי: כן.
ד"ר קורן: אני פיזיקאי רפואי, אבל כן, אנחנו מאוד מאוד מקווים שלא נצטרך לעסוק בתחום, אבל לצערנו, אנחנו כן עוסקים בו.
אורי: נקווה שנצטרך לעסוק בו כמה שפחות, אבל שכשכן נעסוק בו, הוא יהיה כמה שיותר מדויק ויעיל. דוקטור שיאון קורן, פיזיקאי רפואי ראשי בבית החולים "זיו" בצפת, תודה רבה.
ד"ר קורן: תודה רבה לך, אורי.
[מוזיקת סיום]
קריין: תודה שהאזנתם לנו. באפליקציית "בר-דעת" תמצאו עוד הרבה פודקאסטים מרתקים גם בנושאים דומים וגם בתחומי ידע שונים לגמרי. בואו לגלות אותם. "בר-דעת", אפליקציית הפודקאסטים של בר-אילן. משפיעים על המחר - היום. ערך והפיק: אורי טולדנו. תודה על ההאזנה.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments