והפעם - המצפה התת ימי באילת! מה זו עוניה? מה הטריף את הבעלים? וכמה עולה להתחתן עם לוויתן בקפריסין?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 01/10/2023.
קריין: רשת, עושים היסטוריה.
[מוזיקת פתיחה]
אור: שלום וברוכים השבים ל"מתחת לכל ביקורת", הפודקאסט שבו אנחנו מבקרים ביקורות הזויות של ישראלים ברשת. אני אור בוטבול.
עמרי: אני עמרי הכהן.
אור: [נאנח] נמאס לי לעשות את זה כמו שאנחנו עושים בדרך כלל, אז ריעננתי.
עמרי: אולי… אולי תעשה פעם אחת: ערב טוב! [צוחקים] ברוכים הבאים לפודקאסט!
אור: אז בוא נעשה את זה עכשיו. רגע רגע רגע…
ערב טוב! וברוכים השבים ל"מתחת לכל ביקורת" [צוחק] הפודקאסט שבו אנחנו מבקרים ביקורות של ישראלים ברשת, אני אור בוטבול.
עמרי: אני עמרי הכהן, וכל מי ששומע את זה בערב אומר damn,
אור: איך הם ידעו? או מיי גאד!
עמרי: יפה.
אור: וכל מי ששמע את הפרקים הקודמים מבין למה זה מטומטם.
עמרי: אפשר לעשות אחד קטן כזה רק למי ששומע את זה במקרה כזה, אתה יודע…
אור: 23:07 נעים לכולם, [עמרי צוחק]
עמרי: 19 בספטמבר חביב לכם,
אור: אם אתם…
עמרי: בדרככם לעתלית, [אור צוחק] כזה יש משפחה אחת שהיא 'אומייגאד מה קורה פה?',
אור: בדיוק. זה שירות הסטרימינג החדש שלנו הוא custom made לכל נוסע ונוסעת.
עמרי: כן אריאלה, הפרק הזה הוא בשבילך!
אור: כן, אריאלה שנוסעת [עמרי צוחק] בקָאמֵרִי כחולה,
עמרי: כביש 6.
אור: זה… זה קָאמְרִי, לא?
עמרי: כל זה זה הקדמה של הפרק, אה? בוא נצא לדרך כבר!
אור: כן, אנחנו מדברים על המצפה התת-ימי באילת. מאי, בואי נתחיל. [צוחקים]
[מוזיקת רקע]
עמרי: או-קיי, אז…
אור: וואו, המצפה התת-ימי באילת, הייתי בו פעם אחת,
עמרי: וואלה.
אור: עם ההורים שלי. ומי שמכיר אותי יודע… לא ידעתי איזה fun fact על עצמי לספר קודם. אני פוחד פחד מוות מכרישים, אוקיי? זה לא פחד, זה פוביה, כי מן הסתם אני לא שוחה עם כרישים מדי פעם. אבל אפילו בבריכה, אני לא נכנס לבריכות כי יש לי מין פוביה מטומטמת מכרישים. אני זוכר את המצפה התת ימי כדבר קסום, כדבר מדהים, אבל היה להם שם איזה סרט תלת מימד כזה, כיסאות זזים, עם כרישים…
עמרי: אוי.
אור: הסרט התחיל. אני אמרתי להורים שלי "אני לא יכול, אני לא יכול", עצרתי את כל הסרט ורצתי החוצה. וזה היה כאילו ה… ומאז… אבל עד אז אני זוכר שזה היה מדהים בעיניי, מבנה שהוא כולו מתחת למים ואתה רואה דגים וזה, הכל שם אווירה כחולה מרחפת כזאת.
עמרי: כן, זה באמת… אני לא הייתי שם, אבל זה נשמע מדהים.
אור: אף פעם?
עמרי: לא חושב, לא. הייתי זוכר אם הייתי במצפה התת-ימי.
אור: וואו. הבעיה זה שזה ליד אילת, עיר שאין מה לחפש בה, אז אני אפילו לא יכול להגיד לך בוא נלך מתישהו, כי זה לא שווה את הנסיעה.
עמרי: פעם היה. היום, היום העיר שינתה פניה אני מרגיש. כשהייתי ילד זה היה…
אור: מה, אילת?
עמרי: חופשה אולטימטיבית, היום זה כזה אווו. [קול נגעל]
אור: כן, אבל… זהו, זה כבר הרבה שנים אוווו [קול נגעל] ועכשיו גם אין שם אפילו טיילת אז…
עמרי: נכון
אור: אבל לא על זה הפרק!
עמרי: לא, הפרק הוא על המצפה התת-ימי באילת ויש לי כמה עובדות מאוורר בשבילך.
אור: יש!
[מעבר מוקלט]: עובדות מאוורר!
עמרי: מתי הוקם המצפה?
אור: מתי הוקם? 97'.
עמרי: אז גם אני הייתי מנחש משהו כזה, מסתבר שהוא הוקם ב-1974.
אור: או, וואו! היה לנו אז את האמצעים לבנות ככה מתחת לים?
עמרי: אז הוא נבנה במתכונת מסוימת, ונפתח שוב ב-91',
אור: מתי, בשבעים וארבע?
עמרי: כן, לפני הרבה שנים.
אור: כן, המון זמן…
עמרי: בוויקיפדיה כתוב שזה המצפה התת-ימי הראשון מסוגו בעולם. תמיד הנתונים האלה מה זה מפתיעים אותי.
אור: כן, איך ישראל תהיה הראשונה מסוגה בעולם,
עמרי: במשהו!
אור: במשהו?
עמרי: ממש.
אור: אנחנו הוקמנו 900 שנה אחרי כל אימפריה אחרת.
עמרי: כמה פרטים, המילה האהובה עלינו, כמה פרטים יש במצפה התת-ימי?
אור: מה זה "יש במצפה"? אנחנו מסתכלים אל הים האמיתי, לא?
עמרי: אז זה מה שאני גם חשבתי אבל כשהתחלתי לקרוא את הביקורות…
אור: חשבתי שזה חלון לים,
עמרי: …הבנתי שהם כולאים, זה כמו גן חיות מתחת למים, הם כולאים אותם בכלובים.
אור: רק? אתה רואה רק… אקווריום? אז זה אקווריום.
עמרי: כי אתה לא יורד למטה…
אור: אתה כן!
עמרי: …ואתה מחכה שיחלוף כריש.
אור: אה, לא… יש…
עמרי: יש כלובים.
אור: נכון, יש את אזור הכרישים כמו שקראתי פה,
עמרי: כן, כמו תערוכות כאלה, יש, הוא מחולק לארבעה חלקים, תערוכות… בקיצור כמה פרטים אתה חושב שיש שם?
אור: דגים? לא יודע מה, עשרת אלפים?
עמרי: בדיוק. נשבע לך, תסתכל באקסל.
אור: אני, אני המלך של זה! באמת, עשרת אלפים? יש!
עמרי: אני… אני שמח בשבילך שאתה מצליח מדי פעם… מסתבר ש… הצמד שהקים אותו, הקים גם באוסטרליה אחד, יש גם בהוואי אחד, יש בספרד אחד.
אור: וואו.
עמרי: כל המבנה הזה שוקל 100 טון.
אור: אין מצב!
עמרי: תן לזה לחלחל רגע.
אור: לא, זה כנראה 100 מיליון טון או משהו כזה.
עמרי: 100 מיליון טון?
אור: עמרי הרכב שלך שוקל 3 טון, אוקיי? 2…
עמרי: לא לא לא לא, הרכב שלי לא שוקל שלושה טון, שוקל טון לדעתי.
אור: I10 שוקל טון.
עמרי: נכון. טון, נו.
אור: אוקיי? אתה רוצה להגיד לי שהמבנה האדיר הזה, שעשוי כולו מבטון מזוין כי הוא נמצא מתחת למים בלחץ מסוים, ועוברים שמה מאות אנשים, הוא שוקל 100 מכוניות?
עמרי: אני חושב שהם מתייחסים רק ל… למגדל הראשי, ששוקל מאה טון. אבל זה רוב המבנה.
אור: מגדל (מדגיש) המצפה התת ימי שוקל סך הכל מאה טון.
עמרי: כן. כן. כן. סך הכל מאה טון. (אור צוחק) סך הכל מאה טון.
אור: לא, אבל זה המגדל, זה החלק שלמעלה, שגם זה כאילו, זה השפיץ שלו.
עמרי: לפני שעוד ועוד אנשים בורחים מהפרק הזה, בוא ניגש לביקורות.
אור: Oh My God, כן, סליחה.
עמרי: אז לי יש אחד, של מישהו… קראתי לזה 'מבין תוך כדי'.
אור: [צוחק] אוקיי.
עמרי: בן, קוראים לו בן, שהשאיר כוכב אחד: "מקום יפה ומעניין… חבל שהורסים את הטבע על ידי כליאת חיות בר… [אור צוחק] בנוסף משחררים מים מזוהמים לשונית!" [צוחקים] אתה מבין?
אור: זה כמו הזאתי בספארי שאמרה: "היה מאוד יפה אבל עדיין זה לא בסדר". אל תבוא!
עמרי: הוא תוך כדי הבין את הקונספט של המקום.
אור: גם אנחנו האמת, אבל, כי גם אנחנו אמרנו אה, זה חלון לים… לא, הם כלאו עשרת אלפים פרטים...
עמרי: שמע, זה מורכב, אני לא יודע, אני לא יודע מה אני מרגיש לגבי המקומות האלה.
אור: אני מודה שכשזה דגים קצת פחות אכפת לי. כשזה… אם זה לוויתן או איזה יונק אינטליגנט וגדול אז כן. אבל דג, דג הוא קצת החרק של הטבע, של הים.
עמרי: אין לו זיכרון. זיכרון של 3 שניות, פעם...
אור: זה בטוח לא נכון. וגם כשדגים אותם אז כואב להם, כשהם נושכים את החכה, אבל, אתה יודע, הוא באקווריום, הוא מסתובב לו, בלו בלו בלו,
עמרי: כן,
אור: בלו בלו בלו. תגיד תודה שלא אכל אותך דג גדול יותר ושמאכילים אותך על בסיס יום יומי. אתה דג… אממ…
אם חשבת שהפרק הזה התחיל בהסחות דעת שלא קשורות לדבר שלשמו התכנסנו, בוודאי תשמח לגלות שתהילה חולקת איתנו את המאפיין הזה. כי היא על המצפה התת ימי כתבה: [מחקה את קולה של הכותבת] "אמא'לה, איזה מקום מטורף, חובה לבקר כאן לפחות פעם 1". עם הספרה 1 שזה מטריף אותי, אבל אני שם בצד. "מי שמגיע עם ילדים אפשר לבלות יום שלם, יש אוכל, שתייה, מזכרות, פינות עישון מוסדרות, ו… חיות מקסימות [עמרי צוחק] אל תפספסו את הכרישים…", כאילו, after thought, אחרי כל הדברים, פינות עישון הגיעו לפני החיות!
עמרי: היא באה לעשן.
אור: היית מתאר דגים בתור חיות? הם חיות, הם חיים, אבל זה מוזר להגיד יש חיות מקסימות - דג. [צוחק]
עמרי: איך זה הולך? אה…
אור: אה, האמת שהיא צילמה צב ים, שצב ים לגמרי הייתי מקטלג בתור חיה.
עמרי: ציפור זה… עוף זה ציפור, נכון? חיות זה יונק… איך היא אמרה את זה ב…? אני לבד פה… [צוחקים]
עמרי: אוקיי, אז אהה…
אור: סליחה,
עמרי: לא, לא. הכל טוב.
אור: נשאבתי להסתכל על התמונות שלה ש…
עמרי: אז אם אתה רוצה תמונה, יש לי בשבילך ובשביל המאזינים והמאזינות שלנו,
אור: כן?
עמרי: הפעלה. כל אחד בבית,
אור: יאאא!
עמרי: יכול להוציא את מכשיר הטלפון שלו,
אור: אנחנו פודקאסט אינטראקטיבי.
עמרי: ממש. אני קודם אקריא את הביקורת הרלוונטית ואז אתם יכולים לשלוף את הגוגל הקרוב אליכם. מישהו כתב פה… נוגה, נוגה כתבה, כוכב אחד: "לא התחדש הרבה מהשנים שעברו. הדבר היחידי שכן התחדש והיה מאכזב מאוד הוא התצוגה 'יצורים ממעמקים'".
אור: שמעתי הרבה על 'יצורים ממעמקים' בביקורות [צוחק], אוקיי,
עמרי: והיא כותבת, היא כותבת: "כל מה שהיה שם זה כמה מסכים עם הולוגרמות של כמה יצורים מהמעמקים". אז מה ההפעלה שלי? קודם כל, נורא הצחיק אותי השם…
אור: הולוגרמות..
עמרי: השם של התערוכה, כן…
אור: [בקול דרמטי] "יצורים ממעמקים"…
עמרי: "יצורים ממעמקים", אני יכול לחשוב על כמה אנשים שהייתי שָׂם שם.
אור: ממש… יוראי נשמע כמו יצורים ממעמקים…
עמרי: נכנסתי לויקיפדיה של המצפה וראיתי שבאמת יש תערוכה שקוראים לה "יצורים ממעמקים" ושים לב: "מתחם יצורים עם המעמקים הוא מייצג דיגיטלי תלת מימדי המציג את החיים במעמקי הים ומינים כמו: צלופח הש… השק… השקנאי, כנף רגלאים…"
אור: כנף רגלאים? אוקיי..
עמרי: "...וחכאים שעירים". לחצתי על "חכאים שעירים" ואני מזמין…
אור: זה נשמע מפחיד!
עמרי: ואני מזמין את המאזינים והמאזינות… אני הולך לאיית את זה; ח' כ' א' י' ם' שעירים, כמו שאנחנו מכירים שעירים. זה החיה הכי מכוערת שאני ראיתי בחיים שלי
אור: Oh My god!
עמרי: זה יצור… זה נראה כמו חייזר ש…
אור: זה נראה כמו סיוט שלי, וזה באמת שעיר.
עמרי: מישהו אכל והקיא אותו… והוא נדרס, הוא עבר יום קשה,
אור: זה נראה כמו מה שנמו מוצא כשהוא הולך לאיבוד בחלק האפל והמפחיד.
עמרי: [מהמהם בהסכמה] אין לו ע… מה זה, תראו את זה חכאים שעירים… אני בטוח שמישהו…
אור: אה זה לא… אתה צודק זה לא חַכָאִים זה חַכָּאִים, יש להם חכָּה…
עמרי: אשכרה…
אור: הם כאילו דגים דגים אחרים עם חכה!
עמרי: אשכרה… אגב איזה מעניין זה,
אור: אולי, כאילו אני סתם אמרתי את זה עכשיו כי נראה לי…
עמרי: "עובדה", [צוחק]
אור: אבל כפי שהפרקים האחרונים הוכיחו לנו, אני לא יודע הרבה דברים.
עמרי: איזה מעניין זה שדגים זה הפעולה, אבל גם שם החיה.
אור: כן.
עמרי: הבחור… הבן אדם דג,
אור: אבל אתה… כשאתה צד אריה אתה לא אריה אותו…
עמרי: כן. 'מה אתה עושה, אני…',
אור: אני אריות אריות!
עמרי: אני אריות היום… אה בהצלחה תביא הרבה אריות היום!
אור: אני זברות זברות. אבל לפעמים אני זברות אריות.
עמרי: אז הוא דג דג! אוקיי חזרנו. חכאים שעירים, תסתכלו בגוגל.
אור: למה אנחנו מוסחים כל כך הרבה פעמים היום… אה מוסכים, אנחנו צריכים לעשות על מוסכים!
עמרי: [צוחק] Oh My God.
אור: בוא תגיד לי אתה מה הצחיק אותי בביקורת הזו כי היא ממש קצרה, הוא כותב אני לא יודע איך להגיד את השם שלו אז זה לא משנה…
עמרי: אוקיי.
אור: הוא כותב; "אני יש לי מנוי שנתי וכמעט פעמיים בשבוע אני במצפה התת-ימי", [צוחקים] אוקיי עכשיו תכתוב ביקורת כאילו מה אתה עושה?
עמרי: זהו? זה הכל?
אור: כן "חוויה לכל המשפחה לא רק לילדים". אבל מה… אבל למה נתת חמישה כוכבים? למה אתה שם פעמיים בשבוע? מה גרם לך לעשות את המנוי השנתי הזה? תספר לי קצת על המקום בביקורת שלך!
עמרי: ממש.
אור: "פעמיים בשבוע אני שם", כל הכבוד!
עמרי: מה יש לבוא פעמיים בשבוע?
אור: אני נהנה לראות תוכניות בנטפליקס עם חברה שלי כשאנחנו אוכלים גלידה… מה'כפת לי? תן ביקורת על המקום.
עמרי: מנוי שנתי? נורא מוזר לעשות מנוי שנתי למקום הזה…
אור: זה לאילתים, זה לאנשים שגרים באילת.
עמרי: פעמיים בשבוע, מה מתחדש כל כך הרבה? טוב נחמד...
אור: חכה… אני אגיד לך בהמשך למי זה כל כך טוב ששווה לו לעשות מנוי שנתי, יש פה…
עמרי: אוקיי…
אור: …מישהי שתסביר לך את זה.
עמרי: יש פה מישהי שנתנה חמישה כוכבים. אני… הכותרת שנתתי לביקורת הזאת, זה: 'מעניין לך ת'תחת הכרישים'.
אור: אוקיי.
עמרי: בתכלס מעניין לך ת'תחת...
אור: ספציפית הכרישים?
עמרי: היא כותבת ככה: "נחמד מאוד. יש חנייה. שורף שעתיים", שזה כבר ביטוי מצחיק. [צוחקים]
אור: מה לא ככה?
עמרי: שורף שעתיים. "נחמד מאוד יש חנייה, שורף שעתיים, אפשר לקנות כרטיסים מראש באתר. לא הכל מקורה בקיץ, חום אימים, אבל אפשר לקנות ברד ולהתקרר ויש הרבה מקומות מוצלים. קצת כואב הלב לראות את הכרישים כלואים ככה אבל הילדים נהנו מאוד".
אור: [צוחק] זהו, אז היא ראתה את הכרישים שם שאמורים, אתה יודע לשהות אלפי קילומטרים בים ולאכול דגים אחרים, ולהסתכן ולחיות את החיים ולהשריץ כרישים אחרים, ולחיות את חייהם. הם עכשיו נמצאים בכלוב זכוכית מטר על מטר… 'אבל דנה נהנתה נורא! [מחקה אותה] כאילו, אז זה שווה הכל'.
עמרי: כן, כן, כן.
אור: כאילו… או שנסתכל לצער בעיניים ונגיד, לא אכפת לי מספיק מהיצור הזה. או שלא נהיה אמפתיים בכלל. כאילו, או שאתם אמפתיים ואז אל תבואו למקום הזה או שאתם לא אמפתיים ואתם מודעים לזה.
משהו קטן לפני שאני מגיע ל… להיילייטים שמצאתי לך. סתם זה הצחיק אותי, יונתן כותב: "חובה בכל ביקור באילת, בעיקר לקטנטנים ואוהבי ים. שירותים נקיים וזמינים, מזנון עשיר יחסית ולא יקר, השירות והמדריכים במקום עושים את החוויה לבלתי נשכחת. 10 במדד שלנו", יופי!
עמרי: במדד שלנו? מי אתה? [צוחק]
אור: אבל 5 במדד של גוגל, שזה המקום שבו אתה מדרג. מה זה '10 במדד שלנו'? אין לך מדד. תפתח אתר, יהיה לך מדד… 10! נתנו לך 5!
עמרי: זה ביטוי חמוד, ביטוי חמוד.
אור: 10 במדד שלנו… אוקיי. 94 במדד שלי. [צוחק]
עמרי: יש פה את שימי שנתן שלושה כוכבים! שאני אוהב את זה כי זה אף פעם… זה לא קיצון.
אור: זה אמביוולנטי מאוד.
עמרי: זה נדיר.
אור: כן.
עמרי: נתן שלושה כוכבים...
אור: כן, נכון, שלושה כוכבים זה הכי נדיר.
עמרי: והוא הוביל אותי לעשות תחקיר.
אור: אוקיי… אה, חוזרים לפינתנו המוכרת "עובדה עם עמרי הכהן". או בעצם "נראה לי עם עמרי הכהן". תוכנית התחקירים הלא מאומתים. [צוחק]
עמרי: כן, שאין לה תקציב אז אני לבד… [צוחקים] הוא כותב ככה: "לילדים היה נחמד, להורים פחות. חצי שעה מסיימים את כל המצפה התת-ימי, במחיר ששילמנו לאדם יכולתי להתחתן עם לוויתן בקפריסין". [צוחקים] עכשיו, הלכתי לבדוק כמה עולה להתחתן בקפריסין…
אור: עם לוויתן?
עמרי: וכמה עולה להיכנס למצפה. אז להיכנס למצפה…
אור: זה יקר.
עמרי: זה יקר.
אור: זה יחסית… זה הרבה דיברו על כמה… משפחה של חמישה, 500 שקל.
עמרי: כן.. זה עולה 100 שקל כרטיס, שזה די יקר. אז שימי, זה עלה לך 100 שקל לאדם להיכנס. להתחתן בקפריסין, עשיתי כמה בדיקות, יש כל מיני מחירים אתה יודע… כולל טיסה, כולל מלון, כולל החתונה עצמה… מדובר פחות או יותר בין 1,500 ל-2,000 שקל. אז…
אור: הו… אז קודם כל זה לא המון, בוא נוריד את המלון, הוא רק טס מתחתן וחוזר…
עמרי: אבל זה להתחתן עם בן אדם. להתחתן עם לוויתן בקפריסין אני מניח שזה מייקר את כל הסיפור.
אור: כן, אתה צריך בטח חוות דעת מומחים של איזה ביולוג ימי,
עמרי: תשמע אני ישבתי בבית, כתבתי בגוגל,
אור: האם אפשר להתחתן עם לוויתן, [צוחקים]
עמרי: how much… how much does it cost,
אור: אבל זה טעות של מתחילים לא שואלים בגוגל, שואלים את זה את ה-AI… בטוח איזה סוטה כתב על זה משהו. [צוחקים]
עמרי: "כמה עולה להתחתן…", לא, לא כתבתי…
אור: "איפה בעולם מותר להתחתן עם בעל חיים?" [בקול משונה]
עמרי: לא כתבתי כמה עולה להתחתן עם לוויתן. אמרתי, זה אף אחד לא יענה לי. אמרתי כמה עולה לשנע לוויתן מישראל לקפריסין, נתחיל רק בשינוע. [צוחק]
אור: לא! מה אתה ילד? אתה צריך להתחתן עם לוויתן קפריסאי. הוא צריך…
עמרי: חבל על השינוע.
אור: בטח! מישהו כבר שם, אתה יודע כמה הם שוקלים?
עמרי: שמע, הגעתי למצב שאני מסתכל על סוגי מנופים [אור צוחק] שמרימים לוויתנים ואני אומר 'מה אתה עושה? תעזוב את זה! לאיזה rabbit hole מוזר נכנסת תעצור הכל!'.
אור: כמו שאתם רואים לא רק בפרק אנחנו סוטים למקומות אחרים, אנחנו… אתם יודעים כמה קשה להתרכז כשמחפשים ביקורות טובות בין 16 אלף הביקורות של המצפה התת-ימי באילת?
עמרי: לגמרי…
אור: Oh my God! אגב שאלת מקודם, מי קונה מנוי לשנה? שרה! [צוחקים] כי היא כותבת: "מקום מהמםםםםםםםםםם! תצפית לכל הים הרחב זה פשוט מרתקקקקקקקק". אני לא יודע איך לעשות 'קקקקק'. "אנשים שאוהבים לבהות פשוט לטוס לשם! יש חנות מזכרות קטנה וגדולה גם בה אפשר לבהות הרבה". מה זה אנשים שאוהבים לבהות? [צוחקים]
עמרי: תאמין לי…
אור: אף אחד לא אוהב לבהות, אתה בוהה כשאתה עייף והמוח מכבה את עצמו! לבהות זה הפאוזה של המוח שלכם.
עמרי: תשמע, גם לבהות בחנות מזכרות זה מהדברים הקריפים שאפשר לעשות. אתה רואה מישהו בוהה בחנות מזכרות…
אור: או בוהה בכריש,
עמרי: מחזיק מפתחות של סוסון ים,
אור: כן אתה נראה כאילו הלכת לאיבוד, ילד מגודל שכמוך. פשוט ילדים ש… יש סרט שקוראים לו "אנשים ש… גברים שבוהים בעיזים" משהו כזה. Men… "The Men who Stare at Goats"... אז זה מה שזה הזכיר לי.
עמרי: האינטרנט הוא מקום מופלא, ומשונה. גולדה נתנה חמישה כוכבים.
אור: גולדה נשמעת צעירה וקולית כן?
עמרי: חמישה כוכבים זה אומר שהיא נהנתה והיא ממליצה, אבל הכותרת שנתתי הביקורת הזאת: 'מה לא תגידי מילה על המצפה עצמו?', [צוחקים] "אטרקציה מעולה לכל המשפחה!". זלטה תני לי פה מוזיקה של חופשת קיץ שמחה.
אור: אוקיי אוקיי, כן קדימה.
עמרי: [מוזיקה קצבית ברקע] "אטרקציה מעולה לכל המשפחה מגיל קטן עד גיל זהב, כולל! במקום יש חנויות תכשיטים, מזכרות, צעצועים, מזנון, מסעדה עם אוכל חם במחירים סבירים". [צוחקים] תגידי משהו על ה…
אור: וואו!
עמרי: …לברק ששוחה שם!
אור: היית או במזנון או במצפה…
אור: I see your Golda, and I raise you a Rivka, אוקיי? אני רוצה את אותה מוזיקה שמחה וקיצית אבל בהילוך איטי, אוקיי? ב-50%:
[מוזיקה קצבית ברקע, מחקה את קולה של הכותבת] "המקום הזה לוקח אותנו למקום קסום של הים עם כל התושבים שנמצאים בו, מול כל הדגים קרישים", ב-ק', "וחיות מהים! אתה פתאום מרגיש מול עולם רחוק וקרוב ממך. החוויה מלאה, והמחיר גם! אני ממליצה לא לוותר על העונייה התת-ימי [מדגיש את העין] והבן אדם מסביר מאוד יפה". הבן אדם מסביר מאוד יפה, זה הכי זקן! [צוחקים]
עמרי: איזה בן אדם?
אור: אפילו לא חשבתי על זה, נכון… [מתפוצצים מצחוק]
עמרי: אוי… וואו…
אור: זה ההנחה החד משמעית והבלתי מתפשרת ש-'אני הייתי שם איתך, אני ממליצה לא לוותר על העונייה התת-ימי, והבנאדם מסביר מאוד יפה…'
עמרי: עונייה ב-ע'?
אור: עונייה ב-ע'.
עמרי: זה עונייה שהיא בתקציב מאוד נמוך. [צוחקים]
אור: בדיוק…
עמרי: אין לה כסף… היא מאוד דלה.
אור: בשביל מקום שלוקח 100 שקל כניסה לא היית מצפה שתהיה שם עונייה…
עמרי: אז אתה יודע מה, פתאום בא לי לקחת את אותה מוזיקה מטופשת של פרסומות כאילו לאתרים כאלה…
אור: כן.. [מחקה פרסומת] 'הקיץ הולכים לאילת ולמצפה התת-ימי!'.
עמרי: לגמרי, אז…
אור: אתה יודע כמה פרסומות אני מקבל עכשיו למצפה התת-ימי בפייסבוק?
עמרי: באמת? אוי טירגטו אותך…
אור: Oh My God, מלא! הם קלטו אותי… ולחרמון!
עמרי: הווו! spoiler alert!
אור: spoiler alert אנחנו לא עושים על החרמון, לא מצאנו שם שום דבר מצחיק
עמרי: אולי עוד נעשה!
אור: אבל אם אולי תעזרו לנו למצוא ביקורות מצחיקות על החרמון, כי גם שם יש איזה 18 אלף, ותעלו אותם לעמוד הפייסבוק שלנו "מתחת לכל ביקורת הפודקאסט" בפייסבוק, אז אולי נצליח כי ניסינו אבל פשוט לא מצאנו דברים מספיק טובים.
עמרי: אני עוד מאמין בחרמון הזה, לדעתי עוד נעשה.
אור: יכול להיות.
עמרי: אז אני רוצה את אותה מוזיקה אבל לפני זה, זלטה, תכניסי לנו את הפינה של 'לא היית שם', ו… תנו לי להגיד לכם רגע בוא נכניס את הפינה…
קריין: "לא היית שם".
עמרי: זה ה-'לא היית שם' הכי חמור שראיתי.
אור: אוקיי… אין הרבה דברים בסביבה… האמת שוב, טוב, זה אילת, זה יכול להיות בהרבה מקומות.
עמרי: זה… זה סגנון אחר של 'לא היית שם', לא יודע, תגיד לי איך היית מדייק את זה…
אור: אוקיי.
עמרי: אבל לינור כותבת,
אור: תת פינה…
עמרי: חמישה כוכבים, אבל את המוזיקת פרסומות אני רוצה. אוקיי:
[מוזיקה קצבית ברקע, מחקה את קול הכותבת] "היי שמי לינור! אני מאוד אוהבת חמורים וינשופים לכן זהו המקום האהוב עליי ביותר בעולם! אני קמה כל בוקר בשתיים בלילה רק מההתרגשות שאני באה למקום המקסים והנהדר הזה. החמור האהוב עליי הוא בהחלט אנדריי".
[צוחקים]
אור: דפנה??
עמרי: לקחתי בחשבון, או שזה דפנה חברה של יוראי,
אור: כן,
עמרי: או שמישהי הטרילה… כי יש פה הטרלות…
אור: רגע רגע רגע, היה… אחד… באחת הביקורות אני ראיתי תמונה של גמל, אז יש מצב שיש להם איזה חי-בר כזה?
עמרי: אוי, יש מצב שהבדיחה על חשבוני ויש שם חמורים וינשופים? האאא! [שואף אויר בבהלה]
אור: המצפה את התת-ימי…
עמרי: בַקְּשָׁה שאין שם, בַקְּשָׁה…
אור: איזה מצחיק… רגע אני מחפש את זה בגוגל. אתה מכיר את זה שגוגל אומר לך "חסר, נקודותיים, גמל", ואז אתה יכול כאילו…
עמרי: מה?
אור: "מצאתי את מה שחיפשת",
עמרי: אה, כן, כן.
אור: אני חיפשתי "המצפה התת ימי גמל", אז הוא אומר לי "חסר גמל". אתה יכול ללחוץ לו על "חובה שיהיה גמל", [צוחקים]
עמרי: הוראה…
אור: אז חובה שיהיה גמל,
עמרי: הוראה מוזרה לתת למחשב…
אור: וקיבלתי אתר שמציע לי גם הנחה למצפה התת-ימי וגם קופת גמל. אז…
עמרי: אין שם, אין שם חמורים.
אור: לא יודע…
עמרי: אולי מישהי הטרילה.
אור: אולי צריך לחפש את אנדריי...
עמרי: אנדריי החמור.
אור: אוקיי. עכשיו אנחנו נכנסים לטריטוריה האהובה עלי. למצפה התת-ימי באילת יש כ-16 אלף ביקורות פחות או יותר, אני לא רואה את זה מולי כרגע. ובערך ל-15,600 הבעלים הגיב, אוקיי?
עמרי: יש!
אור: עכשיו הבעלים שם הוא לא קורקטי כמו במקומות אחרים, יש לו וואחד אופי אוקיי?
עמרי: וואו,
אור: אני יצרתי דמות שלמה לבן אדם הזה, שהוא ציני, עוקצני, ואני סדרתי אותם בדרגת חומרה. כי אני מדמיין שהוא התחיל פעם ב… לכתוב תגובות, הוא גילה את זה, הוא אמר: 'וואה! אני… אני הבעלים של המצפה התת-ימי באילת! אני הולך להחזיק את המקום, אני אעלה לכל אחד! אכפת לי ממה הם חושבים'. לאט לאט עם הביקורות שהתחילו לשחוק אותו, התחיל לצאת לו האופי האמיתי. אז… אז אני אשזור בין הביקורות שלך את הביקורות שלו.
אז הדבר הראשון שלו שמצאתי, מישהו כתב ככה: "כוכב אחד. מקום מדהים, אבל יקרנים רצח כל פעם משנים מחירים. לפני חמישה חודשים שילמתי 60 שקל והיום 105". ותגובה מהבעלים שאנחנו נמצא… צריכים למצוא לו שם: "היי! שמחים לקרוא שנהנית". זה, זה מה שאתה קיבלת מהביקורת שלו? זה לא מה שהייתי אומר, אוקיי… "רק לשם הדיוק המחירים ללא שינוי כבר מעל שנתיים" [עמרי מגחך] אז כאן אנחנו מתחילים לראות את האופי יוצא…
עמרי: את הפאסיב-אגרסיב…
אור: בוא תתן לי עכשיו אתה אחד, ואנחנו נמשיך לעוד אחד.
עמרי: שלי זאת הפעלה.
אור: אה, יש!
עמרי: פינת התרגום שלנו. "פינת התרגום!" [מכריז]. אוקיי.
אור: אנחנו לא יכולים להמשיך להוסיף פינות… אין תכנית מרוב פינות.
עמרי: זה יהיה בסוף…
אור: "פינת התכנית!", [מכריז]
עמרי: כן, בדיוק.
אור: ולפינתינו… כן.
עמרי: אתה תגיד לי מה הוא כתב במקור באנגלית.
אור: באנגלית.
עמרי: אוקיי? אז בעברית גוגל תרגם את זה ל: "כל פעם שאני מבקר הוא פינוק".
אור: [משתהה] "Every time I visit it's a treat"?
עמרי: כן!!!
אור: יאאאא! לא… לא…
עמרי: "Every time I visit is… is a treat", הוא כתב, [דגש על המילה is [is זה it's…
אור: Every time… every time is a treat, כן.
עמרי: איך היית מתרגם treat בעברית? כן, כאילו…
אור: פינוק, זה לא רע.
עמרי: צ'ופר,
אור: כן, זה… זה,
עמרי: כאילו, חוויה טובה,
אור: זה פינוק, האמת, שככה הייתי אומר.
עמרי: מעולה.
אור: תרגום טוב. אוקיי אז אני אמשיך איתך עם הבעלים, שמישהי כתבה לו… זה כבר פינה שהיא כל כך 'אולד סקול' שאנחנו לא עושים אותה, אבל אסתי כתבה: "חוויה מעניינת, מחממת לב", כוכב אחד. נו… אנחנו מכירים,
עמרי: כן.
אור: והוא כתב לה [מוזיקת רקע]: "שמחים לקרוא את הביקורת. אנא תקני את דירוג הכוכבים בהתאם, תודה".
עמרי: מאוד נפוץ.
אור: כן, אבל בדרך כלל לא מגיבים לזה. ואז אנחנו לוקחים צעד למעלה, אוקיי? כי עזרא כותב, כוכב אחד… הבעלים מגיב בעיקר לכוכב אחד הוא כנראה סינן…
עמרי: ברור, מה.
אור: …לפי מהנמוך לגבוה, ובא לנקום. אז עזרא כתב [מחקה את הכותב]: "אקווריום אחד 56 חנויות מזכרות, צבים נראים מפוחלצים, לא זזים". [עמרי צוחק] אוקיי, זה באמת… הרבה אנשים כתבו שיש הרבה חנויות שם ושהמקום יקר כי הוא… יש הרבה חנויות חוץ ממחיר הכניסה. והבעלים כתב [מוזיקת רקע]: "אנחנו שמחים ששאר 15,500 הביקורות כאן חושבות אחרת. אם לפחות תכתוב אמת בנוגע לכמות האקווריומים וחנויות המזכרות, אפשר יהיה אולי ללמוד מהביקורת, כפי שאנו תמיד עושים, במטרה לספק חוויית מבקר מיטבית. לעניין הצבים, בפעם הבאה נבקש מהם לרקוד! ביקורת שקרית שאינה מעידה על המקום".
עמרי: יאיר תרגע, יאיר! [צוחקים]
אור: לא אני אגיד לו מה אני חושב, אל תעצור אותי! [קול זועם]
עמרי: 'לעניין הצבים' זה גם מצחיק לכתוב.
אור: כן, 'לעניין הצבים'...
עמרי: 'לעניין הצבים'...
אור: אוקיי, רגע, יש לי… יש לי שניים לתת לך לפני ה-grand finale שהכנתי.
עמרי: הו… תן אותם. תן אותם.
אור: אז… מהז'אנר אהוב עליי ביותר עד עכשיו: 'שינה את דעתו תוך כדי, רכבת הרים רגשית'. ניר כותב ככה: "חוויה של פעם בחיים! אבל באמת פעם בחיים! שעה טיול, אחלה אקווריומים, המצפה משעמם מלוכלך וקלסטרופובי, המסעדה יקרה מאוד חנות מזכרות במחיר מופקע, יש להם מתקנים שנקנים להם כרטיסים בעלות נוספת ללא הצדקה!". [קול מתכעס והולך]
עמרי: זה, זה הענק הירוק אמרנו… הענק הירוק.
אור: ממש! נפתח לו תוך… כאילו אמר, הכל טוב, משהו אחד לא טוב, ואז הוא נזכר בעוד דבר לא טוב, ועוד דבר לא טוב ועוד דבר לא טוב! [קול זועם]
עמרי: אי אי אי.
אור: אממ… אוקיי. הפעלה, רק בשבילך. אני אשלח לך את הלינק לביקורת הזו, תפתח אותה אצלך.
עמרי: אוקיי.
אור: עכשיו מה שאני רוצה, זה מין ביקורת קסם. למה? כל מה שכתוב בביקורת הזו הוא הגיוני. הביקורת לגיטימית. ואפשר לקרוא אותה בסדר גמור. אבל אני רוצה שככה, אתה תפתח אותה,
עמרי: [מהמהם בהסכמה]
אור: ומיד תקרא אותה, הכי מהר שאתה יכול. מה שאתה רואה - תקרא לי את הביקורת, אוקיי?
עמרי: אוקיי, רגע, עוד לא פתחתי.
אור: בוא נראה. אולי זה רק אני, או שאולי זה אוניברסלי.
עמרי: לקרוא את זה מהר?
אור: פשוט, תפתח, המילים שאתה רואה תקרא אותן.
עמרי: אוקיי. להתחיל?
אור: go,
עמרי: פתחתי. "יחס לא מגעיל של השומר בכניסה ועם חום כמו שאילת מכירה עצוב שיש קוֹלָר… קוּלֶר אחד בכניסה במקום לפזר בכל המצפה…".
אור: אוקיי. אתה עשית את זה מדהים. אני לא הצלחתי. אני במשך שעה חשבתי שאני חוטף שבץ. כתוב: "יחס לא מגעיל של השומר", כבר, כוכב אחד, אז אתה אומר…
עמרי: שזה משהו טוב,
אור: כן, זה טוב. ועכשיו…
עמרי: אה, "אם" באלף, בעין… אוקיי, זה מטריף אותך…
אור: "אם" באלף, אז אני קראתי ככה, "יחס לא מגעיל של השומר בכני…", זה לא מטריף אותי. אני קורא נכון. אני קורא מה שכתוב.
עמרי: כן, כן.
אור: ואם אתם טועים…
עמרי: זה לא מטריף אותך.
אור: אז…
עמרי: בהחלט לא מטריף אותך.
אור: זה, יותר משזה מטריף אותי, זה מטעה אותי. אז אני קראתי…
עמרי: אה, אַיֶּלֶת בטח קראת.
אור: "יחס לא מגעיל של השומר בכניסה. ועם חום כמו שאַיֶּלֶת מכירה, עצוב שיש קוֹלָר אחד בכניסה במקום לפזר ברח…" ואמרתי מה, מה, מה, מה, מה קורה פה? אבל מה שנכתב זה: "יחס לא מגעיל בכניסה, ועם חום כמו שאֵילַת מכירה, עצוב שיש קוּלֶר אחד בכניסה במקום לפזר ב… בכל המצפה". אווו My God.
עמרי: אתה צריך לעבוד בלערוך ביקורות בגוגל, לתקן את העברית שלהן.
אור: אוּ… גוגל צריכים לשלם לי הרבה מאוד כסף בשביל לעשות את זה. וגם לא, מבחינתי אם אתה כתבת עם טעויות רבות - אז מגיע לך שיזכר לדראון עולם שהפרופיל הכנראה פיקטיבי שלך, יתלכלך בזה.
עמרי: אז אפרופו פרופיל פיקטיבי, אני אסיים עם אחד שאני די בטוח שהוא הטרלה.
אור: אוקיי.
עמרי: ב-90% ו… אבל אני רוצה,
אור: בסדר, הפרק הראשון שלנו אי פעם נפלנו להטרלה, יאללה. זה קורה.
עמרי: אני רוצה לקרוא את ההטרלה הזאתי, זו הטרלה שישר תפסה אותי.
אור: אוקיי.
עמרי: חמשה כוכבים. "למרות תמונה של גבר אני חש כאשה עם תחושה להפוך לגבר, נמשך לצפרדעים".
אור: אוקיי.
עמרי: אני פשוט אמרתי את זה. מישהו קרא… כתב את זה.
אור: לא, לא… מישהו כתב את זה…
עמרי: ביקורת על המצפה התת-ימי.
אור: אני לא יודע מי חושב שביקורות גוגל זה מקום לסתם יצירה חופשית, אבל אם זה עושה אותכם מאושרים…
עמרי: אני מדמיין שהוא קיבל כזה: "מה חשבת על המקום?" והוא התעצ… לא היה לו כוח אז הוא כתב משהו אסוציאטיבי.
אור: כן. לא יודע,
עמרי: בסדר גמור.
אור: מה אתם… את מי אתם מנסים להצחיק? אתם הכי מצחיקים כשאתם לא מנסים. תנו לנו לעזור לכם.
עמרי: כשאתם פשוט אתם. תהיו אתם.
אור: אוקיי. ואני רוצה לסיים עם השיא של תגובת… 'תגובה מהבעלים', מה שנקרא.
עמרי: יש!
אור: ככה קוראים לזה ולכן גם זאת תהיה… זה יהיה שם הפינה: 'תגובה מהבעלים'. [בקול קרייני]
יש פה שמות מצחיקים של דברים, עיין ערך 'אצבעות מוגזמות', יש פה תגובה מצחיקה של הבעלים, יש פה ביקורת שמראש היא מצחיקה, יש פה עצבים וציניות… כל טוב יש בביקורת הזו. כמו צלחת שסבתא שלי הייתה מכינה בט"ו בשבט עם מלא דברים יבשים שאני אוהב, ואומרת "צלחת של כל טוב", אז זה מה שאני נותן לך עכשיו. צלחת של פירות יבשים של ביקורת.
הכל מתחיל במוטי, שכותב ככה: "המקום לא מצדיק ת'מחיר ואפילו לא חצי מזה. המזננים [טעות במקור] יקרים. אש [טעות במקור] ברד ב-30 שקל גנבה לאור היום! התאכזבתי, אחרי שעה הלכתי לא היה מה לראות שני כרישים באקווריום ענק וזהו. לא ממליץ בכלל". אוקיי.
עמרי: להגיב או לחכות?
אור: להגיב, להגיב.
עמרי: 'אש ברד' זה מוכר לי, מה זה, ברד כתום או אדום? מה זה 'אש ברד'?
אור: נראה לי שהוא רצה לכתוב 'יש ברד ב-30 שקל' ויצא לו 'אש'.
עמרי: אה… יצא… זה לא…
אור: אה, אתה חושב שזה כמו… בטעם למבדה?
עמרי: זהו… אש ברד זה כזה ברד כתום או אדום לא? slash, אני מתבלבל…
אור: יש מצב.
עמרי: כתבתי בגוגל 'אש ברד' התוצאה הראשונה זה האש והברד מאתר של התנ"ך.
אור: האש והברד? אוקיי.
עמרי: אני חושב שהוא התכוון לזה.
אור: למה כמעט כל פרק יש לנו אזכור לתנ"ך?
עמרי: אוקיי, אוקיי.
אור: כי אנחנו יהודים! והתנ"ך נמצא בעורקינו. אוקיי.
עמרי: מה אתה… מה התגובה של הבעלים?
אור: בקיצור, לתזכר, הוא התלונן בעיקר על זה שיש ברד ב-30 שקל גנבה לאור היום, ושאין לו מה לראות, שני כרישים באקווריום ענק וזהו.
תגובה מהבעלים: [מוזיקת רקע] "היי מוטי, מצטערים מאוד לקרוא שזו הייתה התרשמותך, מאחר וכמו שאתה יכול לראות כאן בתגובות, הרוב המוחלט של האנשים מאוד נהנים מהביקור. עניין הברד, כוס גדולה רגילה עולה 16 שקלים, מחיר רגיל לברד בכל פארק בארץ. ב-29 שקלים מקבלים גביע רב פעמי ענק מעוצב ככריש! אותו לוקחים הביתה לשימוש חוזר וכמזכרת, והוא גם מזכה במילוי חוזר חינם של הברד בפארק. כמובן שאין חובה לרכוש ברד. בקבוק מים מינרלים קר גדול עולה 9 שקל". [קול הולך ומתכעס]
עמרי: יאיר תרגע, יאיר תרגע!
אור: "בבריכת הכרישים הענקית יש 14 כרישים ועוד מינים רבים של דגים ייחודיים כגון עטלפי ים מרשימים. [עמרי צוחק] בחודש יוני יחזרו גם ההדרכות בבריכת הכרישים שנפסקו בשל מגבלות הקורונה [קול מגחיך] ונשמח אם תבוא שוב בעתיד ותקבל הסברים מרתקים עם כל התצוגות בפארק. בטוחים כי תחושתך תשתנה. שיהיה קיץ נעים ושקט." [צוחקים]
עמרי: הוא על הדרך גם זלזל במגבלות הקורונה, אהבתי את זה. [אור צוחק]
אור: מסכן הבן אדם שרק כתב 'היה לי יקר הברד וראיתי רק 2 כרישים', [מחקה את הכותב]. 'זה בכלל עולה שלושים מקבלים כריש מעוצב ואתה לא חייב לקנות ברד! מישהו הכריח אותך לקנות ברד?! ף אתה יכול לקנות מים ב-9 שקל! וגם יש 14 כרישים בכלל! וכל זה רק בגלל הקורונה!' [בזעם]. קיבל, אגב כריש… אבל הוא ת… נשך אותו הכריש!
עמרי: אולי נאתגר מישהו להעלות את הבעלים של המצפה התת-ימי לקבוצת פייסבוק, שיכתוב שם תגובה שלו?
אור: יואו, אם אתה, או את, הבעלים של המצפה התת-ימי באילת, ואתה או את כתבתם את זה, אנחנו מעלים אותך או אוֹתָךְ,
עמרי: על הטלפון.
אור: על הטלפון.
עמרי: בפרק הבא.
אור: לשיחה בלייב בפרק הבא.
עמרי: חייבים.
אור: בי נשבעתי. יואו אני מת על… כי… [צוחק] אתה יודע מה כתבתי פה בצד? 'נשמע כאילו אני הבעלים'.
עמרי: אתה?
אור: כתבתי…
עמרי: יואו,
אור: נשמע כאילו אני כתבתי את הביקורת.
עמרי: בוא נשיג אותו, יאללה, לקחתי את זה כאתגר.
אור: אגב, המצפה התת-ימי באילת, אם ה… מי שכתב או כתבה את זה יתפטרו, תשקלו להעסיק אותי, אני אתן להם תגובות מה זה טובות! כל אחד שכותב משהו על הצבים וואה אני אתן להם איזה משהו ציני, אשלוף מהשרוול…
עמרי: על זה נאמר. 'עולים לו על הצבים'.
אור: וואו יפה!
עמרי: ובזה נסיים.
אור: בזה נסיים. [צוחקים]
[מוזיקת רקע]
אור: טוב, אני הולך לשתות תה… תה עם דבש כי הוא קצת גמר אותי… אז עד כאן הפרק הזה של "מתחת לכל ביקורת".
תודה לצוות "רשת עושים היסטוריה".
לזלטה שבן עורכת התכנית.
לדני טימור המנהל העסקי.
לשלי נוי מנהלת ההפקה.
לאביב שם טוב סמנכ"ל התפעול ומנהל המכירות,
ולעמית חזזי מצוות המכירות.
בצוות התוכנית גם הילה שמש ושלי גואטה.
אתם יכולים ומוזמנים, ויכולות ומוזמנות, להציע רעיונות לפרקים נוספים בקבוצת הפייסבוק שלנו "מתחת לכל ביקורת - הפודקאסט". אני אור בוטבול.
עמרי: אני עמרי הכהן. [צוחקים]
אור: אוקיי, אתה לא צריך להבדיל את עצמך ממני כל כך… "אני…",
עמרי: לא רוצה שתחשבו שגם אני אור בוטבול…
אור: אהה… להתראות בפרק הבא.
עמרי: ביי.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments