פרק בזק מלא במידע על איך להתארגן לטעימת יין. חושבות על לארח חברות לטעימה? משתעשעים בטעימה עיוורת? הפרק הזה הוא בשבילכם! מה חשוב לדעת ולהכין? איזה כיבוד להגיש ליד (אם בכלל) ואיפה אסור לטעום יין? להתחיל מהיין הלבן או האדום? הצעיר או המבוגר? איך מה שאתם לובשים, עונדים ועוטים על עצמכם עלול להשפיע על הטעימה? ועוד המון תשובות לשאלות שמעניינות את כולם! (או לפחות הרבה אנשים שאנחנו אוהבים) זה הולך להיות מהיר, קצר ועם גוף מלא.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 03/12/2021.
רוני: ברוכות וברוכים הבאים לפודקאסט היין "מוצר צריכה בסיסי". היי גיא הרן.
גיא: היי רוני ססלוב.
רוני: מה עניינים?
גיא: מעולה. בעצם היום אנחנו בפרק בזק.
רוני: אנחנו בפרק בזק. אנחנו באים לשפוך מלא אור, מלא מידע, לשתף מלא דברים שמגניבים אותנו, מעניינים אותנו, אנחנו כל הזמן מתעסקים בהם וזה טעימת יין. (צוחקת)
גיא: כן, כן, בסופו של דבר, זו אולי אחת השאלות שחוזרות הכי הרבה וכל הזמן פונים אלינו ושואלים "אני הולך לעשות איזושהי טעימה, אני יושב עם חברים, אני הולך לטעום, לארגן משהו, איך אני עושה את זה? מה כדאי לדעת? איך לעשות את זה בצורה הטובה ביותר?"
רוני: ואנחנו יכולים לדבר על הנושא הזה שבועות, אבל החלטנו לתת לכם את הפרק בזק הזה, את הממש, את ה-ESSENCE את התמצית של מה לשים לב אליו. אז אפשר להקשיב לפרק הזה הפעם באיטיות, באיזה 0.75 ובוא נצא לדרך.
גיא: קדימה, קדימה. אז מה צריך?
רוני: קודם כל, לשים לב לסביבה שאנחנו נמצאים בה. לשים לב שלחדר, לריח שלו, לאור שלו, לטמפרטורה שלו, שיש השפעה. אנחנו נרצה חדר יחסית מאוורר שאין לו ריחות אינטנסיביים אחרים ונרצה להכין את החלל שהוא יהיה אמרנו מאוורר ומואר ויחסית נטול ריח. נטול ריח, גם חשוב להגיד לאורחים שלנו מראש.
גיא: לחלוטין, לחלוטין. ובעצם חשוב גם למי שמגיע לטעימה הזו, להכין את האנשים למה הם צריכים לצפות. כמה יין הולך להיות, לא לנהוג אם אנחנו עכשיו עושים טעימה גדולה של יינות. אז אולי לקחת את זה בחשבון. לא להשתמש בריחות חזקים מדי, להגיע אולי עדיף אפילו בבוקר, החושים שלנו חדים יותר. אם אפשר לעשות את הטעימה הזו ביום שישי בבוקר, שבת בבוקר. מי שיש לו מספיק מזל, לעשות את זה באמצע השבוע בבוקר. אלה הזמנים הכי טובים לעשות טעימה.
רוני: מאוד מומלץ. כשאנחנו באמת בערנות מסוימת, לא עייפים אחרי יום ארוך. וגם אנחנו הכי חדים כשאנחנו קצת רעבות. זה אומר שכל החושים הרבה יותר בתשומת לב ובערנות. לא באיזה רעב כזה של אה אני חייבת משהו ואין לי, כי זה יכול להיות גם מעצבן.
גיא: נכון.
רוני: אבל גם לא בשובע אובר ואז החושים קצת יותר אממ...מנומנמים...
גיא: ובכלל העניין של הכיבוד. כן, אנחנו כולנו אוהבים גם אוכל עם היין, זה נהדר. אבל אם אנחנו יושבים לארוחת בשרים ויין, זו ארוחה, זו לא טעימת יין.
רוני: בדיוק. אנחנו עושים פה רגע את ההפרדה באמת בין מפגש שהוא נטו רק פאן, חברים, יושבים, אוכלים, שותים וזה, לעומת שרוצים שניה לשבת ולתת את תשומת הלב אל היין. שזו חוויה מאוד מעניינת. אין הרבה פעמים סיטואציות שאנחנו אומרים אוקיי, עכשיו אני מפנה את הכל סביבי ואני רוצה רגע לשים לב ליין ולהקשיב ממש לעומק לסיפור שיש לו לספר. ואם דיברנו באמת על הסביבה שבה זה נמצא ודיברנו על איזה הנחיות אולי לתת לאורחים שלנו, איזה כיבוד להגיש, כי אם אנחנו רוצים באמת כן שיהיה משהו על השולחן בשביל לנקות את הפה מטעימה לטעימה, לחם, קרקרים, זה מעולה. מקסימום עם חמאה, גם לא. שמן זית תלוי את מי אתם שואלים. לפעמים הוא יכול להיות בעצמו עוצמתי יותר, עוצמתי מדי או עם נוכחות של הריח. ואנחנו נרצה ממש לשים בצד את כל הדברים האלה.
גיא: לחלוטין. אנחנו נרצה שמה שאנחנו טועמים יהיה מינימום עם מינימום השפעה על היין שאנחנו טועמים. אם רוצים לשנות ריחות, לנקות את הפה, אז אולי אפשר קצת תפוח ירוק טיפה לנקות את הפה. שום דבר לא חזק מדי, בטח לא קפה ובכלל ריחות של קפה בחדר.
רוני: אוי קפה עושה את היין הכי דוחה בעולם. הוא עושה אותו נורא מר, נורא חמוץ, אי אפשר להרגיש ממנו כלום. הסיבה שאנחנו כן נאכל נגיד איזה תפוח ירוק או משהו, גם הרבה פעמים בגלל החמיצות שלו שהוא עוזר ליצור רוק, לחדש בעצם את הרוק בפה שלנו וזה כמו לעשות מן אממ...ריבוסט למערכת, להתחיל אותה מחדש, יש לנו רוק. כי הרבה, לא הרבה, חלק ייתכן ונשתה יינות עפיצים שנותנים תחושת יובש בפה בגלל נוכחות הטאנינים והעפיצות הזאת מייבשת לנו את הפה. אם אנחנו נרצה אחר כך לטעום יין נוסף, אנחנו לא רוצים שתהיה השפעה עוברת.
גיא: ובהקשר הזה מאוד מאוד חשוב לדבר על סדר טעימת היין. מכיוון שיין אחד משפיע על היין שאחריו ולכן חשוב מאוד שאנחנו נבנה את סדר הטעימה בצורה כזאת שהיינות לא יפגמו בהנאה אחד של השני. אנחנו נתחיל בדרך כלל מיינות שהם עדינים יחסית בטעם. חמיצות לא מאוד גבוהה, מתיקות לא מאוד גבוהה, אלכוהול לא מאוד גבוה. וככל שהטעימה תתמשך, אנחנו נאפשר, נעלה ברמות של הדברים האלה. העניין הזה שנגיד לבן ואדום, זה לא הכרחי שנתחיל בלבן ונעבור לאדום. לא פעם וגם ביקבים טובים בבורדו שהייתי התחלנו עם היין האדום, עברנו ליין הלבן כי הוא היה יותר עוצמתי עם חמיצות יותר גבוהה והיה נכון יותר לסיים איתו.
רוני: וגם טוב לתת כן איזושהי הפסקה של מינימום 3.5 דקות בין טעימה לטעימה כדי שבאמת חוש הריח יוכל להתאפס מחדש. כי מה שקורה עם חוש הריח שלנו זה שברגע שאנחנו מריחות משהו, אז אותו ריח הוא כמו מפתח שיושב בתוך מנעול. והוא יושב שם לכמה שניות. בגלל זה נגיד אם אתם לא באמת עובדים במקום נגיד, מאחלת לכולם לעבוד נגיד אצל איזה שוקולטייר או מקום עם ריח עוצמתי. אחרי שנמצאים בו הרבה זמן, אז אנחנו פחות חדים לריח הזה כי המוח אומר "אוקיי, הבנתי שיש ריח של שוקולד" והוא לא ממשיך להעביר לנו את המידע הזה. אבל אם נמתין רגע והגירוי של הריח לא יהיה סביבנו, אז הוא ישחרר את זה ונהיה עוד פעם מן חדשים בשביל להריח מחדש את הריחות. אז ההפסקה הזאת בין טעימה לטעימה היא חשובה כדי שנוכל באמת לבוא נקיים כמה שיותר לטעימה שאחריה.
גיא: עוד שאלה שעולה לא מעט זה כמה יינות יש בטעימה כזו? כי רובנו, מי שטועם מדי פעם, נהנה מטעימה, אבל לא עוסק בזה כמקצוע, המיומנות שלנו נמצאת סביב יכולת לטעום חמישה יינות, שמונה יינות, עשרה יינות. באיזשהו שלב אנחנו מתחילים להתעייף. עכשיו אנחנו מכירים אנשים וחברים שיודעים לטעום גם מאה יינות ויותר ברצף. יש כאלה בני אדם. אחרי שטעמתם 10,000 יינות, באמת שאת ה-100 הבאים זה יחסית לא נורא מורכב.
רוני: אבל הן גם טעימות טכניות הרבה פעמים. נגיד כן ביקב שטעמתי טעימת חביות, אז טעמתי 40 ברצף, ירקתי את כולם כי המוח לא יוכל באמת להתמודד עם זה. ותמיד חיפשתי משהו מאוד ספציפי ששאלתי עליו את השאלה. ופה כשאתם עושים טעימה, אז אתם רוצים דווקא להגיע יחסית פתוחים ופתוחות למה יש ליין הזה לספר לי. אז לא להגזים. לא להגזים כי בשלב מסוים זה באמת נהיה מעייף מאוד ולא נעים. וזו גם בחירה, כמה לירוק וכמה לבלוע.
גיא: זהו, זו באמת שאלה טובה ואני אישית מאמין מאוד במרקקה, ספיטון, משהו שעוזר לנו להמשיך להיות צלולים כמה שאפשר בהמשך טעימות היין שלנו. כשטעימה של יינות מעבר, טעימה היא החלק של היין שנמצא בפה, לטעמי פחות החלק של בליעה של היין. זה כששואלים אותי, אני יודע שלא כולם מסכימים עם הגישה הזו.
רוני: (צוחקת)
גיא: אני חושב שכששותים יין, שותים יין. כשטועמים יין, טועמים ואלה שני דברים שונים.
רוני: אאאבל, אבל, תשמע, אם יש לך יין ממש טעים בפה,
גיא: כן, בהחלט.
רוני: אז הרבה פעמים נגיד לפעמים בטעימות שנקרא להן פסאודו מקצועיות שכן יושבים ביחד קולגות, כמו שיש לנו קבוצה של קולגות שיושבים וטועמים ומדברים על יין, אממ...אז כן נחמד לפעמים לבחור מה לירוק, מה לבלוע, בשלוקים קטנים. גם אני נגיד שבסדנאות שאני מעבירה וטועמים הרבה יינות, אז אחד מן הטריקים שלי של כן...זה כן חשוב איך שזה יורד בגרון, אבל לא צריך כמות גדולה שתרד בגרון. כי זה כן חלק מהחוויה שלא הייתי רוצה לוותר עליה. ופה המלצה ששלוק קטן נותן לזה את התשובה, של כן לקבל את כל החוויה במלואה, אבל בלי להשתכר בוא נגיד מהר מדי כי אז ביין החמישי תגיד עעע זה אחלה. שאפשר יהיה לדבר על זה בצורה קצת יותר...מושכלת.
גיא: לגמרי. ובעיניי גם חשוב מאוד לנקות את הרעשים שיש מסביב. אחד מהרעשים זה התווית של היין. להשתדל לא לראות את התווית, לעשות טעימה שהיא טעימה עיוורת.
רוני: זה כיף!
גיא: זה כיף, זה פותח את החושים. אתה פתאום טועם דרך חוש הריח, דרך חוש הטעם, דרך חוש הראייה ולא דרך המוח. לא דרך הזיכרון של מה שנראה על התווית ואיך זה אמור לטעום.
רוני: אנחנו מגיעים עם כל כך הרבה ציפיות מראש. איך המחיר, איך התווית נראית, מאיפה היקב, זכה בפרסים, קיבל ביקורת. כל הדברים האלה משפיעים בצורה אדירה. אדירה, אדירה, אדירה. ואני יכולה להגיד לכם שמצד אחד יש הרבה מומחי יין שאחד הדברים שהם שונאים זה טעימה עיוורת כי מן רגע, מה אם יגידו משהו שזה, מה אם פתאום הם ממש יאהבו איזה יין סופר זול או לא יאהבו משהו עם שם טוב. אבל אני חושבת שזה חלק מהכיף. כי כשאנחנו לא רואים את התווית ולא יודעות מה יש בפנים או מה זה הדבר הזה, אז אפשר להגיע הכי עם פתיחות הגבוהה ביותר ועם האותנטיות הגבוהה ביותר וזה בסדר גם לא לאהוב יין מאוד יקר וזה נפלא לאהוב יין זול. ואז יש הזדמנות להפתעות. כי נגיד אחד היינות הנחשבים ל-ENTRY LEVEL הפשוטים, השלוש ב-100 בארץ, אני יכולה להגיד לכם שכשרואים את התווית לא תמיד אוהבים. כשלא רואים את התווית ואני הרבה פעמים מביאה אותו כג'וקר לסדנאות יין, כמעט אין מישהו שלא אוהב אותו. אבל אז אוקיי, ביומיום אנחנו כן רואים את התווית, אז מה עושים? מתמודדים עם המורכבות, אבל לפחות בתוך הטעימה הזאת שניה שמים אותה בצד ומגלים את מה באמת אנחנו אוהבות ואוהבים בלי קשר לרעשים האלה.
גיא: בהחלט, בהחלט. אני אישית אוהב להביא קצת מפות, חומרי עזר, להבין קצת על מה מדובר, להכין טיפה. אם זה מי שטועם יחד איתי, להכין את עצמנו קצת לקראת הטעימה. לתת איזשהו ערך מוסף לטעימה, אבל זה כמובן כל אחד ודעתו וענייניו. כשלא פעם עושים מהצד השני איזושהי טעימה שהיא נורא, נורא כללית. וכאן זו גם שאלה. כי אפשר לעשות טעימה כללית ולהגיד כל אחד שיביא מה שהוא רוצה ומשהו אקלקטי או לבחור איזשהו נושא ולהתמקד סביבו ולבנות איזשהו סדר לטעימה. וכשאנחנו בונים איזשהו סדר לטעימה, אם זה טעימה של זן ענבים או של אזור יין מסוים. עשינו טעימה ביחד של טאנינים, זה היה הנושא. וטעמנו יינות שונים שיש להם יותר טאנינים או פחות טאנינים ומסוגים שונים של טאנינים.
רוני: טאנינים הם אחד החומרים המשמרים הטבעיים שיש ביין שנמצא בקליפה ונמצא בחרצן ונמצא בחבית. הוא יהיה יותר ביינות אדומים והוא זה שייתן את תחושת העפיצות בפה. אבל גם את המבנה וגם את ה...הוא גם נוגד חמצון ומאפשר בעצם את פוטנציאל ההתיישנות של היין.
גיא: קצת מרירות אפילו לפעמים.
רוני: נכון מאוד. ואחד הדברים בעיניי החשובים זה לא להתבייש כשמדברים. כי אי אפשר להגיד דבר טיפשי אם זה מה שאתם מרגישים. ויותר מזה, אם מישהו אומר לכם משהו שנשמע אולי גם לכם טיפשי או לא ברור או לא מובן, אז אל תגידו "לא, מה פתאום, זה לא ככה", אלא דווקא בטעימות האלה אני מאוד ממליצה להגיע עם פתיחות כמה שיותר גדולה. בשביל כן להרחיב ולשמוע בכמה אנחנו שונות ושונים אחד מהשנייה. וזה סופר מעניין. בסדנאות כל הזמן אנחנו מגלים שלמישהו אחד מרירות גבוהה ולמישהו אחר נמוכה. והכל זה האמת והכל זה נכון ובסיטואציות האלה של הטעימות יש הזדמנות באמת להבין ולחלוק ולשמוע בכמה אנחנו שונים. לא רק בצורך בקונצנזוס, אלא הפוך. עם ראייה והכרה בשוני שבינינו.
גיא: לחלוטין, לחלוטין. כוסות.
רוני: מממממ כוסות.
גיא: נושא קרוב לליבנו.
רוני: כן!
גיא: וכוסות קודם כל בבקשה חברים, נקיות. מה זה אומר נקיות? וזה טיפ בכלל לכל טעימה שאתם משתתפים בה. דבר ראשון, שמו מולכם כוסות, תריחו אותן. לפעמים קורה בלי כוונה, בלי משים שהכוס הייתה קצת יותר מדי זמן בארון והתפתח בה קצת ריח משהו של קרטון או של איזשהו משהו טיפה מעופש. קורה. זה בסדר גמור. שוטפים את הכוס, מנקים את הכוס. אם אפשר גם נעשה איזה פוליש טיפה לפני שהיא תהיה מבריקה, אבל זה כבר לא לגמרי חייב.
רוני: (צוחקת) ודבר כיף זה לשחק עם זה. כי יש וזה גיא יודע נפלא, אממ לכוס יש השפעה אדירה על הריח ועל הטעם של היין. השפעה שאתם, אתם חייבות, חייבים לנסות. זה אומר שאני מזמינה אתכם לטעימה הבאה לקחת את כ-ל הכוסות בערך שיש לכם בבית, כוס קפה, כוס מים, גבוהה, נמוכה, כוס יין, כוס שמפניה, ולקחת את אותו יין, למזוג לכל הכוסות האלה ולעבור ביניהן להריח ולטעום. IT WILL BLOW YOUR MIND! כי זה פשוט לפעמים מרגיש כמו יין אחר. ואז זה מעניין לראות פשוט את זה. איך אותו יין בכוס אחת נגיד אם מזגתם לכוס אחת והוא, אם הוא היה טוב אז אחלה, תמשיכו ותשתו. אבל אם הוא היה לכם משום מה לא טעים בכוס הזאת, אז תעבירו את זה לכוס אחרת. כי הרבה פעמים יין שבכוס אחת לא טעים, בכוס אחרת יכול להיות נפלא והמטרה שלנו זה להנות מיין. אז אם לא בכוס אחת, אז בכוס אחרת.
גיא: כן, יהיו כוסות שבהן היין לא יהיה לו כמעט ריח וכוסות אחרות, כוסות אולי מעוגלות יותר כמו כוסות יין יהיה יותר ריח ליין. יש כוסות שיגרמו ליין להרגיש מר יותר או חמוץ יותר, מתוק יותר. יש המון, המון דברים שהכוסות עושות לטעימה שלנו. טריק קטן, דבר קטן שאתם יכולים לעשות בבית. פעם הבאה שאתם לוקחים שלוק מכוס יין, שימו לב מה אתם עושים עם הלשון שלכם. מקום שבו הלשון פוגשת את הנוזל או שהנוזל פוגש את הלשון, ישפיע על התפיסה שלנו של הטעם של היין.
רוני: וזה פיזיקה לכל דבר כי על הלשון שלנו והפה שלנו, בכל אזור שונה יש קולטנים שונים לחמיצות, למרירות, למתיקות. אז הרושם הראשוני, מה שקורה בחוויה הראשונית ביין הרבה פעמים זה מאוד ישפיע עלינו. כמו כוסות אם השפה שלהן מעוגלת או עבה למעלה, אז זה יגרום ליין מן לקפוץ מעל והרבה פעמים לנחות באזור שיותר רגיש למרירות. ואז הדבר הראשון שנגיד זה "וואי היין הזה ממש מר". לעומת זאת, כוס עם שפה יותר כמו כוסות קריסטל שהשפה שלהן ישרה ולא עגולה בסוף, זה יחליק פנימה ויכול להיות שאותו יין בדיוק פתאום יחווה כפחות מר. עוד פעם, תנסו את זה. זה יפתיע אתכם וזה פיזיקה פשוטה. עוד משחק שאני ממליצה לשחק ולגלות עם היין זה הרבה פעמים ליין יש ריח של משהו מתוק ואז גם בפה הוא מרגיש מתוק. אז פעם הבאה שאתם אם היין נגיד כתוב עליו "יבש" אבל הוא מרגיש לכם בפה מתוק, תטעמו אותו עם אף סתום. ממש תסתמו את האף, קחו שלוק בפה, תשאירו את היד על האף ותראו קודם כל, איך זה שונה עם אף פתוח ועם אף סתום. כשאנחנו מפרידים בין חוש הריח לחוש הטעם מה קורה רק בפה ומה קורה כשהם ביחד. תהיו מוכנים להפתעות.
גיא: כן, כן, החושים משחקים לנו בתודעה. וגם ברמה של טעמים. זאת אומרת, אם יין הוא קצת מתקתק, אבל יש לו חמיצות מאוד גבוהה, אז הוא יכול להרגיש בכלל יבש למרות שהוא כן קצת מתוק. אם יש לו הרבה מאוד טאנינים. אתמול שתיתי יין עם הרבה מאוד טאנינים, לא הרגשנו את החומצה כי פשוט הכל נסגר ולא היה טעם בכלל ליין. החושים שלנו עלולים להתבלבל ושימו לב.
רוני: כן, ודבר שאפשר לעשות עם כמה שאמרנו מצד אחד נקי רק את היין, תעשו גם ניסוי עם איזה חתיכת גבינה או משהו, עם שומן וחלבון לבחירתכם. אממ...פעם היו אומרים, אוקיי קודם כל לוקחים שלוק יין ואז שמים את האוכל בפה ושנים עשיתי את זה. ואז אמרתי רגע, מה קורה אם זה הפוך? וגיליתי עולם שלם חדש. כי אם כבר בפה יש נגיד את הגבינה או יש את השומן והחלבון הזה כשהוא פוגש את היין, החלבון מתחבר לטאנינים ופתאום הוא פחות עפיץ. השומן והחומצה יכולים גם להתחבר ביחד ופתאום היין פחות חמוץ. יכולים להיות משחקים מאוד מעניינים בין היין לאוכל שממש יגרמו גם ליין להרגיש מאוד שונה.
גיא: כן, תחשבו על כינור שנשמע נהדר, אבל אם הוא חלק ממקהלה שלמה, אנחנו נקבל סינרגיה הרבה, הרבה יותר מעניינת. טמפרטורת הגשה.
רוני: ממממ...זה על כל דבר אני מרגישה שאני אגיד "זה הדבר הכי חשוב", אבל זה הדבר הכי חשוב. ככל שהיין קר יותר וזה לא משנה כמעט אם הוא לבן או אדום, ככל שהוא קר יותר, הוא יחווה לנו כחמוץ יותר, מר יותר, עפיץ יותר, פחות מתוק, פחות אלכוהולי. אותו יין בדיוק שנגיש אותו בטמפרטורה חמה יותר, יהיה מתוק יותר, פחות חמוץ, פחות מר, פחות עפיץ.
גיא: ויותר ארומטי.
רוני: בדיוק. וזה גם שאלה איזה ארומות. כי נגיד היינות הלבנים, הארומות שלהם משתחררות בטמפרטורה נמוכה יותר. נגיד סביב ה...טוב, תלוי איזה. אבל 4, 10, 15 מעלות. הרבה מהארומות של היינות האדומים ישתחררו יותר לכיוון נגיד ה-16,18, 20 מעלות. אבל זה עדיין מעניין שגם אם נגיד היין בהתחלה קר, תריחו אותו ואז תחממו את הכוס עם הידיים. ופשוט תראו מה קורה, תראו איך הוא משתנה, איזה ריחות נוספים יוצאים לאורך הדרך.
גיא: ובעצם לארומות של יין, בגדול מחלקים ארומות של יין לשלוש קבוצות. יש את הארומות הראשוניות שמגיעות מהפרי, ארומות שניוניות שמגיעות מהתהליך, ארומות שלישוניות שמגיעות מההתבגרות של היין מאוחר יותר בבקבוק ולארומות השונות יש משקל סגולי שונה. וארומות ראשוניות הן כבדות יותר מארומות השניוניות. ואם אנחנו נשחק עם כוסות שונות, שוב חזרתי לזה, טמפרטורות שונות שמאפשרות נידוף שונה של הריחות האלה, אנחנו נקבל קבוצות שונות של ריחות. אז אם היין למשל מריח מאוד, מאוד כמו עץ, תנסו להטות את הכוס הצידה, להריח מהחלק התחתון של הכוס, תקבלו ריחות של ארומות ראשוניות יותר ופתאום תקבלו עוד גוון ביין שאולי לא שמתם לב אליו.
רוני: יפה. מוזיקת רקע.
גיא: אווו ווה.
רוני: בשנייה אחת, זה כמו שאמרתי, הכל מאוד משפיע. וגם זה עשו ניסויים סופר מעניינים וטעמו יינות עם אופרה כבדה, עם כרמן והיין הרגיש כבד ועשיר ומלא. אותו יין בדיוק שהשמיעו אותו עם מוזיקה כזה פופ, יותר מיטב הלהיטים, פתאום הוא היה קל יותר, ארומטי יותר, קופצני יותר. סופר משפיע. טעימות קלאסיות מקצועיות הן כמובן בלי סאונד, אבל אם אתם בוחרים כבר להשמיע משהו, תהיו רק מודעות שזה ישפיע על הטעימה. אנחנו לא מכונות. אנחנו לא מחשבים, אנחנו באמת מושפעות ומושפעים מהכל. וזה טוב שכך, זה נפלא. מה שטוב זה באמת לשים לב מה משפיע עלינו ובגישה שלי לנתב את זה לכיווננו. שיהיה הכי נעים, הכי מעניין, עם תשומת לב רבה ביותר.
גיא: כן. איך מחליטים מה לטעום? זו גם שאלה שחוזרת לא מעט. לא רק איך מחליטים, אלא אני יושב עם שלושה חברים, אנחנו רוצים לטעום יין. אחד מאיתנו ידע מה יש לנו בכוסות, יהיה אחראי על הטעימה. לפעמים זה קצת אולי מבאס וטיפ קטן בהקשר הזה. לכו לחנות היין החביבה עליכם, בקשו מהם להכין לכם טעימה לפי איזשהו קונספט שאתם רוצים, לפי איזשהו תקציב שאתם רוצים ולתת לכם את היינות עטופים בצורה כזאת שלא רואים את הבקבוק. יש בדרך כלל איזשהו נייר עטיפה בחנות. בצורה כזאת תוכלו להכין לעצמכם כזאת טעימה בלי שאתם תדעו בכלל מה יש לכם בתוך הבקבוקים. אני חושב שזה עוד איזשהו טיפ נוסף לטעימה מעניינת. מתי לפתוח את הבקבוקים?
רוני: שאלה נהדרת. מלא אסכולות שונות, גישות שונות. הגישה שלי, אני אוהבת לפתוח ולטעום כי מאותו רגע כבר קורים ליין דברים. ומה שמעניין אותנו אם אנחנו כבר נפגשות בשביל לטעום יין, זה כן לראות מה קורה לו בהתחלה. הרבה פעמים ברגע שתפתחו ותטעמו, יינות במיוחד מתיישנים, נוטים להיות מסריחים. ממש ביוב, סלחו לי אבל ריח של פוק, גרביים, מרתף, ריחות שאתה אומר "למה שאני ארצה לשתות דבר כזה?!" אבל אם תמתינו מספיק זמן ו/או תשימו בדקנטר, אז הריחות האלה יצאו מהר יותר. אבל אם אנחנו נפגשות כבר בשביל ללמוד להעשיר את עולמנו, אז בואו נריח את זה גם ברגע הראשון וגם בשני וגם בשלישי.
גיא: אז זהו, בהקשר הזה, יש שמשתמשים בדקנטר. אני אישית מעדיף פחות. אני מעדיף פשוט באמת לקחת את הזמן בטח בטעימה ויין כזה שהיה מאוד מסריח בהתחלה, אז אולי לשים אותו רגע בצד, לתת לו שניה לנוח, לטעום עוד יינות אחרים, לחזור אליו עוד חצי שעה, בעוד שעה ולראות מה קרה שם, מה השתנה. גם יין שהיה טאני מאוד, לתת לו קצת את הזמן ולחזור אליו וזה יהיה מאוד מעניין לטעום.
רוני: כי זו סיטואציה שהיא הרבה פעמים שונה מסיטואציות רגילות. הרבה פעמים יין אנחנו בסביבה של אנשים, של אוכל, של שתיה שזה חלק מהתרבות שלנו. וכשעושים טעימה כזאת שהמטרה שלה זה באמת טעימה. זה כמו לקרוא ספר טוב. שאתה רוצה לקרוא את כולו, לא רק את ההתחלה ואת הסוף שלו. אתה רוצה באמת להנות מכל מה שיש בתוכו. אז תיקחו את הזמן, אל תמהרו, תהיו עם מספיק כוסות גם אקסטרה כדי שאפשר יהיה לשים גם כוס אחת בצד. תריחו עם עיניים עצומות, תנו דרור מוחלט לדמיון שלכם ותשאלו אותו האם יש ריח? האם הוא מוכר לי? מה הוא מזכיר לי? וכל דבר שעולה, תנסו להיות כמה שיותר נקיות מביקורת. ופשוט להקשיב למה שעולה כי עולים דברים מהתת מודע, מהעבר שלנו, מההווה שלנו שהם מרתקים ומעניין גם לשתף את זה.
גיא: כל כך הרבה. יש לנו עוד טיפים עבורכם, עוד כל מיני רעיונות, משחקים. למשל, לא פעם אני מחביא בקבוק כפול, את אותו יין בשני חלקים שונים בטעימה ומעניין לראות איך אנשים יגיבו לאותו יין בשני מקומות שונים ועם השפעה של היין שהיה לפני. המים שאתם מוזגים לטעימה, גם משפיעים על הטעימה של היין. בהכללה מאוד, מאוד גסה, יינות עדינים יותר, מים שקטים, מים בלי גזים. ככל שאנחנו מגיעים ליינות עוצמתיים, אולי עדיף לעבור לסודה, לאיזשהו משהו עם גזים שקצת מנקה יותר את החך. בקיצור, עוד המון, המון משחקים שאפשר לעשות.
רוני: תשחקו, תשחקו ותשתפו אותנו בפורום היין בפייסבוק שלנו – "מוצר צריכה בסיסי" כי יין הוא טעים והוא כיף וזה מטרתו בחיינו.
גיא: בהחלט.
רוני: אנחנו נשמח לשמוע מכם.
גיא: נשמח לשמוע מכם על משחקים שלכם ולפגוש אתכם גם אצלנו בפורום. תודה רבה רוני.
רוני: תודה גיא. לחיים טובים.
גיא: ביי ביי.
(מוזיקת סיום)
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments